הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
בברכה המשולשת
הודעות: 9290
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוגוסט 15, 2018 9:07 pm

משולש כתב:
איש_ספר כתב: ובכלל חיקויו בדברים חיצונים היה מופרך לגמרי בסביבתו.

המנהג הנ"ל הוא מנהג בדיוק כמו שלבישת קיטל הוא מנהג (וכמו עוד הרבה מנהגים) ולא סתם "חיקוי".


כמדומני שכוונת הרה"ג אי"ס לומר שמי שילבש אז כיפה לבנה רק כי מרן זצ"ל עשה כן ולא כי כך מנהגו מצד עצמו (אפילו אם זה היה מנהג אבות אבותיו) יהיה זה בגדר חיקוי ולא בגדר מנהג

עזריאל ברגר
הודעות: 3969
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 15, 2018 9:40 pm

פרי יהושע כתב:
אוצר החכמה כתב:מה שאיני מבין אם כך זה אם לא חשש לעוד שיטות כדי לצאת את המצווה דאורייתא של תפילין שאינו יוצא כל ימיו למה נמנע לברך על התפילין כמו שכתבו כאן וחשש לברכה לבטלה שבפשטות אינה אלא דרבנן ומבטל בזה תקנת חכמים לברך על המצוות.

הלא כלל ידוע הוא שסב"ל

עפ"ז לא היה לו לברך לישב בסוכה על סוכת הפלפונים!

איש וילנא
הודעות: 67
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש וילנא » ד' אוגוסט 15, 2018 9:43 pm

אין צד שלא יוצאים יד"ח בבלפונים. הנידון הוא מנהג בעלמא עיין שו"ע.

עזריאל ברגר
הודעות: 3969
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 15, 2018 9:50 pm

איש וילנא כתב:אין צד שלא יוצאים יד"ח בבלפונים. הנידון הוא מנהג בעלמא עיין שו"ע.

מקבל את התשובה.

יושב סתר
הודעות: 289
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ד' אוגוסט 15, 2018 11:37 pm

במוסף הנפלא שיצא ע"י יתד הובא דף עם קבלות של הרב וא' מהם הוא "לישון בכל יום שעתיים בצהרים".
שעתיים הם לכל הדעות שינת קבע. האם נהג בקומו לברך ברכות התורה כדעת הגר"א? [המ"ב כותב שהמברך לא הפסיד, דלא כהשו"ע].
או שמא החמיר מספק כמו בברכת התפילין?

לענין
הודעות: 1226
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 16, 2018 12:23 am

היה מכוין לצאת באהבת עולם [ותמהני על העולם שאין עושין כן, הדבר קרוב לחיוב!. כל יר''ש שישן בצהרים יכוין באהבת עולם, ויוסיף פסוקי תורה אחרי ערבית].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוגוסט 16, 2018 1:45 am

לענין כתב:היה מכוין לצאת באהבת עולם [ותמהני על העולם שאין עושין כן, הדבר קרוב לחיוב!. כל יר''ש שישן בצהרים יכוין באהבת עולם, ויוסיף פסוקי תורה אחרי ערבית].

והיה אומר מיד בסוף שמו"ע אחר הפסיעות אלו דברים שאין להם שיעור וכו'. (שלא לומר פסוקים בלילה) ובשבתות ויו"ט, יברכך וגו'.

לענין
הודעות: 1226
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 16, 2018 1:51 am

גוט! מקורי כרגיל.
[ולעצמי אני נוקט, שאין בזה משום פסוקים בלילה כיון שזה כעין סדר התפילה].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוגוסט 16, 2018 2:00 am

רשימות דברים שכתב הג"ר אליעזר יצחק בן אדמו"ר מאלכסנדר שליט"א

בס"ד
בעת רצון, כחצות ליל שבת קודש 'ביום שני לחדש מנחם אב' נלקח לבית עולמו הגאון החסיד המקובל רבי 'שְׁריה בן בצלאל יעקב' דבליצקי זצוק"ל (גימטרי' של תאריך פטירתו ושל שמו שוים, דוק ותשכח).

השי"ת עושה רצון יראיו, ולכן בהיותו מדקדק תמיד שיהיה הכל בעתו ובזמנו כדת וכהלכה עם כל ההידורים, סיבבו מן השמים ששבעת ימי אבלותו יהיו במשך ימי השבוע שחל בו תשעה באב [ואף היארצייט יהיה אחרי שנכנס אב -אך לא בראש חודש עצמו-], שאז כלל ישראל נוהגים קצת אבלות על חורבן בית המקדש השקול כמיתת צדיקים.

הלך בדרכו הנכונה, דרך הישר לפני ה', בלי להסחף אחרי דעת ההמון [ואע"פ שלמד את דעת חשובי העם -אפילו הצעירים ממנו- שמכל העדות והחוגים, עכ"ז לא נסחף לקבל את כל דבריהם, עד שיברר האם זה נכון], ואעפ"כ השתדל לא להתבלט ולא להראות אדם חשוב...

ענותנותו הפשוטה:
[כעת שמעתי שהיה תקופה שגידל את זקנו, אך אח"כ חזר ו]גילח את זקנו כמעט לגמרי, וכך המשיך עד סוף ימיו ללכת עם [חליפה קצרה ו]זקן קצוץ [וכנראה שהחליט להמשיך כך גם בזקנותו, כדי שלא להתפרסם כאדם חשוב (השערת אאמו"ר שליט"א), ואפשר שהחליט שכך עדיף מכמה סיבות, להנצל מתלישת שער ומסחיטה בשבת -מאחר שהקפיד ללכת למקוה בשבת- וגם ע"פ הקבלה ראוי להמנע תמיד מתלישת שער מהזקן].

היה משאיר את העיתון בחוץ, ובעת שהיה צריך קצת להתאוורר וכדו' היה יוצא החוצה ופותח את הכסא נוח שעמד שם מקופל ומתיישב ומדליק סיגריה וקורא קצת חדשות וכדו' [היפך מרוב אנשים מבוגרים –וכ"ש מכובדים- שעושים זאת רק בהסתר ולא בפרהסיא].

פעם שאלו הרב יחזקאל בינג האם כאן הרב יושב כבר עשרות שנים [כלומר בלי לנסות להתקדם בחשיבות] ... ענה לו תיכף ומיד: כן כן, כך זה טוב מאוד להשאר ...

ופעם בחול המועד הלכתי ברחוב עם רי"ב הנ"ל ודברנו מחשיבות הגרש"ד, ובדיוק הוא עבר שם [בהליכתו לבקר את צאצאיו ולשמוח מהם], ויאמר רי"ב להגרש"ד 'בדיוק עכשיו דברנו מהרב ...', ענה הגרש"ד תיכף בתמימות 'וכי אין לכם כבר ממי לדבר רק ממני...'

כששאלתיו האם נכון ללמוד שער היחודים וכדו', ולכוין שאם אינני ראוי 'לייחד' אז זה יהיה רק בתורת 'לימוד תורה', ולא בתורת 'יחודים'... ענה לי תוך כדי דיבור: לא, לא, לא, אין זה בשבילנו, איננו ראויים לייחד יחודים, אמנם ללמוד כן אבל לא ליחד [ובזה הבנתי שהוא היה חברותא מתאימה לא"ז אדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, שגם הוא אחז ונהג כך]...

בחורף תשס"ה נסתפקתי בנושא בריאותו של בני בכורי הבה"ח יהודה משה זצ"ל [האם להסכים להצעת הרופאים לנסות עוד איזה תוכנית חדשה של טיפולים שיש סיכויים שאולי עי"ז יבריא, אך גם יכול להיות שעי"ז יסתכן יותר ויקרב מיתתו], וכיון שכבר היה קשה לדבר בפרטות עם זקני אדמו"ר זצ"ל [שהיה אז כמה חדשים לפני פטירתו] החלטתי ללכת לשאול את הגרש"ד זצ"ל, ובאתי אליו והצעתי לו את צדדי הספק, ענה לי הגרש"ד שהוא איננו מבין בזה ולכן הוא מציע שאשאל את הגר"ח גריינימן, עניתי לו שהיום כבר שואלים את אלימלך פירר שהוא מומחה גדול יותר מכולם, ואכן שאלתיו, אבל גם הוא לא יודע מה להכריע ומציע שאשאל אדם גדול, ולכן באתי לרב שיכריע [ושאלני הגרש"ד למה איני שואל את זקני, עניתי לו שזה קשה לשאלו כיום], ושוב חזר הגרש"ד על דבריו שאינו מבין בזה, חזרתי ואמרתי לו, ומה עלי לעשות, הרי הרופאים והמומחים מסתפקים ואני צריך להכריע, ועל כן אני בא אל הרב כ'אדם גדול' שיכריע בשבילי, ועם כל זה לא הצלחתי להכניס בו את השמינית שבשמינית והוא נשאר בדעתו שאינו 'אדם גדול' ואיננו יכול לענות כאשר אינו מבין בזה...

כשדברתי עמו על נושא [שביררתי בהרחבה] מה מותר לעשות באמצע אמירת דבר שבקדושה (עי' שו"ע או"ח סי' קפג וקצא, ומג"א שם, והט"ז שם שהחמיר מאוד), ענה ואמר לי, שהוא מקפיד רק על מניעה מלעשות דבר בשעת אמירת ברכה, אבל בשאר אמירות אינו מקפיד. והמשיך בפשטות לספר על עצמו, שבשעת אמירתו פסוקי דזמרה יש לו הרבה עבודה, [כי הוא היה מהראשונים שבאו לבית הכנסת במנין 'ותיקין' שלו, והשאיר לעצמו את התפקיד] לסדר את השולחנות והספרים וקופסאות הצדקה וכו' [והביא כמה ראיות שאין צריך להחמיר יותר, ואף הביא ראיה למנהגו ממה שכתב בדרכי משה (או"ח קמד, והעתיקו המשנ"ב שם סקי"ג) שהגבאי יגלול את הספר תורה למקום הקריאה בשעת פסוקי דזמרה, כדי שלא יגרם אח"כ טירחה דציבורא].

גם אחר היותו זקן שקנה חכמה ומפורסם בכל העולם ע"י חיבוריו הנחמדים לא הרגיש פחיתות כבוד לכתוב את שם החברותא ושאתו ליבן את הנושא, וכתב זאת בעמוד השער של הספר 'נערך ע"י שריה דבילצקי ו....' - אע"פ שההוא יכול היה להיות נכדו.

אמר לי בענותנותו שהוא לא עסק כל כך בחלק ה'עיוני' של הקבלה [כלומר: הסברי רמח"ל, וביתר אריכות הסברי חכמי האשכנזים, כהרב בעל התניא וממשיכיו, והרי"א חבר והלשם וכדו']. אלא למד את הדברים כחכמי הספרדים ...

אחרי שנפטרה עליו אשתו ע"ה [בהיותו כמעט בן שבעים שנה] שאל ובירר האם ידוע מה עשו גדולי ישראל בדורות הקודמים, האם התחתנו שוב אחרי מיתת נשותיהם או לא, וברוב פשטותו שאל זאת גם ממני ואף מיותר צעירים ממני [שהיו יכולים להיות נכדיו], ולא הרגיש בזה שום פחיתות כבוד...

שמחה וצופרידנהייט [להיות מרוצה]:
השתדל תמיד להיות במצב רוח מרומם ואף מבודח, ולכן היה אומר וערטלאך [אמרות שנונות - אך כמובן בלי לבזות אף אחד וכדו'].
כמה פעמים שנכנסתי אליו בחול המועד פסח עם בני ר' יחיאל דוד, שאלני הזה בנך שאני הייתי בהכנסתו לברית? כשעניתי לו בחיוב אמר לבני: תזכור ש'כסא של אליהו' אצלך כיבדו לאחד שאוכל 'גיבראקט' בפסח...

מאן דהוא שאלו האיך אפשר לקיים את מצות 'ושמחת בחגיך'? ענה ואמר: דבר ראשון צריך להפסיק עם ההלקאה העצמית, ואז אפשר לשמוח בה'...

זכורני כשנכנסתי אליו באמצע סעודות חול המועד סוכות היה דלוק טייפ עם שירים משמחים.

נכנסתי אליו עם חתני הר"י בקרמן באמצע שבעת ימי המשתה (סיון תשע"ו), אמרתי לו זה החתן שלי, ענה לי מיד בבדיחותא 'אבל קשה לי עכשיו לרקוד', ואח"כ דיבר מעניני חתן וכו'.

בחודשים האחרונים כשנכנסתי אליו הגיע בחור ושאלו מדוע בקדושת יוצר אומרים 'לעומתם משבחים ואומרים', ובקדושת חזרת הש"ץ אומרים 'לעומתם ברוך יאמרו', ענה לו תיכף: תהיה חסיד ולא יהיה לך שאלה [שרוב החסידים אומרים בשתיהם לעומתם משבחים ואומרים].

עוד אהיה כהולך רכיל [לתועלת] איך שהתייחס על מי שהיה פרום - פארקועטשט [מחמיר עם מרירות]. היה אחד מחשובי בעלי המוסר שהיה מהמתפללים במנין 'ותיקין' שלו, ופעם אחת אחרי שרוב מתפללי ה'ותיקין' כבר הלכו חיפש הגרש"ד את הנ"ל כדי לשאול אותו משהו, ותוך כדי חיפוש שמעתיו ממלמל לעצמו: היכן הוא ה'צדיק שלנו', ותיכף ומיד סתר את פיו בידו, כאות חרטה על מה שאמר. ומזה הבנתי את הסתכלותו השלילית על אותם פרומע שהם פארקועטשט...

להמנע ממחלוקת
החליט מצעירותו לקבל כל יהודי שומר תורה ומצוות בסבר פנים יפות, ולקבל ממנו כל דבר טוב, בלי הבדל חוג ועדה.

בחדר ספריו, ששם ישב רוב שעות היממה, היה שלט בתוך מסגרת 'כאן לא מדברים על שום יהודי, לא טוב ולא רע', וכן היה נאה דורש ונאה מקיים...

בסביבות שנת תשמ"ט [כשהיהדות החרדית בארץ ישראל התחלקה לעוד שני חלקים, ובעקבות כך אף נפתח עיתון יומי חדש] הגרש"ד היה מגדולי ישראל היחידים שהצליחו לא להגיב כלום ולהשאר מחוץ לתחום זה, ולכן גם נשאר [עוד הרבה שנים] מנוי של העיתון היומי הישן 'המודיע', על אף שרוב בני קהילתו עזבו ונמנו על העיתון החדש 'יתד נאמן'. פעם שאלו הר"י בינג מה דעתו בנושא השנוי במחלוקת, ענה לו: מיין קינד זה לא יעזור לך כלום, אינני מתערב בענינים האלה.

[ואף כשניסה מאן דהוא -ברוב חוצפתו- לפרסם כאילו הגרש"ד זרק מבית מדרשו את הגה"צ ר"ב זילבר -שהיה אף הוא יחיד במינו, שנשאר להיות חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, על אף שרוב בני קהילתו עזבו ועברו ל'דגל התורה'- גם אחרי זה החליט הגרש"ד לא להגיב כלום בענין זה, לא בעד ולא נגד].

השתתפות בצער אחרים

כשאנשי חב"ד החליטו לעשות פעולות [כקניית כתר מלוכה] לקראת התגלות רבם להיות משיח בן דוד, נכנסתי אל הגרש"ד ופתח ואמר לי האם שמעת מה קרה ?! כשעניתי בשלילה המשיך ואמר לי בכאב רב: אוצר שלם של דברי תורה בהלכה באגדה בנגלה ובנסתר עומד ללכת לאיבוד... ותמהתי שוב ושאלתיו על מה הוא סח ?! המשיך וענה לי: לא שמעת מה קורה בחב"ד, וכי אין מי שיעצור את הדבר, היכן הבעלי דעת שם, אני הכרתי את הגר"ח נאה את הגאון הרב זווין וכדו', וכי אין היום כאלה בחב"ד [ואני עדיין לא הבנתי מה שייכות תחילת דבריו להמשכם], והוא המשיך ואמר לי בכאב: דע לך שאצל היהודים החרדים לדבר ה' אין משהו באמצע, יש או שחור או לבן, לדוגמה, הרב קוק היה אדם גדול מאוד, היה בקי בנגלה ובנסתר, היה עובד ה', ביום כיפורים הוא היה עומד במקומו במשך כל היום, והיה מתפלל בסידור עם כונות, והרצפה מתחתיו היתה רטובה מדמעותיו, אבל כיון שהוסכם בעיני הציבור שהקפתו לא היתה נכונה מחקוהו מארון הספרים שלנו, ואין לומדים בספריו כלל, וא"כ גם אצל חב"ד יהיה כך, הרי לא יידעו להבדיל בין האלטער רבי והמיטאלער רבי להיונגער רבי [בין הרבי הזקן והרבי האמצעי לרבי הצעיר], ולכן יפסיקו לגמרי מלעסוק בכל ספרי חב"ד... [זה היה הרגשתו בכאב רב על כל הענין -אע"פ שהוא עצמו לא עסק כל כך בתורת חב"ד, כנ"ל- בעוד אחרים התחילו להלחם ולהתוכח נגד או להיפך, עד שנהפך לויכוח פוליטי גדול, לעומתם הגרש"ד רק כאב את ההפסד של עולם התורה].

כשפינו חיילים [בהוראת ראש הממשלה - אריק שרון] את היהודים [המתנחלים] שגרו בגוש קטיף [שבאיזור עזה] נסער כולו ודיבר בכאב לב על הצער הגדול של התושבים שמגרשים אותם מהבתים שגרו שם כמה עשרות שנים, ואמר לי שחושב איזה צער הוא היה מרגיש אם היו מגרשים אותו מהבית שלו שגר בו עשרות שנים... [אך נזהר לא להכנס לנושאים השנויים במחלוקת בין היהודים החרדים, האם יש רווח מהפינוי או לא, אלא כל התעסקותו בזה היה ההשתתפות בצער של יהודים אחרים...]

כמו כן כששמע שהבג"ץ החליט לבטל את סידור ה'דחוי' לבחורי הישיבות [לא נכנס למחלוקת בין היהודים החרדים מה עדיף לעשות וכדו', אלא] הצטער מאוד ואף אמר ברכת 'דיין האמת', כדין שומע שמועה רעה... (כך שמעתי כעת).

דקדוק ההלכה בכל מצב
פעם אחת טילפן לאשתו לומר לה שתזכור שלפני שהגנן ישתול עצי אורנים בחצרם צריך לשאול את השכן אם זה לא יפריע לו, ענתה לו אשתו שהשכן כבר חרג מתחומו עוד באמצע הבניה, ומדוע אנחנו עכשיו צריכים להתחשב עמם. ענה לה ואמר, על זה כבר ויתרנו לו אז, אבל על נטיעת עצים היכולים להסתיר את החמה על זה צריכים אנו לשאול ולבקש רשות...(כך סיפר לי מאאמו"ר שליט"א).

כשאשתו נפטרה עליו [תשנ"ד ?] היה שביתה של עובדי עיריה בבני ברק ופחי הזבל עמדו ברחובות מלאים על גדותיהם, ובשעת הלויה התבוננתי וראיתי שכשבנו אומר קדיש הגרש"ד מכסה את פיו, הדבר חזר ונשנה כמה פעמים. אחרי גמר שבעת ימי האבלות נכנסתי ושאלתיו על כך ענה לי שכיון שהיו פחי זבל מגולים לא רצה לענות אמן וכו', ושאלתיו א"כ מדוע לא העיר זאת לבנו, ענה לי כיון שהיה מחיצה של אנשים מסביב אולי אפשר לומר קדיש, ולכן לא רצה לומר שלא יגיד, אבל לעצמו החמיר שלא לענות, אך כדי שלא ייראה ברבים שאינו עונה לכן כיסה את פניו...

שמעתי מבנו הר"ד שאביו אמר לו באמצע הקבורה שיכסה בעפר ויכוין לקיים מצות 'קבור תקברנו'...

שמעתי שאמר לאחד ממקורביו מיד כשחזר מהלויה שב"ה מיציאת הנשמה עד סיום הקבורה היה הכל כהלכה...

מנהגי ישראל
מכתבו בעיתון 'המודיע' נגד המניינים המושכים את תפילת נעילה וממילא מתאחר זמן מעריב במוצאי יו"כ יותר מהזמן הנהוג כמודפס בלוחות, ועי"ז יכול לגרום צער לבני ביתו והנלוים אליו מיד במוצאי יום הכיפורים...

[אמר לי לפני הימים הנוראים שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה הנהגה טובה שזאת יתאמץ בכל יכלתו לקיים (כמו שכתב הרש"ש בדרשתו לפני תקיעות, ועוד), והמשיך ואמר שאין להסתפק בקבלה פרטית, כגון לרוץ בכניסה לבית הכנסת, שכן אף אם יעשה זאת עדיין ישאר כל היום אַ פַּארַאך [כינוי עממי באידיש לפוחז], על כן צריך לקבל איזה הנהגה שתשנה קצת את מהותו...]

באחד מימי חול המועד סוכות אחרי תפילת ותיקין דפק הגרש"ד על הבימה והודיע שהיום בערב יתקיים כאן זכר לשמחת בית השואבה עם תזמורת, ניגש אליו הגה"צ ר"ב זילבר ואמר לו הרי כתוב 'אל תשמח ישראל אל גיל כעמים', מי התיר לכם לעשות זאת עם תזמורת?! התחיל הגרש"ד להתוכח עמו והוכיח לו שכך היה המנהג בארץ ישראל לפני הרבה שנים, עד שלבסוף השתכנע הגרב"ז ואמר שהוא גם יגיע להשתתף (שמעתי לפני שנים רבות מאחד המשתתפים - הרב ששון מרח' ירושלים 15).

סיפר על תגובה שנונה של הג"ר יוסף חיים זוננפלד להרב קוק [שהתפלא על כניסתו אל סוכתו לברכו בברכת החג 'א גוט קויטל' ביום הושענא רבה], שהיום היחיד שנפגשים 'מזמור לתודה' עם 'מזמור שיר ליום השבת' הוא הושענא רבה ... – ובירר אצלי אם זה מתאים לפי מנהגינו.

לימוד הקבלה
כפי שידוע הגרש"ד למד חברותא עם זקני אדמו"ר זצ"ל [אחרי שזקני בא לגור בבני ברק בשנת תשט"ו, וחיפש מקום ללמוד קבלה, ונכנס להרב אשלג ברחוב שד"ל, ושם נפגש עם הגרש"ד (אולי בתפילת ותיקין שהיה שם) שהציע לו ללמוד חברותא, ואכן למדו יחד] במשך כמה שנים את כל כתבי האר"י [וגם הלכו יחד ללמוד אצל הרב משה יהושע לנדמן מרומניא, שהיה בקי נפלא בכל כתבי האר"י באופן ברור מאוד, ואף התחילו ביחד לסדר את תמצית שיעוריו - שחלקם נשארו בין כתבי זקני אדמו"ר זצ"ל], וכפי ששמעתי פעם הם למדו הרבה שעות רצופות יחד בחדר סגור, מאחרי מנחה עד קרוב לחצות הלילה שאז הלכו להתפלל מעריב...

[מאבי אדמו"ר שליט"א שמעתי שבימי אברכותו (בשנת תשכ"ג או קצת אח"כ) קבע הגרש"ד ללמוד אתו חברותא כל יום עמוד גמרא לפני שחרית של ותיקין, אך כיון שזה היה מדאי קשה הופסק בהמשך הזמן.]

אמר לי פעם שבני הישיבות הליטאים צריכים להתחיל ללמוד קצת קבלה בגיל צעיר, כי אצל החסידים בלומדם ספרי חסידות כבר נודע להם יסודות הקבלה, אבל הליטאים אם לא ילמדו קצת, אז כשיתבגרו ופתאום ישמעו שיש מושגים חדשים זה ישבש אותם...

עבודת הקודש בהסתר
בליל שבת חוה"מ פסח תשמ"ט אחרי תפילת מעריב הלכתי עם אחי ריי"מ להזמין את הגרש"ד לבריתו של בני יחיאל דוד שליט"א שעמד להתקיים למחרת ביום השבת, ואשתו אמרה שהוא עדיין בבית הכנסת, הלכתי לבית הכנסת תפארת ציון וראיתי שהמתפללים כבר הלכו רק הגרש"ד עמד ליד הבימה, ובקשתי מאחי [שהיה עדיין ילד] שישאר בשקט כי רציתי לראות מה הוא עושה בלי שיבחין בנו, וראיתיו קורא ומדפדף בניירות שלו, (בהם הופיעו כוונות וכו') ואחרי כמה דקות התחיל לברך את ברכת ספירת העומר בקול גדול [שלא כדרכו בציבור לומר הכל בקול שקט, ובלי לכוין בכונות וכדו', וכנ"ל], ואחרי שגמר וספר את הספירה כהלכתה בכל דקדוקיה וכוונותיה, נגשתי אליו והזמנתיו, ונענה לי בחיוב, ואכן הגיע ביום השבת לברית בבית מדרשינו וכבדתיו ב'כסא של אליהו' [וע"ע לעיל].

אמר לי על הספר הישן 'חמדת הימים' השנוי כמה מאות שנים במחלוקת -שאע"פ שכל התפילות והבקשות ושאר דברי התלהבות לכל מעגל השנה נמצאים בו, בכל זאת חששו שמא מחברו היה נתן העזתי- איני יודע מה רוצים מספר שמבקש שיתנהגו ביום רביעי פשוט כמו בעשרת תשובה, וכי אפשר לטעון נגד כזה ספר ?!

סיפר לי משמשו בזקנותו [הרב חזקיהו פרצוביץ'] שלפני יותר משנתיים (בשנת תשע"ה או תשע"ו) בשבת ערב חג השבועות התכונן ללכת למקוה [קרה, שהיתה רחוקה קצת מביתו] כדרכו בכל שבת, והיות שכבר היה כבן 90 שנה והיה קשה לו ללכת ניסה הר"ח הנ"ל לשכנעו שיוַתר היום על המקוה עכשיו, שהרי בין כה למחרת הוא ליל שבועות שבו מקפיד מאוד לטבול לפני עלות השחר כמובא בכתבי האר"י, ענה הגרש"ד ואמר: איך אפשר לומר 'נשמת' בבוקר של שבת בלי לטבול לפני כן במקוה?!

צדיק גוזר
בחול המועד סוכות אשתקד [תשע"ז] באמצע מסיבת 'זכר לשמחת בית השואבה' שהיו עושים בסוכה שבביתו [בשנים האחרונות - בהשתתפות כמה עשרות איש], עצר באמצע ופתח את תיקוני זוהר במקום שסימן לעצמו מראש, וקרא בקול רם ותירגם את מה שכתוב שם, שאם האיש המושל שורה חסדים, ואם האשה מושלת שורה דינים, וסיים שלכן צריך שהגבר ישלוט ולא האשה... [כל הנמצאים שם ניסו להבין מה כונתו, אך הוא] סָתם ולא פירש, וחשבתי שהוא רוצה ללמד דרך ארץ לנאספים, אבל זה היה משונה, והר"א הרשלר שיער שכנראה כונתו בקשר לבחירות שעומדים על הפרק לנשיאות אמריקה, שהיו שני מועמדים, איש זה טראמפ ואשה זו קלינטון. ואכן כעבור תקופה קצרה ניצח טראמפ [בקולות מועטים יותר, נגד רוב התחזיות] ונעשה לנשיא אמריקה, המדבר טוב על ישראל.

שמחו
הודעות: 162
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי שמחו » ה' אוגוסט 16, 2018 6:47 am

איש_ספר כתב:בסביבות שנת תשמ"ט [כשהיהדות החרדית בארץ ישראל התחלקה לעוד שני חלקים, ובעקבות כך אף נפתח עיתון יומי חדש] הגרש"ד היה מגדולי ישראל היחידים שהצליחו לא להגיב כלום ולהשאר מחוץ לתחום זה, ולכן גם נשאר [עוד הרבה שנים] מנוי של העיתון היומי הישן 'המודיע', על אף שרוב בני קהילתו עזבו ונמנו על העיתון החדש 'יתד נאמן'. פעם שאלו הר"י בינג מה דעתו בנושא השנוי במחלוקת, ענה לו: מיין קינד זה לא יעזור לך כלום, אינני מתערב בענינים האלה.



טרימינולגיה חסידית מוכרת.

אמור מעתה: הרב שך היה בעל מחלקת, והגרש"ד לרוב צדקותו לא נגרר אחר מחלוקתו של הרב שך...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15903
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' אוגוסט 16, 2018 7:10 am

אי אפשר להתאפק?

ארזי ביתר
הודעות: 1986
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' אוגוסט 16, 2018 10:03 am

שמחו כתב:
איש_ספר כתב:בסביבות שנת תשמ"ט [כשהיהדות החרדית בארץ ישראל התחלקה לעוד שני חלקים, ובעקבות כך אף נפתח עיתון יומי חדש] הגרש"ד היה מגדולי ישראל היחידים שהצליחו לא להגיב כלום ולהשאר מחוץ לתחום זה, ולכן גם נשאר [עוד הרבה שנים] מנוי של העיתון היומי הישן 'המודיע', על אף שרוב בני קהילתו עזבו ונמנו על העיתון החדש 'יתד נאמן'. פעם שאלו הר"י בינג מה דעתו בנושא השנוי במחלוקת, ענה לו: מיין קינד זה לא יעזור לך כלום, אינני מתערב בענינים האלה.



טרימינולגיה חסידית מוכרת.

אמור מעתה: הרב שך היה בעל מחלקת, והגרש"ד לרוב צדקותו לא נגרר אחר מחלוקתו של הרב שך...

אוצר החכמה כתב:אי אפשר להתאפק?

השעשוע הגדול בדברי 'שמחו', שהאשים את 'איש_ספר' בחסידות...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוגוסט 16, 2018 11:23 am

כיון שעלה אכתוב משהו. עוד מנערותי כאשר התחלתי להתבונן במעשיו ובהליכותיו, הבחנתי במעלה מיוחדת שיש בו, בין שאר מעלותיו, והיא מעלה שמנו חכמים "מכיר את מקומו". לאמור, הס"ק הבין היטב שהנהגת הציבור אינה מוטלת עליו, והמלאכה בענין זה נעשית בידי אחרים, ולא עוד אלא שבסוגיות ציבוריות בכדי להוציא משפט נכון צריך להכיר פרטים רבים ויותר מזה שיש לברור את התבן מן המוץ, בין אינפורמציה לדיס אינפורמציה, ולפיכך באופן עקבי הוא נמנע לחוות דעתו בעניינים אלו. מובן שהיו לו מחשבות שונות ומן הסתם גם הסיק מסקנות בכל הנוגע לעצמו, אבל ברוב ככל המקרים לא הסכים לשתף בהם אפילו לא את האנשים הקרובים לו. כך בתשמ"ט, אמנם הייתי ילד, אבל אני זוכר את התחושה, שהוא בודאי לא היה חלק מהענין, לא עמד על סוד חילוקי הדעות, ואצ"ל שכאב את השנאת חינם ששררה אז (שהיא לדברי הכל לא היתה ע"ד רבותינו) ומ"מ לא חיווה דעתו. משפחתו (אותם שאינם חסידים) הצביעו כולם לדגה"ת והוא לא אמר מילה, ואילו לכשעצמו לא הצביע כלל, כמנהגו ברוב מערכות הבחירות שלא להצביע (בשל חשש שיש ממש בדברי האוסרים). ומש"כ בקונטרס אחד שהוא חרג אז ממנהגו והצביע, הרי זה שקר גמור.

באור הזה יש לקרוא מש"כ למעלה ושאר הדברים בעניניים אלו וכיו"ב.



שמעתי שר' דן סגל (שהיה מקורב אליו מאד) דיבר על נקודה זו בהספד שלו. לדבריו בכל דור לצד רועי ישראל שעבודת הקודש עליהם בכתף ישאו, שותל הקב"ה צדיק/ים שיהיו מופרשים מכל עניני הציבור, קודש קדשים.

דרומי
הודעות: 3958
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דרומי » ה' אוגוסט 16, 2018 11:55 am

אני עוקב בסקרנות אחר כל מה שנכתב על האדם הגדול הזה, שלא הכרתיו כלל ולא ראיתיו מעולם.

אחד הפרטים המסקרנים ביותר בעיניי היא העובדה שלא הלך עם זקן ארוך כפי שהיה לכאורה מתבקש, וכבר עמדו על זה כמה וכמה.

עכשיו לנוכח דברי נכדו יבדלחט"א, אני מתעורר לחשוב שאולי עשה זאת בכוונה כדי שלא יתייחסו אליו כ'מנהיג' ולא ילמדו ממנו הלכה למעשה. כלומר, הוא היה מופלג במדת היראת שמים והתרחקות מכל חשש וכו', ולכן נמנע מלהצביע בבחירות, עד"מ. אך לא חשב שזו דרך סלולה לרבים, ובוודאי הרבים - שאינם מחמירים כ"כ בכל מעשה שלהם - צריכים כן להצביע ובכך להכריע במערכות החשובות ולא לבזבז קולות. וכדי להדגיש שאכן אין ללמוד ממנו כל דבר, נהג גם בצורתו החיצונית באופן דומה כו'.

אולי.

אברך
הודעות: 318
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ה' אוגוסט 16, 2018 1:29 pm

נקודה מענינת ששמתי לב, ומענין אותי אם זה נכון,
הרב זצ"ל הקפיד מאד מאד על חשש ברכה לבטלה, וכמו שנזכר כמה פעמים, אך מצד שני לא חשש כלל לשנות מהנוסח של פנים הברכות, כלומר, על אף שנהג כנוסח הגר"א ברוב התפילה, הרי שהוסיף וחיסר רבות על פי האריז"ל או נוסחאות אחרות שמצא, [בברכות ק"ש היה מוסיף מילים עפ"י האריז"ל, ובשמו"ע עצמה היה אומר נוסח אחר בלמלשינים ועוד], ולא עוד אלא שעשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום. כלומר, יתכן והוא הבין שכיון שתוכן הברכה אינה לעיכובא [אם מסיים כעין הברכה] אף שיש ענין של נוסח שתיקנו חכמים, מכל מקום ניתן לשנות לפי מה שנראה לנכון, אבל הברכה עצמה שיש בזה חשש ברכה לבטלה, הקפיד מאד.

פרי יהושע
הודעות: 2772
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אוגוסט 16, 2018 1:48 pm

כי אין בעיה להוסיף (כך אמר).

יושב סתר
הודעות: 289
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ה' אוגוסט 16, 2018 1:51 pm

לענין כתב:היה מכוין לצאת באהבת עולם [ותמהני על העולם שאין עושין כן, הדבר קרוב לחיוב!. כל יר''ש שישן בצהרים יכוין באהבת עולם, ויוסיף פסוקי תורה אחרי ערבית].

מה שלמד עד שהתפלל ערבית - לזה לא חשש?
[מן הסתם אפשר להקל, אך אני בכ"א מתעניין]

לענין
הודעות: 1226
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 16, 2018 1:59 pm

איש_ספר כתב:
לענין כתב:היה מכוין לצאת באהבת עולם [ותמהני על העולם שאין עושין כן, הדבר קרוב לחיוב!. כל יר''ש שישן בצהרים יכוין באהבת עולם, ויוסיף פסוקי תורה אחרי ערבית].

והיה אומר מיד בסוף שמו"ע אחר הפסיעות אלו דברים שאין להם שיעור וכו'. (שלא לומר פסוקים בלילה) ובשבתות ויו"ט, יברכך וגו'.


האם זוהי הסיבה שלא היה אומר 'ויתן לך'?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוגוסט 16, 2018 2:14 pm

אברך כתב:נקודה מענינת ששמתי לב, ומענין אותי אם זה נכון,
הרב זצ"ל הקפיד מאד מאד על חשש ברכה לבטלה, וכמו שנזכר כמה פעמים, אך מצד שני לא חשש כלל לשנות מהנוסח של פנים הברכות, כלומר, על אף שנהג כנוסח הגר"א ברוב התפילה, הרי שהוסיף וחיסר רבות על פי האריז"ל או נוסחאות אחרות שמצא, [בברכות ק"ש היה מוסיף מילים עפ"י האריז"ל, ובשמו"ע עצמה היה אומר נוסח אחר בלמלשינים ועוד], ולא עוד אלא שעשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום. כלומר, יתכן והוא הבין שכיון שתוכן הברכה אינה לעיכובא [אם מסיים כעין הברכה] אף שיש ענין של נוסח שתיקנו חכמים, מכל מקום ניתן לשנות לפי מה שנראה לנכון, אבל הברכה עצמה שיש בזה חשש ברכה לבטלה, הקפיד מאד.

הנושא מעניין, היכן הסכים להוסיף והיכן נזהר. למשל במנחה ומעריב אמר שלום רב כנוסח אשכנז, ובבין המצרים שיש כוונות בשים שלום, היה מהרהר תיבת שים קודם שלום רב וכך מכוון. ולא הסכים לשנות. מאידך לפעמים הוסיף ע"פ האריז"ל ועוד. כמה פעמים דנו לפניו מה העקרון בזה ולא אמר דברים מוחלטים. בין כתביו יש קונטרס שלם שלא נשלם, כיצד ניתן לכוון למתפללים בנוסח אשכנז וכנ"ל.

אגב, בענין זהירותו מברכה לבטלה, כדאי להזכיר לאידך מש"כ בספרו ארבעה ספרים נפתחים נגד השיטה לזרוק בכל מקום סב"ל: הנה בכיוצא בזה כבר כתב הגאון הנודע הישיש ר' שלמה אליעזר אלפנדארי זצ"ל בהסכמתו לספר קומי רוני להגה"צ ר' אשר זעליג זצ"ל וז"ל: לדעת רבני האחרונים דהפריזו על המדה דאפילו בכמה ספיקות הם אמרו שלא לברך דחששו יותר מאיסורי כריתות ומאיסורי עבודה זרה וכו'...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוגוסט 16, 2018 4:27 pm

נהר שלום כתב:מאמר מירחון האוצר האחרון:

"הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה"ה"

מאת הרב משה מרדכי אייכנשטיין ראה"כ דע"י ישיבת יד אהרן


הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה''ה.pdf

מאמר מיוחד ומלא ענין.
ברשות הרב הכותב שליט"א אתקן כמה דברים לא נכונים שהשתרבבו שם.

כתוב שם: לא הניח ידו על המזוזה - היה מניח ובעיני ראיתי וכ"ה בספר דרך ישרה. יתכן שבזמן האחרון שנחלש והתכופף לא התמיד בכך.
עשה כפרות באשמורת עריו"כ - בשלושים שנה האחרונות עשה בעשי"ת בצהרי היום, מה שהיה קודם איני יודע.
לא הכה על החזה בסלח לנו כמנהג הגר"א - לא ידוע על דברי הגר"א בענין זה. לא היה מכה כי לדעתו אינו מנהג של רבנן קשישאי (היה אומר בשם עיון תפילה מהרמילוב (חד מהספרים החביבים עליו) כי בימים שאין מתוודים אין מכים...).
היה מניח שבעה זוגות תפילין לצאת ידי כל השיטות - לצאת ידי שיטות לא הניח אלא רש"י (ט"ז), רש"י (רמב"ם) ר"ת. עוד הניח שימושא רבה כמנהג המקובלים שלא נשתנה אלא בגודל ולא בפרשיות (דלא כרמ"ע מפאנו). כל שאר הזוגות שהניח היו רש"י שהיו חביבים עליו מכמה טעמים.
ליל הסדר היה לו קערה גדולה כמנהג הגר"א - לא מובן מה ענין הגר"א לגודל הקערה. הנכון שהיה מסדר הקערה כהגר"א. והנכון שהיה מקפיד שכל הסימנים יהיו בקערה ולא מחוצה לה ולכן הקפיד על קערה שיש בה מקום ברווח לכל.
טעם העליון באותחנן להקהל - היה רגיל לומר כן בשם ר' בצלאל הכהן, בחידושיו שבסו"ס שלחן הקריאה. וכ"ה במכתבו שבראש תיקון סופרים "סימנים".
נהג לומר ביהללו או ברכו את השווא נע כעין פתח - וצ"ל בכל מקום שמופיע חטף פתח והוא מתחלק לשנים או בשווא הבא בשתי אותיות דומות, או בשווא נע חריג (היוצא מן הכללים של שווא נע).
אחר התפילה ערך קידוש בביתו על מזונות דלא כהגר"א ואמר לי שזה הוא משום שקשה לו מיד לאכול לחם - והר"ז ללמד יצא כמה יש להזהר בפרסום דבריו, שאם אמר כך בודאי ביקש להשתמט. כי טעמו האמיתי אמר לנו כמה פעמים שהוא משום דברי רבינו קלונימוס הידועים שהובאו באו"ז ובנו"כ לשו"ע סי' רמט, להרבות בברכות אע"פ שיש חולקים.
בר"ה היה מכוון את הכוונות בתקיעות – לא היה מכוון בתקיעות, ואדרבה אמר שיש להתרכז אז רק לצאת יד"ח, אבל היה מכון בין סדר לסדר וחוזר על כל הכוונות בכל חודש אלול.
במנורה שבפתח החצר השאיר נר עם הרבה שמן - עשה כן גם במנורה שבפתח ביתו.
תיקון חצות בערך כחצי שעה. התיקון עצמו היה לוקח פחות מזה רק שהיה מוסיף כל מיני אמירות ולימודים. וראוי להדגיש את זה, כי הס"ק היה מעורר שאמירת התיקון מיסוד הרב אינה לוקחת זמן ארוך, והאחרונים שהוסיפו קינות ובקשות השיאו לב ההמון מלומר התיקון לגודל אריכותו (והיה מצרף לזה למה שעשו בחק לישראל ובתיקון ליל שבועות, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת).

אליעזר בלוי
הודעות: 254
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ה' אוגוסט 16, 2018 5:25 pm

(והיה מצרף לזה למה שעשו בחק לישראל ובתיקון ליל שבועות, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת).[/quote]
מה היה דעתו בחק לישראל

עזריאל ברגר
הודעות: 3969
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוגוסט 16, 2018 8:38 pm

אברך כתב:עשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום.

ומהו?

אבקברד
הודעות: 141
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אבקברד » ה' אוגוסט 16, 2018 8:40 pm

אם אפשר להסביר יותר במפורט מה היתה שיטתו בעניין כוונת פסוק ראשון דקריאת שמע.

אברך
הודעות: 318
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ה' אוגוסט 16, 2018 9:14 pm

עזריאל ברגר כתב:
אברך כתב:עשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום.

ומהו?


מצורף צילום של הנוסח מתוך סידור הגר"א שהדפיס לפני שנים רבות [בהקדמה כתובת תשל"ח].
קבצים מצורפים
תמונה (560).jpg
תמונה (560).jpg (888.73 KiB) נצפה 3505 פעמים

איש וילנא
הודעות: 67
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש וילנא » ה' אוגוסט 16, 2018 11:48 pm

איש_ספר כתב:
נהר שלום כתב:מאמר מירחון האוצר האחרון:

"הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה"ה"

מאת הרב משה מרדכי אייכנשטיין ראה"כ דע"י ישיבת יד אהרן


הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה''ה.pdf

מאמר מיוחד ומלא ענין.
ברשות הרב הכותב שליט"א אתקן כמה דברים לא נכונים שהשתרבבו שם.

כתוב שם:
היה מניח שבעה זוגות תפילין לצאת ידי כל השיטות - לצאת ידי שיטות לא הניח אלא רש"י (ט"ז), רש"י (רמב"ם) ר"ת. עוד הניח שימושא רבה כמנהג המקובלים שלא נשתנה אלא בגודל ולא בפרשיות (דלא כרמ"ע מפאנו). כל שאר הזוגות שהניח היו רש"י שהיו חביבים עליו מכמה טעמים.
בר"ה היה מכוון את הכוונות בתקיעות – לא היה מכוון בתקיעות, ואדרבה אמר שיש להתרכז אז רק לצאת יד"ח, אבל היה מכון בין סדר לסדר


א. אני שמעתי ממנו זצ"ל שהסיבה שמניח שימושא רבא מלבד הטעם הקבלי,הוא כדי לצאת הדעות שבתי התפילין צריכים להיות אצבעים על אצבעים בלי התיתורא ודלא כהכרעת המשנ"ב דהתיתורא מצטרפת וכן כידוע היא דעת האדמו"ר הזקן וחב"ד ולכן אמר לי שגם כשלא מניחם במנחה(שזה זמנם לפי הקבלה כידוע) וכמו במנחת ערב יוכ"פ שלא הניחם, מניחם קצת זמן ביום.
ב. בתקיעות בין סדר לסדר היה קורא בהרהור את וידוי המובא בבן איש חי בספר לשון חכמים וכמדומה שלא עיין בכוונות

לענין
הודעות: 1226
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 16, 2018 11:55 pm

אני מודה מאד לרבנים פרי יהושע והרב מאלכסנדר על שהשכילו להעלות מפרי עטם, דברים אמיתיים שמאירים לפנינו את דרכה של הדמות הגדולה.

חרסון
הודעות: 90
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי חרסון » ו' אוגוסט 17, 2018 1:42 am

לאורו של אשכול זה, אני מציע להנהלת הפורום לשקול שוב את האיסור לכתוב על גדולים חיים עמנו לאיוש"ט.

את נשוא האשכול זצ"ל ראיתי כמה פעמים ברח' ירושלים וסביבותיו. הסתכלתי בסקרנות, הכרתיו מהחיבורים השונים כת"ח, ירא"ש, מתמיד וכו' (וסביו של אי"ס....). היו לי הזדמנויות אין ספור להסתופף בצילו מעט יותר. מהיסח הדעת ואהבת הרגילות לא ניצלתים. וחבל, חבל מאד. לו הייתי יודע ולו רבע מהאוצר הגדול שנחשף כעת, באשכול הזה לאחר שהוא כבר איננו עמנו, וכי לא הייתי מוביל מאני' אבתרי' לבי מסותא?

אני מעריך שיש מרגליות רבות השרויות בסביבתי, שלו רק יבהיק אורם לנגדי - והלכתי לאורו. אבל מה אעשה ואינני יודע מקומם?

חבל.

בתבונה
הודעות: 759
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בתבונה » ו' אוגוסט 17, 2018 4:06 am

איש_ספר כתב:
נהר שלום כתב:מאמר מירחון האוצר האחרון:

"הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה"ה"

מאת הרב משה מרדכי אייכנשטיין ראה"כ דע"י ישיבת יד אהרן


הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה''ה.pdf

מאמר מיוחד ומלא ענין.

יישר כוח
עוד כמה פרטים מפי שמועה: (מוסמך)
כז. תפילין אנו נוהגים אף להיכנס ולהטיל מים בבית הכסא, אם אינו קבוע והיינו
שאין חשש שיפנה, והיינו כשהדלת קצת פתוחה, ובזמן האחרון הוריד תפילין של ראש, כנראה מפני שחשש למבואות המטונפים, דבעי כיסוי (או מפני שהשמש התלונן
שעושים שלא כמנהג העולם והיה נראה ח"ו כזילזול בפני ההמון בקדושת התפילין החמורה).

לכאורה הטעם הוא כדברי המ"ב בסימן מג ס"ק יב
לעת הצורך כגון שיתבטל עי"ז מתפלה בצבור יכול לסמוך אדיעה ראשונה אך שיזהר הרבה שלא יבוא לידי הפחה כ"כ הח"א ומ"מ נוהגין לחלוץ הש"ר. וגם הש"י [ט] נכון להסיר הרצועות מכף היד שלא יבוא לשפשף הניצוצות בהם:

וע"פ השמועה נשמע שהסיר את הרצועות מכף היד
יא). עד שתכלה רגל בנר הארוך, לא החמיר אף פעם יותר מ 11 בערב.
מפי השמועה שמעתי שלפני מספר שנים ענה (בדעת הריטב"א בשבת שתכלה רגל תלוי במציאות) שתלוי בכל רחוב ורחוב התכלה רגל שלו, ויש רחובות שלא כולה שם הרגל אז החיוב יהיה כל הלילה.

לגבי תפילת הדרך שאם הולך או רוכב יעצור אם אפשר לו (או"ח ק"י) ומבואר בגמ' שאינו מעקר הדין אלא משום מהיות טוב אל תקרא רע (ברכות ל.),
שמעתי משמו שסובר שהנוהג ברכב חמור יותר, שהוא כעושה מלאכה בעת הברכה (או"ח קצ"א וקפ"ג), שברכיבה הבעל חיים הולך מעצמו ובנהיגה זה נחשב מלאכה (אולי בגלל שנהיגה דורשת ריכוז)

אברהם
הודעות: 1167
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברהם » ו' אוגוסט 17, 2018 10:05 am

חרסון כתב:לאורו של אשכול זה, אני מציע להנהלת הפורום לשקול שוב את האיסור לכתוב על גדולים חיים עמנו לאיוש"ט.

את נשוא האשכול זצ"ל ראיתי כמה פעמים ברח' ירושלים וסביבותיו. הסתכלתי בסקרנות, הכרתיו מהחיבורים השונים כת"ח, ירא"ש, מתמיד וכו' (וסביו של אי"ס....). היו לי הזדמנויות אין ספור להסתופף בצילו מעט יותר. מהיסח הדעת ואהבת הרגילות לא ניצלתים. וחבל, חבל מאד. לו הייתי יודע ולו רבע מהאוצר הגדול שנחשף כעת, באשכול הזה לאחר שהוא כבר איננו עמנו, וכי לא הייתי מוביל מאני' אבתרי' לבי מסותא?

אני מעריך שיש מרגליות רבות השרויות בסביבתי, שלו רק יבהיק אורם לנגדי - והלכתי לאורו. אבל מה אעשה ואינני יודע מקומם?

חבל.


האמת - שגם אני הקטן מרגיש כך.

לדעתי צריך להחזיר את האשכולות על החיים שליט"א, בתנאי שכל הודעה צריכה אישור מלכתחילה ע"י הממונים [וכמובן שממילא האשכול לא יהיה מעודכן און-ליין, אבל זה עדיף מכלום].

לענ"ד אשכולות על החיים, - ובעיקר על ה'צעירים' שביניהם, אלו שעדיין 'נסתרים' יחסית, ואפשר להתקרב אליהם - חשובים פי כמה מאשכולות על השובקים חיים. בחינת טוב כלב חי מן הארי המת.

דרומי
הודעות: 3958
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי דרומי » ו' אוגוסט 17, 2018 10:16 am

אני גם מצטרף להרגשה שכתב הרב חרסון לגבי נשוא האשכול דידן זצ"ל. אבל מצד שני למעשה ברור שיש להשאיר בתוקפו את האיסור לדבר על אנשים החיים עמנו, והרי אפילו באשכולות על אנשים שכבר נלב"ע עדיין יש מתחים לא פשוטים, ואיך נפתח פתח לעניני פוליטיקה בריש גלי ובאופן רשמי.

[נ.ב. כמדומה שבדורנו דור יתום לא רבים האנשים בסגנון נשוא האשכול ופשוט].

עזריאל ברגר
הודעות: 3969
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוגוסט 17, 2018 10:17 am

אברך כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אברך כתב:עשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום.

ומהו?


מצורף צילום של הנוסח מתוך סידור הגר"א שהדפיס לפני שנים רבות [בהקדמה כתובת תשל"ח].

יישר כח.
מאוד מפתיע.

פרי יהושע
הודעות: 2772
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אוגוסט 17, 2018 10:34 am

איש_ספר כתב:
נהר שלום כתב:מאמר מירחון האוצר האחרון:

"הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה"ה"

מאת הרב משה מרדכי אייכנשטיין ראה"כ דע"י ישיבת יד אהרן


הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה''ה.pdf

מאמר מיוחד ומלא ענין.
ברשות הרב הכותב שליט"א אתקן כמה דברים לא נכונים שהשתרבבו שם.

כתוב שם: לא הניח ידו על המזוזה - היה מניח ובעיני ראיתי וכ"ה בספר דרך ישרה. יתכן שבזמן האחרון שנחלש והתכופף לא התמיד בכך.
עשה כפרות באשמורת עריו"כ - בשלושים שנה האחרונות עשה בעשי"ת בצהרי היום, מה שהיה קודם איני יודע.
לא הכה על החזה בסלח לנו כמנהג הגר"א - לא ידוע על דברי הגר"א בענין זה. לא היה מכה כי לדעתו אינו מנהג של רבנן קשישאי (היה אומר בשם עיון תפילה מהרמילוב (חד מהספרים החביבים עליו) כי בימים שאין מתוודים אין מכים...).
היה מניח שבעה זוגות תפילין לצאת ידי כל השיטות - לצאת ידי שיטות לא הניח אלא רש"י (ט"ז), רש"י (רמב"ם) ר"ת. עוד הניח שימושא רבה כמנהג המקובלים שלא נשתנה אלא בגודל ולא בפרשיות (דלא כרמ"ע מפאנו). כל שאר הזוגות שהניח היו רש"י שהיו חביבים עליו מכמה טעמים.
ליל הסדר היה לו קערה גדולה כמנהג הגר"א - לא מובן מה ענין הגר"א לגודל הקערה. הנכון שהיה מסדר הקערה כהגר"א. והנכון שהיה מקפיד שכל הסימנים יהיו בקערה ולא מחוצה לה ולכן הקפיד על קערה שיש בה מקום ברווח לכל.
טעם העליון באותחנן להקהל - היה רגיל לומר כן בשם ר' בצלאל הכהן, בחידושיו שבסו"ס שלחן הקריאה. וכ"ה במכתבו שבראש תיקון סופרים "סימנים".
נהג לומר ביהללו או ברכו את השווא נע כעין פתח - וצ"ל בכל מקום שמופיע חטף פתח והוא מתחלק לשנים או בשווא הבא בשתי אותיות דומות, או בשווא נע חריג (היוצא מן הכללים של שווא נע).
אחר התפילה ערך קידוש בביתו על מזונות דלא כהגר"א ואמר לי שזה הוא משום שקשה לו מיד לאכול לחם - והר"ז ללמד יצא כמה יש להזהר בפרסום דבריו, שאם אמר כך בודאי ביקש להשתמט. כי טעמו האמיתי אמר לנו כמה פעמים שהוא משום דברי רבינו קלונימוס הידועים שהובאו באו"ז ובנו"כ לשו"ע סי' רמט, להרבות בברכות אע"פ שיש חולקים.
בר"ה היה מכוון את הכוונות בתקיעות – לא היה מכוון בתקיעות, ואדרבה אמר שיש להתרכז אז רק לצאת יד"ח, אבל היה מכון בין סדר לסדר וחוזר על כל הכוונות בכל חודש אלול.
במנורה שבפתח החצר השאיר נר עם הרבה שמן - עשה כן גם במנורה שבפתח ביתו.
תיקון חצות בערך כחצי שעה. התיקון עצמו היה לוקח פחות מזה רק שהיה מוסיף כל מיני אמירות ולימודים. וראוי להדגיש את זה, כי הס"ק היה מעורר שאמירת התיקון מיסוד הרב אינה לוקחת זמן ארוך, והאחרונים שהוסיפו קינות ובקשות השיאו לב ההמון מלומר התיקון לגודל אריכותו (והיה מצרף לזה למה שעשו בחק לישראל ובתיקון ליל שבועות, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת).

נפלא מאד ויישר כוחכם שהארתם נקודות אלו.
בכל זאת אציין אי אלו נקודות שיש לבעל דין לחלוק.
לגבי הקערה האם זה לא משום דעת הגר"א בביאורו שיהיה הקרוב קרוב וממילא יש להניח הכל על הקערה (ומאד מאד יהיה נכון למי שיערוך סדר במה שנהג כהגר"א בניגוד להאר"י ולהפך הלא קונטרס שלם כתב ע"כ בז"ה ולגבי דידו האם מבואר אצלו באיזה מקום?).
לגבי קידוש גם אני שמעתי משום ברכות, אבל כיון ואמר משום שקשה לו לאכול לחם ולמה ישתמט לומר הטעם של ריבוי ברכות (אף שמאד מצוי אצלו היה לומר טעם עקרוני ובעת מעשה לומר טעם יותר פשוט), מסברא יש לומר שאם לא היה סבור שיש בזה משום הפרה של עונג שבת, לא היה משלים ברכות בקידושא רבה דווקא, דהלא באותו מידה יכול גם אח"כ.

גלרשטיין
הודעות: 174
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי גלרשטיין » ו' אוגוסט 17, 2018 11:18 am


סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11007
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוגוסט 17, 2018 12:16 pm

פרי יהושע כתב:
איש_ספר כתב:
נהר שלום כתב:מאמר מירחון האוצר האחרון:

"הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה"ה"

מאת הרב משה מרדכי אייכנשטיין ראה"כ דע"י ישיבת יד אהרן


הליכות חיים ממורנו הגאון החסיד רבי שריה דבליצקי זצלה''ה.pdf

מאמר מיוחד ומלא ענין.
ברשות הרב הכותב שליט"א אתקן כמה דברים לא נכונים שהשתרבבו שם.

כתוב שם: לא הניח ידו על המזוזה - היה מניח ובעיני ראיתי וכ"ה בספר דרך ישרה. יתכן שבזמן האחרון שנחלש והתכופף לא התמיד בכך.
עשה כפרות באשמורת עריו"כ - בשלושים שנה האחרונות עשה בעשי"ת בצהרי היום, מה שהיה קודם איני יודע.
לא הכה על החזה בסלח לנו כמנהג הגר"א - לא ידוע על דברי הגר"א בענין זה. לא היה מכה כי לדעתו אינו מנהג של רבנן קשישאי (היה אומר בשם עיון תפילה מהרמילוב (חד מהספרים החביבים עליו) כי בימים שאין מתוודים אין מכים...).
היה מניח שבעה זוגות תפילין לצאת ידי כל השיטות - לצאת ידי שיטות לא הניח אלא רש"י (ט"ז), רש"י (רמב"ם) ר"ת. עוד הניח שימושא רבה כמנהג המקובלים שלא נשתנה אלא בגודל ולא בפרשיות (דלא כרמ"ע מפאנו). כל שאר הזוגות שהניח היו רש"י שהיו חביבים עליו מכמה טעמים.
ליל הסדר היה לו קערה גדולה כמנהג הגר"א - לא מובן מה ענין הגר"א לגודל הקערה. הנכון שהיה מסדר הקערה כהגר"א. והנכון שהיה מקפיד שכל הסימנים יהיו בקערה ולא מחוצה לה ולכן הקפיד על קערה שיש בה מקום ברווח לכל.
טעם העליון באותחנן להקהל - היה רגיל לומר כן בשם ר' בצלאל הכהן, בחידושיו שבסו"ס שלחן הקריאה. וכ"ה במכתבו שבראש תיקון סופרים "סימנים".
נהג לומר ביהללו או ברכו את השווא נע כעין פתח - וצ"ל בכל מקום שמופיע חטף פתח והוא מתחלק לשנים או בשווא הבא בשתי אותיות דומות, או בשווא נע חריג (היוצא מן הכללים של שווא נע).
אחר התפילה ערך קידוש בביתו על מזונות דלא כהגר"א ואמר לי שזה הוא משום שקשה לו מיד לאכול לחם - והר"ז ללמד יצא כמה יש להזהר בפרסום דבריו, שאם אמר כך בודאי ביקש להשתמט. כי טעמו האמיתי אמר לנו כמה פעמים שהוא משום דברי רבינו קלונימוס הידועים שהובאו באו"ז ובנו"כ לשו"ע סי' רמט, להרבות בברכות אע"פ שיש חולקים.
בר"ה היה מכוון את הכוונות בתקיעות – לא היה מכוון בתקיעות, ואדרבה אמר שיש להתרכז אז רק לצאת יד"ח, אבל היה מכון בין סדר לסדר וחוזר על כל הכוונות בכל חודש אלול.
במנורה שבפתח החצר השאיר נר עם הרבה שמן - עשה כן גם במנורה שבפתח ביתו.
תיקון חצות בערך כחצי שעה. התיקון עצמו היה לוקח פחות מזה רק שהיה מוסיף כל מיני אמירות ולימודים. וראוי להדגיש את זה, כי הס"ק היה מעורר שאמירת התיקון מיסוד הרב אינה לוקחת זמן ארוך, והאחרונים שהוסיפו קינות ובקשות השיאו לב ההמון מלומר התיקון לגודל אריכותו (והיה מצרף לזה למה שעשו בחק לישראל ובתיקון ליל שבועות, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת).

נפלא מאד ויישר כוחכם שהארתם נקודות אלו.
בכל זאת אציין אי אלו נקודות שיש לבעל דין לחלוק.
לגבי הקערה האם זה לא משום דעת הגר"א בביאורו שיהיה הקרוב קרוב וממילא יש להניח הכל על הקערה (ומאד מאד יהיה נכון למי שיערוך סדר במה שנהג כהגר"א בניגוד להאר"י ולהפך הלא קונטרס שלם כתב ע"כ בז"ה ולגבי דידו האם מבואר אצלו באיזה מקום?).
לגבי קידוש גם אני שמעתי משום ברכות, אבל כיון ואמר משום שקשה לו לאכול לחם ולמה ישתמט לומר הטעם של ריבוי ברכות (אף שמאד מצוי אצלו היה לומר טעם עקרוני ובעת מעשה לומר טעם יותר פשוט), מסברא יש לומר שאם לא היה סבור שיש בזה משום הפרה של עונג שבת, לא היה משלים ברכות בקידושא רבה דווקא, דהלא באותו מידה יכול גם אח"כ.

אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים...

א. אי משום הקרוב אפשר להניח לפני הקערה או בצדיה. הוא הקפיד ע"כ משום שהקערה וכל הנמצא בה מרמזים לעשר ספירות.
ב. כידוע חיבתו למנהגים ישנים והלא כך בדיוק עשה רבינו קלונימוס כמש"כ באו"ז סי' כב: "וכן נמצא כתוב בתשובות דערב שבת לאחר שקידש על היין היו מביאים גירמזי"לי לפני רבינו קלונמוס ולפני הזקנים והיו מברכים עליהם בורא מיני מזונות ואחר כך ברכה אחת מעין ג' כדי להרבות ולהשלים מאה ברכות ואח"כ היו אוכלים ללחם וצרכי הסעודה", אלא שהם עשו כן בלילה והוא עשה כן ביום וטעם לזה תמצא בבה"ל סי' רמט ד"ה מותר בכל אריכות דבריו.

פרי יהושע
הודעות: 2772
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אוגוסט 17, 2018 12:28 pm

ייש"כ.
לעניין כוונות הע"ס בקערה, הלא לכאורה הוא דווקא כשעושה כסדר האר"י, אלא שכפה"נ הוא צירף הדברים כדרכו לצאת יד"ש, (ולעניין הכוונות עצמן הלא התבטא 'אני מסתדר עם זה').
ולעניין הקידוש כל זה אכניס, שכנראה כך מתענגת השבת טפי, וכך דרך סעודה לפתוח בדברים קלים, ובכלל זה גם ריבוי הברכות, ואילו לא היה זה משום עונג שבת קרוב היה להיות ברכה שאינה צריכה אי לא כהשל"ה בדעת הרמב"ם, ובאמת כך היה מנהג פולין בדורות האחרונים גם כן, וכמו שהאריך בבה"ל בהלכות ברכות. (ולעניין חיבתו למנהגים ישנים, עכ"פ צריך הכא ליישב מה שלא נהג להחמיר כהגר"א כמו שהחמיר בהרבה מקומות שלא כחלק מהראשונים, אכן לעמוד על כל מורכבות העניינים כרגיל אין אנחנו מספקים...).
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב ו' אוגוסט 17, 2018 12:50 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אברך
הודעות: 318
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ו' אוגוסט 17, 2018 12:30 pm

כמה זמן אחר הקידוש היה נוטל ידיים ללחם? והאם היה יוצא מהחדר בין הקידוש על המזונות לסעודה?

כידוע לדעת רבים, גם לדעת הגר"א אין ענין לא לעשות קידוש על מזונות אלא יש ענין לעשות קידוש נוסף על הלחם, שיהא קידוש במקום סעודה. [ראה הלכות חג בחג של הגרמ"מ קארפ שהאריך בזה], האם נהג כן? או שהיה נוטל ידיים לסעודה ללא קידוש?

פרי יהושע
הודעות: 2772
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אוגוסט 17, 2018 12:36 pm

אברך כתב:כמה זמן אחר הקידוש היה נוטל ידיים ללחם? והאם היה יוצא מהחדר בין הקידוש על המזונות לסעודה?

כידוע לדעת רבים, גם לדעת הגר"א אין ענין לא לעשות קידוש על מזונות אלא יש ענין לעשות קידוש נוסף על הלחם, שיהא קידוש במקום סעודה. [ראה הלכות חג בחג של הגרמ"מ קארפ שהאריך בזה], האם נהג כן? או שהיה נוטל ידיים לסעודה ללא קידוש?

בחורף היה נוטל ידיים מיד, ובקיץ מברך (ומוציא אחרים אף שאין חייבים רק בעל המחיה ולא בעל הגפן וכמש"כ השע"ת, ודיבר ע"ז כמה פעמים שכאילו לוקחים מה שהם צרכים), ומפסיק ונוטל ידיים אולי אחרי שעה (ועושה הקפות מסביב לשולחן ומברך על בשמים וכו' כהאר"י), ולא עושה שוב קידוש.
ומה שכתב עפ"י הגר"א ואותם גאונים הסוברים כן איני חושב שזה מוסכם, דהלא לא יוצר יד"ח קידוש בזה, וכל המדקדקים כדעת הגר"א לא נוהגים כן, למשל הגר"א נבנצל מקפיד לאכול פת וכל הציבור אוכל מזונות ואח"כ כשהקהל הולך משלים כל סעודתו. (אבל כן מנהג אבי מורי שליט"א, שעושה קידוש בישיבה על מזונות ואח"כ אחרי הלימוד בבית עושה קידוש לפני סעודת פת).

יושב סתר
הודעות: 289
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ו' אוגוסט 17, 2018 12:44 pm

אברך כתב:כידוע לדעת רבים, גם לדעת הגר"א אין ענין לא לעשות קידוש על מזונות אלא יש ענין לעשות קידוש נוסף על הלחם, שיהא קידוש במקום סעודה.

לא ידוע לאף אחד

אברך
הודעות: 318
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ו' אוגוסט 17, 2018 1:27 pm

פרי יהושע כתב:
אברך כתב:כמה זמן אחר הקידוש היה נוטל ידיים ללחם? והאם היה יוצא מהחדר בין הקידוש על המזונות לסעודה?

כידוע לדעת רבים, גם לדעת הגר"א אין ענין לא לעשות קידוש על מזונות אלא יש ענין לעשות קידוש נוסף על הלחם, שיהא קידוש במקום סעודה. [ראה הלכות חג בחג של הגרמ"מ קארפ שהאריך בזה], האם נהג כן? או שהיה נוטל ידיים לסעודה ללא קידוש?

בחורף היה נוטל ידיים מיד, ובקיץ מברך (ומוציא אחרים אף שאין חייבים רק בעל המחיה ולא בעל הגפן וכמש"כ השע"ת, ודיבר ע"ז כמה פעמים שכאילו לוקחים מה שהם צרכים), ומפסיק ונוטל ידיים אולי אחרי שעה (ועושה הקפות מסביב לשולחן ומברך על בשמים וכו' כהאר"י), ולא עושה שוב קידוש.
ומה שכתב עפ"י הגר"א ואותם גאונים הסוברים כן איני חושב שזה מוסכם, דהלא לא יוצר יד"ח קידוש בזה, וכל המדקדקים כדעת הגר"א לא נוהגים כן, למשל הגר"א נבנצל מקפיד לאכול פת וכל הציבור אוכל מזונות ואח"כ כשהקהל הולך משלים כל סעודתו. (אבל כן מנהג אבי מורי שליט"א, שעושה קידוש בישיבה על מזונות ואח"כ אחרי הלימוד בבית עושה קידוש לפני סעודת פת).


לכאורה אם נשאר במקום הקידוש עד הסעודה ולא מסיח דעתו מהקידוש, אין בזה בעיה גם לדעת הגר"א, ושוב אין צריך לעשות קידוש נוסף קודם הנטילת ידיים.
אכן בדעת הגר"א אין הדברים מוסכמים, ורבים המדקדקים וכן ראיתי נוהגים בישיבת הרב זילברמן בעיר העתיקה, שלאחר התפילה כולם עושים קידוש על פת [ואחד מוציא את כולם בברכת המזון], אך ישנם תלמידי חכמים מובהקים שנוהגים כהגר"א, ובענין זה סוברים שאם מקדש שוב קודם הסעודה אין בזה בעיה גם להגר"א.

פרי יהושע
הודעות: 2772
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' אוגוסט 17, 2018 2:02 pm

אציין שכשהיו מגיעים אליו כאלו שהקפידו לקדש דווקא על פת, היה מקפיד עליהם שיאכלו הפת עם איזה תיבול משום עונג שבת, (ואגב כותב על מנהג העולם כיום שטובלים הלחם בחומוס וכיו"ב במקום מלח שאין לו טעם שהפת מתובלת אלא מאי מלח משום העניין המיוחד וזה לא מתקיים).

בנוגע למרכבות מהלכו אכתוב עוד מילה בהיסוס מה להיות בלתי מובן, דרכו לא הייתה בחששנות כדרך הנערוין, אלא להפך היה מקבל גם חומרות כעין הידורים בכל דרך החיים, ולכן דרכו הייתה יותר להוסיף מאשר לגרוע, ולכן יכל להוסיף מזונות בקידוש ופחות לחשוש לגר"א, כדי לקיים המנהג הישן, בעוד שיהדר כהגר"א וערל"נ ועוד בברכה על הלולב לא לברך אלא כשכך וכך, זה לא היה חששנות אלא תוספת הידור, והמבין יבין, ומי שלא, במטותא שימחל


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אליהו סולוביציק, הא לחמא עניא, השעיר החיי, חלמישצור, חמרא טבא, פישל ו־ 26 אורחים