פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:כבר כתבתי לעיל שאיני יודע מה זה א.

לבי במערב כתב:הסיבה שבקריאה שטחית הי' יכול להבין זאת, היא מפני אזכור "הספר הכפול". הלא כן?
--
פתרון אות א' הוא, לכאורה, מדברי הגרש"ד זללה"ה "קבלתי שתי גלויותיו"; ב'ישורון' נדפסה רק אחת מהן. אכן כן? (לא עיינתי ב'ישורון', לפי שאינו תח"י כעת).

איש_ספר כתב:

כהן כתב:ולמה באמת [אם אכן אמת הדבר] לא מוזכרים ספרי הגראח"נ בספר המפתח

ראשית אני לא יודע אם אכן כך הוא, שנית אם היה מקום להזכיר את ספרי רח"נ זה בעיקר בחלק זמנים, שבו ספר המפתח חלוש וקלוש, ואין פלא אם לא נזכר.
.

איש_ספר כתב:כנראה שמנהג "המקובלים והקדמונים" התחדש לו לכותב בקשר לטעותו בהבנת המכתב. שאם היה ידוע לו מנהג "המקובלים הקדמונים"לציין לפרשה, ואפילו קוראים אותה בעוד עשרה ימים, ואז מוסיפין לה שם לוואי ("האזינו אלול" !) איך הציג מכתבו של הסבא כקודם למכתבו של הגראח"נ מכ' אלול?

אשמח לקבל איזה מר"מ המתעד מנהג זה להזכיר תאריך לפי פרשיה ואפילו אינה נקראת בשבת הקרובה.
ואיך נהגו אותם קדמונים מקובלים יושבי חו"ל, למשל כשפרשת שמיני נקראת בעוד כעשרים יום!

איש בער כתב:[חיפוש באוצר העלה כמה מכתבים ותשובות בתאריך שמיני א'].

איש ספר כתב:
"אשמח לקבל איזה מר"מ המתעד מנהג זה להזכיר תאריך לפי פרשיה ואפילו אינה נקראת בשבת הקרובה.
ואיך נהגו אותם קדמונים מקובלים יושבי חו"ל, למשל כשפרשת שמיני נקראת בעוד כעשרים יום!"

איש_ספר כתב:

איש בער כתב:[חיפוש באוצר העלה כמה מכתבים ותשובות בתאריך שמיני א'].

מה הקשת באוצר? ניסיתי ולא הצלחתי.

איש בער כתב:הקשתי שמיני א',
וזה רשימת כמה מן התוצאות: באר מים, גדולת מרדכי, נשמת חיים (2), עצי חיים, שדה יהושע, פרי הגן.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את התמונה רשימת תוצאות החיפוש. הבאת שם מאדרת יעקב בבא"ח שמיני א. כידוע הבן איש חי הולך על הפרשיות ויש לו שני מחזורים והכוונה לשנה ראשונה כלומר המחזור הראשון מה הקשר לנושא הדיון?

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את התמונה רשימת תוצאות החיפוש. הבאת שם מאדרת יעקב בבא"ח שמיני א. כידוע הבן איש חי הולך על הפרשיות ויש לו שני מחזורים והכוונה לשנה ראשונה כלומר המחזור הראשון מה הקשר לנושא הדיון?

עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

חיימקה כתב:

עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

תשעה באב תשעט.pdf

פעלו הכביר להכריע את העולם כולו לכף זכות • שקידתו לתקנת הרבים לרווחתם ולהצלתם מפח יוקשים • דברי הצומות וזעקתם על צרות בני ישראל • תפילות שתיקן לאומרם בכל לילה ומהם תפילה על מזימת עקירת הישיבות • מכתב למשומד גלח מדינת צרפת, צדקת פזרונו ורב טובו • לקט עובדות רשימות ואגרות בפרסום ראשון

משולחנו של נכדו הרב הגאון ר‘ בצלאל דבליצקי שליט"א

אבקברד כתב:

חיימקה כתב:

עושה חדשות כתב:בקובץ ההלכות לבין המצרים (המופץ בבהכ"נ) ראיתי ב' מאמרים יפים מהנכדים. אולי אפשר להעלותם כאן?

תשעה באב תשעט.pdf

בעמוד נז יש ציון לשו"ע יורה דעה סימן רמג סעיף ו וסי' שלו סמ"ג אות א

לא הבנתי את הציון השני

אTKH כתב:עפ"י הכתוב תחת התמונה בלקר"ש, הגר"ש קורע על מקדש החרב.
נראה ברור כי לבש מעל חולצתו חולצה נוספת, שבה קרע קריעה. האמנם כך היתה הנהגתו? והאם יש מקור לכך בהלכה (ואולי בספריו?)

נשמח להחכים בענין.

דרומי כתב:תורה היא וללמוד אני צריך: לכאורה נראית איזו "סתירה" בין הליכה בחליפה קרועה לבין חבישת תפילין שנקראים "פאר" (ואכן מטעם האבלות על החורבן שמים "אפר תחת פאר" - ולא שניהם ביחד!), וצ"ע

[ואולי גם העניבה יש בה איזו סתירה. ומעניין לדעת כיצד נהג בתשעה באב לגבי עניבה]

מן הסתם כבר נידון בכתבי הגאון ז"ל, ואשמח לראות הפנייה

דרומי כתב:ואולי באמת לא כך היה, אלא שמתחילה עשה הקריעה ורק אח"כ לבש התפילין

דרומי כתב:תורה היא וללמוד אני צריך: לכאורה נראית איזו "סתירה" בין הליכה בחליפה קרועה לבין חבישת תפילין שנקראים "פאר" (ואכן מטעם האבלות על החורבן שמים "אפר תחת פאר" - ולא שניהם ביחד!), וצ"ע

[ואולי גם העניבה יש בה איזו סתירה. ומעניין לדעת כיצד נהג בתשעה באב לגבי עניבה]

מן הסתם כבר נידון בכתבי הגאון ז"ל, ואשמח לראות הפנייה

עזריאל ברגר כתב:וכי דוד המלך כשקרע "על שאול ועל יונתן בנו ועל בית ישראל כי נפלו בחרב" - היה צריך לחלוץ תפילין ?!

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:וכי דוד המלך כשקרע "על שאול ועל יונתן בנו ועל בית ישראל כי נפלו בחרב" - היה צריך לחלוץ תפילין ?!

בודאי חלץ כאונן. ואם כבר נקבר, חלץ כדין אבל ביום הראשון, אא"כ פשיטא למר שדוד המלך נהג מנהג חב"ד...

מעט דבש כתב:לעיל הביאו את מכתבו של הגרש"ד בענין הר הבית.

וראוי להוסיף לזה את תגובתו של 'איש_ספר':

איש_ספר כתב:העלו כאן למעלה מכתב מהגרש"ד המעודד יוזמה לקבוע מקום מתוחם לעליה להר, אין לי מושג מה מדובר וגם לא לגרש"ד עצמו. (בעבר שאלתי אותו, ואמר שאינו זוכר באיזה נסיבות כתב את המכתב). מה שכן, את מי שדעתו מעניינת, ראו מה שכתב על שער קונטרס שהוציא הנקרא
משוש כל הארץ

רבי אליעזר יצחק דנציגר כתב:
בחורף תשס"ה נסתפקתי בנושא בריאותו של בני בכורי הבה"ח יהודה משה זצ"ל [האם להסכים להצעת הרופאים לנסות עוד איזה תוכנית חדשה של טיפולים שיש סיכויים שאולי עי"ז יבריא, אך גם יכול להיות שעי"ז יסתכן יותר ויקרב מיתתו], וכיון שכבר היה קשה לדבר בפרטות עם זקני אדמו"ר זצ"ל [שהיה אז כמה חדשים לפני פטירתו] החלטתי ללכת לשאול את הגרש"ד זצ"ל, ובאתי אליו והצעתי לו את צדדי הספק, ענה לי הגרש"ד שהוא איננו מבין בזה ולכן הוא מציע שאשאל את הגר"ח גריינימן, עניתי לו שהיום כבר שואלים את אלימלך פירר שהוא מומחה גדול יותר מכולם, ואכן שאלתיו, אבל גם הוא לא יודע מה להכריע ומציע שאשאל אדם גדול, ולכן באתי לרב שיכריע [ושאלני הגרש"ד למה איני שואל את זקני, עניתי לו שזה קשה לשאלו כיום], ושוב חזר הגרש"ד על דבריו שאינו מבין בזה, חזרתי ואמרתי לו, ומה עלי לעשות, הרי הרופאים והמומחים מסתפקים ואני צריך להכריע, ועל כן אני בא אל הרב כ'אדם גדול' שיכריע בשבילי, ועם כל זה לא הצלחתי להכניס בו את השמינית שבשמינית והוא נשאר בדעתו שאינו 'אדם גדול' ואיננו יכול לענות כאשר אינו מבין בזה...

ב"ה, יום ועש"ק י"ב אדר"א תשכ"ב. ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד ידידי הרה"ג הנכבד חו"ב ויו"ש וכו' מוהר"ר שריה דבליצקי שליט"א. בבני ברק. שלום וברכה. הרני שולח לו בזה המשך מהערותי על ספריו היקרים.
א בזה השלחן ח"ב לסי' מ' סעי' ח' מביא כת"ר דברי המ"ב בס"ק י"ט שמביא בשם השלחן שלמה שכותב להסתפק דאפשר דזה שכתוב בשו"ע דלאכילת עראי אין צריך לחלצן זהו דוקא מי שמניחן כל היום אבל לא מי שדרכו להניח בשעת ק"ש ותפלה. ומוסיף ע"ז כת"ר דיש להחמיר כן דכן היא שיטת המאירי דכל שהם מונחים עליו אפי' אכילת עראי אסור לו. ורק במי שהולך בהם כל או רוב היום אין להחמיר אלא ככה"פ והשו"ע דמותר עכ"ד.

ולענ"ד אין זה כ"כ מדרכי ההוראה לערבב השיטות ולומר דבהיות דהמאירי מחמיר בכלל באכילת עראי אפי' במי שהולך כל היום לכן יש עכ"פ להחמיר כמותו במי שאין לובש כל היום, ומכיון דעל מי שהולך כל היום מודה כת"ר דאין להחמיר אלא מותר כדעת כה"פ והשו"ע (כלשון כת"ר), א"כ תו אין מקום לצרף את שיטת המאירי בזה לענין מי שאינו הולך כל היום ולומר דעל כגון דא כן נתפוס שיטת המאירי, ואם דחינו שיטת המאירי בזה בהיות ודעת רוב הפוסקים רובם ככולם אינו כן, ומקור דבריהם הוא מהירושלמי פ"ב דברכות ה"ג, כבר נדחה, ותו אינו חוזר ונראה לחצאין.

השתוממתי על מחבר הספר, אם הספרים כהמנהיג והרדב"ז פוסקים [...], איך מסתפק עודנו בזה בגלל שספר אחרון שבאחרונים כהלל אומר סובר דלא כן? וההלל אומר (כפי שעיינתי בדבריו) לא ראה אפילו את דבריהם, ולא מציין להם,