מקומו של שמואל הרמתי <רבי שמואל אשכנזי זצ"ל>

[מכון חכמי ליטא]

בהשתתפות:
פרופ' חווה טורניאנסקי
הרב יחיאל גולדהבר
פרופ' זאב גריס
הרב אליעזר בראדט
הנחיה: משה דוד צ'צ'יק

[יוסף חיים אוהב ציון]

להזדרז בבקשה...

הרב סטל בעבודת נמלים.png

מעל ראשו ספרי ר' יעקב עדס גם על זה הוא לא פסח.

[עזריאל ברגר]

סופר כאן קודם שהלך לבית הכנסת למרות הקורונה...

זה שבחו או להיפך?

[קו ירוק]

כל אחד ומבטו.
יש שהתפארו שלא הכניסו שיקוץ לפיהם במלחמה העולמית הנוראה,
ויש שדאגו לפיקוח נפשם.
אלו ואלו נהגו בצדק כ"א לפום דרגא דיליה.

מי שלא ביטל כל ימיו תפילה בציבור, נכון וברור מה היה עליו לעשות בגילו ולמרות גילו. הוא לא שאל אותנו מה לעשות - אבל אני מבין היטב מה הוא עשה ומדוע.
ומה לנו קטני אמנה ולאנשים מדורות עברו, כי לא מחשבותי מחשבותיכם.

כמדומה שהאידנא החשש הוא לא גדול כדוגמא שהזכרתי (מה גם שאינני בטוח ממה הוא שבחל"ח).

ואולי גם זה יניח את דעתו של הרב אי"ש ספר, כי מודעת האבל עליו היא שבחו!

[בתוך הגולה]

מי שהולך לבית הכנסת הוא ודאי יר"ש וספק טועה
מי שאינו הולך לביהכ"נ הוא ספק יר"ש, ספק טועה וספק עצל...

[על משקל הסיפור על אותו אחד שאכל צלחת מרק כדי להימנע מגאוה...]

[אבני גזית]

האם ר"ש אשכנזי נהג לחתום שמו כשמואל ספראי?

יש עמדי חיבור שהמחבר מכנה כך את עצמו. לא הכרתיו, ולא ידעתיו.

[חד ברנש]

לא ידוע לי.
איזה חיבור מצוי לפניך?

[אבני גזית]

רבי עקיבא בן יוסף ומשנתו. הוצ' ביאליק

[חד ברנש]

את הספר הזה (ועוד ספרים רבים) חיבר אדם ששמו האמתי היה: שמואל ספראי, שנפטר לבית עולמו לפני שבע עשרה שנה. ולא קרב זה אל זה.

[אבני גזית]

הרגעתני.

יש שם לגלוג מוסווה על מאמרי חזל. לא הסתדר לי כל כך.

תבורך.

[יוסף חיים אוהב ציון]

א"כ זה טעון שריפה.

[בתוך הגולה]

[על משפ' ספראי וחיבוריהם נכב"ב]

[ישראליק]

בקובץ "ברכתא" שי"ל לאחרונה נמצא מאמר מר' שמואל ז"ל, על "משיח אלמים", משהו כזה, מי יעלה לנו?

[דרופתקי דאורייתא]

קיבלתי

[מה שנכון נכון]

קיבלתי

בקידוש לבנה מקובל לומר "שלום עליכם" לשלושה אנשים, ויש על כך הסברים שלמים. רבי שמואל היה אומר "שלום עליכם" רק פעם אחת, לאדם אחד, ואמר כי בכל הספרים שבדק, לא מצא מקור לכך שצריך לומר 3 פעמים ולשלושה אנשים...

לומר ג"פ הוא מבואר בטור וברמ"א בסי' תכו: "ואומר ג"פ לחברו שלום עליך".
מסתמא טעה הכותב, והכוונה רק שאין מקור לאמירת שלום לג' אנשים.
ע"ע ע"ז בהנהגות הרש"ד שבדרך ישרה.

[איש פלוני]

בקובץ "ברכתא" שי"ל לאחרונה נמצא מאמר מר' שמואל ז"ל, על "משיח אלמים", משהו כזה, מי יעלה לנו?

[לבי במערב]

ייש"כ רב!

בהע' ט נתהפכו המספרים, וצ"ל: 28.

[אראל]

קיבלתי

ייש"כ רב
גרמת לי עונג יו"ט מיוחדת!!
[במיוחד היה לי לתועלת הפרטים שמספר שם על סבי\סבו רבי מיכאל הערמאן ז"ל]

[איש פלוני]

כתבה בבקהילה עליו.

[נוטר הכרמים]

רבבות מחברי
ספרים ובעלי קונטרסים מצטופפים בתור ארוך
לקבל את פניו של האיש שחוכמתו הגיעה עד
מקום ספריו הרבים מספור.

מנין חידוש מופלג זה שאדם הלומד בספרו של מחבר,
בא הלה לאחר מו"ש לקבל פניו?

[דרופתקי דאורייתא]

לא ראיתי עדיין המקור של הציטוט עליו אתה שואל,
אבל בפשטות ע' ב"מ סב סע"ב, ותוס' ב"ק קיא:, והדברים עתיקים.

[ציטרון]

בשבת, נתקלתי אגב אורחא בעובדה הבאה:
בספר "מנחה ליהודה", ספר היובל לרב יהודה ליב אבידע (זלוטניק), פירסם הרב אשכנזי רשימה ביבליוגרפית של נשוא הספר, המכילה 242 ערכים.
הספר יצא בשנת תש"י, לפני 71 שנים.
הרב שמואל אשכנזי היה אז בן 28, וזה חוץ ממאמר תוכן נוסף שהוא פרסם שם לכבודו של בעל היובל.

[חד ברנש]

המאמר השני שפרסם שם רש"א בא בדפוס כשהוא מקוצץ ומקוצר, בלחץ העורכים.

[חד ברנש]

[במיוחד היה לי לתועלת הפרטים שמספר שם על סבי\סבו רבי מיכאל הערמאן ז"ל]

בין גנזי ר"ש אשכנזי נמצאה מחברת (או כמה מחברות) עם דברי תורה מר' מיכאל וגם כמה מסמכים שלו או עליו. לא זוכר בדיוק. אם רצונך בפרטים נוספים, תפנה למשפחה.

[אראל]

[במיוחד היה לי לתועלת הפרטים שמספר שם על סבי\סבו רבי מיכאל הערמאן ז"ל]

בין גנזי ר"ש אשכנזי נמצאה מחברת (או כמה מחברות) עם דברי תורה מר' מיכאל וגם כמה מסמכים שלו או עליו. לא זוכר בדיוק. אם רצונך בפרטים נוספים, תפנה למשפחה.

דברי תורתו של רבי מיכאל, נדפסו בספר הנ"ל 'הצדיק הירושלמי' קונטרס שלם בשם 'דברי מיכאל', מסתמא לקוחים הם מנכדו ר"ש

[יוצא פוניבז']

ר' יעקב עדס.JPG (44.7 KiB) נצפה 8397 פעמים

מעניין לשמוע מהיודעים אודות הקשר ביניהם

[יאיר אתמר]

ר' יעקב עדס.JPG

מעניין לשמוע מהיודעים אודות הקשר ביניהם

ייש"כ! האם תוכל להביא ההמשך?

[חד ברנש]

דברים מעניינים. תביא את ההמשך, ואולי יהיה לי להוסיף כמה פרטים.

[יוצא פוניבז']

ההמשך נמצא בספר שיח יעקב שהועלה כאן
viewtopic.php?f=7&t=45793&p=681789#p681713
בעמ' תרז

בסוף הספר יש אריכות גדולה בעצם הענין שדנו על פתיחת ברכת אתה גבור

[חד ברנש]

תודה לך ר' יוצא,
ואקיים את הבטחתי, ואביא (מן הזכרון) מה שסיפר לי (לפני שנתיים) עורך 'אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא':

יום אחד (לפני שנתיים כאמור) אני מקבל טלפון.
"מי מדבר?", אני שואל, וההוא עונה, בקול צרוד מעט: "יעקב עדס".
אני, כאחד שמצוי הרבה פעמים ב'כותל המערבי' בשעות הערב ונתקל לא אחת (במיוחד במעמדי ה'סליחות') במקובל הגה"צ ר' יעקב עדס, הייתי קצת בהלם-אלם, האם זה המקובל ומה הוא רוצה ממני?
ניסיתי לברר: "הממ, מי? זה הרב יעקב הדס המקובל?".
ההוא עונה לי משהו לא ברור שממנו הבנתי שאכן הוא-הוא. וכעת נכנסתי ללחץ מה הוא רוצה ממני...
והרב עדס מספר (כך בערך לשונו): "היום פגשתי בגאון וצדיק נסתר, ר' שמואל אשכנזי, ממש גאון נסתר. איך זה שלא הכרתי אותו עד היום? ישבתי אצלו (איני זוכר אם ציין את הזמן שישב אצלו) ודיברנו בלימוד. והוא הראה לי את הספר שערכתם ממנו 'אלפא ביתא תניתא'. פלאי פלאים" וכו' וכו'.
ואז הוא שואל אותי: "אין עוד ספרים ממנו? אני רוצה לעזור להוציא את שאר הספרים שלו".
השבתי: "יש עוד ספרים הזקוקים לעריכה והשקעה רבה, ואין כסף" וכו'.
הרב עדס הפנה אותי למישהו (שאיני יודע עד כמה יש לו כסף), והמישהו הזה לא בדיוק הבין איך 'נפלתי' עליו ומה הרב עדס רוצה ממנו. וקיצורו של דבר, לא יצא מזה שום דבר.

עד כאן סיפורו של עורך 'אלפא ביתא דשמואל זעירא', וכעת מעניין לראות שהרב עדס תיעד את פגישתם באחד מספריו...

[לבי במערב]

במקומות רבים ציינו את העובדה שר' שמואל שינה את שם משפחתו מדייטש לאשכנזי ויש שחשבו שזה סוג של עיברות תל אביבי...
ולא היא!
ר' שמואל עצמו שח לי כי בהיותו בישיבה הוא שינה זאת בעקבות זה שהיה זה בתקופה של טרום שואה וכולם היו מדברים על ה'דייטש' כשכוונתם על היטלר ימ"ש והוא לא הרגיש בנוח עם זה ולכן שינה את שם משפחתו

[נחומצ'ה]

כל הפלג של דייטש האלו, [בשפה ירושלמית היינו, 'אנשי מעמד' ונכדי ר' מתתיהו], קראו לעצמם דויטש-אשכנזי

[אראל]

כל הפלג של דייטש האלו, [בשפה ירושלמית היינו, 'אנשי מעמד' ונכדי ר' מתתיהו], קראו לעצמם דויטש-אשכנזי

כל אחיו של רבי שמואל ומשפחתם אחריהם, קוראים עצמם עד היום 'דייטש' ולא אשכנזי

[נחומצ'ה]

כל הפלג של דייטש האלו, [בשפה ירושלמית היינו, 'אנשי מעמד' ונכדי ר' מתתיהו], קראו לעצמם דויטש-אשכנזי

כל אחיו של רבי שמואל ומשפחתם אחריהם, קוראים עצמם עד היום 'דייטש' ולא אשכנזי

ויש מהם שרשומים בת.ז. עד היום, כדויטש-אשכנזי [אף שאכן מכונים, דייטש]

[חד ברנש]

כתב לי נכד דודו (אח אביו) של ר' שמואל אשכנזי:
אביו של ר' שמואל אשכנזי היה ר' ברוך, שהיה אחיו של זקני ר' מתתיהו. ואחיהם השלישי והצעיר היה ר' שמואל הקנאי הידוע.
זקני ר' מתתיהו כינה את עצמו דייטש-אשכנזי, כיוון שבשנות המלחמה העולמית השנייה היה לשם דייטש הקשר שלילי לנאצים ימ"ש.
בכל המסמכים הממשלתיים מופיע השם המשותף דייטש-אשכנזי, לא רק לי, אלא לכל צאצאי משפחת דייטש המורחבת.
ר' מתתיהו השתמש בשם זה בבלאנקים הרשמיים שלו, בספרים, בחותמות, במכתבים וכו'.
אחריו הלך ר' שמואל אשכנזי, כפי שסיפר לי בעצמו, למרות שתחילה חשב שהוא הקדים את זקני, ולבסוף הראיתי לו שזה היה להיפך, זקני הקדים אותו.
באחד ממכתביו הוא כותב, שהחליף את שמו כאשר 'יצא לשוק הספרים'.
אני הותרתי את השם המקורי, לא שיניתי כלום. בעיקר כדי לאפיין את עצמי מבני דודיי בשם הזהה מתתיהו דייטש, שיש לפחות 20 איש בשם זה וכל הזמן מחליפים בינינו...

[לבי במערב]

באחד ממכתביו הוא כותב, שהחליף את שמו כאשר 'יצא לשוק הספרים'.

הובא לעיל (אות ד).

[אראל]

כל הפלג של דייטש האלו, [בשפה ירושלמית היינו, 'אנשי מעמד' ונכדי ר' מתתיהו], קראו לעצמם דויטש-אשכנזי

כל אחיו של רבי שמואל ומשפחתם אחריהם, קוראים עצמם עד היום 'דייטש' ולא אשכנזי

ויש מהם שרשומים בת.ז. עד היום, כדויטש-אשכנזי [אף שאכן מכונים, דייטש]

ובחוג המשפחה שלי, ידעתי תמיד על ה'מומע אסתר רחל דייטש'... [אמו של ר' שמואל, היתה אחותה של הסבתא שלי]

[נחומצ'ה]

ובחוג המשפחה שלי, ידעתי תמיד על ה'מומע אסתר רחל דייטש'... [אמו של ר' שמואל, היתה אחותה של הסבתא שלי]

דו"ק היטב בתגובת 'חד ברנש' בנו כתלמידו של ר' שמואל. ויותרצו כל הקושיות

[חד ברנש]

בבית המכירות 'קדם' ימכרו פריטים רבים מספרייתו של ר' שמואל אשכנזי.
כמה פריטים שדליתי מקופיא מהקטלוג הממוחשב שלהם

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... 9C?lang=he

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... A8?lang=he

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... 9D?lang=he

[איש_ספר]

דבר בעתו

בגליון נרות שבת קו, שי"ל בתש"ז פרסם ר"ש אשכנזי, דברי התיקון יששכר אודות המנהג הקדום הנוהג בשנה בה פסח חל בשבת, באופן שבין פסח לשבועות יש שבע שבתות, לקרוא בשבת שביעית הסמוכה לשבועות, פרק א' ממסכת דרך ארץ.

על דבריו אלה הגיב סבי זצ"ל, בגליון הבא. מתוך הדברים ("מר אשכנזי ספרדי הוא...") מובן שבימים ההם טרם הכירו.

הערה ל"הערה בעתה ובזמנה"
קיץ תש"ז
במאמרו הנ"ל (נרות שבת קו) אומר ר' שמואל אשכנזי לשנות בשבת דערב שבועות בשנה זו את הפרק הראשון ממסכת דרך ארץ זוטא. כנראה שמר אשכנזי ספרדי הוא ולא ידוע לו מנהג האשכנזים לקרוא פרקי אבות מפסח עד ראש השנה רק מנהג הספרדים הוא לקרותם רק עד עצרת כמבואר בספר ארץ חיים או"ח להרב סתהון סימן רכ"ב ואם כן מה שכתב הרב תיקון ישכר ומובא דבריו גם בארץ חיים הנ"ל לקרא בשבת ערב שבועות פרק א' ממסכתא ד"א וגם מה שכתב "לפרסום ליום הזה לכל דרי הארץ" זהו דוקא למנהג הספרדים שכבר שלמו להם ששה הפרקים בשנה זו בפרשת בחוקותי ולכן היה מנהגם בצפת ת"ו לקרא בפ' במדבר את פ"א ממסכתא ד"א, אלא לפי מנהגינו אין כל מקום לזה כי הרי אנו אומרים הפרקים עד ר"ה ואין כל נפקא מינא בזה אם נתחיל בשנה כזו את ה"מהדורא תנינא" של הפרקים בשבת שלפני שבועות אע"פ שבכל שנה אנו מתחילים בפעם השניה בשבת שלאחר שבועות. ואם בשביל להשתוות עם בני חוץ לארץ שהתחילו בשבת אחת אחרינו היה מסתבר יותר שאנו נקרא את הפרק מד"א בשבת אסרו חג שלנו, כדי שנתחיל עם בני חוץ לארץ ביחד בשבת כ"ט ניסן.
שריה דבליצקי

לא דפדפתי בגליונות הבאים אם התפרסמה תגובת רש"א. ואולי ח"ב יידע להוסיף על הדברים.