פורום אוצר החכמה

ההשכלה הארורה מתוקה בתחילתה ומרה כלענה בסופה

מכתב ברכה מהגרח מבריסק

איפה יש עוד חומר על הרב קלצקין? בספרים ובעתונות...
תודה

הרב אליהו היה חתן הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ מחבר שות ברית יעקב ובנו הרב יעקב זלמן ליבשיץ על שניהם יש אשכול בפורם שמשלים את התמונה על ר אליהו ספריו של ר אליהו מלאים במומ על ספר חמיו שות ברית יעקב גיס נוסף ר יחזקאל ליבשיץ מירושלים נפטר תרע קבור בהר הזיתים היה ממנהלי ישיבת עץ חיים .בקדם נמכר מסמך של ישיבת עץ חיים שהוא חתום שם כמנהל הישיבה אביו היה גבאי הראשי של הישיבה בגולה
בחיפושים באוצר החכמה על ר אליהו יש עוד חומר עליו

האם יש מידע על יחסו לציונות?

מיהו הרב משה זעירא שכתב מאמר על הרב קלצקין?

מחבר הספרים רבותינו שבגולה.

איך יוצרים אתו קשר?

"יפה נדרשת"----
אצל רבה של לובלין, רבי אליהו קלאצקין, באו להדיין רבי של חסידים עם אשתו
שעמדה והטיחה בבעלה הרבי, האשמות כבדות ותבעה ממנו גט פיטורין, שמצדו נסה כל העת להתגונן
משלא היה בפיו מענה הולם לטענותיה של אשתו פנה הרבי אל רבי אליהו ובשם ייחוסו הגדול ושהוא בנן של קדושים ....נכדו ממש של... וכו'-
נפנה אליו רבי אליהו...בפרשת קרח על הפסוק "בן יצהר בן קהת בן לוי". נאמר במדרש שיעקב אבינו בקש רחמים שלא יזכר שמו במחלוקת קרח ועדתו
שנאמר "ובקהלם אל תחד כבודי". ותמוה, הרי אדרבה, מבחינת רחמים היה צורך שיזכר שמו של יעקב כי אולי בזכות אבות יוושעו הבנים .
אלא מסתבר שדווקא משום כך, דווקא משום רחמים לא רצה יעקב שיזכר שמו, שכן מי שמתנהג בצורה מגונה והוא בן לאבות קדושים בעלי שם,
הדבר רק מחמיר את דינו ואת העונש שמגיע לו....

ידועים דברי השל"ה ע"פ שבתוכחה, וזכרתי להם ברית ראשונים וגו'.
בשורות טובות ישועות ונחמות

ציפורן כתב:"יפה נדרשת"----
אצל רבה של לובלין, רבי אליהו קלאצקין, באו להדיין רבי של חסידים עם אשתו
שעמדה והטיחה בבעלה הרבי, האשמות כבדות ותבעה ממנו גט פיטורין, שמצדו נסה כל העת להתגונן
משלא היה בפיו מענה הולם לטענותיה של אשתו פנה הרבי אל רבי אליהו ובשם ייחוסו הגדול ושהוא בנן של קדושים ....נכדו ממש של... וכו'-
נפנה אליו רבי אליהו...בפרשת קרח על הפסוק "בן יצהר בן קהת בן לוי". נאמר במדרש שיעקב אבינו בקש רחמים שלא יזכר שמו במחלוקת קרח ועדתו
שנאמר "ובקהלם אל תחד כבודי". ותמוה, הרי אדרבה, מבחינת רחמים היה צורך שיזכר שמו של יעקב כי אולי בזכות אבות יוושעו הבנים .
אלא מסתבר שדווקא משום כך, דווקא משום רחמים לא רצה יעקב שיזכר שמו, שכן מי שמתנהג בצורה מגונה והוא בן לאבות קדושים בעלי שם,
הדבר רק מחמיר את דינו ואת העונש שמגיע לו....

הנה מה שכתב ר"א קלצקין בספרו אבן פנה, סעיף מג אות ח (עמ' 162) בשם אחיו ר' ישראל איסר יעקב:

מקובלים כתב:האם יש מידע על יחסו לציונות?

גם אני רוצה לברר נידון זה.

בדובב שפתי ישנים של בלוך יש כמה מכתבים ממנו כנגד הציונות - אבל כידוע אין זה מקור מוסמך כלל (בלשון המעטה)...

מנגד, בהצפירה (יב ניסן תר"ס) עמ' 315-314 נמנה על הרבנים החותמים למען הציונות...

ראה גם: י' קלויזר, 'התנועה הציונית בליטא', יהדות ליטא, א, עמ' 513, שם מסופר שפורסם "...חוות דעת מפורטת של הרב אליהו קלצקין ממריאמפול" בענין הנ"ל.

כל מידע נוסף יתקבל בברכה

לאחרונה הוצ"ל משה נחמני, מפעילי הטבעונות הדתיים, את ספר 'דרך ישרה: גדרי איסור צער בעלי חיים', בו ביאור לסי' ל"ד באמרי שפר (מצורפת הכריכה הקדמית והאחורית), והוסיף שם את תולדות המחבר. מהיכרות עם כתיבתו של העורך, אין ספק שנגע שם ביחסו של הגאון לציונות.

בבית המכירות ירושלים של מעלה מציעים למכירה ביום ג' הקרוב מכתב ששלח הח"ח לחכם אחד ושמו רבי אליהו. שלפי השערתם זה הגאון ר' אליהו קלצקין.

באיזהו מקומן ראיתי שהיה בלגן גדול בלויה שלו עקב הגעת הרב קוק שכפי הנראה כיבדוהו להספיד והקנאים לא איפשרו את זה.

אילו היה לנו את הקדוש ר' איתם הי"ד, מסתמא היה מאיר את עינינו.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

כעת אני רואה שיש על זה רשימה של אלבוים מספרית הרמב"ם


https://amhasefer.wordpress.com/2012/05 ... %99%D7%9F/

מעניין, ר' איתם הי"ד מגיב שם ובין היתר כתב:

"בעזרת ה' בעוד כמה שבועות תתפרסם תמונה יחידה שבה אפשר לראות יחד את הראי"ה קוק ואת רבי אליהו קלצקין. התמונה עצמה כבר פורסמה בעבר, אבל טרם הובחן מיהו הזקן היושב שתי כסאות משמאל לראי"ה…"


האם התמונה הזו התפרסמה?

מתפעל כתב:באיזהו מקומן ראיתי שהיה בלגן גדול בלויה שלו עקב הגעת הרב קוק שכפי הנראה כיבדוהו להספיד והקנאים לא איפשרו את זה

ראו דברי בנו במאמר מעניין לזכרו: 'רבי אליהו קלאצקין', בתוך: נוטרי מורשת, ירושלים תשכ"ח, עמ' קנז-קסט (מצורף). הנה ביחס לרב קוק:

מתפעל כתב:מעניין, ר' איתם הי"ד מגיב שם ובין היתר כתב: "בעזרת ה' בעוד כמה שבועות תתפרסם תמונה יחידה שבה אפשר לראות יחד את הראי"ה קוק ואת רבי אליהו קלצקין. התמונה עצמה כבר פורסמה בעבר, אבל טרם הובחן מיהו הזקן היושב שתי כסאות משמאל לראי"ה…" האם התמונה הזו התפרסמה?

הרב הנקין הי"ד אכן פרסם את התמונה בספרו שיצא לאור באותה שעה, יחד עם הרב אברהם וסרמן, להכות שורש: הראי"ה קוק והקרן הקיימת לישראל, ירושלים תשע"ב, עמ' 46. הנה התמונה המלאה (שם היא חתוכה מעט):

למטה שם כתב הר"א הי"ד: "חנוכת בית אבות ע"ש משה וסימא הלפרין, יום ראשון, ז' חשון תרצ"ב. "רושם מיוחד עשה נאומו היפה של ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק, שתבל את דבריו באגדה ומאמר דרושי..." (שערי ציון שנה י"ב חוברת א'-ב', תרצ"ב, עמ' ל"א. ובהרחבה: דואר היום, ט' חשון תרצ"ב, עמ' ה [כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=604A4EE6]). תמונה שנדפסה. על הבמה: הרב יעקב מאיר והשופט גד פרומקין. מימין: הראי"ה, התורם שמואל הלפרין מפריז והרב אליהו קלאצקין (עם מקל). במרכז, נושא פרקי חזנות: ישראל ברדקי, חזן בית הכנסת 'החורבה'. [CZA]".

כמו שמציין הרב איתם, התמונה נדפסה בעבר (במלואה בספר מלאכים כבני אדם, תשס"ה, עמ' 333, ושם הנוסח 'בביקור בבית אבות "בית מנוחה"'). לאחרונה נדפסה שוב בסוף הספר 'דרך ישרה' שציינתי עליו לעיל, עם זיהויים נוספים: השמש ליב שוכמן העומד משמאל הראי"ה והרב ישעיהו שפירא האדמו"ר החלוץ היושב מאחור לרב קלצקין. כמדומני אפשר להוסיף את הנרייטה סולד (ראשה מטושטש).

פניני כתב:על אביו ואחיו הרבנים החסידים עיין לאחרונה בקובץ היכל הבעשט גליון לד מאמר מהרב עמרם בלוי שי׳ עמוד קנב- קסו

בתיק הזה של הרבנות הראשית, נמצאים מסמכים אודות עלייתו של ר' שניאור זלמן קלצקין - אחיו של רבי אליהו - רב בעיר רוגוטשוב, כולל מכתב מאחיו:
http://storage.archives.gov.il/Archives ... .BD.6E.pdf
החל מדף 208 מדפי הקובץ

האם למעשה עלה ארצה?

מיללער כתב:האם למעשה עלה ארצה?

הרב משה זעירא, 'רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין', ישורון טו, תשס"ה, עמ' תשנ"א:

רש"ז קלצקין נזכר בעבר בפורום (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=11600#p109429). אגרת מאחיו אליו ואל האח רבי אברהם אב"ד ליוזנא (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%99%D7%9F).

אחד מחברי הפורום העיר וז״ל:



ביחס לשאלה אם נענה להצעה, כמדומה שהר"א אינו ב'תמונת המחזור' של המפגש בווילנא
http://www.zionistarchives.org.il/Pages ... =cza_photo
אמנם מצאתי שנחמני מציין בספרו דרך ישרה הנ"ל שר"א השתתף בוועידה של חובבי הציונות בווילנא שנערכה כשנה קודם לכן, בחודש אב תרנ"ט.

ראשית לפרסום רשימת הרבנים תומכי הציונות שפורסם זמן קצר לפני כן בעיתון הצפירה (רשימה מעניינת ביותר הכוללת בין השאר את האור שמח, הרב יוסף זכריה שטרן משאול, אביו של החזון איש, סבו של ר נחום פרצוביץ ועוד רבים וטובים) וביניהם הרב קלצקין




http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/ ... /11&page=3

השעיר החיי כתב:ראשית לפרסום רשימת הרבנים תומכי הציונות שפורסם זמן קצר לפני כן בעיתון הצפירה (רשימה מעניינת ביותר הכוללת בין השאר את האור שמח, הרב יוסף זכריה שטרן משאול, אביו של החזון איש, סבו של ר נחום פרצוביץ ועוד רבים וטובים) וביניהם הרב קלצקין
http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/ ... /11&page=3

מארגן הרשימה היה מי שחתם באחרונה, ר' ש"י רבינוביץ מסופוטקין...

באשר להשתתפות ר"א קלצקין ברשימה הנ"ל, כדאי לצטט כמה שורות מתוך מכתב שכתב ר' חיים העליר (בגיל 22) לר"א קלצקין, בתאריך יח אדר שני תר"ס (זאת אומרת, ימים אחדים לפני פירסום רשימת הרבנים בהצפירה...):

. . . ומצאתי לי לחובה להעיר את הדר"ג (אך אבקש מאד כי לא יתערב זר בינינו והדברים האלו לא יראה שום איש) כי יתאמץ הדר"ג ויכתב לרש"י ראבינאוויץ הרב בסעפעטקין או להאגודה בקאוונא ויצוה עליהם במפגיע לבלי ידפיסו מכתבו ע"ד הציונות שכתב עליהם ויעשה זאת במהרה כי כפי הנשמע הם נכונים בקרוב בימים האלה להדפיס "המכתבים שלהם" בהצפירה והמליץ וכאשר נודע אין ביניהן אף גדול מפורסם אחד כי רבים מהגדולים משכו מהם ידיהם ובפרט הדר"ג שכתב לי בעצמו זה לא מכבר אשר "נכזבה תוחלתו" "ואין חפצו לדבר בזה יותר" מהראוי שיתאמץ אשר דבריו שכתב אז בכל חם לבו הטהור לא יבאו בדפוס זאת היא עצתי ולא אחפוץ להאריך ולבאר הדבר כי אין מבארין לגאון אדיר כמוהו והדר"ג יעשה זאת בחכמתו הגדולה הטובה עליו ועוד הפעם הנני משנה כי אם בדעת כתר"ה למלאות אחרי דברי אז יכתבו עוד ביום שיקבל מכתבי זה פן יאחר את המועד. ובקשתי מאת כתר"ה להודיעני אם יעשה כן . . .

אכן הרב קלצקין לא הייתה דעתו נוחה מפרסום הרשימה, ואחרים לא התכוונו שזה יהיה מרוכז כקריאה למפלגה, אבל כולם אכן הביעו למפרסם את תמיכתם ברעיון ובתנועה הציונית, כפי שאף עולה ממכתבו של הרב הלר.
בקרוב אפרסם מכת"י של הרב קלצקין את תגובתו המאוד מעניינת לעניין.

הנה ראשית מכתבו מכתב יד:

ב"ה יום א' ח' ניסן תר"ס מאריאמפאל.
שוכט"ס לגיסי היקר הרב יחזקאל נ"י ליפשיץ.
אחדשה"ט הגעני עתה מכתבו השלישי וסבת איחור מכתבי יען כי מאריך במכתבו ע"ד הציונ' ועלי לטרוח להשיב כי נדרש להשיב באריכות ואני טרידנא טובא בח"ד ותשו' הלכה למעשה וגם איני חפץ להתערב בזה בפרט שהוא ללא תועלת וכבר ארז"ל מצוה על אדם שלא לאמר דבר שאינו נשמע. ואני לא התערבתי בזה רק מה שהייתי בווילנא ונתתי מאמרי יען כי חשבתי שעי"ז יתאחדו הלבבות לטוב. אמנם אחרי נודע לי כי עלתה בידי בעלי תחבולה שעשו מזה עסק לשם כסף להטעות רבים מיראי ד' ולהשיג גם חתימות מרבנים וצדיקים משכתי ידי מזה לגמרי ואינני רוצה אף לדבר מזה ומאד יקר בעיני כ' הרבנים שליט"א אף כי דעתי שונה בזה מדעתם.

ולדעתי אדרבא היתה נחוצה התערבות היראים והחרדים למען יתנהל הענין בדרך התורה ע"ד שמצינו בכתוב (מלכים א' יב').. וכל מי שיש לו מח בקדקדו יבין אמיתת הדברי' – ועיננו רואות כי בהערים שהרבנים מתנגדים לזה שם עוד יתחזק ביותר וירבה מספר _ ושמה הותרה הרצועה להטיף על הבמה בבהמ"ד דברי מינות ובמקום שהרבנים מראים פנים מאירות להצ' שמה לא יעיזו? מטיפי בני עולה להטיף ד' מינות ומתנהג הכל בד' התורה ושמה ידרשו הצ' לקופת רמב"ן במדה גדושה ואת כל אלה אדע ע"פ הנסיון (לדוגמא בשנה זו באו בקשות מגבאי הכולל כי המה בע"ח וכי היוקר יאמיר והשתדל ה' ______ ושלח מעירו (__) ר' רו"כ הוספה אף כי כמעט כולם המה צ' בעירו – וגם בפה נתרבו הקופות וגם נשלח _ איזה חדשים יותר מק' רו"כ ע"פ השתדלות.

וגם אם יתאחדו הרב' באגודה לעקר ולשרש אחרי הצ' לא יוכלו לעשות מאומה ואדרבא יוסיפו בזה כח ועצמה להצ' – כטבע כל דבר להתחזק ע"י התנגדות. בפרט אשר המטיפים קסם על שפתם למשוך לב ההמון. והתנגדות הרבנים לא יפעל מאומה אף על רוב היראים והחרדים כאשר _ הצ' _ ההיתר פשוט כביעתא בכותחא ולא יוכלו לצייר ברעיונם __ חשש איסור_. וגם כבר נתפשט ברבים ה_ שצ' אשר באה שמה הסכמתם שאדרבא הוא מצוה (וגם הרבה רב' אשר עתה משכו ידם ותחילה סייעו בפועל באסיפת אקצ' כמו בפוניוועז בעוד אשר אני לא עשיתי מאומה)

– ואשר מאשים כ' את הר' מביאל' [הרב מוהליבר] ובויסק [הרב אליישברג] שהתעסקו בח"צ ולא עשו אספת רבנ' וע"ז נמסר ההנהגה ביד החפשים. לדעתי ראוי לדונם לכף זכות. ובודאי התאמצו לנהל בדרך הרצוי אך כאשר בימיהם רבו המתנגדים שאמרו שבארה"ק אין לעסוק בעבודת האדמה ושיקפחו בזה קופת רמב"ן. לזאת לא עלתה בידם לפעול הרבה, לפי שהיו כמעט יחידים. ואם גם הרב' הנ"ל משכו את ידיהם מעניין ישא"י הי' ההנהגה מסורה אך ביד החפשים ואך תודות להשתתפו' הרב' הנ"ל שעסקו בזה לש"ש ולטובת הכלל פעלו שישתתפו בהנהגה גם איזה אנשי' ישרי' ויראי'. ואם כל גאוני הדור הסכימו אליו אז ממילא הי' נמסר ההנהגה ביד יראי ד'. וא"א להתנות מראש: אנחנו מתערבין בדבר ע"מ שההנהגה תהא מסורה בידנו, כי אז יאמרו החפשים: שקול טיבותיך וכו' אך אם יעסקו לטובת העניין ולש"ש ממילא יומסר ההנהגה ביד היראי'. ומי שמרבה להתעסק בדבר צדקה וחסד סוף דבר הוא נעשה מנהל ויפקח. לכן הי' בענין הצ' אם היו הרב' מתערבי' בזה לטובת הענין. ועתה ע"י שעלתה בידי אנשי תחבולה להשיג חתימות להתנגדות יוכל היות כי כב' הרב' _ בחדרי לבבם בהצ' ימשכו את ידם, אלה מפני היראה וחמת רודפי' ולזות שפתם ואלה מפני כבוד הרב' הצדיקי' __ להחזיק במחלוקת ח"ו ואז יהא עלול שיומסר הנהגת הצ' ביד החפשים. אמנם יכול היות שימצאו בעלי תוי"ר אשר ימסרו נפשם לטובת הכלל ולא ישגיחו על __ לפעול אצל הרה"צ שיחזרו מדבריהם. ואז עוד יש תקוה שתתנהל בדרך הרצוי (שמעתי כי יותר _ _ שהם גד"ת מפורסמים נתנו ידם לטובת הצ' וכי בקרוב יפרסמו זה)
[המשך יבוא]

תודה על המכתב. מעניין מאד.

ועד חלק מאותו מכתב ארוך:

ובכ"ז לא אוכל להחליט דבר כאשר הדבר נעלם ממני ואולי לא יתן שלטון תוגרמה רשיון _ קרקע ופאבריקין באה"ק ואז הלה יתבטל ממילא. ואני כותב רק במה שנוגע לענין ההנהגה בדרך התורה. וכמ"ש במאמרי כי מלבד מה שעלול זה בעז"ה להביא תועלת חמרי לאלפי ורבבו' משפחו' אחב"י עוד יביא תועלת רוחנית בל יאלצם __ _ לנוד לאמריקא ולהתגעל במאכלות אסורו' ולחלל השבת. ואם יתישבו באה"ק ויעסקו בעבודת האדמה וחרושת המעשה __ יוכלו לשמור השבת מחללו ולחנך בניהם בדרך התוי"ר כאשר .. וגם מצד טבע תכונת הערביים תושבי המקום ותנאי החיים עלולים באה"ק יותר לשמור תורת אבותיו מורשה לו מהיושבים באמרעריקא אשר תכונת יושבי הארץ החפשים והליכותיהם תשפיע לרעה גם על אחב"י לעזוב חוקי התוה"ק (ע' תענית ד' ה' עה"פ עברו איי כתים) – וע' בחי' הג' ח"ס ז"ל פ' לולב הגזול ד"ה דומה לכושי שהעבודה בקרקע מצוה משום ישא"י וע"ז צותה תורה ואספת דגנך ודאפי' שאר אמניות שיש בהם משום ישוב העולם הכל בכלל מצוה בא"י ולהיפוך בח"ל כל המרבה ישוב שמה מרבה חרבן יעי"ש הובא בספרי אמ"ס ס' נב וע' ח"ס חיו"ד ת' קלח עמ"ש בצואת רי"ח שיש' שיש סכנה לבונה בית אבני' דהיינו לפי שמרחיב לו משכנות בח"ל והוי כמתיאש מן הגאולה ודכי היכי דאיכא מצוה בא"י בבתים טפי מדקלי משום ישא"י ה"ה בהיפוך בח"ל ע"ש. והיתכן לומר להיפוך כי בנין בתים וקנין קרקע בח"ל אין כל רע ואך בקניית קרקע באה"ק יש משום התיאשות מהגאולה. כלפי לייא ולא ישר הדרך אשר בדו להם להתעקש ולהתוכח בפטפוטי דברי' בעוד אשר דנקל למצוא ולפתור כל ספק מד' הש"ס והשו"ע ורבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל

– ומ"ש כ' כי כאשר החפשים עוסקים בזה בטח אין זה צדקה ומצוה כי אין מגלגלין זכות ע"י חייב כ"א ע"י זכאי. ע"ז אשיבו כי גם לפי דמיונו וטעותו שהעוסקים בזה כלם המה מהמשכילים גם היה אפשר שיוצמח מזה טובה רבה גם לאחב"י החרדים. והלא ראינו בימנו את הטוב והצלת נפשות רבות שעשו לנו חפשים ומומרים כמו ההשתדלו' להסיר העלילה האיומה ונכזבה עלילת דם. והמשכילים חברו ע"ז ספרים מרבים צדקת ישראל וטרחו בגופם ובממונם והרבה נפשות הצילו בעז"ה. ובכל עת קמים עלינו הצוררי' להעליל עלילות שוא ושקר גלוי ד' יפר עצת ערומים ולתשועת ד' נייחל אך בכל אופן לא להחזיק תודה וברכה להאנשי' אשר ע"י נצמח ישועה חיי נפשות רבות מאחב"י ובודאי לא יקופח שכרם גם בעוה"ב ועי' ע"ז ד' יח' יצתה ב"ק ואמרה ר"ח ב"ת וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העה"ב ועי בתו' בכתובות ד' ק"ג

- וגם עמ"ש הר"ן פ"ק דר"ה ד"ה צדיקי' גמורי' בצדיקי' ורשעי' בדין זה כלומר שבאים בנ"א שזוכין בדין מחמת איזה זכות מיקרו הכא צדי' שצ"ג הם בדין זה ואע"פ שעונותיהים מרובין כו'. וה"נ כשעושה מצוה וזכות זכאי הוא לאותו דבר. וע"י צדיקי' באמת מתגלגל זכות בכל ענין אף שלא בכונה משא"כ ע"י רשעים. ומ"מ אם פועלין בכונה לטוב הבחירה נתונה ובידם לפעול טוב (ועמ"ש באה"ר בפתח דבר על ק' התוס' יומא _ ובתענית ד' כט' וש"נ איתא מגלגלין זכות ליום זכאי) ויותר מזה מצינו במעילה ד' יז' יבא הנס מ"מ ע"ש

-ומ"ש כ' שמצוה לחשוד אותם שכונתם להרע -. יעיין ביומא ד' יט' בפורשין ובוכין בארו ז"ל כל החושד בכשרין לוקה בגופו הגם דקאמר ד' ט' עה"כ ושנות רשעי' תקצרנה זה מקדש ב' כו' ושמשו בו יותר מש' כהני' כו' כאו"א לא הוציא שנתו ומשום דכל שהי' כשר לאותו דבר ולא הי צדיק __ הוא בכלל חושד בכשרין. ומ"מ לכתחילה השביעונו דכל מה דאפשר לתקן עבדי' וגם ע' יו"ד ס' קיח סעי' י דאפי' עכו"ם אינו חשוד להכשיל ישראל בלא תועלת ומכ"ש מומר לתאבון. ומי שרוצה לחשדם יוכל לחשדם רק בהעלמת כסף שהוא ענין הנאה ולא להעביר ישראל מעל הדת שאין להם הנאה מזה וחוטאין בשביל הנאת עצמן ולא להכשיל לאחרים (ואי נימא דהנאה לו להעביר ולהכשיל אחרים ה"נ נחוש שיחליף להכשילו ונימא שיש לו מזה הנאה ובפרט בענין איסור ד"ת שגם בשוגג צריך כפרה עד סי' קסט סעי' ב דעובר עבירה לתיאבון לא מקרי חשוד וע' ש"כ יו"ד ס' קנט וט"ז א"ח ס' שפה שאין דין מומר למי שנתגדל בין העכו"ם. והרבה מהם הם כתינוק שנשבה בין העכו"ם ואף ידיעת בית רבו אין להם, שאבותיהם היו עוד גרועים מהם ולא חנכום בידיעת תה"ק. וע' בס' תורת חיים עירובין ד' סט, ד"ה ההוא דנפיק דע"ג דנפיק בי' בר"ה בפרהסיא ולא __ אלא לפני ר"י נשיאה שהיתביש לפני הנשיא אפ"ה מבטל רשות דכיון דכסיא לפני הנשיא מחלל שבת בצנעא קרינן לי' והביאו זה האחרנים __ האלי' רבה ס' שפ"ה וע' ת' מהרי"ל ס' קצד' לענין שחיטת אפיקורס דגם אם שאין להן חלק לעה"ב ועביירנן שחושב בדעתו הטועה על כמה איסור אינם חשודין לעבור על שארי עבירות יע"ש

השעיר החי, מרתק. תודה רבה.

יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב שם עוד דברים מענינים רבים באריכות, אבל עוד מעט יצא ספרו הגדול של נחמני על הרב קלצקין ובודאי יבואר הכל שם באר היטב. אבל בטרם פרידה אמרתי להעתיק רישום אחד שרשם לעצמו בעניין אחר לגמרי:

קונטרס "גירסא דינקותא" לקוטים מהערות ומחידושים אשר כתבתי בימי נעורי בימי הבחרות ומהם גם את __ חידשתי בהיותי רך בשנים קודם שהיתי לבר-מצוה, וכאשר חפשתי באמתחת כתבי ומצאתי שארית הפליטה מה שלא נגנב אז בווארשא. מצד חביבותם עלי הנני רושמם לזכרון, אם כי יש בהם דברים קטני ערך.
והנה היה אצלי גם קונטרס ביאור אגדות רז"ל והוכחות לחזק דבריהם הקדושים ע"פ הידיעות בעניני חול שרכשתי לי אז מפי ספרים בשפת אשכנז וצרפת (ובעניני מחקרי לה"ק) ולפעמים הי' לי לעזר לביאור אגדות תמוהות ע"פ ספרי הקבלה שהרביתי אז לעיין בם כמו הס' שערי אורה ושפע טל ושל"ה וגם מהס' המדברים מחכמת הנסתר, וחבל על דאבדין כאשר נמצאו בהם דברים רבים אשר יכלתי לעשות מהם חמר. ואשר היו שמה כמה דברים המתקבלים על הלב – ובהיותי בעוני בחורף שנת תרל"ג בפט"ב אשר השגתי שם יכולת להיות בבית הביבליותקה אשר להממשלה ואשר לאקדמיה ולראות ולקרות ספרי חכמה ומדע התאמצתי אז לבאר כמה ענינים מוקשים ברז"ל ע"פ ידיעת מדעים שרכשתי לי אז וכמעט כולם נאבדו ממני. ואך היתה לפליטה ממה שרשמתי אז בפט"ב במחקר לה"ק ואשר הדפסתי קצת מזה בספרי אה"ר דרוש ה'. שמתי לי אז למטרה להשתמש במדעים לברר מאמרי רז"ל, ובהשתנות מצבי עזבתי גם העיר הזאת ומחשבתי לא עלתה בידי בסיבת כמה הרפתקאי אשר עדו עלי ו"מחשבה מועלת אפי' לד"ת".

והנה בודי תורה יחפיאו דברים ויטילו דופי באבותינו כי הלכו חשך ולא אור ולא ידעו מה מעניני חכמה ומדע. וכי חכמי חכמה ומדע נרדפו באף וחימה מחמת הקנאים ואני אדע כמה רחקו דבריהם מן האמת כאשר אזכור ימי נעורי בהיותי כבן שמנה או עשר שנה שלמד אתי כאאמו"ר זצ"ל ספר אקלידוס ואיל משולש גם ספרי חשבון ומדע ידיעות הטבע וגלילות הארץ מכל הספרים שנדפסו בימים ההם בשפת עבר. וגם ספרי מתמטיק בשפת אשכנז וכשלמד קדוש החודש להרמב"ם עם מבאריו השתמש הרבה בעזר ספרי מדע ההם, עם כל עוצם בקיאותו בתוה"ק לשמה אשר ממש מסר נפשו עלי' בהתלהבות עצומה רשפי אשדת קדש.
ובזכרוני כי הגאון ר' אברהם ליב מינץ זצ"ל אבד"ק פאסוואל שהי' מפולפל ומכתר בעושר והי' לו בית עקד ספרים, עבר דרך שימבורג והשתעשע אתי הרבה בפלפולא דאורייתא, אשר תהה על קנקני, ובחן אותי גם בעניני חשבון ומדע אשר הי' לו ידיעה רחבה בזה. והגאון בעל ס' עטרת שמואל על מס' חולין שהי' רב בפוולאן ובסוף ימיו הי' משכנו בבירז (הסמוכה לשימבורג) הצטיין במקצוע הזה כנראה מתוך קונטריסיו הנלוה להס' עט"ש. והוא הניח אחריו חבורים עצומים בכי"ק ביאורים במדרשים ואגדות והלכות ע"פ ידיעות החשבון וכדומה, ומסר החיבורים ליד החכם המהנדס המפורסם יוסף ליב זאסויץ מבירז אשר בימים ההם הי' לבו ורוחו נאמנה לתוה"ק ובהיותו מלמד גפ"ת לנערים בעלי כשרון שנים אחדים בשימבורג, הראה את הכי"ק הנ"ל לכאאמו"ר זצ"ל וגם אותי הראה כמה דברים נפלאים אשר נאבדו מזכרוני, וכמה בעלי תורה מצוינים בפלפול ובקיאות אשר בעברם דרך שימבורג תהו על קנקני בעניני פלפול ובקיאות יש מהם אשר דרך אגב נסו אותי במסה ובחינה בעניני חול חשבון ומדע – וכן בזכרוני כי בבואי לשקלאב (סיון תרכ"א) והימים האלה היתה עיר מליאה חכמים וסופרים והתורה הייתה חביבה מאוד על כל המפלגות העם . הרבו לדפוק על דלתותי ולנסות את כחי בבקיאות ובפלפולא דאורייתא רבים מן הבאים בעלי תורה ופלפול..
ההצלחה אז לפי שעה על ראשי. לא הייתי בכלל... חכמת המסכן בזויה. והמונים המונים – מכל עבר באו להשתעשע אתי בדבר ד' זו הלכה- יש גם אשר הציעו לפני שאלות נכבדות בחכמות___ האלגעברא – ומזאת אדע כי אלה הכופרים הכותבים כי נרדפו מחמת קנאים בעד אהבתם ועסקם בחכמה, רוח שנאה מדברת מגרונם. ולא, המה לא נרדפו בעד החכמה, ורק בעד דרכיהם הנלוזים – ובני תורה אשר מרביתם למדו לשם שמים ולא לעשות קרדום לחפור בה, ואשר הורגלו בפלפולים דאורייתא, לא לבד כי הוקירו את החכמה מצד שחשבו אותה לדבר נחוץ להבנת דרז"ל, אך גם מצד אהבתם וחביבתם לכל דבר שכלי מדעי וחריף (וע' הקדמת ס' אקלידוס שהגר"א זצ"ל מווילנא ציווה על הרב ר' ברוך משקלאב להעתיק אקלידוס באמרו כי ידיעות המדעים נחוצה לידיעת התורה)
- ואך בימים אלה האחרונים, אשר כ"א פונה רק אל מקצוע מיוחד לו, אשר מזה ימצא מחיתו וגם החכמים לא יחפצו דעת המקצוע שאינו נוגע להם. וגם תופשי תורה יאלצו לבקש להם אך דבר נעשה המנהג כי כאו"א יחתור אך למטרתו להשיג מזה די טרף ביתו בכבוד. מצד רבוי ההצטרפות ואשר יעמק עול הפרנסה. ממילא נסתובב כי נתמעטו היודעים בעננים היוצאים ממרכז מטרתם. מה בכלל עתה התפשטות העתונים התרכזה ידיעת העם בקריאת עתונים וחדשות היום וסיפורים, אין כל עת ___ לענין מדע וטבע וגם כי בסיבת אשר מרבית החוקרים ומחברי ספרי טבע ומדע הקדיחו תבשילם ברבים הציצו ונפגעו ויצאו לתרבות רעה להסית ולהדיח את העם מדרכי התורה והמצוה – ע"ז אצל החרדים לדבר ד'. תחת אשר מלפנים היתה חביבה עליהם ביותר – אם כי באמת אדרבא ההשתמשות בדרכי החכמה תביא תועלת מרובה גם לחזוק היהדות, ורבני וצדיקי אשכנז יוכיחו
– בהיותי בפט"ב הכרתי את המהנדס המצוין, בעומק חריפותו ושכלו מו"ה שמואל וואלף פ וואלפסאן מי שהי לפנים עילוי מצאשניק (אשר בהיותי מלפנים בצאשניק ישבנו שמה יחד) ואשר הצטיין בכשרונו ועומק עיונו גם על הרב הגאון הגדול ר' זלמן זצ"ל מלאדי וצאשניק, ובסוף ימיו היה רב בלובלין בעמה"ס תורת חסד, התעלה הוא עליו בכח עיונו, ובעת הכרתיו בפ"ב ונסיתי לדבר מעניני חד"ת כבר קצרה ידו מלעיין בזה. כאשר כבר שקע כל כוחו ומחשבתו בענין חשבון. ובעצמו הצטער אשר אין כוחו כמאז להעמיק בדברי תורה (אשר עזב את התורה), אך אמר שבשום אופן לא יוכל לכבוש את רוחו מעניני הנדסה ומכניק. ובכ"ז הגה"צ בעל צ"צ זצ"ל ניסה לשלוח את דבריו אליו כי אם אך ישוב להשים את מעיניו בתה"ק יצוה לעושי דברו לתת עליו משרת רבנות בעיר גדולה וכבודה ביותר. ומאד הצטער הגה"צ זצ"ל אשר כח אדיר כזה הלך לטמיון. וסוף דבר לא ראה ברכה חמרית גם מחכמתו בהיותו אינו מן הישוב, רחוק מכל עניני העולם, ושקוע רק בחכמה..


והמשכילים יבארו מי הפרופסור והחבדניקים יביאו את מכתב הצ"צ וסיפורי הריי"צ עליו

על ר"א קלצקין בצעירותו וחכמות חיצוניות:

על הכשרונות הגאוניים והנדירים של הג"ר אליהו קלצקין, ראה
viewtopic.php?f=19&t=3722&p=310295&hilit=#p310295

מצורף בזה צילום הפרק שנכתב עליו בס' מגדולי ירושלים (גליס).

תודה רבה הרב השעיר על ההעתקה, דברים נפלאים ומחודשים שיחת חולין של ת"ח הצריכים לימוד.

בתוך דבריו מזכיר הגר"א את החכם שמואל זאב וואלפסאן שהיה מכונה העילוי מצאשניק, והנני מעתיק את דבריו:

בהיותי בפט"ב הכרתי את המהנדס המצוין, בעומק חריפותו ושכלו מו"ה שמואל וואלף פ וואלפסאן מי שהי לפנים עילוי מצאשניק (אשר בהיותי מלפנים בצאשניק ישבנו שמה יחד) ואשר הצטיין בכשרונו ועומק עיונו גם על הרב הגאון הגדול ר' זלמן זצ"ל מלאדי וצאשניק, ובסוף ימיו היה רב בלובלין בעמה"ס תורת חסד, התעלה הוא עליו בכח עיונו, ובעת הכרתיו בפ"ב ונסיתי לדבר מעניני חד"ת כבר קצרה ידו מלעיין בזה. כאשר כבר שקע כל כוחו ומחשבתו בענין חשבון. ובעצמו הצטער אשר אין כוחו כמאז להעמיק בדברי תורה (אשר עזב את התורה), אך אמר שבשום אופן לא יוכל לכבוש את רוחו מעניני הנדסה ומכניק. ובכ"ז הגה"צ בעל צ"צ זצ"ל ניסה לשלוח את דבריו אליו כי אם אך ישוב להשים את מעיניו בתה"ק יצוה לעושי דברו לתת עליו משרת רבנות בעיר גדולה וכבודה ביותר. ומאד הצטער הגה"צ זצ"ל אשר כח אדיר כזה הלך לטמיון. וסוף דבר לא ראה ברכה חמרית גם מחכמתו בהיותו אינו מן הישוב, רחוק מכל עניני העולם, ושקוע רק בחכמה

כנראה היגר החכם לארה"ב ושם נפטר בשנת תרנ"ט, הנה תמונת מצבתו

http://kevarim.com/rabbi-shmuel-zev-wol ... -wolfsohn/



האם ידוע פרטים נוספים עליו?

מילער - פלאי פלאים!

בקשר יחסו של הרב קלצקין לרב קוק שהובא לעיל הושמטו דברים שהרב קלצקין אמר לבנו על הרב קוק והם שחכם כמותו צריך להזהר בדברים שכותב יש להוסיף שבספר על הגריש כתוב שהגריש אמר על הרב קוק איש קדוש שלא מבינים אותו . .כונתו כנראה לדברים שיצא התנגדות גדולה של הרב זוננפלד . המקור הוא מספרו של בנו יעקב כתבים שיש שם מאמר על אביו
הרב צבי יהודה פרסם בחריפות שהדברים שהרב קלצקין העביר ביקורת לא נאמרו על ידי הרב קוק מובא בנתיבות ישראל

שומר כתב:בקשר יחסו של הרב קלצקין לרב קוק שהובא לעיל הושמטו דברים שהרב קלצקין אמר לבנו על הרב קוק והם שחכם כמותו צריך להזהר בדברים שכותב. כונתו כנראה לדברים שיצא התנגדות גדולה של הרב זוננפלד. המקור הוא מספרו של בנו יעקב כתבים שיש שם מאמר על אביו

כוונתך שבמאמר שב'נוטרי מורשת' שהועלה כאן לעיל הושמטו דברים שהיו במאמר המקורי ב'כתבים', ספרו של י' קלצקין?

אגב ש'צריך להזהר בדברים שכותב' אציין אל מה שמספר קלצקין הבן במאמר שצורף לעיל, 'פעם גילה לי בלחישה, שבריוני הקנאים הדתיים בירושלים גנבו את חותמו והחתימו אותו על כרוזים בלא שאילת דעתו'. כששאל הבן את הגאון מדוע אינו מוחה בדבר השיב: 'חוששני שאלמלי אני מתריע על הזיוף הריני מרגיז עלי את זעמם של בעלי הכנופיה הקנטרנית ומטריד עצמי בשיחות ובוויכוחים עמהם... אצטרך לצאת במלחמה כנגדם - ונמצאתי מבזבז את זמני בדברי פולמוס ומתבטל מלימוד תורה'.

אכן ישנו כרוז אחד חריף במיוחד מרבני ירושלים נגד משחקי הכדורגל בשבת (י"א חשון תרצ"א), עליו חתום מלבד הגרי"ח זוננפלד ועוד רבנים ירושלמיים מהבד"ץ 'לכל מקהלות האשכנזים', גם הר"א קלצקין, והוא כולל רמזים עבים למדי ביחס לראי"ה (שבעצמו היה ראש הלוחמים בכל עוז שנים גבי שנים נגד המשחקים האלה*): 'חשכו עינינו ודאבה נפשנו לראות תעלולי פריצי עמנו בשחוק של הוללות ופריצות במחשק כדור הרגל... הוסיפו להעלות מה ולנקום נקם בנשמת ישראל בקבעם את התעלולים האלה לשבתות ומועדי ה'... בעוה"ר נמצאים תועים החושבים שתעתועים כאלה "נחוצה לנו לבנין האומה וארצה", אולם כל המאמין בדברי תוה"ק יודע שלא בחיל ולא בכוח אנושי נושע... והמחשבה שהגאולה העתידה תהי' ע"י כח ועוצם יד וגבורה גופנית היא מחשבת מינות ר"ל, אשר מקורה בדעה משובשת...' (לשעה ולדורות, עמ' 44; מן המקור ד, עמ' 75; ועוד; ראו גם אצל ר"מ גרינברג, 'הפולמוס על ה'התעמלות'', מחניך קדוש, תשע"ו, עמ' 256 - http://asif.co.il/wpfb-file/1-16-pdf-19/). האם לכרוז זה הכוונה, איני יודע.

--
* ראו מאמרו המקיף (אך הראשוני והחסר הרבה פרטים) של ח' חריף, '"הספורט העברי הצעיר מפרפר בין החיים לבין המוות": משבר משחקי הכדורגל בשבתות ביישוב העברי בארץ-ישראל, 1930-1933', בתנועה, ח 1-2, תשס"ז, עמ' 55-87.

אכן זאת כונתי כמו שכתבת . אני יעתיק מה שכתוב שם . בנוגע לרב קוק מוקיר אני אותו גם כגאון ןגם כצדיק אלא שלרוב הוא בא אלי בשעה מאוחרת בלילה מחמת אימת הבריונים הקנאים שנכנסים אצלי במשך היום וקשה לי להפטר מהם היה מעשה והם פגעו בו קשות ברם מתרעם אני עליו על כמה מדבריו שנאמרו מתוך תמימות יתירה שלא לחוש בסכנתם סכנת גילוי פנים שלא כהלכה לדוגמא מאמרו המפורסם שריקוד בחורים על אדמת הקודש יפה כוחו בהעלאת ניצוצות של קדושה משל תפילת מנחה על אדמת נכר ודאי שכונתו להטעים ולהדגיש את סוד הקדושה של ארץ ישראל ולא לזלזל בתפלת מנחה אבל חכם גדול כמותו מחויב להזהר בדברים העלולים להתפרש בכיון שכנגד אמונתינו ודעותיו עצמו .עכ
בספר של קרויס משנתו של ר עמרם שנמצא באוצר מובא כרוז חריף שחתומים עליו הרב זוננפלד ועוד נגד מה שכתב הרב קוק בספרו אורות על ההתעמלות של בחורי ישראל שממנו אפשר להבין תמיכה בכדור רגל . ועוד ענינים אחרים שכתב באורות שמשמע שיש עדיפות לחילונים על החרדים . כמדומני שהרב קלצקין לא חתןם שם על הכרוז אולי כבר נפטר או שלא רצה לחתום. ממ נראה שהרב קלצקין סינגר על הרב קוק יותר מהרב זוננפלד

הרב שומר, תודה.

ביחס לדברים שציטטת ממאמרו של קלצקין הבן, שהר"א ביקר את 'מאמרו המפורסם' של הראי"ה, לפיו 'ריקוד בחורים על אדמת הקודש יפה כוחו בהעלאת ניצוצות של קדושה משל תפילת מנחה על אדמת נכר', כמובן אין לזה מקור (אף שיש דברים דומים אצל הרב קוק), והגאון זצ"ל הוטעה כנראה בידי קנאים.

ביחס לאגרות המרתקות שהעלה לעיל הרב השעיר החי, הנה אגרת בעניין האסיפה הציונית מהרב שמואל יעקב רבינוביץ אב"ד ספטקין להרב קלצקין. היא נמצאת באתר בית מכירות ומכירתה טרם נסתיימה (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%90%D7%9C).

ב"ה יום א' י"ד אייר א'תתלא, ספטקין.
לכבוד ידידי הרב הגאון הגדול האמתי וכו' כש"ת מהור"ר אלי' קליאצקין שליט"א הגאבד"ק מריומפול.
בהיותי בווילנא התראיתי את ידידינו הגאון ר"י ריינס מלידא ועם אחינו הציונים, ונחליט לקרוא אסיפה גדולה של רבנים, בעוד ירח ימים או יתר מעט, אך את ה"קול קורא" אל הרבנים צריך אני לכתב בשם אלה הרה"ג שנתנו את המכתבים הראשונים ושחתמו על ה"קול קורא" ואשר על כן אבקש את כת"ר לשלח לי מיד את הסכמתו לכתב בשמו את ה"קול קורא", ביחד את שם שאר הרה"ג חברינו בדעה.
האספה תהי' בווילנא.
הפרוגרמה של האסיפה היא: לא שידונו הרבנים אם צריכים הם לעמוד במצב חיובי או שלילי לציונות, כי אם, במה תהי' עבודתם בציונות יועילו להפצתה.
[מכאן בכת"י הרש"י רבינוביץ] הנני מחכה לתשובתו בקרוב ידידו ואוהבו המוקירו ומכבדו כערכו הגדול ומברכו בכטו"ס שמואל יעקב ראבינאוויטץ

לפי המפרסמים באתר המכירות, זה הרקע למכתב:

במכתב שפורסם בעיתון 'המליץ' [כ"ז בתשרי תר"ס 1899] סיפר אחד המשתתפים על הועידה המתוארת במכתב שלפנינו: "והנה אנוכי הייתי באותו המעמד שבו נזדמנו בווילנא שמונה רבנים מגאוני ליטא - מלבד הרב המורשה - ביחד עם רבים מטובי הציונים, ה"ה הגאונים רי"י ריינס מלידא... ר' אלי' קליאצקין ממאראמפאל... ויחליטו כי מצוה רבה על כל איש מישראל לעבוד בציונות - לפי הפרוגרמה הבזילאית - ככל האפשר, וגם הם הבטיחו מצדם לעשות את כל מה שביכולתם לטובת הרעיון הציוני, ויביעו את דעתם נגד אלה האומרים למנות "ועד רבני" לציונות, יען כי דבר אין לה עם הדת, ומגמתה רק להושיע את ישראל במצבו החומרי. ועל דבר הקולטורה החליטו: "להסירה מהפרוגרמה של הקונגרס ולהניח אותה לכל ציוני וציוני לעבוד בה כרוחו וכיכולתו", וכן נתקבלה ההחלטה הזאת, גם על הקונגרס השלישי", ומסכם הכותב: "גאוני ישראל השתתפו באספה ציונית ויביעו את שמחת לבבם, למראה הגדולות והנפלאות שחולל הרעיון הציוני בקרב עמנו ואת הסכמתם למעשי ראשי הציונות". על מכתב זה נדפס גם אישור מאת רש"י רבינוביץ: "כנים הדברים שהודיע הכותב הנכבד".

בגיליון 'הצפירה' נדפס מאמר 'דעות הרבנים לטובת הציוניות', ובין הרבנים הנזכרים בו מופיע שמו של רבי אליהו קלאצקין [י"ב בניסן תר"ס 1900].

בעיתון 'הד הזמן', כ"ז בשבט תרס"ט, פורסם: "לובלין. בי"ז בטבת היתה כאן אספה חשובה של נכבדי עירנו לבחירת רב לעדתנו. הקאנדידאט הראשי היה הרב המפורסם ממאריאמפול. ... אחד מהבוררים... פנה גם עתה אל הרב בהצעה זו, אולם אחדים מקהילתנו, מהנרגנים, מצאו "פסול" בהרב הזה. ה"פסול" הוא מעניין עד מאוד והוא מלמד לדעת את אופיים של החשובים המקומיים... הוא חטא חטא כבד מנשוא: הוא נתן מכתב הסכמה להתנועה הציונית בראשית התעוררותה! האם אפשר לכפר עוון כזה? והחטאים הללו עמדו להנרגנים להשיג בעד הרב מבינדין (מחסידי גור) חתימה אחת יותר מהחתימות שקיבל הרב קליאצקין ממאריאמפול, והוא נבחר ברוב של תשע דעות נגד שמונה, שקיבל הרב ממאריאמפול".

בספר 'ליטא הציונית' מאת אברהם תורי מסופר על חוות דעת שפרסם הרב קלאצקין למען התנועה הציונית.