פורום אוצר החכמה

בהקדמה לספר דרך ישרה של נחמני הוא כותב שעומד לצאת ספר על חייו של הרב קלצקין

מכתב עבור אגודת ישראל
בספר כתבים של יעקב קלצקין יש מאמר נפלא על אביו . אבי ר אליהו אני ישתדל לעלותו תיאור נפלא

גם אני מצרף מכתב מחמיו הברית יעקב על ישוב הארץ

חלמישצור כתב:

מתפעל כתב:מעניין, ר' איתם הי"ד מגיב שם ובין היתר כתב: "בעזרת ה' בעוד כמה שבועות תתפרסם תמונה יחידה שבה אפשר לראות יחד את הראי"ה קוק ואת רבי אליהו קלצקין. התמונה עצמה כבר פורסמה בעבר, אבל טרם הובחן מיהו הזקן היושב שתי כסאות משמאל לראי"ה…" האם התמונה הזו התפרסמה?

הרב הנקין הי"ד אכן פרסם את התמונה בספרו שיצא לאור באותה שעה, יחד עם הרב אברהם וסרמן, להכות שורש: הראי"ה קוק והקרן הקיימת לישראל, ירושלים תשע"ב, עמ' 46. הנה התמונה המלאה (שם היא חתוכה מעט):
למטה שם כתב הר"א הי"ד:

חנוכת בית אבות ע"ש משה וסימא הלפרין, יום ראשון, ז' חשון תרצ"ב. "רושם מיוחד עשה נאומו היפה של ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק, שתבל את דבריו באגדה ומאמר דרושי..." (שערי ציון שנה י"ב חוברת א'-ב', תרצ"ב, עמ' ל"א. ובהרחבה: דואר היום, ט' חשון תרצ"ב, עמ' ה [כאן]). תמונה שנדפסה. על הבמה: הרב יעקב מאיר והשופט גד פרומקין. מימין: הראי"ה, התורם שמואל הלפרין מפריז והרב אליהו קלאצקין (עם מקל). במרכז, נושא פרקי חזנות: ישראל ברדקי, חזן בית הכנסת 'החורבה'. [CZA].

כמו שמציין הרב איתם, התמונה נדפסה בעבר (במלואה בספר מלאכים כבני אדם, תשס"ה, עמ' 333, ושם הנוסח 'בביקור בבית אבות "בית מנוחה"'). לאחרונה נדפסה שוב בסוף הספר 'דרך ישרה' שציינתי עליו לעיל, עם זיהויים נוספים: השמש ליב שוכמן העומד משמאל הראי"ה והרב ישעיהו שפירא האדמו"ר החלוץ היושב מאחור לרב קלצקין. כמדומני אפשר להוסיף את הנרייטה סולד (ראשה מטושטש).

והנה התמונה באיכות מצוינת (אפשר להוריד את הקובץ או לפתוח בכרטיסייה חדשה). האם נוכל לזהות כאן אישים נוספים?

תמונה נשכחת מרבי אליהו קלצקין זצ"ל בהנחת אבן הפינה לבית היתומות וינגרטן בירושלים, ט"ו אב תרפ"ח

מעמד הנחת אבן הפינה לבית היתומות תואר בספר "איש חסיד היה" (ירושלים תשל"ט, עמ' 299-303), העוסק בדמותו של ר' דוד וינגרטן ז"ל המייסד-המנהל של המוסד. התמונה הובאה בספר, כולל זיהוי שני הרבנים ר"א קלצקין וראי"ה קוק, אולם מלבדו לא איתרתי מקור נוסף בו הובאה התמונה עם ציון נוכחותו של הרב קלצקין (חלק התמונה בו נראה הרב קוק הובא בספר להכות שורש הנז', שם. בהערה שם צויינה נוכחות הרב קלצקין באירוע, אך כאמור ללא ציון נוכחות הרב קלצקין בתמונה המלאה).

הרב קלצקין במרכז התמונה, לבוש קפטן וג'ובה, פוסע דרך שער ה"ברוכים הבאים". בחזית משמאל: הראי"ה קוק לוחץ את ידי הקונסול האמריקאי. מאחוריו ר' שמואל אהרן ובר (שזורי, מוסתר), ומאחורי הקונסול ליבוש שוכמן (לצפייה באיכות גבוהה יש להוריד את התמונה או לפתוח בכרטיסייה חדשה).


כך מדווח העיתון "דואר היום" (י"ז אב תרפ"ח, עמ' 4; וכן הארץ מאותו יום, עמ' 4; שערי ציון [ח, י], תמוז תרפ"ח, טו,א):

הנחת אבן-הפנה לבניני בית היתומים הכללי
שלשום ט"ו באב, בשעה 3 אחה"צ, הניחו הרב הראשי, הרה"ג קוק וה' אוסקר ס. הייזר, הקונסול האמריקאי, את אבני-הפנה לבניני המוסד שיוקמו על המגרש הגדול הגובל בשכונת מונטיפיורי החדשה. נוכחו קהל עצום ומגוון קונסולים ופקידים ממשלתיים גבוהים. הנהלת המוסד ערכה סדרים גדולים לחגיגה. הוקמו אהלים המכילים יותר מאלף מקומות ישיבה, ומקושטים בטוב-טעם בעבודת-יד מיצירות בית המלאכה של המוסד ובתבניות הבנינים העומדים להבנות בשביל המוסד. סודר גם מזנון לקהל. התזמורת של חנוך-עורים השמיעה את מנגנותיה, והסדר היה מופתי. נאמו מענינא דיומא הרה"ג קוק, הרב אליהו קליאצקין והרב [ישראל זאב] מינצברג. אחרי כן הקריאו חלק ממכתבי הברכה והמברקים שנתקבלו במספר רב מהמושבות והמוסדות מארץ-ישראל ומאנשי-שם בחוץ לארץ. בשעת החגיגה נאספו נדבות לטובת המוסד ויש לציין את נדבתו של מר שמואל יוסף אברהמס בסך אלף דולרים.

---
באיש חסיד היה הנ"ל הובא תצלום עמוד מספר האורחים של המוסד, בו כתבו באותו יום שני הרבנים דברי ברכה בכתב ידם:

אודה לד' חסדו אשר זכני להשתתף בשמחה של מצוה, בהנחת אבן הפנה לבנין בית היתומות הכללי פעה"ק ת"ו. ויהי נועם ד' על הבונים, ויזכו לברך על המוגמר בחנוכת הבית הגדול הזה וכולנו יחד נזכה מהרה עם כל אחינו ב"י וכל המשתתפים בעבודת הקודש של צדקת ד' בישראל, על אדמת הקודש, להיות ששים ושמחים בבנין שלם בבא לציון גואל ב"ב אמן ולאות אמו"צ בעה"ח יום טוב לישראל ט"ו מנ"א תפר"ח פעה"ק ירושלים תוב"ב
הק' אברהם יצחק הכהן קוק [מקום החותם]

הנני נותן תודה ושבח להית"ש אשר זיכנו ... ליום זה לקחת חבל וחלק בשמחה של מצוה בהנחת אבן פינה לבנין בית היתומות הכללי וה' ברחמיו יזכנו לראות בבנין ארצו ובביאת גואל צדק בב"א המצפה לרחמי שמים
אליהו קלאצקין [מקום החותם]

ישר כח תמונות יפות. דרך אגב הוזכרו פה הרב אליהו והרב מינצברג ראבד קהל חסידים בשות שארית ישראל של הרב מינצברג יש מחלוקת גדולה בינהם בענין היתר עגונות שהרב קלצקין עסק רבות בזה עוד לפני שעלה לארץ. הרב ריגר מבריסק שלח לו הרבה שאלות בעגונות .

תודה רבה הרב שומר. דומני שאפשר לספור על כף יד אחת את התמונות הידועות בעולם של הר"א קלצקין זצ"ל. ב"ה שביררנו כאן עוד אחת.

ולהערתך, אכן, כך בספר הרב מבריסק א, עמ' 264-265:

מנהגו של רבי שמחה זליג היה להפנות שאלות חמורות כהיתר עגונות אל הגר"א קלצקין זצ"ל [רבה של לובלין] שמקום מושבו באותם ימים היה בירושלים. באחד מן המכתבים, כשביקש רבי שמחה זליג את חוות דעתו של ה"לובלינר רב" בשאלה חמורה. הוא מציין שבעצם היה מציע את השאלה לפני רבה של בריסק, ה"ה מרן זצ"ל, אלא שהוא כידוע אינו עונה אף לשאלות הקלות כביעתא בכותחא [=נראה שהכוונה למכתבו של רש"ז שהובא בספרו של הר"א קלצקין "דברים אחדים", סי' מג; מוריה עב [ו, יב], עמ' טז-יט (ראו הערת העורכים בגיליון עג [ז, א], עמ' ס)]. הגר"א קלצקין כיהן ברבנות אחת הערים הסמוכות לבריסק [=ברזי, מחוז בריסק, בשנים תרמ"א-תרנ"ד] בטרם התמנותו לרבה של לובלין, ומכאן ההיכרות שהיתה ביניהם. במענה לשאלתו מתייחס לכך רבי אליהו קלצקין, והוא כותב לרבי שמחה זליג ברמיזה, לומר להגאב"ד דבריסק את דברי הגמרא הידועים על תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה.

דרשה!

לא הבנתי מה מדובר איזו בחירה אפשר לקבל הסבר

בחירה = בחירות

איזה בחירות זה לפני קום מדינתנו הרב נפטר תרצב

הבחירות לאספת הנבחרים

האם נלמד מזה דעת הרב לאיסור הצבעה לכנסת המינים

בשו"ת אמרי שפר (סי' פב) כתב: "ועכ"פ כשנהרג ח"ו, והקרובין משתדלין שלא ינתחוהו, ועי"ז גורמים לפעמים להעלים הרצח ושלא יענש במשפט בעד מעשהו, שלא כדין הם עושין...ופשיטא שמוחל על בזיונו ודניחא ליה שיענש רוצחו ואדרבה יש לסייע לפקידי הממשלה יר"ה לברר הדבר ולענשו במשפט".

וכמדומה שהיה אחד מהראשונים שפרסמו פסק זה לפני הבאים אחריו. (לפי ויקישיבה הקדימו כבר הרב נתן אדלר זצ"ל רבה של לונדון שנפטר בשנת התר"ן בשו"ת מאורות נתן).

עוד בעניין זה בספר ועלהו לא יבול ב, עמ' רל

סיפר לי הרב שלום קליין, שאחרי שאחיו צבי הי"ד נרצח ע"י מחבלים, רצתה המשטרה לערוך ניתוח שלאחר המוות כדי להוציא את הקליע מן הראש. חוקרי המשטרה טענו שנראה להם שזה היה קליע יוצא דופן, ובדיקת הקליע יכולה אולי לסייע בתפיסת המחבלים. הוא ניגש ביחד עם חוקרי המשטרה לביתו של הרב כדי לשאול אם מותר לערוך את הניתוח. הרב ענה להם שמכיון שהסיכויים לכך שהניתוח יסייע בתפישת המחבלים הינם קטנים, יש לאסור את עריכת הניתוח. הרב גם הוסיף ואמר שניתוח בראש לאחר המוות הינו חמור יותר מאשר ניתוח במקום אחר בגוף.

תמונת רבי אליהו קלצקין באיכות מצוינת (וכן, בגוון ואיכות שונים, באוסף שבדרון)


צילום: צדוק בסן

עוד על בנו יעקב בספרו החדש של הרב וינגורט על השרדי אש:

הסיפור השני לכאורה איננו קלצקין ואינני יודע מי הוא

לא רק לכאורה אלא בטוח הרב אליהו קלצקין לא ידע ממה שבנו עשה הוא הסתיר את זה ממנו

הגאון זצ''ל היה חתן של הגרב''מ ליבשיץ מנובהרדוק ושדליץ בזיוו''ש. בנו יעקב היה מנישואיו אלו. ואילו שלושת ילדיו הגדולים היו מזיוו''ר שלו לבת עשירים משקלוב שאביה היה נכד הגה''ק רבי אהרן הלוי מסטראשלה זי''ע. לאחר שהוא עבר עם משפחת חמיו מזיוו''ר לדור בעיר פטרבורג, הם התרחקו מהדת, ובשל כך הוא התגרש. ילדיו נותרו אצל גרושתו.

התפללו לשלום הגאון (מכאן)

למישהו יש צילום כתב יד של בנו יעקב קלאצקין?

ארכיונו שמור באצ"מ ובספה"ל. וראה כאן (במכתב הנז' שם רק חתימתו בכת"י: "הדושה"ט יעקב קלצקין").

חלמישצור כתב:ארכיונו שמור באצ"מ ובספה"ל. וראה כאן (במכתב הנז' שם רק חתימתו בכת"י: "הדושה"ט יעקב קלצקין").

הלינקים הנ"ל מוכרים לי. תודה רבה.
אך רציתי למצוא צילום נגיש לצורך השוואה.
לא הבנתי הסיפא של דבריך בעניין המכתב הנז'?
היכן רואים חתימתו?

ציינתי שם על מכתב מיעקב קלצקין אל הראי"ה קוק, מיום ד' בסיון תרצ"ב, בעניין עזבון אביו (שמור בבית הרב קוק). המכתב אמנם הוקלד במכונת כתיבה - על נייר של "אנציקלופדיה יודאיקה" של הוצאת אשכול - אולם קלצקין הוסיף את החתימה בכתב ידו.

אגב, לעורר עניין, באותו מכתב מתייחס קלצקין בקצרה ל"המעשה המגונה" שעשו בלוויית אביו "כלבין דחציפין". אמנם ידע על כך רק מן העתונים, אבל הוא מציין זאת בפני הרב קוק וכותב כי לבו דואב על "שערוריה זו".

חלמישצור כתב:ציינתי שם על מכתב מיעקב קלצקין אל הראי"ה קוק, מיום ד' בסיון תרצ"ב, בעניין עזבון אביו (שמור בבית הרב קוק). המכתב אמנם הוקלד במכונת כתיבה - על נייר של "אנציקלופדיה יודאיקה" של הוצאת אשכול - אולם קלצקין הוסיף את החתימה בכתב ידו.

112.png

אגב, לעורר עניין, באותו מכתב מתייחס קלצקין בקצרה ל"המעשה המגונה" שעשו בלוויית אביו "כלבין דחציפין". אמנם ידע על כך רק מן העתונים, אבל הוא מציין זאת בפני הרב קוק וכותב כי לבו דואב על "שערוריה זו".

תודה רבה

הרב קוק הספיד את הרב קלצקין בישיבת מאה שערים

אז לא נותרו לו צאצאים שותומ"צ?

היו כנראה נספו בשואה כנזכר לעיל

הרב זליברשטין בשיעור אמר שהגריש סיפר לו שהוא היה נוכח בהספד של הרב קלצקין על האור שמח שאמר אי אפשר לתאר את גאונותו של האור שמח ולכן אני יגיד חידוש שלו בתור הספד

מן הסתם הכוונה למספד בישיבת מאה שערים (שערי ציון [ו, יא-יב], אב-אלול תרפ"ו, דף יב, א).


פרסום מקדים להספד (כאן, עמ' 27)


בקובץ "ווי העמודים וחשוקיהם" יז, עמ' ז, אמר את הדברים מפי הרב קלאצקין באופן אחר:

ההספד הכי טוב עליו הוא ללמוד מערכה של האור שמח, וכך נראה מה הפסדנו, אבל מכיון שאיננו מבינים את דבריו לאשורם, לכן חייבים אנו להספידו.

יפה מאד ישר כח

שומר כתב:הרב זליברשטין בשיעור אמר שהגריש סיפר לו שהוא היה נוכח בהספד של הרב קלצקין על האור שמח שאמר אי אפשר לתאר את גאונותו של האור שמח ולכן אני יגיד חידוש שלו בתור הספד

באיזה הספד זה היה הראשון או השני?
בי-ם נתקבלה ידיעה כחצי שנה לפני פטירתו של האור שמח שהוא ז"ל נסתלק לחיי עולם וכבר הספידוהו ברבים ולאח"כ נתקבלה ידיעה שהגאון זצ"ל חי וקים ונתפרסם מודעה ע"כ ב'קול ישראל'.
האם מישהו יכול להביא את הפרטים המלאים?

מה המקור לסיפור המוזר הזה

שומר כתב:מה המקור לסיפור המוזר הזה

המקור שהספידו את האור שמח בחייו? עי' באשכול על זה ממה שהובא מעיתוני הזמן

viewtopic.php?p=243278#p243278

ובקיצור, שמועת השווא על פטירת הרב מדווינסק נפוצה באביב תרע"ט, טרם עלו ארצה לא הרב קלצקין ולא הרב אלישיב. ותל"מ.


וכיוון שבאנו להספדים, הנה פרט לא ידוע: הספדו של הרב קלצקין על לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל.

רבה של מרימפול באותו זמן היה הרב אליהו קלצ'קין (אביו של הפילוסוף המנוח יעקב קלצ'קין). הוא היה גדול בתורה וחובב ציון. הוא אף השתתף בועידות דרוסגניק (הועידה השניה, אחרי ועידת קטוביץ). אך בגלוי לא נאם לטובת דרכו של הרצל.

[...] במלאת שבעה, או בשלושים, למות הרצל, נערכה אזכרה להרצל בבית המדרש. עצם האירוע היה הישג גדול של ציוני מרימפול. נרות רבים, צבועים בשחור, דלקו באולם. וילונות שחורים כיסו את החלונות ופרוכת שחורה כסתה את ארון הקודש.

הרב קלצ'קין עמד לפני ארון הקודש והספיד את הרצל. לפתע פרצה קבוצת בונדיסטים צעירים לבית המדרש. הם נשאו דגל שחור, כבשו את הבימה ומנהיגם הפסיק את דברי הרב והחל לשפוך זעם ודברי שקרים על הציונות ועל הרצל. לפתע נשמעה קריאה מפי אבא יצחק רוזנטל: "סי אליגן"! (זה שקר!) פרצה מהומה, נשמעה גם יריה, והקהל החל לברוח. קפצנו החוצה דרך החלונות והמהומה נמשכה עוד זמן רב (ד"ר ברוך בן יהודה (ליבוביץ), 'זכרונות מסוף המאה ה-XIX ומראשית המאה ה-XX', מריפול, תל אביב תשמ"ג, עמ' 13).

הרב אליהו תמך באגודת ישראל לכן לא מסתבר שהספיד את הרצל

נמשיך עם נקודה קצרה על מצבתו של הגאון זצ"ל.


מקום קבורת רבנו זצ"ל נקבע סמוך מהריל"ד הרב מבריסק, שהר"א היה מבאי ביתו עוד בשקלוב ובהמשך גם חבר נשיאות בית היתומים דיסקין בירושלים (המיקום צויין כבר בעיתונות עם הפטירה, כאן). במאמרו על רבנו כתב ר"מ זעירא (ישורון טו, עמ' תשפב): "רבי מתתי' דיוויס מחכמי ירושלים, מקורבו בחייו,* טרח בהעמדת המצבה וכפי הנראה אף טבע את לשונה. במכתב לבני משפחת רבינו היושבים בחו"ל אותו כתב ביום י"ח באייר תרצ"ג, מחרת יום השנה הראשון לפטירת רבנו, הוא מבשרם על הקמת המצבה". נוסח המצבה ותמונתה להלן.

ובכן, בשנות השלטון הירדני נהרסה מצבת הגאון. במכתב אל הנשיא שזר מיום י"ד תשרי תשכ"ט כותבת צביה קלצקין, אלמנתו של שניאור בן-ציון קלצקין, בנו של רבי אברהם רבן של רומנוב וליוזנה ואחי רבי אליהו (ארכיון המדינה, ההדגשה שלי).

תוך התענינות בקברות הסבים שלי שמנוחתם בהר הזיתים שאלתי גם על קברו של דוד בעלי, הרה"ג ר' אליהו קלצקין זצ"ל. וזה לשון המכתב שקבלתי מחברה-קדישא:

הרב הגאון רבי אליהו קלצקין זצ"ל, שנפטר ביום י"ז אייר תרצ"ב אותר מקום הקבר שלו בהר הזיתים. בין העלמין הישן חלקה ז' שורה 1/3 קבר ט. הערות: המצבה הרוסה ופליטה קימת.

ידוע לי שאגודת ישראל היא שטפלה בהלויתו ובהקמת המצבה על קברו [...] אמרו לי לפנות אל כבודו אולי הוא יוכל למצוא את האנשים או הגוף הצבורי שיקבלו על עצמם לתקן את המצבה בטרם שהיא תתפורר.

שזר היה בזמנו מידידי הבן יעקב וטיפולו נעשה בזריזות ויעילות. ביום ו' בחשון פנה בית הנשיא אל משרד הדתות, בבקשה לטפל בפניה. כעבור עשרים יום השיב דוד גלס, מנהל המחלקה לענייני קבורה במשרד, כי "בעקבות הפניה החלה מועצת בתי העלמין בירושלים בשיקום הקבר והמצבה".


---
וזו מצבת הגאון זצ"ל בהר הזיתים (כאן)

פ"נ אבן הראשה ארן הקדש איש האשכלות מופה"ד ציס"ע נ"י ע"ה פ"ה מזקני יחידי גאוני הדור האמתים ומגדולי המשיבים שר התורה ענותן ושפל ברך נפש נקי וצדיק הרב הגאון הגדול המפורסם בחבוריו הרבים ברוב חו"ב בש"ס בבלי וירושלמי ובכל חדרי התורה והלכותי' שמצא ביגיעתו הרבה ושקידתו העצומה שהי' משים תמיד בה לילות כימים בקש"ת מוהר"ר אלי' קלאצקין רב ואב"ד לובלין בהגה"צ ר' נפתלי הירץ ז"ל נ' י"ז איר תרצ"ב לפ"ק תנצב"ה

--
* ראו עוד הספד עליו ב"האיש על העדה", עמ' שא; "כתר מלכות", תשע"ז, עמ' צט.

ישר כח מענין מאד

תאור הכרתו כרבה של לובלין עיתון המודיע של אותה תקופה
מיהו בנו של הרב הצדיק מביאלה שמוזכר פה שקיבל את פניו