ר' אריה לייב ליפמאן - מח"ס אור היום

[בא ללמד ונמצא למד]

יש מידע עליו?
ולמה ב-HebrewBooks כתבו 'ליפקין' (וגם באוצר)?

[חלמישצור]

הצפירה, ט' חשון תרס"ג, עמ' 2:

וועקשנה (פ' קאוונא). שבר גדול השברנו במות עלינו ביום ג' לס' נח [כ"ז תשרי תרס"ג], בשנת הששים ושלש לחייו האב"ד בעדתנו שר התורה ושלשלת היוחסין, הרה"ג מרן אריה ליב ליפקין ז"ל בעהמ"ח ס' "דברי ידידים", "אור היום". המנוח היה בנו של הרה"ג מ' ידידיה ליפמאן ז"ל, ב"א של הגאון הנודע מ' ישראל סאלאנטער ז"ל. מלבד גדלו בתורה, בקיאותו בש"ס ופוסקים, הצטיין המנוח במדותיו התרומיות, ביתו היה פתוח לכל קשה יום, ויהי מעוז לדל ויחזיק בידי לומדי תורה. תנצב"ה (י. ק. איזאקזאהן). (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5C8AFAD8)

[בא ללמד ונמצא למד]

ייש"כ.
ליפמאן וליפקין מתחלפים?

[חלמישצור]

המליץ, כ"א כסלו תרס"ג, עמ' 3

וועקשנה. - נפלה עטרת עירנו ונשבה ארון הקודש, הגאון החסיד קדוש ישראל מרן ארי' ליב ליפקין אבד"ק וועקשנה (פ' קאוונא) ומלפנים אבד"ק קראטינגען גוע ויאסף אל עמיו [יום] ג' כ"ז תשרי בוועקשנה.

הוא הי' איש האשכולות גאון גדול בחריפות ובקיאות בכל מקצועות התורה בהלכה ואגדה בנגלה ונסתר וידיו רב לו בחכמת התכונה כנודע מספריו בדפוס ובכתובים ונפלא הי' הגאון הזה בקדושתו וחסידותו וכל המדות שמנו חכמים ושמעו הולך בכל ערי ישראל וברח מן הכבוד ושנא הפרסים לעשות לו שם על פני הארץ וע"י זאת זכה לאהבה אמיתית בבית ישראל.

הוא הי' מגזע היחס בן אחיו של הגאון החסיד מאור הגולה מרן ישראל סלאנטער זצ"ל, אביו הרב ה"ג הצדיק ר' ידידי' ליפמאן היה בן הגאון הגדול ר' זאב וואלף אבד"ק גאלדינגען וטעלז בעמ"ח כמה ספרים. עיר מולדתו זאגר ישן, מחונך על ברכי זקנו הגאון ומשם יצא שמו לעילוי וירא חטא נפלא במינו וכה צעד הלאה ולוקח לחתן בתו של דודו הנגיד הרב ה"ג ר' יצחק בזאגר חדש ומשם נתפרסם בחריפותו ובחסידותו לגאון וחסיד ונתקבל לאב"ד בפאפילאן על מקום הגאון ר' הלל מלובלין שליט"א ועדת קעלם המהוללה נתנה עיניה בו ולא הניח מקומו בהיותו רחוק מלעשות לו שם ושמש שם כתשע שנים ומשם נתקבל בעיר קראטינגען ע"פ בקשת הגאון החכם הכולל מרן אלי' לעווינזאהן משם, ושם שמש יותר מעשרים שנה ובחרה בו עדת סטאוויסק על מקום הגאון הצדיק ר' חיים ליב זצוק"ל וזה יותר משנה נתקבל בוועקשנה.

הוא הדפיס ספר "אור היום" ובו מברר ומלבן שיטת בין השמשות בין מחלוקת הגאונים רבינו תם בעל התוספות והגר"א ז"ל. גם הדפיס ספר דברי ידידי' על שיר השירים ע"פ תולדות עמנו והדפיס גם ספר שבילי המאורות על ברייתא דשמואל הקטן ובסוף הספר הזה ליקוטים ובאורים נפלאים. הדפיס גם ספר כללי התחלת החכמה והוא מבוא בחכמת הנסתר למתחילים בה ושם הראה בקיאותו בחכמה זו וגם ביאור לספר האילן להגאון הקדוש רבינו מאיר פאפרש והדפיס הספר הזה בהעלם שמו. בכתובים הניח חבורים על חומש ודרוש ואגדות חז"ל והלכה ושיטות הש"ס ופלפולים ובנסתר.

עליו נתקים "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך", כבודו היה גדול מאד בכל הגליל, סמל הקדושה והיראה והאמת היה חופף על פיו ופיו הי' קדוש מדיבור איסור וזהירותו היתה להפליא וגם חרדו מאמרי פיו כי הי' קלא דלא פסיק, שדיבורו לא הי' שב ריקם וחכם גדול הי' בכל הענינים ורואה את הנולד ורבים נהנו ממנו עצה ותושיה.

אהה ליום ..., ביום כ"ה תשרי בהספידו איש גדול וירא בחצר בית הכנסת ברגש ויעורר את עדתו להחזיק אלמנת המנוח ויתומיו בקול אדיר וחזק, נחלש פתאם ואחרי שהובילוהו לביתו נפסק הדיבור מאתו ואחרי שני ימים יצאה נשמתו בטהרה.

רבני וגאוני הסביבה ובראשם גם הגדול הגאון אליעזר גורדון אב"ד ור"מ מטעלז שליט"א באו להספידו. בן ס"ג הי' במותו. תנצב"ה. הבוכה ומתאבל, ליל.
(http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=A5C41EDA)

[סעדיה]

ייש"כ.
ליפמאן וליפקין מתחלפים?

שמו - ר' אריה ליב.
שם אביו - ר' ידידי-ה ליפמאן.
שם משפחתו - ליפקין.