מתי נפטר ה'בעל שם ממיכלשטאט'

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
שם_פה
הודעות: 7
הצטרף: ד' מאי 23, 2018 10:16 pm

מתי נפטר ה'בעל שם ממיכלשטאט'

הודעהעל ידי שם_פה » ה' אוגוסט 16, 2018 1:30 am

האם נפטר ה'בעל שם ממיכלשטאט' בצום גדליה:
על מצבתו של הבעל שם במיכלשטאט חקוק יום פטירתו בד' בתשרי, וכך גם נוהגים העולים על ציונו, לעלות בתאריך זה, ולהזכירו כיום היארצייט של הבעל שם ממיכלשטאט.
מאידך גיסא, נישא בפי כל תאריך פטירתו ב'צום גדליה', לדוגמה ראה במאמרו של נכד-נינו הרה"ג רבי אליקים שלזינגר ראש ישיבה הרמה בלונדון, נדפס בהקדמה לספר בעל שם ממיכלשטאט (הוצאת מכון ירושלים, תשעה, עמ' 23) שכתב על ה'בעל-שם' : "הוא נלב"ע בצום גדליה שנת תר"ח".
ישנם האומרים, כי בשנת תר"ח חל ר"ה בימים ה-ו וממילא חל צום גדליה בד' תשרי, ולא היא, בשנת תר"ח חל ראש השנה בימים שבת-ראשון.
פגשתי לא מכבר יהודי שמסור מאד פועל הרבה למען הנצחת זכרו של הבעל שם ממיכלשטאט, והוא מחה בפני כשאמרתי לי שיש סוברים שיום ההילולא הוא בצום גדליה, הבהרתי לו את הדברים וברצוני לשתף בהם את חברי הפורום, שמא מתוך פורום הזה יתווספו ויתחדשו לי דברים בעניין זה.

מיכאל וורמסר, אחד מבניו הצעירים של ה'בעל-שם' כתב ספר על חיי אביו. הוא הוציא את ספרו בגרמנית, באופנבך בשנת 1853.
הד"ר מאיר הידלסהיימר (בהקדמתו לספר 'בעל שם ממיכלשטאט, הוצאת מכון ירושלים תשע"ה) מצטט כמה פעמים מספר זה.
השם המדוייק של הספר מופיע ב'ביבליוגרפיה' של המאמר, בספר הנ"ל עמ' 49 - בשתי השורות האחרונות שבעמוד.
מיכאל וורמסר מספר על ימיו האחרונים של אביו, תיאור מתומצת של דבריו מופיע במאמר של הד"ר הידלסהיימר (בהקדמה שם עמ' 45) ושם כתוב מפורש:
"בצום גדליה לעת ערב יצאה נשמתו של רבנו"
הד"ר הילדסהיימר אינו מציין שם את מקורותיו, אך בספר 'בעל שם ממיכלשטאט' של הרב נפתלי אהרמן (תרגום מגרמנית בהוצאת 'נצח' תשיז) ישנו ציטוט מתוך ספרו של מיכאל וורמסר ושם כתוב כך:
"“בליל ראש השנה תר”ח [1847] חזרנו מבית הכנסת ורצינו לקבל ברכת אבינו, אבל מרוב חולשה, לא היה ביכולתו להוציא הגה מפיו. הוא החזיק את ידיו הרועדות יותר מתמיד מעל ראשינו והרגשנו שזאת היא ברכתו האחרונה”.
בראש השנה בבוקר הביע את רצונו לשמוע קול שופר. בשעה שעמד התוקע מול “הבעל שם” לא הצליח להוציא על אף התאמצויותיו קול שופר מפיו, רבנו אמר אז “כסו פני במטפחת ויוכל לתקוע”, עשו כדבריו, ומיד עלה בידו להשמיע קול שופר.
אחר כך פקד אודות סדרי הלויתו. בין היתר דרש שיקברוהו רק ביום השלישי לפטירה, ושאת הארון יישאו בכתף עד בית הקברות, ולא יעלוהו על עגלה.
על קהלת עיר מולדתו פקד לבל תשנה אחרי מותו מנוסח התפילה המקובל.
בהרגישו שהקץ קרוב, התכונן לכך כבר ביום שני דראש השנה, אבל את נשמתו הוציא רק ביום צום גדליה, בשעה שבע לפנות ערב. בקול רם קרא “שמע ישראל” ונשמתו יצאה ב”אחד”


והנה, בשנת תר"ח חל צום גדליה ב13/9 (כמעט כמו השנה) ובתאריך זה החמה שוקעת (לפי אופק פרנקפורט) בערך ב18:45 (אין צורך לציין כי באותם שנים לא המציאו עדיין את המושג שעון קיץ), הוי אומר שאם ה'בעל-שם' נפטר בשעה 7 בערב, הרי שהוא השיב את נשמתו הטהורה לבוראה 'בין השמשות' ממש, בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, כך שצדקו האומרים שהוא נפטר בצום גדליה, כי הצום עדיין לא יצא עד לצאת הכוכבים. אכן לעניין קביעת היאר-צייט במקרה כזה, ישנה מחלוקת בפוסקים האם נוהגים 'יאר-צייט' ביום המוקדם או המאוחר, עיין בספר פני ברוך (פרק לט, סעיף לט עמ' תמ). כך שייתכן וכותב המצבה סבר להלכה כאותה דעה האומרת שה'יארצייט' הוא בזמן המאוחר, אך מכל-מקום הנוהג לשמור את היארצייט ביום המוקדם, אף הוא צודק.

מסקנה: לאור עדותו הברורה של מיכאל וורמסר, כי אביו נפטר ב'בין השמשות' בין ג' לד' תשרי, אי אפשר לשלול לחלוטין את המחזיקים ל'יארצייט' את צום גדליה (אף כאשר הוא חל בג' תשרי) גם אם במצבה כתוב אחרת.

הערה אחת לי, האם אכן דקדק מיכאל וורמסר בעדותו והאם ניתן לסמוך על דבריו. זאת, כי בשנת ה'תר"ח חל ראש השנה בימים שבת-ראשון ואילו מיכאל וורמסר מספר כי תקעו לפני אביו בשופר ביום א' דר"ה, והרי כידוע כשראש השנה חל בשבת לא תוקעים בשופר ביום הראשון.
אך עדיין איני יודע האם יש בכך בכדי לערער על כל דבריו של מ. וורמסר, אולי אם ניתן היה לבדוק את המקור הכתוב בגרמנית, היו פני הדברים אחרת.
שאלתי,שמא מחו"ר פורום הזה יש הקוראים גרמנית היודעים היכן ניתן להשיג את ספרו של מיכאל וורמסר במקור ??

חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים