אור חדש בשמי עיה"ק האיר - שערי זיו

[נוטר הכרמים]

כידוע לפני קרוב למאה שנה נפל דבר בירושלים התורנית, אט אט ובבטחה חדרה לה דרך הלימוד העיונית והלמדנית שעלתה הנה מישיבות ליטא.

בימי קדם לא התעכבו בישיבותיה הוותיקות של עיר הקודש על ההבנה, ותפסו בעיקר במעוז השקידה והחזרה פעם אחר פעם. מסופר כי צורב צעיר ומופלג הקשה פעם קושיה עצומה דלית נגר ובר נגר דליפרקיניה, הוא נגש לגאון ר' יצחק מתמיד (וינוגראד) ראש ישיבת תורת חיים ושטח בפניו את הקושיה, גער בו ר' יצחק: און פערציק מאל האסטו שוין דוך גיקנייט די משנה? (וארבעים פעם למדת את המשנה).

כידוע מייחסים זאת בעיקר למרן בעל אבן האזל שבעלותו ארצה לשמש כר"מ ראשי בישיבת עץ חיים הגיה אור חדש על ציון בדרכי הבנה חדשים. מסופר כי הגרא"ז סח פעם לאחד מגדולי ירושלים שהיו עיניו כיונים על אפיקי התלמוד: חבל שאינך צעיר יותר בחמש שנים, אזי עוד היית יכול לקבל, עתה זה כבר מאוחר.

אולם דומה כי פורץ הדרך הוא הגאון ר' ישעיה זאב וינוגרד (אינו קרוב בקשרי משפחה עם ר' יצחק הנ"ל), ששימש בקודש כר"מ בישיבת עיטור רבנים שע"י עץ חיים, מלבד שכפי שהוא מציין בהקדמתו הוא זה שבמאמצים אדירים העלה את הגרא"ז על כסא ממלכתו, הוא האיש שהן בספריו 'שערי זיו' ו'קבא דניחותא' (ישוב קושיות הקבא דקשייתא של ה'חלקת יואב') בהן הוא מביא פעמים אין ספור מתורת ר' חיים הלוי ומחותנו ר' נפתלי טרופ ועוד, והן בשיעוריו ובריתחא דאורייתא שיצר סביבו בכל עת בישר את המהפכה.

ספריו משופעים במכתבים מגדולי ישראל כמו הגרח"ע מוילנא, הגר"ש שקאפ, הג"ר אליהו קלאצקין, הגר"מ זמבא ועוד, בנוסף לכל גדולי ירושלים באותה התקופה ולאחריה.

ספריו זכו לההדרה חדשה ומפוארת, (אף כי ללא שינויים ותיקונים, ע"פ הוראת הגרצ"פ פראנק שאמר: לא לתקן ולא לקלקל...), ויצאו לאור בשנת תשס"ד בשלשה כרכים מהודרים בתוספת מפתחות מפורטות, (מצויים באוצר).

עלה לעיה"ק בילדותו בשנת תרנ"א, למד בישיבת תורת חיים, וכן אצל הגאון העצום ר' אליהו ראם בישיבת עץ חיים.

תקופה מפוארת בחייו היתה עת שהותו בגולה, בתחילה שימש כשד"ר עבור ישיבות ירושלים, תחנתו הראשונה היתה בעיר בריסק, שם זכה לקנות לקח מפי ר' חיים הלוי, ושיטתו החדשה חוללה אצלו נפלאות. עם פרוץ המלחמה הראשונה נאלץ לעזוב את בריסק בשל היותו נתין טורקי. לאחר נדודים ארוכים הגיע לוורשה ופתח שם את ישיבת תורת חיים ע"ש של ר' חיים מבריסק, לצידו כיהנו בנו של הגר"ח, מרן הגרי"ז (טרם נתקבל לרבנות בריסק), וחתנו הגרצ"ה גליקסון. בשנת תר"פ שב לירושלים לישיבת עץ חיים.

היה מיוחד בשמחתו והנאתו מהתורה, נכדו הג"ר שמעון אשר כהן שליט"א מספר, כי פעם שאלו מרן החזו"א אודות זקנו ר' ישעיה, והזכיר אז את דברי האגלי טל בהקדמתו ש'עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו'. והוסיף: אה! ר' ישעיה האט הנאה גיהאט פון תורה!

הרבה מגידולי ירושלים וגדוליה גודלו על ברכיו, הגרש"ז אויערבאך זצ"ל עימו נלחם כארי במלחמתה של תורה בעניני שביעית, הגרא"ד רוזינטאל בעל באר המלך ועוד.

אף מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א זכה ללמוד עימו בצעירותו, ופעם סיפר כי דרכו בלימוד עם התלמידים היתה לבקש כפעם בפעם מאחד התלמידים כי יכין את הסוגיה העתידה להילמד בקרוב כראוי, יערוך עליה את המפרשים בתוספת חידושים וביאורים, ובתום המלאכה התלמיד היה ממציא את המחברת עליה רשם את הדברים לרבו, והלה השתית את השיעורים על אדניהם. אין לשער כמה חיזוק ועידוד זה העניק ללומדים הרכים.

על כתפי מו"ר שליט"א הוטלה מלאכת שמועת רוב וקרוב בפרק לא יחפור, לימים העיד כי שרשיהן העמוקים של שיעוריו הרבים במשך השנים (למעלה מיובל שנים כ"י) על סוגיה זו נזרעו באותם ימים.

בנו הר"ר משה מרדכי כהן ז"ל, (אבי הגרש"א שליט"א הנ"ל), וחתנו הוא הגאון העילוי ר' ראובן טרופ זצ"ל, בעל ביכורי ראובן וראש ישיבת הישוב החדש בת"א, שנפטר על פניו בדמי ימיו, ומיאן להתנחם אחריו. בספריו הוא מרבה להביא ד"ת משמו ומקונן מרה על גדיעתו באיבו.

נלב"ע ט' שבט תשט"ז.

[דראל]

מתוך 'עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב' (שמריה גרשוני, המעין נ א):


כשלושת רבעי שנה אחר פנייתו של הרב שקופ לראי"ה, ביקש הרב שקופ מהרב ישעיהו זאב וינוגרד שיסייע לו להתמנות לראש ישיבת 'עץ חיים' בירושלים, והלה השיב לו שהראי"ה עצמו המליץ שהרב שקופ יגייס כסף כדי לייסד ישיבה עצמאית! כך כתב הרב וינוגרד לרב שקופ, בכסלו תרפ"ב:

בדבר ישיבת עץ חיים לא אוכל לתת למעכ"ג עדיין תשובה ברורה, כי הגאון רא"ז מלצר שליט"א זצ"ל עדיין ממשיך בדבורו לבא לירושלם. ועצתי שכתבתי למעכ"ג, דברתי גם עם הגאון מהרא"י קוק שליט"א, שטוב ונכון לפני מעכ"ג שקודם שיבא לירושלם אל המנוחה יסע קודם לאמעריקא, ושם בסיוע של תלמידיו הרבנים הגאונים דשם יעלה בידו ליסד פה עיה"ק ישיבה עם מעמד הגון עבור החזקת הישיבה הנ"ל. ובזה יבא מעכ"ג אל הקודש ואל המנוחה והנחלה ולא יהי' תלוי לשום מוסד והנהלה וכו'[24].



מאוחר יותר כתב הרב וינוגרד, שלמרות שלא היה יכול לקבל את הרב שקופ לתפקיד – מפני שכבר הבטיח זאת לרב איסר זלמן מלצר – מצבו נגע לליבו והוא ניסה לעזור בענין, על ידי הקמת קופת תמיכה לרבנים העולים:

בשנת תרפ"ב קבלתי הרבה מכתבים מרבני גאוני חו"ל ממכירי שאדיר חפצם ורצונם לבוא לארצנו הקדושה, כמו הגאון ר"ש שקאפ ז"ל ר"מ בישיבת גרודנה... ועוד רבנים, ודברתי אז עם ידידי הגר"ד אבראמאוויץ ז"ל שכדאי לייסד קופה עבור הרבנים העולים ולתמכם בתמיכה הגונה בבואם לפה עד שיסתדרו, והדבר מצא חן בעיניו. בחרנו בועד הנהלה באסיפה בבית הרב הראשי הגאון מוהרא"י קוק ז"ל...[25]



במכתב נוסף מאותה תקופה, ששלח הרב שקופ לרב וינוגרד, הוא מבקש שוב סיוע במציאת מקום בארץ:

...מה מאד ערגה וכלתה נפשי לזכות לעלות לארה"ק, כי מלבד חשק הנמרץ לכל איש אוהב ציון לחסות בצל ארץ הקודש, ליבי אומר לי תמיד: מי יתן ואזכה להגדיל תורה בארץ הקודש... ולדאבון ליבנו ראינו עד כה שגם בקנין הרוחני נתעזרו יושבי ארץ הקודש מיושבי חו"ל... וחשבתי כי חסר שמה מחנכים ומשפיעים על חניכי הישיבות שמה... מאד חפצ[ת]י להוודע זאת ע"י ידיעות נאמנות ממבינים בקיאים במקצוע זה... אי לזאת אחשוב תמיד להיות למאושר שהגעתי לשחד מכוחותי אשר חנני העליון להרביץ תורה ולהשפיע מרוחי על הלומדים בהישיבות שמה את המאור הנפלא שבחכמת התורה... אולי ימצא כתר"ה שלטובת הוצאת מחשבתם דרוש שמה אבטוראטים [=מחנכים] כמוני...[26]


24] 'שערי זיו', ירושלים התשס"ד, ח"ב עמ' תקמב.

[25] 'שערי זיו' ח"א הקדמה עמ' 19-20.

[26] 'שערי זיו' ח"א, מבוא (שנכתב ע"י העורך, הלל מן) עמ' 5, ללא ציון תאריך. בסיום מכתב זה הדביק העורך קטע ממכתב אחר שכתב הרב שקופ לרב וינוגרד (מובא להלן בסמוך) – אך השמיט את סיום הקטע, בו מוזכר הראי"ה! גם במכתב הנוכחי נעשו השמטות רבות, ואף כי ייתכן שמדובר במילים שלא פוענחו, יש לחשוד שמא היו דברים נוספים שהעורך ביקש להסתיר – כפי שגם השמיט מהמכתב השני את הפסקאות בהן ביקש הרב שקופ לקבל עליו את התפקיד שהוצע לרב מלצר שבושש להגיע ארצה (ראז"מ אכן קיבל עליו לבסוף את תפקיד ראש ישיבת 'עץ חיים', ראה 'שערי זיו' שם, וכן 'בדרך עץ החיים', ירושלים תשמ"ו, עמ' 143, 231, 428, 573).

[נוטר הכרמים]

על נסיונות עליית הגר"ש שקאפ זצ"ל לארה"ק, דומני כי נתפרסם מאמר מקיף באחד מגליונות 'אסופות'.

[דראל]

מאמר שהועתק בגסות מהמאמר שציינתי לעיל.
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

[תולדות]

הגאון ר' ישעיה זאב וינוגרד.

בנו הר"ר משה מרדכי כהן ז"ל, (אבי הגרש"א שליט"א הנ"ל), וחתנו הוא הגאון העילוי ר' ראובן טרופ זצ"ל, בעל ביכורי ראובן וראש ישיבת הישוב החדש בת"א, שנפטר על פניו בדמי ימיו, ומיאן להתנחם אחריו. בספריו הוא מרבה להביא ד"ת משמו ומקונן מרה על גדיעתו באיבו.

נלב"ע ט' שבט תשט"ז.

כמובן שר' משה מרדכי כהן, לא היה בנו של ר' ישעיה וינוגרד [שלא היה כהן], אלא חתנו.

ר' משה מרדכי כהן היה בנו של ר' שמואל דוד כהן, ואחיו של הגאון רבי יוסף כהן הדיין המפורסם מירושלים [הרב אלישיב היה שולח אליו שאלות בגיטין], בעל מחבר הררי בשדה ומקדש מלך, חתנו של הגרצ"פ.

רעייתו של ר' משה מרדכי, היתה מרת בריינא ויכנא, בתו של ר' ישעיה הנ"ל, ולזכרם נדפס 'קונטרס עטרת זקנים בני בנים' [ראה באוצר].

[נוטר הכרמים]

כמובן שר' משה מרדכי כהן, לא היה בנו של ר' ישעיה וינוגרד [שלא היה כהן], אלא חתנו.

ר' משה מרדכי כהן היה בנו של ר' שמואל דוד כהן, ואחיו של הגאון רבי יוסף כהן הדיין המפורסם מירושלים [הרב אלישיב היה שולח אליו שאלות בגיטין], בעל מחבר הררי בשדה ומקדש מלך, חתנו של הגרצ"פ.

רעייתו של ר' משה מרדכי, היתה מרת בריינא ויכנא, בתו של ר' ישעיה הנ"ל, ולזכרם נדפס 'קונטרס עטרת זקנים בני בנים' [ראה באוצר].

ייש"כ. לא סברתי אחרת, ובטעות נפלט כן תחת קולמוסי.

אגב, הג"ר יוסף כהן שליט"א הנ"ל, אינו חתנו של הגרצ"פ אלא חתן בנו הגדול. בנו הוא הגאון ר' דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון.

שמעתיו פעם בהספידו את הגרא"ד רוזינטאל זצ"ל בבית הכנסת הגר"א בשערי חסד ברגש אדיר ונפלא וקול אדיר ומעורר לבבות.

הגרש"א כהן הנ"ל הוא חתנו של הג"ר אפרים זאב גרבוז שליט"א בעל הר אפרים.

[איש_ספר]

ר' ישעיה זאב היה בן של ר' פנחס מרדכי מח"ס תולדות אהרן. רפ"מ היה מרביץ תורה בליטא וכאן בארץ היה שד"ר ישיבת תורת חיים.
בניו הם:
ר' שמואל חיים שהיה רב בקובנא
ר' ישעיהו זאב השערי זיו
ישראל (אביו של השופט אליהו וינוגרד)

אליהו וינוגרד הוציא ספר 'ענבי הגפן' לתולדות הוריו ובו גם סקירה על המשפחה בכלל.

לר' ישעיה זאב היה בן יחיד, וכנראה לא דתי.
הספר של חתנו נקרא בינת ראובן.

הם אכן לא משפחה של הרבנים וינוגרד מישיבת תורת חיים, שמעתי בעבר ממשפחת וינוגרד צאצאי ר' יוסף אליהו שרפ"מ וינוגרד שד"ר הישיבה כונה כך כדי ליצור זיקה לישיבה, אבל בספר של אליהו וינוגרד נכתב שאביו של ר' פנחס מרדכי, ר' אהרן כונה גם הוא וינוגרד - לצד שם משפחתו המקורי - ינצ'וק.
-----------------
והנה תמונת ר' פנחס מרדכי ובניו (בתמונה רואים גם בת, מי היה חתנו?)

א.jpg (107.5 KiB) נצפה 9494 פעמים

וזו עוד תמונה של ר' פנחס:

וינוגרד.jpg (17.73 KiB) נצפה 9494 פעמים

[איש_ספר]

הגרש"א כהן הנ"ל הוא חתנו של הג"ר אפרים זאב גרבוז שליט"א בעל הר אפרים.

זצ"ל כמובן...

[איש_ספר]

ואת הסיפור הזה היה ר' משה מרדכי מספר במתק שפתים, פעמים הרבה:

ר משה מרדכי.jpg (306.56 KiB) נצפה 9482 פעמים

ללא שם.jpg (97.75 KiB) נצפה 9470 פעמים

[חלמישצור]

לר' ישעיה זאב היה בן יחיד, וכנראה לא דתי.

בן זה, אהרן (תרס"ז-תשי"ט), היה סוחר ירושלמי. דומני שלא היו לו ילדים מנישואיו.

איני יודע אם נכון להכנס לעניין הדתי, אמנם לפחות אעיר שלושה: ראשית, אנו מוצאים קרן לחלוקת המלגות במדעי היהדות מעזבונו של הבן, לזכרו של האב, באונ' ב"א, ובפעם הראשונה משום מה בבית הכנסת במוסד (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BAD00C0A). שנית, הנוסח בהקדמת שערי זיו ח"ב, תשי"א, לכא' די חיובי: "ואמצא חובה לנפשי להזכיר לטובה בראש ספרי לבני היקר והחביב מחמד נפשי מר אהרן וינוגרד הי"ו ורעיתו וב"ב שיחיו, איש הספר והמעש, שבנפש חפצה נשא בעול הוצאות הספר לאור ותרם להוצאותיו ביד רחבה, וה' הטוב ישפיע עליו ועל ביתו ברכה והצלחה ברוח התורה והמסורה ויהיו מאושרים בזה ובבא כל הימים". שלישית, הבן חתום על דברי הפתיחה של שערי זיו ח"ג, תשי"ח (אך ניכר שאינו המנסח) וכן הקדיש את הכרך לע"נ אמו שנפ' בתרס"ח (משמע, אגב, שהיה בודד בירושלים בשנות המלחמה הארוכות).

והנה תמונת ר' פנחס מרדכי ובניו (בתמונה רואים גם בת, מי היה חתנו?)

האחות היא מלכה נחמה, שנישאה תחילה לשמעון ברוכי (בניהם יוסף צבי, ברוך, פנחס ודוד) ואח"כ לישראל שפנבוק.

אגב, תמונה של רבי ישעיה יש לנו?

[פרנקל תאומים]

הג"ר שמעון אשר כהן הוא מי ששימש כראש הישיבה התיכונית "חורב" בירושלים לפני למעלה מארבעים שנה?

[איש_ספר]

כן

[חשבה לטובה]

וחתנו הוא הגאון העילוי ר' ראובן טרופ זצ"ל, בעל ביכורי ראובן וראש ישיבת הישוב החדש בת"א, שנפטר על פניו בדמי ימיו, ומיאן להתנחם אחריו. בספריו הוא מרבה להביא ד"ת משמו ומקונן מרה על גדיעתו באיבו.

האם נכונה האגדה שעל מצבתו רשום הי''ד או שזו שמועה בעלמא??

[יקר]

וחתנו הוא הגאון העילוי ר' ראובן טרופ זצ"ל, בעל ביכורי ראובן וראש ישיבת הישוב החדש בת"א, שנפטר על פניו בדמי ימיו, ומיאן להתנחם אחריו. בספריו הוא מרבה להביא ד"ת משמו ומקונן מרה על גדיעתו באיבו.

האם נכונה האגדה שעל מצבתו רשום הי''ד או שזו שמועה בעלמא??

[מתעניין]

הם אכן לא משפחה של הרבנים וינוגרד מישיבת תורת חיים, שמעתי בעבר ממשפחת וינוגרד צאצאי ר' יוסף אליהו שרפ"מ וינוגרד שד"ר הישיבה כונה כך כדי ליצור זיקה לישיבה, אבל בספר של אליהו וינוגרד נכתב שאביו של ר' פנחס מרדכי, ר' אהרן כונה גם הוא וינוגרד - לצד שם משפחתו המקורי - ינצ'וק.

היה קרוב משפחה של הרה"ג שמואל חיים יאנשוק (יאנצ'וק) רב בית הכנסת של החייטים בקובנה וראש ישיבה לצעירים אור ישראל בסלובודקא. אודותיו בספר יסור יסרני של הרב גיברלטר, כרך א' עמוד 73 באוצר וכן בספר עמודי שש לתולדות הגרש"ש קרליץ זצ"ל עמ' 129 מדפי האוצר (לא הצלחתי ליצור קישור).

[כאמינאדע]

ר' ישעיה זאב היה בן של ר' פנחס מרדכי מח"ס תולדות אהרן. רפ"מ היה מרביץ תורה בליטא וכאן בארץ היה שד"ר ישיבת תורת חיים.
בניו הם:
ר' שמואל חיים שהיה רב בקובנא
ר' ישעיהו זאב השערי זיו
ישראל (אביו של השופט אליהו וינוגרד)

אליהו וינוגרד הוציא ספר 'ענבי הגפן' לתולדות הוריו ובו גם סקירה על המשפחה בכלל.

לר' ישעיה זאב היה בן יחיד, וכנראה לא דתי.
הספר של חתנו נקרא בינת ראובן.

הם אכן לא משפחה של הרבנים וינוגרד מישיבת תורת חיים, שמעתי בעבר ממשפחת וינוגרד צאצאי ר' יוסף אליהו שרפ"מ וינוגרד שד"ר הישיבה כונה כך כדי ליצור זיקה לישיבה, אבל בספר של אליהו וינוגרד נכתב שאביו של ר' פנחס מרדכי, ר' אהרן כונה גם הוא וינוגרד - לצד שם משפחתו המקורי - ינצ'וק.
-----------------
והנה תמונת ר' פנחס מרדכי ובניו (בתמונה רואים גם בת, מי היה חתנו?)

א.jpg

וזו עוד תמונה של ר' פנחס:

וינוגרד.jpg

לר' ישעיה זאב היה עוד אח ר' אהרן שהוא מזכירו בתחילת ספרו 'שערי זיו' כמי שעזר לו להו"ל את הספר.

[חלמישצור]

אגב, תמונה של רבי ישעיה יש לנו?

יעויין מכאן והלאה.

עם פרוץ המלחמה הראשונה נאלץ לעזוב את בריסק בשל היותו נתין טורקי. לאחר נדודים ארוכים הגיע לוורשה ופתח שם את ישיבת תורת חיים ע"ש של ר' חיים מבריסק, לצידו כיהנו בנו של הגר"ח, מרן הגרי"ז (טרם נתקבל לרבנות בריסק), וחתנו הגרצ"ה גליקסון. בשנת תר"פ שב לירושלים לישיבת עץ חיים.

נקודה מעניינת ששמתי לב אליה היום, שרבי ישעיה וינוגרד הוא זה שתיווך בחשון תרפ"א באמצעות הראי"ה קוק את שידוכו של הבן הרצי"ה עם חוה לאה בת רבי יהודה סג"ל הוטנר מוורשה (אגרות הראיה ד, מהד' תשע"ח, סי' רב). יש להניח שהכיר את את משפחת המשודכת משהותו הנ"ל בעיר, ואולי גם בראשית תרפ"א עדיין התגורר שם? איני יודע. החתונה נערכה בוורשה יותר משנה לאחר מכן.

[חלמישצור]

כבר זמן זמנים חיפשתי תמונה ברורה של הרי"ז זיו. כעת ראיתי בספר הרב מבריסק, חלק א, עמ' 162, בתיאור הקמת הישיבה בוורשה אחר פטירת ר' חיים, שלפי האמור שם הוקמה, בין השאר, 'מתוך רצון שבינתיים [הרב מבריסק] יאמר בה שיעורים, והדבר ישמש לו למקור מחיה'. וכן להלן שם כרך ב, עמ' 46.

הרב מבריסק א עמ 162.jpg (660.54 KiB) נצפה 6878 פעמים

[חלמישצור]

במכתב שפורסם בעבר באתר מכירות (ושמור בבית הרב קוק בכת"י ובהעתק משרדי מוקלד) כותב הרב קוק אל ד"ר יעקב קלצקין, בנו של רבי אליהו זצ"ל, ביום כ"ד סיון תרצ"ב, 'על פי מכתבו הנכבד [שמור אף הוא בב"ה] דברתי עם הרב י. [ישעיהו זאב] וויניגרד ועם מר [צבי] אידלבערג [חתן הרבנית קלצקין] בדבר כתי"ק והספרים של כבוד אביו הרב הגאון זצ"ל, והם הבטיחו לי שיתאמצו לעשות כל שביכולתם למלא את דרישת כבודו. גם הודיעו לי שכל הכתבים, וכמו כן הספרים, הנם משומרים ובטוחים".

אכן הר"א קלצקין ממעניקי הסמיכה לרבנו זצ"ל, ואכן העתק של מכתב י' קלצקין לראי"ה נשלח גם לריז"ו, אולם מה באמת עניינו של הרי"ז לירושתו של הרב קלצקין?