פורום אוצר החכמה

איש רגיל כתב:מלאך רע בעל כרחו עונה אמן. פורסם במעריב.

מעריב 6 דצמבר 1962.JPG

זבד כתב:אני צריך שם של אמו של רבי אהרן קוטלר

נוטר הכרמים כתב:

טובה ראייתם כתב:

נוטר הכרמים כתב:רבותיו – אבותיו הרוחניים היו רבינו הגר"א ור' משולם איגרא.

ר' משולם אגרא אביו הרוחני? הכל בסדר אצלכם?

ב"ה, הכל בסדר. אתה חפץ במקורות מדויקים? דבר ראשון, לך תעשה שיעורי בית!

בכל אופן, יישר כוחו וחילו על התמונות, באמת 'טובה ראייתם', מלאים זיו ומפיקים נוגה, נאה זיום [ב'כל העולם כולו?]. לך בכחך זה, ומלא אסמינו שבע, שבענו מטובך, ונזכה ונחיה ונראה, וכולי האי ואולי ניחזי לרבותינו מאחוריהם.

כלבאשבוע כתב:

זבד כתב:אני צריך שם של אמו של רבי אהרן קוטלר

שרה פעשע
http://toladot.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_22.html

רבי שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בשבת' ג' תמוז, ימלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד שבאמריקה. במאמר שלפנינו, נסקור חלקים מתוך עץ משפחה שלו, על פי מגילת יוחסין שכתב זקינו אבי אביו רבי שניאור זלמן קוטלר. אך תחילה נכתוב בקצרה מי היה האיש.
ר' יוסף חיים שניאור נולד ביום ט' תמוז תרע"ח, לאביו הגאון רבי אהרן קוטלר, שגר אז סמוך על שלחן חותנו בסלוצק. בעקבות המהפכה הקומוניסטית, ברח אביו עם חלק מתלמידיו לעיר קלצק, ויסד בה את הישיבה מחדש. בבחרותו למד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, בראשותו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט לעיר וילנא, שם נכנס בברית האירוסין עם בת ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא, סבו רבי איסר זלמן מלצר שלח לו סרטיפיקט מארץ ישראל, וכך ניצל מאימי המלחמה.

רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד
בירושלים למד בישיבת חברון, ונתקרב גם אל הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייציק, וכמובן שגם נהנה מקירבת סבו ר' איסר זלמן שכיהן כראש ישיבת עץ חיים. בשנת תש"ו נסע לארצות הברית, והצטרף אל אביו בפיתוח הישיבה הגדולה בלייקווד. לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג, עמד רבי שניאור בראשות הישיבה, לאחר שכבר בחייו הגיד שיעורים בפני הבחורים. ביום ג' תמוז תשמ"ב נפטר לאחר מחלה קשה.
בלווייתו שהתקיימה בבורו פארק, השתתפו למעלה מחמשים אלף איש. וארונו הוטס לארץ ישראל והובא לקבורה על הר המנוחות, סמוך לאביו וזקינו. מחשבי החשבונות אמרו, כי אביו רבי אהרן כיהן בראשות הישיבה בלייקווד, תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד, ואף ר' שניאור, כיהן תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד.

וזה סדר יחוסו של רבי שניאור
א. אביו הגאון רבי אהרן קוטלר מייסד וראש הישיבות, בקלצק, ובלייקווד. נולד תרנ"ב בסוויסלאץ, נתייתם מהוריו בילדותו, בנערותו למד בישיבה בקרינקי אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אחר כך למד בישיבות סלבודקה וסלוצק. נשא את זוגתו הרבנית מרת חנה פרל בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר.
בשנת תרע"ד נתמנה לר"מ בישיבה בסלוצק, וכאמור בשנת תר"פ עבר לקלצק, ושם הרביץ תורה עשרים שנה. בראשית המלחמה נמלט דרך יפן לארצות הברית, בשנת תש"ד יסד את הישיבה

ב. אביו הגאון רבי שניאור זלמן פינס קאטלר אב"ד סוויסלאץ [היא סיסלוביץ]. נולד תרט"ז, למד בישיבת וואלאזין בתקופתו של הנצי"ב. נפטר כ"ד אב תרס"ג. זוגתו [השניה?] מרת שרה פעשע נפטרה בשנת תרנ"ו.
ג. אביו ר' משה פינס מהעיר סוויר, ואחר כך במינסק. זוגתו מרת בת שבע.
ד. אביו ר' אליהו פינס.
ה. אביו הגאון הגדול רבי יצחק פינס ראב"ד דק"ק מינסק, החל משנת תקע"ט עד לפטירתו בשנת תקצ"ו. זוגתו מרת רחל.
ו. אבי רבי נפתלי הערץ פינס.
ז. אביו רבי יצחק פינס.
ח. אביו רבי מרדכי פינס.
ט. אבי הגאון רבי יעקב פינס ראב"ד סלוצק. חיבר ספר על שלחן ערוך יורה דעה ונשאר בכתב יד. זוגתו בת רבי יצחק כהנא שפירא. [בנו האחר רבי אהרן פינס אב"ד שקלוב, היה זקינו של רבי דוד פינס אב"ד פרוזין, שנזכר במאמר הקודם על אשתו השניה של רבי יוסף פיימער].
י. אביו ר' מרדכי.
יא. אביו כנראה, רבי יעקב אב"ד טומשוב אשר נהרג על קידוש ה' בגזירת ת"ח במדינת פולין בק"ק צויזמיר. [ידוע שרבי יעקב פינס אב"ד סלוצק היה נכדו]. הוא היה מהמסכימים להדפסת הש"ך בדפוס הראשון בקראקא שנת ת"ו.


מרת חנה פרל אשת רבי אהרן קוטלר, היתה כאמור בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. אודות משפחתו כבר הרחבנו בעבר בבלוג, כאשר כתבנו על פטירתו של רבי יהודה עמיטל.
מרת שרה פעשע אשת רבי שניאור זלמן פינס, נפטרה כ"ח שבט תרנ"ו, היא היתה בת ר' מרדכי וויגאדסקי, כאמור בידיעה על פטירתה מעיתון הצפירה.
מרת בת שבע אשת ר' משה פינס, היתה בת אחותם של הגאונים הגדולים רבי יעקב מקארלין ורבי יצחק מקארלין.
מרת רחל אשת רבי יצחק פינס אב"ד מינסק, היתה בת רבי יונה מוילקאמיר, ומנוחתו בוילנא, בן ר' יהודה מסמארגאן. אשת ר' יונה היתה ממשפחת ברודא המפורסמת, ומעלה בקודש.
רבי נפתלי הערץ פינס הנ"ל, היה חתן רבי אליהו הלוי מהוראדנא, הנקרא במינסק ר' אליהו עקיבעס. בן ר' אורי פייבוש מגזע הגאון רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות.

ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא

על משפחת חותנו של רבי שניאור, הגאון רבי אריה מלכיאל פרידמן, כבר כתבנו בעבר בבלוג, כאשר נפטר חתנו השני, הלא הוא הגאון רבי חיים סרנא ראש ישיבת חברון בגאולה.
פורסם על ידי בנימין מפתח תקוה ב- 10:59
שלח בדוא"ל
BlogThis!
‏שתף אל Twitter
שתף אל פייסבוק
‏שתף ל-Pinterest

תוויות: ברודא, ויגודסקי, כהנא שפירא, מלצר, סרנא, פיימר, פינס, פרידמן, קוטלר, שפירא
פרגן
7 תגובות:

אנונימי1 ביולי 2012 בשעה 15:14
תודה על המאמר. תיקון קטן:

"מרת שרה פעשע אשת רבי שניאור זלמן פינס, נפטרה כ"ה שבט תרל"ו"

במודעה, התאריך הוא כ"ח שבט תרנ"ו

השב
תשובות

בנימין2 ביולי 2012 בשעה 14:16
תודה על ההערה.
אתקן.

השב

חיים14 באוגוסט 2012 בשעה 10:56
ב. אביו הגאון רבי שניאור זלמן פינס קאטלר אב"ד סוויסלאץ [היא סיסלוביץ]. נולד תרט"ז, למד בישיבת וואלאזין בתקופתו של הנצי"ב.

עד כאן הציטוט שלך.

ואני יוסיף שר' שניאור זלמן פינס הנ"ל שהיה אב"ד סיסלאוויץ היה חסיד חב"ד! וזה ידוע. הראיה היא השם הזה שניאור זלמן ע"ש הרב בעל התניא

השב
תשובות

בנימין14 באוגוסט 2012 בשעה 15:12
ראיה ניצחת!

השב

אנונימי10 ביולי 2014 בשעה 01:36
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

השב
תשובות

בנימין מפתח תקוה13 ביולי 2014 בשעה 07:03
תודה על המידע, אבל אני אצנזר אותו ואכניס שוב, בשל הכלל הנודע, שלא מפרסמים פרטים משפחתיים על אנשים שחיים עימנו.


אנונימי17 ביולי 2014 בשעה 03:28
לר' משה פינס סבו של ר' אהרון קוטלר היה אח בשם ר' דב. ר' דב פינס וגיסו ר' ברוך זלדוביץ' היו עשירים מופלגים והחזיקו את עול הישיבות הגדולות דאז. בנו של ר' דב, ר' אברהם נשא את בת דודו מרת שרה זלדוביץ'. נולדו להם 3 ילדים, ר' שמחה פינס ר"י היכל התלמוד בת"א ומחותנו של ר' דוד פוברסקי פעמיים. הבן השני, ר' מאיר פינס המסגר של י-ם ומדמויות ההוד של זכרון משה. והבת מרת חנה שפירא.

השב

שיף כתב:בד"ה מרת רישל אשת הגריח"ש קטלר בת הגרא"מ פרידמן זצ"ל

הגהמ כתב:ת"ח זקן אחד מוותיקי תלמידיו שזכה ללמוד אצלו בעיצומה של שנות המלחמה הגדיר החילוק שבין ר' אהרן ועמיתו בדומה לו ר' ראובן שהראשון היה לו כח הנצחון (אוריייתא הוא דקא מרתחא ליה) וכשהיה א' מתווכח אתו היה מביא ראיה אחר ראיה ומגן על דבריו בחרף נפש, לעמותו ר' ראובן היה מגיב לכל שואל שבא להעיר ולחלוק על דבריו "אולי אתה צודק צריכים להתיישב בזה".

מתפעל כתב:וכי אריך למיכתב הכי? 'היה פחדן גדול' ?

הרב קוטלר.jpg

מתפעל כתב:הגר"א קוטלר זצ"ל היה מנכדי הגר"י סלנטער זצ"ל?

ראק.jpg

מתפעל כתב:וכי אריך למיכתב הכי? 'היה פחדן גדול' ?

הרב קוטלר.jpg

קראקובער כתב:סיפר לי המשב"ק שלו (ר' א.ג.) ששמע ממנו "כשבלייקווד מקפידים על חלב ישראל (באותו תקופה הפסיקו לסמוך על הקולא של החזו"א ואג"מ) בסטמאר פותחים כוללים"

(אולי הפוך?)

קראקובער כתב:אאל"ט זה מהסיפור של הדיבוק עם הח"ח.