טברייני כתב:למה לשלוח לויקי אם יש לנו אתר חרדי כשר וראוי - המכלול
טברייני כתב:כיצד נקרא קורח, והלא אין קוראים בשם רשע, ושמא שם משפחה שאני.
אבני גזית כתב:הרבנות במשפחה הזו עוברת במשך שבע מאות שנה.
יש תשובה בשו"ת הריב"ש שמיועדת לחכם תימני ממשפחת קורח, וזה אחד מאבותיו של הגר"ש זצ"ל.
חלמישצור כתב:משנת ה'תשי"ג למד בישיבת מרכז הרב שבירושלים.[דרוש מקור]
בהקלטה נדירה מתאר הרב קורח את שנות לימודו במרכז הרב ועל קשריו עם רבני הישיבה. "היו בישיבה סה"כ 15 בחורים במרכז הרב, כל הישיבה. הישיבה הייתה ברחוב הרב קוק, היכן שהבית של הרב קוק היום נמצא. מהם היו תלמידי חכמים שבלטו בעולם התורה, כמו הרב של חברון (הרב דב ליאור), וגם רבנים שתפסו מקום בעולם החרדי כמו הרב משה מרדכי שולזינגר, הרב יעקב פרידמן שייסד ישיבות בנגב, הרב חיים הלוי שהיה הרב הראשי של הרצליה, הרב אלשיך חתן התנ"ך, היינו 15 סה"כ".
בתוך כך הוא מספר על הקשר האישי שלו עם ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל הרב אברהם שפירא זצ"ל, " קודם כל אני למדתי אצלו לפני 63 שנה. למדתי ממנו בעיקר עמקות בלימוד רש"י. הוא טוען שכל קושיה על רש"י שתוס' מקשה , אפשר ליישב על פי דבריו של רש"י, תסתכל ברש"י, תראה שזה לא קשה, אפשר לתרץ את זה. הוא היה חריף ובגלל זה העריץ את החריפות של ר' אהרון קוטלר, הוא אמר לי שמצאו דף ולא ידעו מי חיבר אותו, הוא אמר שלפי החריפות והסגנון זה של ר' אהרון קוטלר".
"הוא לא הקפיד ועשה טוב לכל תלמיד , לא הקפיד על כבודו, פתר כל בעיה במילתא דבדיחותא. ביתו היה פתוח לכל ואין וועדת קבלה ובלי מקורבים. גם ששימש רב ראשי התנהג אותו דבר ולא השתנה".
"זוכר אני שבאתי ללשכתו ומיד פתחתי הדלת, ראיתי שיש כנס של רבנים מחו"ל, רציתי לחזור לאחור והוא קרא לי, 'תכנס, תכנס', אז הוא אומר לכולם: תראו, הנה הרב הראשי של כל העולם. הם לא הבינו. הוא אמר להם: הוא הרב הראשי של בני ברק, והיות ובני ברק חושבת שהיא כל העולם, אז הוא הרב הראשי של כל העולם".
"הוא לא רק העמיק בלימוד והיה עמקן גדול, היתה לו חכמת חיים ואהב לספר סיפורים מהדור הקודם. היה סיפור שאני זוכר שהוא סיפר, שרב שמואל סלנט נלחם כנגד המשכילים. יום אחד הגיע משלחת לאיים עליו שאם לא יפסיק להלחם נגדם , יעשו לו מלחמה, הוא התרומם מכסאו: אני אשיב מלחמה שערה, אמרו לו מה תעשה? אמר : אני לא יקרא אף פלקט!"
"הייתי עד לשיחה טלפונית בין בעל המנחת יצחק לרב אברהם שפירא. השיחה התקיימה כי היו מקורבים שרצו להפגיש ביניהם. "הרב שפירא אמר לו: אני יודע שאתה גדול ממני בחכמה ובמניין, מן הדין שאני צריך לבוא אליך אבל היות שאני מייצג את הרבנות הראשית, אי אפשר שהרבנות הראשית תבוא אליך".
סיפור נוסף אליו הרב קורח היה עד הוא מפגש בין הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) לרב שפירא. " הם נפגשו. ורפול לחץ לו את היד. לחצו את היידים. רפול אומר לו: זה פעם ראשונה שאני לוחץ יד לרב. הרב שפירא הושיט לו את היד: כך תלחץ עוד פעם".
כמה זמן הרב למד במרכז הרב?
"לא יותר משנה. הייתי שם בגלל בעיית היידיש, כל השיעורים היו ביידיש וחיפשתי ישיבה שלומדים עברית. למדתי שם והרווחתי. אחרי שנה עברתי חזרה לפוניבז".
הרב מגדיר את הרב שפירא כאחד מרבותיו?
"כן, למה לא? למדתי אצלו. כל שכן שלימד אותי קוד איך להעמיק ברש"י. הוא היה למדן עצום. הרב עובדיה יוסף אמר עליו דרופתקא דאורייתא. היו תשובות שהרב שפירא קיבל מהרב פראנק שיענה במקומו. אני ראיתי את זה והוא גם סיפר לי".
הגאון הרב שלמה קורח זצ"ל רבה של בני ברק מספר על מרן הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב (https://www.youtube.com/watch?v=GP0P5n494UQ)
מה שנכון נכון כתב:השערה נוספת למקור השם אצל גברא שמות המשפחה וכו'.אבני גזית כתב:הרבנות במשפחה הזו עוברת במשך שבע מאות שנה.
יש תשובה בשו"ת הריב"ש שמיועדת לחכם תימני ממשפחת קורח, וזה אחד מאבותיו של הגר"ש זצ"ל.
היכן הריב"ש? (לא מצאתי. בסי' שצ"ב לא קשור). עכ"פ בני המשפחה לא מזכירים מסורת זו, וודאי לא על 'רבנות'. ראה בענף עץ אבות.
לייטנר כתב:
אגב, בצעירותי הכרתי תימני זקן שטען שזכר את הראי"ה. הוא למד ב'מרכז הרב', ואח"כ בפוניבז' (ולכן גם ידע יידיש). פעם סיפר שהקשה קושיה בשיעור (כללי?) של הרב כהנמן, הרב עצר את השיעור ואמר לעצמו בהתפעלות: "התימני הקשה קושיה", ותוך כדי שניסה לחשוב על תשובה חזר שוב ושוב על המילים, כשמבלי משים (?) יצא מהחדר וכל הבחורים אחריו...
אבני גזית כתב:לייטנר כתב:
אגב, בצעירותי הכרתי תימני זקן שטען שזכר את הראי"ה. הוא למד ב'מרכז הרב', ואח"כ בפוניבז' (ולכן גם ידע יידיש). פעם סיפר שהקשה קושיה בשיעור (כללי?) של הרב כהנמן, הרב עצר את השיעור ואמר לעצמו בהתפעלות: "התימני הקשה קושיה", ותוך כדי שניסה לחשוב על תשובה חזר שוב ושוב על המילים, כשמבלי משים (?) יצא מהחדר וכל הבחורים אחריו...
איפה הפאנץ' בסיפור הזה?
עתניאל בן קנז כתב:אבני גזית כתב:לייטנר כתב:
אגב, בצעירותי הכרתי תימני זקן שטען שזכר את הראי"ה. הוא למד ב'מרכז הרב', ואח"כ בפוניבז' (ולכן גם ידע יידיש). פעם סיפר שהקשה קושיה בשיעור (כללי?) של הרב כהנמן, הרב עצר את השיעור ואמר לעצמו בהתפעלות: "התימני הקשה קושיה", ותוך כדי שניסה לחשוב על תשובה חזר שוב ושוב על המילים, כשמבלי משים (?) יצא מהחדר וכל הבחורים אחריו...
איפה הפאנץ' בסיפור הזה?
שהיה חידוש עצום ש'תימני' מסוגל להקשות קושיא חזקה...
מסתמא לא התכוון לזה. אבל זה מה שאני למדתי...
אגב גם למדנו שהראי"ה היה כה מפורסם, שאפלו תימנים זכרו אותו... (האובססיה לתקוע את הראי"ה בכל מקום ידועה).
לייטנר כתב:עתניאל בן קנז כתב:אבני גזית כתב:לייטנר כתב:
אגב, בצעירותי הכרתי תימני זקן שטען שזכר את הראי"ה. הוא למד ב'מרכז הרב', ואח"כ בפוניבז' (ולכן גם ידע יידיש). פעם סיפר שהקשה קושיה בשיעור (כללי?) של הרב כהנמן, הרב עצר את השיעור ואמר לעצמו בהתפעלות: "התימני הקשה קושיה", ותוך כדי שניסה לחשוב על תשובה חזר שוב ושוב על המילים, כשמבלי משים (?) יצא מהחדר וכל הבחורים אחריו...
איפה הפאנץ' בסיפור הזה?
שהיה חידוש עצום ש'תימני' מסוגל להקשות קושיא חזקה...
מסתמא לא התכוון לזה. אבל זה מה שאני למדתי...
אגב גם למדנו שהראי"ה היה כה מפורסם, שאפלו תימנים זכרו אותו... (האובססיה לתקוע את הראי"ה בכל מקום ידועה).
טיפשות כפולה.
* התלבטתי אם לספר את הסיפור הנ"ל דווקא בגלל זה, אבל אם יש מישהו שסובר שהרב כהנמן היה מוכן להשפיל יהודי רק בגלל מוצאו...
* המילה 'טען' בדברי בא לומר שאינני בטוח שהדבר נכון, כי קשה לי להאמין שלמד ב'מרכז הרב' בתקופת הראי"ה.
לייטנר כתב:אצל התימנים לא חששו לקרוא גם בשמות רשעים, כדוגמא לכך ניתן להזכיר את השם 'אבשלום' (וידועה גרסתו של ר"ת 'אבישלום', כי לא ייתכן שיהיה תנא בשם של רשע).
אבני גזית כתב:מה שנכון נכון כתב:השערה נוספת למקור השם אצל גברא שמות המשפחה וכו'.אבני גזית כתב:הרבנות במשפחה הזו עוברת במשך שבע מאות שנה.
יש תשובה בשו"ת הריב"ש שמיועדת לחכם תימני ממשפחת קורח, וזה אחד מאבותיו של הגר"ש זצ"ל.
היכן הריב"ש? (לא מצאתי. בסי' שצ"ב לא קשור). עכ"פ בני המשפחה לא מזכירים מסורת זו, וודאי לא על 'רבנות'. ראה בענף עץ אבות.
הוא מזכיר שם מישהו "למשפחת הקרחי".
מה שנכון נכון כתב:לייטנר כתב:אצל התימנים לא חששו לקרוא גם בשמות רשעים, כדוגמא לכך ניתן להזכיר את השם 'אבשלום' (וידועה גרסתו של ר"ת 'אבישלום', כי לא ייתכן שיהיה תנא בשם של רשע).
על כמה תימנים בתימן ידוע שנקראו בשם זה?
לייטנר כתב:אצל התימנים לא חששו לקרוא גם בשמות רשעים, כדוגמא לכך ניתן להזכיר את השם 'אבשלום' (וידועה גרסתו של ר"ת 'אבישלום', כי לא ייתכן שיהיה תנא בשם של רשע).
אגב, בצעירותי הכרתי תימני זקן שטען שזכר את הראי"ה. הוא למד ב'מרכז הרב', ואח"כ בפוניבז' (ולכן גם ידע יידיש). פעם סיפר שהקשה קושיה בשיעור (כללי?) של הרב כהנמן, הרב עצר את השיעור ואמר לעצמו בהתפעלות: "התימני הקשה קושיה", ותוך כדי שניסה לחשוב על תשובה חזר שוב ושוב על המילים, כשמבלי משים (?) יצא מהחדר וכל הבחורים אחריו...
הוה אמינא כתב:לא קראתי את האותיות הקטנטנות. אתמהה אם ההודעה האחרונה אומרת על הרב קורח המנוח שפגש את הראי"ה או למד בפוניבז' בתש"ד, או שמדובר על מישהו אחר?
הלא הרב קורח המנוח עלה לארץ ישראל מתימן בעלייה של התימנים בשנת תש"ט או תש"י אחרי קום המדינה.
שומר כתב:שמעתי שהוא היה הרב הרשמי של בני ברק איך בחרו רב תימני לעיר אשכנזית
מכון חכמי ספרד כתב:נודה אם תעלה את כל החומר
מה שנכון נכון כתב:באשר לאמור בתמונה האחרונה: