מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אבק פורח
הודעות: 433
הצטרף: א' מאי 26, 2013 1:01 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אבק פורח » ש' ינואר 26, 2019 10:06 pm

אוהב תוכחה כתב:
אבק פורח כתב:רבינו שליט"א,
אתה מנחית מצוה חדשה על כתפינו, מצוות ההתחברות לעולם הסובב. שלא לדבר על תורה חדשה ומחודשת, בהלכות הנאה מן העולם הזה (חויית החיים בלע"ז).
אם יש לך מקורות, תביא אותם. אבל אם מבטנך יצאו הדברים, אז אחר המחילה איני חושב שכרסך מספיק רחבה לזה...

זה לא מצוה חדשה, אלו דברים ידועים. יש כאן ידענים גדולים והם יוכלו להפנות אותנו למקורות רבים.
כרגע ב'שלוף' חשבתי על הגמרא בברכות מד. אמר רבה בר בר חנה וכו'.
כוונתך לגמרא הזו:
אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גנוסר כי הוינן בי מאה מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה עשרה וכי הוינן בי עשרה מנקטינן ליה כל חד וחד מאה מאה וכל מאה מינייהו הוה מחזיק להו צנא בר תלתא סאוי ואכיל להו ומשתבע דלא טעים זיונא זיונא ס"ד אלא אימא מזונא רבי אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דודבא מאפותיה ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור מזייהו רשב"ל הוה אכיל עד דמריד ואמר להו רבי יוחנן לדבי נשיאה והוה משדר ליה רבי יהודה נשיאה באלושי אבתריה ומייתי ליה לביתיה
בש"ס שלי בעין משפט לא רשום שום ציון לפוסקים שהביאו את הגמרא הזו, וגם לא מצאתי בלשון הגמרא שום אמירה המורה לנהוג כך אלא סיפור דברים בלבד.
כמובן שסיפורי הגמרא נועדו ללמדנו דעת, אבל מדוע אתה חושב, למשל, שהגמרא באה לעודד אכילה עד דמריד ולא להזהיר מפני ההימשכות אחר מתיקות הפירות?
וזה ללמדנים, אבל אנשי הפשט יודעים שסיפורי רבב"ח הם משלים לעניינים נסתרים (אא"כ אתה חושב שהגמרא בהמוכר את הספינה מחדשת מצוות טיולים ברחבי העולם ומציאת בריות משונות ומקומות נפלאים).

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' ינואר 26, 2019 10:15 pm

אבק פורח כתב:
אוהב תוכחה כתב:
אבק פורח כתב:רבינו שליט"א,
אתה מנחית מצוה חדשה על כתפינו, מצוות ההתחברות לעולם הסובב. שלא לדבר על תורה חדשה ומחודשת, בהלכות הנאה מן העולם הזה (חויית החיים בלע"ז).
אם יש לך מקורות, תביא אותם. אבל אם מבטנך יצאו הדברים, אז אחר המחילה איני חושב שכרסך מספיק רחבה לזה...

זה לא מצוה חדשה, אלו דברים ידועים. יש כאן ידענים גדולים והם יוכלו להפנות אותנו למקורות רבים.
כרגע ב'שלוף' חשבתי על הגמרא בברכות מד. אמר רבה בר בר חנה וכו'.
כוונתך לגמרא הזו:
אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גנוסר כי הוינן בי מאה מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה עשרה וכי הוינן בי עשרה מנקטינן ליה כל חד וחד מאה מאה וכל מאה מינייהו הוה מחזיק להו צנא בר תלתא סאוי ואכיל להו ומשתבע דלא טעים זיונא זיונא ס"ד אלא אימא מזונא רבי אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דודבא מאפותיה ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור מזייהו רשב"ל הוה אכיל עד דמריד ואמר להו רבי יוחנן לדבי נשיאה והוה משדר ליה רבי יהודה נשיאה באלושי אבתריה ומייתי ליה לביתיה
בש"ס שלי בעין משפט לא רשום שום ציון לפוסקים שהביאו את הגמרא הזו, וגם לא מצאתי בלשון הגמרא שום אמירה המורה לנהוג כך אלא סיפור דברים בלבד.
כמובן שסיפורי הגמרא נועדו ללמדנו דעת, אבל מדוע אתה חושב, למשל, שהגמרא באה לעודד אכילה עד דמריד ולא להזהיר מפני ההימשכות אחר מתיקות הפירות?
וזה ללמדנים, אבל אנשי הפשט יודעים שסיפורי רבב"ח הם משלים לעניינים נסתרים (אא"כ אתה חושב שהגמרא בהמוכר את הספינה מחדשת מצוות טיולים ברחבי העולם ומציאת בריות משונות ומקומות נפלאים).

אינני יודע מדוע כבודו מנהל כך את הדיון. אפשר לנהל אותו בצורה הרבה יותר ישירה וכנה ללא שימש בתחבולות שונות ומשונות.
הגמרא מספרת לנו על גדולי האמוראים שעסקו בעסק הזה של אכילת פירות באופן מופלא. לא שאני מבין את הגמרא, אבל זה מה שהיא מספרת.
ולהגיד שהגמרא נועדה כדי להראות לנו את זה כדבר שלילי, זה היפך היושר.

ח. רוזנברג
הודעות: 120
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ש' ינואר 26, 2019 10:21 pm

אבק פורח כתב:רבינו שליט"א,
אתה מנחית מצוה חדשה על כתפינו, מצוות ההתחברות לעולם הסובב. שלא לדבר על תורה חדשה ומחודשת, בהלכות הנאה מן העולם הזה (חויית החיים בלע"ז).
אם יש לך מקורות, תביא אותם. אבל אם מבטנך יצאו הדברים, אז אחר המחילה איני חושב שכרסך מספיק רחבה לזה...

לא נראה לי שידידי הרב אוהב תוכחה חידש כאן מצווה.
זה דבר פשוט (אצלי) שככל שאדם חווה יותר לעומק ויותר במדויק את חוויות החיים, כך גם האמונה ועבודת ה' בכללה מקבלים עומק ודיוק.
מי שיודע מאיפה לחתוך את הלחם, דהיינו, יודע לדייק כ"כ בכל תנועה בחיים, רק הוא תופס ע"ז מצד אחד ונבואה מצד שני, ובעצם תופס את עומק החיים.
ניטל טעם הפירות זה לא עונש, אלא ירידה בדרגה של האנושות, שלא חווים את החיים בצורה מיטבית. מי שניסה להתחבר קצת לחיים בטבע, מבין את זה היטב.
חווית החיים איננה זהה להנאה מהחיים, שזה נושא נפרד. החוויה היא עצם החוויה של כל דבר, בין אם מדובר בהנאה ובין אם בסיגופים.

אברהם
הודעות: 1252
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אברהם » ש' ינואר 26, 2019 10:25 pm

אוהב תוכחה כתב:
אברהם כתב:נראה לי שאפילו אדם פשוט אמור להבין שאדם גדול בשלהי ימיו [או אפילו אדם בינוני באמצע ימיו] אינו 'בצער נורא' מחוסר החוויה של המאכל, יש דברים יותר חשובים שמטרידים אותו.

עם זאת עיקר דבריך נכונים, שעצם היכולת להבין ולהרגיש את חווית המאכלים הנפלאים והטעימים שהקב"ה ברא בשבילנו, זה איננו חסרון אלא מעלה. אך בתנאי שלא נהפוך את היוצרות - שטיקל רמב"ן הרבה יותר טעים...


ידידי היקר משכבר הימים
אני מאחל לשנינו שלא נדע מהצער הזה, אבל לאחרונה היה מקרה כזה במשפחתי, של אדם גדול, שהיה בסוף ימיו, והיה זה צער נורא ואיום בשבילו.
וכששמע מזה ר' איתמר, הגיב שכך היה גם אצל רבו הרב שך זצ"ל.
ובאמת מי שמתבונן בצער הזה מבין כמה חווית האכילה היא דבר מרכזי בחיי האדם, אנו אוכלים ואוכלים ולא מבינים כמה הדבר הזה הוא חוויה קיומית, אם היינו מרגישים זאת יותר, כל הברכות הנהנין שלנו היו נראות אחרת.
.


איזו שאלה? וכי אתה צריך לשכנע מישהו שהמאכלים נפלאים מאד, הן מבחינת הטעם והעונג והן מבחינת התועלת העצומה הן מבחינת הויזואליות המפעימה וכו', הן מבחינת החיבור להוויה הסובבת כפי שהסברת בטוב טעם.
הנידון כאן היה מה נראה לך יותר כואב ליהודי עובד ה', האם מה שאינו יכול לאכול או מה שאינו יכול לברך על האוכל. האם יהודי שלא מסוגל ללמוד, להתפלל, לברך - נמצא 'בצער גדול' על כך שאינו יכול לאכול. או שעיקר צערו על דברים עיקריים יותר.

בקיצור, הבה נשאל אותך, אתה בעצמך אדם לא-קטן כפי שניכר מדבריך, אילו היתה בפניך ברירה אכזרית: או להימנע מאוכל ולחיות על אינפוזיה למשך חודש ימים, או שבאותו חודש ימים תהיה בלי תפילות, ברכות ותורה. מה היית אתה מעדיף?

אולי נצמצם את השאלה יותר:
שבת בלי צ'ולנט או שבת בלי קדושת מוסף?

שאלת למה זו תחרות: ובכן, הרי זה תחרות מוכרחת, כי באותה הפעם שנשללה ממנו שתיית המים נשללה ממנו גם ברכות האכילה עד זיבולא בתרייתא, מה תופס אותו בעיקר?

אבק פורח
הודעות: 433
הצטרף: א' מאי 26, 2013 1:01 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אבק פורח » ש' ינואר 26, 2019 10:29 pm

צר לי אם לא מוצא חן בעיניך איך אני מנהל את הדיון (או יותר נכון דעותי אינן מתאימות לך) אין לי הרבה מה לעשות בעניין, אבל לגופן של דברים אני חוזר על דברי כי לא כתבת להם שום תשובה:
דברי רבה בר בר חנה הם משל, כדבריו שבפרק המוכר את הספינה. הגמרא לא אומרת שם שום הוראה או הנהגה וכל מי שאומר אחרת מזה הוא הפך היושר והאמת.

הרב רוזנברג,
במחילת כבודך, בספרי המוסר שאני הורגלתי בהם כתוב שהנאות העולם הזה והנאות הרוחניות הם שתי צרות זו לזו.
אם פשוט לך להיפך, בוא נבדוק מה היה פשוט לחכמי התורה שבכל הדורות שקדמונו ונדע מה דעת תורה בזה.

אחר כתבי חשבתי שאולי שרש הבעיה היא שאינני מבין מה הכוונה במושג חווית החיים, א"כ הוא אנא הסבירו.

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' ינואר 26, 2019 10:39 pm

אברהם כתב:
אוהב תוכחה כתב:
אברהם כתב:נראה לי שאפילו אדם פשוט אמור להבין שאדם גדול בשלהי ימיו [או אפילו אדם בינוני באמצע ימיו] אינו 'בצער נורא' מחוסר החוויה של המאכל, יש דברים יותר חשובים שמטרידים אותו.

עם זאת עיקר דבריך נכונים, שעצם היכולת להבין ולהרגיש את חווית המאכלים הנפלאים והטעימים שהקב"ה ברא בשבילנו, זה איננו חסרון אלא מעלה. אך בתנאי שלא נהפוך את היוצרות - שטיקל רמב"ן הרבה יותר טעים...


ידידי היקר משכבר הימים
אני מאחל לשנינו שלא נדע מהצער הזה, אבל לאחרונה היה מקרה כזה במשפחתי, של אדם גדול, שהיה בסוף ימיו, והיה זה צער נורא ואיום בשבילו.
וכששמע מזה ר' איתמר, הגיב שכך היה גם אצל רבו הרב שך זצ"ל.
ובאמת מי שמתבונן בצער הזה מבין כמה חווית האכילה היא דבר מרכזי בחיי האדם, אנו אוכלים ואוכלים ולא מבינים כמה הדבר הזה הוא חוויה קיומית, אם היינו מרגישים זאת יותר, כל הברכות הנהנין שלנו היו נראות אחרת.
.


איזו שאלה? וכי אתה צריך לשכנע מישהו שהמאכלים נפלאים מאד, הן מבחינת הטעם והעונג והן מבחינת התועלת העצומה הן מבחינת הויזואליות המפעימה וכו', הן מבחינת החיבור להוויה הסובבת כפי שהסברת בטוב טעם.
הנידון כאן היה מה נראה לך יותר כואב ליהודי עובד ה', האם מה שאינו יכול לאכול או מה שאינו יכול לברך על האוכל. האם יהודי שלא מסוגל ללמוד, להתפלל, לברך - נמצא 'בצער גדול' על כך שאינו יכול לאכול. או שעיקר צערו על דברים עיקריים יותר.

בקיצור, הבה נשאל אותך, אתה בעצמך אדם לא-קטן כפי שניכר מדבריך, אילו היתה בפניך ברירה אכזרית: או להימנע מאוכל ולחיות על אינפוזיה למשך חודש ימים, או שבאותו חודש ימים תהיה בלי תפילות, ברכות ותורה. מה היית אתה מעדיף?

אולי נצמצם את השאלה יותר:
שבת בלי צ'ולנט או שבת בלי קדושת מוסף?

שאלת למה זו תחרות: ובכן, הרי זה תחרות מוכרחת, כי באותה הפעם שנשללה ממנו שתיית המים נשללה ממנו גם ברכות האכילה עד זיבולא בתרייתא, מה תופס אותו בעיקר?


עדיין זו לא תחרות עם שטיקל רמב"ן.
בכל אופן, עדיין אינני מבין את חשיבות השאלה הזאת.
(אם אתה שואל אותי, אז כן, ברור שחיים בלי רוחניות נראים חיים חסרי טעם, הרבה יותר מחיים חסרי חוויות גשמיות. אבל כיון שלא באתי לידי נסיון ובע"ה לא אבוא לכך, איני יכול לומר כלום על עצמי, וגם אין בזה נפק"מ).
הדברים נאמר ביחס למי שתמה איך אפשר להבין את התלונות של דור המדבר על החצילים, ועל כך ניסיתי לענות, שדווקא דור המדבר ידעו לחיות את החיים כמו שצריך ולהרגיש את החוסר שבחווית אכילת החצילים. כיצד השאלה שלך קשורה לזה?

דרומי
הודעות: 5029
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי דרומי » ש' ינואר 26, 2019 10:42 pm

פשוט מצחיק לקרוא מה שכותבים פה - 'חוויית אכילת החצילים'! לא פחות...

ח. רוזנברג
הודעות: 120
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ש' ינואר 26, 2019 10:42 pm

אבק פורח כתב:הרב רוזנברג,
במחילת כבודך, בספרי המוסר שאני הורגלתי בהם כתוב שהנאות העולם הזה והנאות הרוחניות הם שתי צרות זו לזו.
אם פשוט לך להיפך, בוא נבדוק מה היה פשוט לחכמי התורה שבכל הדורות שקדמונו ונדע מה דעת תורה בזה.

אחר כתבי חשבתי שאולי שרש הבעיה היא שאינני מבין מה הכוונה במושג חווית החיים, א"כ הוא אנא הסבירו.

חווית החיים איננו מושג זהה להנאה מהחיים.
גם כשאדם מסתגף, גם כשאדם מתאפק מלעבור עבירה, גם כשאדם סובל סבל מר מרצונו או בעל כורחו - הוא יכול לחוות את זה בצורה רדודה או בצורה עמוקה, וכמובן יש אינספור דרגות בעניין. כשחווים דברים בצורה עמוקה, גם מבדילים בין סוגי החוויות, ולא הרי כאב ראש ככאב בטן, לא רק מצד הכאב השונה, אלא גם מצד החוויה הנפשית.
כמובן שגם בהנאות זה כך, ולא הרי הנאה מאכילה פלונית בשעה פלונית להנאה מאכילה אחרת בזמן אחר וכו'.
החיים מלאים בחוויות, והשאלה האם אדם "עובר ליד החיים" או חווה אותם בצורה עמוקה ומדויקת - לעניות דעתי היא שאלה גדולה ועבודה חשובה. וככל שאדם מתקדם בזה וחווה את חוויות החיים בצורה יותר משמעותית, כך גם עבודת ה' שלו משמעותית יותר, הן מצד עבודת ה' שנובעת מהחיים עצמם (כמו ברכות על הנאות, שהברכות מקבלות עומק ומשמעות, ועוד הרבה דברים) והן מצד עצם היכולת לחוות דברים בצורה מדויקת (שלא הרי תפילת שחרית כתפילת מנחה, חוויה של תפילה הפותחת את היום היא חוויה אחרת לגמרי מתפילה הקוטעת את היום בעיצומו, ולא הרי קדושה של שחרית כקדושה של מוסף, ולא הרי פסוקי דזמרה כקבלת שבת, וכו' וכו', כל מצווה וכל עבודה מקבלת טעם אחר וייחודי).
בקיצור, הנושא הוא לא האם ליהנות או לא, אלא איך לחיות את החיים - בצורה שמנסה להרגיש ולחוות את מה שקורה לנו ואת מה שאנו עושים או בצורה שמתעלמת (למחצה לשליש ולרביע) מהנפש.
וברור שזה מפתח גדול גם להבנת חלקים מהתורה.

שעת הכושר
הודעות: 174
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי שעת הכושר » ש' ינואר 26, 2019 10:45 pm

אוהב תוכחה כתב:...ומן הסתם, יש להמליץ על זה על מאמר חז"ל 'משחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות', החיבור שלנו לעולם כבר אינו כפי שהיה, אנו אוכלים 'לקיום הגוף' ולא נותנים מספיק כבוד לחווית האכילה... רק משחרב בית המקדש ולא מרגישים את נוכחות ה', קשה לנו להרגיש איזשהו שגב בחיים, ואנו חווים אותם כמשהו נמוך חסר רוממות...
אז הפיתרון לפי דעתך זה לנסות בכל זאת להתחבר חזק לחווית החיים? או שאולי צריך בעיקר לפתור את הבסיס, היינו הרגשת נוכחות השם וכל המסתעף, והשאר יבוא ממילא?

רעואל המדייני
הודעות: 309
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ש' ינואר 26, 2019 10:49 pm

ראה גם בדיון המתנהל ממש כעת כאן:
viewtopic.php?f=46&t=44148&start=80

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' ינואר 26, 2019 10:51 pm

שעת הכושר כתב:
אוהב תוכחה כתב:...ומן הסתם, יש להמליץ על זה על מאמר חז"ל 'משחרב בית המקדש ניטל טעם הפירות', החיבור שלנו לעולם כבר אינו כפי שהיה, אנו אוכלים 'לקיום הגוף' ולא נותנים מספיק כבוד לחווית האכילה... רק משחרב בית המקדש ולא מרגישים את נוכחות ה', קשה לנו להרגיש איזשהו שגב בחיים, ואנו חווים אותם כמשהו נמוך חסר רוממות...
אז הפיתרון לפי דעתך זה לנסות בכל זאת להתחבר חזק לחווית החיים? או שאולי צריך בעיקר לפתור את הבסיס, היינו הרגשת נוכחות השם וכל המסתעף, והשאר יבוא ממילא?

למה אתה חושב שיש לי פתרון? רק הסברתי למה אישי התנ"ך הם מעבר להשגתנו, ואיך ניתן להבין את התלונות שלהם על החסרון שבחצילים.

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' ינואר 26, 2019 10:53 pm

רעואל המדייני כתב:ראה גם בדיון המתנהל ממש כעת כאן:
viewtopic.php?f=46&t=44148&start=80

איך זה קשור?

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' ינואר 26, 2019 11:04 pm

אבק פורח כתב:צר לי אם לא מוצא חן בעיניך איך אני מנהל את הדיון (או יותר נכון דעותי אינן מתאימות לך) אין לי הרבה מה לעשות בעניין, אבל לגופן של דברים אני חוזר על דברי כי לא כתבת להם שום תשובה:
דברי רבה בר בר חנה הם משל, כדבריו שבפרק המוכר את הספינה. הגמרא לא אומרת שם שום הוראה או הנהגה וכל מי שאומר אחרת מזה הוא הפך היושר והאמת.

הרב רוזנברג,
במחילת כבודך, בספרי המוסר שאני הורגלתי בהם כתוב שהנאות העולם הזה והנאות הרוחניות הם שתי צרות זו לזו.
אם פשוט לך להיפך, בוא נבדוק מה היה פשוט לחכמי התורה שבכל הדורות שקדמונו ונדע מה דעת תורה בזה.

אחר כתבי חשבתי שאולי שרש הבעיה היא שאינני מבין מה הכוונה במושג חווית החיים, א"כ הוא אנא הסבירו.


אנחנו לא באותה דעה, זה נכון, אבל זה לא קשור לאופן הדיון. להגיד שהגמרא בברכות היא משל, היה נראה בעיניי כל כך מופרך, עד שתהיתי ביושר הדיון מצידך. אבל אולי טעיתי ואצלך זה באמת אפשרות סבירה לפשט בגמרא.
לגבי השאלה שלך מספרי המוסר, נראה לי שכל המקורות בענין הם מאחרי תקופת חז"ל, מה שממחיש את התיאור שכתבתי על שינוי אופן חווית העולם הגשמי.
כלומר, אחרי שלא ניתן להתחבר לעולם הגשמי באופן נשגב אלא רק באופן נמוך, בוודאי שהוא מהווה הפרעה לעולם הרוחני.

שעת הכושר
הודעות: 174
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי שעת הכושר » ש' ינואר 26, 2019 11:08 pm

אורך ימים לך, ר' ח. רוזנברג.

מרוב מלל לא הבנתי בדיוק את עניני החוויות וההנאות. ע"מ להבין אשאל אותך שאלה קטנה, קצת להתחיל מהסוף: האם הדברים שאתה אומר וסובר כאן, הם פשוטים וברורים, או שאתה בא להגיד חידושים.

לשם המחשה: נציע את השקפותיך (או השקפות רבותיך) המובעות כאן ובשאר מקומות בפני מחברי הספרים; אגרות משה / מסילת ישרים / נודע ביהודה / חזון איש / חתם סופר / חובת הלבבות / חפץ חיים / של"ה / קהילות יעקב / נפש החיים / שערי תשובה / אור שמח / נתיבות המשפט / רמ"ע מפאנו / וכו', [וככל אוות נפשך תוכל להוסיף לרשימה את גדולי החסידות או המוסר או הקבלה, מה שתרצה], האם כולם (או רובם) יהנהנו בהסכמה, או שהדברים ישמעו להם זרים ודוחים.

אם כהאפשרות הראשונה, נהדר. אם כהשניה, אז כדי שנבין אותך טוב אתה צריך לחדד יותר את ההבדלים בין ההשקפות שלך לשלהם, וכך נוכל להחליט במה עדיף לבחור.

שום בעל בכי
הודעות: 63
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ש' ינואר 26, 2019 11:12 pm

אוהב תוכחה כתב:למה אתה חושב שיש לי פתרון? רק הסברתי למה אישי התנ"ך הם מעבר להשגתנו, ואיך לא ניתן להבין את התלונות שלהם על החסרון שבחצילים.

ישא ברכה
הודעות: 1368
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ישא ברכה » ש' ינואר 26, 2019 11:20 pm

שעת הכושר כתב:אורך ימים לך, ר' ח. רוזנברג.

מרוב מלל לא הבנתי בדיוק את עניני החוויות וההנאות. ע"מ להבין אשאל אותך שאלה קטנה, קצת להתחיל מהסוף: האם הדברים שאתה אומר וסובר כאן, הם פשוטים וברורים, או שאתה בא להגיד חידושים.

לשם המחשה: נציע את השקפותיך (או השקפות רבותיך) המובעות כאן ובשאר מקומות בפני מחברי הספרים; אגרות משה / מסילת ישרים / נודע ביהודה / חזון איש / חתם סופר / חובת הלבבות / חפץ חיים / של"ה / קהילות יעקב / נפש החיים / שערי תשובה / אור שמח / נתיבות המשפט / רמ"ע מפאנו / וכו', [וככל אוות נפשך תוכל להוסיף לרשימה את גדולי החסידות או המוסר או הקבלה, מה שתרצה], האם כולם (או רובם) יהנהנו בהסכמה, או שהדברים ישמעו להם זרים ודוחים.

אם כהאפשרות הראשונה, נהדר. אם כהשניה, אז כדי שנבין אותך טוב אתה צריך לחדד יותר את ההבדלים בין ההשקפות שלך לשלהם, וכך נוכל להחליט במה עדיף לבחור.


אני מתפלא שאתה רואה את דבריו כאיזה חידוש חסר תקדים.
הורגלת לשמוע את היחס השולל להנאות העולם מחמת העובדה שאכן אנו במצבינו הנוכחי, לרוב החומר מרחיק אותנו מהבורא ית', אבל ישנו מצב אידאלי שבו החומר משולב בעבודת ה', המסילת ישרים כותב את זה בסוף דבריו, בשער הקדושה. זה פחות מדובר כי זה פחות רלוונטי לנו אבל צריך לדעת את זה.

הרב אוהב תוכחה הלך עם הגישה הזו צעד קדימה, אולי בדבריו יש מה לדון, אבל הרעיון בכללותו הוא ברור, הקב"ה ברא את העולם בכדי שהנאותיו יהיו חלק בלתי נפרד ממערכת היחס בין הנברא לבוראו.

ח. רוזנברג
הודעות: 120
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ש' ינואר 26, 2019 11:22 pm

שעת הכושר כתב:אורך ימים לך, ר' ח. רוזנברג.

מרוב מלל לא הבנתי בדיוק את עניני החוויות וההנאות. ע"מ להבין אשאל אותך שאלה קטנה, קצת להתחיל מהסוף: האם הדברים שאתה אומר וסובר כאן, הם פשוטים וברורים, או שאתה בא להגיד חידושים.

לשם המחשה: נציע את השקפותיך (או השקפות רבותיך) המובעות כאן ובשאר מקומות בפני מחברי הספרים; אגרות משה / מסילת ישרים / נודע ביהודה / חזון איש / חתם סופר / חובת הלבבות / חפץ חיים / של"ה / קהילות יעקב / נפש החיים / שערי תשובה / אור שמח / נתיבות המשפט / רמ"ע מפאנו / וכו', [וככל אוות נפשך תוכל להוסיף לרשימה את גדולי החסידות או המוסר או הקבלה, מה שתרצה], האם כולם (או רובם) יהנהנו בהסכמה, או שהדברים ישמעו להם זרים ודוחים.

אם כהאפשרות הראשונה, נהדר. אם כהשניה, אז כדי שנבין אותך טוב אתה צריך לחדד יותר את ההבדלים בין ההשקפות שלך לשלהם, וכך נוכל להחליט במה עדיף לבחור.

אני לא יודע. מן הסתם היו שנטו יותר לכיוון אחד וכאלו שנטו יותר לכיוון אחר, ויש הרבה כיוונים.
לי נראה שהדברים האלו ברורים ופשוטים, גם אם רבים תופסים את זה בצורה אינטואיטיבית ולא מנסחים אותם בדיוק כמוני.
אתה חושב שהמאפיין של גדולי ישראל לדורותיהם הוא הרצון/מאמץ להשטיח ולרדד את החוויות הנפשיות?!
האם שימת הלב וההבחנה בין חווית העמידה מול אילן פורח גדוש פרחים אביביים ובין חווית העמידה מול עץ ערום שעליו נשרו בחורף הקר והאפור - סותרת בעיניך משהו מעבודת ה'? לי היא מוסיפה.
כמו שהדגשתי, לא דיברתי כלל על שאלת ההנאה מעוה"ז, אלא על שאלת החוויה של כל חוויה - גם סיגופים אפשר לחוות טוב יותר וטוב פחות.

שעת הכושר
הודעות: 174
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי שעת הכושר » ש' ינואר 26, 2019 11:30 pm

ח. רוזנברג כתב:אתה חושב שהמאפיין של גדולי ישראל לדורותיהם הוא הרצון/מאמץ להשטיח ולרדד את החוויות הנפשיות?!


ישא ברכה כתב:אני מתפלא שאתה רואה את דבריו כאיזה חידוש חסר תקדים.


ואני מתפלא שאתם לא יודעים לקרוא.

לא אמרתי כלום ולא הבעתי דעה כרגע בנושא המדובר, פשוט מאד כי לא הבנתי מה רוזנברג בא לומר. לכן שאלתי אותו שאלה פשוטה האם הוא אומר כאן דברים פשוטים וברורים, מקובלים על רוב רבותינו פחות או יותר, או שהוא בא להגיד חידושים.

בהקשר של אכילת פירות אצל האמוראים או אצל הרב שך, על הרקע של אישי המקרא, באו כמה שורות של רוזנברג שלא הבנתי אותם כראוי. לכן שאלתי.

סגי נהור
הודעות: 3334
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי סגי נהור » ש' ינואר 26, 2019 11:33 pm

למרות שיש צדדים שונים ביחס התורה לחיים הגשמיים ולעוה"ז (וידוע שגישת הבעש"ט היתה חידוש בענין זה), וכבר נידונו הדברים בפורום זה אי-פה ואי-שם, הדברים כפי שנוסחו כאן בהחלט חריגים, ולענ"ד - זרים לתורתנו.

ישא ברכה
הודעות: 1368
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ישא ברכה » ש' ינואר 26, 2019 11:34 pm

סגי נהור כתב:למרות שיש צדדים שונים ביחס התורה לחיים הגשמיים ולעוה"ז (וידוע שגישת הבעש"ט היתה חידוש בענין זה), וכבר נידונו הדברים בפורום זה אי-פה ואי-שם, הדברים כפי שנוסחו כאן בהחלט חריגים, ולענ"ד - זרים לתורתנו.


תוכל להרחיב?

ח. רוזנברג
הודעות: 120
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ש' ינואר 26, 2019 11:39 pm

שעת הכושר כתב:לא אמרתי כלום ולא הבעתי דעה כרגע בנושא המדובר, פשוט מאד כי לא הבנתי מה רוזנברג בא לומר. לכן שאלתי אותו שאלה פשוטה האם הוא אומר כאן דברים פשוטים וברורים, מקובלים על רוב רבותינו פחות או יותר, או שהוא בא להגיד חידושים.

לא בדיוק לא אמרת כלום, אבל נניח לזה.

לשאלתך, כתבתי:
ח. רוזנברג כתב:לי נראה שהדברים האלו ברורים ופשוטים, גם אם רבים תופסים את זה בצורה אינטואיטיבית ולא מנסחים אותם בדיוק כמוני.

נוטר הכרמים
הודעות: 5477
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' ינואר 26, 2019 11:40 pm

מבלי להיכנס לעומק ולרוחב של הענין. אין לנו כ"כ מושג מה עובר על ה'גדולים' שלנו באמת. רק אנשים קרובים מאוד יכולים להשתתף בחויות ובריגושים שלהם, ולדעת מתי יש כאן פרישה כבישה וויתור על הנאה או משהו אחר מן העולם הזה תוך 'עבודה' ורציחת ה'אני' והמתתו בשביל העולם הבא ורצון ד', ומתי יש כאן התרוממות מעל, כאשר אין ההנאה או המשהו המסוים 'מדברים אליו בכלל.

וכמובן, גם להיפך, כאשר רואים לקיחה נורמלית של הנאה או משהו מעוה"ז, מתי יש כאן עבודת קידוש החומר והעלאתו כקטורת על גבי האישים לריח ניחוח לד', ומתי יש כאן ביטוי כל שהוא של חומריות ופיוס הגוף.

אך למעלה מכל ספק שאלו גישות שונות בעבודת ד' ובכל ה'ההלוך ילך'. לא נראה לי שזה ר' לייב'ל זצ"ל מול המשגיח ר' חצק'ל. זה משהו הרבה יותר רחב ושורשי. לא כן?

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » ש' ינואר 26, 2019 11:48 pm

כאן אפשר לשמוע (ולראות) שיעור של הרב אוריה ענבל בענין, עם מקורות מעניינים ביותר.

ישא ברכה
הודעות: 1368
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ישא ברכה » ש' ינואר 26, 2019 11:51 pm

הרב אוהב תוכחה

גם לדבריך עולה שכיום אנחנו לא מספיק חווים את החיים על כל משמעותם לטוב ולרע, לא תמיד נוכל לחוש את מה שחשו אבות עולם. במידה מסוימת, גם דבריך אלו מוצאים אותנו מהמגרש בו חיו אבות עולם, ואנחנו יכולים להציץ אל דמותם מתוך נסיון לבנות מודל תאורטי. במוגבלות זו עדיין יהיו פרשיות רבות סתומות מאיתנו, בוודאי בחלקן (לדעתי כמו מכירת יוסף ועוד)

שום בעל בכי
הודעות: 63
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי שום בעל בכי » ש' ינואר 26, 2019 11:56 pm

רבינו ישא ברכה. כפי שכולנו מבחינים, הרב אוהב תוכחה עדיין לא סגור על עצמו. לצורך סגירת חורים בשיטתו העמוקה הוא משייך את הרב שך והרב גרבוז לתקופה שלפני החורבן, ואת ספרי המוסר דוקא לתקופה שאחרי. איך אומרים? בינתיים הכל מעורבב. אני מציע להמתין בסבלנות ולראות איך זה מתפתח.

דרומי
הודעות: 5029
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי דרומי » א' ינואר 27, 2019 12:00 am

כבוד הרב שום, אם לא שמת לב אתה נוגע בדבר ("זכרנו .. ואת השומים") ולכן אינך יכול להתערב.

ישא ברכה
הודעות: 1368
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' ינואר 27, 2019 12:01 am

שום בעל בכי כתב:רבינו ישא ברכה. כפי שכולנו מבחינים, הרב אוהב תוכחה עדיין לא סגור על עצמו. לצורך סגירת חורים בשיטתו העמוקה הוא משייך את הרב שך והרב גרבוז לתקופה שלפני החורבן, ואת ספרי המוסר דוקא לתקופה שאחרי. איך אומרים? בינתיים הכל מעורבב. אני מציע להמתין בסבלנות ולראות איך זה מתפתח.


אני ממש לא מזלזל בדבריו, אם יש לך ביקורת ענינית, אשמח לשמוע.

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » א' ינואר 27, 2019 12:13 am

ישא ברכה כתב:הרב אוהב תוכחה

גם לדבריך עולה שכיום אנחנו לא מספיק חווים את החיים על כל משמעותם לטוב ולרע, לא תמיד נוכל לחוש את מה שחשו אבות עולם. במידה מסוימת, גם דבריך אלו מוצאים אותנו מהמגרש בו חיו אבות עולם, ואנחנו יכולים להציץ אל דמותם מתוך נסיון לבנות מודל תאורטי. במוגבלות זו עדיין יהיו פרשיות רבות סתומות מאיתנו, בוודאי בחלקן (לדעתי כמו מכירת יוסף ועוד)


שום בעל בכי כתב:רבינו ישא ברכה. כפי שכולנו מבחינים, הרב אוהב תוכחה עדיין לא סגור על עצמו. לצורך סגירת חורים בשיטתו העמוקה הוא משייך את הרב שך והרב גרבוז לתקופה שלפני החורבן, ואת ספרי המוסר דוקא לתקופה שאחרי. איך אומרים? בינתיים הכל מעורבב. אני מציע להמתין בסבלנות ולראות איך זה מתפתח.


הרב ישא ברכה, אינני רואה ביקורת בלתי ענינית בדברי הרב שום. הוא טוען לחוסר סדר וזו טענה נכונה.

אבל התשובה לשניכם היא אחת. אכן הכל מעורבב. האדם הוא מעורבב. יש לו רגשות גבוהים ורגשות נמוכים, ולא תמיד זה קל לעשות סדר.

גם לאדם רגיל יכול להיות רגש קדוש של חיבור להקב"ה דרך העולם. לא רק דרך היופי שלו כמו הרמב"ם הידוע, אלא גם דרך ההנאה עצמה.

האם תמיד זה כך? ודאי שאצלנו לא. זה מורכב ועדין ומזקיק הרבה התבוננות והתעמקות ברגשות.

באופן מערכתי, אם רוצים לבנות תמונה כללית שמתעלמת מהמורכבות של האדם, ניתן לשרטט קו שעובר איפה שהוא בין חז"ל לבין הראשונים, כאשר חז"ל נמצאים בשלב שהעולם הזה הוא דבר חיובי בדרך כלל (למרות שיש דיון גדול לגבי מעלת הנזיר לדוגמא), לבין הראשונים שרואים אותו כדבר שלילי (וגם שם יש הבדלים גדולים, כמו המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי 'חרפה היא לנו').

אבל כשלומדים, בוודאי כשלומדים תנ"ך, צריך להיכנס לתוך סבך הרגשות של האדם, ולמצוא שם את המקומות שבהם אפשר להרגיש את העולם הפנימי שלו. בדיוק כמו שכשהתנ"ך מדבר על נבואה, זה משהו שהוא מעל להשגתנו, אבל אנחנו יכולים להבין על מה מדובר מתוך אינטואיציה והתחברות לחוויות כאלו ואחרות. אחרת לא היינו יכולים ללמוד אותו בכלל.
נערך לאחרונה על ידי אוהב תוכחה ב א' ינואר 27, 2019 12:19 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישא ברכה
הודעות: 1368
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' ינואר 27, 2019 12:18 am

אוהב תוכחה כתב:אבל כשלומדים, בוודאי כשלומדים תנ"ך, צריך להיכנס לתוך סבך הרגשות של האדם, ולמצוא שם את המקומות שבהם אפשר להרגיש את העולם הפנימי שלו. בדיוק כמו שכשהתנ"ך מדבר על נבואה, זה משהו שהוא מעל להשגתנו, אבל אנחנו יכולים להבין על מה מדובר מתוך אינטואיציה והתחברות לחוויות כאלו ואחרות. אחרת לא היינו יכולים ללמוד אותו בכלל.


עד הקטע הזה, יש מה לדון. ממנו ואילך נסחפת לגמרי.

אוהב תוכחה
הודעות: 143
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 2:21 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוהב תוכחה » א' ינואר 27, 2019 12:22 am

נניח לזה, אפשר לדון עד הקטע הזה.

סעדיה
הודעות: 1372
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי סעדיה » א' ינואר 27, 2019 7:58 am

אבק פורח כתב:
אוהב תוכחה כתב:
אבק פורח כתב:רבינו שליט"א,
אתה מנחית מצוה חדשה על כתפינו, מצוות ההתחברות לעולם הסובב. שלא לדבר על תורה חדשה ומחודשת, בהלכות הנאה מן העולם הזה (חויית החיים בלע"ז).
אם יש לך מקורות, תביא אותם. אבל אם מבטנך יצאו הדברים, אז אחר המחילה איני חושב שכרסך מספיק רחבה לזה...

זה לא מצוה חדשה, אלו דברים ידועים. יש כאן ידענים גדולים והם יוכלו להפנות אותנו למקורות רבים.
כרגע ב'שלוף' חשבתי על הגמרא בברכות מד. אמר רבה בר בר חנה וכו'.
כוונתך לגמרא הזו:
אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גנוסר כי הוינן בי מאה מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה עשרה וכי הוינן בי עשרה מנקטינן ליה כל חד וחד מאה מאה וכל מאה מינייהו הוה מחזיק להו צנא בר תלתא סאוי ואכיל להו ומשתבע דלא טעים זיונא זיונא ס"ד אלא אימא מזונא רבי אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דודבא מאפותיה ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור מזייהו רשב"ל הוה אכיל עד דמריד ואמר להו רבי יוחנן לדבי נשיאה והוה משדר ליה רבי יהודה נשיאה באלושי אבתריה ומייתי ליה לביתיה
בש"ס שלי בעין משפט לא רשום שום ציון לפוסקים שהביאו את הגמרא הזו, וגם לא מצאתי בלשון הגמרא שום אמירה המורה לנהוג כך אלא סיפור דברים בלבד.
כמובן שסיפורי הגמרא נועדו ללמדנו דעת, אבל מדוע אתה חושב, למשל, שהגמרא באה לעודד אכילה עד דמריד ולא להזהיר מפני ההימשכות אחר מתיקות הפירות?
וזה ללמדנים, אבל אנשי הפשט יודעים שסיפורי רבב"ח הם משלים לעניינים נסתרים (אא"כ אתה חושב שהגמרא בהמוכר את הספינה מחדשת מצוות טיולים ברחבי העולם ומציאת בריות משונות ומקומות נפלאים).

מור.PNG
יעב"ץ
מור.PNG (31.19 KiB) נצפה 1624 פעמים
קבצים מצורפים
וקציעה.PNG
יעב"ץ
וקציעה.PNG (38.99 KiB) נצפה 1624 פעמים

המעיין
הודעות: 1205
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי המעיין » א' ינואר 27, 2019 8:04 am

אף על פי שדברי אבק פורח פשוטים.
יישר כח גדול הרב סעדיה על ההוכחה שהבאת להם.
כנראה יש כאן אנשים שגם לדברים פשוטים צריכים ראיה.

המעיין
הודעות: 1205
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי המעיין » א' ינואר 27, 2019 8:24 am

אוהב תוכחה כתב:
רעואל המדייני כתב:הרב אוהב תוכחה כתב:
התיווך של חז"ל לא נועד בשביל לפרש, אלא בשביל להוסיף עוד קומה (לענ"ד זה נכון גם בחסורי מחסרא וגם בשאר המקומות שהגמרא מפרשת את המשנה, אבל זו כבר דעה מחודשת ואין כאן מקומה)


תוכל בבקשה להרחיב במקום מתאים אודות העניין, ולסמן כאן הפניה?


כתבתי שבגלל שזו דעה מחודשת אז אין 'כאן' מקומה, כלומר בפורום הזה, כי כאן לא אוהבים דעות חדשות.
אבל לענ"ד אם תנסה לקרוא את הגמרא בצורה הזאת, שהיא מנסה להוסיף קומה ולא לפרש, תיווכח בזה בעצמך.


אוהב תוכחה.
עברתי לאותו כאן שציינת וראיתי את דברי איש ספר ואת הערת פרנקל תאומים שהיה לו לחשוב שמא טעה בהערכת המציאות שלו עיין שם.
אבל עכשיו אני שואל את עצמי לאור ההפנייה הזו.
האם הפנייתך לדברי איש ספר שם היא הודאה שהעריך את המציאות נכוחה?

סעדיה
הודעות: 1372
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי סעדיה » א' ינואר 27, 2019 8:46 am

והנה דברי הגר"א בקוצר אמרים -
קבצים מצורפים
אמרי נועם.PNG
אמרי נועם.PNG (54.21 KiB) נצפה 1590 פעמים

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17352
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' ינואר 27, 2019 8:58 am

מי המעיר לאמרי נועם.
מעין מה שכתב על זה שאין גבול לרוחני שמעתי מאאמו"ר זללה"ה על יששכר איש כפר ברקאי.

כדכד
הודעות: 3744
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי כדכד » א' ינואר 27, 2019 10:33 am

מה הקשר ליששכר איש כפר ברקאי

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17352
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' ינואר 27, 2019 11:14 am

סליחה התכוונתי כמובן ליוחנן בן נרבאי המובא שם בסוגיא.

ישא ברכה
הודעות: 1368
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' ינואר 27, 2019 3:21 pm

אוהב תוכחה כתב:נניח לזה, אפשר לדון עד הקטע הזה.


כתבת שהאדם הוא מלא במחשבות ורגשות שונים, חלקם חיוביים וחלקם שליליים, וזה בהחלט אמיתי. הדרך לדעת את בורא העולם ולחיות לפניו, אינה חד גוונית, יש פנים שונות בחיינו לפני ה'. ויש בחינה מרוממת שהעולם כולו על הנאותיו הוא חלק מהבריאה שמביאה את האדם להידבק במי שאמר והיה עולם.
ואכן, ההנאות באופנים מסוימים הינם כלי לקרבת הבורא ולא רק אמצעי שצריך להתגבר עליו. יעידו על כך היעודים של שכר גשמי, שבכל צורה שבה נסביר אותם, בהכרח שאינם מהווים סתירה לידיעת ה' ולעבודתו. יעידו על כך המצוות הרבות שיש בהם שילוב של הנאה, מעונג שבת ועד ברכת הנהנין וכנוסח הברכה של ברכת האילנות 'אשר ברא בריות טובות ואילונות טובים להנות בהם בני אדם'. במקביל לאלו יש את מערכת הקדושה, קדושים תהיו, וגם בה ישנם כמה קומות, עד הפיסגה של עולם הבא, העוה"ב אין בו וכו' אלא נהנין מזיו השכינה וכו'.
כתבת שבבחינות אלו גם נשתנו העיתים, וקודם החורבן היה יותר את הבחינה שהטוב הגשמי השתלב בקשר בין הנברא לבוראו באופן מתוקן יותר, מאשר לאחר החורבן שאז אנו יותר נמצאים בבחינה של קדושים תהיו. וגם בזה יש מן האמת, וגם כמה וכמה מאמרי חז"ל יעידו על כך.
עקרונות אלו מסייעים בידינו להבין מעט את המפורש על הנהגות אבות עולם, כי לאור הכרה זו כל העולם הגשמי יש לו מקום בעבודת ה', בדיוק כמו אכילת קרבנות. (דוד המלך, אנחנו יכולים להשיג בו השגה דרך דוד המלך של תהילים, ואנחנו מתקשים להשיג השגה של דוד המלך איש מלוכה ואיש מלחמה, כי אצלינו המושגים הללו לא מספיק מסתדרים בתוככי עובד ה' נשגב כמו דוד המלך).

הגישה הזו אני בהחלט סבור שהינה הקדמה בסיסית לכל מי שבא להכיר את היהדות בעולמה העמוק והמורחב, דרך התנ"ך, דרך המצוות, דרך החיים כנברא אל מול הבורא, ועוד. היא תעזור לו להציץ מהמשבצת שלו על מעשים שעל פניו נראים חתומים, לדעת ולהבין שיש בעבודת הבורא רבדים נוספים וגבוהים, ומתוך כך להציץ אל עולם גבוה יותר.

אבל כמדומה שאי אפשר לגשת מכוחה של גישה זו ולנסות לפענח את דמותם של אישי התנ"ך, ולהצליח לבנות את דרכה של דמות מסוימת, או לפרש מערכת של יחסים ופעילויות, מתוך נסיון להיכנס לראשם של אדירי עולם. כי אחרי הכל ההשגה שלנו היא מעט שבמעט, ואנו דרך השגה מועטה שלנו מנסים לבנות מודל הרבה יותר נרחב ממה שאנו מכירים, ואם כי אנחנו יכולים לטעום את המושג איננו יכולים מחמת כך לפענח את כולו. בקיצור אמרים אומר, שאני מקבל את העיקרון כלפי מה שכתוב, ולא כלפי היכולת שלנו להוסיף נופך ופרשנות מעבר לכתוב.

ביחס לנקודה זו, אני מתקשה לקבל הרבה מפרשנות המקרא המתעוררת לעיננו בשנים האחרונות, למרות שלא הכל התחיל היום, והיו חכמי ישראל לכל אורך הדורות שנתנו פרשנויות שונות, ואין טעם לומר שפתאום בדורינו אנו הכל ננעל, ואין לנו רשות להגות עוד בפרשנות התורה. עדיין יש לזה תשובה, איני יודע אם כאן הוא מקומה. גם כלפי תורתו של הגר"ל, קראתי הרבה, וקיבלתי ממנו הרבה, ויש הרבה מאד דברים נפלאים, עם כל זה במקומות רבים היה נראה לי שהוא בונה תאוריות שאינם אלא השערות בעלמא, שבאותה המידה ניתן להמציא עוד רעיונות שונים. יהיו שיאמרו שהקב"ה בחכמתו הא"ס נתן את התורה בצורה כזו שהפרשנות פרה ורבה, וכל השערה יש לה מקום מגדול העצה ורב העלילה. אולי, ומאולי אי אפשר להוציא מסקנות, בוודאי שלא מסקנות תאולגיות.

אבק פורח
הודעות: 433
הצטרף: א' מאי 26, 2013 1:01 am

Re: הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי אבק פורח » א' ינואר 27, 2019 9:45 pm

ישא ברכה כתב:הורגלת לשמוע את היחס השולל להנאות העולם מחמת העובדה שאכן אנו במצבינו הנוכחי, לרוב החומר מרחיק אותנו מהבורא ית', אבל ישנו מצב אידאלי שבו החומר משולב בעבודת ה', המסילת ישרים כותב את זה בסוף דבריו, בשער הקדושה. זה פחות מדובר כי זה פחות רלוונטי לנו אבל צריך לדעת את זה.

הרב אוהב תוכחה הלך עם הגישה הזו צעד קדימה, אולי בדבריו יש מה לדון, אבל הרעיון בכללותו הוא ברור, הקב"ה ברא את העולם בכדי שהנאותיו יהיו חלק בלתי נפרד ממערכת היחס בין הנברא לבוראו.
אני שמח שציינת לדברי המסלת ישרים. להעתיק את אריכות דבריו איני יכול, אבל חפוש חיפשתי שם אם הוא אומר באיזה אופן שיאה ונאה לאדם ליהנות או לחוות את העולם הזה, ולא מצאתי.
לבד ראה זה מצאתי:
ההשתדלות הוא שיהא האדם נבדל ונעתק מן החומריות לגמרי ומתדבק תמיד בכל עת ובכל שעה באלקיות ... ואפי' בשעת התעסקו במעשים הגשמיים המוכרחים לו מפאת גופו הנה לא תזוז נפשו מדביקותה העליון ... כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כ"כ באלקיו עד שבשום מעשה שיעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו ית' ... ואמנם זה בהיות שכלו ודעתו קבועים תמיד בגדולתו ית' ורוממותו וקדושתו ... אם ירבה לידבק בתוקף האהבה ועוצם היראה בהשכלת גדולתו ית' ועוצם רוממותו יפריד עצמו מעניני החומר מעט מעט ובכל פעולותיו ובכל תנועותיו יכוין לבבו אל מצפוני ההתדבקות האמיתי

עושה חדשות
הודעות: 7640
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בד"ה - הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל רבה של ישיבת המתמידים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 05, 2019 12:15 am

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:והנני להוסיף כאן את שני הכרכים הראשונים מתוך הסידרה עה"ת, והראשון כולל בתחילתו את המבוא הארוך והנפלא.
בן מלך בראשית א
בן מלך בראשית ב
והנה עוד שניים. בראשית ג, שמות א.

והשני על חומש שמות גם הובא במקו"א ע"י הרב איתן שליט"א, אצרפו שוב כאן -
בן מלך שמות ב.pdf
(8.32 MiB) הורד 110 פעמים


-

הזכירו הרבה את הדרוש בענין מצות שבת המופיעה בפרשת משפטים, שבאיזכור של השבת כאן הדגש הוא יותר על המנוחה של העבדים וכו', כי השבת כאן היא מצד ענין של חוב משפטי וכו', וכן השביעית המוזכרת באותה פרשה.

אבל הוקשה לי השבת תוך כדי קריה"ת, שהרי באותה פרשה מוזכר גם (למשל) האיסור לזבוח על החמץ, בשר בחלב, מצות ביכורים, עי"ש. אז עדיין לא הועיל לנו הדרוש ליישב את כל ענין הפרשה הזאת אל נכון.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: בן_אליעזר, גלאגוזים, סוקולקה ו־ 36 אורחים