מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ אלון בכות ◆

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
פרנצויז
הודעות: 882
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' אפריל 22, 2020 2:43 am

.השוחט כתב:
משוש דורים כתב:היום הלך לעולמו הג"ר יצחק מאיר (ר' איטשע) רוטנברג זצ"ל יד ימינו והחברותא של הגר"ח גריינמן זצ"ל

ברוך דיין האמת.
ת"ח מופלג בכל חלקי התורה. יר"ש נורא.
צנוע וביישן במידה שאינה מתאימה לדורינו.
מעניין שנסתלק כמעט באותו התאריך של פטירת רבו.
...
כמו גם חנות הכלים הידועה ברחוב רבי עקיבא שמושכרת שנים רבות למישהו אחר (בשם פרידמן), ובחצרה המקוה שנבנתה בהדרכת החזון איש.

אביו רבי צבי זצ"ל היה בעל החנות כלים הידועה עם המקוה.
[האם יש קשר בינו למסופר (בפאר הדור?) שהחזון איש ביקש מיהודי בשם רבי צבי רוטנברג לדאוג להדפסת ספר "ילדותינו" לזיכוי הרבים?]
כמדומה שחותנו היה מייסד הסמינר בבני ברק הרב אברהם וולף זצ"ל.

הוה אמינא
הודעות: 1109
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי הוה אמינא » ד' אפריל 22, 2020 10:00 am

אתמול נפטר תלמיד חכם צנוע ומעלי, גאון ועניו, מאיר פנים לכל אדם, בעל כשרון עסיק באורייתא תדירא ובעל חזות של בעל בית פשוט, כפשוטו של לא מחזיק טיבותא לנפשיה.
רבי דב פינס זצ"ל.
בן למשפחת פינס מ"זכרון משה". נכד מצד אמו לרבי שלמה גולובנצ'יץ ממוגילוב שכיהן כראש המוצי"ם בירושלים.

קו ירוק
הודעות: 4414
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' אפריל 22, 2020 10:02 am

יקר שביקרים וחביב מאוד, ממתפללי בית המדרש 'חברון' סמטת האר"י ב"ב. היה מסובל ביסורים בחודשים האחרונים. ואך קצת התאושש, וכעת נפל על משמרתו.
ת.נ.צ.ב.ה.

משוש דורים
הודעות: 497
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי משוש דורים » ו' אפריל 24, 2020 1:57 am

הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין...
שבר גדול בפטירתו של הרה"ג ר' ישעי' הבר זצ"ל שנפל על משמרתו מנגיף הקורונה.
בעוד כל כלי התקשורת מדגישים את מפעלו הגדול 'מתנת חיים' בעידוד התרומות לחולי כליות, לא הודגשה הנקודה העיקרית בחייו, שהיה ת"ח מופלג ומרביץ תורה, ר"מ בישיבת נחלת אשר, ונו"נ בישיבת נתיבות חכמה, איש חכם ופיקח, שרבים נהנו ממנו עצה ותושיה, כל ימיו היה מסובל ביסורים, אך צהלתו בפניו ואבלו בלבו.
יהי זכרו ברוך, וימליץ טוב על כלל ישראל שטרח ויגע למענם, ועל עולם התורה והישיבות, שהיה בין בניו ובוניו.

חיים סגל
הודעות: 474
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי חיים סגל » ו' אפריל 24, 2020 4:30 pm

נטפי דמע של תורם כליה:
נטפי דמעה.docx
(15.62 KiB) הורד 63 פעמים

לייבעדיג יענקל
הודעות: 1001
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ו' אפריל 24, 2020 5:27 pm

משוש דורים כתב:הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין...
שבר גדול בפטירתו של הרה"ג ר' ישעי' הבר זצ"ל שנפל על משמרתו מנגיף הקורונה.
בעוד כל כלי התקשורת מדגישים את מפעלו הגדול 'מתנת חיים' בעידוד התרומות לחולי כליות, לא הודגשה הנקודה העיקרית בחייו, שהיה ת"ח מופלג ומרביץ תורה, ר"מ בישיבת נחלת אשר, ונו"נ בישיבת נתיבות חכמה, איש חכם ופיקח, שרבים נהנו ממנו עצה ותושיה, כל ימיו היה מסובל ביסורים, אך צהלתו בפניו ואבלו בלבו.
יהי זכרו ברוך, וימליץ טוב על כלל ישראל שטרח ויגע למענם, ועל עולם התורה והישיבות, שהיה בין בניו ובוניו.

שוחחתי עמו, אבלח"ט, לפני יותר מעשור, כשהפעילות בנושא הכליות היתה בקושי בתחילתה, והוא סיפר בין השאר (לא ציטוט מדויק ממש): "בתור לוי היה לי חלום לחבר ספר על עבודת הלויים בבית המקדש, כשיבנה ביהמ"ק ב"ב ויהיה איזה ספק מעשי יגשו לארון הספרים שיעמוד שם ויבדקו מה כתוב בספרי ... אבל עכשיו החלום ייאלץ להדחות מפני הפעילות עבור הצלת נפשות".
יש לי עוד זכרונות יקרים ממנו, אך לא אוכל לכתבם, "כי גדול הכאב מאוד". "הצור תמים פעלו, קל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא".
ע"י המשך דרכו בנתינת חיים חן וחסד (כדי להמחיש את כוחה של הנתינה, חשבו על זכותו של זה שתרם כליה לרב הבר עצמו, ובלא שידע הרבה מדי זכה לתת עוד שנות חיים לצדיק זה שהמשיך את שרשרת הנתינה ובהשתדלותו האדירה ניצלו למעלה משמונה מאות נפשות) יהיה אף הוא הלאה כבחיים.

חלמישצור
הודעות: 2448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב יעקב אלקבץ

הודעהעל ידי חלמישצור » א' אפריל 26, 2020 9:47 pm

נפ' הרב יעקב אלקבץ ב"ר יצחק ודינה. עלה ממרוקו בשנות החמישים, התיישב במושב "אחוזם" והיה לרבו ורב מועצה אזורית לכיש במשך כשבעים שנה.

מאז שנות השישים שימש גם כרב ומשגיח ענבי טלי במושב לכיש. במקום אחד מצאתי שכתבו שהוא מיוחס בן אחר בן לר' שלמה אלקבץ.

נטמן במוצא"ש.

ישראליק
הודעות: 692
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: הגאון רבי משה גרין זצ"ל - ראש ישיבת ישיבה ד'מאנסי

הודעהעל ידי ישראליק » ב' אפריל 27, 2020 4:56 am

Chortkov כתב:
עובדיה חן כתב:
ישראליק כתב:בד"א הגאון הגדול רבי משה גרין זצ"ל ראש ישיבת "ישיבה ד'מאנסי"

בעיתון בקהילה כתבו על כתבה גדולה לקראת פסח וציינו בסוף שהוא צריך ישועה לרפואה.והנה זצוק"ל



כבודו העיר לי על מה שכתבתי בהודעה הקודמת שעוד חזון למועד, שאני צריך לשמור הדבר, אז אמשיך בס"ד

הראש ישיבה, ר"מ זצ"ל הי' כל כולו תורה, ואכן כמו שכתבו ב"קהילה" משנכנס לתוך סוגיא הי' ממש קשה להפסיקו, במקרה שתלמיד רצה לשאול אותו בלימוד הי' יכול לעמוד אצלו, אצל שלחנו לפעמים חמש דקות או יותר עד שהבחין בו.

אני זוכר שפעם אחת בליל ניטול שחל אז במוצאי שבת רצינו לדעת מה הוא עושה באותו זמן, הלכנו כמה חברים והסתכלנו בחדרו הפרטית סמוך להישיבה, וראינו שלומד מסכת בבא מציעא, מושקע בו כל כולו...

הראש ישיבה, ר"מ זצ"ל הקפיד מאוד על זמנים, באופן יוצא מן הכלל; הישיבה התחיל בכל יום בשעה שמונה עם תפלת שחרית, לא הי' שם סדר לימוד קודם התפלה, אבל הבחורים הטובים היו שם כבר משעה שבע, שבע וחצי; למעשה הסדר ראשון התחיל רבע אחר תשע. הוא הי' עומד אצל הדלת ומי שיהין להגיע דקה (!) מאוחר, נזף בו בהקפדה גדולה, כידוע לתלמידיו הרבים...
זכור לי שפעם אחת כשעמד בדלת והבחין בבחור אחד שנכנס ויצא לפי דעתו יותר מהרגיל, נזף בו ואמר לו: "אם הייתי מרויח דולר אחד מכל פעם שאתה פותח את הדלת כבר הייתי מליונר"

עם כל זאת, שהי' מתנהג בכזו שטרענגקייט, היינו אוהבים אותו, כי הרגשנו את הלב הרחום שלו, שהי' ממש להפליא

הוא הי' מדבר לכל בחור בלשון נסתר, "איר", לא בלשון נוכח, וזה נתן הרגש שמה שרק לא יהי', אבל הוא מדבר אליך בכבוד

כשהלכתי לפגוש את אשתי תחי', כלתי לשעבר... שאלתי אותו מה הוא מן הנכון לדבר אתה, אמר לי "רעד נישט קיין הימלישע זאכן", שאל אדבר אתה דברים רוחניים ושמימיים.

אני זוכר שבאחד מהשנים שלמדתי שם חל סיום דף היומי, ואחד מהמגידי שיעור בדף היומי, הרב ש. ד. פ. מחבר סדרת ספרים "שדה צופים" על בבלי ועל מקצת ירושלמי, נאם בסיום הש"ס שנערכה ע"י אגודת ישראל באמריקה, באותו זמן למד בנו אצלינו בישיבה, וכמובן רצה להשתתף בנאומו של אביו לפני מאה אלף איש, אבל הראש ישיבה לא הרשה אותו לילך, ולא עזר שום בקשה, שום כסף ושום פרוטקציה, הראש ישיבה אמר שזה לא נחוץ, וזה ביטול תורה; ואכן לא הלך....

הוא הקפיד מאוד שבחור לא יעזוב את הישיבה כשלא נחוץ, לא לכ"א כסליו לחסידי סאטמאר, ולא לשום חגיגה וכדומה. הסדר הי' שנסעו הביתה בכל שבת מברכים, אבל בנתיים, מאן דכר שמיה...

כשאחד מהחברים התחתן מחוץ לעיר, הוא נתן רשות רק לעשרה בחורים - חבריו של החתן להשתתף אצל החתונה, ובמקרה שאח של החתן למד בישיבה הוא הי' נכלל בין העשרה, הוא בעצמו עבר על הרשימה, ונתן אישור על הרשימה, ובאם אחד מהבחורים לא הי' באותו בוקר בדיוק בזמן אצל סדר הלימוד לא הרשה לו לילך, וכדומה.

זכיתי שהשתתף אצל מסיבת תנאים שלי, מצו"ב תמונה.

אני גם מעלה תמונה מאמצע מסירת שיעור, רואים את הריתחא דאורייתא (התמונה לקחו לנגד עיניו ולא הבחין בזה מרוב התעמקותו בהסוגיא)

עוד חזון למועד בעז"ה בל"נ

רבי משה, באמצע שיעור.jpg
הראש ישיבה ר' משה זצ"ל באמצע מסירת שיעור בישיבה
רבי משה, באמצע שיעור.jpg (2.33 MiB) נצפה 3619 פעמים
קבצים מצורפים
רבי משה, במסיבת תנאים.png
הראש ישיבה ר' משה זצ"ל בקריאת תנאים
רבי משה, במסיבת תנאים.png (20.93 MiB) נצפה 3619 פעמים

עובדיה חן
הודעות: 1286
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ב' אפריל 27, 2020 8:18 am

משוש דורים כתב:הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין...
שבר גדול בפטירתו של הרה"ג ר' ישעי' הבר זצ"ל שנפל על משמרתו מנגיף הקורונה.
בעוד כל כלי התקשורת מדגישים את מפעלו הגדול 'מתנת חיים' בעידוד התרומות לחולי כליות, לא הודגשה הנקודה העיקרית בחייו, שהיה ת"ח מופלג ומרביץ תורה, ר"מ בישיבת נחלת אשר, ונו"נ בישיבת נתיבות חכמה, איש חכם ופיקח, שרבים נהנו ממנו עצה ותושיה, כל ימיו היה מסובל ביסורים, אך צהלתו בפניו ואבלו בלבו.
יהי זכרו ברוך, וימליץ טוב על כלל ישראל שטרח ויגע למענם, ועל עולם התורה והישיבות, שהיה בין בניו ובוניו.

מכתב שלו לפרידה.
שלום וברכה בני הישיבה האהובים.

נכנסתי לסלון בבית, ואני רואה בלגן גדול. הכל מלא חפצים פזורים שמקומם תמיד במרפסת השירות. מכונת הכביסה, סמרטוטים, קופסאות, מקלות ספונג'ה. הכל בלגן. בני ביתי הסבירו לי למרבה הפליאה שלי, שהבלגן הוא חלק מתהליך יצירת סדר חדש. לכבוד פסח מנקים ומסדרים את המרפסת, אז הסלון כרגע בלגן. תבוא מחר, תראה את הסלון מסודר ואת המרפסת חדשה.

"העולם כולו עובר כעת סדר חדש. בורא עולם מטלטל את הבריאה, מטלטל את העולם, מרגיז ממלכות. עושה בלגן בדרך ליצירת סדר חדש, ואנחנו עומדים נפעמים.

אני פותח את הסידור בשחרית: אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן. כִּבּוּד אָב וָאֵם. וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ. שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים. וּבִקּוּר חוֹלִים. וְהַכְנָסַת כַּלָּה. וּלְוָיַת הַמֵּת. וְעִיּוּן תְּפִלָּה. וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם – מבהיל כמה אנחנו חווים כעת ירידה בכל אחד מהדברים האלו.

אנחנו מדברים על כיבוד אב ואם: כמה אנשים מנועים מלבקר את ההורים המבוגרים שלהם? גמילות החסדים. כמה השכמת בית המדרש נמנעת, שחרית וערבית? כמה מידת הכנסת אורחים נסגרה? אני לא מעלה על דעתי תקופה ארוכה כמה שבתות שלא היו לי אורחים בשולחן שבת או בסתם יום של חול. ביקור חולים – אסור לבקר בבתי החולים כמעט. הכנסת כלה – איך נראות חתונות היום? מצב של הלווית המת – כמה לוויות של מניין אנשים. מעט מאוד בני אדם. ועולה על כולנה הקושי בתלמוד תורה – הישיבות, וישיבות בין הזמנים. כמה התורה נמצאת במצב של חוסר חס ושלום. מבהיל לחשוב. שלושת עמודי העולם – תורה, עבודה, גמילות חסדים, כולם רופפים. איך אפשר להתקיים כך ה"י?

הקב"ה מטהר את האוויר בעולם. ארץ ישראל התרוקנה מרבבות גויים. גם העובד הרומני שלנו חזר. איך זה שמאות אלפי יהודים ששוהים בחו"ל חזרו ארצה. כל מקומות התרבות והבילוי נסגרו, ששם נעשים כל המעשים הטמאים בעולם.

קיבלתי אמש מייל מפרופסור גדול, מנהל מחלקה מהמחלקות החשובות בארץ. אנחנו עובדים יחד. עד כה לא זכה ללכת בדרך התורה. בשנה שעברה בערב פסח הוא קיבל הגדה של פסח 'הגדה ופשרה' של הרב משה גרילק, ושם למד יותר על עשרת המכות. אז הוא כותב לי שהוא התקשה להבין את מכת בכורות, איך יכול להיות שבערב אחד מתו בכל בית. אז כעת מגיפת הקורונה ממחישה לו את מכת בכורות, וזו המכה ה-11, וזה מטלטל אותו ממש. הבורא שלח כדי לגרום לאנשים להיות יותר טובים. אנשים רחוקים, המכה מטלטלת אותם.

הגר"ח פרידלנדר זצ"ל התבטא בעת חוליו האחרון, שמגיעים לעודד אותו אבל הוא לא צריך שום עידוד, כי הוא חש קרבת אלוקים כפי שהוא לא חש מעולם, אז הוא לא צריך עידוד.

כדי להתמודד, להחזיק במצב הזה, צריכים להתחזק במצב של קרבת אלוקים. אני זוכר שהיינו צעירים בישיבה, היה לנו מנהג ללכת לקראת צאת השבת להגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל לשמוע שיעור, וזה היה תקופה שר' מיכל היה בצרה גדולה. שמעתי אותו חוזר ואומר פעם אחר פעם: 'עמו אנוכי בצרה'. כמה פעמים חזר על זה – הרגשנו את המילים האלו, 'עמו אנוכי בצרה'. הדרך לעבור תקופה כזו, זה לחוש שהקב"ה נמצא איתנו בתוך הבידוד, אנחנו בבידוד אבל הקב"ה איתנו.

אני כבר שלושה שבועות לא יצאתי מהבית, וגזרתי על עצמי בידוד, וזה הזמן לבקש מהבחורים סליחה שלא הכנסתי אותם הביתה בפורים, כי גזרתי על עצמי בידוד בגלל מצבי הרפואי. הבנו יותר מוקדם את החובה לשמור.

היום קורה לנו הרבה שמתפללים ביחידות, וזה הזדמנות למצוא פינה בבית להתבודד בתפילה ולכוון יותר.

נגיף הקורונה, יותר קטן מחיידק. מדברים על גודל של חיידק שהנגיף הוא מאית ממנו. הנגיף הזה עוצר את כל העולם, מעצמות ומנהיגים. הכל מושבת. על מנת לראות את הנגיף צריכים מיקרוסקופ אלקטרוני. במיקרוסקופ רגיל אי אפשר. אז אני, האפס הקטן זוכה לדבר עם מלכו של עולם!! צריך לחשוב על זה, צריך לצייר איך שהקב"ה שומע את שיח שפתותינו. לכמה קרבת ה' אפשר להגיע.

בסיום ביקש הרב הבר לשמור על קדושת הדיבור, כדברי חז"ל שבחורי ישראל מתים בעוון ניבול פה ויתומים ואלמנות אינם נענים. "הקב"ה שוכן במקום טהור. אנחנו נמצאים במצב שהקב"ה עושה סדר חדש, ויה"ר שנזכה לקבל פני משיח צדקנו".

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 27, 2020 1:36 pm

לא יאומן. עוד מלפני פורים בבידוד, 'לפני קר[ונ]תו מי יעמוד'.

-----

ראיתי הבוקר מודעות על פטירת אדם יקר ונלבב מאוד, מלא וגדוש, ר' ישראל חינקיס זצ"ל,
זכה לשמש ולינוק מראשי ישיבת מיר ר' חיים שמואלביץ ור' נחום, ור' שלום שבדרון, ויחד עם זאת מהאדמו"ר הבית ישראל מגור ועוד.
פיו מפיק מרגליות בכל עת, שמח בקבלת יסורים, ומאיר פנים לכל אדם.

הייתי פעם באיזה אירוע תורני, ר' ישראל דיבר אחרי סידרת דרשות, ולכל נואם הוא הוסיף משהו,
ביופי ובטעם זקנים, בדעת ובתבונה.

יהי זכרו ברוך.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ב' אפריל 27, 2020 7:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ברוז
הודעות: 1396
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי ברוז » ה' אפריל 30, 2020 12:43 am

[quote="חיים סגל"]נטפי דמע של תורם כליה:

וכאן מפרי עטו של הסופר המחונן רבי מוישה גוטמן הי"ו.
הלב נצבט...
קבצים מצורפים
הרהור חוזר 280 - מפנקסו של מושתל.pdf
(251.88 KiB) הורד 78 פעמים

עובדיה חן
הודעות: 1286
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' אפריל 30, 2020 1:04 pm

ב.ד.ה הרב יהודה זיאת מייסד ת"ת שתלי זתים ב"ב ועוד

אהרון 37
הודעות: 251
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי אהרון 37 » ש' מאי 02, 2020 10:52 pm

התייעץ על כל צעד ושעל עם מרן הגר"ח גריינימן זצוק"ל.
בזכרוני בפטירתו של מרן הגר"ח זצ"ל ביום שביעי של פסח תשע"ה, ראיתיו עומד מחוץ לביתו של מרן זצ"ל ובוכה בכי תמרורים.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 405
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » א' מאי 03, 2020 12:03 am

מוצאי שבת - אחרי מות קדושים תש"פ:

אבל כבד בעולם החסידות בכלל ובחצר חסידות בעלזא בפרט עם הסתלקותו בסערה השמימה של הגאון החסיד רבי שמואל ישכר רוזנגרטן זצ"ל ראש ישיבות בעלזא וחבר בד"ץ 'מחזיקי הדת' מגדולי הדיינים ומרביצי התורה בדורנו שנפטר בגיל 89 לאחר שהתמוטט בביתו הערב מוצאי שבת.

פטירתו הכתה בהלם את רבבת חסידי בעלזא בארץ ובעולם שבמשך עשרות שנים העמיד אלפי תלמידים בתורה, בשבת עוד התפלל כל התפלות ממרפסת ביתו.

מתולדותיו של הגר"ש רוזנגרטן זצ"ל:

הגר"ש זצ"ל נולד בחודש אלול בשנת תרצ"ב בשווייץ לאביו הרבני ר' אברהם דוד ז"ל -בבחרותו למד בישיבתו של הגרי"ד קופלמן זצ"ל, ובהמשך עלה ללמוד בישיבת חברון בארה"ק, משם התקרב לבעלזא והחל להסתופף בצל הקודש אצל המהר"א מבעלזא זי"ע.

מעשה מפורסם בחסידות היה בשמחת העליה לתורה שלו התקיימה בתל אביב בבית מדרשו של מרן זי"ע, באותו שבת לא חש הרבי זי"ע בטוב ולא יצא כל השבת לתפילות, במוצש"ק התבטא החתן למשב"ק יבלחט"א הרה"ח ר' יצחק לנדאו שליט"א שהיתה לו חלישות הדעת מזה והמשב"ק סיפר זאת למרן זי"ע, והרבי זי"ע הורה להכניס את החתן לחדרו האישי (שלא כל אחד זכה לזה רק יחידי סגולה ובתוכם המשבקי"ם) ובירכו לקראת שמחת הנשואין,

הקים ביתו עם זוג' תבלחט"א בתו של הרבני החסיד המפורסם מוה"ר משה מעד ז"ל שהיה מזקני וחשובי חסידי רוזין באיאן שיום היארצייט שלו חל היום, בצעירותו ניכרו עליו גאונותו ולמדנותו, היה ידוע ומפורסם כתלמיד חכם עצום, בשנת תשמ"ט עם פטירתו של הגה"צ רבי שמואל זאב רוט זצ"ל נכנס לכהן כחבר ביד"צ במקומו ביחד עם יבלחט"א הגה"צ רבי חיים צבי שפירא רב קהל חסידים בבני ברק, ומני אז הכל לשמש ולכהן כראש ישיבות בעלזא (מאז פטירתו של ראש הישיבה הקודם הגה"צ רבי משה שובקס זצ"ל בשנת תשד"ם לא מונה ראש ישיבה במקומו),

בכל השנים התגורר ברחוב הרב סורוצקין סמוך לקרית בעלזא בירושלים, ולפני כמה שנים עם היחלשותו עבר להתגורר בקרית בעלזא בירושלים סמוך לבני משפחתו, בשנים האחרונות סבל הרבה על הלב ויצא מזה כמה פעמים בחסדי השי"ת

בשנת תשנ"ג לפני שמחת נשואיו של הרה"צ רא"מ שליט"א עבר החייאה לאחר התקף לב שעבר בחדרו בישיבה ברח' אגריפס בירושלים, ואחד הבחורים שלמד אז עזרה ראשונה התחיל לעבוד עליו עד שכוחות ההצלה הגיעו והציל את חייו ומני אז סבל על לבו

בחודש חשוון תשע"ג שיכל את בנו הגאון רבי יצחק עוזר (איצ'ה) רוזנגרטן זצ"ל, ראש ישיבה לצעירים דחסידי בעלזא בלונדון שנפטר בגיל 59, לאחר התקף לב.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'

מחולת המחנים
הודעות: 2878
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' מאי 03, 2020 12:55 am

סיפור מיוחד סופר על הגאון רבי שמואל רוזנגרטן זצ"ל.
היה בחור בישיבת בעלזא שלא היה מן הטובים שבישיבה בלשון המעטה, והנהלת הישיבה והצוות הרוחני החליטו שאין ברירה אלא לסלק את אותו בחור מהישיבה, רבי שמואל התעקש שאי אפשר לסלק את הבחור מהישיבה, ואמר שהוא לוקח עליו אחריות, והבחור נשאר בישיבה.
ויהי היום, באמצע הסדר קיבל רבי שמואל התקף לב והתמוטט בהיכל הישיבה, אותו בחור שרבי שמואל נלחם שישאירו אותו בישיבה, למד עזרה ראשונה ומיד ניגש וביצע בו החייאה, וכך אותו בחור שרבי שמואל נלחם כדי להשאיר אותו בישיבה הציל את חייו.

שיף
הודעות: 2265
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי שיף » א' מאי 03, 2020 10:20 am

אשרי יושבי ביתך כתב:מוצאי שבת - אחרי מות קדושים תש"פ:
אבל כבד בעולם החסידות בכלל ובחצר חסידות בעלזא בפרט עם הסתלקותו בסערה השמימה של הגאון החסיד רבי שמואל ישכר רוזנגרטן זצ"ל ראש ישיבות בעלזא וחבר בד"ץ 'מחזיקי הדת' מגדולי הדיינים ומרביצי התורה בדורנו שנפטר בגיל 89 לאחר שהתמוטט בביתו הערב מוצאי שבת.
בכל השנים התגורר ברחוב הרב סורוצקין סמוך לקרית בעלזא בירושלים

התגורר ברח' פנים מאירות בקרית מטרסדורף
ונקרא ע"ש זקינו הגאון רבי שמואל ישכר שטרק זצ"ל אב"ד בטשאש מח"ס אבני שיש ומנחת עני ומנחת שי ועו"ס

בן ירושלים
הודעות: 562
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי בן ירושלים » א' מאי 03, 2020 6:30 pm

נמס כל לב עם הודע דבר פטירתו בפתע פתאום של הגאון ר' משה טבאל זצ"ל מראשי מערכת הכשרות של הגר"י אפרתי שליט"א. ר' משה היה מהמומחים בעניני זרעים גם בידיעת ופסיקת ההלכה למעשה וגם בהכרת המציאות החקלאית. ת"ח מופלג משכמו ומעלה ומוכתר במידות טובות. לצד מאור הפנים היה איתן בעמידה על משמר הכשרות .
נפטר בליל שבת קודש בעודו שקוע בתלמודו. גדולה האבידה למשפחתו, לידידיו הרבים ולעולם התורה והכשרות.

שיף
הודעות: 2265
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי שיף » א' מאי 03, 2020 9:51 pm

הגר"ש רוזנגרטן [בקצה התמונה] בכנס בחירות עם מרן הגרא"מ שך והגר"י שנייבלג והגרש"ז ברוידא והרח"י רויטמן [נואם], מאחורי הגרש"ר נראה עומד הגר"א רוטר
קבצים מצורפים
תשמט.JPG
תשמט.JPG (809.81 KiB) נצפה 2524 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מאי 05, 2020 9:38 pm

כמה דברים שיצא לי לכתוב היום בין הפרקים, את הזכרונות המרתקים שבסוף השמטתי מפני הרגישות בפורום לדברים השנויים במחלוקת.

עברו קצת יותר משלושים יום מאז פטירת הגאון רבי צבי שינקר זצ"ל ראש ישיבת בית דוד, לשמו ולזכרו תאות נפש, ואכתוב מעט התבוננות בדרכיו וכמה זכרונות.
מלבד גדלותו בתורה ובמעשים, היה מיוחד מאוד כפי שציינו רבים בחייו ובמותו במידת 'שימושה של תורה', וכפי שבזמנו שמעתי הפלגות גדולות עליו בשטח זה ממו"ר הגאון רבי יונה זלושינסקי שליט"א.

יש בזה כמה נקודות.

א' לפי הרבה עדויות וסיפורים, רבותיו ראו בו כלי מחזיק ברכה להשפיע עליו ולגלות לו מטמוניות וצפונות מה שלא היה אצל אחרים.
לכאורה נראה הטעם לזה, בדרך כלל יש שני סוגים של תלמידים צעירים, ישנם המוכשרים והבעלי דעה, ואצלם מאוד חסר הכלי קיבול לקבל מרב, כי הינן מאוד עסוקים בעצמם, הם מבטלים ומזלזלים בכל דבר שאינם יורדים אל סופו להבין הענין והתועלת שבו, ופעמים הרבה יש להם ביקורת עזה וקטלנית על רבותיהם ואינם מעריכים אותם דיים. ומאידך, ישנם ה'חסידים', בדר"כ בחורים פחות מוצלחים שמוצאים בקעה להתדבק ברבותיהם, הינם מבטלים את כל ישותם ועצמאותם, ומחפשים אצל רבותיהם קירוב והנהגות וכו'. לאלו אין כ"כ כלים לגדול ולהתפתח עם השימוש, כי אין בו הרבה פנימיות ותוכן. בד"כ זה גדוש בחיצוניות ושטחיות, בלי הרבה הבנה.
אצל ר' צבי, כפה"נ, היה את השילוב המוצלח, גם בר דעת עם טעם זקנים, עם בגרות. הוא הגיע לפוניבז' אחר שכבר ראה עולם, גדל בת"א, למד בפתח תקוה באור ישראל, ואח"כ בישיבות של ירושלים, מיר וחברון, ספג והכיר. גם היה עילוי ובעל כשרון, מוצלח ובעל תפיסה. ויחד עם זאת, מאוד התבטל והעריך את רבותיו, התאבק בעפר רגליהם ושתה בצמא את דבריהם.
ירד להבין כל דבר וכל הנהגה, ולכן מצאו בו איש כלבבם וקירבוהו וכבדוהו.

ב' וכאן אנו מגיעים לנקודה עמוקה יותר. ישנם רבים שכמו שדרכם ללמוד תורה בבקיאות בדרך של 'צנא מלא ספרי' (או גרוע מכך, חמור נושא ספרים), כך הינם אוספים אל צקלונם עמרים עמרים של מעשיות ועובדות על גדולים, בלי הבנה, ללא הבחנה ועיון התבוננות והפנמה של המסר.
ר' צבי היה 'מעיין' בשימושה של תורה, היה ניכר שהוא לומד את הדברים לעומק, הוא חווה אותם וידע לשים את האצבע על הנקודה.

ג' קראתי בשמו ווארט נפלא, הרמב"ם קרא להלכות העוסקות בעניני הנהגה בין אדם לחבירו ועבודת המידות 'הלכות דעות' ולא הלכות מידות, כי העבודה של תיקון המידות איננה להלחם עם המידות ולהתעסק אתם, אלא תחילה לשנות את התפיסה בדעות. קל ונכון יותר, במקום שאדם ילחם מלחמת חרמה בנטיית הגאוה שהוא סובל ממנה, ישנה את התפיסה על גאוה, יבין ויפנים שאין לו במה להתגאות, וכמה מאוסה היא הגאוה. הרודף כבוד או רדוף תאוות יעמיק כמה אומלל ומסכן הוא, נצרך ובזוי.

'הן יראת ד' היא חכמה'. במחיצתו הרגשת שאכן מוסר ויראת ד' אינם סלסולי צדקנות חיצוניים מעוררי סלידה. כאשר שמעת ממנו סיפורים על המשגיח ר' חצק'ל זצ"ל האמנת שהמשגיח היה פקח גדול ומבין לעומק את החיים ואת התורה, ולא ח"ו כפי שאולי מסוגלים לחשוב שהיה עובד כפייתי, צדיק ורע לו. שמעתי כמה פעמים מר' צבי עד כמה המשגיח היה האדם השמח והמאושר ביותר עלי אדמות. וכך ר' צבי עצמו לצד ההנהגות המיוחדות והמוסריות שנהג בעצמו בקול דממה דקה, בלי רעש וצלצולים, היה תמיד מלא בעליצות וברוח של שמחה, ואף אם התמרמר והתבטא בביקורת היה זה בשילוב מילי דבדיחותא (המכונה 'הומור שחור').

נזדמן לי לשוחח עמו כמה פעמים די באריכות בעניני השעה, תמיד מצאתיו בחדר הגדול שבביתו שקוע כולו בהכנת השיעור, כאשר הגמרא הגדולה וספרי הראשונים פתוחים לפניו, וכוס תה חם לצידם, צר היה לי לנתקו ממקור חיותו.

מבלי להכירני לעומק, היה סח עמי כשווה בין שוים ממש, ללא מחיצות של גינונים או חשדנות. היה קשוב מאוד, סבלן וארוך רוח.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ה' מאי 07, 2020 10:15 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 8871
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 07, 2020 9:59 am

משוש דורים כתב:הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין...
שבר גדול בפטירתו של הרה"ג ר' ישעי' הבר זצ"ל שנפל על משמרתו מנגיף הקורונה.
בעוד כל כלי התקשורת מדגישים את מפעלו הגדול 'מתנת חיים' בעידוד התרומות לחולי כליות, לא הודגשה הנקודה העיקרית בחייו, שהיה ת"ח מופלג ומרביץ תורה, ר"מ בישיבת נחלת אשר, ונו"נ בישיבת נתיבות חכמה, איש חכם ופיקח, שרבים נהנו ממנו עצה ותושיה, כל ימיו היה מסובל ביסורים, אך צהלתו בפניו ואבלו בלבו.
יהי זכרו ברוך, וימליץ טוב על כלל ישראל שטרח ויגע למענם, ועל עולם התורה והישיבות, שהיה בין בניו ובוניו.


חסד ואמת - על הרב אי''ש הבר.pdf
(279.83 KiB) הורד 79 פעמים

מלך שלם
הודעות: 336
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי מלך שלם » ה' מאי 07, 2020 1:49 pm

נוטר הכרמים כתב:כמה דברים שיצא לי לכתוב היום בין הפרקים, את הזכרונות המרתקים שבסוף השמטתי מפני הרגישות בפורום לדברים השנויים במחלוקת.

דברים קולעים.

אך ההו"א על דמותו של קדוש ה' וגדול דעה זיע"א נח לה שלא תעלה על הדעת ומכ"ש שלא תיכתב בפרהסיא דקוב"ה תבע ביקריה.

כבר ביקשתי ממך כאן בעבר להעלות מעובדותיו על מרן המשגיח. לביתך איני יכול להגיע. האם תוכל בכל זאת להעלותם או לשולחם (רק בהיכא דאין כאן הפרת זכויות וכדו').

בהודאה עצומה מראש.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מאי 07, 2020 10:21 pm

אין לי אפשרות. עמך הסליחה.
תודה על ההערה, נסיתי קצת לעדן את הניסוח.
האמת היא שבאיזה שהוא מקום בלב, די התרגלנו לחשוב כך על המשגיח לפי הרבה סיפורים.
המשגיח של קול תורה ר' יצחק ירוחם בורודיאנסקי מבכה הרבה על התדמית הלא נכונה של המשגיח.

עושה חדשות כתב:
חסד ואמת - על הרב אי''ש הבר.pdf
מיוחד מאוד.
תפסה אותי נקודה שבאה לידי ביטוי גם בהספד של ר' נתן וגם באיגרת החיזוק של הרב הבר לתלמידיו לקראת פורים.
הנושא של 'נבלות הפה'. אוי.
יש בדף היומי של אתמול על אנשי השחץ של ירושלים, עשו את כל התועבות שבעולם,
ובגמ' מודגש גם הדיבורים...
ואולי שורש כל הרעות התחילו מהשחץ שבדיבורים.

זו רעה חולה, ומציאות כואבת ביותר, בישיבות מסוימות,
והגיע הזמן שישימו לדבר הזה סוף.
שבחור, ולו מאורס, שמשוחח בנושאים אלו, ייחשב כמי שמתערטל מבגדיו ברבים.

שומע ומשמיע
הודעות: 2320
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' מאי 08, 2020 12:57 am

לא הכרתי כלל את הגר"צ שינקר זצ"ל, אבל היתה לי פעם התפעלות שמתקשרת למה שכתב הרב הנוטר.
סיפר לי תלמיד ששוחח איתו על כך שהיו שני סוגי משגיחים, האחד כדוגמת ר' חצקל ומאידך בעלי מחשבה כרב דסלר ואחריו הרב וולבה וכו', ודבר על כך שהרב שך לא אחז כלל מהסוג השני.
אך סיים שלמעשה מה שנשאר זה רק מהסוג השני.
אותי תפס שהוא כ"כ דבוק ברבותיו ובהשקפת עולמם, ומאידך מכיר בעובדה [שנתונה לפרשנות כמובן] ש'מסייעת למפלגה אחרת'.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 08, 2020 2:25 pm

מכתב מאלף מפרי עטו של אלופינו הרב המכונה השוחט שליט"א,
שבנוסף לכל מעלותיו הכבירות ואשכוליות אישיותו הרי הוא מחנך דגול לתלמידיו,
ובתור שכזה, כתב "דברי נחמה וחיזוק ליתומים",
לתלמידו שזה עתה הושבר בפטירת אביו זצ"ל.

מאחר שזה נכון לא רק לאבל הפרטי הזה, או ל'קורונה',
בחרתי להציג את הדברים כאן, אצל אלוני בכות.

בס"ד. עש"ק תז"מ תש"פ.

כבוד ידידי ותלמידי האהוב כמר ... היקר נ"י ויזרח.

רפו כל ידיים ונמס כל לב בהגיע השמועה הנוראה על הסתלקו בחטף של אביכם הגדול הגאון זצ"ל, ובמקום שאזכה לכתוב לך מכתב שמח על הישיגיך הנפלאים בלימודים, הנה אני כותב לך מכתב תנחומים והשתתפות בצער. על כן מכתב זה איננו נכתב בדיו, כי אם בדמע העין ובדם הלב, ואקוה שמן השמים ישימו דבר בפי את אשר לומר בשעה קשה זו. אינני יודע לומר דברים על האבא זצ"ל, כי לא הכרתיו, וכל דבריי הם על המצב בכללות.

הכאב והבכי טבעיים ונכונים

יקירי, שמור נא על מכתבי זה, אולי כעת לבך עדיין לא פתוח לגמרי מעוצר רעה ויגון, אבל תוכל לשוב ולקרוא בו הרבה בימים הקרובים ובעתיד, כשהלב יהיה יותר פנוי ורגוע. תוכל גם ליתן לבני משפחתך היקרים לקרוא בזה, כי הדברים הנאמרים בו שוים הם לכל נפש, ודומני שבס"ד יש בהם כח לחזק.
יש הרבה כאב וצער, געגועים עזים, קושי להפנים את המציאות החדשה וקושי להיפרד, דאגות על העתיד. הכל טבעי. חז"ל תיקנו ג' ימים לבכי ושבעה לאבילות גדולה, ואח"כ עוד תקופות של אבילות במידה פוחתת והולכת. כך דרכו של עולם. ואדרבא, רצוי להתחבר כעת לכאב. דוקא מי שמרשה לעצמו לחוש ולהרגיש, הוא זה שגם אחר כך קם ומתקדם. אבל יחד עם הכאב והבכי והאבל, יש כמה נקודות שצריך כבר מיד לשים אליהם לב, וצריך לשמוע זאת מהחברים והידידים. חלק דברים מחזקים, וחלק עצה טובה ומעשית.

הכל מיד השם והכל לטובה

הדבר הראשון שיהודי מחזק את עצמו לעת כזאת, הוא האמונה, וכמו שהיה אומר רבינו הקדוש החפץ חיים "בלי אמונה אין לנו תשובות – אבל עם אמונה אין בכלל שאלות". כשמזכירים לעצמינו שהקב"ה הוא זה שעושה את כל המעשים, וששום דבר לא קורה חלילה מעצמו או בלי השגחה, אזי עוד לפני שיש הסברים וניחומים, קודם כל יודעים, שהקב"ה שאוהב כל אחד מאיתנו יותר מאשר אנחנו אוהבים את עצמינו, ומרחם עלינו הרבה יותר מאשר אנחנו מרחמים על עצמינו, הוא זה שעשה זאת, לכן, אין שאלות, גם אם לא מבינים עדיין למה, ולעולם לא מבינים ממש, בכל זאת יודעים שכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד. הכל בשיא החסד והרחמים, באופן שבאמת לא יכול להיות טוב יותר.
הח"ח היה ממשיל לאדם שבא לבית הכנסת ורואה שהגבאי נתן עליה לאחד מצד דרום, ואחרי זה אחד מצד צפון וכו'. והוא ניגש לגבאי ובא בטענות למה זה לא מסודר. עונה לו הגבאי אתה רק אורח לשבת אחת, ואתה רואה רק חלק קטן מההתנהלות הגדולה. הרי זה כבר קיבל שבוע שעבר בגלל יא"צ, זה לפני שבועיים בגלל שמחה וכו' וכו'. כך ממש הנמשל, אנחנו כאן בעוה"ז לתקופה קצרה, אבל הנשמות שלנו היו כאן ועוד יהיו כאן, ויש מהלכים גדולים שנפרסים על פני מאות ואלפי שנים, ולכן לא יתכן להבין את דרכי הבורא יתברך.
כבר משה רבינו נתקשה מדוע צדיק ורע לו, ולכן ביקש [בפרשת כי תשא] הודיעני נא את דרכיך, והקב"ה לא גילה לו. [יש אומרים בדרך רמז, 'וראית את אחורי ופני לא ייראו', שנאמר למשה באותו ענין, שכוונת הקב"ה לומר בזה, רק אחרי שהכל יסתיים, בחינת אחור, לאחר מעשה, אז 'וראית', כלומר תוכל להבין הכל בסוף המהלכים. אבל 'ופני', כלומר לפני שהכל מסתיים, 'לא ייראו'].
גם דוד המלך בתהילים מתקשה בזה מאד וממש קשה לו עם זה, (ראה פרק לח למשל). וכל ספר איוב נכתב על שאלה זו, כן כתבו הרמב"ן ועוד קדמונים. החברים של איוב ניסו להסביר, והכל נדחה, ובסוף הקב"ה בעצמו מתגלה והוא רק אומר לאיוב בכמה מיני הדגמות, אני כאן. הוא לא עונה על השאלה עצמה, אבל הוא כן אומר לו, שלא תעלה על דעתך חלילה שזה במקרה, הכל בדיוק ממני וחזקה עלי שאני יודע מה אני עושה ולמה כך הכי טוב.

בהלויית הרב הבר זצ"ל, ממש כעת, אמר הרב בידרמן משל נאה, אדם דופק בדלת, יש שם חור הצצה (קוקער). אם החור נשאר בהיר יכול להיות שבעל הבית איננו, ועכ"פ בוודאי הוא אינו מביט עליך כרגע. אבל אם החור משחיר, סימן מובהק הוא שברגע זה בעל הבית מביט עליך. אולי הוא בוחר להשאיר את הדלת סגורה, אולי אינו רוצה כעת לדבר ולהסביר, אבל בטוח שהוא נמצא ומביט עליך. כך כביכול, כששחור, אוי כמה ששחור, אבל זה סימן מובהק, שהבעל הבית האמיתי, הקב"ה, כעת מביט עליך ועל כל אחד מאלו שעוברים אסון וצרה, רחמנא ליצלן.
צדיקים אמרו על מה שנאמר "ולא נבוש כי בך בטחנו", ועוד משפטים דומים, שאם נסמוך על הקב"ה ונבטח בו שכל מה שהוא עושה איתנו, הכל לטובתינו, בבוא היום כשכולם יראו את זה איך הכל היה מכוון לטובה, לא נצטרך להתבייש. מה שאין כן מי שמתלונן חלילה על הנהגת הבורא, יום יבוא והוא לא ימצא לעצמו מקום מספיק עמוק לקבור את עצמו מבושה. ואמרו על זה משל נפלא, אבל אקצר כעת.

מעלת היסורים

קשה להבין למה, אבל מהיסודות הכי גדולים של היהדות אלו היסורים. המעלות הגדולות כמו תורה וארץ ישראל ועוה"ב, אינן נקנות אלא ביסורים כמו שאומרת הגמרא בהתחלת הש"ס. וכידוע שכל גדולי עולם קיבלו על עצמם וחפצו ביסורים שאין בהם ביטול תורה ותפילה. כל עם ישראל הולך בגלות אלפי שנים וסובל יסורי איוב. כי זו הדרך להגיע רחוק. אנחנו לא מבינים ולא צריכים להבין, אבל רואים שיסורים הם אלו שמסייעים לאדם למצות את עצמו ולמלא את תפקידו בשלימות.
מי שלא עובר יסורים, או שהוא חלש מדי, [כמו המשל הידוע של חז"ל על הקדר שבודק את הפטיש, שהוא מכה רק על הכדים החזקים שיודע בהם שלא יישברו], או שהקב"ה כביכול אינו חפץ בו, [כנאמר שם בברכות, מי שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורים], כלומר אין לו עתיד גדול במיוחד. כשהקב"ה מעביר מישהו ביסורים, זה סימן מובהק שנכונו לו גדולות ונצורות בס"ד. אם יקבל באמונה ואהבה ושתיקה.

צדיקים אמרו שעל ידי קבלת יסורים באהבה אפשר להגיע לדרגות יותר גבוהות מעשרות שנים של עבודת ה' קשה ומאומצת. אשרי מי שיצליח בעבודה נוראה זו כראוי. מותר כמובן לבקש מהקב"ה שיותר לא יהיו יסורים, אנחנו לא בדרגה לבקש יסורים חלילה, אבל מה שכבר קיבלנו, היה אומר הסטייפלר זצ"ל, "אל תמכור בעד כל הון דעלמא".
כגודל היסורים - גודל ההצלחה בעתיד
ראובן העשיר קורא לשמעון לקבל ממנו מתנה. הוא אומר לו אני רוצה להביא לך שטר גדול, אבל זה קצת יותר ממה שאני רוצה לתת לך, תביא 10 שקלים עודף. המקבל יודע שיקבל כנראה 100 או 200 שקל. אם ראובן אומר יש לי צ'ק גדול עבורך רק תקדים להביא 1000 שקלים עודף, הרי שהצ'ק על עשרת אלפים ואולי מאה אלף. ואם אמור יאמר ראובן תביא מאה אלף דולר עודף, הרי בוודאי עומד לתת לו דירה שערכה מליון דולר.
כשהקב"ה לוקח עודף כזה גדול, את האבא הגדול, אין זאת אלא שכל אחד מהמשפחה עומד לקבל מידו הרחומה של הבורא יתברך בהמשך החיים המון רחמים וחסדים גדולים ומרובים. כגודל התשלום מראש, כך גודל המתנה שמקבלים בהמשך.
ראיתי משל באיזה ספר (דומני של הרב טאובר), אדם קנה מגרש ריק, יתכן שכרגע הוא לא הולך לעשות עמו כלום. אם היה שם צריף מעץ והוא הורס אותו, בוודאי הוא יבנה שם בנין אבן, אבל יתכן שיהא זה בנין נמוך. אם היה בנין רעוע והוא סותר אותו, יתכן שהוא בסך הכל רוצה לבנותו מחדש כראוי, אבל לא הרבה יותר גדול. אבל אם יש בנין של 10 קומות, חזק ונאה, ובכל זאת הקונה הורס אותו, מוכח שהוא רוצה לבנות בנין של 100 קומות במקומו.
וזה ממש כענין המשל הקודם, אם הקב"ה כביכול עושה הרס כזה גדול רח"ל, סימן שה"על מנת לבנות במקומו" הוא רב ועצום.

יתומים מצליחים יותר מכולם

עד הנה דיברנו דברי חיזוק כלליים הנובעים מתוך אמונה תמימה בטובו של הקב"ה, ומתוך הבנה שיש משמעות לסבל, דהיינו שהיסורים הם הדרך אל הצלחה גדולה ומעלות רמות. ועדיין ישנו הענין של הדאגה הטבעית מן העתיד. איך תשרוד ספינה המטורפת בלבב ימים כאשר ההגה נשבר והמשוטים נפלו לים. ועל זה נוסיף כאן עוד דבר.

הנה ידוע מכתבו של רבינו יהונתן אייבשיץ לאחותו אחר שבעלה-גיסו נפטר. ובתוך הדברים הוא כותב לה שהוא בדק וראה שרוב היתומים מצליחים הרבה יותר מאשר בני גילם, למרות שלכאורה זה נגד ההיגיון. והטעם מפני שהקב"ה הוא אבי יתומים ודיין אלמנות, וכשהקב"ה כביכול הוא המטפל האישי בהם, אין ספק שיצליחו הרבה יותר. אולי הוא מזכיר גם שהאבא שלהם בשמי מרום מליץ טוב עבורם. [כדאי לקרוא את כל המכתב. הוא נדפס בהרבה מקומות, וביניהם בספר המומלץ "לקח טוב" ענייני נחמה, שכדאי להשיגו וללמוד בו. מן הסתם כל אשר כתבתי כאן כתוב שם, ועוד פי כמה וכמה].

מן הסתם יש עוד סיבה להצלחה המיוחדת הזו. כי הקב"ה לא נותן קושי, אם הוא לא נותן ביחד איתו גם כלים מיוחדים להתמודד וכפי שעוד ידובר להלן. ובזכות הכלים המיוחדים, זוכים להצלחה מיוחדת.

סיפור אישי על המהלך המופלא הזה

ואני רוצה לספר סיפור אישי בהקשר לזה. הסבא שלי, האבא של אמי מורתי, קראו לו ר' יהושע ליב, נפטר בשנת תש"א בגיל 27, והשאיר שני יתומים קטנים, בנו הגדול שהיה בן שנתיים וחצי, ולהבחל"ח האמא שלי שתחי' לאוי"ט שאז עוד לא מלאה לה שנה שלימה. אחרי כעשר שנים הסבתא ע"ה התחתנה עם העסקן האגודאי הנודע ר' מ"פ ע"ה.
סיפר לי אבי מורי זצ"ל, שיום אחד, פגע בו יהודי ירושלמי זקן, ונכנסו בדברים, והלה שאלו מי אתה ולמי אתה חתן וכדומה. אבא אמר לו שהוא חתן של ר' מ"פ. הזקן שאל אותו, אתה נשוי לבת של ר"מ או לבת של ר' יהושע ליב. אבא אמר שאכן הוא נשוי לבת של ר' יהושע ליב, רק סבור היה שמי עוד זוכר ומי מכיר. אמר לו אותו זקן אני למדתי איתו יחד באותו מחזור בעץ חיים, בחיידר ובכל שנות הישיבה, ואני רוצה לספר לך סיפור.
אז בשנת תש"א כשנפטר ר' יהושע ליב, הלכנו החברים אחר מיטתו, וכולנו כל כך נאנחנו על מר גורלה של משפחתו הקטנה. הרי אז היו ימי מלחמת העולם השניה, א"י היתה כמעט במצור, וירושלים היתה במצב קשה מאד שאכן רק הלך והחמיר בשנים הבאות. גם משפחות מבוססות ושלימות לא עמדו בצוק העיתים הקשות ההן, לא ברוחניות ולא בגשמיות, ואיך תשרוד אלמנה צעירה לבדה עם שני ילדים רכים. כולנו דאגנו מאד מהעתיד האומלל הצפוי למשפחה קטנה זו.
והנה לפני כמה שנים, ממשיך לספר אותו זקן לאבא שלי, יצא לנו להיפגש כמה זקנים ששרדו מהמחזור ההוא, וניסינו להיזכר בכל המחזור שלנו, כל אחד מה עלה בגורלו, ושמנו לב דבר מדהים, כל אחד מאיתנו עבר צרות מסמרות שער, יש כאלו שחלק מהילדים שלהם, או הרוב, ירדו בכלל מהדרך. יש שסבלו בעיות רפואיות, יש שעברו עוני קשה ומר, ויש שנטלו חלק בכמה מיני הצרות הנ"ל. ומי הכי הצליח מכולם? אותו יהושע ליב המסכן שנפטר בגיל 27 והניח את אשתו הצעירה בת ה-22 להתמודד לבדה, זכה להקים משפחה של מאות צאצאים, הולכים בדרך השם, בריאים, מצליחים, מסודרים בחיים וכדומה, יותר מכל האחרים שעמדו וריחמו על אותו אומלל. ע"כ דברי אותו זקן.
אני הכותב סיפרתי זאת בשעתו לאמו של בחור שלמד אצלינו לפני שנים רבות, כשהאבא שם נפטר אחרי כמה שנים של חולי קשה. והיו שם כמה סיבות מיוחדות לדאוג על העתיד. וסיפרתי לה את הסיפור הזה שבדיוק אז שמעתי אותו מאבי מורי זצ"ל. [דומני שהיא אמרה לי פעם בהזדמנות שהיא התחזקה הרבה פעמים מהסיפור הזה]. והנה עברו מאז כבר כמה שנים טובות, ואכן יצאו מהבית הזה כמה בנים גדולי תורה ממש, ומיוחדים בכל מידה נכונה, באופן בלתי שגרתי בעליל.

החלטה נחושה להמשיך לתפקד

עד הנה דיברנו כמה ענייני אמונה ונחמה ותקוה ועידוד והתחזקות. וכעת רוצה אני לומר ברשותך, י' היקר, וברשות כל מי שיקרא את המכתב הזה, עוד דבר לא פחות חשוב, עצה טובה מאין כמוה.
לא מעצמי אני אומר דבר שכזה. בשעתו, בחורף תשע"ז, קרה אצלינו במשפחה מקרה של אבילות ל"ע, והגיע אז מורי ורבי הגאון רבי שמואל איינשטיין זצ"ל לנחם. הוא היה אז סמוך להסתלקותו, תשוש וחולני, ובכל זאת טרח מאד בגופו. וכך הוא אמר. [מסתבר שאני לא זוכר מדוייק לגמרי, אבל קרוב].
אני נולדתי בצרפת (אולי הוא אמר בהולנד), וקצת לפני הבר מצוה שלי הגיעה השואה לאיזור שלנו, וגירשו אותנו למחנות. שם נרצחו הוריי וכל המשפחה. נותרתי לבדי, רק עם עוד אח (או אחות). הגעתי לא"י, והיו לי נסיונות גדולים ללכת לקיבוצים ולפרוק עול. אבל התגברתי ונכנסתי לבתי אבות ומשם לישיבת פוניבז'. הייתי כל כך עני שלא היתה לי אפילו פרוטה אחת לקנות לעצמי אוכל או ביגוד. והייתי כל כך בודד, לא היה לי שום קרוב או גואל. לא היה לי לאן ללכת. כל החופשים הייתי נשאר לבדי בפנימיה ואוכל לחם יבש. ובכל זאת בס"ד אף פעם לא נשברתי.
וחשבתי הרבה על הנושא הזה, כך אמר הרב איינשטיין זצ"ל, מה הקובע מי שורד אסונות ומי נשבר. ראיתי שזה לא תלוי בכח פיזי ולא בכשרונות, ואפילו לא כל כך באופי וערכים. הדבר העיקרי שקובע, זו ההחלטה לא להישבר ! שהרי הקב"ה, כאמור, אם הוא מביא ניסיון על האדם, הוא אינו בא אליו בטרוניה, במטלות שאי אפשר לעמוד בהן. אלא בוודאי עם הניסיון הוא נותן את כל הכח הנצרך להמשיך. רק האדם לפעמים נשבר. כלומר הוא לא מאמין שיהיו לו כוחות לצאת מהשבר, והוא מוותר מראש, וממילא הוא אינו עושה כלל שימוש בכוחות הגדולים שהקציבו לו. אבל אם האדם בפרשת דרכים זו, מחליט החלטה נוקבת ביותר, אני לא אפול. אני אקום ואמשיך למרות הקשיים, הוא זה שבאמת יקבל את כל הסייעתא דשמיא, והוא זה שלא רק ישרוד אלא יצליח יותר מכולם.

הדרכה מעשית

ולכן. כל כך חשוב דוקא עכשיו, בגישושים הראשונים, לקבל החלטה חזקה זו. לא נופלים. ממשיכים ביתר שאת וביתר עוז. מיד אחרי השבעה, צריך לסדר את הבית, לבשל ארוחות ולאכול טוב אפילו אם לא מתחשק בהתחלה. אפילו קצת לטייל עם המשפחה יחד. לא בתור הפסקה מהחיים. חלילה. להיפך, בתור פעולה להחזיר את החיים לאיזון הרגשי הנכון והשמח. לנסות להירגע ולהתנהל כרגיל. לחזור מהר ומיד לשגרה. בלי שום הפסקות וחופש.
מותר להקדיש כל יום מעט זמן להתאבל וכדומה. זה בסדר. אבל את המטלות יש למלא במילואן. בפרק הזמן הזה נקבע כל העתיד. מי שמחליט כעת להמשיך רגיל ולחזק את עצמו, ייצא מהר מכל המשבר. וייצא נשכר. ומי שלא יחליט זאת, צריך הרבה מאד רחמי שמים. צריך לדעת שאבילות לא מחייבת להיות שבורים. צריך לעשות מעשים של ניהוגי אבילות, ובזה מכבדים את זכרו של הנפטר. אבל לא מחוייבים להיות בצער. זה מותר רק למי שיכול להיות בצער וביחד עם זה לתפקד. רוב האנשים לא יכולים, ולכן מוטל עליהם חוב קדוש להשתדל לעשות כל פעולה שתגרום להם להיות בשמחה.

יש יהודי חשוב, ר' אברהם קלוגר, אולי הוא כבר היה כאן, [לולא הקורונה הוא בוודאי כבר היה נמצא כאן], שהקים ארגון חשוב בשם "חזקו" לעזרה למשפחות שכולות, ובין השאר הוא מגיע בעצמו להדריך, והוא קיבל הסכמה מכל גדולי וצדיקי הדור. ובגדול אפשר לומר שזה המסר שלו. אולי במילים אחרות או בסגנון קצת אחר, אבל זה הרעיון. ומאות משפחות מעידות שדוקא הגישה הזו היא שמחזירה אותם לחיים נורמלים. [אין צריך לומר שהכאב לא נעלם כל כך מהר, אבל לומדים לא להישאר במיטה או בריצפה למרות הכאב. רק עם הזמן הוא הולך ונרגע].
ושלא תעלה על הדעת מחשבת שטות שלחזור לחיות היטב, זה סוג של פגיעה בזכרו של הנפטר. שהרי כל בר דעת מבין שהאבא ממרומים לא ישמח אותו בכלל לראות שמשפחתו חלילה מרוסקת. אדרבא, ככל שהוא רואה שם שהמשפחה חוזרת מהר לתפקד, ומשתדלים להיות בשמחה כמה שניתן, זה הנחת הכי גדולה שלו. מסתבר שזה יותר נחת מקדיש ומשניות, בלי לזלזל חלילה וחס בדברים חשובים אלו, אבל לטווח הארוך, כשהמשפחה תתפקד, יהיו עשרות שנים של נחת דקדושה מכל הבנים והנכדים והנינים. והכל הכל תלוי בהחלטה החשובה הזו שכעת הזמן להחליט אותה.

[ועוד דבר חשוב. לזכור ולדעת שזו לא בושה לקבל עזרה כשצריך. כך דרכו של עולם. אף אחד בעולם לא יכול תמיד להסתדר לבדו בכוחות עצמו. כשצריך אני נעזר ובס"ד עזרתי ואעזור גם לאחרים. עולם חסד יבנה. מותר לקבל עזרה, בין טכנית ובין רגשית. מותר גם לבקש עזרה. רוב האנשים הם טובים ומוכנים לעזור אם הם יכולים. רק לא שמים לב, ולא עולה על דעתם. אם יבקשו מהם הרי הם ישמחו ממש לעזור. כמעט עושים להם עוול אם לא מיידעים שיש צורך בעזרה. ולכל הפחות אם מציעים לנו עזרה, לא לסרב מתוך הרגשה שטחית ודחף להסתדר לבד, כאילו אנחנו התחייבנו להצליח תמיד בכוחות עצמינו. ובס"ד, כל אחד שכרגע מקבל קצת עזרה, יום יבוא והוא יעזור לאחרים עשרת מונים].

המקום, בעל הכוחות כולם, ינחם אותך, י' היקר, ואתכם כל בני המשפחה, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד, ומעתה תראו כל ימיכם אך ורק נחת ושמחה.
הכותב וחותם בדמע.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' מאי 11, 2020 6:45 am

בד"ה. הגאון הצדיק רבי קלמן קלונימוס הלוי שטינברג זצ"ל,
דמות מיוחדת של ת"ח עצום, משכמו ומעלה, דבוק בבוראו, שפיארה את היכל ישיבת פוניבז'
במשך עשרות שנים.
מתלמידי ר' אהרן קוטלר. חתן ר' מאיר יוסף פינס.

נלב"ע בשיבה טובה בן צ"ו שנים.
השאיר משפחה גדולה ונפלאה, בנין וחתנין רבנן.
ביניהם בנו הגאון העצום ר' דב, חתניו הגאון ר' יהודה ליס והגאון ר' ליפא פלמן ועוד.

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1603
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי מאיר סובל » ב' מאי 11, 2020 2:06 pm

שבועות ספורים אחרי גיסו
viewtopic.php?f=19&t=42791&p=625037#p618464

פרנצויז
הודעות: 882
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' מאי 12, 2020 3:55 am

נוטר הכרמים כתב:בד"ה. הגאון הצדיק רבי קלמן קלונימוס הלוי שטינברג זצ"ל,
דמות מיוחדת של ת"ח עצום, משכמו ומעלה, דבוק בבוראו, שפיארה את היכל ישיבת פוניבז'
במשך עשרות שנים.
מתלמידי ר' אהרן קוטלר. חתן ר' מאיר יוסף פינס.
נלב"ע בשיבה טובה בן צ"ו שנים.

חיבר ספר "דברי מחוקק" ה' כרכים על קדשים, וכן חלק על מועד.
בצעירותו הוציא לאור ספר "מצור דבש" (צימרינג), מאחד מרבותיו.
ועוד.

מלך שלם
הודעות: 336
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי מלך שלם » ג' מאי 12, 2020 4:00 pm

בד"ה: המקובל הרב מינצר זצ"ל מק' בעלזא בעיה"ק.

יונת אלם
הודעות: 253
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי יונת אלם » ש' מאי 16, 2020 8:55 pm

ב. ד. ה.
הגאון רבי משה אהרן ברוורמן זצ"ל
תלמיד מובהק למרנן הגרא"א דסלר והגראמ"מ שך ועוד

עובדיה חן
הודעות: 1286
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ש' מאי 16, 2020 11:04 pm

יונת אלם כתב:ב. ד. ה.
הגאון רבי משה אהרן ברוורמן זצ"ל
תלמיד מובהק למרנן הגרא"א דסלר והגראמ"מ שך ועוד

היה משגיח בישיבת גרודנא אשדוד וכן מראשי בטאון יתד נאמן.

נוטר הכרמים
הודעות: 6750
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מאי 16, 2020 11:12 pm

בשנים שאחרי גרודנא היה נוהג לומר שיחות קבועות אחת לשבוע בבית המדרש יוצאי פוניבז' אהל תמר ברחוב יונה הנביא.
בליל ת"ב היתה לו קביעות ב'נאות יוסף'.


מעמיק במוסר, תלמיד מובהק של הרב דסלר, ומקורב לעוד גדולים.
היה מתפלל בלדרמן ובסביבה. היתה הנאה מיוחדת לראותו לומד בקביעויות שונות כמו בחור צעיר,
וזה אחרי ה'שטאלע'.

כמדומני שכבר כמה שנים שאינו בקו הבריאות כלל.
יהיה זכרו לברכה.

בנין וחתנין רבנן.

מבין חתניו: הגאונים רבי יעקב אדלר, רבי נחום נבנצאל, רבי ברוך דב דיסקין, הרב לאער ועוד.

אותה אבקש
הודעות: 366
הצטרף: ג' אוקטובר 17, 2017 10:15 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי אותה אבקש » ש' מאי 16, 2020 11:36 pm

מי היה אביו, מי הם בני משפחתו?

יונת אלם
הודעות: 253
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי יונת אלם » א' מאי 17, 2020 12:03 am

אביו היה ר' שמואל ניסן מ'בתי ויטנברג' בירושלים כמדומה אחיין של הגרז"ר ברוורמן.
אחותו היא הרבנית יגל לאוי"ט אשת רבי יהושע יגל זצ"ל מפרדס חנה
אחיו לאוי"ט הרב רבי חיים ברוורמן מממקורבי מרן הרב שך זצ"ל לשעבר מבני ברק כיום קרית ספר. אחות נוספת היתה הרבנית רובין ע"ה אשת הגאון ר' שאול רובין זצ"ל.
היה שנים ארוכות מסתגר ב'בית דוד' בחדר שניתן לו ולומד שם שעות ארוכות

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12178
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי איש_ספר » א' מאי 17, 2020 12:16 am

פרנצויז כתב:
נוטר הכרמים כתב:בד"ה. הגאון הצדיק רבי קלמן קלונימוס הלוי שטינברג זצ"ל,
דמות מיוחדת של ת"ח עצום, משכמו ומעלה, דבוק בבוראו, שפיארה את היכל ישיבת פוניבז'
במשך עשרות שנים.
מתלמידי ר' אהרן קוטלר. חתן ר' מאיר יוסף פינס.
נלב"ע בשיבה טובה בן צ"ו שנים.

חיבר ספר "דברי מחוקק" ה' כרכים על קדשים, וכן חלק על מועד.
בצעירותו הוציא לאור ספר "מצור דבש" (צימרינג), מאחד מרבותיו.
ועוד.

מצור דבש לא היה מרבותיו. אלא שהר"ש לפרנסתו היה עורך ספרים וגם מו"ל של ספרים, ואת הספר מצור דבש ח"ב הוא ערך לבקשת המשפחה.

פרנצויז
הודעות: 882
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » א' מאי 17, 2020 2:16 am

איש_ספר כתב:
פרנצויז כתב:
נוטר הכרמים כתב:בד"ה. הגאון הצדיק רבי קלמן קלונימוס הלוי שטינברג זצ"ל,
דמות מיוחדת של ת"ח עצום, משכמו ומעלה, דבוק בבוראו, שפיארה את היכל ישיבת פוניבז'
במשך עשרות שנים.
מתלמידי ר' אהרן קוטלר. חתן ר' מאיר יוסף פינס.
נלב"ע בשיבה טובה בן צ"ו שנים.

חיבר ספר "דברי מחוקק" ה' כרכים על קדשים, וכן חלק על מועד.
בצעירותו הוציא לאור ספר "מצור דבש" (צימרינג), מאחד מרבותיו.
ועוד.

מצור דבש לא היה מרבותיו. אלא שהר"ש לפרנסתו היה עורך ספרים וגם מו"ל של ספרים, ואת הספר מצור דבש ח"ב הוא ערך לבקשת המשפחה.

ראה בתחילת ס' מצור דבש, בדברי בני הגאון המחבר, [עמ' 3], שכותבים על הג"ר קלמן שטינברג זצ"ל שהיה "מתלמידי אבינו בישיבת קישנוב". (הוא ערך את כל הספר).
כנראה אתה מתכוין לספר נוסף שהוא ערך "יד יוסף - אבני מנחם" (רוזנברג) בני ברק תשמ"ו, (שכנראה לא היה מרבותיו). הוא ערך את המהדורה החדשה עם תוספת מכת"י.

לארץ ולדרים
הודעות: 13
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » א' מאי 17, 2020 2:50 am

הרב חיים יוסף דוד וינברג ראש ישיבת סלונים ב"ב נפטר בארה"ב מקורונה

ח''ל קאליסק
הודעות: 1034
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ב' מאי 18, 2020 10:18 pm

הגאון החסיד רבי אהרן משה שווארץ זצ''ל

ח''ל קאליסק
הודעות: 1034
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ג' מאי 19, 2020 2:33 pm

הואיל ובקשוני כמה וכמה מחו''ר הפורום להאריך על הגרא''מ שווארץ זצ''ל
אביא בכאן איזה דברים
נולד לאביו רבי זאב זצ''ל בשנת התרצ''ט
היה קנאי גדול וסוחר גדול בעתיקות
ידוע היה בהתמדתו היה בקי גדול בש''ס
והיה יושב ימים כלילות בביהמ''ד 'לעלוב' צפניה (להר צבי הקפיד שלא להיכנס מחמת כהונתו של הגרצפ''פ זיע''א כרב מטעם) בפינתו שקוד על תלמודו יחד עם החברותא הרב מאיר בלויא שליט''א.
התעסק בכת''י הנודע של מהרח''ו אמנם כששמע שזה נמכר לכנסיה ביטל את המקח והפסיד לאלתר כמה מאות אלפי דולרים (וי''א כמה מליונים).
ידוע שבשעת הגניבה הגדולה בליובאוויטש קנה הוא את הנועם אלימלך דפו''ר שהיה שייך לאדמור''י חב''ד ב18.000$ ואחמ''כ הכריז הרבימליובאוויטש זיע''א שמי שמחזיק את הספרים האלט אין האנט א באמבע (מחזיק פצצה בידו) וציווה לתת הצהרה בפני דיין כמה שילמו הסוחרים ולהשיב להם המעות,
כששאלתיו על כך האם באמת ירא מהבאמבע ענה כדרכו לא מהבאמבע אני ירא אלא מלהחזיק משהוא גנוב ולסחור בו.

לא חת מאיש לומר את דעתו ברמה אף שפעמים שילם מחיר יקר מאוד על כך וד''ל.

דמשק
הודעות: 797
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי דמשק » ג' מאי 19, 2020 2:38 pm

ח''ל קאליסק כתב:ידוע שבשעת הגניבה הגדולה בליובאוויטש קנה הוא את הנועם אלימלך דפו''ר שהיה שייך לאדמור''י חב''ד ב18.000$

האם לא קנה ממנו את התפילין של בעל התניא?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12178
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' מאי 19, 2020 3:01 pm

ח''ל קאליסק כתב:התעסק בכת''י הנודע של מהרח''ו אמנם כששמע שזה נמכר לכנסיה ביטל את המקח והפסיד לאלתר כמה מאות אלפי דולרים (וי''א כמה מליונים)..
הפסיד מליון דולר. לא הכנסיה רכשה את זה אלא זמרת גויה מפורסמת ש"מתעניינת" בקבלה רח"ל.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים