מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ אלון בכות ◆

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
חלמישצור
הודעות: 1835
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
מיקום: הר ברכה
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' ספטמבר 05, 2019 8:34 pm

ראו: "בצל שכנותו של החזו"א", מוסף שבת של יתד נאמן (כאן).

משוש דורים
הודעות: 440
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי משוש דורים » ה' ספטמבר 05, 2019 11:46 pm

בד"ה: בדקות האחרונות הלך לעולמו הגאון רבי דוב בער אייכנשטיין זצ"ל מראשי ישיבת איתרי. הלוייתו ככה"נ מחר בירושלים.

פרנקל תאומים
הודעות: 2664
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ו' ספטמבר 06, 2019 1:16 am

משוש דורים כתב:בד"ה: בדקות האחרונות הלך לעולמו הגאון רבי דוב בער אייכנשטיין זצ"ל מראשי ישיבת איתרי. הלוייתו ככה"נ מחר בירושלים.

בד''ה.

בנו של הג''ר מנחם צבי זצ''ל רבה של סנט לואיס ארה''ב, מח''ס ''פרי יהושע''.
נכדם של אדמו''ר הג''ר יהושע העשיל אייכנשטיין מזידיטשוב שיקגו, ושל אדמו''ר הג''ר משה מרדכי טברסקי מטריסק לובלין הי''ד.

אחיו הגדול של יבל''ח הגאון רבי יהושע העשיל אייכנשטיין שליט''א ראש ישיבת ''יד אהרן''.
אביו של אדמו''ר הג''ר משה מרדכי אייכנשטיין מטריסק שליט''א.
חמיו של הגאון רבי דניאל וולפסון שליט''א ראש ישיבת ''נתיבות החכמה'' (ולפנים ראש ישיבת ''חכמת שלמה'' הגר'''י נויבירט) מח''ס "להבין שמועות'', "מראות טהורות" ועוד.
דודו של ידידינו מחו''ר אתרא הדין הג''ר ''פרי יהושע'' שליט''א.

נוטר הכרמים
הודעות: 5696
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ספטמבר 08, 2019 12:33 am

ביום עש"ק נכנסתי ל'ניחום אבלים' בבית הגאון וצדיק רבי יוסף שטיגל זצ"ל,
המתנתי דקות ארוכות ולדאבוני ועגמת נפשי לא סיפרו מאומה אודות גדלו וגודל אישיותו ותפארת עבודתו בקודש,
רק כל מיני פרטים אודות עליית החזו"א לארץ הק' והקשר עם משפחת שצ'יגל וכו'.

ואמנם כמה צריך לעורר על הרעה החולה הזאת אשר תחת השמש, בבית האבל.
תחת אשר היה ראוי ליקרא דחיי ויקרא דשכבי, ובפרט לקיים מצות כיבוד אב בהידור, 'מכבדו במותו',
ולעורר את הנאספים לדלויי ממידותיו הטובות של הנפטר, ואפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות וזכויות וסגולות מיוחדות כרימון,
וכ"ש אנשי אמנה ותלמידי חכמים שנלקחו לבית עולמם,
ו'עת לספוד' ולקיים ביתר שאת 'טוב לכת אל בית אבל', והחי יתן אל לבו,
ובכך יתווספו זכויות הרבה, ויגמלו חסד של אמת עם המתים.

והנה בעתה, משיחין ומפטפטים בדברים של מה בכך שאין בהם ממש וכמעט אין בהם מן החידוש,
'כנגד הנכנסים' אשר מורידין בקודש ולא מעלין על לב, ולא דעת ולא תבונה בהמה להכיר את מקומם,
ומתוך שבאו להחמיר ב'לא יפתח האבל תחילה', הקלו בגופי מצות הניחום.

וכאן מקום אתי לספר את ששמעתי לאחרונה מעד נאמן,
שפעם השתתף מורי ורבי הגרש"א זצוק"ל בחתונה, ולאחר החופה התפללו תפילת ערבית, ואבי הכלה נגש לשמש כש"ץ מאחר והיה בתוך שנת אבילותו על אמו.
עם סיום התפילה, פתח הלה באמירת הקדיש, והנה אחד המלצרים מפשוטי העם פותח אף הוא ב'קדיש'.
בראותו כן, הפסיק מאמירת הקדיש והניח למלצר לאומרו לבדו.
מו"ר נגש אליו בכמין תוכחה ושאלו מפני מה עשה כן,
הלה הצטדק כי כך ידוע בשם מרן החזו"א שלא יאמרו שנים קדיש כאחד וכו', וכך נוהגים בבית הכנסת לדרמן.
מו"ר הגיב ואמר, נו, אז אולי בלדרמן צריך לנהוג כך, עוסקים כאן ב'כיבוד אם'...
כלומר, לעיתים נתפסים לכל מיני דקדוקים במנהגים ונוטשים את הרגש הפשוט לקיום גופי תורה,
אמירת קדיש כזה או אחר אינו רק קיום של מנהג, יש כאן קיום של 'כיבוד אם', וכך צריך להיות היחס לזה.

ואולם נזדמן ופגש בי אחד מקרובי משפחתו, וסח לי שתי עובדות מאלפות ומרגשות מחיי הגאון הצדיק המנוח הנ"ל,
ואמרתי אציגם כמות שסיפרם, למען נלמד ליראה.

ר' יוסף זצ"ל לא שפרה עליו נחלתו ונתגלגל בימי חייו בכל מיני מקומות ו'פרנסות',
והיתה איזו תקופה שלא היתה לו שום משרה או הכנסה,
ואז הציע לו הגאון הגדול ר' יעקב אידלשטיין זצ"ל לבוא ללמוד בכולל שלו ברמת השרון ולפאר את כתליו.

קבלה היתה בידו של ר' יוסף, כאשר ההסעה באה מבני ברק,
דרכו של עולם שאנשים מתאוששים מעט, מורידים את הכובע ואת החליפה, שותים משהו ומשוחחים וכו',
ואילו ר' יוסף – אחת היא לו, עם הכובע והחליפה מתיישב ללמוד תיכף ומיד שעה רצופה, ורק לאחר מכן נפנה להתאושש קימעא.

יום אחד אירע שביוזמת האדמו"ר מקאליב זצ"ל התקיים ברמת השרון 'בר בי רב דחד יומא'.
פשוטי עם ו'עמך' נקראו לבוא לכולל בשעות הבוקר וללמוד תורה עם האברכים לומדי הכולל.
לימים, הגיע אחד לר' יוסף ואמר לו, אני אחד מאותם פשוטים, הוא הגיע באותו בוקר וחיכה לאברכים. בהמשך למד עם אחד ולא כ"כ התחבר והבין את הלימוד.
אבל 'תפס' אותו המראה הזה של האדם המבוגר בעל הדרת הפנים שיורד מהרכב של ההסעה כרוח סערה היישר אל תוך הגמרא במרץ נעורים, אם כך הוא הדבר, כנראה יש כאן משהו גדול, וזה עשה בו את המהפכה.

באחד המקומות שר' יוסף שימש בהרבצת תורה, היה תלמיד ממשפחה פשוטה מאוד מבני עדות המזרח שממש ירד לחייו של ר' יוסף. הציק ולגלג והרס את כל האוירה.
בתום אותה שנה התקיימה אסיפת רבנים כנהוג, והדעה בין חברי הצוות נטתה כי יש לסלק את אותו בחור מן הישיבה, לגודל הנזק שהוא גורם, ומחמת מה שעשה לר' יוסף.
ר' יוסף באצילות רוחו הגיב כך, אין הכי נמי, אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת והמצב אינו יכול להימשך כמות שהוא.
אכן מי קבע שאני צריך להישאר כאן והוא יסולק, אצלי זו רק שאלה של פרנסה, אצלו זה חיי נפש, נזרוק אותו לרחוב?
ואמנם כדבריו כן היה, אותו השיבו על כנו ור' יוסף עזב!!

לימים פגש ר' יוסף באותו בחור, שכבר נעשה לאברך בן עליה, וכביטויו של ר' יוסף נדפה ממנו קדושה.
אותו בחור סח באזניו, כי הסיבה לכך שכה מירר את חייו היתה שבמשפחתו הפשוטה כל אחיו הגדולים סרו מן הדרך רח"ל,
ואביו התמים והמאוכזב אמר לו, אתה בן הזקונים, כל תקוותי ומעייני בך שתגדל בתורה.
הבן חש לחוץ מאוד וחיפש את ההזדמנות שיזרקו אותו מהישיבה... ובזכות שלא זרקו הוא הגיע להיכן שהגיע.

הוגה ומעיין
הודעות: 1561
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' ספטמבר 08, 2019 1:18 am

נוטר הכרמים כתב:והנה בעתה, משיחין ומפטפטים בדברים של מה בכך שאין בהם ממש וכמעט אין בהם מן החידוש,
'כנגד הנכנסים' אשר מורידין בקודש ולא מעלין על לב, ולא דעת ולא תבונה בהמה להכיר את מקומם,
ומתוך שבאו להחמיר ב'לא יפתח האבל תחילה', הקלו בגופי מצות הניחום.


???

בשו"ע (יו"ד סי' שעו ס"א) לפי נוסח הדפוסים (אין הזמן מאפשר לבדוק בכתבי היד, אבל כיון שכן הוא גם בגמרא וברמב"ם מסתבר שאין כאן טעות):
אין המנחמים רשאים לפתוח, עד שיפתח האבל תחלה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5696
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ספטמבר 08, 2019 4:46 am

וראיתי שכתבו, והכי מסתברא, שאינו דין בכל יחיד ויחיד שהגיע לנחם שהאבל צריך לפתוח מחדש.

הוגה ומעיין
הודעות: 1561
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » א' ספטמבר 08, 2019 6:54 am

אבל עדיין לא מובן מהי ההלכה ש"לא יפתח האבל תחילה" שכתבת.

נוטר הכרמים
הודעות: 5696
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ספטמבר 08, 2019 8:14 am

הוגה ומעיין כתב:אבל עדיין לא מובן מהי ההלכה ש"לא יפתח האבל תחילה" שכתבת.

אכן כדבריך, ט"ס. התכוונתי עד שיפתח.

הוה אמינא
הודעות: 1015
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי הוה אמינא » ב' ספטמבר 09, 2019 2:50 pm

נוטר הכרמים כתב:הלה הצטדק כי כך ידוע בשם מרן החזו"א שלא יאמרו שנים קדיש כאחד וכו', וכך נוהגים בבית הכנסת לדרמן.
מו"ר הגיב ואמר, נו, אז אולי בלדרמן צריך לנהוג כך, עוסקים כאן ב'כיבוד אם'...
כלומר, לעיתים נתפסים לכל מיני דקדוקים במנהגים ונוטשים את הרגש הפשוט לקיום גופי תורה,
אמירת קדיש כזה או אחר אינו רק קיום של מנהג, יש כאן קיום של 'כיבוד אם', וכך צריך להיות היחס לזה.



אולי התגובה של הגרש"א נכונה - ביחס לניסוח ההצטדקות של אותו חיוב.
אבל ה"כלומר" של כ"ת ומסקנתו אינם נכונים.

יש הרבה בפוסקים על דיני קדימה בקדיש, ז"א שלדעתם א"א לומר יחד, שאל"ה מה השאלה של הקדימה?
זו לא דעת החזו"א, הוא לא המציא את תרי קלי לא משתמעי.
וודאי שזה לא "מנהג לדרמן" ותו לא.
להשיטות הרחבות והמקובלות שא"א יחד, זה דין, וממילא זה לא קדיש ולא כיבוד אם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11549
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ספטמבר 09, 2019 2:51 pm

הוה אמינא כתב:
נוטר הכרמים כתב:הלה הצטדק כי כך ידוע בשם מרן החזו"א שלא יאמרו שנים קדיש כאחד וכו', וכך נוהגים בבית הכנסת לדרמן.
מו"ר הגיב ואמר, נו, אז אולי בלדרמן צריך לנהוג כך, עוסקים כאן ב'כיבוד אם'...
כלומר, לעיתים נתפסים לכל מיני דקדוקים במנהגים ונוטשים את הרגש הפשוט לקיום גופי תורה,
אמירת קדיש כזה או אחר אינו רק קיום של מנהג, יש כאן קיום של 'כיבוד אם', וכך צריך להיות היחס לזה.



אולי התגובה של הגרש"א נכונה - ביחס לניסוח ההצטדקות של אותו חיוב.
אבל ה"כלומר" של כ"ת ומסקנתו אינם נכונים.

יש הרבה בפוסקים על דיני קדימה בקדיש, ז"א שלדעתם א"א לומר יחד, שאל"ה מה השאלה של הקדימה?
זו לא דעת החזו"א, הוא לא המציא את תרי קלי לא משתמעי.
וודאי שזה לא "מנהג לדרמן" ותו לא.
להשיטות הרחבות והמקובלות שא"א יחד, זה דין, וממילא זה לא קדיש ולא כיבוד אם.


http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=5938#p50999

בישורון גליון כד עמוד ע' ואילך, האריך הרב עמיחי כינרתי שליט"א בענין אם יש מקום לותר על קדיש וכו' או שאינו רשאי משום כבוד או"א. יעו"ש מקורות רבים. וביתר הרחבה בנספח ללקט יושר חלק יור"ד שבההדרתו המצוינת.

פרנצויז
הודעות: 688
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' ספטמבר 12, 2019 2:35 pm

יונת אלם כתב:על שמועה כי באה ונמס כל לב
הגאון השקדן רבי יוסף שטיגל זללה"ה שזכה ליצוק ממרן החזו"א ועוד

יש באוצר החכמה ספר/חוברת בשם "אוהב ימים" (אהב ימים) ובה שיחות ממנו.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?5 ... geid=P0001
[חלק מהחוברת אולי לא נכתבה ישירות על ידו, אלא נראה כמישהו שהעתיק ישר מהקלטות בלשון של דיבור בלי עריכה כלל, ולפעמים קצת קשה להבין מה שכתוב שם. אם המשפחה תערוך מחדש את החוברת, כנראה יהיה שם דברים מעניינים, יש שם הרבה זכרונות מצעירותו]

יונת אלם
הודעות: 168
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: ◆ אלון בכות ◆

הודעהעל ידי יונת אלם » ו' ספטמבר 13, 2019 7:58 am

הגאון המופלא מורה ודאין עשרות שנים רבי אברהם דב לוין זצ"ל. בשבת הבאה כ"א אלול ימלאו 30 שנה לאביו הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ"ל שממנו ירש את הדיינות רבות יש לספר על האב בישיבת מקור חייים בירושלים

פשיסחא
הודעות: 197
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 2:11 pm

המחנך החסיד ר' מוטל מיירנץ זצ"ל

הודעהעל ידי פשיסחא » ב' ספטמבר 16, 2019 1:04 pm

נלב"ע היום בגיל 91
בשנים האחרונות היה נחשב למעתיק השמועה של חסידי גור,
כאשר מאות אברכים ובחורים היו עולים אליו לקבל הדרכה וחינוך עפ"י מסורת חסידי קמאי.
היה תלמיד קרוב למדריך הנודע ר' שמואל בורנשטיין (שמואל ליקוואר) וקיבל ממנו הרבה סיפורים ורעיונות מהעולם החסידי שלפני המלחמה.
היה מורה ומחנך לתשב"ר שנים רבות.

פשיסחא
הודעות: 197
הצטרף: א' ינואר 29, 2017 2:11 pm

Re: המחנך החסיד ר' מוטל מיירנץ זצ"ל

הודעהעל ידי פשיסחא » ב' ספטמבר 16, 2019 1:23 pm

ברוך דיין האמת: מעדת חסידי גור הסתלק הבוקר לבית עולמו בשיבה טובה הרה"ח המשפיע רבי מרדכי (מוטל) מיירנץ זצ"ל, מהחסידים המפורסמים ביותר בחסידות גור ומזקני תל אביב של מעלה שהלך לעולמו בגיל 91.

ר' מוטל מיירנץ זצ"ל, מזקני וחשובי חסידי גור, נולד בט"ו אייר תרפ"ח בלודז' שבפולין לאביו הרה"ח רבי צבי הערשל מיירנץ הי"ד, שהיה מהמלמדים בחצר הקודש גור בפולין ולימד את משפחת האדמו"רים מגור.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה 'דרכי נועם' בלודז' אצל מורו ורבו הרה"ח רבי גד'ל אייזנר זצ"ל ואף בימי השואה האיומה למד בהיחבא ביחד עם ר' גד'ל במחנות - שם למדו שיעור ב'חובת הלבבות'.

בשנות השואה הסתתר אצל משפחה פולנית ביחד עם אמו, באמצעות ניירות מזויפים. לאחר מכן עלה לארץ בעלייה בלתי לגלית והוגלה לקפריסין. לאחר מכן עלה עם אמו לארץ וקבע את מקום משכנו בתל אביב. נישא עם בתו של הרה"ח ר' חיים חנוך העניך שלסר ז"ל, אשר היה סמל לחסידים העושים את תורתם קבע ומלאכתם עראי.

כל חייו היה ר' מוטל מחנך דגול ושימש כמנהל רוחני בתלמוד תורה 'מסורת אבות' בבני ברק, לצד זאת מסר שיעורים והשפיע מחסידותו בישיבות גור, וכן מסר שיעורים בספר 'שפת אמת' וב'חובת הלבבות' בביתו. כמו כן היה למחנך מומחה בתלמוד תורה סיני.

רבים בחסידות גור ראו בו כתובת לכל עניין ומסורת בחסידות מימות קדם. גם רבותיו מגור סמכו עליו כחסיד נאמן ושלחו אליו ספרים להגהה ולביקורת. הוא נודע כסופר מחונן וכתב כמה ספרים. הידועים שבהם הוא הספר 'על משכנות הרועים' העוסק בענייני חסידות; ואף ספר סיפורים שכתב לבני הנוער הנקרא "מירכתי ארץ".

בשנים האחרונות נחלש והמשיך להגיע לחצר הקודש גור, עד שהבוקר השיב את נשמתו ליוצרה.

מסע הלוויה בשעה 13:00 בצהריים מבית החסידים גור ברחוב רבינו תם 2 בבני ברק, ובשעה 15:00 מבית המדרש הגדול גור ברחוב ירמיהו בירושלים להר המנוחות שם ייטמן.

מקור: בחדרי.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מ_יצחקי, פשיסחא ו־ 25 אורחים