מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:02 pm

היום היה יום השנה לפטירתו של הצדיק הקדוש החסיד האמיתי מוהר"ר אלכסנדר זיסקינד ב"ר משה מהורודנא 'עובד השם יתברך' (תואר יחידי זה ציוה לחקוק על מצבתו), בעל מח"ס 'יסוד ושורש העבודה' שנלב"ע ביום י"ח אדר ב' תקנ"ד.

תולדותיו כבר נכתבו בכמה מקומות נפזרים, ועיקריהן נלקטו בהקדמות של כמה מהדורות של הספר, בעיקר במהדורת מכון הרי פישל ירושלים תשכ"ה, ובמהדורת ר' יהושע העשיל זינקובר, ירושלים תשמ"ז.

להלן אעמוד על נקודות זעירות במסכת חייו הגדולה והשפעתו ומורשתו לדורות, בעיקר ממה שלא נמצא בין בתרי ההקדמות הנ"ל, דברים שבזכות ה'אוצר' נאספו אחר הקוצרים, ממקורות נדירים יותר. עובדות והנהגות חדשות לצד פרטים חשובים. כמובן אין הדברים מסודרים וערוכים כ"כ, ואי"ה בהמשך אעלה כאן עוד ממשנת חייו ותורתו המאירה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:03 pm

מעשה קבורתו וקבורת הגר"א

בספר עליות אליהו הערה קי"ט מביא המחבר רי"ה לוין מכת"י הג' ר' העשיל מהוראדנא, וז"ל: על דבר אשר ציוה הרב החסיד מו"ה זיסקינד זצ"ל בעל יסוש"ה (בחלק שמצווה לח"ק) שיקברו אותו עם טלית מצויץ ולא כאשר נהגו לפסול אחד מהציצית, והנה כאשר נפטר שאלו זאת את הרב הג' מ' דניאל זצ"ל בעה"מ ס' חמודי דניאל מ"ץ בהוראדנא אם יקיימו צוואתו בזאת, והשיב כי לאחר לא היה מניח בזה לקיים צוואות המת ולשנות ממנהגו של עולם, אך על החסיד הצדיק בעל יסוש"ה אינו רוצה להגיד דעתו וירא הוא לעבור על רצונו וצוה לעשות לו כאשר צום. ויהי כהניחם אותו אל קברו נסתבכה אחת מהציצית בהיתידות [אשר שמו בקברו להציע עליהם מלמעלה סדין ולא בקרשים כאשר ציום] ונפסלה ולא נתקיימה מחשבתו של אותו צדיק בעל יסוש"ה.

הוסיף הרה"ג מהרי"ה הנ"ל: כי גם החסיד נ"ע הגאון מווילנא מסר לתלמידו הרב החסיד ר' סעדיה ז"ל אשר בעת פטירתו יקרבו אותו בטלית עם ציצית כשרים כהלכתם, והנה היתה נסיבה כי בעת פטירתו לא היה בווילנא תלמידו הרב החסיד ר' סעדיה הנ"ל, ותיכף אחר הקבורה בא ולא אסתייע מילתא, אז ידעו כי מה' היתה שיקויים המנהג, וכן סיפר לי הרה"ג המ"ץ בווילנא שהיה בעת פטירת הגאון נ"ע ושמע אז כזאת, עכ"ל עליות אליהו.

בשינויים מספר, בעיקר בנוגע להגר"א, מופיע ככל האמור בספר ערוך השולחן יו"ד סי' שנא,ג, וז"ל: ועכשיו המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל, שנושאין המת בציצית וקודם שמניחין אותו בקבר נותקין ציצית אחת מהד' ציציותיו. ויש שנהגו לנתוץ אותה בבית קודם הוצאתו לקבורה. ושמעתי בבירור על שני גדולי הדור, אחד ציוה אחד מתלמידיו שיקברו אותו בכל ציציותיו, ואותו תלמיד כשהגיעו להלבשת תכריכיו חש במעיו ויצא חוץ, ואותם שהלבישוהו לא ידעו מזה ונתקו אחת מהציצית כראוי, ונכנס תיכף אותו תלמיד והתחיל לצעוק, ואמרו הגדולים שהיו שם שזהו אות מן השמים לבלי לשנות. והשני כשהניחוהו בקבר עם כל הציציות נסתבכה אחת מהציצית ביתד שבתוך הקבר וניתקה מעצמה וראו בחוש שמן השמים גזרו כן. (הראשון היה הגר"א ז"ל, והשני היה החסיד מוהר"ז ז"ל מהוראדנא בעל יסוש"ה שציוה ג"כ להניחו בכל הציצית, עכ"ל).

[אגב, על המעשה עם הגר"א מצינו מקור מוסמך וקדום ביותר בספר מנחת יהודה לרי"י עפשטיין על הרא"ש מו"ק סי' קכז, עמ' 197).

בישורון כרך יח עמ' פו נדפס מכתב הגה"ק ר' שלמה עליישיאוו בעל ה'לשם' בו הוא מצטט את דברי הערה"ש בשם 'ספר אחד' ומסכים עם הנמען כי אין נכון בזה לנהוג סלסול בעצמו לשנות מן המנהג. [ושם בהערה הובא ככל הנ"ל].

ומעניין עוד, בצוואת רבינו שם כותב עוד: והריני גוזר ואומר שלא יניחו שם אדם בד' אמות של הקבר שלי כ"א צדיק גמור מפורסם, ודווקא שהיה רגיל ללמוד ג"כ חיבור שלי. ובהקדמת 'פתח דבר' של רא"ל מילר לצוואה מהדורת ווילנא תרפ"ט הובא כי גם בפטירת הצדיק ר' נחום ב"ר עוזיאל מהורודנא שמסופר עליו גדולות ונצורות מגודל צדקתו, והיה נחשב כבן דמותו וממשיך דרכו של רבינו, ואף למד בחבורה את ספרו, לא הרהיבו הח"ק עוז בנפשם לקברו אצל רבינו, והטעם היה כי חשבו הדבר לפחיתות כבוד לגאונים ולצדיקים הגדולים שחצבו למו קבר סביב לקברו בריחוק ד' אמות.

והנה בקובץ עץ חיים [באבוב] (גליון ו, עמ' כה) ישנו מאמר שלם על החמודי דניאל מאת נכדו הרב בצלאל דבליצקי שליט"א, ושם מובא כי החמודי דניאל שנאסף אל עמיו בשביעי של פסח תקס"ז נקבר לשמאלו של רבינו. וטעון בירור אם היה זה בתוך ד' אמות. (כיום בעוה"ר על גבם חרשו חורשים וציונם לשמה היתה).

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:04 pm

משל נמרץ משמו על תפילה בבית הכנסת

ר' עזרא אלטשולר אב"ד ואיינוטא (ליטא) ובעל תקנת עזרא כותב [מובא בספר הזכרון שיח תפילה (טשזנר) עמ' שפ]:

והחסיד הנורא ר' זיסקינד בעל המחבר יסוש"ה היה הולך תמיד בהקלויז שלו גם כשהיה זקן וחלוש, וכשאמרה לו אשתו למה לך ללכת ולהתפלל בהקלויז דווקא, עשה מנין בבית, הן נפשי יודעת מאוד שתפילתך מעומק הלב ובדביקות נפלא, ובודאי תקובל תפילתך גם אם תעשה מנין בביתנו.

ענה לה כי הרי גם את יודעת שפשטידא לשבת מוטב מוטב הרבה יותר לאפות בקדירה ישנה מבקדירה חדשה, כאשר קדירה ישנה מובלע כבר בדפנותיה שמן הרבה ולכן גם אם תתן בהפשטידא שומן מעט יהיה הפשטידא בטוב טעם אבל בקדירה חדשה גם אם תתן בו שומן הרבה כותלי הקדרה יבלעו וישאר הפשטידא צנום וכחוש, ומזה תבין שכותלי ביהמ"ד המובלעים כבר בקדושה יתירה תפילת ישראל ותלמוד תורה, גם אם מתפלל האיש שם לא בדחילו ורחימו כ"כ עולה התפילה לרצון לפני שומע תפילה, משא"כ בית פרטי גם אם מתפללין כהוגן כותלי הבית ואוירו המובלעים בשיחות בטלות ולפעמים גם בשיחות אסורות מחללים קדושת התפילה.

ואמנם כך הוא כותב בצוואתו לבניו סי' טז: הייתי נזהר להתפלל בתמידות בביהכ"נ דווקא אף שהייתי קצת חולה, ובציבור דווקא.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ו' מרץ 25, 2011 1:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:05 pm

עובדות ומסורות

מרן הגרא"מ שך זי"ע היה נוהג לספר כי בעיר סלוצק היה יהודי צדיק גדול בשם ר' שמואל יוסף ז"ל שסיפר על רבינו שפעם ראה כומר שמן מתהלך ברחוב העיר מדושן עונג: ותמה: ממה יש לו להשמין והרי אינו לומד תורה? וולכער רשב"א האט ער פארענפרט אז ער איז אזוי דין. (ראה מכתבים ומאמרים ח"ד עמ' קכז וכן בספר השיחות 'מחשבת זקנים' בכמה מקומות).

בספר שיח צבי (רצ"ה פרבר, עמ' קעג) מסופר: רבינו ראה את השררה נוסע עם משפחתו למשתה בנו בכרכרות יפות ומהודרות וסוסים דוהרים מעוטרים עם זהב וכסף פרחים ושושנים, ומקהלת מנגנים בכל כלי שיר, ובנ"א לאלפים מוחים כף לפניהם בקול המון חוגג. בראותו כל אלה בכה בכי תמרורים ואמר: הוי ואבוי כי בהבלים כאלה פוטרים אותם כאן בעולם הזה וריקם ישובו שם.

בספר שימוש חכמים עמ' נב מובא בשם ר' שניאור קוטלר, [ובדומה לזה מובא בהקדמת הרש"י כהן במהדורת תשכ"ה בשם ר' בנימין ליפקין], פעם ביום חורף קשה ישב רבינו בביתו בהורודנא, ולפתע נכנסו לחדרו וסיפרו שאדם אחד קפא מקור בבית המרחץ העירוני מרוב קרירות המים. השיב הצדיק על אתר: שיתחיל לומר נשמת ומיד יתחמם.

ואמנם כך הוא כותב בשער העליון פרק שמיני ברוממות תפילת נשמת: ובוודאי ראוי להלהיב לב האדם כאש אוכלת, לדבר התיבות בכח גדול ועצום ולהכניס שמחה לאיש במענה פיו בדברים האלה שמחה גדולה מאוד באלהותו ית"ש ויתעלה כ"כ עד הגיעו קרוב להתפשטות הגשמיות.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ו' מרץ 25, 2011 1:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:06 pm

בהגותם של בעלי המוסר

ישנו מאמר מר' נפתלי אמסטרדם שנדפס במאסף אהל תורה ברנוביץ ח"א עמ' לא מאשר דיבר בליל כל נדרי, ובתוך דבריו: ונקח דמיון ע"ז, הרי יש לנו שני ספרי מוסר, ספר נפש החיים להגר"ח זצ"ל וספר יסוד ושורש העבודה להחסיד ר' זיסקינד זצ"ל, וקוטב דבריהם אשר אדניהם הטבעו שונות הם זה מזה, בס' נפה"ח מרחיב הדברים ומגדיל הענין מעשה התורה והמצוה, אף שהם שלא לשמה ובלי כוונה, ובס' יסוש"ה מרחיב ומגדיל הענין של רעותא דלבא. וכאשר ילמד האדם ויעסוק תמיד בס' נפה"ח עלול להיות נקל אליו מכל וכל החוב של עבודת הכונה וטהרת הלב ולמוד ומעשה לשמה, ובאמת חובו גדול כמבואר בגמ' ובזוה"ק וכדומה. וכן להיפך כשיעסוק האדם תמיד בספר יסוש"ה ויעמיק בו, יוכל להכשל בדעתו לחשוב שמעשה העבודה בלי כוונה אין כלום, ומוטב שלא לעשות.

אך באמת המחבר הק' בעל נפה"ח היה נצרך להרחיב הדברים בענין המעשה מפני צורך העת והשעה, אבל נזהר ג"כ בדבריו הק' ודיבר גם בדרך הב', הוא הוא חוב הכוונה ורעותא דלבא, וכן בעל יסוש"ה ז"ל דבר ג"כ מילין אודות חוב המעשה אלא שהרחיב לדבר בענין הכוונה מפני טעמו ונימוקו שהיה לו בדבר.

והנה ממש בדומה לזה מצינו בספר פאר הדור ח"ב עמ' שיח, שם מסופר כי פעם ישב הגה"צ רבי דב יפה שליט"א לפני מרן החזו"א ותוך כדי שיחתם הרהיב ושאל, מהי עמדתו ביחס לשני הספרים יסוש"ה ונפה"ח ששניהם נחשבים כספרי יסוד בקרב ה'מתנגדים'. אך בעוד שבנפה"ח תובע המחבר להתרכז אך ורק בצדדים המעשיים של מצוות, דורש הצדיק מהורודנא להתמסר לעומק המשמעות של המצוות ולקיומן בהתלהבות מיוחדת.

חייך החזו"א והסביר: אלו ואלו דברי אלקים חיים, אבל הספר נפה"ח יפה בעיקר לחסיד נלהב מדי, והספר יסוש"ה טוב בעיקר למתנגד צונן מדי.

אגב, בספר דעת חכמה ומוסר לר' ירוחם הלוי ח"ב עמ' קעג מובא שר' נפתלי אמסטרדם אמר פעם בפורים לרבו ר' ישראל מסלנט: רבי, אילו היו לי מידותיו של רבי, לבו של בעל יסוש"ה, וראשו של השאג"א, איי הייתי יכול! וע"ז השיב לו הגרי"ס: נפתלי, בראש שלך, בלב שלך, ובמידות שלך.

בספר אור רש"ז שמות מאמר שמ כותב הסבא מקלם: ואריסטו אנו רואים כי היה חכם גדול מאוד, כל רז אנושי לא אניס ליה, וא"כ היה לו לאהוב את השי"ת מאוד מאוד, ומאוד הרבה מן ל' [=למשל] מהחסיד ר' אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה, ועכ"ז הכי יש ערך ודמיון לעוצם החשק הנפלא אשר להרב החסיד הנ"ל להשי"ת כל שעה ושעה כלות הנפש, כפי הנראה להבוחן דבריו בספרו כשמראה אהבתו להשי"ת.

בספר דעת תורה פר' נצבים (עמ' עג) מובאת שיחת ר' ירוחם הלוי בה הוא מעביר רשמיו מן הספר: בימים אלו הבטתי ולמדתי רב ההתעוררות בספר יסוד ושורש העבודה, ואני משתומם נורא איך שצדיק קדוש זה חוזר שם וחוזר שוב ושוב, מגיד וחוזר ומגיד פעמים אין ספורות בתוך כל הכוונות של התפילה לאמור: אני מאמין באמונה שלמה בבורא ית', אני מוכן ומקבל עלי למסור נפשי בכל מיתות שבעולם על קידוש שמו ית', אני שמח שמחה גדולה מגודל חכמתו ית', אני מקבל עלי לשמור תורתו ומצוותיו, אני מאמין באמונה שלמה ביציאת מצרים, אני מאמין באמונה שלמה באבות הק', ועוד ועוד כהנה קבלות כלליות וקבלות פרטיות, וככה הוא חוזר כן ע"ז במאות ואלפים פעמים.

ולכאורה אחרי הגדתו על אמונתו בהשי"ת והכנתו למסור נפשו על קדוש שמו ית', ועוד הגדות כהנה, פעם אחת או שתים, מה התוספות בחזרתו על אותם הדברים עצמם ברבוי הפעמים?

אולם כשתעיינו בדבריו של זה הקדוש זצ"ל, הנה תראו כי אמנם בכל פעם ופעם היתה אצלו כל קבלה כמקבלה עתה מחדש, רגע אחת שעברה עליו הרגיש כבר צורך לקבלה חדשה, לכריתות ברית חדשה בינו ובין הקב"ה, כל ימיו לא היה רגע שבטח על עצמו. כל ימיו היה באימה ופחד על עצמולא האמין ולא סמך על קבלתו שמקודם, כי לעולם לא תדע מה מתרחש כרגע, מה מתרחש כמו התעיף עינים.

וכותב שם בצוואתו לבניו, כי לולא עתירות תפילותיו בכל רגע אל הקב"ה לא היה יכול לו ליצר, זה ודאי אשר נאמר 'אשרי אדם מפחד תמיד', תמיד דייקא! כי כן יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, ואעפ"כ עם כל פחדו של זה הקדוש, ורוחו לא נפלה בקרבו! נשאר אותו יסוד ושורש העבודה כמאז ומקדם?! , ויעו"ש עוד באריכות.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:09 pm

בהיכלי צדיקים

בשם המגיד ר' ישראל מקוזניץ ידוע שאמר, היסוד ושורש העבודה נוהג לכתוב בספרו לעיתים קרובות: כאן צריך להיות בהתלהבות, כאן ביראה, כאן יתמלא באהבה, כאן יבכה בכי רב ועצום, וכן ע"ז הדרך לאורך הדרכתו לעבודת התפילה. 'לו היו 'קעשינעס' [=כיסים] מוכנים לעת מצוא, והיה בכוחו להשתמש בהם כפי העת והצורך. מה נעשה אנו שאין לנו 'מזומן' וצריכים הרבה להתייגע בזה.

אי"ה להלן נביא עוד פרטים בהקשר להערכתו ע"י גדולי החסידות.

כידוע ישנם מסורות שונות על הגעתו של רבינו להיכלו של המגיד ממעזריטש זי"ע. השמועה הרווחת היא כי המגיד כיבדו והעריצו מאוד, אך לא קיבלו לחבורתא קדישתא, ואמר כי הדרך המונחלת כאן אינה לפי שורש נשמתו, ואילו את מה שיש לו יפסיד. מעין נוסח זה מובא בשם ר' מוט'ל דיין מסלאנים ועוד.

בקובץ בית אהרן וישראל גליון כד עמ' קג מובא מכתב הגאון ר' שריה דבליצקי שליט"א בדבר נסיעת היסוש"ה אל המגיד ממזריטש, בתגובה על כך שבגליון קודם הובאו כמה גירסאות בדבר, וז"ל: הנה חותני הגאון צ"ת ר' חיים עוזר ינובסקי זצ"ל (שהיה מרבני ראשון לציון) היה יליד גרודנא (הורודנא) והיו לו מסורות שקיבל מקודמיו זצ"ל והוא סיפר לי את הסיפור בנוסח אחר, דהיינו שהיסוש"ה בא פעם בשבת למגיד הנ"ל זצ"ל ובשעת הסעודה בליל שבת התיישב בסוף השולחן, ואז לפני הקידוש פתאום הכריז המגיד זצ"ל ר' אלכסנדר זיסקינד יקדש!

גירסא זו מתקבלת מאוד על הדעת, יען כי מצאנו לה מקבילה די מדויקת מפי כתבו של הגאון הבקי הנודע ר' יוסף לעוינשטיין מסראצק, (מועתק בהקדמת מהדורת תשמ"ז), וז"ל: ובעת נשמע מהמגיד הגדול והקדוש בראוונה ומעזריטש בא בעל יסוש"ה על ר"ה אליו ולא גילה מי הוא. ובבואו לקדש בלילה שאל המגיד היכן ר' זיסקינד הורודנער וחפשוהו ומצאוהו מתגולל אחורי התנור מקדושת אמירת לדוד מזמור וכו', ויביאוהו אל הרב המגיד וצווהו לעשות קידוש, ובראותו החשיבות נמנע לבוא עוד כי לא רצה בכבוד רק ללמוד יראת ה'.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:09 pm

חמדת ימים אותו [לא] קראת

בצוואתו לבניו (סי' ג) הוא כותב בין השאר: היינו ראשון לכל ספרי מוסר תלמדו ספר חמדת הימים, ואחר סיום ספר זה שאר ספרי מוסר...אך חיבורי וספר חמדת הימים שנסדרו על ענין זמנים ג"כ תלמדו הענינים ההם כל אחד בזמנו. כך הוא הנוסח המקורי שנדפס בדפוסים הראשונים של הצוואה, החל מההדפסה הראשונה בהורודנא בשנת תקנ"ג וכן בווילנא והורודנא תקצ"ח, למברג תרי"א ועוד.

אלא שכמה מדפיסים 'נטלו יוזמה' והחליטו להשמיט את זכרו של החמדת ימים, כך עשו לראשונה האחים שפירא נכדי הרב מסלאוויטא בזיטאמיר תר"ח, וטו אחריהם גם בווילנא תר"י ותרט"ז. אחרים השתמשו בר"ת מטעים כמו ח"ה וחו"ה כביכול משתעי בספר חובות הלבבות. ברם, הגדיל לעשות המדפיס ר' ירוחם מאיר ליינר בן הרב הגאון מאיזביצא שפתח את ראשי התיבות להדיא 'חובות הלבבות', ואפי' באזכור השני שאין לו שום מובן, שכן לא סודר על סדר הזמנים.

(על כך העירני ידידי הר"ב דבליצקי שליט"א, וראה 'תעלומת ספר' לאברהם יערי, יחס החסידים לספר חמדת ימים, עמ' 125 ואילך).

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:10 pm

בהקדמת מהדורת תשמ"ז מעיד המו"ל כי שמע מהגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בשם הגר"א מווילנא שהתבטא על רבינו ש'עבר על חבל דק המתוח מעל ים סוער והצליח להגיע לקצהו בשלום'.

ובספר הליכות שלמה (תפילה פרק יא עמ' קמ) מובא כי מרן הגרש"ז התבטא באזני תלמידים: בצעירותינו היה ספר יסוש"ה ה'רבי' שלנו.

איש חמודות
הודעות: 15
הצטרף: ה' מרץ 24, 2011 9:04 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי איש חמודות » ה' מרץ 24, 2011 11:17 pm

אם כבר הזכרת את ''בהיכלי צדיקי החסידות'' זיע''א איך לא הזכרת שהקדוש הבארדיטשובער מופיע כשר המסכים על היוש''ה ועוד בתואר אב''ד פינסק [והמ''י] ואיך הרב''ד לא השית ליבך לזה?

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 24, 2011 11:20 pm

איש חמודות כתב:אם כבר הזכרת את ''בהיכלי צדיקי החסידות'' זיע''א איך לא הזכרת שהקדוש הבארדיטשובער מופיע כשר המסכים על היוש''ה ועוד בתואר אב''ד פינסק [והמ''י] ואיך הרב''ד לא השית ליבך לזה?


ידעתי בני ידעתי.

א. לא ראיתי צורך ליזיל כי רוכלא בידוע לכל. רוב הדברים שכתבתי כמדומני שאינם ידועים כ"כ כמו ההסכמות לספר.

ב. כבר מראשית כזאת הודעתי שלא כליתי את דברי, המתינו בסבלנות.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 12:08 am

בספר שומר אמונים מאמר השגחה פרטית פרק כג:

ועיין [=בצוואת היסוש"ה] מה שהפליא לעשות בזה העבודה של הודאה לה' המורה על אמונה בהשגחה פרטית, שהיה רגיל זה הצדיק להודות לה' על כל דבר שנעשה עמו, למשל אם נפל זכוכית ולא נשבר, והודה לה' על זה החסד, וכמו אם עבר תחת כותל רעוע ולא נפל, והודה לה' על זה החסד. וזו עבודה גדולה ונוראה כאשר העיד רבינו הקדוש מלובלין שגילו לו מן השמים שחשוב מאוד אצל הקב"ה סדר התנהגותו של הצדיק הנ"ל וגודל תמימות לבבו לפני ה' וכו'. .

ובספר טיב הנרות לגאון המקובל ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א עמ' נג מעיד כי הרה"ק בעל שומר אמונים היה אומר שבשנות בחרותו עיקר יר"ש שקיבל היה מספר יסוש"ה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 12:27 am

בענין ההודאה על ההליכה אצל הכותל הרעוע, ראה בצוואתו אות כז.

וראיתי בשם הגרש"ז אויערבאך שתמה היאך הלך אצל אותה חומה רעועה שעומדת ליפול ולא חשש שימעטו לו מזכויותיו. [ובלשונו שם נראה כי זה היה מחמת הכרח, וכנראה שלא היה דרכא אחרינא].

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:38 pm

הגה"צ ר' שמואל הומינר זצ"ל שהיה מרגלא בפומיה דברי רבינו היה מספר על מורו ורבו ר' ישעיה חעשין זצ"ל, מגדולי ת"ח ונקיי הדעת אשר בעיה"ק, שהיה ידוע בתפילתו בהתלהבות ובשמחה עצומה מאוד ובדביקות נוראה, שפעם גילה לו סודו ואמר לו: דע לך שמואל, כי כל זה השגתי ע"י לימודי בספר יסוש"ה.

ואמנם חתניו מספרים בהקדמתם לספרו דברי ישעיהו שכבר בהיותו כבן ט"ו שנים היה מלמד ברבים הספר הקדוש הזה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:40 pm

מפיו אנו חיין

אבל את שגב מעלתו ורום דרגותיו אנו למדים יותר מכל דווקא מפי כתבו שבצוואתו, והרי מקצת שבמקצת מדבריו.

בתוך צוואתו לח"ק: והריני גוזר ואומר שלא ידברו עלי שום שבח כלל, רק את השבח הזה ידברו עלי: מה שאני מעיד עלי שמים וארץ והיודע תעלומות יודע ויעיד עלי ג"כ אחר פטירתי שהייתי מאמין בהאמנת אלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד, ממש כמשה רבינו ע"ה, אך הוא ידע בבירור כפי גדל עיני שכלו כמ"ש בכל ביתי נאמן הוא, ואני השפל בגודל אמונה שלמה ואמיתות ברורה בלי שום פקפוק וספק כלל ח"ו, גם בבירור גמור לפי קט שכלי.

ישנה שמועה שלא מצאתי לה כדי סימוכין שרבינו הגר"א אמר על היסוש"ה שהוא נאה לספרו וספרו נאה לו, ואיכות המחבר כפי חיבורו. ולזה מתאים לצטט מצוואתו לבניו סימן ה: לבד כל הכונות שכתבתי בחבורי הנדפס, מעיד אני עלי שמים וארץ בניי אהוביי שלא נעדר אחת מהנה שלא כוונתי בעצמי, בכל התפילות ובכל ההודאות ביתר שאת וביתר עוז, ועוד רבים כהנה וכהנה שלא היה ביכלתי להציג בחבורי כוונתי אותם בעז"ה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:42 pm

מילי דחסידותא

בין בתרי ספרו אנו למדין דינים מחודשים רבים. ותחילה נשרטט כמה קוים לדרך הילוכו.

הנה ממה שכתב בשער האיתון פרק תשיעי נשמע בבירור כי לא שינה את נוסח תפילתו מנוסח אשכנז המורגל בליטא, בדבריו שם הוא ממליץ לומר ג"כ הנוסח של אתה כוננת בסדר עבודת יוה"כ - בעת סלסולי הש"ץ בעת אמירת הפיוט - ולא רק את הנוסח של אמיץ כח הנאמר לפי נוסח אשכנז.

ברם, בדבריו מובאים לרוב 'מילי דחסידותא', מהם דברים שלא התפשטו כ"כ עד שנשתרשו אצל מקהלות החסידים. הוא מחשיב מאוד אמירת לשם יחוד לפני כל מצוה (שער הכולל פרק ג ועוד), ועוד הפליג לומר לשם יחוד גם לפני קיום מצוות שבין אדם לחבירו (ראה בצוואתו סי' מה).

הוא מביא מנהג אמירת מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וכותב עליו שהוא תיקון גדול מתיקוני התפילות לאומרו קודם ברוך שאמר ע"פ האריז"ל, מנהג שלא נפוץ באותה תקופה בין מתפללי נוסח אשכנז (שער השיר פרק ג).

וכן הוא מכביר מילין בחיוב טבילה בעש"ק ובש"ק עם שחרית לקבלת הנשמה יתירה, (שער העליון פרק שמיני), מביא המנהג לומר הלל בעת אפיית מצות מצוה בערב הפסח דוגמת עשיית קרבן פסח (שער הצאן פרק רביעי), מביא את המנהג של 'יראים ושלמים' שלא לאכול שרויה בפסח (שם פרק שביעי) , ועוד כהנה רבות.

כך שספר קדוש זה אינו מוגדר כספר הלכתי, ואף שהביאוהו הפוסקים וספרי הלכה בדורות שלאחריו פעמים אין ספורות למו, ומ"מ מצינו כמה דברי חידוש שקשה לתלותם ב'מילי דחסידותא', ונביא כמה דוגמאות.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:44 pm

הלכות גדולות שנו כאן

מצוות תמידיות בכל עת – ואהבת לרעך ובצדק תשפוט עמיתך – גם במקומות המטונפים

בשער הגדול פרק שביעי כתב: ושני מצוות אלו יכול האדם לקיימם בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, דהיינו מ"ע של ואהבת וכו' בפועל, ואם רואה או שומע על חבירו איזה טובה והוא שש ושמח בלב שלם ממש כאילו בא לו אותה הטובה, הרי קיים מ"ע זו של ואהבת וכו' במחשבה, וכן ח"ו להיפך ר"ל. נמצא מ"ע זו יכול האדם לקיים בכל עת שתבוא לידו אפילו אם הוא במרחץ או בשאר מקום שאינו נקי. וכן מ"ע של בצדק תשפוט וכו' יכול האדם לקיימו במחשבתו ג"כ בכל עת שיתרחש.

וראה עוד בצוואתו הקדושה סי' מה שמספר מהנהגתו בזה נפלאות, ומסיים: בניי אהוביי זכרו ואל תשכחו מ"ע זו בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.

והנה שמענו מדבריו כמה הלכתי גבירתי.

א' שמצות ואהבת לרעך כמוך מתקיימת גם במחשבה גרידא.

ב' שמצוה זו היא מצוה תמידית בכל רגע ורגע. ולזה כיון גם הסבא מקלם, ראה בפנקס הקבלות עמ' יג ש'מצוה זו על כל איש ואיש מישראל בכל רגע ורגע, כמה רבבות מצוות כלליות יחד.

ג' שאפשר לקיים מצוות התורה גם בעודו במקומות המטונפים. וראה בענין זה דברי הביאור הלכה סי' תקפח,ב, דלכאורה אין מניעה מלקיים מצוה שלא בגוף נקי או מקום נקי אלא בתפילה וברכת המזון והלל ומגילה שעכ"פ אסור להזכיר שם ולומר דברי תורה במקום מטונף, משא"כ בתקיעות שאינו אלא רק מעשה מצוה, והיכן מצינו שאסור לקיים מצוה כשגופו אינו נקי או במקום שאינו נקי.

ושוב הביא בזה דברי המטה אפרים שכתב: נראה שאם התחיל לתקוע ומים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר לתקוע מראש להלן על הסדר, ואם תקע בשעה שהיו המים שותתין או אפילו מצא צואה במקומו יצא, ומ"מ יש לו לחזור ולתקוע בלא ברכה. הרי שדימה זאת לדין ק"ש. ומצדד הביה"ל שהטעם הוא משום דקיי"ל דצריך כוונה לצאת ידי המצוה שציונו השי"ת, א"כ זה גופא ג"כ נחשב לדברי תורה דלא גרע מהרהור בדברי תורה.

ועוד כתב די"ל בפשיטות דבשעה שמקיים מצוה בפועל הוא עבודה ואין לעשות עבודת ה' דרך בזיון דהוא בכלל ביזה מצוה, וגדולה מזו אמרו בר"ה לגד אסור לצחצח שופר של ר"ה במי רגלים מפני הכבוד והוא רק הכשר מצוה וכ"שד המצוה עצמה.

והנה הסברא הראשונה שכתב הביה"ל נראה דשייכא גם בעניננו שודאי צריך כוונה לצאת ידי המצוה, אולם באשר לסברא השניה היה מקום לחלק בזה בין מצוות שבין אדם למקום למצוות שבין אדם לחבירו, וגם אולי מחמת שמצוה זו לדברי רבינו היא תמידית בכל עת, אין בזה בזיון למצוה אם חושב בה במקומות המטונפים

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:45 pm

מלוה מלכה וקידוש לבנה

על סעודת מלוה מלכה הוא כותב: והאוכלים אותה עד אחר ארבע שעות בלילה לא יצא ידי חובתו. מצאתי. (סוף שער העליון).

בסדר קידוש לבנה: ורגליהם רגל ישרה כמו בתפילת י"ח כמ"ש בשו"ע, ולצד מזרח דווקא. (שער הצאן פרק ראשון). ובאמת בשו"ע סי' תכו לא נתפרש אלא כלשון הטור המעתיק ממס' סופרים פרק יח: ותולה עיניוכנגדה ומיישר את רגליו. ובא רבינו ומפרש שגדרה הוא כתפילת שמו"ע, (ואין העולם נזהרין בזה כ"כ), ונראה מדבריו דמה"ט גם צריך שיפנה לצד מזרח.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:46 pm

מצות ישיבת סוכה – שלא יצא כל שבעת ימי החג מהסוכה כלל

בשער האיתון פרק יב כתב רבינו להזהיר שלא יצא כל שבעת ימי החג מהסוכה לביתו כלל וכלל, אם לא לדבר הכרחי מאוד, וכתב להוציא כן מלשון האבודרהם, יעו"ש. והוסיף דעל זה ידוה לב כל הדווים לבקרים תפקדנו לרגעים תבחננו, שכמה רגעים בחג מטייל אדם בביתו חוץ לסוכה על לא הכרחי כלל, ועובר בכל רגע מ"ע כנ"ל, אוי לאותה בושה אוי לאותה חרפה, אם אומרים לו אחר פטירתו מעולם הזה, בא חשבון מכמה מאות ואלפים מ"ע מן התורה של בסוכות תשבו שעבר בימי החג על כל רגע ורגע שהוא ששהה חוצה לה מבלי הכרח, יעו"ש עוד.

ובנפש דוד - צוואת הגאון האדר"ת, אחר הפליגו במעלת הישיבה בסוכה וחיבובו אותה, כתב בתוך דבריו: וכמה פעמים נפלאתי על החסיד בעל יסוש"ה שכתב שכל רגע שיושבים בבית מבטלים מן מ"ע, ואני מסופקני מאוד, א"כ כוונת תורתינו הק' לשבת ז' ימים בבית האסורים ח"ו, והלא כל השנה כל אחד בביתו יוצא ובא, ואינו יושב בלי הרף בביתו, ובודאי תשבו כעין תדורו הוא גם כשיוצא לפעמים להתענג ולטייל, ודרכיה דרכי נועם כתיב.

והאחרונים האריכו למעניתם בדברי רבינו, ואסף דבריהם הגר"י רצאבי בספרו שולחן ערוך המקוצר או"ח ח"ג עמ' רכב, יעו"ש, וכאן נציין רק לדברי הגרש"ז אויערבאך בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' נח אות לח דנדחק טובא בהעמדת דברי רבינו. ובספר הליכות שלמה מועדים הביאו כמה נוסחאות בזה בשמו, וראה שם בסוף הספר בחידושים מבנו הגאון ר' עזריאל זליג שליט"א.

[בתוך הדברים מובא כי הגרש"ז צידד שדברי היסוש"ע לא נכתבו כספר הלכה אלא כמילי דחסידותא, וראה בענין זה בשו"ת אז נדברו חלק יד).

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:48 pm

להימנע מאכילת מצה כל ימי הפסח

לאידך גיסא מצינו בדברי רבינו לענין קיום מצות מצה בכל ימי הפסח, וז"ל בשער הצאן פרק ז: ועל כן כל שבעת הימים ראוי לאדם למעט באכילת מצה אף שהיא שמורה משעת קצירה כי אינך יודע איזה מהן יכשר ממשהו חמץ בשעת אפיה, ותפק לרעב נפשך בשאר מאכלים ובמיני לפתן.

בענין זה ראה עוד בשערי תשובה סוף סי' תס: ויש שמחמירין ביותר שאין אוכלין מצה כלל אחר ליל הראשון רק אוכלים למעדנים מיני תבשילין, והרבה נמנעים לעשות כן מפני שמחת יו"ט כי פיתא סעדא דליבא, ועל אלו ועל אלו שלבם לשמים קורא אני ועמך כולם צדיקים.

ועי' בספר נימוקי אורח חיים לבעל מנחת אלעזר ממונקאטש סי' תעה שצווח ע"ז ככרוכיא. [ויש להעיר עוד, למה דאיתא בספר 'מעשה רב' - הנהגות רבינו הגר"א ז"ל סי' קפה, וז"ל: 'שבעת ימים תאכל מצות', כל שבעה מצוה ואינו קורא לה רשות אלא לגבי לילה ראשונה שהיא חובה, ומצוה לגבי חובה רשות קרי לה. אעפ"כ מצוה מדאורייתא הוא, עכ"ל. ולפי"ז נמצא שיש בזה ביטול מ"ע, ובמקו"א הארכנו בזה].

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:50 pm

מתנות לאביונים קודם קריאת המגילה

בשער המפקד פרק ו כתב רבינו: הבקר אור והאנשים ישלחו את ידם להדר בקיום המצוה של מתנות לאביונים קודם התפילה בכדי שיוכל האביון להכין צרכי הסעודה, עכ"ל. וזהו חידוש עצום ושלא כמנהג ישראל המצוי, וגם יש לדון מצד תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואין מעבירין על המצוות. ועי' שו"ת מהר"י אסאד או"ח סי' רצ.

ומתחילה חשבתי להעיר בזה, היאך יתן לפני התפילה בלא ברכת שהחיינו ע"ז שמברך על המגילה ופוטר את שאר מצוות היום. ואמנם בדברי המשנ"ב ריש סי' תרצב שמעתיק דברי המ"א בשם של"ה, נזכר לכוין בברכת שהחיינו גם על משלוח מנות וסעודת פורים, וליתא מתנות לאביונים, ומבואר מאוד לפי האמור.

אולם, בכמה פוסקים מצינו שכללו גם מצות מתנות לאביונים בכוונת ברכת שהחיינו, ראה פמ"ג שם סק"א, חיי"א כלל קנה, קצוש"ע סי' קמא, וכן מובא במנהגי החת"ס פ"ט,ה. ועי' שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תב, שו"ת בצל החכמה ח"ו סי' פא.

ומקור דברי רבינו הוא כנראה מדברי האריז"ל בשער הכוונות, וראה מה שהאריך בזה הגרי"ח סופר שליט"א בתחילת ספרו כנסת יעקב עמ' כ ואילך, [שם מופיע מאמר שלם עם הארות בדברי רבינו שהיה לי לעזר, תשו"ח לו].

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 25, 2011 1:51 pm

משלוח מנות לאחר סעודת פורים

עוד מבואר בדברי רבינו שם שמקודם אוכל סעודתו שחרית ואע"פ שעיקר הסעודה עושין לעת ערב, מכוין לצאת בה ג"כ ידי חובתו, ואח"כ יזרז א"ע לקיים מצות משלוח מנות. וזה כנגד משמעות כל הפוסקים שמצות משלוח מנות קודמת, שכן מבואר בדברי תרוה"ד שהעתיק הרמ"א שהטעם שאוכלים סעודת פורים לעת מנחה הוא משום שבשחרית הוא טרוד במשלוח מנות ומתנות לאביונים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12198
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מרץ 25, 2011 2:19 pm

יש"כ על הדברים המלהיבים לזכרון נצח אותו חסיד וקדוש.
כמות הדברים הבאים ומתחדשים כאן בקושי מאפשרת להגיב, אך אכתוב מעט.
----------------
על חלקו של היסוש"ה בפרשת הקדוש ר' אלעזר מהורדנא, שהומת בגין עלילת הדם אחר שמיאן להודות באלילותם, ראה רשומות ד' במאמרו של ה"א ינובסקי (ומשם לספרו 'לדורתי'), ובספר 'הראה ואינו נראה', ווארשא תרנ"ד למחבר עיר גבורים.
---------------------------
ביסוש"ה לפורים כתב, דברכות המגילה יברך כל איש לעצמו, ויזדרז לסיים לפני הקורא שיוכל לענות אמן על ברכתו, ולפו"ר הוא תמוה שלא חש להפסק. (וכ"כ גם בסידור יעבץ אבל הוא מהוספת השוחט וזה היפך דעת היעבץ עצמו והגם לכבוש וכו'). והגרי"ב בנימוקיו לשו"ע או"ח סי' תרצ"ב האריך בזה קצת שאסור לענות אמן משום הפסק וסיים: וכתבתי זה להוציא ממ"ש בספר יוש"ה וכו' ובמכ"ת הרמה לא כן הוא וכו'. [הגהות הגרי"ב לשו"ע או"ח נדפסו לראשונה בזכורלאברהם תשנ"א, ולפלא שבשו"ע מכון י-ם לא מצאתי בנימוקי הגרי"ב שם כ"ז ואולי נשמט ממני].
------------------------------
על מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ותרומת היסוש"ה להתפשטות אמירתו, ראה כאן:
ללא שם.jpg
ללא שם.jpg (106.86 KiB) נצפה 7512 פעמים

לולי דמיסתפינא
הודעות: 247
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ו' מרץ 25, 2011 2:24 pm

אין די מלים על עבודתו הנפלאה של הרב נוטר הכרמים, באסיפת סולת יין ושמן על בית מדרשו של היסוד ושורש העבודה באופן נעלה מאד, ואף שישנן במות המתפרסמים יותר מעל גבי אוצר החכמה, ניתן לקוות כי המבינים כבר ילקחו מכאן.

בכל אופן עבודה נפלאה ביותר, במיוחד המדור בהגותם של בעלי המוסר.

יש לציין כי בישיבות החסידיות במיוחד הקטנות היסוד ושורש העבודה הוא ספר יסוד, במיוחד לפני כל יו"ט.

ועוד אציין מה ששמעתי כ"פ מפי הגה"צ רבי נטע פריינד שליט"א שאמר במתק לשונו: דער יסוד ושורש העבודה האט געהאט א שאפע, דארט איז געלגן טרערן, דארט איז געלעגן שמחה, ועען ער האט געואלט האט ער ארויסגנומען [היסוד ושו"ה היה לו ארון שם היה מנוחים דמעות, שם היו מנוחים שמחה, ובכל עת היה מוציא משם] הכונה, על דבריו שכותב כאן צריך לבכות, כאן צריך לשמוח, שכ"ז הוא לפי גודל מדריגתו, אך לאו כל מוחא סביל דא.

ותיק
הודעות: 70
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 9:04 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי ותיק » ש' מרץ 26, 2011 11:31 pm

יצא לאור עולם ע"י מכון אור חדש בתקופה האחרונה מהדורה מפוארת של הספר יסוד ושורש העבודה בתוספת פירוש מתוק מדבש על דברי הזוה"ק, ובחלוקה ללימוד יומי, והרבה הוספות חשובות.
בראשה ישנה פרקי מבוא על תולדותיו של רבינו זי"ע. לתועלתכם מצו"ב פרקי המבוא:




נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 27, 2011 12:30 am

יישר כח מעומקא דלבא.

אך למותר הוא לומר כי לא היתה זאת המהדורה לפני, ורשימותי אלו פרי איסוף וליקוט ידי הכהות המה.

בברכה המשולשת
הודעות: 11597
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 12, 2012 9:41 am

הקפצה, לרגל יום היארצייט.

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 13, 2012 10:29 pm

העליתי בס"ד עוד כמה נידונים הלכתיים שדנו אחרוני זמנינו בחידושיו של רבינו היסו"ע.

שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן לג
שמחתי במכתבך והנני להשיב בקיצור. ואשר שאלת במה שראית בספר יסוד ושורש העבודה, שכ' שאחר טבילת עש"ק דוקא ישתדל אחר מים לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו, ואתה תמהת בזה נגד הש"ס פ"ק דשבת בגזירה דח"י דבר דגזרו הבא ראשו ורובו במים שאובים שלא יאמרו אלו מטהרין, הנה זה לא קשה דלא גזרו אלא במי שצריך טהרה מן הדין לא כן אם טובלים רק משום קדושה והכנה לש"ק, ואפי' בע"ק בזה"ז אעפ"י שאנו נזהרים, אבל אינו מן הדין - הרי אפילו בטבילת נדה מבואר בשו"ע יו"ד סו"ס ע"ה דרק יש אוסרין אבל מן הדין מותרת לרחוץ אח"כ, אלא דשם נהגו להחמיר כמש"כ הרמ"א, אבל בהנ"ל פשוט - מ"מ למעשה נכון להזהר, ולא ראיתי נוהגים כספר הנ"ל, אלא רוחצים עו"פ פניו וידיו מעט לפני ש"ק.


שו"ת בצל החכמה חלק ו סימן נא
א) בסדור בית יעקב להגאון יעב"ץ זצ"ל (אחר יוצר לפרשת זכור דף שע"ח ע"ב אות י"ג) כתב, וקודם הקריאה (דפ' זכור) יאמר כל אדם, הריני מוכן ומזמן לקיים מצות עשה מה"ת לשמוע פ' מחיית עמלק כמש"כ בתוה"ק עכ"ל. וכ"כ גם בסדור כתר נהורה (דף שצ"א) וכ"כ גם בספר יסוד ושורש העבודה (שער המפקד פ"ג). ולא זכיתי להבין ד"ק בזה. שהרי אין המצוה לשמוע פ' מחיית עמלק אלא פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק. כמבואר ברמב"ם (פ"ה מה' מלכים ה"ד וה"ה) וז"ל מצות עשה להחרים שבעה עממין שנאמר החרם תחרימם וכל שבא לידו אחד מהן ולא הרגו עובר בלא תעשה וכו' וכן מצו"ע לאבד זכר עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק ומצו"ע לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק מפי השמועה למדו זכור בפה לא תשכח בלב שאסור לשכוח איבתו ושנאתו עכ"ל. הרי דמצות מחיית עמלק היא להרוג כל אחד מהם שבא לידו דומיא דמצו"ע להחרים שבעה עממין. וענין המצוה של זכור את אשר עשה לך עמלק, שהוא מצוה לזכרו בפה היינו מעשיו הרעים ואריבתו כדכתיב קרא, זכור את אשר עשה לך עמלק, אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך. ואין נזכר בדברי הרמב"ם כלל, שיהא צריך להזכיר ענין מחיית עמלק כלל אלא שתכלית הזכירה היא שעי"כ תהי' האיבה והשנאה שמורה בלבינו ונמחה זכרו בבא העת בב"א. אבל להזכיר חובת המחייה בפה א"צ כלל.


שו"ת בצל החכמה חלק ד סימן מד
וצל"ע במש"כ בס' יסוד ושורש העבודה (שער הששי פ"ב) בנוגע ללימוד מקרא בלילה "אך כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלשון לע"ז ליכא "סכנה" כלל" עכ"ל. משמע דבמקרא בלא לע"ז איכא סכנה ח"ו, וזה דלא ככל הנהו רבוותא שהזכרתי. ובשו"ת אבני צדק (סיגעט, חיו"ד סי' ק"ב) מעתיק דברי יסושה"ע אלו בשינוי לשון שכ' כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלע"ז ליכא "למיחש" כלל, ע"כ, וא"ש.

משה ששון
הודעות: 158
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 11:04 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי משה ששון » א' מרץ 18, 2012 10:49 pm

נוטר הכרמים כתב:בהקדמת מהדורת תשמ"ז מעיד המו"ל כי שמע מהגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בשם הגר"א מווילנא שהתבטא על רבינו ש'עבר על חבל דק המתוח מעל ים סוער והצליח להגיע לקצהו בשלום'.

מעין זה כתוב [אולי בחיי מוהר"ן] שלפני פטירתו שמח על שעבר את העולם [והכונה כנ"ל]

היסוד ושורש העבודה למד אצל בעל אור השנים
ובעל אור השנים כותב שקיבל את הקבלה איש מפי איש עד האריז"ל

בן יצחק
הודעות: 86
הצטרף: ג' פברואר 19, 2013 1:03 am

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי בן יצחק » ה' מרץ 20, 2014 8:42 pm

משה ששון כתב:
נוטר הכרמים כתב:בהקדמת מהדורת תשמ"ז מעיד המו"ל כי שמע מהגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בשם הגר"א מווילנא שהתבטא על רבינו ש'עבר על חבל דק המתוח מעל ים סוער והצליח להגיע לקצהו בשלום'.

מעין זה כתוב [אולי בחיי מוהר"ן] שלפני פטירתו שמח על שעבר את העולם [והכונה כנ"ל]

היסוד ושורש העבודה למד אצל בעל אור השנים
ובעל אור השנים כותב שקיבל את הקבלה איש מפי איש עד האריז"ל


נמצא בחיי מהר"ן תקכ"ב
קבצים מצורפים
יארצייט+יסוד+ושורש+העבודה.jpg
יארצייט+יסוד+ושורש+העבודה.jpg (245.97 KiB) נצפה 5985 פעמים

שיף
הודעות: 2268
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי שיף » א' פברואר 28, 2016 9:20 pm

הקפצה ליומא דהילוליה י"ח אדר

נוטר הכרמים
הודעות: 6801
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 26, 2016 12:10 am

'ואם לא עשה כן כאילו לא התפלל' - כפשוטו

בשער הקרבן שער חמישי כתב: ו
אחר אמירת יהיו לרצון יפסיע ג' פסיעות לאחוריו, והוא דינא דגמ' והובא ג"כ בטור, וז"ל הגמ' דיומא דף נ"ג: ארישב"ל המתפלל צריך שיפסיע ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום, ואם לא עשה כן כאילו לא התפלל, ופירש"י, ראוי לו שלא התפלל - כלומר, נח היה לו אם לא התפלל כלל. עכ"ל רש"י... ואם לא עשה כן הרי הוא כאילו לא התפלל, כנזכר בגמ' הנ"ל מבואר ואם לא עשה כן כאילו לא התפלל, ואוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה, שביטל תפילות של כמה שנים שלא היו נחשבין לתפילות כלל, אף אם התפלל התפילות בכוונה כראוי, ואוי ואבוי ענו לה על אותו כלימה, שהריח הוא כאילו לא התפלל כמה שנים כלל וכלל, ואכל ושתה על הדם, ועבר ג"כ אל"ת דלא תאכלו על הדם... וזולת ביטול התפילה שמצווה מפס' ולעבדו בכל לבבכם כדברי חז"ל לא די בזה שהוא כלא התפלל וכו'.

על חידוש זה שמעתי מהגרי"י קלמנוביץ שליט"א שהפליא את החידוש אשר בדבר, לפרש 'כאילו לא התפלל' דלא היה כאן מעשה תפילה כלל, עד כדי שאם אוכל ושותה נחשב זה כאכילה ושתיה לפני שהתפלל. וסיפר שבאה אצלו אשה לשאול לפי דברי היסו"ע הנ"ל, כיון שלא פסעה כראוי, מה תעשה כעת בשבת קודש, אם תאכל סעודת שבת אחר שזה אכילה לפני התפילה...

ויעוי' בשו"ת רדב"ז (ח"א סימן שלט), וז"ל,
שאלת ממני אודיעך דעתי בש"צ כשחוזר התפלה אם צריך לפסוע שלש פסיעות או לא... ותו כיון שאותם שלא התפללו צריכין לפסוע ג' פסיעות אם יראו את ש"צ שאינו פוסע גם הם לא יפסעו שהרי אינם בקיאים. ותו דלישנא דריב"ל הכי משמע דקאמר המתפלל צריך שיפסע ג' פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום ואם לא עשה כן כאילו לא התפלל ע"כ ומדקאמר המתפלל משמע כל מתפלל ואם לא עשה כן כאלו לא התפלל ונמצא שלא הוציא את מי שאינו בקי מדלא קאמר לא יצא ידי חובתו.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' אוקטובר 31, 2016 5:18 pm

ואשרי הנשים צדקניות שאלו שאלותיהם...
ומסתבר שהיא ממשפחת הגה"צ הנ"ל שליט"א...

פרנקל תאומים
הודעות: 2951
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 02, 2016 2:56 pm

לגבי "עושה שלום":
ההסתכלות על חיסרון גדול במעשה מצווה או עכ"פ בתפילה כעל מעכב ממש של כל המעשה היא אופיינית בספר "יסוד ושורש העבודה",
לדוגמא:
בריש שער המים, כתב על מ"ע ול"ת שאדם דש בעקביו, וזלה"ק:
"...והם מ"ע ול"ת הכתובים ומפורשים בתוה"ק ואדם דש בעקביו...כמה מאות ואלפים מ"ע מן התורה של ברכת המזון ברך שלא בכוונה...וכמה מאות ואלפים תפילות התפלל שלא בכוונה...וכמה ברכת הנהנין וברכת המצוות ברך שלא בכוונה...זולת העונש החמור הנזכר בגמרא הקד' ובזוה"ק בברכת הנהנין ע"ז שנהנה בלא ברכה מעוה"ז, וגזל אביו ואמו וכנס"י, ואף שברך, אך לא כיוון ליבו בהם כראוי, כלא נחשב בעיני המקום ברוך הוא..." עכ"ל.
הא קמן שתפילה, ברהמ"ז וברכת הנהנין או אפי' ברכת המצוות, שנעשו בלא כוונה, החשיבם בכלל "נהנה מהעוה"ז בלא ברכה",
ואף שברך, "כלא נחשב בעיני המקום ברוך הוא" !
ומונה זאת בכלל מאות ואלפים מ"ע ול"ת שאדם דש בעקביו, כלומר לא זו בלבד שהוא דש בעוון אי הכוונה, אלא שהוא דש בעצם העוון של אי התפילה ואי הברכה כלל וכלל.

משה ובני ישראל
הודעות: 522
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 7:27 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי משה ובני ישראל » א' נובמבר 20, 2016 5:09 pm

זי"ע
קבצים מצורפים
3.PDF
(2.14 MiB) הורד 150 פעמים

זאב ערבות
הודעות: 4540
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am
מיקום: מאנסי נ.י.
שם מלא: זאב וגנר

ספר יסוד ושורש העבודה

הודעהעל ידי זאב ערבות » א' מאי 03, 2020 8:07 pm

באוצר החכמה יש כמה וכמה מהדורות של הספר יסוד ושורש העבודה ואחת מהן שיצאה בב"ב ע"י שלמה שפר בשנת תשמ"ז (כך ניתן להבין מההסכמות כיוון שבשער לא מצויין) בשני כרכים עם תרגום הזהר צד בצד. בידי מהדורה שיצאה אף היא בתשמ"ז בשני כרכים ע"י יהושע העשיל זינקובר אך זו מנוקדת ולכאורה נעשה בה עבודה קצת יותר יסודית ויש בה כמה הוספות שאין במהדורת שפר וצירפתי בקובץ ביניהם הסכמת רב בנימין זילבר שנתן הסכמה לשתי המהדורות, התנצלות המחבר, הקדמה לתקוני טעויות הדפוס ברש"י בנ"ל (וראו שם הערה למטה), שער הצואה הקדושה, והצוואה הקטנה והסכמות לצוואה ובקשר להסכמת רב לוי יצחק ראו כאן viewtopic.php?f=7&t=14141&p=132505&hilit=%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93+%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9+%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94#p132505
ולבסוף מסירת מודעה.
וצ"ע אם שני המהדירים ידעו זה מעבודתו של זה.
קבצים מצורפים
יסוד ושורש העבודה.pdf
(4.13 MiB) הורד 10 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 1213
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מאי 03, 2020 9:32 pm

viewtopic.php?f=65&t=42663&p=621049&hilit=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%95#p621049
כאן בחוברת יש דברים נפלאים עליו מדרשת הגריח"ס.

השעיר החיי
הודעות: 365
הצטרף: ב' ינואר 25, 2016 9:56 pm

Re: 'עובד השם יתברך' החסיד בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע

הודעהעל ידי השעיר החיי » ב' מאי 04, 2020 1:55 am

לכידה.PNG
לכידה.PNG (596.74 KiB) נצפה 292 פעמים


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים