הרה"צ ר' מאיר קליימן - מתעסק בקדשים בהדפסת ספרי יראה ומוסר

[נוטר הכרמים]

'מתעסק בקדשים בהדפסת ספרי יראה ומוסר'

איש נקי וצדיק, ת"ח ואציל המידות, צנוע ומעלי, היה בשכונת גאולה בירושלים ור' אליהו מאיר קליימן שמו. זכה להרביץ תורה ויראה לעדרי הצאן בכמה מקומות, ובין השאר כיהן כר"מ וכבוחן בישיבת תפארת צבי ובתלמוד תורה המסורה בירושלים.

היה איש מוסר מובהק מגידולי ישיבת בית יוסף נוברדוק בפינסק, שחותמם ועקבותיהם ניכרו בכל הליכותיו. במקום זה נתקשר בכל נימי לבבו ונפשו למרן בעל הקה"י זיע"א, ומני אז היה מבאי ביתו וחביב אצלו ביותר.

בשנת תשכ"ה מצא ר' מאיר זצ"ל כר נרחב לזיכוי הרבים, שהיתה נחלתם של חניכי נוברדוק, ונצטט בזה לשונו של הסטייפלער: הן מע"כ הרה"ג היקר המופלג בתורה ויר"ש מתעסק בקדשים בהדפסת ספרי יראה ומוסר כש"ת ר' מאיר קליימן שליט"א, וכבר זיכה את הרבים באיזו ספרים יקרים שנתקבלו בחיבה אצל בני תורה וחובבי תורה.

ופעם אחרת כתב: בואו ונחזיק טובה...מרביץ תורה בהגדת שיעורים, בכמה ערים, וכעת בישיבה לצעירים, בירושת"ו מרום הרים. אשר רחש לבו דבר טוב לזכות את הרבים להוציא לאור ספרי מוסר יקרים אשר המה נעדרים ובלתי מצויים בגבולינו...

הוא שקד על כך ללא הרף, וזכה להוציא עשרות ספרי יראה ומוסר, בנוסף לספרים נוספים בהלכה פרשנות ודרוש, ספרים שמהם היו יקרי המציאות, ור' מאיר העלם מתהום הנשיה וחילצם ממסגרם במצולות בתי עקד וספריות שונות.

[נוטר הכרמים]

חובב ספר מובהק

היה חובב ספר מובהק, ותח"י נמצאו גם כת"י נדירים. ראה למשל בקובץ מוריה [גליון קנד-קנו, כסלו תשמ"ה, עמ' מז] נדפס מכתב חידו"ת של ה'אפיקי ים' לר' אליקים געציל לעווינטאן מגיד מישרים דבריסק, (שאת ספרו מחזה עינים זכה ר' מאיר לאדפוסי אידרא), בדין עשה ול"ת דמאנס ובדין שליחות לד"ע, שנמסרו ע"י ר' מאיר.

בקובץ מוריה [גליון שנג-שנה, ניסן תש"ע, עמ' כט] שנדפסו מבית גנזיו, מאמר נפלא של הגרא"מ לפידות מראסיין על 'בחינת המאבק בין גוף לנפש – ביאור פסוקי שיר השירים'. הדברים נישאו כ'הספד שקוננתי על פטירת הרה"ג מוהר"ר אלי' לעווינסאהן קראטינגער שנצחו אראלים את המצוקים ביום א' ל"ג בעומר שנת תרח"ם' (לשון כתי"ק]. עיקרו של המאמר כבר ראה אור בקובץ עיטור סופרים חוברת ב' [תרמ"ט], אך בסופו באו דברי הספד על אשה חשובה מקהילתו, ובהם נזכר גם דבר פטירת ר' אליהו קראטינגער, וקטע זה לא נדפס שם.

אגב, את ספרו דברי אמת (שיצא לאור מתחילה בשנת עת"ר בעילום שם) זכה ר' מאיר להוציא לאור בשנת תשל"ו בהסכמה מיוחדת של הקה"י. ר' מאיר העיד כי שמע מאדם אחד ששב בתשובה בעקבות הלימוד בספר.

[נוטר הכרמים]

'ככוכבים יזהירו'

לאחרונה הגיעו לידי כמה קבצים [שיצאו לאור באופן פנימי] מתוך ספר העתיד בעתיד לראות אור 'ככוכבים יזהירו' שכותב אחד מנכדיו שיחיו לזכרו.

החוברות מלאים מזן אל זן בחומר הסטורי רב ערך השזור בין פרקי חייו העשירים בישיבות נוברדוק וכולל עץ יוסף, וכן תיאור קורותיה והווי חייה של העיירה דרוהושין שבליטא –ערש הולדתו, והגדול אשר בקרבה 'הנפח הקדוש' ר' אליהו מרדכי לווינוביץ זצ"ל.

בחרתי לצטט את הקטעים שנוגעים ל'מטפחת סופרים ועיטור סופרים', והרי הם לפניכם כלשונם.

[נוטר הכרמים]

'ספריו הם טובים אבל עליו היו טענות'

וכך אנו מוצאים בזכרונות שכתב על רבו הקה"י: מנהגו של הצדיק היתה להזדרז לתת לי המלצה בכל ענין שבקשתי [הוצאת ספרים ועזרה לבנין הישיבה] אך אם היה לו דבר של ספק היה מקיים שב ואל תעשה, כן היה כשהראיתי לו ספר ע"מ להדפיסו וביקשתי את הסכמתו, עיין בספר ואמר: מאחר ומוצאו של המחבר במדינת גרמניה שההשכלה התפשטה שם מאוד 'צריך כולה בדיקה' ואין לי זמן לעבור על כל הספר ולבדוק היטב מי הוא המחבר.

וכששאלתיו הלא הספר מקובל כספר טוב, ענה לי: יתכן, שכך אך גם ספריו של פלוני [ונקב בשם] הם טובים ואילו הוא בעצמו לא היה בסדר.

נכדו המו"ל מציין כי אף שר' מאיר אינו מזכיר מיהו פלוני המדובר, שמע מהגה"צ ר' דב יפה שליט"א שר' מאיר סיפר לו ששאל את מרן הקה"י על ספריו של ווייזל, ואמר לו מרן 'ספריו הם טובים אבל עליו היו טענות'.

ומציין למובא במאמרו המקיף של ידידי הרי"נ השל בקובץ בית אהרן וישראל גליון מז עמ' קמט בשם ר' דב יפה: אשר הר"ר מאיר קליימן ז"ל שהיה מו"ל ספרים רבים והיה שואל תמיד את מרן בעל קה"י מסטייפלא זצ"ל אודות איזה ספרים להו"ל, ושאלו ג"כ אודות ספרי וויזל [א"ה, אין ברור אם שאל על כל ספרי וויזל או על ספר מיוחד ממנו] וענה לו בזה"ל: די ספרים זעזען גוט, אבער אויף עם איז גיווען טענות'.

[נוטר הכרמים]

'מלחמת מצוה' ההשמטה והפיצוי - 'עכשיו יכול לבלבל צעירים'

עוד מסופר שם: מאורע מעניין הממחיש את התבטלותו המוחלטת של ר' מאיר קמיה מורו ורבו מרן הקה"י התרחש כשנתיים לפני פטירת מרן, באותה תקופה הוציא ר' מאיר לאור קובץ ספרי מוסר יקרים כרוכים יחדיו, כשבראשם הספר 'מלחמת מצוה', ואף הדפיס שם כדרכו את הסכמת הקה"י שכתב לו אודות ספריו.

מחבר הספר מלחמת מצוה הוא אחד מן הראשונים, רבינו שלמה [המכונה הרשב"ש] בן רבינו התשב"ץ, בתקופת המחבר ניהלו המשומדים ויכוחים רבים עם גדולי ישראל וחכמיה עד שבשנת רנ"ב גורשו היהודים מספרד. התשב"ץ הקדיש חלק מספרו 'מגן אבות' ללחום עם אותם משומדים ולהשיב רבים מהאנוסים לדרך האמת לדרך האמת, ואף בנו הרשב"ש בחיי אביו ובהמלצתו, כתב אגרת 'מלחמת מצוה' ללחום מלחמה ולהשיב כנגד אחד מאפיקורסים [המלשין י"ז שכתב קונטרס לשפוך בוז על נדיבים כנגד חז"ל הקדושים] ומשיב ודוחה טענותיו אחת לאחת.

ר' מאיר אף התייעץ קודם ההדפסה עם רבינו הגר"ח [=קנייבסקי] שליט"א שהסכים עמו שמן הראוי להדפיס ספר שיצא מתחת יד אחד מן הראשונים.

והנה באחד מן הימים כשנכנס ר' מאיר לבית רבו, הניח את ספרו החדש על שולחנו כדרכו תמיד. לאחר שיצא ר' מאיר מן הבית קרא מרן לנכדו וביקשו שילך ויקרא להרב מאיר קליימן לסור לביתו. הנכד מיהר לבית משפחת בתו של ר"מ לחפש את ר' מאיר, אך סבא כבר יצא לדרכו לירושלים. הנכד רץ אחריו ומצא בתחנת האוטו בוס. ר' מאיר אמר לו שאם יפסיד את האוטובוס יאחר ללימודו בכולל, ובעז"ה מחר ישוב לבני ברק ויכנס לבית מרן.

למחרת כשנכנס ר' מאיר לבית רבו, פנה אליו ואמר לו: לאחר שיצאת מן הבית עיינתי בהספר, ולדעתי בתקופתינו אין צריך להפיץ ספר זה, שהרי התמימים והשלמים באמונתם אינם צריכים לקרוא שאלות ותשובות באמונה כלל, כי מה הם צריכים להסתבך בחקירות כאלו בזמן שאמונתם פשוטה וברורה, ואף שאולי יכול לעזור לרחוקים, שעי"כ יתקרבו ליהדות מ"מ יהיה הפסד לישרים.

מרן לא הסתפק בדבריו, והוסיף ואמר: 'אף שהספר כבר נדפס ונכרך במאות עותקים, יש להוציא ולשמיט את הספר מלחמת מצוה משאר הספרים הכרוכים עמו ולגונזו. מרן הוציא מכיסו סך מאה דולר ומסרו לכיסוי ההפסד הכספי, ואף שר' מאיר סירב ליטול, מרן הכריחו באמרו: כסף זה הוא מכספי צדקה שמסרו לי לחלק על דעתי לעניני מצוה, וזו היא מצוה גדולה שלא להפיץ בזמנינו ספר זה.

לאחר שיצא ר' מאיר מביתו קרא מרן לנכדו והורה לו לכתוב בראש הספר בזה הלשון: שמעתי מסבא שאסור להפיץ, בזמן התשב"ץ היה נחוץ כיון שהיה מפורסם הפלסתר, אבל עכשיו יכול לבלבל צעירים. [נדפס גם בקריינא דאיגרתא].

ר' מאיר כמובן לא היסס לרגע ושש לקיים מצות רבו, וכששב לירושלים הושיב אברך שישמיט את קובץ הספר מכל המהדורה, מחק את שם הספר שהוטבע על גבי כל הכריכות, ואף הדפיס 'שער' חדש. וכשכילה האברך את מלאכתו חישב ר' מאיר ומצא שדמי הוצאות ההדפסה וההשמטה עלו כאותו הסכום שמסר לו מרן.

[נוטר הכרמים]

רשימה אקראית של הספרים שזכה להוציא לאור

הנה רשימה כנראה כמעט מלאה של הספרים שיצאו לאור ע"י ר' מאיר. כמובן אין כאן שום מיון, לא לפי אופי הספר ולא לפי שנת ההוצאה.

מעלות התורה לר' אברהם אחי הגר"א
כתר תורה למגיד מפלאצק
ראש הגבעה למגיד מפלאצק
מנחת שמואל לר' שמואל מדאהלינוב תלמיד רבינו חיים מואלאזין

ארץ חפץ לר' משה נחמיה כהניו
תשובה מיראה מהאדר"ת
קונטרס מבעל הסמ"ע בעניני או"ה
חמד משה לובלין לר' גדליה משה מיאנווא [תרע"ד]

מתן שכרן של מצוות מבעל הפמ"ג
יאיר נתיב סדר נתינת הגט מר' אברהם הלוי בעל גינת וורדים
אמרות טהורות על דרכי התשובה מר' דון אברהם חיון עם הערות מהאדר"ת
מבחר הפנינים
מאמר האחדות לחסיד יעב"ץ
יסוד האמונה לחסיד יעב"ץ
אור החיים לחסיד יעב"ץ
אגרת הטיול לר' חיים ב"ר בצלאל אחי המהר"ל
אורחות חיים להרא"ש

חידושי הלכות והגש"פ מר' שמואל אביגדור תנא תוספאה אב"ד קארלין
פירוש גאולת אברהם על הגש"פ לר' אברהם בן הגר"א

הגש"פ שיח יצחק לר"י מלצאן בתוספת ביאור הגר"א השלם על ההגדה ומאמר הח"ח על הגאולה

מנוחה וקדושה לר' ישראל איסר מפוניבז'
מחזה עינים לר' אליקים געציל לעוויטאן מ"מ דביאליסטוק

אמת קנה [ווארשה תר"ע]

ספר חסידים החדש לרבינו משה הכהן בן אחותו של הרא"ש
דרך טובים - הדרכות מוסר
דרך סלולה – מוסר, לר' משה יהודה לייב גולדברג, [ווילנא תרמ"ג]
דרך חיים דינים וןהנהגות לחד מקמאי [בהסכמת ר' מרדכי בנעט].
מגילת סדרים – להתענג, עניני ויכוח ומחקר, מר' יהודה ב"ר מרדכי הלוי הורוויץ, [ווארשה תרמ"ד]
צל המעלות – מוסר, מר' יהודה לייב ב"ר מרדכי הלוי [בגדאד תרנ"ד]

אלפי מנשה לר' מנשה מאילייא
אמונה והשגחה עם ליקוטי הגר"א, מר' שמואל ב"ר אברהם מסלוצק
לב האריה מר' יהודה אריה ממודינא
צמח צדיק מר' יהודה אריה ממודינא
צל העולם מר' מתתיהו ב"ר שלמהדלקרט
מזור ותרופה מר' אברהם שטערן וילנא תרל"ב

אלדד הדני

זכרו תורת משה לבעל החיי"א

פרקי דר' אליעזר
הצלחת הנפש – מוסר, מר' יעקב ב"ר נח חיים מקוברין

הנהגות וצוואות ודברי מוסר

מוסר השכל לרב האי גאון
לקח טוב להרב אברהם יג"ל ממונציליצי, עם צוואת הרמב"ם
נחלת אבות, לר' מאיר ב"ר אליהו, נכד למח"ס מעלות התורה
אמרי קודש מר' יואל פרומקין תלמיד הגר"א
צוואה מבעל כנסת יחזקאל מהמבורג
קובץ 'שאילתות' מכת"י - י"ט הנהגות מהגר"א
בית אברהם מבעל החיי"א

אמרי בינה - מאמרים מר' ישראל סלנטר
נועם המידות - ג' חלקים, מר' נתן עמרם משאלוניקי

מוסר השכל על הרמב"ם הלכות דעות והלכות תשובה, מר' יחזקאל פייוויל מדרעטשין
מאמר הח"ח על אהבת ה'
אוסף מאמרים מר' יצחק מלצאן, אזהרת שבת, דקדוק חברים, שפת אמת ועוד ליקוטים יקרים.

שיר השירים עם פירוש עוטה אור מר' יחיאל העליר בעל עמודי אור
ארח מישרים - שו"ע למידות, מר' מנחם ב"ר אברהם טריוש
מעורר ישנים בר אבהן מר' מרדכי פרידמאן

הדעות והמידות לרלב"ג
דברי אמת לר' אלכסנדר משה לפידות
משנת חכמים לר' משה חאגיז
טל אורות לרי"ל מרגליות

תומר דבורה
קהלת משה עה"ת
זכרון טוב לר' יצחק ידיד
חומת אש לר' אלעזר ב"ר שלמה זלמן
חיי הנפש ונצחותה בית מידות מר' יהודה הלוי הורביץ מוילנא
שיר מאב"ע

ספרי במדבר דברים עם פירוש הגר"א

ידיו אמונה, ויכוח מאמין וממאן [ווארשה תרל"ו]
אמונת התחיה

משפט צדק מר' משה מזלאשין
מתוק מדבש מר' יצחק פרחי
השלמת המדות מר' שלמה פיינזילבר
חיי עולם מר' דב בעריש גאטליב

כוזרי שני מר' דוד ויטו
מעוז הדת מר' יהושע העליר

עקב ענוה על מידת הגאוה מר' משה ש' זלמן מווילנא
מענה רב מר' משה מאראן [קיבלו מנכדו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ועל פיו נתן לו משפט הבחירה ע"פ שאר החיבורים של ר"מ מאראן, כעת כבר יצאו כולם בשלימות ע"י נכדו ר' ליפא ישראלזון בהוצאת ספרי אור החיים].

דרכי נעם ספר באגדה וקבלה מר' שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא, שיצא לאור בהסכמתו הנדירה של הגר"א מווילנא

ספר שבח פסח על סדר סימני קדש ורחץ לר' ישמעאל הכהן בעל זרע אמת
דרוש של הש"ך על הפיוט כמה מעלות טובות למקום עלינו
ביאור זכר יהוסף על הגש"פ מאת הגאון משאוול

קהלת יצחק עה"ת לר' יצחק ב"ר ניסן מווילנא
בית יצחק עה"ת לר' יצחק ב"ר ניסן מווילנא

נזר ישראל – מוסר מר' ישראל ראבינאוויץ
ישמח ישראל - חידו"ת ופלפולים מהנ"ל
ישועת ישראל - שו"ת להלכה ועוד מהנ"ל

[נוטר הכרמים]

לפני כי"ג שנים היה הדבר. בנברי באחת ממכולות הגניזה שבירושלים עיה"ק מצאתי ספר 'דברי אמת' מרא"מ לפידות שר' מאיר הוציא לאור, והנה חתימת ידו ניבטת מן העמוד הראשון.

בדפדפי אחת הנה ואחת הנה נפל דף מצהיב מתוכו. ביררתי אצל משפחתו, ואכן כתב ידו הוא, והרי תצלומו ופיענוחו לפניכם.

המאורע הזה הזכיר לי זכרון ילדות ישן מאדר תשמ"ו.

בשבת שבע ברכות של ש"ב הגאון ר' אברהם לויסון שליט"א, ר"מ בישיבת חברון בגבעת מרדכי. ר' מאיר הטריח את עצמו ממרחקים לבוא ולשמח חתן וכלה בסעודה שלישית. הוא נעמד על רגליו שעה ארוכה ושר בחרוזים באידיש שבחים ומילי דבדיחותא, עוז וחדוה במקומו.


טוב לקח השנים
מלקח הספרים
העת תאלפך דעת
יותר מספרים אלף

החיוב והשלילה
לכל פולמוס עלה

יום אתמול כי חלף
אין להשיבו

רצה את העולם כפי שהוא
אם לא יהא מה שתרצה
רצה מה שיהיה

דיבור עובר, הנכתב ישאר,
מה שנחרת בעט – אין לעקור באת,
העט צריכה שמירה יותר מהלשון
כי דבריו לא ישכחו
את דבר העט לא תמחה העת

הדבורים הם נשים
המעשים הם גברים
מלה היא מין נקבה
מעשה מין זכר

דבור שיצא מפיך כחץ
יעוף נמשל
החץ, מרגע שהוא ניתר
מהקשת אין לו ולה דבר
וכן מלה משהיא יוצאת מפי אדם

מלה שיצאה מפי היא
מושלת בי
ובעודה בחובי, אני
מושל בה

מלתי שפחתי עת בפי
עצורה: משחרגה
אני לה שפחה עכורה

אל תשיר 'אז ישיר'
בטרם עברת את הים
בטרם השגת ישועה
אל תמלא שפתיך תרועה

נשים יין וממון
מביאים ששון וגם יגון

במקום שהשד לא יצליח
שם יבחר באשה ששילח!

[נוטר הכרמים]

והנה תמונת הדף

[מרחביה]

ר' מאיר כמובן לא היסס לרגע ושש לקיים מצות רבו, וכששב לירושלים הושיב אברך שישמיט את קובץ הספר מכל המהדורה, מחק את שם הספר שהוטבע על גבי כל הכריכות, ואף הדפיס 'שער' חדש.

הנה צילום הכריכה, בו ניכרת עדיין המחיקה:

milchemes mitzva.jpg (78.7 KiB) נצפה 5634 פעמים

[חכם באשי]

ספר כזה שוויו רב? לאספנים וכדומה.

[נוטר הכרמים]

וראה תיאור כל המעשה ב'מלחמת מצוה' מובא בשם ר' מאיר זצ"ל,
ע"י מו"ר הגרמ"מ הלוי שולזינגר זצ"ל
בספר פניני רבינו הקהילות יעקב ח"א עמ' נג-נד.

[אוצר החכמה]

הספר מצוות הלבבות (שכמובן מצוי באוצר כאן)
והיה מצוי בין ספרי המוסר בישיבת חברון לא היה בההדרה שלו?

[נוטר הכרמים]

הספר מצוות הלבבות (שכמובן מצוי באוצר כאן)
והיה מצוי בין ספרי המוסר בישיבת חברון לא היה בההדרה שלו?

מהשמטתי כמובן ליכא למישמע מידי, אני כתבתי כפי הנמצא אצל נכדו שיחי' הדר בשכנותי.

אגב, אחר מיטתו שחו כי זכה להוציא מ"א ספרים כמנין הר"ת של שמו ר' אליהו מאיר. ועוד אמרו בזה, שזה מרומז בפס' 'כי 'אם ליראה. ברם, ברשימה הנ"ל ישנם למלעלה מכפול ממנין זה. ואולי התכוונו לכרכים, ולא היה פנאי אתי לספור הכרכים. ברשימתי הקפדתי ליתן ריווח בין כרך לכרך מחמת הטעם הנ"ל.

[אדג]

אני ראיתי את הספר שעל כריכתו עדיין כתוב מלחמת מצוה, ובפנים היה השער החדש, ולא הבנתי. ועכשיו הבנתי. ייש"כ.

[נוטר הכרמים]

פנינה נפלאה משמו:

איתא בעבודה זרה (יט, א), א"ר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ (לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת לפי שלבו על תאותו. רש"י) שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו. (באותו שאדם חפץ מדלא כתיב חפץ. רש"י). לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא, סליק ספרא, לוי אמר: לייתו [לן] משלי, ר"ש ברבי אמר: לייתו [לן] תילים, כפייה ללוי ואייתו תילים, כי מטו הכא כי אם בתורת ה' חפצו, פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, אמר לוי, רבי, נתת לנו רשות לעמוד... אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ, שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו.

והנה בפשוטו דברי רבי ודברי רבא אחת הנה, וכן נראה מסתימת לשון רש"י שלא פירש מידי על דברי רבא, וכן מהשמטת ר"ח דברי רבא, ובמאירי.

אלא שהמהרש"א בחידושי אגדות שם כתב, וז"ל, במקום שלבו חפץ כו'. כבר אמר רבי לעיל ממקום שלבו חפץ דהיינו מאיזה מסכת וספר כדמסיק, אבל הכא אמר במקום בבי"ת היינו אצל איזה רב שלבו חפץ, וכן הוא בילקוט בדברי רבא ממי שלבו חפץ ויהיה המכוון ד'חפצו' לרבי על המקום, ולרבא על הרב, וק"ל.

ונראה מדברי מהרש"א שרבי ורבא פליגי, דלרבי תלוי בחפץ הלב במסכת מסוימת, ולרבא ברב מסוים.

והנה בתוס' ריש ב"מ וריש ב"ב כתבו 'שרבי לא היה לומד כסדר אלא כמו שהיו חפצים התלמידים, אבל כשחברם על הסדר חברם וצריך בכל מסכתא טעם למה נשנית אחר שלפניה'. והקשו בזה מדברי הגמ' בבבא מציעא (צז, א), אמרו ליה רבנן לרבא שאיל לן מר, אקפיד, אמר להו לאפקועי ממונאי קא בעיתו אדרבה, אתון שאילתון לי. (למלאכתי, שכשאני חפץ להתחיל במסכת אחרת, שלא תשכח ממני אין אתם יכולין למחות בידי. רש"י). הרי מפורש שהדבר תלוי ברב ולא בתלמידים.

ואמר הרב ר' מאיר קליימן ז"ל דאזלו לשיטתם, דלרבי בעינן לבו חפץ במסכת, ולכך תלוי בתלמידים ורבא לשיטתו דתלוי בלבו חפץ בהרב, ולכן התלמידים שאולים לרב כי הם צריכים לו ולא למסכת, עכ"ד. ואמרם להחזו"א וקלסיה. (רפדוני בתפוחים אגדה ומוסר ח"ב עמ' רנ).

[בקרו טלה]

פנינה נפלאה משמו:

איתא בעבודה זרה (יט, א), א"ר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ (לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שאם ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת לפי שלבו על תאותו. רש"י) שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו. (באותו שאדם חפץ מדלא כתיב חפץ. רש"י). לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא, סליק ספרא, לוי אמר: לייתו [לן] משלי, ר"ש ברבי אמר: לייתו [לן] תילים, כפייה ללוי ואייתו תילים, כי מטו הכא כי אם בתורת ה' חפצו, פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ, אמר לוי, רבי, נתת לנו רשות לעמוד... אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ, שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו.

והנה בפשוטו דברי רבי ודברי רבא אחת הנה, וכן נראה מסתימת לשון רש"י שלא פירש מידי על דברי רבא, וכן מהשמטת ר"ח דברי רבא, ובמאירי.

אלא שהמהרש"א בחידושי אגדות שם כתב, וז"ל, במקום שלבו חפץ כו'. כבר אמר רבי לעיל ממקום שלבו חפץ דהיינו מאיזה מסכת וספר כדמסיק, אבל הכא אמר במקום בבי"ת היינו אצל איזה רב שלבו חפץ, וכן הוא בילקוט בדברי רבא ממי שלבו חפץ ויהיה המכוון ד'חפצו' לרבי על המקום, ולרבא על הרב, וק"ל.

ונראה מדברי מהרש"א שרבי ורבא פליגי, דלרבי תלוי בחפץ הלב במסכת מסוימת, ולרבא ברב מסוים.

והנה בתוס' ריש ב"מ וריש ב"ב כתבו 'שרבי לא היה לומד כסדר אלא כמו שהיו חפצים התלמידים, אבל כשחברם על הסדר חברם וצריך בכל מסכתא טעם למה נשנית אחר שלפניה'. והקשו בזה מדברי הגמ' בבבא מציעא (צז, א), אמרו ליה רבנן לרבא שאיל לן מר, אקפיד, אמר להו לאפקועי ממונאי קא בעיתו אדרבה, אתון שאילתון לי. (למלאכתי, שכשאני חפץ להתחיל במסכת אחרת, שלא תשכח ממני אין אתם יכולין למחות בידי. רש"י). הרי מפורש שהדבר תלוי ברב ולא בתלמידים.

ואמר הרב ר' מאיר קליימן ז"ל דאזלו לשיטתם, דלרבי בעינן לבו חפץ במסכת, ולכך תלוי בתלמידים ורבא לשיטתו דתלוי בלבו חפץ בהרב, ולכן התלמידים שאולים לרב כי הם צריכים לו ולא למסכת, עכ"ד. ואמרם להחזו"א וקלסיה. (רפדוני בתפוחים אגדה ומוסר ח"ב עמ' רנ).

עי' בארץ צבי מה שכתב הגאון מקוז'יגלוב להאדמו"ר מגור בעל האמרי אמת

[שיף]

לרגל יומא דהילולא

[מאיר סובל]

בנו של רבי אליהו מאיר נפטר לפני כחודש. תנצב"ה

[להבין בינה]

מישהו יודע אם הספר 'ככוכבים יזהירו' המוזכר כאן בדברי 'נוטר הכרמים' אכן יצא לטור בסופו של דבר?