פורום אוצר החכמה

ארזי ביתר כתב:

דרומי כתב:במצבות נוהגים לדייק יותר בתוארים וכו', ויש לפעמים אדם שבחייו הוגדר כ"הגאון הגדול" וכדומה ואילו במצבה מתיישבים היטב וכותבים באופן יותר מצומצם

סיפר לי אדם שנקרא פעם ע"י אחד מתלמידי הגרמ"ד סאלאוויציק לעלות להר המנוחות ולהשלים מנין ביום היא"צ של אחד מנדיבי ישיבתו. בהיותם בהר המנוחות, ניגש אדם אל הגרמ"ד ואמר לו שהוא מסתובב כבר כשעתיים בחלקת הרבנים בהר המנוחות יחד עם שני נגידים מארה"ב שאביהם נפטר, והם מנסים ללקט נוסחאות מהמצבות שם למצבת אביהם.

אמר הגרמ"ד במורא ובכאב, דעו לכם כי בשמים קוראים בעיון כל אות ואות מהנכתב על הצוואה, ודנים את הנפטר על פיה. כל שבח הנכתב עליו שאינו הולם את הנפטר במאת האחוזים, גורם למשפט נוקב והנפטר צריך ליתן עליו את הדין. וסיים, "האט'ס רחמנות אויף אייער טאטע'ן, שרייבט וואס ווייניגער" [רחמו על אביכם, כתבו כמה שפחות].

אהרן תאומים כתב:כשסבי נפטר ובצוואה נמצא נוסח המצבה אברהם שמחה ללא ר', אבי שיחי' שאל את הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שהיה בן דודו האם להשאיר כך את הנוסח והגרש"ז אמר להוסיף "ר" כי זה לא תואר כבוד

בעל התפארת כתב: כמדומני ששמעתי פעם הקלטה ממרן הגרש"ז זצ"ל שהתואר 'רבי' בא לומר שהאדם אינו שייך לקראים.

לבי במערב כתב:'כמדומני' שכ"כ התשב"ץ (ב'מגן אבות' ח"ב פ"ג - קרוב לסופו. ועוד)...

נוטר הכרמים כתב:

ארזי ביתר כתב:

דרומי כתב:במצבות נוהגים לדייק יותר בתוארים וכו', ויש לפעמים אדם שבחייו הוגדר כ"הגאון הגדול" וכדומה ואילו במצבה מתיישבים היטב וכותבים באופן יותר מצומצם

סיפר לי אדם שנקרא פעם ע"י אחד מתלמידי הגרמ"ד סאלאוויציק לעלות להר המנוחות ולהשלים מנין ביום היא"צ של אחד מנדיבי ישיבתו. בהיותם בהר המנוחות, ניגש אדם אל הגרמ"ד ואמר לו שהוא מסתובב כבר כשעתיים בחלקת הרבנים בהר המנוחות יחד עם שני נגידים מארה"ב שאביהם נפטר, והם מנסים ללקט נוסחאות מהמצבות שם למצבת אביהם.

אמר הגרמ"ד במורא ובכאב, דעו לכם כי בשמים קוראים בעיון כל אות ואות מהנכתב על הצוואה, ודנים את הנפטר על פיה. כל שבח הנכתב עליו שאינו הולם את הנפטר במאת האחוזים, גורם למשפט נוקב והנפטר צריך ליתן עליו את הדין. וסיים, "האט'ס רחמנות אויף אייער טאטע'ן, שרייבט וואס ווייניגער" [רחמו על אביכם, כתבו כמה שפחות].

מהיכי תיתי שכתיבת תוארים מעוררת דינים וקטרוגים,
מה אשם האיש שמשפחתו החליטה להגזים בתואריו.

נוטר הכרמים כתב:

ארזי ביתר כתב:

דרומי כתב:במצבות נוהגים לדייק יותר בתוארים וכו', ויש לפעמים אדם שבחייו הוגדר כ"הגאון הגדול" וכדומה ואילו במצבה מתיישבים היטב וכותבים באופן יותר מצומצם

סיפר לי אדם שנקרא פעם ע"י אחד מתלמידי הגרמ"ד סאלאוויציק לעלות להר המנוחות ולהשלים מנין ביום היא"צ של אחד מנדיבי ישיבתו. בהיותם בהר המנוחות, ניגש אדם אל הגרמ"ד ואמר לו שהוא מסתובב כבר כשעתיים בחלקת הרבנים בהר המנוחות יחד עם שני נגידים מארה"ב שאביהם נפטר, והם מנסים ללקט נוסחאות מהמצבות שם למצבת אביהם.

אמר הגרמ"ד במורא ובכאב, דעו לכם כי בשמים קוראים בעיון כל אות ואות מהנכתב על הצוואה, ודנים את הנפטר על פיה. כל שבח הנכתב עליו שאינו הולם את הנפטר במאת האחוזים, גורם למשפט נוקב והנפטר צריך ליתן עליו את הדין. וסיים, "האט'ס רחמנות אויף אייער טאטע'ן, שרייבט וואס ווייניגער" [רחמו על אביכם, כתבו כמה שפחות].

מהיכי תיתי שכתיבת תוארים מעוררת דינים וקטרוגים,
מה אשם האיש שמשפחתו החליטה להגזים בתואריו.

יתכן שיש מקור לכך שהגזמה בהספדים מזיקה, וממילא יש לדמות,
וטעון בירור.

נוטר הכרמים כתב:זה עתה קיימתי בנפשאי טוב לכת אל בית אבל, לנחם ולהתנחם אחר האבידה הגדולה. ואחוק מעט ממילי ד'דלויי' כפי מסת ידי לכבודו ולע"נ של מו"ר זצ"ל.

בראשונה נזכיר, כי מימיו לא הדפים מחידושיו הרבים בשום אכסניה תורנית, כאמור לעיל, דרכו היתה בהצנע לכת בהפלגה גדולה, ובכלל לא היה איש ציבורי, מיעט להשתתף בשמחות ואפי' באולמי ווגשל שממול ביתו. אבל פעם אחת בלבד חרג ממנהגו משום הכרת הטוב, ופרסם מאמר שלם.

בספר היובל לישיבת מקור חיים, שם למד בצעירותו אצל רבותיו ר' ברוך יצחק לוין ור' משה טיקוצ'ינסקי זצ"ל, באו דבריו בהלכה ובאגדה, ובתוך הדברים ביאר את דברי הגמ' בעירובין יג,א: אמר רבי, האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה (כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה של אחריו. רש"י), באופן נפלא, דהאופן הרגיל של השפעת הרב על התלמידים הוא כאשר פניו אל העם, ללמדם ולחכמם, להאיר להם הדרך ולהיישיר המסילה, אולם ה'מחדדנא יותר מחבראי' הוא דווקא למי שראה את הרבי 'מאחוריו', כלומר, שהרב לדרכו הוא הולך, והתלמיד צועד בעקבותיו ומושפע מהליכותיו ממילא, זוהי ההשפעה הגדולה ביותר.

וראויים הדברים למי שאמרן, כי זה היה דרך השפעתו, דרך הנהגתו האצילה, אשר רפודה היתה בהוד והדר של מלכות מגוואי ובחין פשטות וצניעות מבראי, היא אשר השפיעה יותר מהרבה שיחות מוסריות ותוכחות מגולות.

גלאגוזים כתב:הכרתי את האח הנוסף, שאיני זוכר את שמו הפרטי.
הוא היה מצטרף לרעייתו ע"ה [היתה בת המחנך ר' חיים צבי גרוסמן זצ"ל]
שהייתה מתנדבת מידי שבת להגיש את האוכל בישיבת אור ישראל.
[כמוה היו עוד כמה נשים צדקניות שמפעם לפעם חילקו את האוכל בסעודה שלישית]
הם היו סועדים את סעודות השבת בפינה במטבח הישיבה, והיו מתחילים בסעודתם
רק אחרי שכל הבחורים כבר ישבו במקומותיהם וסיימו את המנה הראשונה.
הרב והרבנית בן שלום היו דמויות מופת שמאוד השפיעו עלינו הבחורים הצעירים, בפשטותם, צניעותם ויראת
שמים שלהם.

דרומי כתב:הדברים ידועים ומפורסמים.