הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי זצ"ל

[מתפעל]

תודה, אני רואה רק 2 תמונות ששלחת

אני מכניס ואתה תתן פירוט מי בתמונה

אב1.jpg (247.5 KiB) נצפה 5846 פעמים

[מתפעל]

תמונה שניה

תמונה 096.jpg (109.2 KiB) נצפה 5844 פעמים

[מתפעל]

צודק, מצאתי את התמונה השלישית

הנה

יישר כח

תמונה 102.jpg (90.8 KiB) נצפה 5843 פעמים

[חלמישצור]

[על הרב אונטרמן וקשריו לישיבה, וגם איזו תמונה או שתיים שם, חפשו באשכול הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה]

[פרנקל תאומים]

תודה רבה לידידינו הרב הפועל והמתפעל שליט''א.


התמונה הראשונה בעמוד זה היא מחנוכת הבית לבנין ישיבת 'הישוב החדש' ברח' פומבדיתא.
במרכז התמונה- הרה''ר לת''א הגרא''י אונטרמן (מימין, עם הצילינדר כמובן) אוחז בידו של הגר''א ברודיאנסקי זצ''ל. האישיות הרבנית מצד שמאל היא הגר''י קולודצקי.
בתמונה הבאה שוב נראים הגר''י קולודצקי והגר''א ברודיאנסקי זצ''ל בחברת תלמידיהם ב''הישוב החדש''.
התמונה האחרונה גם היא מהאירוע של חנוכת הבית לבנין הישיבה ברח' פומבדיתא. נראים בה הגר''א ברודיאנסקי והגר''י קולודצקי, כשבתווך ביניהם (מאחורה) נראה הגר''ד חדש זצ''ל (ר''מ ב'הישוב החדש' שנים רבות, אחיו של הג''ר מאיר זצ''ל), ומשמאל- הגרא''י אונטרמן רבה של ת''א המשוחח עימם.

אציין בשלישית שהתמונות הן מתוך החוברת ''עול בנעוריו''.

[מתפעל]

יישר כח

בתמונה הראשונה, השני מימין, נראה רב מבוגר, אין פיענוח מי הוא?

[פרנקל תאומים]

יישר כח

בתמונה הראשונה, השני מימין, נראה רב מבוגר, אין פיענוח מי הוא?

אינני יודע מי האיש.

אזרוק ניחוש: אולי זה הג''ר חיים מרדכי ברונרוט?

[חלמישצור]

בארכיון המדינה מצאתי תיק מישיבת עץ חיים ובו, בין השאר, רשימה מפורטת של המלמדים בעץ חיים באלול שנת תש"ד, ביניהם הרב זצ"ל, והם הרבנים חיים יהודה יעקובזון (מח"ס חינוך), חיים הכהן שבדרון, ברוך ידלר-גולדברג, דוד זלצמן, אברהם חזן, שרגא פייבל איידלמן, אפרים בורדיאנסקי, שמואל אלעזר סלנט, שמעון לוי, ישראל יעקב וינברג (ראיון עמו בספר מן ה"חדר" אל המחשב, עמ' 300-301), אליעזר בריזל וזיידל שפירא.

הנה העמודים הרלוונטים:

1.png (1.15 MiB) נצפה 5681 פעמים

2.png (1.18 MiB) נצפה 5681 פעמים

3.png (1.08 MiB) נצפה 5681 פעמים

[מתפעל]

יישר כח חלמיש, מאד מעניין.


פ"ת, מה היה הקשר של הרב ברונרוט לישיבת היישוב החדש?

יש לך תמונה אחרת שלו להשוואה?

הנה המצבה שלו

ברונרוט.jpg (123.45 KiB) נצפה 5600 פעמים

[פרנקל תאומים]

viewtopic.php?f=19&t=27979&p=330399&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%98#p330399

viewtopic.php?f=19&t=27979&p=299173&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%98#p299173

viewtopic.php?f=19&t=27979&p=288264&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%98#p288264

viewtopic.php?f=19&t=27979&p=288073&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%98#p288073


לגוף העניין, מצילום המצבה שהעלית מוכח שטעיתי בניחושי, מפני שמעמד חנוכת הבית למבנה הישיבה בפומבדיתא היה בשנת תשט''ז, והג''ר אפרים ברודיאנסקי כיהן כר''מ ב''הישוב'' משנת תשי''ב (עד תשי''ח ועד בכלל), ואילו הגרח''מ ברונרוט נלב''ע כבר בשנת תש''י. כי לא נחש ביעקב.

[מתפעל]

יישר כח

[אליסף]

נכתב שהיה תלמיד הגרש"ש
זו טעות, ר' אפרים למד בנובהרדוק דמעזריטש ובמיר

[פרנקל תאומים]

נכתב שהיה תלמיד הגרש"ש
זו טעות, ר' אפרים למד בנובהרדוק דמעזריטש ובמיר

מדוע תאמר כן?
ר' אפרים זצ''ל למד בישיבת גרודנא ובישיבת מיר והיה מתלמידיו של הגר''ש שקופ זי''ע. למד גם בישיבת נובהרדוק בניעז'ין. ומשעלה ארצה למד ב''היכל התלמוד''.

[בן ירושלים]

לאחרונה שמעתי מבנו הגאון ר' יצחק ירוחם שר' אפרים ורעיתו היו שכנים של משפחת ר' אריה לוין, ובאין להם קרוב ומודע משפחת לוין היתה כעין ה'משפחה'. לעיתים ר' אריה ורעיתו הצדקנית שימשו כבייבי סיטר לילדי משפחת בורודיאנסקי.
היו לו גם סיפורים מקוריים על ר' אריה. אחד מהם:
כשהוא התארס עם רעיתו בתו של ר' שלמה זלמן, ר' אריה קרא את התנאים. בשעת הקנין ר' אריה בקש שגם הסבתות והדודות יעשו קנין.
שאלו הגרש"ז מאי האי? ר' אריה השיב בפשטות: למה לא, שירגישו גם הן שייכות לשמחה. הגרש"ז מאד נהנה מזה והחל גם הוא לאמץ הנהגה זו.
אך לאחר זמן חדל . כי העירו לו (דומני שר' עזריאל בנו) שר' אריה יכול לעשות זאת, אבל אם הגרש"ז ינהג כך יחשבו שזו איזה חומרא עם מקור הלכתי,...

[אליסף]

נכתב שהיה תלמיד הגרש"ש
זו טעות, ר' אפרים למד בנובהרדוק דמעזריטש ובמיר

מדוע תאמר כן?
ר' אפרים זצ''ל למד בישיבת גרודנא ובישיבת מיר והיה מתלמידיו של הגר''ש שקופ זי''ע. למד גם בישיבת נובהרדוק בניעז'ין. ומשעלה ארצה למד ב''היכל התלמוד''.

כתבתי מדי בפסקנות.
פשוט לא ראיתי רמז בספריו הנדפסים שהוא תלמיד של ר' שמעון, פעם אחת הוא כותב "שמעתי מתלמידי הגרש"ש" בלי תואר "מו"ר"
אך כמובן לא ראינו אינה ראיה.
אם יש בידך סימוכין לכך אשמח לראות

[אוהב עמו]

שמעתי סיפור יפה על הגאון רבי אפרים,
כאשר היה בתל אביב היו לו קשרים עם הרב צבי אייזנשטט, חתנו של הרב קורניצר הי"ד. רי צבי סיפר לו שזכה לשמש את מרן הגר"ח מבריסק בהיותו באוטווצק בתור בחור צעיר, וזכה לקבל ממנו כמה שטיקלאך תורה. אחד מהם היא החקירה האם מצות לימוד התורה היא כפשוטו, ללמוד, או שהעיקר לדאוג שתהא התורה נלמדת. והוכיח כהצד השני, כפי שרואים מענין שמעון אחי עזריה שיש לו חלק בהתורה של אחיו כי תומך בו וזה לא שייך אלא אם כן נפשוט כהצד השני שגם הוא מקיים מצות לימוד התורה כי המצוה לדאוג שהתורה תילמד. וראיה נוספת מהדין הוא ללמוד ובנו ללמוד, שאם הבן זריז וממולח, הבן קודם לו. ולא מצינו כן בשום מצוה. אלא שכאן עיקר המצוה שהתורה תילמד.
הגאון רבי אפרים שמח על הפנינה הזו והלך לגאון ר' בערל בן הגרי"ז, כנראה היה זה לאחר פטירתו של הגרי"ז, ושאל אותו לגבי חידוש זה. הגאון ר' בערל אמר לו שלא שמע על כך ואצלם מה שלא קיבלו מהאבא, נחשב כאינו. ניט געווען.
אמנם רבי אפרים סיפר שהרב אייזנשטט שמע זאת מהגר"ח במו אוזניו.

נדפס בספרו משכנות אפרים עמוד קצ"ה.
ואם מישהו יעלה את העמוד המדובר יראה שהג"ר יענקל לישינסקי מבו"ג ביאר בזה ר' חיים לשיטתו.

[לייטנר]

נכתב שהיה תלמיד הגרש"ש
זו טעות, ר' אפרים למד בנובהרדוק דמעזריטש ובמיר

מדוע תאמר כן?
ר' אפרים זצ''ל למד בישיבת גרודנא ובישיבת מיר והיה מתלמידיו של הגר''ש שקופ זי''ע. למד גם בישיבת נובהרדוק בניעז'ין. ומשעלה ארצה למד ב''היכל התלמוד''.

כתבתי מדי בפסקנות.
פשוט לא ראיתי רמז בספריו הנדפסים שהוא תלמיד של ר' שמעון, פעם אחת הוא כותב "שמעתי מתלמידי הגרש"ש" בלי תואר "מו"ר"
אך כמובן לא ראינו אינה ראיה.
אם יש בידך סימוכין לכך אשמח לראות

viewtopic.php?p=385928#p385928

[הוה אמינא]

ההפניה חסרת קשר

[דרופתקי דאורייתא]

בספרו הנפלא בית אפרים, הוא מתאונן באיזה מקום על "בית הועד ששמם", שכהיום נשכח הדר פלפולה של תורה, ואת והב בסופה.

[דרופתקי דאורייתא]

עוד דבר מתוק מתורתו.
את ה"א תירא לרבות ת"ח, יש לפרש, שכפי שבהנהגת הבורא א"א להבין הכל, כך גם בהנהגת ת"ח א"א להבין הכל. וזהו עומק דברי חז"ל כל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה.

[על קצה הקולמוס]

מחפש בדחיפות חומר על הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי זצ"ל
בעיקר על ימי לימודו בישיבת מיר.
אשמח לכל פיסת מידע, אודה לכל מי שיוכל להפנות אותי למי שבקי בזה.
תודה רבה.

[מכון חכמי ליטא]

מחפש בדחיפות חומר על הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי זצ"ל
בעיקר על ימי לימודו בישיבת מיר.
אשמח לכל פיסת מידע, אודה לכל מי שיוכל להפנות אותי למי שבקי בזה.
תודה רבה.

ובן אין לו?

[כדכד]

לעיל באשכול הוזכרו שנים

[בקרו טלה]

מחפש בדחיפות חומר על הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי זצ"ל
בעיקר על ימי לימודו בישיבת מיר.

מתוך הספר צבי תפארת [על תלמידו הרה"ג ר' צ"י אברמוביץ זצ"ל רב דחסידי גור בחצור הגלילית]

עוד סיפר הרב זצ"ל ששמע מהג"ר אפרים בורדיאנסקי ז"ל, שכשהגיע זמנו להתייצב לצבא, נסע עם כמה בחורים ליערות שליד העיר אוסטרובא, שכך היה מנהג הבחורים בשעתו לילך שעות רבות וארוכות בכל יום ביערות אלו עד שהורידו הרבה ממשקלם, ועל ידי כך נפטרו מלהתגייס לצבא. כשהגיע הערב נכנס אל אחד מבתי המדרש שבעיר אוסטרובא והשקיע עצמו בלימוד, כשתוך כך התעניין לדעת אם ישנו כאן איזה רב או ראש ישיבה שאפשר לקבל לקח מפיו, וכולם נענו ואמרו פה אחד שאם ברצונו ללמוד היטב, יכנס לביתו של החסיד רבי בן ציון ז"ל, הלומד עם תלמידים וחברים מקשיבים שעות ארוכות בכל יום. ולמחרת עשה אכן כדבריהם, ונכנס לביתו של החסיד רבי בן ציון ז"ל להצטרף ללימודים שלימד, וזכה ששמע אז תירוץ מחוכם מה שאמר רבי בן ציון ז"ל בשם הרה"ק מקאצק זי"ע לתרץ קושית רעק"א בריש ברכות. את החידוש האמור שקיבל הרב זצ"ל מפיו, כתב בהרחבה בספרו "טעם הצבי" עמ"ס ברכות (סי' טז ס"ק יא) ובשו"ת טעם הצבי (סי' טו). כך התגלגלה ונשארה בעולם שמועה נאה זו מהרה"ק מקאצק זי"ע.

[על קצה הקולמוס]

מחפש בדחיפות חומר על הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי זצ"ל
בעיקר על ימי לימודו בישיבת מיר.

מתוך הספר צבי תפארת [על תלמידו הרה"ג ר' צ"י אברמוביץ זצ"ל רב דחסידי גור בחצור הגלילית]

עוד סיפר הרב זצ"ל ששמע מהג"ר אפרים בורדיאנסקי ז"ל, שכשהגיע זמנו להתייצב לצבא, נסע עם כמה בחורים ליערות שליד העיר אוסטרובא, שכך היה מנהג הבחורים בשעתו לילך שעות רבות וארוכות בכל יום ביערות אלו עד שהורידו הרבה ממשקלם, ועל ידי כך נפטרו מלהתגייס לצבא. כשהגיע הערב נכנס אל אחד מבתי המדרש שבעיר אוסטרובא והשקיע עצמו בלימוד, כשתוך כך התעניין לדעת אם ישנו כאן איזה רב או ראש ישיבה שאפשר לקבל לקח מפיו, וכולם נענו ואמרו פה אחד שאם ברצונו ללמוד היטב, יכנס לביתו של החסיד רבי בן ציון ז"ל, הלומד עם תלמידים וחברים מקשיבים שעות ארוכות בכל יום. ולמחרת עשה אכן כדבריהם, ונכנס לביתו של החסיד רבי בן ציון ז"ל להצטרף ללימודים שלימד, וזכה ששמע אז תירוץ מחוכם מה שאמר רבי בן ציון ז"ל בשם הרה"ק מקאצק זי"ע לתרץ קושית רעק"א בריש ברכות. את החידוש האמור שקיבל הרב זצ"ל מפיו, כתב בהרחבה בספרו "טעם הצבי" עמ"ס ברכות (סי' טז ס"ק יא) ובשו"ת טעם הצבי (סי' טו). כך התגלגלה ונשארה בעולם שמועה נאה זו מהרה"ק מקאצק זי"ע.

תודה רבה.