הגאון רבי רפאל שפירא זצוק"ל, 'עובד עבודת התורה בוואלאז'ין'

[יצמח פורקניה]

כיון שנכנסו כאן לתולדות צאצאיו אוסיף עוד כמה שמות מהדורות הבאים.

להג"ר אריה זצ"ל הנ"ל, בת שהיתה אשת הרה"צ ר' מרדכי אלתר זליבנסקי ז"ל, ולהם שלשה בנים, הגאון ר' חיים זצ"ל ראש הישיבה דרחובות, וילחט"א הג"ר פנחס שליט"א ראש כולל מרכז התורה, חתן הגר"ח קרייזוירטה זצ"ל, והרב ר' אלחנן שיחי' מבני ברק. ושתי בנות, הראשונה אשת הגה"צ ר' יצחק גרודזינסקי שליט"א ראש כולל תורת אברהם בב"ב, והשנית אשת הגה"צ ר' משה דוד ליפקוביץ שליט"א, משגיח דבאר יעקב.

בן נוסף, הר"ר רפאל, שעמד כל השנים לימין צדקו של הגרמ"ש בישיבה בבאר יעקב.

בענין הבן הר''ר רפאל הנ''ל אביא בזה מעשה קצר:
הנ''ל היה ג''כ בר אוריין והיה נוסע כל יום מפ''ת לזכרון מאיר במיוחד לשמוע את השיעור בדף היומי בביהמ''ד ירחי כלה מפי רבינו הגרמ''מ הלוי, ביניהם שרתה אהבה עצומה והיה רגיל הגרמ''מ להביע את סיפוקו מכך שנצר לבית הרב משתתף בשיעורו, -כלשונו-, [היה זה בימים קודמים לפני הסתופפתו של ידידינו הלוי ר' מ.ל.],
ופעם בעת שנו''נ בדברי התורת רפאל בעת השיעור סח רבינו זיע''א שבוואלאז'ין היו מספרים שבחור אחד פגש בסימטאות וואלאז'ין באמורא רב פפא ושאלו להיכן אתה הולך וענה לו רב פפא אני הולך לשיטתי...

[נוטר הכרמים]

כתב מרן הגאון ר' משה שמואל שפירא זצוק"ל [שיום השנה החמישי לפטירתו חל מחרתיים]:

כשבאו תלמידי וואלז'ין לזקיני מאור הגולה מרן הרב ר' רפאל זלה"ה לייסד חדשות בישיבה היה אומר: 'בעל פקדון אני, כמו שהפקידו את הישיבה ותורתו אצלי, כן אמסרנה אחרי מבלי שום שינוי וחידוש'.

הנה אין אלו דבורים בעלמא, כי אם עיקר סדר תלמוד תורה מסיני, שאין תורה אלא כפי שנתקבלה ונמסרה מדור דור. ולפיכך אין ערוך לתורה הנלמדת מפי רבו בישיבה, שזה עדיין עוד משהו מעין מפי הקבלה למסור מה שראה ושמע מרבותיו בפירוש שמועות ובשימושה של תורה למעשה ויראת שמים, ואין תורה הנלמדת לבד, כי אם ע"י קבלת תלמיד מרבו שגם הוא קיבל מרבו עד משה רבינו מפי הגבורה. (מכת"י הנד' בספרו זהב משבא ח"ב].

כמה נאים הדברים לבל מסורה ומעתיק שמועה דכוותיה.

בהזדמנות זו אחלה פני תלמידיו ובני משפחתו מבאי הפורום שיקבצו וילקטו פירורים מתחת שולחנו להאיר לנו הדרך.

ש שפירא.jpg (333.64 KiB) נצפה 10515 פעמים

[כותב]

חיוב נשים בהלל ביו"ט ראשון של פסח ושל חנוכה

חידוש גדול של רבינו שהאריכו לדון בו, באו"ח סי' עה כתב רבינו להוכיח שהלל של יו"ט ראשון של פסח אינו מצד דין היו"ט לחוד, אלא מצד חיוב הלל על הנס, ולא יצאו יד"ח הלל זה בהלל של ליל פסח, כיון שהנס נעשה גם ביום. חיוב הלל של חנוכה פשיטא שהוא בגדר הלל על הנס. ומעתה הוא טוען שמחיוב זה אין לפטור נשים, שהרי אף הן היו באותו הנס.

וכן דייק שפיר בדברי תוס' בסוכה לח,א ד"ה מי שהיה, וז"ל: משמע כאן דאשה פטורה מהלל דסוכות וכן דעצרת, וטעמא משום דמצוה שהזמן גרמא היא, אע"ג דבהלל דלילי פסחים משמע בפרק ערבי פסחים דמחייבי בד' כוסות, ומסתמא לא תקנו ד' כוסות אלא כדי לומר עליהם הלל ואגדה, שאני הלל דפסח שעל הנס בא ואף הן היו באותו הנס, אבל כאן לא על הנס אמור.

לא בכדי נקטו תוס' דווקא הלל של סוכות ושל עצרת, ולא כתבו הלל של פסח או חנוכה, שכן מהלל בימים אלו אין נשים פטורות. מסקנה להלכה שלא מצאנו לה חבר בפוסקים.

כמסקנתו להלכה כתבו גם בשו"ת התעוררות תשובה (דפו"ח ח"ג סימן תע"א), ובספר מנחת פתים [להג"ר מאיר אריק זצ"ל אבד"ק טורנא] (או"ח סימן תרפ"ג), עיין בדבריהם.

[הגהמ]

ואגב אעיר למש"כ האדר"ת ביומנו כת"י

הרב אי"ס שליט"א, אנחנו צמאים לנפש אדם הגדול בענקים האדר"ת, האם היומן הנ"ל נמצא בהישג יד והאם נוכל לקוות לראותו בעתיד הקרוב (בלתי מצונזר)?

[תולדות]

היום נפטר רבי רפאל שפירא מפתח תקווה, וכבר הובא למנוחות הערב.

הוא ציווה בצואתו וגם בעל פה, שלא יספידוהו כלל, על כן לא נישאו הספדים מלבד דברים קצרים מפי הגאון רבי אליעזר עוזר ראש ישיבת לומזה.

הוא גם ציווה שלא יכתבו על מצבתו 'הרב', במודעות האבל נכתב עליו, 'הרבני'.

בלווייה השתתפו מאות מבני משפחתו וידידיו, ובראשם, מחותנו הגרז"נ גולדברג, גיסו הגרא"י קוק, אחיינו הגר"פ זליבנסקי, ועוד.

[ארי שבחבורה]

כמה עובדות על אבי הנפטר הגאון ר' אריה זצ"ל שנמסרו ע"י בנו הגרמ"ש זצ"ל (ובהן אודות יחסו של מרן הגרי"ז אליו שנידון לעיל):

[ארי שבחבורה]

והנה עוד סיפור נחמד:

[מיללער]

מכתב בחתימת ידו של רבי רפאל שפירא אל סלמון שכטר הידוע לשמצה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00128.pdf

[מיללער]

מכתב בחתימת ידו של רבי רפאל שפירא אל סלמון שכטר הידוע לשמצה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00128.pdf

במכתב הנ"ל מזכר רבי רפאל שכבר של אל הנדיב מר יעקב שיף לבקש את עזרתו, הנה המכתב (ברוסית) על הבלנק של רבי רפאל עם חתימתו ברוסית:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00066.pdf

[לא ידען]

הדרת פניו של הג"ר אריה שפירא, אבי הגרמ"ש. (מאוד דומים)

נ.ב. התמונות שאני מעלה נחתכות וממוזערות בשל זכויות יוצרים. החפץ בתמונות באיכות, יפנה באישי

[שומר]

ר יעקב שפירא היה הרב של וולזין חיבר ספר גאון יעקב

[לדעת חכמה]

הדרת פניו של הג"ר אריה שפירא, אבי הגרמ"ש. (מאוד דומים)

נ.ב. התמונות שאני מעלה נחתכות וממוזערות בשל זכויות יוצרים. החפץ בתמונות באיכות, יפנה באישי

התמונה היא של רבי ישראל איסר שפירא, דוד הגרמ"ש, ולא אביו. - כאמור אביו היה רבי אריה זצ"ל, ואין זה תמונתו.

[לעומקו של דבר]

היום נפטר רבי רפאל שפירא מפתח תקווה,
מחותנו הגרז"נ גולדברג,

לפי מחותנו זיהיתי את בנו, יבחל"ט הג"ר אריה שפירא, מרבני אדרת אליהו ותלמיד הגרי"ש זילברמן, מח"ס 'אחרית כראשית' הסובב והולך להראות שעקרונות ספר קול התור נמצאים כבר בתורת הגר"א המצויה בידינו. בלשון אחר, להוכיח את צדקת ס' קול התור מתוך שאר כתבי הגר"א ותלמידיו.
ומחבר עו"ס.

[תולדות]

ר יעקב שפירא היה הרב של וולזין חיבר ספר גאון יעקב

ומחר ימלאו שמונים שנה לפטירתו.

מי היה חותנו?

[איש_ספר]

שמו היה ר' זלמן יוסף ועל שמו נקרא בנו של ר' יעקב, ר' זלמן יוסף שפירא הי"ד

[תולדות]

שמו היה ר' זלמן יוסף ועל שמו נקרא בנו של ר' יעקב, ר' זלמן יוסף שפירא הי"ד

תודה.
אכן מצאתי את ההנצחה על הרבנית, שינא דישא בת ר' זלמן יוסף, שנהרגה בשואה.
אמנם, עדיין לא הצלחתי לידע, מי היה אותו זלמן יוסף.

[לעצטע מייבין]

מכתב בחתימת ידו של רבי רפאל שפירא אל סלמון שכטר הידוע לשמצה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00128.pdf

במכתב הנ"ל מזכר רבי רפאל שכבר של אל הנדיב מר יעקב שיף לבקש את עזרתו, הנה המכתב (ברוסית) על הבלנק של רבי רפאל עם חתימתו ברוסית:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00066.pdf

מדוע הוא ידוע לשמצה והיכן ניתן למצוא עליו חומר? האם יש כאן איזה ביקורת מרומזת ?

[מיללער]

שלמה זלמן המכונה סלומון שכטר מוכר כראש תנועת הקונסרבטיבים ועמד בראש הסמינר JTS שנקראת גם שכטר'ס סמניר, אם כבודו קורא אנגלית הנה מויקי

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Solomon_Schechter

[משהד]

מכתב בחתימת ידו של רבי רפאל שפירא אל סלמון שכטר הידוע לשמצה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00128.pdf

מה התאריך על מכתב זו?

[מיללער]

מכתב בחתימת ידו של רבי רפאל שפירא אל סלמון שכטר הידוע לשמצה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00128.pdf

מה התאריך על מכתב זו?

ט"ז חשון תר"פ

[שלמה בן חיים]

מכתב ברכה מהגאון ר' רפאל שפירא לגאון רבי יעקב קנטורוביץ זצ"ל לרגל קבלת הרבנות שלו

ר%27 רפאל שפירא ברכה.jpg (175.48 KiB) נצפה 9727 פעמים

[משהד]

מכתב בחתימת ידו של רבי רפאל שפירא אל סלמון שכטר הידוע לשמצה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00128.pdf

מה התאריך על מכתב זו?

ט"ז חשון תר"פ

כיצד זה מסתדר עם העובדה שכבר הלך שכטר לעולמו בכסלו תרע"ו?

[מה שנכון נכון]

כיצד זה מסתדר עם העובדה שכבר הלך שכטר לעולמו בכסלו תרע"ו?

ועוד, הרי שמו העברי היה "שניאור זלמן", ולמרות הכינוי סלומון שכטר האם מצאנו שפונים אליו בשם עברי כ"שלמה זלמן"?

[שלמה בן חיים]

מכתב בחתימת ידו של רבי רפאל שפירא אל סלמון שכטר הידוע לשמצה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00128.pdf

מה התאריך על מכתב זו?

ט"ז חשון תר"פ

כיצד זה מסתדר עם העובדה שכבר הלך שכטר לעולמו בכסלו תרע"ו?[/quote]
באופן כללי מאד מוזר המכתב הזה, ראיתי כמה וכמה מכתבי הגאון ר רפאל וכולם כתובים כמו החתימה המופיעה במכתב זה עם קסת עבה ולא בכתב יד כזה.

[אפשר]

נפל כאן ויכוח מי גדול טפי ר' אריה או ר' יעקב. זכור לי שקראתי פעם, ואיני מצליח כעת לשחזר היכן, תיאור על עוצם גדלותו של ר' אריה בתורה, שהיה בקי נפלא, וגם היה מיוחד בהוראה, ולא נפל מאחיו, רק שהתעסק יותר בעניני הוראה, וגם היה איש שקט ושליו. משהו כזה.
עוד כמדומדה שר' יעקב ירש ראש הישיבה מתרי טעמי, א' כי היה המבוגר, ב' כי היה צריך לחזור ולפתוח את הישיבה והוא היה מעורב בזה.
והעיקר שרצוני להוסיף, שלא הוזכרו בין בני ר' איסר את בנו ר' אליהו חיים שהיה גר בירושלים והיה מעמודי ישיבת בריסק, אולי גם נחשב נשיא הישיבה, וממנו השתלשל כל משפחות שפירא אשר הם בריסקאים היום, כמו בנו ר' יעקב שפירא רו"כ וואלאזין ירושלים, ואת בנו ר' אביגדור מבני ברק, ועוד בנים.

[משהד]

כיצד זה מסתדר עם העובדה שכבר הלך שכטר לעולמו בכסלו תרע"ו?

ועוד, הרי שמו העברי היה "שניאור זלמן", ולמרות הכינוי סלומון שכטר האם מצאנו שפונים אליו בשם עברי כ"שלמה זלמן"?

ראה שער ספר זה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147119&

[לייטנר]

דרך לימודו

ב'קדמת העמק' – פתיחת העמק שאלה מודה הגאון הנצי"ב לרבינו ש'ישב עמו בחבורה, כחו יפה בתורה ודעתו ברה, להתיישב עמו בעמק הלכה ולבררה, וגם הוא הוסיף כמה הגהות ברוב חקירה'.

במהדורת וולוז'ין של העמ"ד לאחר חידוש בהרחב דבר (בראשית לז כז) שכבר נדפס במהדורה ראשונה, נוספו מספר מילים: "ע"כ מחתני הגאון מ' רפאל נ"י".
(אם הדבר כבר צוין, התנצלותי בצידה).

[יביןשמועה]

שמו היה ר' זלמן יוסף ועל שמו נקרא בנו של ר' יעקב, ר' זלמן יוסף שפירא הי"ד

תודה.
אכן מצאתי את ההנצחה על הרבנית, שינא דישא בת ר' זלמן יוסף, שנהרגה בשואה.
אמנם, עדיין לא הצלחתי לידע, מי היה אותו זלמן יוסף.

מצאתי לאחרונה בספרו של בן ציון דינור (המקור ברוסית) שהוא כותב על הבית מדרש של המתנגדים בקרמנצוג.
"מר באמדות, איש עסקים גדול שסיפק למשפחה שלנו הכנסה, היה אחד מראשי מתנגדים (אבא שלי עסק איתו - הוא היה בעצם הסוכן שלו בעיירה שלנו). שני חתניו הם בנו של הרב רפאל מבוברויסק, יעקב שפירא, שהיה אז ראש הישיבה בוולוז'ין ובנו של הרב אלי מפרוז'ין אהרון פיינשטיין - היו מבכירי בית המדרש."

היום חל היארצייט של הרב יעקב שפירא זצ"ל

[ברוז]

.

[שייף נפיק]

כיון שנכנסו כאן לתולדות צאצאיו אוסיף עוד כמה שמות מהדורות הבאים.

להג"ר אריה זצ"ל הנ"ל, בת שהיתה אשת הרה"צ ר' מרדכי אלתר זליבנסקי ז"ל, ולהם שלשה בנים, הגאון ר' חיים זצ"ל ראש הישיבה דרחובות, וילחט"א הג"ר פנחס שליט"א ראש כולל מרכז התורה, חתן הגר"ח קרייזוירטה זצ"ל, והרב ר' אלחנן שיחי' מבני ברק. ושתי בנות, הראשונה אשת הגה"צ ר' יצחק גרודזינסקי שליט"א ראש כולל תורת אברהם בב"ב, והשנית אשת הגה"צ ר' משה דוד ליפקוביץ שליט"א, משגיח דבאר יעקב.

בן נוסף, הר"ר רפאל, שעמד כל השנים לימין צדקו של הגרמ"ש בישיבה בבאר יעקב.

בענין הבן הר''ר רפאל הנ''ל אביא בזה מעשה קצר:
הנ''ל היה ג''כ בר אוריין והיה נוסע כל יום מפ''ת לזכרון מאיר במיוחד לשמוע את השיעור בדף היומי בביהמ''ד ירחי כלה מפי רבינו הגרמ''מ הלוי, ביניהם שרתה אהבה עצומה והיה רגיל הגרמ''מ להביע את סיפוקו מכך שנצר לבית הרב משתתף בשיעורו, -כלשונו-, [היה זה בימים קודמים לפני הסתופפתו של ידידינו הלוי ר' מ.ל.],
ופעם בעת שנו''נ בדברי התורת רפאל בעת השיעור סח רבינו זיע''א שבוואלאז'ין היו מספרים שבחור אחד פגש בסימטאות וואלאז'ין באמורא רב פפא ושאלו להיכן אתה הולך וענה לו רב פפא אני הולך לשיטתי...

בנוסח שאני שמעתי ממו"ר תלמיד מובהק להגרמש"ש (כידוע שגם בזה מדייקים..) שהמעשה היה שפעם ראה אחד את אביי (כמדומה..) ושאל אותו מה מעשיו כאן, ואמר שר' רפאל היה צריך אותו בשביל לעשות ''לשיטתו''..

[חלמישצור]

מכתביו של הראי"ה קוק אל ועד המושבה "זכרון יעקב" (ארכיון המדינה, תיק "משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים", מ-16 / 5008, עמ' 18-19)

ב"ה, ירושלם כ"ד לחדש אדר תר"ץ.
לכבוד
ועד המושבה
זכרון-יעקב.
א. נ.
בהמשך לחליפת מכתבינו נדון מקום הרבנות במושבתכם:

הרבנות הראשית לא"י מוקירה מאד את עמדתכם הנאו[ר?]ה בנוגע להקמת שם המת על נחלתו, ועל החלטתכם שלא לבוא בדברים בנוגע לקבלת רב למושבתכם על מקומו של רבכם הקדוש מוהרא"י אורלנסקי הי"ד, בלי הסכמתה של הרבנות הראשית לא"י.

כפי שבארנו לכם במכתבינו זוהי דעתה של הרבנות הראשית לא"י שחובתכם המוסרית לרבכם הקדוש דורשת שכסא הרבנות במושבתכם יהיה נשמר ללוקח בתו הצעירה למען עשות בזה חסד עם המתים הם ההורים הקדושים ועם החיים שימצאו בזה נוחם על על שברם הגדול ששלשלת התורה והרבנות לא תפסק מביתו.

אולם היות והבת הזאת עודנה צעירה לימים וגם דרוש זמן כדי לבחור ולמצוא מיועד שיהיה גם מתאים למשרה כבודה ורבת האחריות כמשרת הרבנות באם מושבות השרון, היא זכרון-יעקב, ובהיות ואין לעבור גם לזמן על חסרונו של רב במושבתכם שכבר הוסכנה במשך כמה שנים לידים אמונות של רבכם הקודש, הקרה ה' לפנינו רב גדול ומפורסם שזה מקרוב עלה אל הארץ הוא הרה"ג ר' ישראל איסר שפירא הי"ו, רב ממחוז מינסק, שיחד עם גדלו בתורה ויראה הוא אוצר בתוכו מדות יקרות ועדינות שנחל מאבותיו גדולי הדורות שעברו זללה"ה.

בהכירנו את הרב הזה ואת שיחו אנו הוגים אמון מלא בו להפקיד על ידו את פקדונה של משרת הרבנות במושבתכם במשך הזמן, עד כי יבוא מועד למסרה לידי המיועד לה.

בקשתנו ותקותנו אפוא כי מע"כ תמשיכו ללכת בדרך אשר התויתם לכם וברצון תקבלו את הרה"ג רי"א שפירא שליט"א לרועה נאמן לעדתכם לכבוד ולתפארת.

הננו מחכים לתשובתכם החביבה והרצויה בהקדם ומתכבדים לחתום
בכבוד רב ויקר
הנשיא
המזכיר הכללי: שא"ו

ב"ה, ירושלם ד' לחדש תמוז תר"ץ.
לכבוד
ועד המושבה,
זכרון-יעקב.
א. נ.

הננו מאשרים קבלת מכתבכם מיום ל' סיון תר"ץ ומודים לכם על התענינותכם לגורלה של בת רבכם הקדוש הרא"י אורלנסקי ז"ל, אנו מצדנו נכונים בעזה"י לכל עזרה מתאימה שתדרש מאתנו.

יחד עם זה הננו להזכירכם ע"ד המכתב שכתבנו לכם בקשר עם מלוי מקומו הזמני של הרב המנוח הי"ד ע"י הרב הגאון מוה"ר ישראל איסר שפירא שליט"א, שעוד לא נתכבדנו בתשובה עליו, והענין הוא די חשוב ונכבד ויתן בעזה"י רק כבוד למושבתכם, אם מושבות השרון.

הננו מחכים לתשובתכם החביבה בהקדם.

בכבוד רב
הנשיא
המזכיר הכללי