הגאון רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל

[אוצר החכמה]

טייואן היא אי והיא מתחילה בתוך 90 מעלות מירושלים. הונג קונג מרוחקת 83 מעלות מירושלים.

[פרנצויז]

אמנם במקרה הזה יש צד שעשו זאת בגלל הרגשה ולא בגלל הלכה

עד כמה שאני זוכר, הפעם הראשונה שהלכה זו נודעה לי, היתה כששמעתי לפני שנים רבות שאחד מחתני הג"ר יחזקאל ברטלר אמר (בשמו) שזאת הסיבה.

[קרית מלך]

טייואן היא אי והיא מתחילה בתוך 90 מעלות מירושלים. הונג קונג מרוחקת 83 מעלות מירושלים.

אם כך מהו הסבר הוראתו של הגר"נ לגבי הונג קונג?

[מקדש מלך]

זה בדיוק מה ששאלתי.
כנראה שיש כאן איזו טעות בסיפור.

[מענה איש]

קו התאריך אינו שרירותי ב90 מעלות והוקדם לחוף הים של סין כדי ליצור אחידות ביבשת

[מתהלך]

הגר"נ בוודאי לא אמר כזו הוראה לגבי הונג קונג, לא עלה כן על דעת אי"ש מעולם (כמעט, ואכה"מ).
יש כאן ללא ספק טעות בסיפור.

[קרית מלך]

הרי הוא כתב לעיל שהוא קיבל הוראה זאת בכתב מהגר"נ לכל יהודי הונג קונג, יש לבקשו שיציג את המכתב. [אולי בחוט שני יש דברים בענין?]

[אוצר החכמה]

קו התאריך אינו שרירותי ב90 מעלות והוקדם לחוף הים של סין כדי ליצור אחידות ביבשת

את הדבר הזה לא כתבו. החזון איש כתב את הצד ההפוך שאם היבשת נמשכת מעבר ל 90 עדיין המקום נמשך אחר היבשת. ולא זו בלבד אלא חידש יותר מזה שאוסטרליה אע"פ שחלקה הקטן בתוך קו תשעים נמשכת כולה אחרי ירושלים.

[מענה איש]

אכן טעיתי.

[עקביה]

יעוי' אנצ"ת ערך יום. יש שם גם מפות נוחות המראות מה בדיוק נמצא מאיזה עבר של קו התאריך, לפי שיטת החזו"א ועוד.

[מעט דבש]

מכתב הגר"נ קרליץ הודפס בסוף חוט שני על ר"ה ויו"כ. ואין שם התייחסות מיוחדת להונג קונג.

[גיזונטע קאפ]

אני יודע על עוד מקרה שהם התווכחו [בענין חולה שאין בו הכרה אם זה נחשב לייסורים שמכפרים]. והגראי"ל היה מצטט זאת הרבה באומרו פעם חשבתי כך וכך אבל אני מבטל דעתי לדעת ר' חצקל שחושב אחרת

מישהו יכול להרחיב?

מה שאני יודע, זה כשהגיע הגראי"ל לנחם אחרי פטירת הגרד"י מן, ששכב בלא הכרה לפני פטירתו, נשאל האם מי ששוכב בלא הכרה, זה נחשב יסורים שמכפרים, והשיב הגראי"ל שהיה לו ויכוח בזה עם ר' חצקל' ברטלר, אני אוחז שכן, והוא אוחז שלא, וסיפר שהגר"ש רוזובסקי אחר אחרי פטירת אחיו הגר"י, אמר שזה נחשב יסורים, ואמר הגראי"ל בחיוך נו הוא נוגע בדבר בגלל שזה אחיו,
כשהגיע הגר"ה זאקס, לנחם נשאל בזה, ואמר שיש בזה יסורים לנשמה,
וכמדומני שגם הגר"ח קנייבסקי השיב שזה נקרא יסורים, כשבא לנחם שם.
ומעניין הדבר שהגרי"ח שסבר שאין בזה יסורים מכפרים, שכב כך זמן ממושך, ואילו הגראי"ל שסבר שזה יסורים, לא.

[קרית מלך]

מכתב הגר"נ קרליץ הודפס בסוף חוט שני על ר"ה ויו"כ. ואין שם התייחסות מיוחדת להונג קונג.

אפשר להעלות בבקשה?

[מקדש מלך]

- שמעתי פעם בחור שואל אותו חקירה. בהא דקי"ל ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור, האם זו הכרעה במעשה, כלומר מכריעים שהטמא לא נגע, או שזו הכרעה בשאלה שבאה לפנינו, כלומר אם בא לפנינו כלי שיש בו ספק טומאה, שיסוד הספק נעוץ באירוע שקרה ברה"ר, מכריעים שהכלי טהור. שאל אותו הגר"י מאי נפ"מ. ענה הבחור באופן שאם הטמא נגע הכלי טהור, ואם הטמא לא נגע הכלי טמא, אלא שהוא לא מצליח למצוא ציור כזה...
אמר לו הגר"י החקירה שטותית, ואם היא היתה חקירה לא זה הנפ"מ, רק מה שאמר שאין ציור - זה הבעיה הקטנה, (היה שגור בפיו שאם החקירה נכונה, נפ"מ כבר תימצא, אלא שכדאי לחפש נפ"מ כדי להיות בטוח שבכלל יש שני צדדים), והוא החל לחשוב, כמה שניות ! ואמר לו יש לי כבר 18 ציורים כאלו. אמר הבחור שיאמר לו 2.
אמר הגר"י, קי"ל (בפרק חומר בקדש) דכלי שהוטבל בתוך כלי, אם יש כשפופה"נ בפי החיצון שפיר סלקא לטבילה לפנימי, ואם פיו של החיצון צר, אזי סלקא לו טבילה לפנימי רק אם גם החיצון היה טמא (מיגו דסלקא לחיצון סלקא לפנימי). הזב עבר ברה"ר וספק נגע בחיצון, בתוכו הטבילו כלי טמא ודאי. החיצון כבר נשבר ואינו לפנינו והנידון רק על הפנימי. אם הזב נגע בחיצון, הפנימי טהור...
ציור שני. יש כלל שבע(ה) לה טומאה. דבר הטמא מדרס אינו קולט באותה שעה מגע מדרס. (לא מזמן היה את זה בדה"י חולין עב: בתוד"ה אלא). היה כסא ברה"ר, ספק דרס עליו הזב. אח"כ נגע מדרס בכסא. אח"כ נחלק הכסא ואינו משמש כמדרס אבל עדיין כלי הוא. ובא לפנינו. להצד שהזב דרס, לא נקלט המגע, והשתא שבטל המדרס הכלי טהור. להצד דהזב לא דרס, הכלי קלט את המגע והינו טמא.
אגב. סיפרתי זאת אחרי ההלוייה להגר"ח פיינשטיין. הוא אמר לי אני לא מסוגל להבין אותך איך לא תבעת ממנו אחר כך להשלים לך את כל שאר הציורים, ולדאוג שזה יישאר רשום. [הסיבה היא כי כל יום היה שם כמה תופעות מעין זו].

הרגע עלה לי ציור שלישי. אם הקנה את הכלי בתנאי שהוא טהור. אחר כך נשבר והתבטל מתורת טומאה. והבעלים החדש ייחד אותו לתשמיש שיקבל טומאה. אם אינו בעלים, הרי לא מועילה מחשבתו. אני צודק?

[לענין]

שמעתי שהיה נזהר מאכילת אננס.

[אברהם]

פטירת החזון איש

הוא אמר שהיה ניכר שהחזו"א בעצמו בכלל לא הבין שהוא במצב כל כך קשה, [כשחשבו שהחזו"א במצב לא טוב היו אחרים ישינים עמו], והחזו"א רק אמר לו להביא את הכדורים מאיזה ארון שהיה נעול, החזו"א אמר היכן לדעתו המפתח והוא לא מצאו שם. [למחרת התברר שזה כן היה באותו מקום שהחזו"א אמר]. ור' חצקל פתח בכח עם מפתח לא מתאים, אבל אור לא הדליק כי החזו"א לא אמר. הוא רץ לבית הכנסת המואר לברור את הכדורים המתאימים. החזו"א לעס כדור ובלע עוד אחד. ואז אמר לו שהוא רואה שזה [התקף הלב] תפס אותו חזק, וביקש ממנו לעזור לו לעמוד, ואז החזו"א התמוטט ונפל, והיה נשמע לו שהוא מחרחר.

שמעתי מאאמו"ר שליט"א ששמע מהגאון הרב יעקובוביץ זצ"ל מהרצליה ששמע מרבי יחזקאל שבשלב זה [המודגש לעיל בציטוט] אמר לו החזון איש שאיננו רוצה לקחת עוד כדור, מפני שזה תפס אותו חזק, וכבר לא יעזור.
הרב יעקובוביץ זצ"ל הבין שכוונת החזו"א שמכיון שזה לא יעזור שוב אין היתר לבלוע רפואה בשבת... והיה מספר זאת בהתפעלות גדולה על שיקול דעתו של החזו"א במצב כזה חמור.
אאמו"ר שליט"א אמר לי שהוא היה מקפיד בכל פעם שהרב יעקובוביץ סיפר זאת - להתווכח איתו ולהסביר שכוונת החזו"א כפשוטה שזה לא יעזור וממילא אינו רואה סיבה לקחת, אבל אילו היה לוקח בימי חול לא היה מהסס לקחת גם בשבת ולא היה נכנס לשיקול של האם זה יעזור, כשהוא חולה מסוכן.
ואמר לי אאמו"ר שליט"א הטעם שהקפיד כל פעם להתווכח עם הרב יעקובוביץ ו'לקלקל' לו את הסיפור, שהיה חביב עליו מאד כאמור, מפני שהכיר את נפש הצדיק וידע שאילו יגיע גם הוא למצב דומה בשבת קודש יחפוץ לאמץ לעצמו את החומרה החביבה... ומפני הסכנה הקפיד להתווכח ולשכנע שאין להימנע משום רפואה שהיה נוטל בימות החול כשהוא במצב סכנה...

[די לחכימא]

שמעתי שהיה נזהר מאכילת אננס.

וגם מפלפל חריף, וכמדומני גם מחצילים.

[הברכות]

התפרסם השבוע בעיתון י.נ.
אולי מישהו יכול להעלותו ?

ב.jpg (1.34 MiB) נצפה 8058 פעמים

[מתפעל]

וואס טוט זיך דא, אף תמונה של הגה"צ?

IMG_20190901_094436.jpg (34.62 KiB) נצפה 7965 פעמים

[מתפעל]

ברטלר1.jpg (11.45 KiB) נצפה 7965 פעמים

[מתפעל]

מעניין אם היה מקפיד להסיר הפיאות מעל האוזן בשמונה עשרה כפי שנוהגים חסידים, זה על פי האריז"ל כמדומני.

[פרנצויז]

מעניין אם היה מקפיד להסיר הפיאות מעל האוזן בשמונה עשרה כפי שנוהגים חסידים, זה על פי האריז"ל כמדומני.

יש אומרים שהקפידה של הזוהר היא שבזמן תפילת שמונה עשרה השערות לא יהיו בחור של האוזן, אך אין בעיה שהפאות יהיו מסביב לאוזן.
[וכך גם אמר הסטייפלר בשם החזון איש, הובא בס' תולדות יעקב עמוד ש'].
וראה עוד פסקי תשובות ח"א עמ' תשמ"ז שהביא את הדעות השונות בזה.

[פלוריש]

ברשימותיו היקרות של הרב השוחט, כתוב כך:

סיפרו שיהודי אחד נכנס לחזון איש לשאול על מעשה נורא שקרה לו שנסע ברכבו והיו קבוצת אנשים ואיבד בלמים, וכיוון את הרכב הצידה כדי לדרוס רק אחד במקום קבוצה, ובא מאד שבור ורצוץ לשאול אם עשה נכון. החזו"א סימן לר' חצקל שישתוק, והוא אמר ליהודי שעשה נכון וכך היה צריך לעשות. אח"כ החזו"א עיין בענין ויצא לו קטע שנדפס בחזו"א האחרון שהו"ל (סנהדרין וליקוטים). הגר"י היה אומר שהיה לו מה לצעוק בענין אבל מה הוא יכול היה לעשות אם החזו"א ציוה לשתוק.

מעניין שבספרו החזו"א כותב זאת רק בדרך אפשר.
אגב, כאן מתואר שדברי החזו"א נכתבו בעקבות מעשה שהיה, בעוד שבעולם הכללי זו שאלה פילוסופית-תיאורטית (דילמת הקרונית) [אמנם לפי ויקיפדיה, בעולם הפילוסופיה הוצגה בעיה זו בשנת 1967 למניינם, כך שהחזו"א קדם להם]. לפי הזכור לי, בסה"ז לרב דוד פרנקל כתוב שהמעשה עליו נשאל החזו"א אירע בכביש הכרמל.

[חיים שאול]

קונטרס מתוך ספר העומד לצאת

[חיים שאול]

בענייני פסח

[ליבא לתיובתא]

דיברו כאן על כך שהיה הרב זצ"ל נושא ונותן עם רבו בקול רעש גדול,
ואף מלאו ליבו לצעוק עליו 'עם הארץ'.
ואחר עבור כמה ימים מאז שראיתי דברים הללו,
נתקלתי בפולמוס מעניין שהיה אודות הר' יעקב בן מלכא מחכמי פאס-טיטואן,
שרבני דורו כתבו על כמה פגמים שמצאו בו בחריפות רבה,
ואחד מהם היה על ויכוחו עם מורו ורבו, גדול הדור כמהר"י בן עטר, בצורה דומה.
https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... ook=170919
[אכן, שם כתבו עליו ועל אישיותו עוד כמה דברים, ועם כל זה בסוף יצא שמו כרבה הדומיננטי
של קהילת טיטואן, שהעמיד ת"ח רבים, ופנו אליו בכבוד גדול, ואף חלק מעורכי המכתב הנ"ל
חלקו לו כבוד]

[יוצא פוניבז']

נתקלתי לאחרונה בקונטרס קטן בעניני התקיעות ע"פ הגרי"ב זצ"ל, האם ישנו למישהו להעלותו כאן?

[עושה חדשות]

נתקלתי לאחרונה בקונטרס קטן בעניני התקיעות ע"פ הגרי"ב זצ"ל, האם ישנו למישהו להעלותו כאן?

אמרי ר' יחזקאל ברטלר זללה''ה שופר.pdf

(191.5 KiB) הורד 205 פעמים

[פלוריש]

אני זוכר שרצו לפתוח בבני ברק בי"ד לגיטין. וזה התעכב הרבה זמן עד שר' חצקל יכריע איך לכתוב מאיזה מים העיר מסתפקת. [ יתבא על ירקון, או מים נמשכים לה בסילונות וכדו']. זה היה אז ידוע שמצפים להכרעתו.

מעניין שבקונטרס של הרב שריאל רוזנברג על כתיבת שם העיר בני ברק בגט (https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... 8126366352) מוזכרים כמה שמות - ר' נסים, הרב ואזנר, הרב גוטנטג והרב פלס - אבל לא הרב ברטלר.

הגר"מ גריינימן והגר"מ שטרנבוך סיפרו בהספדם שביקשם לא להזכירו בשמו בספריהם למרות תרומותיו הרבות. וידוע על עוד רבים שכאלו.

ואולי לפי זה מתורץ.

לגבי הגרא"ז גרוסברד שהוזכר כחכם נסתר שטרם התגלה...: פ"א ביקשתי מהגרד"ל חוו"ד על תשו' של חזו"א בענין מקואות בכת"י, הוא השתמט באמרו שאינו מצוי בפרקטיקה של מקואות, ושאפנה אל החכם הנ"ל. אמרתי כי מעולם לא שמעתי על מדרגתו של האיש (למראה עינים הוא נראה קצת פלאי), והגרד"ל השיב זו עוד סיבה לכך שהוא חשוב...

הוא ידוע ליודעים והודפס ממנו דברים בספרו של הרב בלייכר על עירובין.

הרב יואל שילה בספרו על מקוואות מביא ממנו שמועות רבות מאוד

[פלוריש]

שמועות מהרב יחזקאל ברטלר - הרב משה לייב לוי.pdf

(400.18 KiB) הורד 156 פעמים