נושא ריז"א טחון אצלינו עד אשר דק. יש הרבה להוסיף על הנכתב, אך אף במה שכבר נכתב די והותר.
ולא, אין שום אינטרס כלשהי לא לדידי ולא לאחרים לשלול מצאצאי ריז"א היותם נכדי החיד"א, כל התעניינותנו בזה היא בבירור המציאות והאמת. משום מה כל תקופה ותקופה מתעורר שוב הויכוח, ובלשון מדברת גדולות, והרבה מהם בסילופים מכוונים או טעויות גסות. ושוב ושוב נטען המוציא מחבירו עליו הראיה. אך מה נעשה, יוחסין הוא ענין של מציאות, לא קנין ורכוש, ובירור המציאות הוא הקובע ולא הרגש של איבוד נכס הירושה.
נעמוד בזה בנקודות העיקריות שנדונו בזה.
בעל הקונטרס טוען שאין הוכחה ממה שלא הזכיר ריז"א בכתביו היותו נכד החיד"א, מאשר שגם בנו ה"בכור" ג"כ לא הזכירו ברוב כתביו, רק פעם או פעמיים.
ואני בער ולא אבין, מה זה? איזה יחודיות של משפחת אזולאי? כלומר, נניח שה"בכור" לא מזכיר את החיד"א אף שהוא משוכנע שהוא נכד, האם מזה נסיק "מנהג" חדש לבית אזולאי? משום שהבן לא מזכיר זה מסביר למה האב לא מזכיר? במילים אחרות, אם היינו מוצאים את הרב מבודפסט לא מזכיר את יחוסו לזקינו המאומת, האם היינו מוכיחים מזה שגם ריז"א לא הזכיר את זקינו מטעם בלתי נודע? או שרק משום שהוא בנו זה מחדש לנו מנהג מסתורי שאין להרהר אחר טעמו?
בנוגע כתבי יד פירוש הרש"ס לירושלמי, אין צורך להאריך, כי כבר מבואר באשכול זה בדפים הקודמים, והכותב החדש רק זורה חול בעינים כאילו חידש משהו. ובכלל מתנהג בדרך אשר עשה עצמו כאילו לא ידע מכל הדברים הנאמרים לעיל, ומעיר רק על מה שנוח לו.
עוד נקודה אחת קטנה, במה שטוען שרבי משה פארדו היה בשנת תרל"ב בירושלים, איננו נכון, הוא עזב את ירושלים והתגורר באלכסנדריה של מצרים משנת תרכ"ט, כך שבזמן כתיבת ופרסום הדברים לא היה עוד שם.
ולמען הראות הגיחוך שבדרך כתיבתו בהעתקת חסרות שחר ובסיס, ראו נא בעמוד 2 מה שכתב:
ובאשר להסכמות או המלצות בהם כן מפורש להדיא את עובדת היותו נכד להרחיד"א, כדוגמת הסכמת רבני ווילנא, וכן מזכיר האדמו"ר הזקן, וכן ע"י הרב מ. לעהמאן
ויתמה כל עובר, היכן מצא מכתב המלצה שכתב מזכירו של אדמו"ר הזקן לריז"א? ובכלל מי היה מזכירו של אדמו"ר הזקן?
אך על דברים שכתבתי לעיל הוא מסתמך בלא הודע לו פירוש הדברים. וזה אשר כתבתי לעיל בעמוד 2 של אשכול דנן:
מתעמק כתב:טופס ההסכמה על פירוש לפרקי אבות אינה לר"א סלימן מני אלא לרבי שמעון מנשה חייקין (ראיה פשוטה לחלוטין, מזכיר כ"ק אדמו"ר הזקן), ואין להר"א מני בה אלא חתימה בלבד.
ופירש הדברים פשוט לכל קורא. הביאו שם ראיה שהר"א מני כתב על ריז"א בהסכמה לפי' רבי אברהם אזולאי לפרקי אבות שהוא חוטר מגזע המחבר הנ"ל, ועל זה ציינתי שלא הר"א מני הספרדי כתב את זה אלא רש"מ חייקין החב"די, ור"א מני רק חתם עליה (כמו שעשה בשאר הסכמות). ובתור הוכחה ציינתי שבטופס ההסכמה נזכר "אדמו"ר הזקן", סימן שזה יצא מתח"י חב"די ולא ספרדי.
כותב הקונטרס קרא הדברים בחפזו, ומיהר ושמו בתוך כליו, מציאה מצא "מזכיר אדמו"ר הזקן" כותב שריז"א נכד החיד"א!!
ולכבוד הרב לבי במערב. לא נאה ולא יאה להביא דברי חירופים מתוך אשכולות אחרות אל תוך מחוזנו. דיינו בצרה זו כשבאה בעצמה בגבולינו, כשאין יכולים לכתוב בצורה מכובדת (ולכל היותר בעקיצה דקה), ואין צורך לייבא ממקומות אחרים.
ולגוף הטענות. כאמור קשה עתיקא מחדתא, וכבר כתבתי בזה רבות פה, ובאמתחתי עוד הרבה נוספות. אך בקצרה, ד
בר אחד ברור - שאף אחד לא כתב על הריז"א בחייו שהוא צאצא להחיד"א, לא הוא ולא אחרים! הכל החל אחר פטירתו, ועל זה מתווכחים אם זה מכח בנו הרב ה"בכור" או מצד אחרים. לדידי נראה פשוט שהרב הבכור סבר כן, ולא מוזר הוא כל עיקר מאחר שהוא לא נתגדל בבית אביו כלל, כנודע, ומתוך רשימותיו ברור שלא היה לו אף פיסת מידע על משפחת אביו ואכמ"ל, כך שלא רחוק שיסיק מסברא שמאחר ששם משפחתו אזולאי וגם נקרא חי"ד כשם החיד"א הרי שמן הסתם הוא נמנה על צאצאיו.
ובחתימת הדברים אוסיף, ימחול נא הרב איש ספר, אבל אני חולק על קביעתו הנחרצת שההתלהבות והתלהמות סביב יחוס החיד"א מקורה מגזענות. הגם לא מופרך שזו הסיבה, אבל גם לא מוכרח. בנסיוני עם אנשים רבים נוכחתי שרבים מהם רואים את ענין היחס לא כדבר מציאותי ועובדתי, אלא כקנין ורכוש, ומתקוממים כנגד כל המפקפק ביחוס שהנחיל לעצמו בטעות כאבידת הרכוש שעליו להתייצב בכל כחו לקיימה בידו.
(סיפור אמיתי: פלוני הדפיס אילן יוחסין לפני כו"כ שנים מעשי ידי חוקר יוחסין מהולל, הודעתי לו שהחוקר הנ"ל כבר עידכן לעצמו אילן הנ"ל עם הרבה הוספות ושינויים. אותו אדם אמר שמוכן לשלם לו לעדכן הכתב אשר בידו, אך בתנאי אם רק יוסיף אבל לא יגרע כלום מיחוסו שמכבר. לא מדובר ביחוס מקובל במשפחה, אלא ביחוס שהעלה החוקר הנ"ל עצמו במהדורא קמא, אבל ברגע שקנה אותו אדם את זה בקנין חצר, כל גרעון נרגש אצלו כאיבוד הון, לא משנה אם זה לא נכון או לא...).