אדמו"ר מקאליב זצ"ל

[נחלי אפרסמון]

לימוד תורה בקול שמפריע לשכנים

הרב עזריה אריאל

שאלה:
בני לומד בלילות בשעה 10-11, וחלון השכן ליד זה, והוא שומע אותו כי בני לומד בקול רם, והשכן אמר שזה מפריע לו לישון. אך בני אומר שזאת ההלכה, כי מצא בשו"ת משנה הלכות (חלק יד סימן ר) שצריך ללמוד בקול רם גם אם זה מפריע לשכנים, וכן כתב אחד מהראשונים בספרו "ספר קושיות לא נודע למי" (אות רפז). האם זה הפשט? זה נשמע מוזר.

תשובה:
לשואל, שלום!
לימוד תורה של אדם בביתו אינו מתיר, לענ"ד, שום רעש חריג. רשאי אדם ללמוד בווליום של שיחה שגרתית בבית, שלרוב אינה אמורה להישמע לשכנים כלל. אם משום מה גם לימוד בקול שגרתי נשמע ומפריע, ראוי לפנים משורת הדין להמנע מכך וללמוד בשקט.
הרמת קול מעבר לווליום של שיחה שגרתית בבית, שאינה חיונית לקיומו של הלימוד אלא נועדה רק בשביל ה"עניין" של לימוד תורה בקול, אסורה לענ"ד כשהדבר מפריע לשכן.
הדברים אמורים לגבי לימוד של יחיד או חברותא בבית פרטי. אינני דן כאן על "סדר ערב" בישיבה הסמוכה לבתי מגורים. זהו נושא שזקוק לבירור נפרד, מפני שבאופן טבעי לא ניתן לקיימו בשקט, ודרישה להוריד את הווליום משמעה השבתת הלימוד.

הרחבה:
1. הדיון מתחלק לשני חלקים: איזה רעש מותר להקים בדרך כלל בבית מגורים, והאם יש היתר מיוחד לרעש חריג של לימוד תורה.
2. במשנה (בבא בתרא פ"ב מ"ג) ובסוגיית הגמרא והראשונים יש דיון נרחב על רעש חריג כתוצאה ממלאכות שונות, וגם היתר מיוחד, מתוקף תקנת חז"ל, להקמת תלמוד תורה למרות הרעש החריג שהוא גורם. ברם, כל זה אינו נוגע לשימושים בסיסיים של דירה, שעליהם כתב החזון איש (בבא בתרא סימן יג סקי"א): "אם עושה דברים שרוב בני אדם עושין, ולפעמים תשמישן ודיבורן משמיע קול שמפריע את החולה - אינו יכול למחות, אף אם החולה קדם. ורשאי אדם לבנות בית אצל חברו ולהכניס את העוללים והיונקים שצועקים בלילה, ואין החולה יכול לעכב עליו, דהרי אינו חייב לצאת מדירתו".
זהו עיקר הדין, ואעפ"כ מומלץ מאוד לעשות כל מאמץ סביר כדי למנוע רעש משכנים (למי שצריך מקורות בשביל זה: ראו 'חשוקי חמד' שם; 'פתחי חושן', גניבה והונאה, עמ' תכו-תכז; 'דרכי חושן' ח"א עמ' רלח). יחסי שכנות הם מעבדה לתיקון המידות, וכדאי מאד להרגיל את המשפחה להתחשב בזולת.
כשמדובר על בן תורה שנתפס בעיני השכנים כמייצג את התורה, מידת החסידות היא כבר קרובה לחיוב. עיין הלכות דעות פ"ה הי"ג: "משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה... ולא יצר לאדם לעולם בחייו, כללו של דבר, יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים, מן הנעלבים ולא מן העולבים, ואדם שעושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן עליו הכתוב אומר: ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר".
3. באשר להקמת רעש חריג של לימוד תורה: אכן בתשובת ה'משנה הלכות' שציינתם התיר את ההפרעה. מעיון בדבריו מתברר שהם נכתבו בתגובה לשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' רכד), שאסר ללמוד תורה בקול רם בלילה כשהדבר מפריע לשכנים. הרב ווזנר זצ"ל מסביר מדוע הדבר אינו דומה למה שהתירה המשנה להקים תלמוד תורה בחצר: א. תלמוד תורה לילדים פועל בשעות היום ובחלק קטן מהלילה, כלשון הרמב"ם (הל' תלמוד תורה פ"ב ה"ב): "ויושב ומלמדן כל היום כולו ומקצת מן הלילה", אך לא בשעות השינה המקובלות (אמנם במשנה שם הוזכר טיעון בפי השכנים "איני יכול לישן מקול התינוקות", אך יתכן שמדובר על מי שרוצה לישון בשעה לא מקובלת). ב. לשון הרב ווזנר: "תלמיד חכם סתם שלומד בבית המדרש בוודאי לא הותר לו להגביה קולו כל כך עד שיפריע השינה כל הלילה מהשכנים, כי אפשר ללמוד בקול גם בלי הפרעה, מה שאין כן עסק תשב"ר, שלא הולך כמעט בלי הגבהת קול המלמד והמולת התלמידים". אם כן בנדון דידן, שניתן ללמוד בשקט ובנך רוצה ללמוד בקול רם רק עבור הסגולה המיוחדת של לימוד תורה בקול, הדבר אינו מצדיק הפרעה לשכנים.
לענ"ד דברי הרב ווזנר ברורים מאד מסברה. מקור שתומך בדבריו הוא החתם סופר בחידושיו לבבא בתרא (כ ע"ב ד"ה וכתב בתשובות רלב"ח; כא ע"א ד"ה אלא אמר רבא) ובתשובותיו (ח"ה סי' צב), שכותב במפורש שההיתר להרעיש עבור מצווה הוא רק במקרה שהרעש חיוני לקיום המצווה, "דאם לא ילמדם יתבטלו". והוסיף חידוש גדול הנוגע לענייננו, שההיתר להרעיש הוא דווקא במצוות המוטלות על הציבור, כמו הקמת בית ספר שהיא חובת הציבור (ראה הלכות תלמוד תורה פ"ב ה"א), אך לא למצווה פרטית. מעתה, כאשר מדובר בבן בוגר הלומד בביתו בלימודו הפרטי, אין היתר להרעיש בשביל זה. יתכן שחידוש זה שנוי במחלוקת (עיין 'פתחי חושן - שכנים' פט"ו הערה עד, ואכמ"ל), אבל הסברה הראשונה, שההיתר נועד לאפשר את המצווה ולא ל"הידור מצווה", פשוטה לענ"ד.
4. המשנה הלכות מביא כראיה עיקרית לשיטתו המנוגדת את הגמרא בערובין יח ע"ב: "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה - שוב אינו נחרב, שנאמר: ולא אמר איה אלוה עושי נתן זמירות בלילה". ופירש רש"י: "ולהכי נקט לילה, שהקול נשמע מרחוק". מכאן שמצווה ללמוד בלילה תוך כדי השמעת קול למרחקים.
לענ"ד ראיה זו אינה מספקת להיתרו, מכמה טעמים: לשון הגמרא "שנשמעין בו" ולא "ממנו", והדגש הוא על הלימוד בבית, לא על הלימוד בקול רם (כך גרסת רוב ככל הראשונים. רבנו חננאל גורס "ממנו", ויתכן לפרש שהכוונה שהקב"ה שומע, לא השכנים). רש"י מציין את שמיעת הקול למרחוק רק כדי לבאר את ההדגשה על הלילה, ומפרש שאין הבדל מהותי בין יום ללילה, אלא שבלילה אם אין שומעים הרי זה סימן שאין לימוד. זו לא הנחיה ללמוד בקול שנשמע למרחוק, אלא תיאור עובדה. אם כן, אין להסיק ממנו שיש עניין להרעיש בלימוד בלילה, ולכל היותר ניתן לשמוע ממנו היתר. וגם זו יש לדחות, שהוא מדבר על שעה מוקדמת בלילה שאין בה הפרעה לשינת השכנים. מפרשים אחרים הסבירו את הגמרא אחרת, שיש עניין מיוחד בלימוד הלילה, עיין ברמב"ם הל' תלמוד תורה פ"ג הי"ג ובמהרש"א בסנהדרין צב ע"א, ולדבריהם אין כאן התייחסות לשמיעת הקול מבחוץ.
5. לגבי 'ספר קושיות' שהזכרת (אות רפז), עיינתי בו וראיתי שכתב רק שיש עניין ללמוד בקול, ולא דן כלל במקרה של הפרעה לשכנים ואין ממנו שום ראיה לענייננו.
6. ראיתי בספר 'עלינו לשבח' (בראשית עמ' תעב) עדות על החזון איש שהתיר ללמוד בלילה בקול המפריע לשכנים, ולא התבארו נימוקיו. על כגון זה יש לומר "אין למדין הלכה מפי מעשה", שאולי היו בו שיקולים מיוחדים. ועיין ב'פתחי חושן' על הלכות גניבה והונאה, עמ' תכז, שכתב על פי דברי החזו"א הנ"ל בפיסקה 2 בעניין שימושי הדירה שמותר ללמוד בקול אם הדבר חיוני ללימוד, אבל כאשר יש ברירה ללמוד בלא הפרעה חובה לעשות כן, ולכל הפחות זוהי הנחיה רצויה לפנים משורת הדין. מדבריו אני מבין שההיתר מן הדין הוא על צורת התנהגות מקובלת של אדם בביתו, ולא מעבר לכך. מסתבר גם שהגדרת ההתנהגות המקובלת של אדם בביתו משתנה ממקום למקום, ואולי במקום שבו מקובל מאוד ללמוד תורה בקול רם בבתים פרטיים גם בשעות מאוחרות הדבר יכול להיחשב כחלק מהשימושים הבסיסיים שמותרים מעיקר הדין.

[נחלי אפרסמון]

אודה למי שיביא דברי הס' קושיות.

[לבי במערב]

אודה למי שיביא דברי הס' קושיות.

ז"ל:

תיקשי לך, מפני מה מנענע אדם בשע[ה] שילמוד תורה.
תירץ, משום דכתיב "ערוכה בכל ושמורה" - אם ערוכה ברמ"ח איברים של אדם, משתמרת.
ומזה הטעם צריך ללמוד בקול, כדמוכח בריש פרק כיצד מעברין (ערובין נג, סע"ב ואילך).

[הגהמ]

viewtopic.php?f=19&t=3405&hilit=%2A%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%93&start=5760#p424561

[ארופאי]

http://forum.otzar.org/download/file.php?id=54558

[תורה מפוארת]

מישהו יכול להוריד את צוואתו הקדושה למדור, עיינו שם בסוף שכותב הנהגות ושופך את ליבו על דברים שהשתרשו בדורנו ומבכה עליהם.
אם אפשר לומר כי הלימוד המרכזי מחיו הנאדרים בקודש יותר מהקריעת ים סוף שהוזכר והספירת העומר, זה עצם זה לראות יהודי שעבר מה שעבר כידוע ע"י הצורר מנגלה שר"י ונשאר יהודי של נאר אמונה אין בורא כל עולמים ולא נפל למלתעות היאוש והחידלון. זה לענ"ד יכתב לדור אחרון שכל זאת באתנו וכו'.

[ברוז]

http://forum.otzar.org/download/file.php?id=54558

מי עוד בתמונה?

[נחלי אפרסמון]

מישהו יכול להוריד את צוואתו הקדושה למדור, עיינו שם בסוף שכותב הנהגות ושופך את ליבו על דברים שהשתרשו בדורנו ומבכה עליהם.
אם אפשר לומר כי הלימוד המרכזי מחיו הנאדרים בקודש יותר מהקריעת ים סוף שהוזכר והספירת העומר, זה עצם זה לראות יהודי שעבר מה שעבר כידוע ע"י הצורר מנגלה שר"י ונשאר יהודי של נאר אמונה אין בורא כל עולמים ולא נפל למלתעות היאוש והחידלון. זה לענ"ד יכתב לדור אחרון שכל זאת באתנו וכו'.

https://www.kikar.co.il/image.php?id=469821
שלחו לי קישור זה

[002]

האדמו"ר מקאליב זצוק"ל, כותב בצוואתו שניצל בזכות גורל הגר"א.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=8320&p=541631#p541631

[002]

מישהו יכול להוריד את צוואתו הקדושה למדור, עיינו שם בסוף שכותב הנהגות ושופך את ליבו על דברים שהשתרשו בדורנו ומבכה עליהם.
אם אפשר לומר כי הלימוד המרכזי מחיו הנאדרים בקודש יותר מהקריעת ים סוף שהוזכר והספירת העומר, זה עצם זה לראות יהודי שעבר מה שעבר כידוע ע"י הצורר מנגלה שר"י ונשאר יהודי של נאר אמונה אין בורא כל עולמים ולא נפל למלתעות היאוש והחידלון. זה לענ"ד יכתב לדור אחרון שכל זאת באתנו וכו'.

הצוואה המלאה של האדמו"ר מקאליב זצוק"ל.

[אברהם]

צוואה מרטיטה ומרגשת.


כאחד מילדי שכונת רמת אהרן, זכיתי גם אני להסתופף בצל הקודש מפעם לפעם, ודמותו התמימה והטהורה לא תישכח בעז"ה. אאמו"ר שליט"א השתתף פעם אחת במעמד 'שירת הים' שלו, (בשביל איזה אורח צעיר שרצה לשמחו), ו'לקח' משם כמה וכמה ניגונים שנהיו מאז 'ניגוני חובה' בסעודות יו"ט בבית הורי. ('יונתי בחגווי הסלע' 'אין ערוך לך' ועוד).

זכורני כד הוינא טליא, בשמחת אחד מצאצאי הגרי"ש אלישיב, שנערכה באולמי ווגשל בב"ב, ואני בתוך המוני ילדי ב"ב באתי לראות את פני הגריש"א שישב בשולחן המזרח, פניו נשענים על כף ידו, ובידו השנית מתעסק עם המזלג, מוחו חרוט קמטים, ומהרהר בד"ת כדרכו. והנה נעמד אדמו"ר מקאליב זצ"ל ואמר שהוא רוצה לזמר שיר לכבוד השמחה ולכבוד 'ידיד נפשי הרב אלישיב', והחל לשורר את 'אתה חונן' שלו. הגרי"ש המשיך להיות שקוע במחשבותיו הקדושות, והיה נראה כאילו לא שמע מאומה. כאשר סיים אדמו"ר זצ"ל את שירו, הרים לפתע הגרי"ש את ראשו הביט לעבר האדמו"ר וסימן באצבעו שאחזה במזלג תנועת סיבוב, כלומר 'עוד הפעם'... וחזר לשרעפיו... פני אדמו"ר נהרו מאד, והחל לשיר שוב את שירו מהתחלה... כילד 'תפס' אותי מאד איך כלכל הגרי"ש את צעדיו – מחד גיסא להישאר בשקיעותו בלימוד, ומאידך גיסא 'להתעורר' ברגע המתאים להאיר פניו לידידו ולחזור לתלמודו...

עוד דבר:
זכורני שהראוני פעם סרטון איך הוא זצ"ל משורר את השיר הקדוש סולו קוקוש על גדות נהר הדנובה, כחלק ממצעד החיים שם, וילדי חמד מבי"ס של חב"ד בהונגריה משוררים אחריו 'סולו קוקוש'. המצלמה עוברת על כמה מהמשתתפים הקשישים, יהודים זקנים מהונגריה, שנראים רחוקים מאד אך ממלמלים בשפתותיהם את מילות השיר, משל היה 'שמע ישראל' או 'אני מאמין'... כידוע כמה היה 'סולו קוקוש' מושר ברטט אצל כל יהודי הונגריה...
איני יודע מקום הקישור לסרטון הנ"ל אולי יבואו הבקיאים וילנקקו.

[פרנצויז]

לא זכיתי בעצמי להתבשם מריחו של צדיק זה ריח הגן עדן.
הייתי מעונין לשמוע כאן קצת מגדלותו התורנית בדברים שנהג וכיוצ"ב,לבד כוחו העצום בברכותיו כמו שסיפרו מעליי וכן עוצמתו במדרשי חז"ל וביאוריהם שזה ממש מאלף לראות יהודי על אתר מסביר הכל בטוב טעם ודעת.

יש סדרת ספרים שלמה "קול מנחם" הן על התורה והן בתשובותיו בהלכה.

הספרים על או"ח (ג' כרכים) הם תשובות, אך הספרים על חו"מ (ג' כרכים) ועל יו"ד, הם חידושים וביאורים על שו"ע, ולא שו"ת. [וצריך לתקן באוצר החכמה, ששם כולם נקראים שו"ת].

[פלגינן]

ידידיה מאיר - הרבי מקאליב.pdf

(132.09 KiB) הורד 328 פעמים

[הא לחמא עניא]

בשנות בחרותי למדתי בישיבת סטריקוב ברחוב חגי בב"ב [בימי תפארתה], ובאותה תקופה ארגן כ"ק האדמו"ר מקאליב זצוק"ל סדר לימוד מיוחד לבחורי הישיבות בליל ששי בהיכל בית מדרשו ברחוב השומר, מזמן סיום סדר שלישי ועד לפנות בוקר.
הביהמ"ד היה מלא עם בחורים מהרבה ישיבות שהגו בתורה עד לפנות בוקר, מפעם לפעם היה יורד באמצע הלילה לראות את הקול תורה ונהנה עד למאוד.
אנחנו תלמידי ישיבת סטריקוב נהנינו לגשת אליו ולהודות לו על הכל באמרנו לו שאנחנו מישיבת סטריקוב [הם קנו ממנו את הבנין], ואז באחת הפעמים הוא קרא לנו אליו לחדר למעלה ושתה עמנו לחיים ודיבר דרשה קצרה בחובת לימוד התורה. [גם זכינו פעם איתו לסעודת ר"ח קצרה אצלו בחדר].
כמו"כ באחת הפעמים הוא ביקש אישית מכל בחור ובחור מקבוצתנו שיקבל ע"ע לומר שמע ישראל לאחר עלינו כפי שהוא תיקן לומר, ומאז ועד היום אני אכן משתדל לומר זאת בכל יום ויום.
ראינו מול עינינו רבי שכל מהותו בזה העולם הוא רק לעשות רצון ה' בלי שום התחשבנות אישית וק"ו בלי שום חישובים של מה יאמרו.
יהא זכרו ברוך, זיעועכי"א.

[לבי במערב]

איני יודע מקום הקישור לסרטון הנ"ל אולי יבואו הבקיאים וילנקקו.

האדמו"ר מקאליב - 'סולו קוקוש' בבודפשט.

[נחלי אפרסמון]

האם נכונה השמועה שהוא תיקן לומר אחר עלינו לשבח ובתורתך כתוב לאמר שמע וכו'?

[עושה חדשות]

קות''ש ח''א.png (89.49 KiB) נצפה 6138 פעמים

[נחלי אפרסמון]

יש"כ,א"כ הספרדים קיבלו תקנתו?

[עזריאל ברגר]

קות''ש ח''א.png

וכן נראית שיטת הרבי מליובאוויטש, שלא עודד תקנות בסגנון זה (וכמובן לא אמר שמע ישראל בסיום עלינו בכל יום).

[הפצת המעיינות]

תשואות חן על הפצת המעיינות!

[סגי נהור]

יש"כ, א"כ הספרדים קיבלו תקנתו?

מצטרף לשאלה.
הידוע מקור להוספת שמע ישראל אצל אחב"י הספרדים?

[חיימשה]

אמירת שמע ישראל אחרי עלינו מופיעה כפי זיכרוני בסידור יעבץ ועוד, ונהוגה בכמה קהילות.
הרבי מקאליב ביקש להפיץ יותר מנהג זה על מנת לזכור את קדושי השואה.
אני הק' נוהג כן מאז עפ"י עצתו, וכן נוהגים רבים מאד שקיבלו את דבריו, עפ"י בדיקה קטנה שערכתי.

[נחלי אפרסמון]

אכן זה בסידור בית יעקב (ע"מ צ"א).

[חשבה לטובה]

מכתב מאה לרגל ייסוד קריית קאליב בראשל''צ

Image (79) - Copy.jpg (72.27 KiB) נצפה 5851 פעמים

[חרסון]

כילד 'תפס' אותי מאד איך כלכל הגרי"ש את צעדיו – מחד גיסא להישאר בשקיעותו בלימוד, ומאידך גיסא 'להתעורר' ברגע המתאים להאיר פניו לידידו ולחזור לתלמודו...

ואולי באמת נהנה הרב אלישיב מן המנגינה, וכנודע שהיה לו חוש מוסיקלי עדין.

[אברהם]

כילד 'תפס' אותי מאד איך כלכל הגרי"ש את צעדיו – מחד גיסא להישאר בשקיעותו בלימוד, ומאידך גיסא 'להתעורר' ברגע המתאים להאיר פניו לידידו ולחזור לתלמודו...

ואולי באמת נהנה הרב אלישיב מן המנגינה, וכנודע שהיה לו חוש מוסיקלי עדין.

בטוחני שהוא נהנה מן הנעימה שיצאה מפה קדוש. אך למרות זאת הוא נשאר בשקיעותו, עד לרגע המסויים שהיה צריך 'להתעורר' לסמן בחביבות 'עוד הפעם' ולחזור לעולמו.
אותי זה הדהים.

[ברוז]

תמונה מאד מיוחדת באבן הפינה של העיר עמנואל בשנת תשמ"א (יוני 1981)

נראים מימין לשמאל:
שר הבטחון אריק שרון נואם, כ"ק אדמו"ר משאץ ויזניץ שליט"א, הרה"ג שמחה קוק רב העיר רחובות שליט"א, כ"ק אדמו"ר מקאליב זצ"ל, כ"ק אדמו"ר הפני מנחם מגור זצ"ל, והשר דוד לוי.

[יקים]

אמירת שמע ישראל אחרי עלינו מופיעה כפי זיכרוני בסידור יעבץ ועוד, ונהוגה בכמה קהילות.
הרבי מקאליב ביקש להפיץ יותר מנהג זה על מנת לזכור את קדושי השואה.
אני הק' נוהג כן מאז עפ"י עצתו, וכן נוהגים רבים מאד שקיבלו את דבריו, עפ"י בדיקה קטנה שערכתי.

בטשרנוביל נוהגים כן מקדם

[מוטוש]

עם כל מאורעות התקופה.
כמעט נשכח
שהיום זה שנה להסתלקותו...