פורום אוצר החכמה

כידוע, אחר הילקח רבינו הגרש''ר הירש זי''ע לגנזי מרומים, התעורר פולמוס על ירושת הרבנות של ''קהל עדת ישורון'' בפפד''מ, קבוצת מיעוט תמכו במינויו של הרב מנדל הירש זצ''ל, בנו הגדול של הגרש''ר ששימש כמנהל ביה''ס החרדי שהקים הגרש''ר, ואשר ביקש להמשיך ולהחזיק במשרתו כמנהל ביה''ס, ובמקביל לשמש כרב הקהילה על תקן חלקי, כדרשן וכמנהיג, אך לא כפוסק, ושהדיין הג''ר גרשון פוזן זצ''ל יהיה בעל הסמכות בכל הנוגע להוראת הלכה. הקהילה סירבה ודרשה כתנאי לרבנותו של ר' מנדל, שהוא יתפטר ממשרתו כמנהל ביה''ס, ושיקבל עליו את הרבנות באופן מלא.
בסופו של דבר, הקהילה הזמינה את חתנו של הגרש''ר, ה''ה הגרש''ז ברויאר זצ''ל שכיהן ברבנות בפאפא לבוא ולרשת את כס חמיו.

עם פטירתו של הגרש''ז ברויאר בשנת התרפ''ו התעורר שוב פולמוס ירושת הרבנות, בין השאר הזמינו בני הקהילה את הרב מנירנברג הגרא''י קליין זצ''ל (חמיו של הרב וולף מהסמינר) לבוא ולשמש כרב הקהילה אך המהלך הזה לא צלח, ובנוסף גם מינויו של הג''ר יוסף ברויאר זצ''ל בהגרש''ז, לא התממש, והוא המשיך להחזיק רק בראשות ישיבת פפד''מ (''ישיבת ברויאר'') תחת אביו, עד ליל הבדולח בו היא נסגרה.


יאמרו נא היודעים:
למעשה, האם לא מונה כל רב לקהילה מני פטירת הגרש''ז ברויאר ועד עלות עליה הכורת בשנות הזעם? מי הנהיג את הקהילה בכל אותן שנים?

מתוך אתר זכור- אמונה בימי השואה (של המכללה בבית וגן):

אשר לקהילה הפורשת, "קהל עדת ישורון" - לאחר מותו של הרב סלומון ברויאר (1926) היו חילוקי דעות בין ראשי הקהילה אם לבחור לכהונת רב אחד מבניו ממשיכי דרכו, או לבחור ברב מבחוץ בתקווה שימתן את הקרע בין הקהילה הפורשת לבין "האורתודוקסיה הקהילתית". בסופו של דבר נבחר הרב יוסף הורוויץ, יליד סלובקיה. הוא כיהן כרבה של קהילת "עדת ישורון" מ-1929 ועד ליל הבדולח. הוא ניצל בדרך נס, הגיע ללונדון והתמנה לראש "אגודת ישראל" באירופה. משם הגיע לארה"ב, ובסופו של דבר עלה לישראל, בה נפטר ב-1970. הוא היה רבה האחרון של הקהילה הפורשת

בברכה המשולשת כתב: בסופו של דבר נבחר הרב יוסף הורוויץ, יליד סלובקיה.

דרשותיו נד' בס' חגוי הסלע, ע"ש תולדותיו. ע"ע בס' במו עיני.

שמו המלא, כפי שנראה בשער ס' חגוי הסלע הנ"ל:
הגאון מוהר"ר יוסף יונה צבי הלוי איש הורוויץ זצ"ל, אב"ד ור"מ דק"ק אונסדורף, ופרנקפורט דמיין.

אחד הלוחמים החזקים כנגד מינויו של הגאון ר' יוסף ברויאר היה סבא רבה שלי, החבר ר' יהודה שוואב. ובמעשה אצילי מאין כמוהו, כשהיו זקוקים להילפסרבינר (סגן רב) בארה"ב שם כיהן רי"ב, הוא לקח את ר' שמעון שוואב בנו של מי שנלחם נגדו, כיון שהוא היה הכי מתאים לתפקיד.

בסוף ס' מרא דארעא ישראל ח"ב יש צילום מכתב שכתב רבי יעקב רוזנהיים להגרי"ח זוננפלד בו הוא מבקש ממנו לאחר פטירת הגרש"ז ברויאר שאם יפנו אליו מקהילת פפד"מ בדבר הרבנות שם, שאל יתערב בדבר, היות שהדבר נתון במחלוקת גדולה.

ברבות השנים השתדכו ביניהן משפחות הורביץ וברויאר ועבדו רבנן שלמא במתיבתא דרקיעא.

תוכן כתב:אחד הלוחמים החזקים כנגד מינויו של הגאון ר' יוסף ברויאר היה סבא רבה שלי, החבר ר' יהודה שוואב. ובמעשה אצילי מאין כמוהו, כשהיו זקוקים להילפסרבינר (סגן רב) בארה"ב שם כיהן רי"ב, הוא לקח את ר' שמעון שוואב בנו של מי שנלחם נגדו, כיון שהוא היה הכי מתאים לתפקיד.

מדוע הוא התנגד למינויו של הג''ר יוסף?

פרנקל תאומים כתב:

תוכן כתב:אחד הלוחמים החזקים כנגד מינויו של הגאון ר' יוסף ברויאר היה סבא רבה שלי, החבר ר' יהודה שוואב. ובמעשה אצילי מאין כמוהו, כשהיו זקוקים להילפסרבינר (סגן רב) בארה"ב שם כיהן רי"ב, הוא לקח את ר' שמעון שוואב בנו של מי שנלחם נגדו, כיון שהוא היה הכי מתאים לתפקיד.

מדוע הוא התנגד למינויו של הג''ר יוסף?

איני יודע בבירור ולומר מספק אין טעם.