פורום אוצר החכמה

הרב אברהם דוד ראזינטאל מח"ס "באר המלך" שיצא לאור ע"י הישיבה סיפר בנאומו על התלהבותו הגדולה של מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל, ושהתבטא אז באש קדשו: חוזה אני גדולות ונצורות בכוחות צעירים אלו, ואכן פעולות המוסד לא הכזיבו (באכסניה של תורת הארץ, חרות, כ"ו שבט תשי"ב, עמ' 5).

לענין כתב:ראה אוסף גליונות האחרון.

חלמישצור כתב:תודה חמה הרב ג"א.

עוד לזכייתו בפרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב (חרות, ג' טבת תש"י, עמ' 1) וסקירה מאת הרב ש. דביר על הספר "באר המלך" (שערים, ב' אייר תש"כ, עמ' 8). נוכחות הרב, כמובן, לא נפקדה מאירועים רבניים וציבוריים רבים ומגוונים בירושלים וגם ברחבי הארץ, כפי שעולה מדיווחי עיתונות לאורך שנים.[/url]).

גלאגוזים כתב:

חלמישצור כתב:סקירה מאת הרב ש. דביר על הספר "באר המלך" (שערים, ב' אייר תש"כ, עמ' 8)

אעיר כי כמדומני טעית בסימון לינק על שמו של כותב המאמר בשערים. הקישור מוביל לאשכול אודותיו של האב"ד הגר"ש דביר זצ"ל. אך יותר מסתבר שאת המאמר כתב אחיינו של הרא"ד, הרב שבתי דב רוזנטל יבלח"א, שהרבה להשתמש בשם העט ש. דביר.

גלאגוזים כתב:משתמע מדברי הרב בן ירושלים כי ההתמודדות היתה בין הגרא"ד זצ"ל לרב אחר זצ"ל, ומרן הגרש"ז תמך בהגרא"ד.
אך לא כך היו פני הדברים.
אחרי פטירת הגרי"מ חרל"פ זצ"ל דובר כי אחד מיוחד מנכדיו יכהן כרב השכונה, דבר שהיו לו מצדדים אך היו שהתנגדו בתוקף.
הגרא"ד זצ"ל לא רצה להתערב בסיפור, ואצ"ל שלא העמיד את עצמו כמועמד מול אותו רב.
רק לאחר פטירת אותו רב הסכים לבקשת הציבור ובתמיכת מרן הגרש"ז זצ"ל נאות לקבל על עצמו את רבנות השכונה.

דוד נ.א. כתב:הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

מחולת המחנים כתב:

דוד נ.א. כתב:הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

כמדומני שבית הדין עדיין פעיל באיזו צורה, אולי על ידי בניו וצאצאיו של רבי אברהם דוד.
בזכרוני חנויות מאזור מחנה יהודה והסביבה בהן היה תלוי תעודת מכירת חמץ מבי"ד זה.

בבית דין זה היה קיים נעל לחליצה עוד מימי הגר"ש סלנט, היו שהידרו במקרה של חליצה ל"ע לעשותה בבית דין זה, מחמת המעלות והדקדוקים שהיו בנעל החליצה.

דוד נ.א. כתב:

מחולת המחנים כתב:

דוד נ.א. כתב:הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

כמדומני שבית הדין עדיין פעיל באיזו צורה, אולי על ידי בניו וצאצאיו של רבי אברהם דוד.
בזכרוני חנויות מאזור מחנה יהודה והסביבה בהן היה תלוי תעודת מכירת חמץ מבי"ד זה.

בבית דין זה היה קיים נעל לחליצה עוד מימי הגר"ש סלנט, היו שהידרו במקרה של חליצה ל"ע לעשותה בבית דין זה, מחמת המעלות והדקדוקים שהיו בנעל החליצה.

ככל הידוע לי הוא פעיל כיום לענין מכירת חמץ, ולענין זה בלבד (וכן אני נוהג למכור שם את חמצי). אבל זה נכון להיום ממש, אני מנסה להבין את התהליך של המאה שנה האחרונות.

לענין החליצה - ברשותי צילום של שטר חליצה מביה"ד משנת תשי"ג, חתום על ידי הגרצ"פ פרנק, הגרא"ד רוזנטל ור' אברהם אדלר.

בעל התפארת כתב:אגב, לענין החליצה, מפורסם שהחליצה לאלמנת האדמו"ר הבית ישראל זצ"ל מגור התקיימה שם, ולאחרונה שמעתי שהשתתפו בחליצה הזו גם דיינים מבי"ד של אגודת ישראל.

ישיבה מאן דהו כתב:

בעל התפארת כתב:אגב, לענין החליצה, מפורסם שהחליצה לאלמנת האדמו"ר הבית ישראל זצ"ל מגור התקיימה שם, ולאחרונה שמעתי שהשתתפו בחליצה הזו גם דיינים מבי"ד של אגודת ישראל.

אב"ד אגודת ישראל ר' יצחק פלקסר היה גם רבו של בית הכנסת קהל חסידים בשערי חסד, ואילו רא"ד רוזנטל היה רבו של בית הכנסת הגר"א בשערי חסד. שני בתי כנסת אלו צמודים זה לזה.

מחולת המחנים כתב:

דוד נ.א. כתב:הגעתי לפה מתוך ניסיוני להבין מה עלה בגורל המוסד המפורסם בד"צ ירושלים המקורים מיסודו של הגר"ש סלנט בבית כנסת החורבה.
כמוזכר פה, הגרא"ד היה האב"ד, לכאורה האחרון, של בית הדין. למעשה מעת הקמת הרבנות עם בתי הדין המסונפים לה איבד כנראה בית הדין את משמעותו. בוויקיפדיה נכתב "בשנת תר"פ עם מינויו של הרב קוק כרבה של ירושלים והקמת הרבנות הראשית תמכו הדיינים הרב צבי פסח פרנק והרב אליהו ראם בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב משה נחום וואלנשטיין התנגד ופרש לבית הדין העדה החרדית שהקים הרב יוסף חיים זוננפלד".

למעשה למיטב הבנתי ביה"ד המשיך להתקיים בנפרד גם אחר הקמת הרבנות, ובמהדורה כלשהי גם עד היום, כשמשמעותו הולכת ופוחתת עם הזמן. אשמח לשמוע אם יש למישה יותר מידע על כך מאשר השערות, על תפקידו של הגרא"ד כאב"ד ביה"ד בנפרד מלשכת הרבנות הירושלמית ועל גלגוליו של בית הדין במאה האחרונה.

כמדומני שבית הדין עדיין פעיל באיזו צורה, אולי על ידי בניו וצאצאיו של רבי אברהם דוד.
בזכרוני חנויות מאזור מחנה יהודה והסביבה בהן היה תלוי תעודת מכירת חמץ מבי"ד זה.

בבית דין זה היה קיים נעל לחליצה עוד מימי הגר"ש סלנט, היו שהידרו במקרה של חליצה ל"ע לעשותה בבית דין זה, מחמת המעלות והדקדוקים שהיו בנעל החליצה.