הודעהעל ידי איילער » ג' אוגוסט 14, 2012 9:45 pm
אי שינה בסוכה בקהל חסידים - מתוך מאמר של ר"ח רפפורט שליט"א:
לאידך מצינו כמה אדמורי"ם, צדיקים מגזע תרשישים, וקהילות הקודש שנהגו על פי דרכי החסידות המסורות לנו מהבעש"ט ותלמידיו זי"ע שנהגו שלא לישן בסוכה, וכמו בשלשלת הזהב של בית דזיקוב, וכמ"ש הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]". [ומחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שמעתי שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].
גם הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] העיד ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא שלעגו עליו על חסידותו בזה".
והגה"ק ממונקאטש זצ"ל בספרו "נימוקי אורח חיים" שם קובל על המתחסדים שנהגו שלא לישון בסוכה אף שלא היו מצטערים מחמת הקור, וז"ל: "ומכאן תוכחת מגולה לאותן המקילים (אשר מקלם יגיד להם) יהיו מי שיהיו (ואם עשאן לדרך צדיקים אשר יקראו בשמותם אז בוודאי גרע יותר כי חוטא ומחטיא את הרבים בזה ללמוד בדורנו ממעשיו) שאינם ישנים כלל בסוכה אם כי יש להם סוכות ותנורים בתוכם, ובפרט בתים גדולים ובנינים מרווחים ועוסקים כל ימיהם בבנין בתים (בבחינת נשמות מדור הפלגה), וגם סוכות כנ"ל ולהשתמש בהם בכל השנה בתים קבועים חדרים נאים, אבל אין ישנים בהם לעולם אם כי יש להם תנורים שם וגם כרים וכסתות לרוב ולאין מספר וכו' ופשוט שאין להשגיח במעשיות הבל שלהם כי זקנו או זקנתו צותה לאביו או זקנו וכו' שלא לישון בסוכה כלל כי . . . אין דנין מזמן לזמן ומגברא לגברא, כי הרי אנו רואין אותם בריאים וחזקים באבריהם וכחלב פרים מפוטמים בכל מעשיהם".
סתם ה"מנחת אלעזר" ולא פירש על איזה צדיקים וחסידים יצא בסופה ובסערה בהתלוננו על מנהגם שלא לישן כלל בסוכה. אכן הדברים ידועים שכיוון לצדיקי וחסידי בעלז שבאו והתיישבו בגבולו בעיר מונקאטש והגלילות ונשתלשל מכל זה מדנים ר"ל. [ובכמה מקומות בספריו מתח עליהם את שבט הביקורת והתבטא עליהם בסיגנון החריף המיוחד לו ].
כ"ק האדמו"ר מפאפא זצ"ל (בעל "ויגד יוסף", תלמידו של הרבי מבלז זצ"ל) ויבלחט"א בנו מ"מ האדמו"ר הנוכחי מפאפא שליט"א העידו שבבעלז לא ישנו בסוכה ונמנעו אפילו מלהתנמנם בסוכה, אם כי (בפירוש אמרו ש)לא ידעו פשר דבר! ומצאתי שבלוח "דבר יום ביומו" ("לארץ ישראל ולחוץ לארץ") שנדפס באה"ק מטעם חסידי בעלז, (משנת תשמ"ב ואילך), נאמר במנהגי חג הסוכות: נוהגים להקל בשינה ובפרט במקומות הקרים וכו'.
בשיחת ליל ראשון דחג הסוכות ה'תרצ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש זי"ע, בענין השינה בסוכה. באותו מעמד גילה רבינו הריי"צ מסורת עתיקת יומין מ"בית הרב" בעל התניא ע"ד ההקפדה שלא לישן בסוכה. אז סיפר מהוריי"צ איך שעוד בחיי רבינו הגדול בעל התניא ושו"ע הרב זצוקללה"ה, הוכיח בנו וממלא מקומו הרב דובער, אדמו"ר האמצעי זצ"ל את האברכים שישנו בסוכה. רבינו הקדוש, רבי מנחם מענדל מליובאוויטש זי"ע, העיד גם הוא כמ"פ על מסורת זו לפיה נמנעו מלישון בסוכה. בדבריו (בשנת תש"נ) עם הרב צבי כהנא שליט"א, ר"מ בירושלים, הצהיר הרבי ברורות שההקפדה על אי השינה בסוכה נעוצה בראשית ימיה של חסידות חב"ד, [אם כי מסתבר שבנתיבות מזג האוויר ואופי רוב הסוכות ברוסיא הלבנה לא היו זקוקים ל"הקפדה" זו וגם לא ידעו ממנה כי אם יחידי סגולה, וברט שרוב ישראל לא ישנו בסוכה במדינה ההיא ובימים ההם ]. הרבי זי"ע סיפר כמ"פ בשיחותיו הקדושות איך שחמיו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצ"ל לא הי' ישן בסוכה אפילו כשהדבר לא הי' כרוך ב"צער" כלשהוא, [אף שהקפיד שלא לאכול ולשתות אפילו כוס מים חוץ לסוכה גם בשעת ירידת גשם שוטף]. עוד העיד רבינו זי"ע על חסידי חב"ד, וז"ל: "מ'זעט דאך . . . אין דער הנהגה פון כמה וכמה, אז אויך אזעלכע, וואס זיינען נאך ניט אין דער דרגא פון (קענען) מרגיש זיין דעם 'אור מקיף' שבסוכה זיינען זיך ניט נוהג צו מהדר זיין צו שלאפן אין סוכה (כאטש אז באכילה ושתי' זיינען זיי מהדר אפילו במקום שאין חיוב) . . . חסידים זייענדיק מקושר צו רבותינו נשיאנו, לערנען תורתם (ע"מ לעשות) און גייען בדרכיהם – איז מנהג רבותיהם בידיהם".
הרי לנו כמה עדויות ומסורות על דבר המנהג שלא לישן בסוכה כל עיקר, אפילו בקרב חסידים שנזהרו ביותר בכל עניני תורה ומצותי', ודקדקו על עצמם לקיים מצוות סוכה בכל פרטיה. ואין הדבר אומר אלא דרשני, ותלונת המנחת אלעזר נשמעת מאליה: מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם.
ויתירה מזו: מן המפורסמות הוא שהצדיקים והחסידים שמוצאם מהיכל הבעש"ט נהגו – ועדיין נוהגים - לאכול ולשתות בסוכה גם בשעת הגשמים, ואפילו משתסרח המקפה לא [הי'] ניחא להו בכחא דהיתרא לצאת מן הסוכה ולאכול בבית. ואם כן הדבר תמוה מאד – יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא! והלא הדברים קל וחומר: ומה במקום שע"פ שולחן ערוך פטורים אנו מן הסוכה, הידרו הצדיקים והחסידים לסעוד בסוכה [ולא חששו לזה שאמרו "כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט"], במקום שע"פ שולחן ערוך בוודאי עדיף לישב [לישן] בסוכה, על אחת כמה וכמה!!!