הרב אלפאנדרי-היכן המקור שחי מאה עשרים שנה

[הוד_והדר]

אגב אוסיף שבשנתו האחרונה ביקש מבבא סאלי שימצא לו דירה ואשה בת בנים במרוקו, כי בדעתו להתחתן שוב.
בינתיים נטרפה השעה והסב"ק נפטר.

את הסיפור באריכות שמעתי מבנו ר' ברוך.

על ענין זוגתו יש כמה גירסאות

א. שנפטרה עוד בקושטא
ב. שנתגרשו ואח"כ חזר ולקחה ונפטרה בארה"ק

[הוד_והדר]

נמצא שרש"א כתב את התשובה ההיא לפני שנת תר"ח.
אבל דא עקא, בתשובה ההיא מזכיר הסב"ק את תשובות חת"ס חלק ששי, שלא נדפסו עד תרכ"ד! גם מזכיר את טיב גיטין לר' חיים מודעי, שנדפס לראשונה בתרל"ה. גם הזכיר שם את הספרים המאוחרים רב דגן ושער אשר.
האם אלו הן הוספות מאוחרות בתוך תשובתו? או שהתכוון ל'מלאך רפאל' שני?

כנראה הכוונה לנכדו הנושא שמו שנתמנה לרב שם בשנת תרל"ח, כנזכר בקורות היהודים לרוזנאס ח"ה עמ' 410. וע"פ זה א"ש הכל.
[וכל הסגנון מתאים יותר כלפי הנכד, שהיה לכה"פ בן דורו של המחבר, ולא לזקנו שכהן ברבנות משנת תק"ע, וכעת הוא זקן ושבע ימים, והרש"א אפי' למקדימים פחות מל'].

אכן, טעיתי, כי התשובה הוא על ענין גבינות, ונמצא גם בפנקס ביה"ד של קושטא תשובה באותו ענין לר' רפאל הנזכר, עם הכינוי מלאך רפאל. וטל"ח.

[הגהמ]

מעניין לדעת מהו טווח של השנים המתוארכים בתשובותיו - בפירוש או מכללא. לא יצא לי לבדוק לע"ע אבל כמדומני שמרביתם הם משנת תר"ל בערך ואילך.

[הוד_והדר]

מעניין לדעת מהו טווח של השנים המתוארכים בתשובותיו - בפירוש או מכללא. לא יצא לי לבדוק לע"ע אבל כמדומני שמרביתם הם משנת תר"ל בערך ואילך.

רוב התשובות הנדפסים אין להם תאריכים, בשו"ת מהרש"א יש תשובה אחת שרשם עליה המו"ל הרב נסים ששמע מפי מהרש"א שנכתבה בשנת תרכ"ז-כ"ח, ויש עוד כמה תשובות שאפשר לבדוק לפי האישים המוזכרים.

[שבענו מטובך]

אתכם הסליחה, אבל זה יופיע בעז"ה בגמר עבודתי בחקר תולדותיו של האי סבא קדישא באריכות.

אנא תוודא שהמסמך - מוסמך. בינתיים זה אצלינו בחזקת דבר שלא בא לעולם, עד שיווכח אחרת.

אני לא מכריח את אף אחד להאמין או לא. אין לי שום אינטרס לכאן או לכאן, איפה שהמחקר יוביל אותי שם אגיע.

יפה. כך צריך להיות.
כתבתי לך בתור עצה בלבד, מכיון שכבר ראיתי פעמים רבות איך שאנשים בונים מגדל הפורח באויר על סמך מסמך שלא הובן כראוי (התשובה בסב"ק הנ"ל תוכיח!), או שאינו בר סמכא.
כשאראה את המסמך, אשמח מאוד לתגלית שלך. עד אז, אני נוטה לקבל שחי בערך מאה שנה.

[הוד_והדר]

אתכם הסליחה, אבל זה יופיע בעז"ה בגמר עבודתי בחקר תולדותיו של האי סבא קדישא באריכות.

אנא תוודא שהמסמך - מוסמך. בינתיים זה אצלינו בחזקת דבר שלא בא לעולם, עד שיווכח אחרת.

אני לא מכריח את אף אחד להאמין או לא. אין לי שום אינטרס לכאן או לכאן, איפה שהמחקר יוביל אותי שם אגיע.

יפה. כך צריך להיות.
כתבתי לך בתור עצה בלבד, מכיון שכבר ראיתי פעמים רבות איך שאנשים בונים מגדל הפורח באויר על סמך מסמך שלא הובן כראוי (התשובה בסב"ק הנ"ל תוכיח!), או שאינו בר סמכא.
כשאראה את המסמך, אשמח מאוד לתגלית שלך. עד אז, אני נוטה לקבל שחי בערך מאה שנה.

ואני נוטה לקבל את מה שכתב ר' יצחק נסים בכתביו שנולד בשנת תקפ"א - עד שאווכח אחרת.

[שבענו מטובך]

ואני נוטה לקבל את מה שכתב ר' יצחק נסים בכתביו שנולד בשנת תקפ"א - עד שאווכח אחרת.

האם ר' יצחק ניסים שמע ממנו תקפ"א, או שמע ממנו שהיה מבוגר מהרב שדי חמד חמש שנים (ראה למעלה באשכול זה)?

[מה שנכון נכון]

הרש"א בתשובתו על האתרוגים המורכבים כותב "דנהירנא כד הוינא טליא כשראיתי בספר הגיד מרדכי למר"מ עשאל ז"ל".
ספר זה נדפס בשנת תר"ה. אם היה אז כבן ט"ו או סמוך לזה ניחא יותר. וכמובן אין בזה הכרח, והרוצה יכול לדחות (בפרט שהתשובה הנ"ל נכתבה בזקנתו).

[הוד_והדר]

ואני נוטה לקבל את מה שכתב ר' יצחק נסים בכתביו שנולד בשנת תקפ"א - עד שאווכח אחרת.

האם ר' יצחק ניסים שמע ממנו תקפ"א, או שמע ממנו שהיה מבוגר מהרב שדי חמד חמש שנים (ראה למעלה באשכול זה)?

שמועה זו אינו בטוחה שהכוונה לשדי חמד, אם כי יש כמה הטוענים כך. ולגבי שנת לידתו של השדה חמד לבד רבו הדיעות המקדימים לתקפ"ט אז נולד מהרש"א תקפ"ד זה גם 106.

אבדוק עוד מעט שוב, אם שמע ממנו או מאיפה מקורו, בנו פרופ. בניהו מעתיקו באחד מספריו.

בדקתי שוב כעת המסמך, וזה תרכ"ד לא תר"ד.

[מה שנכון נכון]

ולגבי שנת לידתו של השדה חמד לבד רבו הדיעות המקדימים לתקפ"ט אז נולד מהרש"א תקפ"ד זה גם 106.

השדי חמד עצמו כותב שבשנת תרי"ג אחרי פטירת אביו יצא מירושלים והיה אז בן עשרים. נדפס בתחלת שד"ח (אצלי בכרך ז).
א"כ נולד תקצ"ג.

[שבענו מטובך]

בדקתי שוב כעת המסמך, וזה תרכ"ד לא תר"ד.

בסדר. כעת הכל על מקומו יבא בשלום.

[הוד_והדר]

אני נזכר עוד, שר"י נסים כותב על התשובה בשו"ת לר"י חסון שהיה מרבני שאלוניקי וכו', שזה נכתב קודם שנת תרי"ז.

[הוד_והדר]

ולגבי שנת לידתו של השדה חמד לבד רבו הדיעות המקדימים לתקפ"ט אז נולד מהרש"א תקפ"ד זה גם 106.

השדי חמד עצמו כותב שבשנת תרי"ג אחרי פטירת אביו יצא מירושלים והיה אז בן עשרים. נדפס בתחלת שד"ח (אצלי בכרך ז).
א"כ נולד תקצ"ג.

על דברים אלו יש דיון צריך רק להיזכר איפה. לכאורה בחמדת ישראל, יש כותבים תקצ"ג תקצ"ד תקצ"ה וכו' וזה על פי מתי שחגג את שנת השבעים שלו וכו',

ואף אם נגיד שהכוונה היתה לשדי חמד והשדי חמד נולד תחלת תקצ"ג כדבריך זה גם 102.

אקיצער. בדקתי מצאתי שוב דברי פרופ. בניהו, הוא מעתיק רק דברי אביו בכתביו ואינו כותב מה חשבונו של אביו בזה, או אם שמע לבד ממהרש"א, רק כותב שנולד בשנת תקפ"א ונשא אשה בהיותו בן כ"ג, ונולד בן שנפטר 'בעודו באיבו'.

[איש_ספר]

כיון שהוזכר מחקרו של הרב הוד על מהרש"א:
שמעתי לפני שנים כי בזמן ביקורו של המנח"א אצל מהרש"א, ביקש מהרש"א להשיב לו ביקור גומלין, ובחר לעשות זאת במוצאי שבת, כשהגיע מהרש"א לאכסנייתו של המנח"א בבתי מונקאטש (כמדומה) מצא את המנח"א עוסק בקרה"ת של מנחת שבת, והיה זה כמובן אחר חשכו מאורות שמים, ומן הסתם קודם שקיעה דר"ת. חרה אפו של מהרש"א ואמר אם ידעתי לא הייתי מניחו להכנס לביתי. אפשר וקראתי את הסיפור בחוברת של ר"ש וינגרטן.

[מה שנכון נכון]

אפשר וקראתי את הסיפור בחוברת של ר"ש וינגרטן.

אפשר גם באשכול דידן עמ' 1?

[הוד_והדר]

כיון שהוזכר מחקרו של הרב הוד על מהרש"א:
שמעתי לפני שנים כי בזמן ביקורו של המנח"א אצל מהרש"א, ביקש מהרש"א להשיב לו ביקור גומלין, ובחר לעשות זאת במוצאי שבת, כשהגיע מהרש"א לאכסנייתו של המנח"א בבתי מונקאטש (כמדומה) מצא את המנח"א עוסק בקרה"ת של מנחת שבת, והיה זה כמובן אחר חשכו מאורות שמים, ומן הסתם קודם שקיעה דר"ת. חרה אפו של מהרש"א ואמר אם ידעתי לא הייתי מניחו להכנס לביתי. אפשר וקראתי את הסיפור בחוברת של ר"ש וינגרטן.

הסיפור שמעתי מהרב של כנסת[? או משכנות] הרב פישר אבל בלי התוספת שלא הייתי מניחו להכנס לביתי. רק שלא היה בא לבקרו. וכן איתא גם בקונטרס של וינגרטן הנזכר.

אגב, יש בקונטרס הנ"ל בהמשך סיפור שלם בכותל המערבי שהלכו להתפלל בשבת מנחה ורצו לצרף ואחד לא רצה כי כבר רצה להתפלל ערבית, שזה שקר בעליל, כי המנחת אלעזר בכלל לא הלך לכותל בשבת קודש.

אבל גרעין של אמת יש בענין זה, וכמו שאיתא גם בדרכי חיים ושלום ועוד, שהסב"ק ביקש מהמנחת אלעזר שיקדים תפלת מנחה, ואכן לזמן מסויים אחרי שחזר לביתו הקדים להתפלל עד שאמר שאינו יכול לשנות מנהג אבותיו וחזר להתפלל מנחה מאוחר.

[איש_ספר]

אני רואה...
אבל כמעט ברי לי שקראתי גם בחוברת של ר"ש הנז'. וחע"ד.
יש שם כו"כ סיפורים מעניינים אודות מהרש"א, מר"ש הנז' שהיה בן ביתו.

[הוד_והדר]

אני רואה...
אבל כמעט ברי לי שקראתי גם בחוברת של ר"ש הנז'. וחע"ד.
יש שם כו"כ סיפורים מעניינים אודות מהרש"א, מר"ש הנז' שהיה בן ביתו.

כפי שכתבתי הסיפור מופיע שם ב2 ויארציות. שהשני בוודאי שקר.

הוספה

וכעת הסתכלתי בעמוד הראשון ואני רואה שכבר כתבתי בענין זה שם.

[מה שנכון נכון]

בדקתי מצאתי שוב דברי פרופ. בניהו, הוא מעתיק רק דברי אביו בכתביו ואינו כותב מה חשבונו של אביו בזה, או אם שמע לבד ממהרש"א, רק כותב שנולד בשנת תקפ"א ונשא אשה בהיותו בן כ"ג, ונולד בן שנפטר 'בעודו באיבו'.

היכן בניהו כותב זאת?

[הוד_והדר]

כיון שכבר עלה כעת, אעלה כאן ציוני דרך בימי חייו כפי שעלתה בידי עד כה [וחשוב לציין ולהבהיר, כי הנתונים יכולים להשתנות, כי לא כל דבר נחקר כל צרכו עדיין, אבל במצבו העכשווי זה מה שעלתה במצודתי. וכן השמטתי כאן הרבה מקורות מטעמים מובנים].


ציוני דרך בימי חייו של הרב מהרש"א אלפאנדארי נ"ע הנודע בשם 'הסבא קדישא'

תקפא (1821) – שנת לידתו (עדות ר"י נסים. ובמסעות ירושלים הקדים לידתו לשנות תק"ע-תקפ"א).
תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).
תרד (1844) – בהיותו בן כ"ג שנה נשא אשה (לפי עדות ר"י נסים הנזכר. ולפי ספר מסעות ירושלים נשא אשה בהיותו בן טו"ב - ח"י).
תריז (1857) – קודם שנה זו התכתב במו"מ בהלכה עם הר"י חאסון.
תרכד (1864) – מוזכר כסגן רב ברשימות ממשלתיות.
תרכז-ח (1867-68) – גר בקושטא וכתב שם תשובה (ראה שו"ת מהרש"א או"ח סימן יא ובמש"כ הר"י נסים בסופו).
תרלב (1872) – מוזכר ברשימות ממשלתיות כרב, כנ"ל. וכן נזכר במכ"ע 'החבצלת' בגליון כ"ז תשרי בעיר קושטא ברשימת תמיכה לארה"ק באיזור ארנאט-קוי.
תרלג (1873) - מוזכר ברשימות ממשלתיות כרב כנ"ל, וכבר מוזכר לבד.
תרלו (1876) - כנ"ל, וכן קיבל באותו שנה תואר מאג'יד 4 מאת הסולטאן.
תרמא (1881) – גר בעיר קושטא (ראה שו"ת הסבא קדישא ח"א, סימן כ).
תרמז (1887) – גר בעיר קושטא – (ראה מאסף 'תורה מציון' שנה א חוברת ב וד'. שו"ת הסבא קדישא ח"ג, סימן לא).
תרמח (1888) – במכ"ע 'הצפירה' בגליון יד אב, נזכר ברשימת רבני קושטא, באיזור ארנאט-קוי. בשנה זו נתקבל הפורמאן מאת הסולטאן אודות רבנותו בעיר דמשק (אינצק' יודאיקה).
תרנד (1894) – בחדש שבט נראה שעדיין גר בקושטא (ראה במאסף 'מן הגנזים' ח"ה, מכתב ב של ר' אברהם לוי).
תרנה (1895) - רשום ברשימות ממשלתיות כחכם באשי בעיר דמשק (וכן נראה לכאורה מתשובה אחת בכתיבת ידו שיש שם חותמת וכנראה כתוב שם תרנ"ה).
תרנו (1896) - קיבל תואר כבוד מהמלך בהיותו חכם באשי של דמשק (ראה מכ"ע באותה שנה). וכן בשו"ת הסבא קדישא (ח"א, סימן כט) יש תשובה שכתב באותה שנה בדמשק.
תרנז (1897) - רשום ברשימות הממשלה כחכם באשי בעיר דמשק.
תרנח (1898) - חכם באשי בעיר דמשק (ראה תשובת בעל פני יצחק הנדפס בסוף שו"ת הסבא קדישא ח"ג שנכתבה בחדש אלול).
תרנט (1899) - ביקר בעיר צפת, ומטרת ביקורו היה לתווך שלום בדבר הסכסוכים בעדת הספרדים בעניני התמיכה הכספית (ראה 'חבצלת' גליון י"ז כסלו).
תרס (1900) – בחדש תשרי נדפס ממנו מכתב שכתב בעיר דמשק (ראה 'מן הגנזים' ח"ו מכתב אלקלעי).
תרסב (1902) - רשום ברשימות ממשלתיות כחכם באשי בעיר דמשק.
תרסד (1904) – עדיין בעיר דמשק (ראה ספר 'יצב גבולות').
תרסה (1905) - רשום ברשימות ממשלתיות כחכם באשי בעיר דמשק.
תרסח (1908) – שהה בעיר חברון בחדש אלול, במטרה לעבור לגור שם. ואז נתבקש מרבני צפת שיבוא לכהן פאר אצלם כראש הרבנים (ראה מכתבם הנדפס בראש שו"ת הסבא קדישא, ומציינים שם שכבר ביקשוהו כמה פעמים לכך). למעשה לא אסתייעא מילתא וחזר לעיר דמשק.
תרסט (1909) – ביקר בעיר קושטא (ראה שו"ת ירך יעקב, סימן יז). בחדש אדר שהה עדיין בעיר דמשק ואח"כ עלה לארה"ק. בדרך עבר את העיר ביירות (ושם כתב את תשובתו הארוכה אודות שמיטה בזה"ז). וגר קודם בעיר חיפה לתקופה קצרה (ראה שו"ת הסבא קדישא ח"א, סימן טו).
תרעא (1911) – בחדש סיון קיבל כתב מינוי לראש הרבנים בעיר צפת (ראה כתב הרבנות המודפס בכמה מקומות). ובחדש אלול עבר לגור בפועל בעיר צפת (ראה מכ"ע באותו תקופה). ונתקבל כראש כוללות עדת הספרדים בעיר צפת לקבל התמיכות מחוץ לארץ (שם).
תערב (1912) – יום ח"י סיון מכתבו כראש הרבנים צפת (ראה 'מן הגנזים' ח"ג, מכתב אשכנזי).
תרעז-עח (1917-1918) - מוזכר ברשימות הממשלה כחכם באשי בעיר צפת.
תרעט (1919) – שהה בצפת (ראה שו"ת הסב"ק ח"א, סימן לב). בסוף השנה שהה בעיר טבריא (שם ח"ג, סימן לו).
תרפא (1921) – בחדש אדר שהה בטבריא ואז עבר לשהות בירושלים - צרכי רפואה.
תרפב (1922) – בחדש חשון שהה לכאורה בעיר ירושלים (ראה 'מן הגנזים' ג, מכתב לויטין). באותו שנה התחילו להדפיס כתביו, אבל הפסיקו באמצע ונגנזו הגליונות, ולא המשיכו להדפיס עד אחר פטירתו (ראה צילום גליון אחד בסוף ספר 'אדעתא דרבנן').
תרפג (1923) – שהה בירושלים וטבריא לצרכי רפואה (ראה שו"ת ס"ק ח"א סימן כא), ואז חזר לעיר צפת.
תרפה (1925) – ערב שבועות חתם בצפת (ראה שו"ת הסב"ק ח"א, סימן ו). בט"ו אלול חזר לשהות בעיר טבריא ואח"כ עבר לשהות בירושלים.
תרפו (1926) – ביום ד' שבט יש מכתב אודות המשך הדפסת כתביו (ראה 'בין הגנזים', מכתב זאלץ). ביום בדר"ח אייר היה בירושלים (ראה 'מן הגנזים' ג, מכתב אדרעי) והיה חולה אז. ביום כ"ח אלול עדיין היה בי"ם ודיברו על האפשרות שיחזור לעיר צפת (ראה שם מכתב זלץ ב).
תרפז (1927) – בחדש אדר הראשון שהה בירושלים (מן הגנזים ו, אגרת סאבאן מקושטא). בחדש אייר עדיין בירושלים (שו"ת הסב"ק ח"א, סימן ד). וראה מכתבו הנדפס בספר 'אמת לדוד' אודות מקום מגורים בירושלים (חסר תאריך).
תרפח (1928) – ביום י"ט סיון היה בירושלים (ראה שו"ת הסב"ק סימן ה תשובה למונקאטש). ביום כ' מנ"א גם שהה בירושלים (ראה שם ח"ג, סימן יח), ומאז כבר נשאר לגור בירושלים.
תרץ (1930) – ביום ו' ויחי גר בירושלים (ראה שו"ת הסב"ק ח"ב, סימן י). בחצי חדש אייר ביקר אצלו הה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש במסעו המפורסם. ביום כ"ב אייר נסתלק הסבא קדישא לח"ה.

וכן יש עוד הרבה תעודות ורשימות שצריך לעבור עליהם אודות כהונתו בדמשק ומלחמתו עם האלייענס וכי"ח שם וכו'.

לסיום ארשום על פי רוב אני מנסה לגבות הכל ברשימות ממשלתיות, מכ"ע, מכתבים וכדומה. לע"ע הבאתי גם שמועות עם מקורם בלי ביסוס היסטורי.

ונשמח לשמוע הערות הקוראים. תודה.

[הוד_והדר]

בדקתי מצאתי שוב דברי פרופ. בניהו, הוא מעתיק רק דברי אביו בכתביו ואינו כותב מה חשבונו של אביו בזה, או אם שמע לבד ממהרש"א, רק כותב שנולד בשנת תקפ"א ונשא אשה בהיותו בן כ"ג, ונולד בן שנפטר 'בעודו באיבו'.

היכן בניהו כותב זאת?

במבואו לספרו של הרב ביטראן

[פרנצויז]

בדקתי מצאתי שוב דברי פרופ. בניהו, הוא מעתיק רק דברי אביו בכתביו ואינו כותב מה חשבונו של אביו בזה, או אם שמע לבד ממהרש"א, רק כותב שנולד בשנת תקפ"א ונשא אשה בהיותו בן כ"ג, ונולד בן שנפטר 'בעודו באיבו'.

היכן בניהו כותב זאת?

במבואו לספרו של הרב ביטראן

במבוא לס' מידות טובות (לרבי רפאל ביטראן) על המכילתא עמ' י"ד
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0018

[שבענו מטובך]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מפי השמועה קיבלתי, שהיו הרבה אי-הבנות בין הרב אלפנדארי לבין המנח"א ממונקאטש, מכיון שלא הבינו איש את שפת רעהו (ואאל"ט כבר נכתב על כך בעבר בפורום). על כן חשוב לברר, האם יש עדות נוספת שרש"א היה פעיל בענין עלילת הדם שבדמשק?

[הוד_והדר]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מפי השמועה קיבלתי, שהיו הרבה אי-הבנות בין הרב אלפנדארי לבין המנח"א ממונקאטש, מכיון שלא הבינו איש את שפת רעהו (ואאל"ט כבר נכתב על כך בעבר בפורום). על כן חשוב לברר, האם יש עדות נוספת שרש"א היה פעיל בענין עלילת הדם שבדמשק?

דבר זה שהיה הרבה אי הבנות הרי גם הוא מפי השמועה. אז יש להחליט מתי אתה מקבל שמועות ומתי לא.
ואם בשמועות עסקינן הרי ויינגרטן מוסר ברשימותיו שהמנחת אלעזר קודם נסיעתו לארה"ק התאמן אתו בדיבור בלשון הקודש בהברה ספרדית.
אז הנה יש לך עוד שמועה.

[מה שנכון נכון]

תריז (1857) – קודם שנה זו התכתב במו"מ בהלכה עם הר"י חאסון.

את זה מוכיח הרב נסים מכך שרש"א כותב: "נשאלתי מאחד מרבני שאלוניק, והוא כעת רב ומו"ץ בעיר קארנאבט, והוא הרה"ג מהר"ר יוסף חאסון". ומספר נטפל לקדש מוכח שבשנת תרי"ז כבר היה בקארנאבט. עכ"ד.
הבין הרי"נ שר"ל שבשעה ששאל הרב חסון שאלה זו מרש"א היה עדיין בשלוניקי. ואיני רואה שום הכרח להבנה זו. [גם לשנת תרי"ז ל"מ לפו"ר הכרח בנטפל לקדש. אבל לו יהי].

לסיכום ניתן לומר שאם המסמך המדובר בר סמכא, אזי תרכ"ד היא העדות הברורה הראשונה ממנו. וכל התאריכים הקודמים שמועות פורחות באויר, או נסתרות ע"י בעליהן, וכנ"ל מס' יהודי המזרח.

[מקדש מלך]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מה יכול היה לעשות בחור בן 19 (גם אם נניח שזה היה גילו) בעניין?

[הוד_והדר]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מה יכול היה לעשות בחור בן 19 (גם אם נניח שזה היה גילו) בעניין?

השתדלות אינו תלוי בגיל.

ומזה אכן רצה להוכיח במסעות ירושלים שהיה לפחות כבן ל' שנה אז.

[שבענו מטובך]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מפי השמועה קיבלתי, שהיו הרבה אי-הבנות בין הרב אלפנדארי לבין המנח"א ממונקאטש, מכיון שלא הבינו איש את שפת רעהו (ואאל"ט כבר נכתב על כך בעבר בפורום). על כן חשוב לברר, האם יש עדות נוספת שרש"א היה פעיל בענין עלילת הדם שבדמשק?

דבר זה שהיה הרבה אי הבנות הרי גם הוא מפי השמועה. אז יש להחליט מתי אתה מקבל שמועות ומתי לא.
ואם בשמועות עסקינן הרי ויינגרטן מוסר ברשימותיו שהמנחת אלעזר קודם נסיעתו לארה"ק התאמן אתו בדיבור בלשון הקודש בהברה ספרדית.
אז הנה יש לך עוד שמועה.

זה שהמנח"א התאמן בדיבור לשה"ק בהברה ספרדית - ידוע, ואין בכך סתירה לשמועה שהבאתי.
רוצה לדעת מתי אני מקבל שמועות ומתי לא? כל עוד שאין לנו ראיה שהרב אלפנדארי נולד לפני תקפ"ח-תק"צ, אינני מקבל את השמועה [המוטעית לכאורה] שהרב אלפנדארי היה 'מראשי הלוחמים' או 'אחד מן הלוחמים' בעד הצלת יהודי דמשק בשנת ת"ר, שעה שהיה ילד קטן.
הנני נוטה יותר לקבל את מסקנתו/השערתו של ר' קאצ'קלה (בקובץ שהעלה למעלה):

עלילת דמשק.JPG (70.45 KiB) נצפה 9959 פעמים

אגב, אתה מסתמך כל הזמן על עדותו של ר' יצחק נסים שמסר את פרט השנה תקפ"א. למעשה גילה ר' יצחק נסים עצמו לר' משה גאון, ששמע מהסב"ק שהיה מבוגר חמש שנים מהרב שדי חמד (יהודי המזרח בא"י, ב, 85). אם כן יש כאן תקפ"ח-תק"צ, ואין כאן תקפ"א.

[הוד_והדר]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מפי השמועה קיבלתי, שהיו הרבה אי-הבנות בין הרב אלפנדארי לבין המנח"א ממונקאטש, מכיון שלא הבינו איש את שפת רעהו (ואאל"ט כבר נכתב על כך בעבר בפורום). על כן חשוב לברר, האם יש עדות נוספת שרש"א היה פעיל בענין עלילת הדם שבדמשק?

דבר זה שהיה הרבה אי הבנות הרי גם הוא מפי השמועה. אז יש להחליט מתי אתה מקבל שמועות ומתי לא.
ואם בשמועות עסקינן הרי ויינגרטן מוסר ברשימותיו שהמנחת אלעזר קודם נסיעתו לארה"ק התאמן אתו בדיבור בלשון הקודש בהברה ספרדית.
אז הנה יש לך עוד שמועה.

זה שהמנח"א התאמן בדיבור לשה"ק בהברה ספרדית - ידוע, ואין בכך סתירה לשמועה שהבאתי.
רוצה לדעת מתי אני מקבל שמועות ומתי לא? כל עוד שאין לנו ראיה שהרב אלפנדארי נולד לפני תקפ"ח-תק"צ, אינני מקבל את השמועה [המוטעית לכאורה] שהרב אלפנדארי היה 'מראשי הלוחמים' או 'אחד מן הלוחמים' בעד הצלת יהודי דמשק בשנת ת"ר, שעה שהיה ילד קטן.
הנני נוטה יותר לקבל את מסקנתו/השערתו של ר' קאצ'קלה (בקובץ שהעלה למעלה):

עלילת דמשק.JPG

אגב, אתה מסתמך כל הזמן על עדותו של ר' יצחק נסים שמסר את פרט השנה תקפ"א. למעשה גילה ר' יצחק נסים עצמו לר' משה גאון, ששמע מהסב"ק שהיה מבוגר חמש שנים מהרב שדי חמד (יהודי המזרח בא"י, ב, 85). אם כן יש כאן תקפ"ח-תק"צ, ואין כאן תקפ"א.

ראיתי את מה שכתב ר' משה גאון, אבל לע"ע אני מעדיף יותר מה שכתב בעצמו ונעתק על ידי בנו משמועה שנמסרה על ידי גאון

[הוד_והדר]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מפי השמועה קיבלתי, שהיו הרבה אי-הבנות בין הרב אלפנדארי לבין המנח"א ממונקאטש, מכיון שלא הבינו איש את שפת רעהו (ואאל"ט כבר נכתב על כך בעבר בפורום). על כן חשוב לברר, האם יש עדות נוספת שרש"א היה פעיל בענין עלילת הדם שבדמשק?

דבר זה שהיה הרבה אי הבנות הרי גם הוא מפי השמועה. אז יש להחליט מתי אתה מקבל שמועות ומתי לא.
ואם בשמועות עסקינן הרי ויינגרטן מוסר ברשימותיו שהמנחת אלעזר קודם נסיעתו לארה"ק התאמן אתו בדיבור בלשון הקודש בהברה ספרדית.
אז הנה יש לך עוד שמועה.

זה שהמנח"א התאמן בדיבור לשה"ק בהברה ספרדית - ידוע, ואין בכך סתירה לשמועה שהבאתי.
רוצה לדעת מתי אני מקבל שמועות ומתי לא? כל עוד שאין לנו ראיה שהרב אלפנדארי נולד לפני תקפ"ח-תק"צ, אינני מקבל את השמועה [המוטעית לכאורה] שהרב אלפנדארי היה 'מראשי הלוחמים' או 'אחד מן הלוחמים' בעד הצלת יהודי דמשק בשנת ת"ר, שעה שהיה ילד קטן.
הנני נוטה יותר לקבל את מסקנתו/השערתו של ר' קאצ'קלה (בקובץ שהעלה למעלה):

עלילת דמשק.JPG

אגב, אתה מסתמך כל הזמן על עדותו של ר' יצחק נסים שמסר את פרט השנה תקפ"א. למעשה גילה ר' יצחק נסים עצמו לר' משה גאון, ששמע מהסב"ק שהיה מבוגר חמש שנים מהרב שדי חמד (יהודי המזרח בא"י, ב, 85). אם כן יש כאן תקפ"ח-תק"צ, ואין כאן תקפ"א.

ומאיפה בדיוק ידוע השמועה הזאת? נמסרה על ידי וינגרטן שכל שמועותיו יש לקחת with a grain of salt

[הוד_והדר]

תר-א (1840-1) –עסק בקושטא בענין עלילת דם הנודע בעיר דמשק בשנת ת"ר (לפי עדותו המובא ב'מסעות ירושלים', וכן הריא"ז מרגליות ברשימותיו מעתיק ממכתב בעל מנחת אלעזר שא"ל בשם הסב"ק).

מפי השמועה קיבלתי, שהיו הרבה אי-הבנות בין הרב אלפנדארי לבין המנח"א ממונקאטש, מכיון שלא הבינו איש את שפת רעהו (ואאל"ט כבר נכתב על כך בעבר בפורום). על כן חשוב לברר, האם יש עדות נוספת שרש"א היה פעיל בענין עלילת הדם שבדמשק?

דבר זה שהיה הרבה אי הבנות הרי גם הוא מפי השמועה. אז יש להחליט מתי אתה מקבל שמועות ומתי לא.
ואם בשמועות עסקינן הרי ויינגרטן מוסר ברשימותיו שהמנחת אלעזר קודם נסיעתו לארה"ק התאמן אתו בדיבור בלשון הקודש בהברה ספרדית.
אז הנה יש לך עוד שמועה.

זה שהמנח"א התאמן בדיבור לשה"ק בהברה ספרדית - ידוע, ואין בכך סתירה לשמועה שהבאתי.
רוצה לדעת מתי אני מקבל שמועות ומתי לא? כל עוד שאין לנו ראיה שהרב אלפנדארי נולד לפני תקפ"ח-תק"צ, אינני מקבל את השמועה [המוטעית לכאורה] שהרב אלפנדארי היה 'מראשי הלוחמים' או 'אחד מן הלוחמים' בעד הצלת יהודי דמשק בשנת ת"ר, שעה שהיה ילד קטן.
הנני נוטה יותר לקבל את מסקנתו/השערתו של ר' קאצ'קלה (בקובץ שהעלה למעלה):

עלילת דמשק.JPG

אגב, אתה מסתמך כל הזמן על עדותו של ר' יצחק נסים שמסר את פרט השנה תקפ"א. למעשה גילה ר' יצחק נסים עצמו לר' משה גאון, ששמע מהסב"ק שהיה מבוגר חמש שנים מהרב שדי חמד (יהודי המזרח בא"י, ב, 85). אם כן יש כאן תקפ"ח-תק"צ, ואין כאן תקפ"א.

אף אם תאמר שהכותב במסעות הגזים במעט, אבל גם המנחת אלעזר - לפי עדותו של הריא"ז - כתב כך במכתבו שהוא שמע כך מהסב"ק.

[מה שנכון נכון]

ראיתי את מה שכתב ר' משה גאון, אבל לע"ע אני מעדיף יותר מה שכתב בעצמו ונעתק על ידי בנו משמועה שנמסרה על ידי גאון

את השמועה שאמר רי"נ לגאון, מספר לפחות עוד מישהו אחד ששמע כן מרש"א, כפי שהובא במאמר של הרב קאצ'קלה.

[הוד_והדר]

ראיתי את מה שכתב ר' משה גאון, אבל לע"ע אני מעדיף יותר מה שכתב בעצמו ונעתק על ידי בנו משמועה שנמסרה על ידי גאון

את השמועה שאמר רי"נ לגאון, מספר לפחות עוד מישהו אחד ששמע כן מרש"א, כפי שהובא במאמר של הרב קאצ'קלה.

עצם הענין גם מובא במסעות ירושלים, אבל אינו מוסר מי הגדול הזה

[מה שנכון נכון]

לכן כתבתי לפחות עוד אחד. את"ל שגם המסעו"י כיון לזה אז יש עוד שנים.

[הוד_והדר]

דרך אגב, למה שכתב קצ'קלה בענין מכתב הסב"ק והפיענוח מו"מ וכו' ולא מצא את הירחון שנדפס ותמה על הרב מרגליות וכו'
מצאתי כי נדפס בתרפ"ב במאסף קול ישראל חוברת ב אם אני זוכר היטב בע"פ

[קאצ'קלה]

דרך אגב, למה שכתב קצ'קלה בענין מכתב הסב"ק והפיענוח מו"מ וכו' ולא מצא את הירחון שנדפס ותמה על הרב מרגליות וכו'
מצאתי כי נדפס בתרפ"ב במאסף קול ישראל חוברת ב אם אני זוכר היטב בע"פ

צודק וייש"כ. זה מופיע שם בעמ' קמב.

[וונדרבר]

דרך אגב, איך היחוס המשפחתי של הגרש"א אלפאנדארי, האם היה קשור לגדולים הקדמונים של משפחת אלפאנדארי?

[וונדרבר]

יש התיחסות מסוימת ליחוס שלו באשכול "שם הבן כשם אביו"
viewtopic.php?f=19&t=30531&p=506665#p506665

היו גם שלשה אחים עם אותו שם. איני זוכר באיזה ספר מצאתי את הסיפור דלהלן, בו הוא כותב ששמע את הדברים מפי ה"סבא קדישא" מהרש"א אלפאנדרי - על סביו זקנו רבי חיים אלפאנדארי הראשון, שאחיו מן האם היו: רבי חיים אלגאזי ורבי חיים אבועלפיא.
אמם הצדקת נישאה שלש פעמים, ובכל אחד מנישואיה נולד לה בן בשם "חיים" - ושלשת בניה היו במקומות שונים, וכל אחד מהם צמח לתלמיד חכם גדול ומפורסם. יום אחד נזדמנו שלשתן בספינה אחת וכו'...

כמובן, אי"ז אלא אנקדוטא משעשעת. ובכ"ז, מה המשך המעשה?

האם ידוע אם הסיפור הזה מוסמך?

[הוד_והדר]

דרך אגב, איך היחוס המשפחתי של הגרש"א אלפאנדארי, האם היה קשור לגדולים הקדמונים של משפחת אלפאנדארי?

הוא נכד רבי יעקב אלפאנדארי בעל 'מוצל מאש' בן רבי חיים אלפאנדארי הזקן בעל 'מגיד מראשית'

ומצד אמו התייחס לרבי יהושע צונצין בעל נחלה להישע

[הוד_והדר]

יש התיחסות מסוימת ליחוס שלו באשכול "שם הבן כשם אביו"
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 65#p506665

היו גם שלשה אחים עם אותו שם. איני זוכר באיזה ספר מצאתי את הסיפור דלהלן, בו הוא כותב ששמע את הדברים מפי ה"סבא קדישא" מהרש"א אלפאנדרי - על סביו זקנו רבי חיים אלפאנדארי הראשון, שאחיו מן האם היו: רבי חיים אלגאזי ורבי חיים אבועלפיא.
אמם הצדקת נישאה שלש פעמים, ובכל אחד מנישואיה נולד לה בן בשם "חיים" - ושלשת בניה היו במקומות שונים, וכל אחד מהם צמח לתלמיד חכם גדול ומפורסם. יום אחד נזדמנו שלשתן בספינה אחת וכו'...

כמובן, אי"ז אלא אנקדוטא משעשעת. ובכ"ז, מה המשך המעשה?

האם ידוע אם הסיפור הזה מוסמך?

יש בעיה בסיפור כפי המסופר, ולכאורה איזה עירבוב ובלבול יש בזה.