מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
איש לוי
הודעות: 243
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי איש לוי » ב' אוקטובר 21, 2019 11:03 pm

אוי נא לנו כי באה השמועה על פטירתו של רבינו זצ"ל.

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ב' אוקטובר 21, 2019 11:12 pm

מעמיד מסורת ההוראה בדור האחרון, מי יורנו הדרך דרך עץ החיים

https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... 7%99%D7%A5
הגר"נ שולמן זללה"ה אמר שר׳ נסים הוא מעין דמעין (או בבואה דבבואה) של החזו"א במידות
נערך לאחרונה על ידי חיים שאול ב ג' אוקטובר 22, 2019 12:12 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוה אמינא
הודעות: 1024
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי הוה אמינא » ב' אוקטובר 21, 2019 11:28 pm

חסרים פרטים רבים. למשל בנו ה"ר שמואל הלל. חתנו ה"ר צבי זלזניק.
ועוד.

אוצר בלוס
הודעות: 44
הצטרף: ד' פברואר 22, 2017 1:16 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי אוצר בלוס » ג' אוקטובר 22, 2019 12:10 am

האם אכן התמנה למועצת גדולי התורה בשנת תשל"ז בהיותו כבן חמישים??

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 12:11 am

כן

אוצר בלוס
הודעות: 44
הצטרף: ד' פברואר 22, 2017 1:16 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי אוצר בלוס » ג' אוקטובר 22, 2019 12:20 am

למה? ותחת איזה תואר הרי לא היה ראש ישיבה או אדמו"ר
האם זה היה בתור ממשיך של החזו"א?

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 12:23 am

ראש כולל חזו"א (היכן הי׳ כוללים אז?), ומסתמא גם בגלל הבי"ד, וגם היו צריכים מישהו ליטאי
גם הי׳ לו יד ורגל בהנהגה אז והמועצת כמדו׳ התכנסה אצלו כמ"פ אז

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 12:25 am

אשכבתי׳ דרבי ככה"נ מחר בשעה 12 מביתו פינת רחובות השומר-ר"ע

תוכן
הודעות: 4822
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » ג' אוקטובר 22, 2019 12:49 am

חיים שאול כתב:הגר"נ שולמן זללה"ה אמר שר׳ נסים הוא מעין דמעין (או בבואה דבבואה) של החזו"א במידות


קראתי פעם כשר' אברהם גנחובסקי היה לו ניסיון במידות, היה שואל את עצמו, איך היה ר' ניסים מתנהג.

שומר
הודעות: 726
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי שומר » ג' אוקטובר 22, 2019 12:50 am

דיברתי עם רב מהציונות הדתית על עניני אוצר בית דין שהיו לו חלק בזה ואמר לי האוצר בית דין היחיד שנעשה על פי ההלכה כמו שצריך זה של ר ניסים ובנו

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 12:57 am

מדהים הי׳ לראות את הפשטות שבה התנהג, אני זוכר כשהצטרפתי להזמין לסנדקאות לתינוק (שעדיין לא עשה בר מצוה) והא ז"ל בעצמו פתח את הדלת

אמנם עבר סוכות, אבל פעם כשהי׳ בכותל בחול המועד והציעו לו ד׳ מינים, הוא סרב בתוקף רב - זה לא נפסק להלכה!

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 22, 2019 1:25 am

אנחנו ממתינים לכתיבה מקיפה ועמוקה ממי שהכיר באמת, דוגמת שכנו הרב השוחט.
ובינתיים פטור בלי כלום אי אפשר, אעלה כמה מילים.

למעשה ר' ניסים זצ"ל היה חלק מנוף ילדותי כילד בניברקי משנות המ'. אחת בשנה הייתי צועד עם אבי לרח' הרב בלוי, למכירת חמץ.
מדי שבת בשבתו הייתי רואה את ר' נסים הולך לשיעורו הקבוע בשו"ע בעזרת נשים של דברי שיר [הישן]. הוא לא טלטל את המשקפיים,
וברחוב - גם לא היה לו צורך בהם, הילך כדרכו כאשר ראשו מוטה לצידו ועיניו מושפלות למטה.
פעמים מספר, משום סקרנות מהולה בהערצה שהיתה בי עקבתי אחר מהלך השיעור, שקהל שומעיו נע בין חמשה לשמונה.
הרב היה ישוב באמצע, קורא סעיף אחר סעיף בשו"ע, כאשר ראשו ספון טמון בכרך השו"ע הגדול, ואצבעותיו מטיילות בין הש"ך והסמ"ע.
כמובן שיצא לי לשמוע אותו לא מעט בדרשות, הספדים, ואירועים שונים.
בחתונתי התיישב לצידי, ובחוש המעשי בו ניחן התעניין ממושכות אם קניתי דירה והיכן אני מתעתד לגור.

אי אלו קוים לדמותו מאשר ראיתי ושמעתי.

'הראשונים לא נשתבחו אלא בסברא ישרה', כדברי רבינו חיים מוולוז'ין באגרתו הידועה.
לא בכדי ר' נסים כבש את עולם הפסק בכלל ואת בני ברק התורתית בפרט כבר בשנותיו הצעירות מאוד,
היתה בו חדות מדהימה לדעת להגדיר כל מושג, איסור, גזירת חז"ל. מה רצו ומה המכוון.
לצד הענווה והנהגת הפשטות שהתנהל בה, היה בו את הבטחון לבטא את אשר עמו ולחתוך בבירור את הדין, לחומרא או לקולא.
המון הבנה ולימוד יסודי של הלחם והבשר, תוך ויתור מלכתחילה על כל מיני 'מסביב', ספרי תשובות וכד', ואפילו חשובים.
אחד הדיינים הותיקים בבית דינו אמר לידידי, כי ר' נסים לא שולט בקצות ובנתיבות אפילו, אבל הוא מכוין אליהם דרך קבע בסברא.
שכל זך והגיון מצוחצח. אובנתא דלבא, ובדרך כלל מיצוי מקומי ופחות דימוי מילתא למילתא.

כך גם עצותיו אמונה במילי דעלמא שהיה פקח וחכם הן במישור החכמה והן בצדדים מעשיים.
היה איכפתי וחדור רצון לסייע, והיה מתאמץ הרבה בשביל כאלו שקיפחום מסיבות שונות לעמוד לימינם.

היה ער מאוד להבחנה בין 'בן תורה' לבעלב'ת, ונתן לכך ביטוי גם בפסקיו. 'ראוי לבן תורה להחמיר'. אין ראוי לבן תורה לקום מאוחר וכדומה.

גם בהגותו המוסרית הרבה לצטט דברים יסודיים מרבינו יונה ועוד.
היה מלמד כסדר רבינו יונה על משלי, הגהותיו [מסברא] נפלאות וקולעות, נדפסו במהדורת הרב גלוסקינוס שליט"א.

בכלל היה 'קולע אל המטרה לא יחטיא' בהמון תחומים, קצר ותכליתי, ישר וענייני.

כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה.

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 1:35 am

כמדו׳ שרק מאז שעבר לגור ברח׳ רק מאיר והי׳ נצרך לעבור בהשומר הוא הפסיק ללבוש את המשקפיים בשבת (בגלל החלק של המשקפי קריאה?)
גם אאמו"ר שליט"א שמע מא׳ מגדולי תלמידיו שהוא לא הי׳ לומד בתשובות של האחרונים (אלא את הסוגיא והראשונים והפוסקים העיקריים) אבל תמיד הוא אמר כמו האחרונים

סבא שלי סופר סת"ם וכשהוא בא להיבחן המבחן הי׳ שר׳ נסים ישב עם מ"ב ח"א ושו"ע יו"ד והי׳ שואל שאלה על כל דף, וכשבא לדיני טעות בקידוש השמות הוא ענה לו - כשזה קורה שואלים רב, ורבינו ז"ל נהנה מהתשובה

.השוחט
הודעות: 380
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי .השוחט » ג' אוקטובר 22, 2019 2:01 am

היד רועדת...
לא הייתי מעז בכלל. אבל כבר כמה פנו אליי בשעה קלה זו שעברה מהפטירה.
טוענים שאולי המונע את הזוית שלו, הוא קצת נכלל בלא מספיד כהלכה.
אקדים. אין לסמוך בשום אופן על דבריי הנכתבים מזכרוני הדל. וללא ספק יכללו טעויות.
אני רק מקוה שאם יש טעות, יתקנוה, ומיני ומינייהו תסתיים שמעתתא.
ועוד אקדים להתנצל, אני כותב כל פעם מעט, וזה יקח מעט זמן עד שאסיים.

אכן שכן הייתי. בית ליד. כמה עשרות שנים.
גם ש"צ ומגי"ש בבית מדרשו.
גם מתייעץ על כל צעד ושעל, לא רק בהלכה.
ובכל זאת לא זכיתי ללקק אפילו כטיפה מן הים.

את הזויות הציבוריות אשאיר לגדולים וטובים ממני.
לתאר ולבאר איך האיש הצנוע והביישן הכרוני הזה, שכמעט לא היה מסוגל לפתוח פה,
קם בגיל 40 בערך והקים בית דין, אולי הגדול והחשוב בעולם.
בנה מהמסד את כל סדרי בתי דין חרדיים.
היה בו זמנית עמוד הדיינות, עמוד ההוראה, רבם של רוב מנין ובנין של המוצי"ם בדורינו,
ראש הכולל, מבחינה מסויימת, החשוב בעולם,
רב ביהכנ"ס, רב שכונה, חבר בכל מיני מועצות החכמים של הדור.
ובשנים האחרונות זכה גם להנחיל את עיקרי תורתו בספריו.
וכל זה רחוק מאד מלמצות אפילו ברמיזה בעלמא.

כאמור, כל זה יתואר ויבואר על ידי המומחים.
ולאנשים קטנים יש מקום רק להוסיף מהזוית הקטנה והפרטית.

א. אפתח בסיפור על חכמת הנפש הנוראה שלו.
רבינו כמובן מימיו לא קרא ספרי חולין וחכמה, ולא יותר מדי דן עם מומחים.
שכלו הישר ודעת תורתו עם נקיות מידותיו עמדו לו להגיע לעומקן ודיוקן של דברים בכל תחום שהוא.

וכך היה מעשה. [ראוי שלא להעתיק את הסיפור הזה ברבים. מישהו יבין שבו מדובר].
היה לנו תלמיד שלא היה מדבר בישיבה עם החברים.
מצויין גדול. שומע הכל, לומד בשקידה. מבחנים מושלמים. אבל בלי אף מילה.
האבא סיפר שבבית הוא כן מדבר.
אמרתי לו שזה נראה לחץ מהחברה (חרדה/פוביה חברתית),
ובדרך כלל מטפלים בכגון זה בחשיפה איטית,
ואני יכול ומוכן לנסות. לקרוא לו בסדר, שיאמר לי משפט אחד, וכל השטח יהיה ריק.
ויום אחר כך מישהו יעמוד בריחוק ד' אמות וכו' וכו'.
אבל לא על אחריותי.

האבא אמר שישאל את רבינו.
הוא שב ואמר שהרב מתנגד. האבא הציע לי לדבר עמו בעצמי.
כך עשיתי. והרב מסביר לי שלשאר החרדות שבעולם אכן מתאים להיחשף לאט לאט עד שיעבור.
אבל לחרדה חברתית זה לא יעזור, ורק יקלקל.
כי אם אדם פוחד מחושך למשל, הרי כאשר יהא ליד החושך, ולא יקרה כלום, החויה שלו תהא שחושך לא מפחיד.
וכן על זה הדרך בפחד גבהים, או ממקומות סגורים וכו' וכו'.
אבל חרדה חברתית, בדמיון שלו, לועגים לו.
וכאשר הוא ידבר מעט, בראש שלו מה שיקרה, באמת יקרה אסון.
הוא בפירוש יחוש שלעגו לו וכו'.
ולכן זה עלול לקלקל במקום להועיל.

הרב הציע לטפל בדרך אחרת בעזרת כח האחריות.
[לקבוע לו חברותא עם ילד, שישלמו לו, והוא יהיה המסביר.
אני מקצר בחלק הזה].

יש לי ידיד פסיכולוג שעבד אז [אולי גם היום] עם עזר מציון [ר' משה ו'].
סיפרתי לו את ההוראה הזו וראיתי שהוא משתומם ונדהם.
ההוא אמר לי שעד לא מזמן כל העולם חשב כמוני.
שבחרדה חברתית מטפלים כמו בשאר החרדות [כמובן לפי האסכולה שעובדת כך].
וממש לאחרונה חוקר אחד יצא נגד זה ובדיוק מאותו טעם של הרב,
וממש רק כעת שיטתו התקבלה "רשמית".
הוא לא האמין איך רב בישראל חסר כל השכלה וגישה לנושא, מסוגל לשלוף זאת מהשרוול.

ב. בשולי הסיפור הזה.
סיפרתי את זה בשעתו לא' שעוסק הרבה בשלום בית והדרכה לחתנים,
ממש ממייסדי התחום הזה [ר' הערשל ק'],
והוא אמר לי שאני לא מחדש לו כלום.
הוא בקשר עם הרבה מאד מומחים, וראה כבר שאצל הרב הוא מקבל את העצה הכי ישרה.
[באמת אחר כך שמתי לב שהוא מגיע לרב הרבה מאד. אני מקוה שהוא יפרסם מאוצרותיו].

ג. קשור למשהו שכתבו.
הוא היה עושה סוכתו בחצר.
והיה עושה בערב סוכות [או בע"ש חוה"מ] עירוב חצירות, שבדרך כלל היה כרוך בתיקונים במחיצות.
אני חשבתי שמשמעות הדברים שלדעתו אין לסמוך על העירוב השכונתי, למרות שזה נעשה בפיקוחו המלא.
שאלתיו, והוא אמר שהוא עושה רק לרווחא דמילתא.
והא ראיה שבשכונה הוא הולך עם המשקפיים. [את זה אני לא זוכר אם הוא הוסיף בעצמו, או א' אמר זאת בפניו ושתק].

ועוד בענין הסוכה.
רבינו היה מגיע לביהכנ"ס למנחה וקבל"ש, ובין קבל"ש לערבית, היה טורח ושב לסוכתו עד מעריב.

אגב. הוא היה מגיע לפני מנחה, למרות שהוא כבר תמיד היה אחרי מנחה גדולה.
היה נראה לי שטעמו כדי לא לסמוך על קולות באיסור לעבור לפני המתפלל.

ד. גם אני ראיתיו בוחן אברך ת"ח מהשכונה בשו"ע יו"ד. דומני את כל השו"ע ברציפות.
זה היה בבין הזמנים, במשך כמה ימים אחרי מעריב.
הם ישבו על א' הספסלים זה לצד זה, והרב שאל שאלה א' מכל דף.
הוא רק דפדף, וכהרף עין שאל.

ה. באותו ענין. הייתי נוכח בשעת מעשה.
אברך א' מהשכונה הציעו לו להיות רב של בית הכנסת קטן.
האברך אמר שאין לו שייכות להוראה וסירב בכל עוז.
טענו לו שאין מצפים ממנו להורות, רק לנהל את בית הכנסת,
לברר מראש בכל חג ומועד את מה שצריך, לקבל יפה אנשים, למסור דרשות וכדו'.
סוף דבר הלכו יחד לרבינו.

רבינו אמר שהאברך צודק. אין כזה דבר רב, אפילו הכי קטן, שלא מתעסק בהוראה.
הרי ישאלו ועם הזמן הוא יתחיל לענות, ויכול להיות מכשול.
האברך שאל מה צריך ללמוד. הרב ענה "אורח חיים ויורה דעה" !
האברך שאל גם שחיטה וטריפות. הרב ענה, כן. הכל !

לאור זה האברך אמר למשלחת בפני הרב, שהם מבינים שזה יורד מהפרק.
הרב חייך ואמר שבכל זאת במקרה הזה, שברור לגמרי והוא יתנה את זה שהוא לא אמור להורות,
יש כמה קולות שאפשר להקל לו. ואלו הן.
א) הוא יכול לקבל עליו ללמוד שו"ע, 3 שעות בכל יום, [דומני עד שיסיים], ולהתמנות מראש על סמך זה.
הוא הוסיף שיום א' בשבוע זה חייב להיות הלכות שבת.
ב) באו"ח ילמד רק עם מ"ב, וביו"ד רק עם באר היטב.
[מה שאין כן במוסמך אמיתי להוראה וכידוע].
ג) הוא לא צריך להיבחן....

ו. רבינו היה רב בית הכנסת.
בפינה של בית הכנסת קבועה לוחית קטנה שנאמר בה שאסור להתפלל בפינה זו מפני השירותים שלמעלה.
כשלמדתי ענין זה, היה נראה לי קצת זר.
הלכתית זה בוודאי מותר. יש הענין של הט"ז הידוע, אבל מסתבר שזה רק בשמו"ע, ולא בגדר איסור.
מקומי באיזור ההוא, וזה היה נוגע לי למעשה הרבה.
[לפעמים מפני הדחק אני אומר שם פסוד"ז וילדים מצביעים לי בתקיפות על המודעה...].
שאלתי את הגבאי אם זה על דעת הרב, הוא אמר שר' ניסים הוא לא רב במובן הרגיל..
הוא הרי לא מתערב.
הוא עונה כששואלים. בכל בית כנסת שהוא נמצא.
לדעת הגבאי יותר נכון לומר שזכינו שבבית הכנסת מצוי לנו בקביעות מורה הוראה גדול...
עכ"פ אין סיבה להניח שההודעה הזו היא על דעתו.

ניגשתי אחרי התפילה ושאלתיו על כך.
הוא הלך עמי למקום וקרא את הלוחית הזו, כרואה זאת לראשונה.
ואמר לי שהוא היה מנסח שלא כדאי להתפלל שמו"ע בפינה זו....
[אני שב ומזכיר שלא לסמוך חלילה בשום אופן להלכה על דבריי. זה רק סיפורים].

רבינו היה מחמיר מאד באיסור אמירה לעכו"ם שנפרץ מעט אצל המון העם.
יש כמה הוראות מופלגות בענין הגנרטור, ואין כאן מקומם, ובכלל, יבוא הרב שנקר ויעיד.
זכורני שנה אחת שהיתה טעות בשעון של המזגנים, והתברר ביום כיפור בבוקר השכם שלא יהיו בכלל מזגנים כל היום.
היה אז שרב אמיתי, וכולם עם טליתות בתענית ותפילות מאמצות וכו'.
נכנסו אצלו, הוא היה במנין שבביתו.
והורה שלא להקל כלל בשום אופן של רמיזות וכדומה.
הוא אמר שיש בתי כנסיות רבים בבני ברק, ומי שזה פיקוח נפש בשבילו שיילך לבית כנסת אחר.

ז. סיפר לי א' הגבאים של הותיקין, שלמרות שרבינו לא יוזם כלום,
פעם הוא ניגש אליו בחוה"מ ואמר לו שראוי לשלוח את פלוני.
כי פלוני שר קצת בהלל.
שמעתי פעם שיש סתירות לזה מהנהגתו בהזדמנויות אחרות, ואיני יודע ליישבם.

ח. קצת באותו ענין.
פתחו בית כנסת חדש בשכונה.
לשחרית בשבת אין בעיה להביא מתפללים, מספיק שזה בזמן השני...
[אגב. בבית מדרשו הוא לא הרשה בשום אופן מנין בזמן השני].
אבל, לקבלת שבת לא באו.
העלו רעיון לעשות קבלת שבת "שמחה" (בנוסח ק'), וביקשוני להיות הש"צ בקביעות.

שאלתיו, ואמרתי שזה מנגינות של יהודי שלא נוהג כשורה.
הוא אמר לי, מי זה, ק' ? אישרתי. הוא אמר שזו לא בעיה. [ושלחני לעיין בתשובה הידועה של האג"מ בעניינו או דומה לו].
ואם יטען מישהו ש"חדש אסור מן התורה", גם זו לא טענה,
שהרי אצל החסידים שרים מאז ומעולם בקבלת שבת,
וגם אם זה מעט יותר, זה לא בגדר "חדש".

אבל יש בעיה בעצם העובדה שבאים לבית כנסת בעיקר לשיר.
ולכן צריך לעשות שיעור קבוע בין קבלת שבת לערבית, שנמצא שבאים גם לשיעור.
כמובן כיבדנו אותו. אבל הוא שלח מישהו במקומו למסור שיעור או שניים.

ט. כעבור כמה חדשים, ליל הסדר, רצו הלל דערבית עם ניגונים קצת יותר מהרגיל.
חששנו מההלכה של ממהרים.
שאלתיו, ואמר שאלו שמתפללים עם ניגונים, בשבילם, לקצר בניגונים, זה להרוס את התפילה, ולא לזה כוונת השו"ע למהר.

י. עבר עוד קצת זמן.
א' מיקירי השכונה טען לי שאולי זה דבר טוב, כל המנין הזה, [מספק את זה בכשרות לנערים],
אבל לי אישית זה גרוע מאד. זה עלול להזיק בשידוכי הילדים.
שבתי ושאלתיו. אמר לי "אז איתו אל תשתדך"...

יא. לסיום ענייני בית הכנסת.
במשך שנים לא היה ותיקין בבית הכנסת בשבת.
הרב התפלל במנין הרגיל. מן הסתם כחלק מחובתו לרבנות.
למרות שבימי חול הקפיד מאד על תפילה כותיקין. וכמובן לא חסרים מנייני ותיקין גם בשבת.
כשהתפנתה הקומה הראשונה ונוסד ותיקין בשבת בבית הכנסת עצמו, עבר הרב להתפלל שם.

אגב. הרב הקפיד מאד על ילכו מחיל אל חיל.
היה לו חברותא עם יהודי א' שהיה מסיע אותו הרבה.
הם למדו משניות בדרך כלל.
וממש כהרף עין בסיום הקדיש האחרון הרב כבר היה מתחיל את הלימוד.
[היה נראה שלא ניחא לו לענות על שאלות ברגע הזה].

בתקופה האחרונה שהיה בביתו, טרם עבר לבית בנו ר' מרדכי,
היה מנין לערבית במוצ"ש בביתו.
סיפר לי א' שעליתי עמו להתפלל שם, שמאז שראה איך רבינו מתאמץ בשארית כוחותיו לעמוד בעלינו,
הוא קיבל חיזוק עצום להקפיד על כל הלכות תפילה כראוי.

יב. הרב לא הוה סבירא ליה לעשות קידושים בבית הכנסת.
אבל הוא לא מחה והניח לעולם כמנהגו.
אבל הוא אישית לא השתתף אף פעם.
אולי זה קשור גם לאופיו או סיבות אחרות. אבל לענ"ד זו היתה הסיבה העיקרית.
מיד בתום התפילה צעד לביתו.
ממילא כמובן מעולם לא דיבר בקידושים, וקשה היה לדעת אם הוא מכיר בכלל מישהו.
בין השאר, לכן טען הגבאי זצ"ל שאין הוא "רב" במובן הרגיל...

יג. כמה עובדות הקשורות לשיעור דף היומי.
בשלהי תשנ"ז היה סיום הש"ס ועלתה הצעה לייסד שיעור.
מאידך טענו שמכיון שזה ממש יומיים לפני ר"ה וכל תקופת החגים,
ויש אנשים שבתקופה זו לא מתפללים באיזור הבית, אולי עדיף להתחיל אחרי החגים.
שאלתי את הרב (הוא החלים אז מאירוע מוחי או לבבי) ואמר דבר טוב לא דוחים. להתחיל מיד.
והוסיף שהרי מאותה סיבה יכול להיות בתקופת החגים אנשים שנמצאים דוקא אז באיזור....

יד. הוא נשא דברים בסיום המסכת הראשונה או השניה.
בזכרוני משהו שאמר אז.
שלכאורה השמחה היא לגמרה של תורה.
אבל הרי מצוה ללמוד תמיד ומצוה זו לעולם לא נגמרת.
אלא שיש שתי מצוות בלימוד התורה. והגית יומם ולילה.
ומלבדה ושננתם, מחודדין בפיך. ידיעת התורה.
ומצד מצוות והגית, באמת לא שייך אף פעם לעשות שמחה לגמרה של אותה מצוה,
אלא שמחת הסיום קשורה רק למצוה של ידיעת התורה,
שכשמסיימים מסכת אחת, זה סיום של ידיעת חלק א' מסויים מחלקי התורה, ועל זה באה השמחה והסעודה.

טו. בסיום המחזור השני שלנו, אב תשע"ב, ביקשוהו להשתתף בכמה מהמעמדים המרכזיים ולא נענה.
סיפרו לי בני ביתו שנכנסו ובאו אצלו כמה עסקנים חשובים ושאלוהו האם יש לו התנגדות ללימוד דף היומי.
הוא אמר להם: חס וחלילה, אלא שתש כוחו, וידוע לו שיסיימו בשיעור שבבית מדרשו ובכוונתו להגיע לשם.
ואכן זכינו שכך היה.

טז.
עומדים לסיים בשיעור 3 מחזורים, ובס"ד כל אותם 22 שנים השיעור לא התבטל כמעט אף פעם אחת.
רק אחת ויחידה.
ביום הלויית מרן הגריש"א זצ"ל.
היתה אפשרות להקדים את השיעור ולהגיע עם רכב צמוד.
הרב הורה לבטל בדווקא.
ולתלות פתק בולט שהשיעור מתבטל עקב ההלוייה של גדול הדור.
זו היתה הפעם האחת והיחידה שלא היה שיעור.

יז.
בערב ת"ב הורה להתחיל כמה דקות לפני חצות, ואז אפשר לסיים גם אחרי חצות.
בזכרוני [לא בטוח במאה אחוז] שבשבת ערב ת"ב, ודומני שגם כשהיה זה ט' באב, הורה למסור אחה"צ.
אמר לי שאם השיעור של מוצאי ת"ב לא מוכן עדיין ויש לחץ של זמן, אפשר להכין כבר מהשקיעה.
[מסתמא מדין רבים צריכים לו].

יח.
עובדות שונות כשכנים. על הארת הפנים וירידה לעולמו של הילד.

נסתפקנו על איזה משחק הרכבה לילדים בש"ק.
שלחנו את הילד עצמו [לחנכו לשאול] עם המשחק לשאול.
שב הילד ואמר שהרב הסתכל על המשחק ושאל אותו אם יש לנו עוד משחקים.
כשהילד אמר שיש, הרב אמר לו שעדיף לשחק במשחקים האחרים...

שוב מעשה שלא היה לנו דגים לסעודת שבת. לא זוכר איך זה קרה.
היה לנו איזה דג בקופסת שימורים. שלחנו ילד לשאול אם יש דרך לפתוח בשעת הדחק.
הילד שב ואמר שהרב הסביר לו שגם אם יש אולי איזו דרך,
אבל כל הענין של דגים זה לכבד את השבת,
ולכן למרות שבדרך כלל השבת מתכבדת על ידי אכילת דגים,
אבל השבת הזו תתכבד יותר באי אכילת דגים, כשלא יפתחו קופסאות שלא בהידור.

ושוב מעשה בנער שהחל להתגלח והשיג איזו מכונת גילוח ששברו לה איזה חלק,
והחברים אמרו שבכהאי גוונא זה כשר לכל הדעות.
שלחנו אותו עם המכונה.
הוא שב וסיפר שהרב שאל את היושבים לפניו לשימוש, אם מישהו מוכן לבדוק זאת על שערות ידו.
מישהו "התנדב" והרב התבונן בתוצאות הגילוח ופסק מה שפסק [לא זוכר אם להיתר או לאיסור].

בדרך כלל כשביקשו ברכה לילד, הוא לא היה מברך שתהיה ת"ח,
אלא ה' יעזור שתהיה בריא ויהיה לך כח וחשק ללמוד, וממילא תהיה ת"ח. [לא מילה במילה כמובן].

נכנסתי פעם לפני בר מצוה עם הנער לקבל ברכה.
ואמרתי לרב שאני רוצה לחסוך ממנו הטירחה לבוא לבר מצוה, אם היה לו צד כזה.
את זה למדתי מאבי מורי ע"ה, אבל אין כאן מקומו.
בשעת מעשה הוא בירך ולא אמר כלום.
אבל אחיינו הרב אי"ש, יד ימינו המסור, אמר לי למחרת שבאמת הרב כבר אמר לו לבוא בערב לקחתו לבר מצוה.
ואחר כך אמר לו בהקלה גדולה שב"ה חסכו לו את הטירחה.

פעם אחרת, לפני חתונה נכנסתי עם החתן ובירך וכו'.
ובכל זאת הופיע לחתונה במאמץ רב וטרח לרקוד מעט וכו'.

יט.
היתה לי הזכות במשך כמה שנים לרשום את הדרשות. שבת הגדול ושבת שובה.
וב"ה הוא היה מאד מרוצה.
זה משובץ בהקדמות לספרים, והוא עצמו השתמש בזה.
בדרך כלל רשמתי ראשי פרקים בשעת הדרשה ואחר כך עבדתי על זה בלילה,
ובבוקר הייתי מכניס אצלו לביקורת.

שנה אחת כשבאתי בבוקר עם הדרשה מודפסת, הוא שמח מאד,
ואמר לי שהרבנית כבר מחכה לזה בקוצר רוח...
[הרבנית ע"ה היתה אשה גדולה עד מאד בזכות עצמה,
ולא מן הנמנע שראוי ליייחד עליה כמה דיבורים].

היתה לי גם הזכות להגיה חלק מהספרים ולבקר מעט בעת העריכה.
כשהיה נגמר ספר היו שותים לחיים בביתו. היה קצת מעמד.
הרב הוכמן שליט"א היה מזמין אותי כשהייתי שותף, אי משום ההגהה, אי משום החומרים שמסרתי.
[מסתמא שמי השתחל בתודות לא' או שניים מהספרים].
ופעם אחת, דומני חוט שני על פסח, הרב התעקש לרשום הקדשה קצרה בכתב ידו.
ממש במאמץ עצום, (וזה באמת כמעט לא קריא...).

עוד בקשר לספרים. בטח הרב הוכמן שליט"א יספר כבר את כל הפרטים.
מה שאני זוכר, כשהרב היה מאד חולה ולא מסר שיעורים,
בא אליו הרב הוכמן והציע לו לכתוב שיעורים מהקלטות ורשימות.
הרב נענה וקבע איתו לשבת כמה בקרים בשבוע.
הרב היה שותף מלא לכל תהליך הכתיבה.
הרב הוכמן היה מגיע מוכן כהוגן,
והרב היה עובר עמו על הכל ומשלים וכו'.
זה לא יאומן שאחרי שכבר היה כמעט לאחר מעשה,
הוא זכה להכין יותר מעשרה כרכים מלאים וגדושים בהלכות שבת וריבית ויו"ט ומועד ושביעית וכו' וכו'.

אחד הדברים שנחרטו מאד בזכרוני, בתקופה שהייתי קצת מעורה,
שבדרך כלל העריכה היתה לא מספיקה מבחינה מקצועית.
זה היה ענין של עוד קצת זמן שאפשר היה לבשל היטב שיהא ברור כשמש בצהרים כראוי לספר יסוד כזה.
אבל דוקא הרב הוא זה שכל הזמן דאג מה יילד יום, ודחק להספיק עוד ועוד.
אני עצמי נתבקשתי לומר לפניו לא פעם שכדאי להמתין מעט ולערוך יותר טוב,
אבל בנחרצות הוא לא קיבל.
[דומני שהוא סבר שהחלק של עריכה, יוכלו לבוא אח"כ תלמידיו מכירי תורתו ולבאר,
אבל מה שלא ייכתב תהא אבידה שאינה חוזרת, ובכלל הגיע להוראה ואינו מורה].

יש לי קרוב ת"ח גדול [הגראי"ש בן הגרחי"ש] שכתב ספר חשוב על ריבית.
הוא בא לבקש הסכמה.
הרב אמר לו שהוא ממעט בנתינת הסכמות ובעיקר בספרי הלכה למעשה.
אבל היות שהוא עצמו כותב כעת על ריבית,
על כן הוא מזמין אותו להצטרף לקביעות עם הרב הוכמן,
ושבתור מי שלמד היטב את הענין, הוא "יסייע" בכתיבת החוט שני,
ואז הוא יתרשם באופן יסודי ואולי יוכל לתת הסכמה.
[הוא באמת כתב לו הסכמה מפליגה מאד].

מענין לענין.
אני עצמי כתבתי איזה ספר, סיכומים במסכת גיטין. והדפסתיו בתחילת תשנ"ד.
ביקשתי ממנו הסכמה, והוא אמר לי שהוא מנסה להימנע מהסכמות, וכבר עומד בזה כחצי שנה, ומבקש שאמחול לו.
מחלתי בלב שלם.
בכל זאת כעבור כמה ימים, הספר כבר היה בדפוס, נקראתי לביתו וקיבלתי הסכמה נאה.
הוא חש משום מה שהוא כן "חייב", ולמרות שאני ויתרתי, הוא לא ויתר לעצמו.
בגלל סיום ההדפסה, נאלצתי להדפיס את ההסכמה על מדבקה, ולהדביקה בכל ספר.

כ.
על ימי צעירותו אינני יודע הרבה. עוד יבואו היודעים ויספרו.
אני זוכר רק פעם אחת שדיברתי איתו משהו למעשה בהלכות סוכה.
[דומני שהנידון היה האם נהגו לחוש לחומרת המג"א שיהיו דפנות שלימות ללא הסתמכות על הקולות המיוחדות של סוכה].
והוא אמר שבבחרותו סייע לבנות אצל החזו"א, ולא חשו לזה. (כמובן דבריי אינם למעשה!).

ועוד סיפור סיפר לי אבי מורי ע"ה.
נדיב א', מסתמא מר גזונדהייט, תרם להגאב"ד דפוניבז' סכום נכבד להקים קרן גדולה עבור קבוצת אברכים.
הם היו אמורים לשבת בבימ"ד נפרד, וכל שבוע אחד מהם ימסור חבורה. ויקבלו מילגה חודשית גדולה.
הרב זצ"ל הכניס לחבורה את רבינו.
היתה תמיהה גדולה. מכיון שלמרות שרבינו היה מתמיד מבהיל,
אבל לא פצה פה מעולם, לא היה נראה שהוא מסוגל לדבר, ולא היה בטוח שיש לו בכלל מה לומר.
[הרה"ג ר' יוסי לנדו, אמר לי שאביו מרן הגר"ד ישב עם ר' ניסים בפוניבז' 4 וחצי שנים על אותו ספסל,
וכל אותן שנים לא שמע ממנו אפילו לא מילה אחת!].
כשלמדו בישיבה בבא קמא, הוא ישב במקומו סדרים מלאים, פעמים רבות אף בלא חברותא,
וכשכל הישיבה חיתה מהסברות של ר' שמואל, הוא שינן עשרות פעמים את המסכתא עם טור ב"י ושו"ע הלכות נזקי ממון,
עם כל הנו"כ עד החזון איש, חזור ושנן.
ניגשו אל הרב לתמוה על כך. הרב אמר נחיה ונראה.

הגיע תורו של ר' ניסים, והנה הוא התגבר בדוחק על ביישנותו ומסר חבורה מקיפה ויסודית ביותר.
ותהום כל העיר !!
באו לספר לרב מפוניבז', והוא חייך בהנאה.

השתתפתי פעם בכינוס לרמי"ם ומשגיחים. דיבר שם המשגיח הגה"צ ר' דב יפה זצ"ל.
הנושא שלו היה שיש תלמידים שיש להם נטיית לימוד שונה מהמקובל.
ואם הם רציניים בדרכם לפעמים יש להניח להם. [הכל לפי הענין כמובן].
אחרת את שלהם יקחו להם, ודבר אחר לא ייצא מהם.
ואמר משפט נורא, שניים מגדולי הדור, היינו מפסידים אותם אילו היו נוהגים בהם בכפייה.
האחד הוא ר' חיים קנייבסקי שישב וגרס ש"ס ופוסקים בבקיאות,
וחכמת רבותיו עמדה להם להניח לו לנפשו.
והשני הוא ר' ניסים שישב וגרס גמרא עם פוסקים, והרב מפוניבז' היה חכם להבין את אשר לפניו.

כא.
בענין כח השתיקה שלו. שהיה בזה חד בדרא ממש. מסתמא יחיד בדורותיו.

סיפר לי ידיד נאמן שהיה קרוב אצל הרבי בעל הנתיבות שלום מסלונים.
הרבי דיבר עם קבוצת תלמידים ואמר להם שהוא מתפעל מכח השתיקה של הרב קרליץ.
במיוחד הוא יוצא מהכלים כשיש אסיפה שנתית של מפעל הש"ס,
ודנים על התכניות לשנה הבאה, החומר וההספקים.
וכשמגיע לתכניות השולחן ערוך, כולם יודעים שר' ניסים יאמר את דברו וזה מה שיתקבל.
ההספק המדוייק הראוי לכל סימן, ואיזה תוספות לצרף לחומר הנדרש, ועל זו הדרך.
ובכל זאת תמיד דנים, והרבה אומרים דעה, למרות שאין להם שייכות לנושא.
והרב קרליץ יושב ודומם שעה ארוכה.
עד שפונים אליו, ואז הוא אומר כמה מילים, וזה מה שנסגר ללא עוררין.

ר' שלום נח מספר: לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו בהתפעלות, הרב קרליץ מאין לקחתם את כח השתיקה שלכם?
ואתם חייבים לשמוע וללמוד היטב את מה שהוא ענה.
הוא חייך, והמשיך לשתוק...

סיפר לי אחיין שלי שהתארח אצלו מדי פעם לסעודות שבת.
שבדרך כלל חוץ ממה שהיה מברר בתחילת הסעודה אם כל אחד מהאורחים קיבל חלה,
מצידו, לא הוציא הגה מפיו כל הסעודה.
רק האורחים היו באים עם שאלות בהלכה או בפרשת השבוע, ואז הוא ענה בקצרה.

כב.
עוד כל מיני הוראות קטנות כפי המזדמן.
נכנסתי עם זוג בשאלה חמורה בענייני טיפולי פוריות.
לאחר ששאלתי את השאלה, הוא אמר לי תלך איתם להרב וואזנר.
עשיתי כך, אבל זה ממש הדהים אותי. מעולם לא נשמע מפיו כדבר הזה.
שאלתי את א' מגדולי המקורבים, הוא הסביר לי שבשאלה מסויימת זו הרב מחמיר נגד הרב וואזנר שמיקל.
הוא ראה שהשואלים אינם מתלמידיו הקבועים, וזכותם לשאול איזה רב שרוצים,
ולכן לא רצה להחמיר עליהם בזמן שיש בידם אפשרות ללכת לרב מובהק שמיקל בזה.

כג.
היה לי בשעתו מייל מסוג מסויים.
בין השאר החזקתי אותו כי התנדבתי לענות שאלות במייל בארגון של בעלי תשובה.
שנותנים לשואל מייל של אברך שיענה לו קבוע.
שאלות קלות שכל חרדי פשוט מלידה כמוני יכול לענות.
היתה שואלת אחת, עולה מרוסיה שלפעמים היו לה שאלות קשות.
כשהיו כאלו, הייתי שואל בשמה את הרב זצ"ל.
זה כלל עניינים של גירות לחומרא ועוד הרבה דברים, חלקם חמורים, רובם קלים מאד.
כשהתחתנה הוא כתב לי מכתב המלצה עבורה. [הוא ציוה עלי לחתום הראשון, והוא מצטרף].

בכל אופן כשהחל החיזוק בענייני הגדר מהרשת, באתי לשאול האם לא להדר ולנתק לגמרי.
השתמשתי בזה גם לפרנסה, אבל בדוחק היה אפשר להסתדר.
הוא אמר לי, אצלך זה הידור לנתק? ומי יענה לאשה מרוסיה?
אלא שצריך להיות מוגן היטב, ואני לא מבין בזה, תשאל את הרב סילמן אם ההגנה שלך טובה.
כך עשיתי.
[עם הזמן הוכרחתי להרחיב מעבר לנטו מייל, שאלתיו שוב ואמר לי שוב לשאול את הרב סילמן.
ואכן עשיתי בדיוק ככל אשר הורני].



[צריך כבר לרדת להלוייה ונותרו עוד כמה טיפי דיו בקולמוסי. בלי נדר אחר כך].
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב ג' אוקטובר 22, 2019 11:23 am, נערך 7 פעמים בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 22, 2019 2:03 am

חשוב לציין כי כבר באו בדפוס הרבה מילי מעלייתא משמו, ואפילו עובדות ומעשים,
בכרכי חוט שני השונים, והרבה ב'מעשה איש' ועוד.

מבין מעתיקי שמועותיו, כמדומה שהבולט הוא הגרי"א דינר שליט"א.
אם כי מבחינה כמותית, ה'חוט שני' כמעט לא בנוי עליו אלא על רשימות אחרות.

אולי מיותר לציין, הפסיקה שלו וכל אורח החשיבה מאוד 'ליטאי',
אין משקל גדול לכל מיני 'מנהג ישראל' וכדומה,
ואולי זה קשור גם לחזו"א.

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 22, 2019 6:35 am

הרב שלמה לוינשטיין סיפר א מויראדיגע מעשה, ששמע מיהודי, אברך מארגנטינה, שהיה עד לכך:

אותו אברך המתין להכנס לרבי נסים קרליץ שליט"א. בתוך החדר שהתה באותה העת אשה שצעקה צעקות נוראות, והתלוננה בפני הרב על כך שבעלה עושה לה צרות, תוך כדי שהיא מפרטת את כל מעלליו הרעים. היא ביקשה מהרב שיכתוב מכתב חריף לבעלה, שיחדל מהתנהגותו הנלוזה. הרב אמר לה: "לא אוכל לכתוב מכתב בטרם אשמע גם את הצד השני! חייב אני לשמוע גם את מה שיש לבעלך לומר בנדון! הלא גם הוא 'צד' בעניין!"

האשה הגביהה קולה וצעקה כלפי הרב: "כיצד יכול הרב לקרא לו 'צד' בעניין? הוא לא 'צד'! הוא חיה רעה! הרב 'חייב' לכתוב לי את המכתב". ור' נסים עונה לה בקול רגוע: "יתכן וכל דבריך אמת. יתכן שאכן הוא 'חיה רעה'. אבל חייב אני לשמוע גם את דעתו בטרם אתייחס לעניין". היא המשיכה לצעוק ולצווח, ומשראתה כי לא תצליח לשנות את דעתו של הרב, נתנה דפיקה אדירה על השולחן ויצאה מן החדר בטריקת דלת עזה, תוך שהיא ממשיכה לצעוק על כך שהרב לא מתחשב בדעתה…

לאחריה נכנס לחדר אותו אברך מארגנטינה. הוא היה בטוח כי ימצא את הרב בסערת רוחות… מישהו אחר היה צריך לפחות כמה דקות טובות כדי להתאושש מכך, ואילו רבי נסים יושב בחדר כשהוא רגוע לחלוטין, כאילו לא אירע דבר… הוא לא יכול היה להתאפק, אזר אומץ, ופנה אל הרב: "כבוד הרב! שמעתי את כל מה שהלך כאן זה עתה בחדר… איך יתכן שכבוד הרב לא נסער מהתנהגותה של אותה אשה, שפגעה קשות בכבוד הרב, וביזתה אותו בהתנהגותה?"

נענה רבי נסים ואמר לו: "וכי מה כבר קרה? והרי ממה נפשך: אם אני מכובד שם למעלה – מה אכפת לי אם ביזו אותי כאן למטה. ואם איני מכובד שם למעלה – מה יעזור לי אם יתנהגו אלי כאן, למטה, בכבוד"…

רבותי! דאס איז א מויראדיגע מעשה, איך יש להתייחס גם ל"כבוד" מחד גיסא, וגם ל"בזיונות" מאידך גיסא, יש לתפוס את הממדים האמתיים שלהם ולהתייחס אליהם בהתאם, וכפי שהשכילו גדולי ישראל להתייחס אליהם.

(הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין, יחי ראובן)

שומר
הודעות: 726
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 9:23 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי שומר » ג' אוקטובר 22, 2019 8:40 am

אחרי פטירת הרב ואזנר היה מאמר בעיתון בקהילה עליו ושם כתוב שהוא אמר שהיה תח גדול שנכנס אלי לדבר על עניני העיר ודיבר בתקיפות אבל ר ניסים אם היה לו משהו לומר תמיד היה אומר בעדינות נפש ואצילות

דרך אגב סבר שתח שהוציא ספר יכול לברך שהחיינו

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 22, 2019 8:54 am

יישר כוחו הגדול והכביר של הרב השוחט, שכדרכו כותב עם כל האוירה המרוממת.

בנוגע לקבלת שבת, ידוע שהיה מעורר על כך שצריך להגיע לקבלת שבת בציבור,
וזאת על רקע מנהג רווח בבני ברק להגיע למעריב. היה מקריא את דברי הרמב"ם בענין,
וכמדומני מופיע בא' מכרכי חוט שני.
גם התנגדותו למנין שני בשבת ידועה, והיה אומר שאלו הקמים בקביעות מאוחר הינם 'כת עצלנית'.
אגב, כמדומני שבימים הנוראים היה מתפלל כותיקין בכולל חזון איש, יחד עם עוד מגדולי הדור, הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל ועוד.

אכן כדברי 'השוחט', בשנת תשנ"ז חלה הגר"נ מאוד, וב"ה שהחלים כליל.
זכורני שהיו רמקולים אדירים להתפלל לרפואתו, יבלחט"א הגרב"ד פוברסקי שליט"א אחז באמצע שיעור, וסבר שמודיעים על פטירתו, ופרץ בבכי.

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 10:37 am

שומר כתב:דרך אגב סבר שתח שהוציא ספר יכול לברך שהחיינו

כמדו׳ שעל החוט שני הוא יצא יד"ח מהרב הוכמן משום שהוא זה שכ׳ בפועל

.השוחט
הודעות: 380
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי .השוחט » ג' אוקטובר 22, 2019 10:44 am

חיים שאול כתב:
שומר כתב:דרך אגב סבר שתח שהוציא ספר יכול לברך שהחיינו

כמדו׳ שעל החוט שני הוא יצא יד"ח מהרב הוכמן משום שהוא זה שכ׳ בפועל


אכן, ראיתי זאת כמה פעמים, שהרב הוכמן בירך והרב יצא עמו.

עובדיה חן
הודעות: 1159
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' אוקטובר 22, 2019 10:49 am

היה אחד שמינו אותו לתפקיד אחראי בהלכה שהיה קשור לרבי ניסים, ואז הוא פנה איליו ואמר לו שהוא נורא מפחד וירא הוראה ,אמר לו רבי ניסים :אנחנו מאוד אוהבים אנשים מפחדים ירא הוראה.

הוה אמינא
הודעות: 1024
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי הוה אמינא » ג' אוקטובר 22, 2019 10:57 am

בנוגע לתפילתו כוותיקין, נזכרתי מעשה נורא ומאלף ששמעתיו מבעל המעשה:

פעם הזדמן בעל המעשה לתפילת שב"ק בצא"י רמת אהרן (מקום רבנותו של מרן הגר"נ) לרגל שמחת אויפרוף של חתן ממשפחה חשובה מהשכונה.
מרן הגר"נ ישב על מקומו, וסבר בעל המעשה שהוא שינה ממנהגו והתפלל במנין זה ולא כותיקין, לכבוד השמחה, וניגש אחרי התפילה ואמר זאת למרן הגר"נ, אה! ודאי הרב הגיע במיוחד לכבוד... [אולי המחותנים גם היו קרובי משפחה עם מרן].
ואז התכרכמו פניו של מרן הגר"נ מאוד, ואמר לו: לא. פשוט קמתי מאוחר. ואז כנראה מחשש מדין גניבת דעת חזר ואמר זאת לכל אחד מהמחותנים ומהאורחים שעבר לידו להגיד "גוט שבת, ומזל טוב" שהוא לא התכוין להגיע לכבוד השמחה, רק קם מאוחר...


בנוגע לפרט זה שלא היה מביע שום דעה אפילו בהלכה ואפילו אם היתה הוראה לא מדוייקת מהגבאים וכדו' בפניו, מבלי שהיו שואלים אותו, נזכרתי ששמעתי לפני שנים רבות, ואינני זוכר ממי:

לפני שנעשה רב ביקש הוראה מדודו מרן החזו"א איך לנהוג ברבנות, וזו ההוראה היחידה שהחזו"א אמר לו - פעם רב היה צריך להעיר כהלכה, היום לרב שמעיר לא ישמעו שום דבר, לכן תפקיד הרב הוא לשתוק על הכל! חוץ ממה שישאלו אותו.
והנה ההזדמנות הראשונה של השתיקה היתה בתפילה הראשונה בהליגמן, כשהגבאי אמר לו "יעמוד מורינו רבי ניסים" וכו'. ולא אמר שמריהו יוסף ניסים. וכמדומני שהשמות האחרים היו יותר שגורים אליו אז. והגר"נ חשב להעיר לגבאי, ונזכר מהוראת החזון איש. והבליג על זה. ומאז הוא נהיה בפי כל "רבי ניסים".
ע"כ המעשה מזכרוני ששמעתי מבר סמכא וכעת אין לי אופן לברר דיוקו ואמיתתו.

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 11:01 am

עובדיה חן כתב:היה אחד שמינו אותו לתפקיד אחראי בהלכה שהיה קשור לרבי ניסים, ואז הוא פנה איליו ואמר לו שהוא נורא מפחד וירא הוראה ,אמר לו רבי ניסים :אנחנו מאוד אוהבים אנשים מפחדים ירא הוראה.

לפני שתלמידו הגדול הגרש"צ רוזנבלט שליט"א החל להורות הוא ניסה להתחמק שהוא לא יודע וכו׳ ומרן ז"ל אמר - כזה אנחנו צריכים, רב שלא יודע

פנחסויפלל
הודעות: 44
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 1:32 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי פנחסויפלל » ג' אוקטובר 22, 2019 11:49 am

בזכרוני, שכשעבר הרמקול הנ"ל בשנת תשנ"ז, הפסיק הגרמי"ל זללה"ה [שהיה רבו בתפא"צ] באמצע השיעור, ודיבר גדולות מאד מאד בשבחו.

יואל שילה
הודעות: 764
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי יואל שילה » ג' אוקטובר 22, 2019 2:18 pm

ההיכרות הראשונה שלי אתו היה כשייסד עם הרב זילברשטיין את העירוב המחבר בין רמת אהרן לרמת אלחנן, ויצא לשטח עם ה'כח עבודה' שכלל כמה בעלי תשובה עם מרץ, כמוני, והסביר וביאר מה לעשות, ולאחר מכן בא לבדוק את העבודה [חלק מהעבודה היתה לרתך מחיצה החותכת את הגבעה שהיתה מול פתח 'מעייני הישועה' שהיה בבניה (כמדומה שכיום יש שם את עזר מציון) כדי שבכל צד יהיה פחות מבית סאתיים] - ובכך נמשכתי לנושא עירובין.
לאחר מכן נאות לסדר לי קדושין [אלא שנטרפה השעה, וביום חתונתי קבעו את יסוד דגל התורה, והפסדתי אותו].
כשהטריח עצמו להגיע לסדרת שיעורים בהל' תרו"מ ברכסים לפני כשלשים שנה, והיה עונה במתק שפתיים.
מאז בכל פעם ששיגעתי אותו - היה עונה בנעימות ומתיקות.
גם כשבחן אותי בהל' בשר בחלב ומצא אותי כלי ריק ולא נתן לי סמיכה לזה - סיכם זאת במתק שפתיים 'למדנו יחד', ונתן לי בזה הרגשה נפלאה.
שלש או ארבע פעמים אמר לי 'טעיתי' או 'לא זכרתי את זה' [כשנעלם ממנו שהגדרת עם הארץ לגבי תרו"מ הוא כשאינו מתארח אצל עם הארץ, וסבר כפי שכתב בשיעורים שהוא אפילו כשמעשר שם - והראתי לו את הצדדים שהוא רק כשאינו מעשר שם, וכשנעלמה ממנו צורת ה'מעטפה' בהל' פרצה בקן זוית, ואינני זוכר היכן עוד].
לגבי הרעיונות שלי לשיפורים במבנה המקווה היה סבלן ביותר וליבן אתי את הפרטים, וממש לא הגיב בדחיה כפי ששונאי הוציאו ממנו נגדי.

כמה דברים שמעתי ממנו ישירות, או מהרב ברנדייס בשמו:
אמר לש"צ לסיים בלחש גאל ישראל כמנהגנו
אשה אינה צריכה לשנות את נוסח התפילה שלה לאחר הנישואין אלא אם בעלה מקפיד, ואינו ראוי לו להקפיד.
אף שמותר לקבל תרומה ממחלל שבת אך אין ליזום זאת כי בכך חש שזקוקים לו
טייס מקצועי לא יברך הגומל בכל יום אלא כשתהיה הפסקה - כגון בעת חופשה.
אף אם יש מושג כזה של תוספת שבת מן התורה - בודאי שאין צריך לומר כן בפיו, ובודאי שמי שמאחר - יתפלל תפילת מנחה וא"צ לחוש לכך שלא יספיק לקבל שבת לפני השקיעה
מותר להשתתף בשבת בועידת רופאים גוים בחו"ל, דהדבר נוגע לפיקו"נ
מותר להרוג כינים האידנא וכן לגבי תולעים שבפי הטבעת [כמדומה שגם התוספת לגבי התולעים מהגרנ"ק]
אין מניעה להעמיד מצלמות במקומות מפוזרים בישוב שתפעלנה גם בשבת קדש [כדי למנוע ונדליזם, שפיכת פסולת וכו' שלצערנו מצויים במקומנו]
חשש לגזור על פתיחת מקרר עובד אטו לא עובד
מותר להשאיר מקוה חמה לטבילה בשבת בחום 36 מעלות
ההיתר להמשיך לקחת תרופה שמשך טיפולה הוא בכל יום הוא ללא מקור ברור, וכך מוסרים בשם החזו"א, וע"ז סמך הגרנ"ק במקום שמאד צריך
מתיר להזיז בשבת מעט מים שנשפכו על הרצפה למרחק קצר ואינו מתיר להזיז קיא או שתן, אך מותר לשפוך עליהם מעט מים
מותר להשליך אשפה בשבת לפח ציבורי דהוא תשמיש דירה ואינו כמקום שלא הוקף לדירה (וכן אמר לי, דלא כפי שאמר לי הגר"מ רוזנר שליט"א בשמו).
חשש שמא מחלל השבת הוא תינוק שנשבה ובעי ערוב [בבניין שכולו גוים ומחללי שבת, וישראל אחד]
מוכר חמץ בע"פ שחל בשבת בשעה הרגילה בבוקר כי כשמכר אחה"צ פעם אחת בא אליו מישהו בשנה לאחר מכן אחה"צ למכור כי כך הרב עשה בשנה שעברה
מוכר חמץ לגוי גם את מה שמשייר לאכילתו
החמיר בשמיעת מוסיקה לאחר ל"ג בעומר מחמת הט"ז שאסרו נישואין עד עצרת עקב גזירות תתנ"ו
כששמע שרוצים לערוך את חתונת בתם בליל ל"ג בעומר - מחה בהם, ואע"פ שאמרו לו שדחיית החתונה ליום אחר כרוכה בהפסד מרובה לא הסכים להקל.
התיר ניקוי כתם בחוה"מ רק בניקוי ללא מים
אמר שמהנהגה של החזו"א שלא לצחצח נעליים בחוה"מ לא אמורים לעשות דין
ילדים בודאי אינם צריכים להכין בגדים ובפרט לא כאשר תשעה באב חל בשבת שהרי האיסור לגבי הקטנים נובע מחמת עגמת נפש של הגדולים [זה אמור לגבי תספורת] או מחמת חינוך - וזה שייך רק בגיל שמבינים [כשמסוגל ללמוד תוס' היינו 10-11, וגיל שש בודאי אינו ענין לכאן שהרי חינוך לאבלות הוא בגיל מאוחר יותר (כפי שאמרו שאת יין ההבדלה נותנים לתינוק שהגיע לגיל חינוך לברכות אך לא הגיע לגיל חינוך לאבלות)
חולה הצריך לאכול בט' באב יבדיל על יין [או על מיץ ענבים שגם אינו משכר וגם הוא בריא]
גר שהתגייר בעשרה בטבת אינו צריך לצום, ומעשה במי שסיפר להגר"ח ברלין זצ"ל שהתענה בי"ז בתמוז אף שהיה חולה, ואמר לו הרב שתענית ציבור לא הרוחת כי היית פטור, תענית יחיד היית צריך לקבל במנחה וחוץ מזה למה לך להתענות בקיץ כשהיום ארוך חכה לחורף
מי שהדליק כבר בביתו נר חנוכה לא יברך בביהכ"נ את ברכת שהחיינו פעמיים
מי שנמצא עם אשתו בטרמינל של בנגקוק בעת ההדלקה א"צ להדליק נר חנוכה
כשיש נפ"מ טובא במדידת שיעור כתם [כגון בכלה] היה משער על ידי שרטוט החלקים הטמאים על נייר פרגמנט המונח על הכתם, ואח"כ הנחת נייר מילימטרי תחת נייר הפרגמנט הצבוע בעפרון, וספירת הממ"ר.
הגיב כשהראו לו אג"מ מסויים - מעולם לא עסקתי בזה, תמיד למדתי אחרת אך חייבים לעיין היטב אולי טועה אני
אסר למחוק שם קודש ממסך מחשב כי אילו היה זה לשם ע"ז - היה צריך למוחקו וממילא לא תעשון כן לה' אלקיכם
לא ניחא ליה בספרא דאפטרתא
ברית שנעשתה על ידי רופא חילוני - יש להטיף דם ברית
סומכים על הרמ"א ומברכים במפלת בתוך מ' יום (אינני זוכר כעת מה הנידון בדיוק)
לא למכור פירות של אוצר בית דין בחנויות הרגילות, אולם מי שהביא אתרוגים מפרדס של הפקר יכול למוכרם כדי להחזיר את ההוצאות ואת שכר הטירחה במקום שרגילים למכור אתרוגים בכל שנה שהרי אינה כלל מכירה.
חתם כדיין על הפרוזבול "ניסים קרליץ" ולא "ניסים בן... ".
מורה לנהוג אבלות אף לפני הקבורה אם לא יסע ללוויית קרובו בחו"ל
בטעות קברו נפטרת ליד אדם שהמקום שלידו הובטח לאשתו לאחר פטירתה, והגרנ"ק זצ"ל התיר לפנות את הנפטר [ולא את הנפטרת] רק אם יגָרם לאשתו חשש פיקו"נ מחמת בריאות נפשה הרצוצה לדעתה, דעת ע"ה, שיש בזה קפידא
לאחר חודש אמר לש"צ שהיגויו משובש שיפסיק [לאבל אחד אמרו: "אביך עשה אותך יתום אך לא עשה אותך חזן"].
לא התיר לנשים לנהוג, וביחוד לא לקלות דעת
הפריית מבחנה אינה השתדלות ראויה אף אם יתגברו על הבעיות ההלכתיות הנגררות, ואין להתיר אלא במקום אומללות כגון שכלל אין ילדים ולא אם כבר יש שני ילדים שזו ממש משפחה [אמנם בשנת תשס"ח אמרו לי שדעת הגרנ"ק השתנתה מעט להיתר].
אם אכן הכלה נאסרה לפני הביאה ונאסרו ביחוד - בספר דבר הלכה (ו' י"א) כתב בשם החזו"א שיכולים לישון בחדר אחד והדלתות פתוחות קצת לזוג נוסף הישנים בחדר אחר אף שהדלתות אינן מכוונות, אך הגרנ"ק שליט"א עיקם את האף ואמר שאינו מכיר הוראה כזו וזו הוראה תמוהה וקשה להאמין שיצאה מן החזו"א [ואף אם היתה כזו הוראה בודאי היה זה בשעת דחק גדול]. שהכלה תישן עם אמה בחדר אחד והמפתח יהיה תחת מראשותיה של אמא של הכלה וממילא כשהיא ישנה הרי יש קיר מפריד, וכשתקום - הוה שמירה; בספר חוט שני (נדה קצ"ב עמ' ר"ג) העתיק את הוראת הדבר הלכה בשם החזו"א בלי להעיר כלום אך לאחר זמן נמצאה הוספה לספר: "יש למחוק את כל הלכה ז' שהרי בגמרא נאמר יותר חמור מזה שצריך שהוא ישן בין האנשים והיא בין הנשים - משמע שבחדר אחד בודאי אסור אף שהדלתות פתוחות, ושמעתי שהמעשה עם החזו"א שהיקל בזה - היו שם צדדים אחרים להקל, וגם עצם האיסור יחוד שם לא היה מן הדין אלא רק חומרא על כן היקל ואין ללמוד משם להקל בכה"ג".
הדבר ברור שאין הולד מתייחס אחרי הפונדקית
שבירת הכוס היא לאחר הקידושין לפני הכתובה
אם הכלה עומדת על כך שהיא תסובב את החתן - תעשה כן רק ג' פעמים.
הורה לברך ז' ברכות רק יום אחד כשגרוש נשא בעולה

מעשה באשה שלקחה פאתה מפאנית ולאחר שבועיים גילתה שאין זו הפאה שלה אלא שפאתה התחלפה באחרת, והורה הגרנ"ק דמותרת היא להשתמש בה דמסתבר שאם השניה לא החזירה את פאתה של זו לאחר שבועיים - שוב לא תבחין בהחלפה, ונמצא שמתחייבת לשלם דמי שימוש בפאתה של זו, ומאחר ופאת השניה אצל זו - הרי גובה את שלה, והא דאיתא בבבא בתרא מ"ו. "ת"ר נתחלפו לו כלים... בבית האבל או בבית המשתה - הרי זה לא ישתמש בהן עד שיבא הלה ויטול את שלו" - מיירי לפני יאוש.
שינוי שמות וכתוּבות כסגולות - הוא שטויות
מי שרוצה להצליח בחינוך ילדיו חייב לדאוג גם לחינוך אחרים
כמו שאין לריב עם ההורה שלא נישא כך אין לריב עם זה שנישא, ומותר להכניסו עם בן זוגו לבית, ואמנם - אין רצוי להזמינם כדי שלא לתקוע סכין בגב ההורה שלא נישא, ולאחר הגרושין - האֵם אינה חייבת בכבוד בעלה הגרוש ולכן אין מחוייבות להזמין את האב במדה והאֵם תפָגע.
רוחב נקב העציץ המחשיב את העציץ כנקוב - די בשיעור ששורש קטן עובר דרכו ונראה שדי בקוטר כחצי ס"מ, ולדברי הגרנ"ק נראה שדי ב-0.7 ס"מ [עפ"י המהרי"ק כתב ששיעור ככונס משקה הוא כעדשה], ודלא כפוסקים שהצריכו מעט פחות מקוטר שליש ביצה [ממש ההי קשה לו להאמין שמישהו מצריך כזה נקב גדול] (אמנם, כמדומה שהגרנ"ק לא זכר שהב"י תמה מנין זאת למהרי"ק, ואכן יש לתמוה, שהרי מקובל ששיעור כגריס הוא 324 ממ"ר, ותשע עדשות הוא כגריס, כלומר 36 ממ"ר, שהוא נקב בקוטר 6.8 מ"מ, וביאר (ב"י או"ח קנ"ט א') שהמהרי"ק החמיר לטבילה עפ"י תוס' (חולין ק"ז ד"ה ואי) שכדי לטבול בכלי צריכים נקב גדול עד שהמים מקלחים - וממילא לגבי ערלה אין צורך לחוש לשיעור כזה).
כפי שבקרקע יש אבנים ואין כולה בולעת - כך בתעלת ההמשכה במקווה א"צ יותר מאשר שבחלק מהשטח יהיו חריצים בַאיטום כדי לאפשר בליעה, ולכן אם אטמו את שוקת ההמשכה בחומר שאינו בולע יש לחרוץ בעדינות כמה חריצים לאורכה ולרוחבה של שכבת האיטום באמצעות דיסק, ואח"כ אפשר לכסות בבטון רזה.
נערך לאחרונה על ידי יואל שילה ב ג' אוקטובר 22, 2019 11:25 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 22, 2019 2:31 pm

רבבות ואולי מאות אלפים באשכבתיה שהתנהלה כראוי ב"ה.
לענ"ד ה'תרגיל' עם שני האמבולנסים הזהים כשאין הציבור יודע היכן ה'מיטה' אינו לכבוד הנפטר,
וגם אין מובן התועלת שבזה.
זה מאוד פוגע בהרגשה, שגם ככה לא היתה 'חמימה' דיה,
למרות ההספדים מלאי התוכן של שני החתנים אדירי התורה הגאונים שליט"א.

הנקודות ש'תפסו' אותי מההספדים, מקצת מהרבה.
הנקיות בממונות, כשהיה לו משכורת מהעיריה - לא נטל פרוטה מכולל חזו"א.
מעולם לא נטל שום שכר על ד"ת,
והזכיר באזני חתנו את דברי המהרש"א שהשכר של מי שדן ביום שעה אחת וכו' זה רק במי שדן בחינם ממש ולא נוטל אפילו שכר בטלה.
התמסר מאוד לציבור וליחידים עם כל ההשתתפות והנשיאה בעול.
היה רחוק מאוד מהנאות עולם הזה לכל סוגיהם. אכל רק כדי קיום הגוף.
וכמובן, העמל והיגיעה להעמיד הלכה מבוררת ומלובנת כל צרכה.
יראת חטא בהוראה, פעם נתחלפו 'שאלות' בביתו, ויצא מכשול, יומיים לא ראה מנוחה עד שנמצא השואל.

מתהלך
הודעות: 111
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 3:37 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי מתהלך » ג' אוקטובר 22, 2019 2:52 pm

נוטר הכרמים כתב:יראת חטא בהוראה, פעם נתחלפו 'שאלות' בביתו, ויצא מכשול, יומיים לא ראה מנוחה עד שנמצא השואל.

ראוי לכתוב כפי שנאמר שההתחלפות והמכשול יצאו מבני המשפחה ולא ממנו (כמובן שכל אחד יכול לטעות, אבל כך היה המעשה לפי המספד).

חכמת המשפט
הודעות: 27
הצטרף: ה' יולי 27, 2017 1:29 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חכמת המשפט » ג' אוקטובר 22, 2019 3:03 pm

נוטר הכרמים כתב:רבבות ואולי מאות אלפים באשכבתיה שהתנהלה כראוי ב"ה.
לענ"ד ה'תרגיל' עם שני האמבולנסים הזהים כשאין הציבור יודע היכן ה'מיטה' אינו לכבוד הנפטר,
וגם אין מובן התועלת שבזה.
זה מאוד פוגע בהרגשה, שגם ככה לא היתה 'חמימה' דיה,
למרות ההספדים מלאי התוכן של שני החתנים אדירי התורה הגאונים שליט"א.

הנקודות ש'תפסו' אותי מההספדים, מקצת מהרבה.
הנקיות בממונות, כשהיה לו משכורת מהעיריה - לא נטל פרוטה מכולל חזו"א.
מעולם לא נטל שום שכר על ד"ת,
והזכיר באזני חתנו את דברי המהרש"א שהשכר של מי שדן ביום שעה אחת וכו' זה רק במי שדן בחינם ממש ולא נוטל אפילו שכר בטלה.
התמסר מאוד לציבור וליחידים עם כל ההשתתפות והנשיאה בעול.
היה רחוק מאוד מהנאות עולם הזה לכל סוגיהם. אכל רק כדי קיום הגוף.
וכמובן, העמל והיגיעה להעמיד הלכה מבוררת ומלובנת כל צרכה.
יראת חטא בהוראה, פעם נתחלפו 'שאלות' בביתו, ויצא מכשול, יומיים לא ראה מנוחה עד שנמצא השואל.

לפי הידוע לי כל עשרות הדיינים בבית הדין בבני ברק אינם מקבלים שום שכר
אמנם חלקם עושים גם בוררויות פרטיות בשכר

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 22, 2019 3:07 pm

עוד סיפור מעניין ואופייני ששמעתי בהלויה.

בבית כנסת צא"י ברמת אהרן, כפי שהוזכר, היה המרא דאתרא,
אבל לא נתן את ההרגשה שחייבים לשאול אותו ועל פיו יישק כל דבר.
לפני כשלושים שנה, ביום הראשון של חוה"מ סוכות אחרי תפילת ערבית החליט אחד על דעת עצמו להנהיג שיאמרו 'שיר המעלות',
רבינו נכח ושתק. למחרת שאלוהו ואמר שלא לנהוג כן ולא פירש הטעם.

ר' מאיר שטיגל הסביר שהטעם הוא שכאשר אומרים שיר המעלות לא נעים לאנשים לצאת, והאריכות והטורח רבים (על מי שאינו חפץ),
ולמחרת יעדיפו שלא לבוא ולהתפלל בשטיבלאך...

אגב, היתה לו ביקורת רבה על המהירות בתפילה בשטיבלאך,
וידוע שנזף מאוד בא' שהיה יוזם כיצד למהר בתפילה.
(לדוגמא, בימים שהיה קריאת התורה ביום ראשון כגון ראש חודש, טען שיוצאים ידי חובה ב'לדוד מזמור' בעת הכנסת הספר תורה).
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ג' אוקטובר 22, 2019 3:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 1925
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ג' אוקטובר 22, 2019 3:10 pm

חכמת המשפט כתב:
נוטר הכרמים כתב:רבבות ואולי מאות אלפים באשכבתיה שהתנהלה כראוי ב"ה.
לענ"ד ה'תרגיל' עם שני האמבולנסים הזהים כשאין הציבור יודע היכן ה'מיטה' אינו לכבוד הנפטר,
וגם אין מובן התועלת שבזה.
זה מאוד פוגע בהרגשה, שגם ככה לא היתה 'חמימה' דיה,
למרות ההספדים מלאי התוכן של שני החתנים אדירי התורה הגאונים שליט"א.

הנקודות ש'תפסו' אותי מההספדים, מקצת מהרבה.
הנקיות בממונות, כשהיה לו משכורת מהעיריה - לא נטל פרוטה מכולל חזו"א.
מעולם לא נטל שום שכר על ד"ת,
והזכיר באזני חתנו את דברי המהרש"א שהשכר של מי שדן ביום שעה אחת וכו' זה רק במי שדן בחינם ממש ולא נוטל אפילו שכר בטלה.
התמסר מאוד לציבור וליחידים עם כל ההשתתפות והנשיאה בעול.
היה רחוק מאוד מהנאות עולם הזה לכל סוגיהם. אכל רק כדי קיום הגוף.
וכמובן, העמל והיגיעה להעמיד הלכה מבוררת ומלובנת כל צרכה.
יראת חטא בהוראה, פעם נתחלפו 'שאלות' בביתו, ויצא מכשול, יומיים לא ראה מנוחה עד שנמצא השואל.

לפי הידוע לי כל עשרות הדיינים בבית הדין בבני ברק אינם מקבלים שום שכר
אמנם חלקם עושים גם בוררויות פרטיות בשכר

אני לא בטוח שזה לתועלת [ווכן הודו לי בשיחות פרטיות שני דיינים חשובים]. אבל לא כדאי להיכנס לזה באשכול זה.

חכמת המשפט
הודעות: 27
הצטרף: ה' יולי 27, 2017 1:29 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חכמת המשפט » ג' אוקטובר 22, 2019 3:35 pm

לא בטוח שאפשרי בכלל לשנות דבר כזה, נצרך לזה תקציב משמעותי

צביב
הודעות: 1305
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי צביב » ג' אוקטובר 22, 2019 3:40 pm

מתהלך כתב:
נוטר הכרמים כתב:יראת חטא בהוראה, פעם נתחלפו 'שאלות' בביתו, ויצא מכשול, יומיים לא ראה מנוחה עד שנמצא השואל.

ראוי לכתוב כפי שנאמר שההתחלפות והמכשול יצאו מבני המשפחה ולא ממנו (כמובן שכל אחד יכול לטעות, אבל כך היה המעשה לפי המספד).

לא שמעתי במפורש שיצא מכשול למעשה, והבנתי שקבלו פסק לא נכון ולא נעשה עדיין מעשה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 22, 2019 3:43 pm

אני מבקש לדייק, לא יצא מכשול למעשה חלילה, אלא בכך שהתחלפו ההוראות, וכפי שצויין, לא ע"י רבינו.

גיזונטע קאפ
הודעות: 341
הצטרף: ד' אוקטובר 18, 2017 5:47 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי גיזונטע קאפ » ג' אוקטובר 22, 2019 4:09 pm

אותי תפס הסיפור שסיפר הבן שליט"א, שלמרות שכל ימיו לא שתה שתיה ממותקת, שבר הנהגה זו כשהיה עשירי לסעודה, והיה נצרך שישתה בכדי להצטרף למנין

אהרון 37
הודעות: 240
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי אהרון 37 » ג' אוקטובר 22, 2019 4:26 pm

אני רוצה להעלות כאן נקודה שחשבתי, הקשורה לאופן הלוויתו של מרן הגאון ר' ניסים זצ"ל.

קראתי, שבהתחלה המשפחה רצתה שההלויה תצא מכולל חזון איש, ומביתו, ולבסוף בגלל דרישת המשטרה, שטענה שזה מקום צר, זה יצא מרחובות רבי עקיבא השומר.

השאלה שלי, למה אנחנו צריכים את המשטרה בשביל זה.

יש שתי סיבות טובות מאוד לערוך את ההלויה מהיכן שנערכה ולא מהמקום שהוצע.

ראשית, חשש סכנת נפשות במקום צר.
שנית, גם בלי סכנת נפשות, לנוחות הציבור, שיהיה מקום גדול ונוח להתרכז, ולא באיזה מקום צר.

יתכן, שמה שהובא בכתבה איננו מדוייק, וגם המשפחה לא רצתה את זה.

אבל, נניח שזה מדויק, וגם אם לא, הכיוון הזה גם בא לידי ביטוי במקומות אחרים.

בחז"ל רואים באינספור מקומות, את האחריות הגדולה לחיי נפש, ואת החשיבות של טורח ציבור.

אז למה אנחנו לא לומדים מזה?.

יש לי כמה כיווני מחשבה, אחד, קשור לקו הכללי של העדפת המצוות שבין אדם למקום על פני מצוות של בין אדם לחבירו.

הדבר השני, התרגלנו שיש תחומים שלא קשורים אלינו, אלא קשורים למדינה, זה התפקיד שלה.

.השוחט
הודעות: 380
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל - זכרונות חלק ב

הודעהעל ידי .השוחט » ג' אוקטובר 22, 2019 4:47 pm

כד.
אולי יש שזוכרים שר' רפאל הלפרין הוציא ספר על בראשית, והגר"נ יצא נגדו במכתב חריף.
אבל יש המשך.
רפאל רצה להוציא ספר על שמות.
הוא רצה לבוא לר' ניסים לשאול אותו מה ניתן לעשות כדי שיוכל להוציא ספר כשר.
הוא ביקשני לבוא עמו והלכתי. לא זוכר כבר איך בכלל הגעתי לזה. לפני כן לא הכרתי אותו.
[דומני שהוא הלך קודם להגרש"א שטרן והוא ביקשני להשתתף בזה].
כל בני הבית וכל המקורבים אמרו לנו שחבל על זמננו. זה לא יילך.
אבל הרב מדה אחרת היתה עמו.
הוא אמר בוודאי אפשר לתקן. צריך למנות מישהו מטעם בתי הדין של בני ברק [שלו ושל הרב וואזנר] שיבקר כל חלק בספר,
ורפאל הלפרין יתחייב למחוק ככל אשר יורוהו.
ואם הממונה יאשר שהכל כדת, הוא יתן לו מכתב תמיכה והסכמה. והרב וואזנר הסכים לזה.

הרב שאל אותי אם אני מסכים להיות ממונה מטעמו, והסכמתי.
הוא הדריך אותי לקבל סכום גבוה לשעה, כיאות לממונה מטעם בתי דין.
ושלא להתרפס כלל וכלל. [ר' רפאל היה אדם מאד עוצמתי ותובעני. זה לא היה קל].
עברתי על כל פרשה בספר, ומחקתי כיד ה' הטובה.
רק הוצרכתי להסביר לו מדוע. אבל הוא נהג מאד יפה.
אני לא מאריך בפרטים הטכניים שלא חשובים כל כך.
הוא כמעט גמר את שמות והיו לו כבר סקיצות לויקרא, אבל הוא נפטר טרם סיים, והמשפחה החליטה לגנוז.

לקראת סיום הספר, הוא קרס ואיבד הכרה. כך נשאר עד לפטירתו.
בני המשפחה חששו אולי היתה פגיעה בכבוד הרב, איזו התבטאות נגדו.
ביקשוני לבוא עמם לבקש מחילה, שיסיר קפידתו.
הרב הרגיע אותם מאד שאין לו שום קפידה, ואדרבא הוא הרי בא לתקן.
וכל כך ניסה לתת להם הרגשה נעימה, שאמר להם שבעצם למד עמו כילד והם היו בגדר חברי ילדות וכדומה.

כה.
נערך דין תורה בביתו הפרטי. משפחה מכובדת, אולי סודות כספיים.
הרב ביקשני לסייע לו לתאם זמנים ולרשום קצת דברים.
[יש סיבה מדוע ביקשני. זה לא בגלל שכנות בעלמא. אבל זה לא לפירוט].

אני זוכר דבר מופלא.
אולי כבר פירסמתי את זה פעם.
לפני הפסק הסופי הוא הקריא מה הכיוון שלו ורצה לשמוע שוב את כולם.
כולם היו מרוצים חוץ מא' שמצא עצמו מאד נפגע לדעתו שלא כהוגן בגלל אי דיוקים בטענות וכו'.
בכל זאת הוא אמר להגר"נ שהוא מאמין באמונה שלימה שיהודי כשר הולך לבית דין מובהק וציית דינא.
והיות שזה רצון ה', אין בדעתו להתווכח יותר והוא בוטח בה' שימציא לו את מה שמגיע לו.

הגר"נ ממש התרגש מזה ובירכו מעומק ליבו שבאמת יראה זאת בעיניו.
פגשתי את היהודי הזה לאחר כמה שנים ושאלתיו מה מצבו.
הוא סיפר לי שהוא עובד רק כמה שעות בנחת, בתנאים נוחים מאד,
והוא התעשר בצורה מופלגת שאין לתאר ואין לשער.
הוא שאל אותי אם אני זוכר איך הגר"נ בירכו, ואמר שהוא תולה הכל בברכה זו.

כו.
סיפר לי ר' מנחם ויינברג ששאל את הרב אם יש ענין לנסוע לכותל בחוה"מ.
הרב אמר שזה ענין גדול.
הוא שאל האם הרב נוסע,
הרב אמר שהיה רוצה אבל צרכי הציבור שצריכים אותו בעיר, קודמים.

אגב. ר' מנחם הזה יהודי יקר שעושה/עשה הכל על פי דברי הגר"נ.
הגר"נ הורה לו לממן ספרי תורה אחרי השריפה בצא"י. ומימן.
הגר"נ אמר לו שהתפקיד שלו בעולם זה לסייע למתגיירים.
והלה ממלא את "תפקידו" בשלימות ממש.
מארח ומלווה עד הגיור.
מחתן אצלו בבית וממשיך ללוות אחרי הגיור.

לר' מנחם היקר הזה יש מאות סיפורי מופת. אלי בהזדמנות אבקשו לספר קצת מסודר.

כז.
בענייני חינוך.
בתחילת דרכי כמחנך התייעצתי עמו הרבה על חינוך.
פעם אחת שאלתי משהו והתבטאתי בתוך הדברים על התלמידים "הרי הם לא ילדים" !
הוא תפס בידי ואמר לי בניגון "הם כן ילדים" !
ברגע אחד השתנה לי כל המבט לתמיד !
אמרתי לו פעם אחרי כמה שנים שמאז ירדו לי רוב השאלות. הוא חייך והסכים שזה מוריד הרבה שאלות.

כח.
עוד בענייני חינוך ותלמידים.
היתה תקופה שהיינו מקבלים רק מספר מסויים של תלמידים לשנה.
לאחר סגירת ההרשמה הגיעו 2 תלמידים ולחצו מאד.
שלחו אותי לשאול, הן שאלות מסויימות על התלמידים והן מצד פריצת הגדר.
הוא אמר לי התלמיד הראשון שהוא תלמיד מצויין ובעל קשרים וכו', אין כדאי לפרוץ הגדר עבורו, הוא כבר יסתדר.
אבל התלמיד השני, החלש, שיהיה לו קשה למצוא מקום, בשבילו נכון לפרוץ הגדר.

כט.
עוד בענייני חינוך.
היה תורי ללכת לישיבה לסעודה שלישית. והיה גשם שוטף מאד.
שאלתיו האם אני חייב ללכת במצב כזה.
שאל אותי למה ללכת. אמרתי שיש שתי סיבות.
הא' שהנערים ללא שומר,
והשניה שמי שמגיע אומר דבר תורה שיתבטל.

אמר לי הסיבה הראשונה איננה מספיקה,
שכן אף שנכון שלא להשאירם לכתחילה לבד,
אבל כשזה מזדמן זה טוב. הם לומדים להתבגר באמת, לא בגלל המשטר.
אבל הסיבה השניה צריכה בירור האם ניתן להשלים את הדבר תורה ביום ראשון.
אמרתי שלא.
אמר אם כן אתה מחוייב ללכת.
ואם תאמר שהרי החליפה תיהרס בגשם ותצטרך לקנות חדשה,
זה עדיין לא מצדיק ביטול תורה דרבים.

ואז הוסיף ואמר לפני שתתחיל את הדרשה תספר להם את זה גופא
שהיה גשם והורו לך ללכת בגלל החשיבות.
אמירה כזו יכולה לעורר אותם להבין את חשיבות הדברים.
[אני אמרתי שאינני יודע אם להם זה עזר, לי זה בוודאי עזר להבין וגרם לי להשקיע בזה כראוי.
אלו השיחות שמתפרסמים בין השאר גם כאן].

ל.
עוד בעניינים הנ"ל.
ראש הישיבה אצלינו ביקש מר"מ א' לבוא עם כלי נגינה למסיבת חנוכה.
אותו ר"מ אכן הגיע עם הכלי ההוא (המכונה גיטרה רח"ל) ושר ודיבר עם התלמידים.
חתן רבינו, הרב אוסטרן, היה אז ר"מ בישיבה והעיר על כך.
עיקר ההערה היתה שהכלי ההוא משמש באמריקה אצל היפיס וכדומה, וזה סמל של מופקרים.
רה"י אמר לו לשאול את חותנו. הוא הציע שחותנו מסתמא יחמיר, אולי כדאי לשאול אחרים.
רה"י אמר שהכל הוא שואל את הגר"נ, ואם יאסור נקבל בשמחה.
הגר"נ אמר שאיננו מכיר כלי זה, ומכיון שכל השאלה היא בדווקא עליו, בעצם אין ראוי שיורה בזה.
אבל יחרוג ממנהגו, ומורה שמותר וכדאי.
והוסיף שהוא כל הזמן במגע עם הבריות ויודע כמה בעיות יש הנובעות מחוסר שמחה ורוגע בימי הנעורים, וכמה זה חשוב לעשות בזה פעולות.

לא.
יש משפחה שאני קצת מכיר ושאלו אותי הרבה עליהם לצורך שידוכים.
אני ידעתי שבבית יש שם הרבה מתח ומריבות.
שאלתי האם אני חייב לומר או לרמוז.
אמר לי כל עוד שזה לא ידוע אצלינו בבית דין, אינך חייב וממילא אסור לך לומר כלום.

לב
עוד מעשה שראיתי בעצמי.
בליל שבת אחרי מעריב אמר הרב לא' ממלויו, הזכירו אותך השבוע בבית דין.
מה קרה?
ראש ישיבה א' פיטר את המשגיח שלו באמצע הזמן והיה דין תורה על כסף.
רה"י אמר בין השאר שהמשגיח מחנך לפי גויים. כי הבחורים פרצו לחדר של המשגיח ומצאו שם ספר של גויים בענייני חינוך.
לשאלת הרב אמר המשגיח שאברך א' שעוסק בחינוך המליץ לו על החוברת הזו.
[חוברת של גוי איטלקי אחד בענייני משמעת. עצות טכניות מופלאות].
והמלווה הנ"ל הוא הממליץ.
האברך אישר שזה נכון. למשגיח הזה היו בעיות משמעת והוא חשב שהספר הזה יכול לעזור לו.
הרב שאל למה לך להמליץ לו על ספר גויי, המבלי אין משלנו.
האברך אמר שאין.
ונתן לרב כמה דוגמאות מהספר, והרב הסכים שזה ספר חכם ומועיל ושקשה למצוא לו תחליף.

ובכל זאת אמר הרב, המשגיח ההוא הודה לו שלא הבין בכלל את הספר...
וגם לא היה לו את השכל שספר כזה לא מחזיקים על המדף בחדר שלו בישיבה.
לכן עדיף שאתה תקרא ספרים כאלו, ומשגיח מסוג זה יבוא להתייעץ איתך...
בתקופה שאחרי זה באמת באו כמה אנשים להתייעץ עם האברך הזה, ואמרו שהרב שלח אותם...

עד כאן מראשי הפרקים שרשמתי לעצמי מיד בבוא השמועה.
בינתיים בהלויייה נזכרתי עוד כמות של עובדות. אולי יהיה לי כח וזמן בהזדמנות להמשיך.

ידידיה
הודעות: 1092
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי ידידיה » ג' אוקטובר 22, 2019 4:59 pm

שמעתי מהגבאי בבית הכנסת שלו.

למרות שנמנע כמעט מהערות, כאשר קושט בית הכנסת במוצר (מודים דרבנן, לוח זכרון, "שיויתי וכדו) ששולבו בו נורות מהבהבות (למנות שלהבת נר) הביע התנגדות ל"שפיל" שבזה ומאז הקפידו על נורות רגילות שמטרתן להאיר.

ידידיה
הודעות: 1092
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי ידידיה » ג' אוקטובר 22, 2019 5:09 pm

אהרון 37 כתב:אני רוצה להעלות כאן נקודה שחשבתי, הקשורה לאופן הלוויתו של מרן הגאון ר' ניסים זצ"ל.

קראתי, שבהתחלה המשפחה רצתה שההלויה תצא מכולל חזון איש, ומביתו, ולבסוף בגלל דרישת המשטרה, שטענה שזה מקום צר, זה יצא מרחובות רבי עקיבא השומר.

השאלה שלי, למה אנחנו צריכים את המשטרה בשביל זה.

יש שתי סיבות טובות מאוד לערוך את ההלויה מהיכן שנערכה ולא מהמקום שהוצע.

ראשית, חשש סכנת נפשות במקום צר.
שנית, גם בלי סכנת נפשות, לנוחות הציבור, שיהיה מקום גדול ונוח להתרכז, ולא באיזה מקום צר.

יתכן, שמה שהובא בכתבה איננו מדוייק, וגם המשפחה לא רצתה את זה.

אבל, נניח שזה מדויק, וגם אם לא, הכיוון הזה גם בא לידי ביטוי במקומות אחרים.

בחז"ל רואים באינספור מקומות, את האחריות הגדולה לחיי נפש, ואת החשיבות של טורח ציבור.

אז למה אנחנו לא לומדים מזה?.

יש לי כמה כיווני מחשבה, אחד, קשור לקו הכללי של העדפת המצוות שבין אדם למקום על פני מצוות של בין אדם לחבירו.

הדבר השני, התרגלנו שיש תחומים שלא קשורים אלינו, אלא קשורים למדינה, זה התפקיד שלה.


לציבור המבוגר קשה לקבל את הסכנה שיש ברחובות צרים.
הרי הלויות רבות עברו ברחובות וילקומירר דסלר רשבם ועוד
ועל אף הדוחק העצום (זכורני גדר אבן שנתמוטטה מלחץ האנשים ברח וילקומירר)
ולא היה שום נזק
ומה שקרה ר"ל היה במדרגות ולא ברחוב.
אמנם ככל הנראה יש באמת חשש רחוק ולכן למרות הרצון המובן להוציא ממקום שבו פעל וחי כל ימיו, כשהמשטרה מזהירה מסכנה איש אינו מתווכח.

חיים שאול
הודעות: 386
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל

הודעהעל ידי חיים שאול » ג' אוקטובר 22, 2019 5:40 pm

הרב השוחט, יש"כ גדול, מחכים להמשך

מאיר נפתלי
הודעות: 186
הצטרף: ג' מאי 24, 2016 11:20 am

Re: מרן רבינו הגר"נ קרליץ זצ"ל - זכרונות חלק ב

הודעהעל ידי מאיר נפתלי » ג' אוקטובר 22, 2019 7:33 pm

.השוחט כתב:עד כאן מראשי הפרקים שרשמתי לעצמי מיד בבוא השמועה.
בינתיים בהלויייה נזכרתי עוד כמות של עובדות. אולי יהיה לי כח וזמן בהזדמנות להמשיך.


יישר כח גדול על הדברים הנפלאים. מחזק מאד ומועיל. לדעתי מן הראוי שתוציא ספר כמתכונת זו של סיפורים קצרים וקולעים. אני מניח שזה יצליח.

במטותא דמר - מחכים להמשך.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], מיללער ו־ 22 אורחים