ראש הישיבה הגאון ר' משה שמואל שפירא זצוק"ל

[נוטר הכרמים]

לרגל יום השנה החמישי לפטירתו של הגאון האדיר ר' משה שמואל שפירא זצוק"ל, ראש ישיבת באר יעקב, ובעל 'קונטרס הביאורים' ו'שערי שמועות', שלח לי אחד מבני המשפחה הרוממה שיחי', אסופת הנהגותיו ביום ש"ק, והריני מצרפם כאן לזיכוי הרבים.

לדאבוני לא זכיתי להכירו הרבה את האחד המיוחד ממעתיקי השמועה ותופסי ישיבה שבדור , ואך פעמים בודדות עלה בחלקי לחזות בנועמו ולשמוע חין אמריו. מתוכם אזכור ביחוד שתי פעמים.

האחת, מתקופת ילדותי בעת נתכנסו המוני תלמידיו מכל איזור המרכז לבית המדרש שבת"ת תורת אמת בבני ברק, לשמוע שיעור תורני מפיו. הגרמ"ש זצ"ל מסר שיעור קצר ונפלא על שמועה מפי מרן הגרי"ז בענין נשיאות כפים שנתבדרה אז ע"י הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל.

אפס, המחזה המרהיב היה לאחר השיעור, גילויי האהבה והחיבה שגילה הרב לתלמידיו -בניו, וכמובן, כמים הפנים לפנים, ההערצה והגעגועים של התלמידים מכל התקופות, אינם ניתנים לתיאור.

והשנית, היה זה בכינוס 'וכתבתם' בימים אלו לפני כשמונה שנים. הגרמ"ש זצ"ל בא בשארית כוחותיו, תשוש ומיוסר, לחלוק כבוד לעמלי תורה, והכל נתרגשו לבואו. לאחר הפצרות רבות נענה לומר דברי חיזוק, ואמר את הדברים המובאים בספר זהב משבא פר' שלח, הנסובים על דברי התנא דבי אליהו אודות הניחומים שמצאו דור המדבר שלא זכו ליכנס לארץ דווקא בפרשת חלה ומצוות התלויות בארץ. והטעים במתק לשונו, לא היה זה זריית מלח על פצעים, להזכיר להם מה שלא זכו ליכנס לארץ חמדה, כי הלא בתורת הארץ הם עוסקים, ומי ידמה ומי ישוה להם. ואז קרא בקול גדול: אשריכם עמלי תורה, אשריכם!

מה נהדר היה לראות את גודל אהבת התורה שבקעה מתוך לבו באותו שעה.

לעד ינון שמו באהלי תורה, ושמועותיו מאירי העינים בפומייהו דרבנן ותלמידיהון.

זכרו תורת משה.pdf

(97.78 KiB) הורד 807 פעמים

[נוטר הכרמים]

עם המלך במלאכתו.

[נוטר הכרמים]

עם מרן בעל 'אגרות משה' זי"ע בארה"ב.

[נוטר הכרמים]

יצויין עוד, שמה שנזכר בקובץ המצורף בשם החיי"א בהל' שבת כמה פעמים אינו בנמצא שם אלא בספרו 'זכרו תורת משה'.

[שומר]

יצא ספר מעדני שמואל הנהגותיו ושל הרב וולבא יתכן שטעיתי בשם הספר

[איש_ספר]

הנה סיפור קטן שמלמד על גודל אצילותו. סיפר אברך אחד שהתחבט בספק שלא מצא לו פתרון: הלה היה מוסר שיעור לבעלי בתים בעיר מרוחקת ממקום תורה, והנסיעה לשם היתה כרוכה בהטלטלות באוטבוסים על כל הכרוך בכך. הוא ניגש לגרמ"ש, והציע בפניו את צדדי הספק, האם לא יוצא שכרו בהפסדו. שאל אותו הגרמ"ש, אתה בחור או אברך? והוא השיבו, אברך. אמר לו הגרמ"ש בתמיה: איני מבין איך אברך יכול להסתכל על נשים זולת אשתו? השואל כמובן שתק, ור' משה שמואל המשיך, אני לא מדבר עכשיו בכלל על איסורי תורה, אלא מצד מענשטלכקייט, איך אדם נשוי יכול לפשוע כך באשת בריתו ולהביט בפני אחרות?
-------------------------
יש באוצר ספר זכרון הנקרא לשמש שם אהל, ושם נדפס הספד מבנו ר' נפתלי צבי יהודה, ובו דברים נפלאים ומיוחדים עד מאד. כדאי לראות.