צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אני מאמין
הודעות: 8
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 5:31 pm

צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי אני מאמין » ד' מאי 04, 2011 10:29 pm

בס"ד

[היום פירסם הרה"ח ר' נפתלי אהרן וקשטיין מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין" שאלה בענין צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק. ברשותו, נעתק כאן לחברי הפורום].


האם מצוי כיום בעולם צאצאים של הרה"ק
רבי מנחם מנדל מויטעבסק זי"ע
לרגל שנת המאתים ועשרים ושלוש להסתלקותו


היום יום א' באייר [תקמ"ח-תשע"א], ימלאו מאתים ועשרים ושלוש שנה להסתלקותו של רבינו הקדוש רבי מנחם מנדל מויטבסק זי"ע, אשר על ספרו הקדוש "פרי הארץ" שנדפס כ"ו שנה לאחר הסתלקותו בשנת תקע"ד, העידו גדולי החסידות שהוא "הרמב"ם והשלחן ערוך של החסידות", ומסורה בידינו שהספר לא ירד מעולם משלחנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע.

הוא הקדוש אשר טבע את מטבע הזהב המפורסם על מייסד החסידות מרן הבעש"ט זי"ע: "היו היה דבר ה' ביד הבעל שם, ויגזור אומר ויקם, אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו, ואחריו על עפר מי יקום", (במכתבו המפורסם שנדפס בספר "פרי הארץ", ירושלים תשמ"ט, "אגרות קודש" אגרת י"ט).

*

"לרבי מנדלי היה בן יחיד המופלא רבי משה זצ"ל, ובת יחידה זיסל נ"ע, שנישאה לרבי דוב בער זצ"ל, וילדה לו בן ובת, אך נפטרה בדמי ימיה על פני אביה, וגם בנה ובתה שבקו חיים בגיל צעיר. לרבי משה זצ"ל היה בן רבי שמואל, שכבר בא בברית האירוסין בשנת תקנ"ב, [מוזכר על ידינו ב"ויתילדו" 41], אך מכבשי דרחמנא נפטר צעיר לימים, עוד לפני שהספיק להינשא ולהעמיד תולדות. רבי מנדלי מזכירו באגרת משנה אחרונה לפני הסתלקותו: 'שלום לי ולניני ולנכדי'. אך לא שרדו צאצאים מהם בדורות הבאים".

"סיפר מרן הרמ"ח - הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלונים זי"ע - כי הרה"ק [החוזה] מלובלין זי"ע התאמץ בכל העולמות לפעול שישאר שריד וזכר מרבי מנדלי זי"ע ומרבי אברהם מקאליסק זי"ע, אך לא עלתה בידו. ואף זו קבלה בידינו מצדיקים בדורות קודמים, שגילו את סיבת הדבר, כי הרמ"מ והרא"ה תיקנו כבר בשעתם את כל מה שהיו צריכים לתקן בעולם הזה, עד גמירא".

שני קטעים אלו, ציטוט מתוך המחקר המקיף לתולדותיו שנכתב ע"י הסופר הרב אהרן סורסקי הי"ו בספרו "יסוד המעלה" שנדפס במהדורות רבות, [עמוד נ"ח אות צ"ד].

*

האמנם לא נשאר אחריו צאצאים?
כמדומני שיש מסורות משפחתיות המשייכות משפחות מסויימות לצאצאי רמ"מ מויטעבסק?
נשמח לקבל מקורות נוספים בענין זה.
ישר כח.


*

ולהעיר, מהנמסר ב"מגילת יוחסין" שהדפיס הרב פינחס זעליג הכהן שווארץ מקליינווארדיין בשנת תרע"ה, כנספח לספרו "שם הגדולים מארץ הגר", [עמוד 262, אות ב'], אשר שם מופיע בין היתר דמות בשם: רבי נחמן אליעזר ראזענצווייג מטשורטקוב, בנו של רבי שואל, בנו של רבי מנחם מנדל מויטעבסק זי"ע.

אולם הדברים טעונים בירור, משום שמשפחת ראזענצווייג מושרשת ועומדת בטשארטקוב מדורי דורות, ולא היה ידוע כלל על היותם מיוחסים לרמ"מ מויטעבסק.

וכך נכתב שם:

מגילת יוחסין

בצאת ישראל ממצרים אל הארץ אשר הנחיל ה' לאבותיהם אמר ה' אל משה לאמר לישראל, איש על דגלו באותות, ואמרו חכמינו ז"ל במדרש רבה ריש במדבר סימנים היו לכל נשיא ונשיא, שלא יהי' צבע של זה כזה, וכן כאשר צוה למנות אותם נאמר ויתילדו על משפחותם, ואמרו חכמינו ז"ל הובא ברש"י שם שאמר הקב"ה הביאו ספרי יחוסיכם, וכן מפורש בדברי הימים כולם התיחסו, וכן נאמר בנחמי' ואמצא ספר היחס, וכן אמרו בש"ס קידושין דף ע' ובמדרש רבה נשא פרק י"ב כשהקב"ה משרה שכינתו אינו משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל, וכן מצינו שהגה"ק מו"ה שעפטיל זי"ע כתב שראוי שכל איש ישראל יעשה סדר יוחסין לזרעו אחריו, על כן אמרתי אסדר סדר יחוס משפחותינו לקיים מה שנאמר ויתילדו על משפחותם.

א) אמי מורתי הרבנית הצדקת מנשים באהל תבורך מרת עלקא תחי' עמו"ש, היא בת א"ז הרבני הנגיד והחסיד מו"ה יהודא ארי' פרוכטער מאויבר ווישווא [נפטר ב' ניסן תרל"ז], בן א"ז הגביר החסיד המפורסים מו"ה שמואל פרוכטער מוישעווא, (ואשתו מרת ריזא ע"ה), נפטר כ"ז ניסן תרל"ז, בן א"ז האי אדיר והאי גבור חיל המפורסים לתהלה מו"ה אליהו פרוכטער מאויבער ווישווא [נפטר כ"ח חשון], ומנ"כ בעה"ק צפת תובב"א, בן הרבני מו"ה שלמה ז"ל.

ב) אשת א"ז מו"ה יהודא ארי' [הנזכר באות א'], מרת שרה בראנדל ע"ה, נפטרה בעה"ק צפת תובב"א, י"ז אדר תרס"ה, מצד אבי' בת א"ז הרבני החסיד מו"ה נחמן אליעזר ראזענצווייג מטשארטקוב, [גיסו של בעל יבקש רצון], בן א"ז הרבני מ' שואל, [גיסו של הגה"ק מו"ה צבי הירש מ"מ בנאדבורנא בעהמח"ס צמח ה' לצבי], בן א"ז הרבני מו"ה מנחם מענדל בהרב מו"ה משה בעהמח"ס פרי הארץ עה"ת, אשר מנוחתו כבוד בעה"ק טבריא תובב"א, ומצד אמה מרת פרידא ע"ה, בת א"ז הרבני הנגיד והחסיד המפורסים מו"ה יוסף יהושע מלאנטשין, בן א"ז הרב מ' מרדכי, בן א"ז הרב מו"ה נחום מנאדבורנא ז"ל.


[עד כאן הפרסום של רנ"א וקשטיין מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין", ותודתו נתונה בזאת לחברי הפורום שיוכלו להוסיף מידע בענין].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10415
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' מאי 05, 2011 3:00 am

משפחת אלטשולר, שעל בנותיה נמנת אשת ידידנו הרה"ג רבי ארז סלע שליט"א, מתייחסת לרמ"מ מויטעבסק.
------------------------------
והנה מש"כ החוקרת ד"ר מ' אלטשולר.

עץ משפחה

משפחתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק

ר' מנחם מנדל מויטבסק עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו. בנו, חתנו או חתניו, ונכדיו נזכרים בשולי איגרותיו בלשון: 'בני הנחמד וחתני ובני בני הנחמדים דורשים שלום כולם'[1] וכדומה. מכל הגברים במשפחה, רק הבן משה והנכד שמואל נזכרים בשמם, שכן בהם תלה ר' מנחם מנדל את יהבו. במיוחד, בנכדו שמואל, שנולד בארץ ישראל מהשידוך של משה לבת למשפחה ספרדית מיוחסת.

שמות חתניו של ר' מנחם מנדל ידועים רק מחתימותיהם: על איגרת משנת תקמ"ו (1786) שנשלחה אחרי מגפת הדבר בצפת, חתמו הניצולים שנמלטו מצפת לטבריה, ביניהם: 'ונאום יעקב בהרב מוה' [מורנו הרב] אהרן ז"ל חתן הרב'.[2] על איגרת דומה משנת תקמ"ו (1786), שנשלחה אחרי התפשטות המגפה בטבריה, שוב חתמו ניצולים, ביניהם 'ונאו'[ם] דוב בער במוהר' עזריאל חתן הרב'.[3] מכאן למדים על שני חתני 'הרב': יעקב בן אהרן, שסביר להניח כי התגורר תחילה בצפת והשתקע בטבריה אחרי המגפה, ודב-בער בן עזריאל.

ואילו נשות המשפחה אינן נזכרות באיגרותיו של ר' מנחם מנדל מויטבסק אף לא ברמז. היחידה, הנזכרת אגב דיווח על נישואיה, היא בת למשפחה ספרדית מירושלים, שנישאה בשנת תקל"ח (1778) למשה, בנו של ר' מנחם מנדל.[4] מקובל להניח, שהכלה השתייכה למשפחת אבולעפיה, אף שאין לכך הוכחה.

רק אחרי מותו של ר' מנחם מנדל מויטבסק כתבו חבריו מטבריה כי זמן קצר לפני שהלך לעולמו נפטרה בתו והשאירה שני ילדים - תינוק בן חצי שנה וילדה בת שבע. היתומים נשארו בהשגחתו של משה, אחי אמם, שכן 'אביהם שנתאלמן הוכרח להתנודד החוצה לישא אשה ההוגנת, ומי יודע מתי ישוב לשבת בארץ'.[5] ידוע כי החתן שהתאלמן ועזב הוא ר' דב-בער בן עזריאל, שלימים נזכר בשמו באיגרת של ר' שניאור זלמן מלאדי. מן האיגרת עולה, שר' דב-בער הבטיח לחזור לארץ ישראל וביקש מראש את הקצבה שהובטחה לצאצאיו של ר' מנחם מנדל מויטבסק.[6]

שמה של הבת שנפטרה על פני אביה, שם אמה ושם אשתו של ר' משה ידועים רק מאיגרת מאוחרת; בשנת תק"ן (1790) ביקש ר' משה בן ר' מנחם מנדל מחבריו להזכיר את בני משפחתו בתפילותיהם, ואגב כך הזכירם בשמות האמהות כמקובל: 'אני משה בן שימא אשתי סניורו יוכבד בת שרה רבקה לאה בני שמואל שי'[חיה] בתי לאה זיסל שתחי'[ה] בת אחותי בריינה בת זיסל שתחי'[ה].[7] נמצא, ששם אשתו של ר' משה היה יוכבד. שם אמו, אלמנתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק, היה שימא (?), ואחותו שנפטרה - זיסל. עוד מתברר, שבנה התינוק של זיסל לא שרד ורק הבת בריינא נותרה בחיים.

בשנת תקנ"ב (1792) אירסו ר' משה ויוכבד אשתו את בנם שמואל לבתו של ר' נחמן מברסלב, ששהה אז בארץ ישראל, אך הנער נפטר לפני החתונה.[8] בשנת תקנ"ט (1799) נפטר ר' משה בן ר' מנחם מנדל מויטבסק.[9] לא ידוע מתי הלכו לעולמן בתו לאה-זיסל ובת אחותו בריינא ואם היו להן צאצאים.

אשר לחתן השני - ר' יעקב בן אהרן ז"ל - לא ידוע דבר על גורלו ועל גורל אשתו, בת 'הרב'; לפי מסורת חסידי קרלין, ר' יעקב היה בנו של ר' אהרן 'הגדול' מקרלין.[10] ההיסטוריונית חיה שטימן - כ"ץ קיבלה הנחה זו, אך העלתה סברה שר' יעקב לא היה חתנו של של ר' מנחם מנדל מויטבסק אלא של ר' אברהם מקליסק. לשיטתה, 'רק שניים מבין החסידים שבטבריה באותן שנים הוכתרו בתואר רב: ר' מנחם מנדל מוויטבסק ור' אברהם מקאליסק'.[11] וכיוון שבני החבורה מדווחים רק על גורל החתן ר' דב-בער בן עזריאל, שעזב את ארץ ישראל והשאיר יתומים שנזקקו לתמיכה, הניחה כי לר' מנחם מנדל מויטבסק לא היו חתנים נוספים, וכי ר' יעקב 'חתן הרב' היה חתנו של ר' אברהם מקליסק. ברם, שטימן - כ"ץ עצמה פקפקה בחלק השני של סברתה וכתבה שהיא טעונה ראייה נוספת. ייתכן שהבחינה כי ר' אברהם מקליסק לא הזכיר באיגרותיו חתן אלא בן ונכד בלבד. יתר על כן, מחתימתו של ר' יעקב עולה כי א"ק הם ראשי התיבות של שם אביו ולא של חותנו. נמצא, שהסוברים כי שם החותן הוא א"ק - אברהם קרלינר[12] או אברהם קליסקר - מחליפים אותו בטעות בראשי תיבות אפשריים של האב - אהרן ק'[רלינר] או אהרן הק'[דוש].

וחוזרים הדברים להבחנתה היסודית של חיה שטימן - כ"ץ, שבני החבורה החסידית בטבריה לא כינו 'הרב' סתם אלא את ר' מנחם מנדל מויטבסק או את ר' אברהם מקליסק. ייתכן אפוא שר' יעקב בן אהרן היה חתנו של ר' מנחם מנדל מויטבסק, ממש כר' דב-בער בן עזריאל. ונשאלת השאלה, לאן נעלמו עקבותיהם של ר' יעקב, של אשתו - בתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק - ושל ילדיהם, אם היו? תעלומת 'חתן הרב' דחפה אותי לבדוק האם יש ממש במסורת משפחתי, לפיה אנו צאצאיו של ר' מנחם מנדל מויטבסק, שנולדו לבתו.

ר' חיים-דוד 'הקטן'

סבתי, חיה אלטשולר לבית אפשטיין ז"ל, הייתה בתם הבכורה של חיים-דוד אפשטיין ופרל-זיסל לבית יפה. סדר הדורות בבית אמה ידוע לנו מכבר: פרל (פנינה) נולדה בחברון, נינתם של ישראל ושפרינצה יפה, שעלו לארץ ישראל בשנת תקע"ט (1819) לערך. ר' ישראל יפה, מדפיס שבחי הבעש"ט, היה 'ממונה דעיר הקודש חברון'[13] - ממייסדי הכולל של חסידי חב"ד בחברון. בכתב התנאים לחתונתה של פרל התחייבה אמה, פריידא-לאה, שהייתה אלמנתו של ישראל-דובער בן אפרים יפה, להעניק לזוג הצעיר אלף גרושים, והעמידה כבטוחות את חלוקתה בכולל חב"ד. בין קרובינו מצד משפחת יפה כלולות משפחות גלינסקי, נאמן, סמואל, ויינגרטן, רוקח, אלקלעי, הורוויץ (האדמו"ר מבוסטון) ופרידמן (צאצאי המגיד ר' דב בער ממזריטש, שאליו מתייחסת גם שושלת אדמו"רי רוז'ין-סדיגורה).[14]

אביה של סבתי, חיים-דוד אפשטיין, נולד בטבריה בשנת תרכ"ו (1866). הוא היה טיפוס ססגוני, מלא חיים ושנוי במחלוקת, ששלח ידו במגוון עיסוקים. בין השאר היה מהראשונים שפתחו בית מרקחת בפלשתינה-א"י, וכן עסק בתיווך ובקניית אדמות להתיישבות בחורן ובשפלה. כתב התנאים לחתונתם של בני הזוג המיועדים נחתם בצפת בשנת תרמ"ד (1884), כשהיו עדיין צעירים מאד, והחתונה נערכה בשנת תר"ן (1890) לערך. זמן קצר אחר כך השתקעו חיים-דוד ופרל אפשטיין בביירות שבלבנון, ושם נולדו ילדיהם. סבתי, הבכורה, נולדה בשנת תרנ"ד (1894). בילדותה, לא הכירה את הווי החיים של עדת החסידים בטבריה אלא מביקורים חטופים, שכן אביה נטש את אורח החיים של בני היישוב הישן, וגם דודותיה נישאו לבני החלוצים של העלייה הראשונה, מייסדי ראש פינה ומטולה. ואילו ביירות של ימי נעוריה הייתה עיר לבנטינית - קוסמופוליטית; סבתא למדה בבית ספר צרפתי-קתולי והתיידדה עם אנשי העליות החדשות, שחנו בביירות בדרכם לארץ ישראל, ועם צעירי המושבות שהגיעו מארץ ישראל כדי ללמוד באוניברסיטה האמריקאית במקום. במשפחת אפשטיין בביירות דיברו אידיש עם ההורים, צרפתית בבית הספר, ערבית עם השכנים ועברית עם החברים ובני הדודים.

עם כל זאת, סבתי ידעה לא מעט על משפחתה. שחזור קורות המשפחה החל אפוא דרך סיפוריה ובעזרת מסמכים, שהורישה להורי, ואלה עולים בקנה אחד עם המקורות ההיסטוריים: אבי סבתי, חיים-דוד, היה בנם של שרה ושל ר' יעקב צבי הירש (נולד ב 1848 לערך), בנו של ר' מנחם מנדל אפשטיין מהעיר מינסק. ר' מנחם מנדל הגיע לטבריה בשנת תקצ"ד (1834) בהיותו נער, והפך לאחד מראשי העדה, הממונה על כולל רייסין בטבריה. בין צאצאיו, שושלת אדמו"רי סלונים, בני משפחת ויינברג.[15] סבתא זכרה את כינויו של ר' מנחם מנדל אפשטיין בפי הטבריינים - 'הרייסישר' - מרייסין - או 'הרששר' - הרוסי.

עוד סיפרה סבתי על אחד מאבותיה שנקרא 'הקונסול' ונהרג ב'רעש הגדול' - רעידת האדמה שפקדה את צפת וטבריה בשנת תקצ"ז (1837). בן דודתה, עמיהוד שוורץ ז"ל מראש פינה, דייק והוסיף שהכוונה לר' חיים-דוד 'הקטן', ראש כולל רייסין בטבריה, שחתימתו מתנוססת על איגרות ומסמכים שונים.[16] בין השאר, 'חיים דוד הקטן ראש וממונה ק"ק [קהילת קודש] רוסיא בטבריא ת"ו [תבנה ותכונן]'[17] היה אחד מהחותמים על איגרת מיוחדת, שנתנו מנהיגי ארץ ישראל בידיו של השד"ר ר' ברוך אשר נשלח בשנת תקצ"א (1831) לתימן כדי למצוא את עשרת השבטים האבודים. האחרים היו ר' ישראל משקלוב, בעל פאת השולחן, שחי בצפת, ור' אריה נאמן כולל פרושים בירושלים. מעמדו של ר' חיים-דוד 'הקטן' מבהיר מדוע כינתה אותו סבתי בשם 'הקונסול'; הממונה על הכוללים של עדות הספרדים נקרא 'הפקיד', ובדומה נקרא ראש הכוללים האשכנזים בשם 'הקונסול'.[18]

גם העובדה שר' חיים-דוד 'הקטן' נהרג ברעש הגדול מתאשרת מתוך רשימת הרוגי הרעש שנשלחה לאמשטרדם, ובה נזכר 'הרב המפורסם חיים דוד הקטן ז"ל ראש וממונה דק"ק [דקהילת קודש] רוסיא'.[19] כך מעידה גם הכתובת על מצבתו, שנשמרה בבית העלמין העתיק של טבריה: 'פ"נ [פה נקבר] הרב החסיד ומופ'[לג] בתורה מוהר"ר [מורנו הרב ר'] דוד הקטן בהרבני מו"ה [מורנו הרב] יעקב יהודה ז"ל נ'[הרג] ברעש כ"ד טבת תקצ"ז לפ"ק [לפרט קטן], תנצב"ה'.[20] השוואת הכתובת עם עדויות כתובות מלמדת, בין השאר, שהשם 'חיים', הניתן למי שניצל ממחלה קשה או מסכנת חיים אחרת, נוסף לר' חיים-דוד 'הקטן' רק אחרי שנת תקע"ז (1817) ולכן אינו מופיע על מצבתו.

זאת ועוד, במפקד של יהודי ארץ ישראל, שנערך ביוזמתו של סר משה מונטיפיורי בשנת תקצ"ט (1839), צוינה יתומה בת חמש, בתו של הרב ר' חיים-דוד ז"ל שנהרג ברעש.[21] מצבתה בטבריה מגלה שנפטרה בשנת תרס"ד (1904) ושמה היה חיה-מלכה.[22] בדומה, סבתי נקראה חיה ואביה נקרא בשם חיים-דוד. מצד אמו, שרה, היה אפוא חיים-דוד אפשטיין הנכד של חיה מלכה, ונקרא חיים-דוד על שם אביה, חיים-דוד 'הקטן', כשם שסבתי נקראה 'חיה' על שמה.

חשוב להדגיש כי אין לזהות את חיים-דוד 'הקטן' עם אחד מהעולים בשנת תקל"ז (1777) שנקרא 'דוד הוא הקטן הרב דק"ק בוחאווה ישן';[23] בזמן המגיפה של שנת תקמ"ו (1786) שהה ר' דוד 'הקטן' מביחוב בחוץ לארץ, וכאשר נימנו הניצולים מן המגיפה בשמותיהם, נזכרו גם 'ר' מאיר ביחעווער עם כל נפשות ביתו - חיים… אשת הרב מביחאב ונכדו - חיים, לכן אל יתמהמה מלבוא'.[24] גם אחרי המגיפה של שנת תקנ"ב (1792) הזכיר ר' אברהם מקליסק את הניצולים, ביניהם - 'ומ'[ורנו] נטע עם זקינו הרב מבוחאב'[25] הוא ר' דוד 'הקטן' מביחוב. ברור אפוא שבשנת תקמ"ו (1786) היה לר' דוד מביחוב נכד, ואף אם נניח שהתברך בנכד בהיותו איש צעיר, כבן שלושים וחמש, עדיין יש להסיק שנולד בשנת תקי"א (1751) לערך. ברעידת האדמה של שנת תקצ"ז (1837) - אם עדיין חי - אמור היה להיות בן שמונים ושש לערך, ואין זה סביר שהשאיר אחריו יתומה בת חמש. מכאן, שבין חסידי טבריה היו שניים שנקראו 'דוד הקטן'; ר' דוד הרב של ביחוב-ישן, וחיים-דוד 'הקטן' שהיה צעיר ממנו.

ר' יעקב בן אהרן חתן הרב

החוט המשפחתי הוליך אותי שבעה דורות, אל סב-אמו של אבי-סבתי, ר' חיים-דוד 'הקטן', 'הקונסול' מטבריה. בנקודה זו נקטעים הזיכרון האנושי ומסמכי המשפחה כאחד. זוהי תולדת ההרס שבא על קהילות טבריה וצפת מידי אדם ומידי שמים: מרד הפלחים בשנת תקצ"ד (1834), ושלוש שנים אחריו - 'הרעש הגדול'; יתומים רבים נזכרים במפקד של מונטפיורי, שנערך שנתיים אחרי הרעש, ללא שמות הוריהם שנהרגו. מקצתם גדלו אצל בני הקהילה שנותרו בחיים ואחרים נשלחו אל בני המשפחה בערים אחרות או בחוץ לארץ. רעידת האדמה, שהרגה אנשים והחריבה בתים, קטעה באחת גם את רצף הזיכרון, הנחוץ כל כך לשחזור תולדות המשפחה.

מן העבר השני של הזיכרון הקטוע עומדים שני דורות - ר' מנחם מנדל מויטבסק וחבריו, ודור צאצאיהם. קצה החוט אליהם נמצא בכתובת על מצבתו של ר' חיים-דוד 'הקטן', המלמדת שאביו היה 'הרבני מו"ה [מורנו הרב] יעקב יהודה ז"ל'. אכן, חתימות של 'דוד בן יעקב יהודה' כלולות בחמש איגרות, ששלחו בני חבורתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק מארץ ישראל;

בשנת תקס"ה (1805) - 'ונא'[ום] דוד במו"ה [בן מורנו הרב] יהודה יעקב חראה"ק ז'[ל]';[26]

בשנת תקס"ו (1806) - 'ונאו[ם] דוד במו"ה [בן מורנו הרב] יהודא יעקב יצ"ו [ישמרו צורו ויגאלו]'.[27]

בשנת תקע"א (1811) - 'נאם דוד במו"ה [בן מורנו הרב] יהודא יעקב נ"י [נרו יאיר] הראה"ק זצ"ל';[28]

בשנת תקע"א (1811) - 'ונא'[ם] דוד במוה' יהודא יעקב מראה"ק'.[29]

בשנת תקע"ז (1817) - 'ונא'[ם] דוד ב"מ [בן מורנו] יעקב, פו [פרנס וראש]'.[30]

חתימות אלה מעידות על כך, שדוד, הוא חיים-דוד 'הקטן', היה בנו של אחד מבני החבורה של ר' מנחם מנדל מויטבסק שהגיעו לצפת ולטבריה בשנת תקל"ז (1777). ברם, מי היה אביו, ר' יעקב- יהודה? ומהיכן הופיע לפתע בשנת תקס"ה (1805) בין חבורת החסידים בטבריה? מה פשר ראשי התיבות 'פו' - פרנס וראש - לגבי אדם שלא ידוע כי היה בין מנהיגי החבורה? שאלות אלה החזירו אותי לתעלומת ר' יעקב בן אהרן 'חתן הרב' שנעלם אחרי שנת תקמ"ו (1786).

בדיקת האזכורים השונים של בני החבורה החסידית בטבריה מלמדת, ששלושה מהם נקראו 'יעקב': יעקב הלוי בן אברהם סג"ל, יעקב בן יהודא גאלצאר, ויעקב-יהודה. מובן, שאין לזהות את ר' יעקב בן אהרן חתן הרב עם 'כבוד שד"ר המופלא הותיק מו"ה [מורנו הרב] יעקב במ"ו [בן מורנו ורבנו] אברהם סג"ל'[31] הנזכר באיגרת משנת תקנ"ה (1795), שכן שם אביו אברהם ולא אהרן. כמו כן, ר' יעקב בן אהרן איננו 'מו"ה יעקב גאלצאר נ"י'[32] שכן יעקב גאלצאר חתם על איגרת בשנת תקנ"ה (1795): 'נאום יעקב בא"א [בן אדוני אבי] כ"מ [כבוד מעלתו] יהודא גאלצאר'.[33] מכאן, ששמו יעקב בן יהודה ולא יעקב בן אהרן. השלישי הוא יעקב-יהודה, אביו של חיים-דוד הקטן, אשר בשלוש מתוך חמש החתימות נזכר גם שם אביו - אהרן - בראשי תיבות:

בשנת תקס"ה (1805) - 'ונא'[ום] דוד במו"ה [בן מורנו הרב] יהודה יעקב הראה"ק [הר' אהרן הקדוש] ז'[ל]';

בשנת תקע"א (1811) - 'נאם דוד במו"ה [בן מורנו הרב] יהודא יעקב נ"י [נרו יאיר] הראה"ק [הר' אהרן הקדוש] זצ"ל';

בשנת תקע"א (1811) - 'ונא'[ם] דוד במוה' יהודא יעקב מ[ורנו] ראה"ק' [ר' אהרן הקדוש]'.

אמנם, בכמה מן הנוסחים הועתקו החתימות בשיבוש, וה' התחלפה בח', אך אין בכך כדי לטשטש את ההתאמה בין הפרטים של 'יעקב בהרב מוה' אהרן ז"ל חתן הרב' לפרטים של ר' יעקב-יהודה, אביו של חיים-דוד הקטן, שהיה בנו (ולא חתנו) של ר' אהרן הקדוש. שם הסב - אהרן; שם האב - יעקב או יעקב-יהודה; שם הבן - דוד, ולאחר זמן - חיים דוד.[34]

·חיזוק עקיף לזיהוי מצוי במחקרו של אהוד חייקין,· מצאצאי האדמו"ר חיים חייקל מאמדור. חייקין מצא כי משה מקוברין, אחיו של אהרן מקרלין, נישא לבתו של חיים חייקא מאמדור, ובנם הוא יואל בן משה, גיסו של משולם פייבוש הלר, שהיה בין העולים בשנת תקל"ז (1777).· אם כך, הרי ששני בני דודים היו בחבורת העולים - יואל בן משה מקוברין (שנודע כיואל מסמוליאן) ובן דודו יעקב-יהודה בן אהרן מקרלין.

קיימת, אפוא, האפשרות כי החתן 'האבוד' של ר' מנחם מנדל מויטבסק הוא יעקב או יעקב- יהודה בן אהרן מקרלין. ואם כך, אזי בנו, חיים-דוד 'הקטן', היה (אולי) נכדו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק. קשרי משפחה אלה יכולים להסביר את מעמדו הרם של חיים-דוד 'הקטן' בקהל החסידים בטבריה ואת מינויו לראש כולל רייסין בעיר עם מות אחרוני דור המייסדים. ברם, דווקא משום כך קשה להבין מדוע חדל אביו, יעקב-יהודה בן אהרן, לחתום על איגרות בני החבורה מארץ ישראל, ומדוע אין יודעים עליו דבר משך עשרים שנים כמעט - משנת תקמ"ו (1786) עד שנת תקס"ה (1805) - שבה מתחיל הבן לחתום על איגרות ומזכיר את אביו בברכת החיים.

מה קרה לחתן הרב בארץ ישראל? ייתכן, שהתאלמן מבתו של ר' מנחם מנדל ונישא בשנית, אך בני החבורה לא שבעו נחת מן הזיווג והרחיקוהו מכל פעילות, שיש בצדה יכולת השפעה. רמז לכך יכול להשתמע ממה שכתבו על החתן השני, ר' דוב-בער בן עזריאל, שאשתו נפטרה והוא 'הוכרח להתנודד החוצה לישא אשה ההוגנת'; וייתכן, שהלך בעקבות החתן השני ועזב אף הוא; ואפשר, שקשיי החיים בארץ ישראל שברו את רוחו, ולמרות שהיה בין החיים והתגורר בטבריה, לא יצא ולא בא בין הבריות. בנקודה זו שותקים הכתבים, ומה שהוא אפשרי, אין בו וודאות.

הייתכן כי בבתו עלומת השם ובחתנו הנשכח התגשמה צוואתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק, שצאצאיו לא ינטשו את ארץ ישראל? כך או כך, ר' חיים-דוד 'הקטן' היה אישיות מרכזית בישוב היהודי במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. ניניו ונינותיו נישאו לבני משפחות היישוב הישן (משפחות אפשטיין, ויינברג וטויסטר מטבריה, משפחת יפה מחברון ועוד), למשפחות המייסדים של מושבות העלייה הראשונה - ראש פינה (משפחת שוורץ), מטולה (משפחת בלסקי), ורחובות (משפחת אלטשולר), והיו בין מייסדי קיבוץ העוגן (משפחת בסן).



--------------------------------------------------------------------------------

[1] ברנאי תש"ם, איגרת לט, עמ' 168; סורסקי תש”ס ב, עמ' קטו. וכן ראו: ברנאי תש"ם, איגרת לא, עמ' 147; איגרת לט, עמ' 163.

[2]ברנאי תש"ם, איגרת ל, עמ' 144; סורסקי תש”ס ב, עמ' קב.

[3]כתב-יד ירושלים 903 8; ברנאי תש"ם, איגרת לג, עמ' 151. ובליקוטי אמרים שמערלער ב, כ ע"ב; סורסקי תש”ס ב, עמ' קה: 'חתן הרב שיחי'[ה]'.

[4] ראו: ברנאי תש"ם, איגרת יא, עמ' 67-68.

[5] ברנאי תש"ם, איגרת מד, עמ' 180.

[6]ראו: הילמן תשי"ג, עמ' מד.

[7] סורסקי תש”ס ב, עמ' קעב.

[8]ראו: שבחי הר"ן, סימן לב.

[9]ראו:אבישר תשל"ג, עמ' 303; סורסקי תש”ס א, עמ' קמג.

[10] ראו: גרוסמן תש"ג, עמ' פט.

[11] שטימן – כ"ץ תשמ"ז, עמ' 46.

[12] ראו: גרוסמן תש"ג, עמ' פט; שור תשמ"ו; שור תשנ"ד, עמ' קסט, קעה.

[13] אבישר 1970, עמ' 215.

[14] תולדות משפחת יפה נחקרו על-ידי אביבה נאמן, בת המשפחה. מחקרה מצוי עדיין בכתב-יד.

[15] חווה, בתו של ר' מנחם מנדל אפשטיין, נישאה לר' נח ויינברג, האדמו"ר של חצר סלונים. ראו: סורסקי תש"ס א, עמ' רנה.

[16] ראו: סורסקי תש"ס ב, עמ' רצז-רצח.

[17] יערי 1971, עמ' 357. וכן: מורגנשטרן תשמ"ה, עמ' 131.

[18] אפשר שר' חיים-דוד 'הקטן' היה גם קונסול כבוד של מדינה זרה, לפי מנהג התקופה.

[19] לונץ תרע"א, עמ' 161.

[20] סורסקי תש"ס א, עמ' קטו.

[21] ראו: מיפקד יהודי ארץ - ישראל, עמ' 64.

[22] ראו: סורסקי תש"ס א, עמ' קטו.

[23] ברנאי תש"ם, איגרת נב, עמ' 206; סורסקי תש"ס ב, עמ' קנט.

[24] סורסקי תש"ס ב, עמ' קד. התוספת על אשת הרב מביחוב ונכדו אינה מצויה בנוסחים אחרים של האיגרת.

[25] וילנסקי תשמ"ח, עמ' 115; סורסקי תש"ס ב, עמ' קעט.

[26]סורסקי תש”ס ב, עמ' רנ.

[27] סורסקי תש”ס ב, עמ' רס.

[28]ברנאי תש"ם, איגרת פ, עמ' 291. בכמה מנוסחי האיגרת התחלפה האות ה' באות ח' ונרשם: 'חראה"ק'. ראו: הילמן תשי"ג, עמ' קצה; סורסקי תש”ס ב, עמ' רעה.

[29]כתב-יד ירושלים 903 8. האות הראשונה – מ' – מטושטשת בכתב-היד. השוו: סורסקי תש”ס ב, עמ' רפד: ונאו' דוד במו"ה יהודה יעקב נ"י חתן ראה"ק זצ"ל'.

[30]כתב-יד ירושלים 903 8. השוו: סורסקי תש”ס ב, עמ' רצג: ''ונא'[ם] דוד ב"מ [בן מורנו] יעקב נ"י [נרו יאיר]'.

[31] ברנאי תש"ם, איגרת סא, עמ' 231; סורסקי תש”ס ב, עמ' ריט.

[32] ברנאי תש"ם, איגרת לז, עמ' 159; סורסקי תש”ס ב, עמ' קח.

[33]סורסקי תש”ס ב, עמ' רכב. לפי חתימתו על קבלות של שד"רות תיקן יהושע מונדשיין את השם: גאלצאר ולא קאלצאר. ראו: מונדשיין תשנ"ב/2, עמ' 295, 296.

[34]תודתי ליהושע מונדשיין, ספרן במחלקה לכתבי-יד בספרייה הלאומית בירושלים, על עזרתו בפענוח ראשי התיבות.

· ראו: חייקין 2000.

· ממחקרו של אהוד חייקין עולה, שקשרי הנישואין בין משפחת חייקין למשפחת הלר נמשכו גם בדורות הבאים.

מקור:
http://www.jewish-studies.info/21.htm

שמח תשמח
הודעות: 308
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 10:21 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי שמח תשמח » ה' מאי 05, 2011 3:29 am

כאן כתוב שנפטר בב' אייר, ולא כמו שנכתב לעיל שבא' אייר.
כאן גם נכתב שלא הניח בנים ושארית אחריו. וצ"ע.
http://www.otzar.org/crops/2559876-1570992369.html

אור לישרים
הודעות: 35
הצטרף: ג' אוקטובר 12, 2010 12:30 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי אור לישרים » ה' מאי 05, 2011 10:51 pm

ב"ה

העברתי לידידי ר' נפתלי אהרן וקשטיין מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין" את דברי החוקרת הגב' אלטשולר הנ"ל.

להלן תגובתו:

במאמר הנ"ל, מזוהה ר' "יעקב בהרב אהרן ז"ל חתן הרב", כאביו של סב המשפחה - ר' "דוד הקטן", שהיה בנו של ר' "יהודה יעקב חראה"ק זצ"ל", שהיה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

אולם, לאחר העיון במקורות, נראה שהורכבו כאן שני דמויות שונות שהפכו לאדם אחד.
שניהם, לא היו חתניו של הרמ"מ מויטעבסק.

והם:

א. ר' "יהודה יעקב חראה"ק זצ"ל, שהיה אכן אביו של ר' דוד הקטן. הוא היה ח'תנו של ר'בי א'הרן ה'ק'טן מסמאלין, שהיה נאמן ביתו של הרמ"מ מוויטעבסק. הוא לא היה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

ב. ר' "יעקב בהרב אהרן חתן הרב", שהיה [כנראה] בנו של רבי אהרן הגדול מקארלין. הוא היה חתנו של "הרב", דהיינו, רבי אברהם הכהן מקאליסק. הוא לא היה אביו של ר' דוד הקטן, והוא גם לא היה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

דהיינו, שאין לנו כאן משפחה מנכדי הרמ"מ מוויטעבסק.

וויטעבסקער
הודעות: 10
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 2:04 am

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי וויטעבסקער » ו' מאי 13, 2011 2:45 am

מענין צאצאי הפרי הארץ זיע"א אעבור ברשותכם להחסיד הקדוש הטמון באורח פלאי בצמוד לפרי הארץ שעל בנות משפחתו נמנית אשת ידידינו הרה"ג נוטר הכרמים שליט"א
בעקבות דברי החוקר המובא לעיל בתגובתו של איש ספר שבין השאר מזכיר את זקינם ראש הקהל בטבריא המכונה ר' מענדעל ראששער [רייסין], אוסיף בזה פרטים על משפחתו, אחד מחתניו היה החסיד הקדוש והמופלג ר' מרדכי מאטיל ב"ר יצחק אשכנזי זצ"ל [מגזע החכם צבי-נוסח המצבה] היה בר אוריין ובר אבהן משים לילות כימים ומתנהג בחסידות ופרישות, מקורו היה מחסידי רוז'ין בחתימת שמו היה מוסיף ס"ט כדרך הספרדים. המענין הוא שהנ"ל נפטר כמדומה בין השנים תר"נ -תר"ס ומקום מנוחתו הוא לימינו ובצמוד להרה"ק רמ"מ זיע"א והנה מקום חשוב זה מתבקש מאיליו לאותו צדיק אך הפלא הוא כיצד נותר מקום כ"כ חשוב פנוי במשך למעלה ממאה שנה. אשתו של ר' מרדכי מרת חיה איטה בת ר' מנדל קבורה בסמוך. בנו של ר' מאטיל היה החסיד והצדיק ר' יואל אשכנזי זצ"ל, [ר' יואל זה היה בן דוד של ר' יואל אשכנזי הצעיר שהיה חתנו של גיסו של ר' מאטיל ה"ה ר' נח וינברג שאף הוא היה חתנו של ר' מנדל ראששער -וכמובא לעיל בדברי החוקר- ובעקבות טעויות ובלבולים בדברי הדואר שינה ר' יואל אשכנזי הצעיר את שם משפחתו לברוכזאהן, יתכן והיה ביניהם קרבה גם מצד משפ' אשכנזי ואולי יוסיפו בזה פרטים יודעי היוחסין], ר' יואל הניח אחריו דורות ישרים צדיקים וצדקניות ובתוכם הנ"ל הע"י.
ומענין שאף לשמאלו של הרה"ק רמ"מ זיע"א נטמן בשנת תשי"ז הרה"ק ר' יוחנן מקרלין סטולין זיע"א ואכן מרבים לציין בחסידות קרלין את הנס הגדול בהמצאותו של המקום פנוי לאחר שנים כה רבות. יש לציין שבין המצבות של האדמורים מויטעפסק וסטולין קיימת אבן מצבה שקועה ברצפה עם שם נפטר ספרדי, ויתכן גם שזאת מצבה שדלפה.

תולדות
הודעות: 590
הצטרף: ש' יולי 10, 2010 9:27 pm
יצירת קשר:

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי תולדות » ו' מאי 13, 2011 4:49 pm

הספרדים נקברו שם לפני שנים רבות, ואחר כך, נתכסו מצבותיהם בעפר, וכפי הנראה, מעליהם קברו קומה נוספת.
לפני כמה שנים, לפני שבנו את הגשר הגדול, חשפו חלק גדול מהמצבות. והגביהו אותם לגובה הקרקע היום, על ידי יציקת בטון מתחת למצבות.

אור לישרים
הודעות: 35
הצטרף: ג' אוקטובר 12, 2010 12:30 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי אור לישרים » א' מאי 15, 2011 9:33 am

נודע לי שיש גם כאלו המתייחסים לרבי אברהם מקאליסק, שגם עליו נכתב שלא נשאר ממנו צאצאים בעולם.
מי שיש בידו ידיעות על נכדי הקאליסקער כיום הזה, מוזמן לשתף כאן את חברי הפורום במידע ובמקורותיו.

מור אלטשולר
הודעות: 1
הצטרף: ד' מאי 25, 2011 12:26 am

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי מור אלטשולר » ד' מאי 25, 2011 12:27 am

אור לישרים כתב:ב"ה

העברתי לידידי ר' נפתלי אהרן וקשטיין מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין" את דברי החוקרת הגב' אלטשולר הנ"ל.

להלן תגובתו:

במאמר הנ"ל, מזוהה ר' "יעקב בהרב אהרן ז"ל חתן הרב", כאביו של סב המשפחה - ר' "דוד הקטן", שהיה בנו של ר' "יהודה יעקב חראה"ק זצ"ל", שהיה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

אולם, לאחר העיון במקורות, נראה שהורכבו כאן שני דמויות שונות שהפכו לאדם אחד.
שניהם, לא היו חתניו של הרמ"מ מויטעבסק.

והם:

א. ר' "יהודה יעקב חראה"ק זצ"ל, שהיה אכן אביו של ר' דוד הקטן. הוא היה ח'תנו של ר'בי א'הרן ה'ק'טן מסמאלין, שהיה נאמן ביתו של הרמ"מ מוויטעבסק. הוא לא היה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

ב. ר' "יעקב בהרב אהרן חתן הרב", שהיה [כנראה] בנו של רבי אהרן הגדול מקארלין. הוא היה חתנו של "הרב", דהיינו, רבי אברהם הכהן מקאליסק. הוא לא היה אביו של ר' דוד הקטן, והוא גם לא היה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

דהיינו, שאין לנו כאן משפחה מנכדי הרמ"מ מוויטעבסק.

ב"ה

בנספח לספרי הסוד המשיחי של החסידות, תחת הכותרת "עץ משפחה", בדקתי את מסורת משפחתי, ולפיה אנו צאצאיו של ר' מנחם מנדל מויטבסק, שנולדו לבתו ולבעלה ר' יעקב. במחקרי עלה בידי לזהות את יעקב, בנו של ר' אהרון הגדול מקרלין ו"חתן הרב" כלומר חתנו של ר' מנחם מנדל מויטבסק, עם יעקב או יעקב-יהודה, החותם בתוספת הראה"ק, מהראה"ק או פ"ו (פרנס וראש). אדם זה, שחי בקהילת החסידים בטבריה, הוא גם אביו של ר' חיים-דוד הקטן, ראש הכולל בטבריה וסב אמו של אבי סבתי, חיה אלטשולר לבית אפשטיין ע"ה.

לאחרונה חלק "אור לישרים" על מסקנותיי וטען כי ר' יעקב או יעקב-יהודה היה ח'תנו של ר'בי א'הרן ה'ק'טן מסמאלין, שהיה נאמן ביתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק, ולא חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק עצמו. לפיכך, "אין לנו כאן משפחה מנכדי הרמ"מ מוויטעבסק".

דא עקא, "אור לישרים" לא הביא אפילו הוכחה אחת! ואגב כך התעלם מהבעיה המרכזית, המטרידה את חוקרי עדת החסידים בצפת ובטבריה, והיא: שהכינוי "הרב" התייחד באיגרות מאותן שנים לר' מנחם מנדל מויטבסק בלבד ולא לשמשו או למישהו אחר.

אין טעם להתווכח עם הסברה של "אור ישרים" מפני שאין עמה אסמכתא! לעומת זאת, אני הקדשתי ב"ה זמן ומאמצים לבדוק את מירב ומיטב כתבי היד ודפוסי האגרות, ששלחו החסידים מצפת ומטבריה, ועל בסיס הכתובים הללו הגעתי למסקנותיי. האסמכתאות שלי מפורטות בספרי הסוד המשיחי של החסידות, המצוי באתר האינטרנט שלי, והקוראים מוזמנים לקרוא ולהשוות. עוד יש לציין, שגם במשפחת רוזנצוויג מטשורטקוב טוענים, שהם מצאצאיו של ר' מנחם מנדל מויטבסק. טענתם מחזקת את התחושה שאכן נשארו לאותו צדיק צאצאים חיים, ואף יותר מענף אחד, אלא שעקבותיהם היטשטשו ברבות השנים.

ולבסוף, מאז חתימת הספר התחדשו לי קשרי משפחה נוספים: ר' אהוד חייקין, מצאצאי האדמ"ר חיים חייקא מאמדור, האיר את עינינו לכך, שר' יואל בן משה, גיסו של ר' משולם פייבוש הלר ואחד מחבורת העולים שבהנהגת ר' מנחם מנדל מויטבסק, היה בנם של ר' משה מקוברין (אחיו של אהרן מקרלין) ובתו של ר' חיים חייקא מאמדור. נמצא, ששני בני דודים היו בחבורת העולים של ר' מנחם מנדל מויטבסק: יואל בן משה מקוברין ובן דודו יעקב-יהודה בן אהרן מקרלין. גם קשר משפחתי זה נעלם מעיניהם של חוקרי חסידות ושל החסידים כאחד. וחוזרים הדברים לשורשם, דהיינו: עדיין רב הסתום על הנגלה בכל הנוגע לשושלות הצדיקים בארץ ישראל, ומחקרי הוסיף רק פרט קטן. אני מאמינה, שרבות עוד ייחשף כאשר חוקרים רציניים יטרחו ויבדקו כתבי יד ודפוסים שונים ולא יפריחו סברות משונות, שאין להן בסיס.
ד"ר מור אלטשולר

אור לישרים
הודעות: 35
הצטרף: ג' אוקטובר 12, 2010 12:30 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי אור לישרים » ד' מאי 25, 2011 3:03 am

אור לישרים כתב:ב"ה

העברתי לידידי ר' נפתלי אהרן וקשטיין מ"המאגר העולמי לכתבי היוחסין" את דברי החוקרת הגב' אלטשולר הנ"ל.

להלן תגובתו:

במאמר הנ"ל, מזוהה ר' "יעקב בהרב אהרן ז"ל חתן הרב", כאביו של סב המשפחה - ר' "דוד הקטן", שהיה בנו של ר' "יהודה יעקב חראה"ק זצ"ל", שהיה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

אולם, לאחר העיון במקורות, נראה שהורכבו כאן שני דמויות שונות שהפכו לאדם אחד.
שניהם, לא היו חתניו של הרמ"מ מויטעבסק.

והם:

א. ר' "יהודה יעקב חראה"ק זצ"ל, שהיה אכן אביו של ר' דוד הקטן. הוא היה ח'תנו של ר'בי א'הרן ה'ק'טן מסמאלין, שהיה נאמן ביתו של הרמ"מ מוויטעבסק. הוא לא היה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

ב. ר' "יעקב בהרב אהרן חתן הרב", שהיה [כנראה] בנו של רבי אהרן הגדול מקארלין. הוא היה חתנו של "הרב", דהיינו, רבי אברהם הכהן מקאליסק. הוא לא היה אביו של ר' דוד הקטן, והוא גם לא היה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

דהיינו, שאין לנו כאן משפחה מנכדי הרמ"מ מוויטעבסק.


העירני ידידי הנ"ל, על טעות קטנה בהעתקתי, וכך צ"ל:
ב. ר' "יעקב בהרב אהרן חתן הרב", שהיה [כנראה] בנו של רבי אהרן הגדול מקארלין. הוא היה חתנו של "הרב", דהיינו, רבי אברהם מקארלין. הוא לא היה אביו של ר' דוד הקטן, והוא גם לא היה חתנו של הרמ"מ מוויטעבסק.

אני מאמין
הודעות: 8
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 5:31 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי אני מאמין » ד' מאי 25, 2011 3:43 am

כמי שמתעניין בתולדות הרמ"מ מוויטעבסק, ולתועלת ציבור המתעניינים כאן בפורום, נסכם לפנינו את העולה מתוך המחקרים שהועלו כאן באשכול.

א. ראש המשפחה - הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטעבסק זיע"א.

ב. ילדי הרמ"מ:
1. בנו, רבי משה מטבריא, וזו"מ סניורו יוכבד לבית אבולפיה. [להם, בן שמואל שנפטר בימי אירוסיו, ובת לאה זיסל].
2. בנו, רבי שואל ראזנצווייג מטשורטקוב. [להם בן, ר' נחמן אליעזר ראזנצווייג מטשורטקוב, זקינו של בעל ה"בית נפתלי" ממאד].
3. חתנו, רבי דוב בער ב"ר עזריאל. [להם ילד שנפטר בילדותו, ובת בריינה].
4. חתנו, רבי יהודה יעקב חראה"ק, שהיה בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין.

ג. השלמת השושלת, מרבי יהודה יעקב חראה"ק, עד צאצאיו למשפחת "אפשטיין".
רבי יהודה יעקב חראה"ק, בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתנו של רבי מנחם מנדל מוויטעבסק.
אביו של רבי חיים דוד הקטן.
אביה של מ' חיה מלכה.
אמה של מ' שרה, אשת רבי יעקב צבי ברמ"מ אפשטיין.

נודה לכל מי שיש בידו להאיר ולהעיר על הנאמר כאן.

מדקדק
הודעות: 1
הצטרף: ב' מאי 30, 2011 9:29 am

עיניים להם ולא יראו – היכן מילית השיוך "בן" ???

הודעהעל ידי מדקדק » ב' מאי 30, 2011 10:00 am

משום מה מתעלמת מור אלטשולר ובעקבותיה "אני מאמין" המסכם, מהעובדות הברורות והפשוטות:

1. יעקב בהרב אהרן ז"ל חתן הרב" [חתן הרב מ"מ או הרב אברהם]
2. [דוד במו"ה] יהודה-יעקב חראה"ק. [חתן רבי אהרון הקטן/הקדוש] - בכל שלושת המקורות אין כל מילה או אות בין "יעקב" ל"חראה"ק"

ועיני כל איש רואות כי יש פה שני אישים. על פי החתימה בלבד, הראשון הוא *בן* הרב אהרון, השני הוא *חתן* הרב אהרון (הקטן או הקדוש)

אלשולר טענה כי הגרסה הנכונה ל - חראה"ק היא הראה"ק (כך בחלק מהעתקות, המקורות), ומשום מה קבעה כי האיש השני - יהודה-יעקב, הוא ***בנו*** של אהרון, אבל כלל לא התייחסה לעובדה הבסיסית כי בכל שלושת המקורות שהביאה (והעתקותיהם) לא מצויה המילה "בן" או האות "ב" לציון פלוני בן/ב' אלמוני.
וכך קבעה (?כדי ל"הוכיח" את המסורת המשפחתית שלה - מבחינת סידור העובדות על פי המסקנה הידועה מראש) כי "[דוד הקטן במו"ה] יהודה-יעקב חראה"ק" הוא "יעקב בהרב אהרן חתן הרב".
מה לעשות? – דוד הקטן זקנה, שידע היטב לציין את עצמו כבן של אביו במילית השיוך במו"ה לא חתם את שם אביו כ"בן" של מישהו [ובאף גרסה לא מצאנו בראה"ק, וגם זו צורה מאוד לא סבירה לציון שם אב. בחתימותיו משתמש דוד עצמו במילית השגורה: במו"ה/ב"מ ולמה לא יתשמש בה גם "לסבו"? ].

לכל המצוי בכתובים ובחתימות יהודים בתקופה זו, מוכרת מאוד חתימה בשם אלמוני חתן פלוני, כשפלוני מובא בקיצור "ח....". ברור כי לא ייתכן לכתוב משהו כמו: "יהודה-יעקב - הרב אהרון הקדוש" – בין שני השמות חייבת להיות מילית/אות שיוך, ומכיוון שאין כאן בן/ב, לא נותר אלא להבין כי האות הראשונה של חראה"ק היא ח' (חתן) - והשתבשה לעיתים לה/מ הדומות לה. ועוד: לא מצינו כי תיכתב המילה "קדוש" כתואר של מישהו (מדובר על תוספת לשם של הרוג עקה"ש, ולא על לתואר הידוע הרה"ק) בקיצור ותוך הר"ת. בספרה מודה אלטשולר למי שהציע לה את הפענוח הזה (כלומר היא לא כ"כ הבינה את הר"ת), ונראה כי היה זה פענוח קצת חפוז. אם אהרון היה קדוש היה נכתב: "חר"א הק'/הקדוש". נראה כי הכינוי הוא לר' אהרון הקטן המופיע בקיצור זה ממש בכתבי התקופה: ראה"ק]

הערה: עוד יתכן כי חראה"ק מוסב על דוד עצמו, שרשם גם את שם אביו - וגם את שם חותנו, שאולי הוא המוכר יותר (בחתימה רגילה, על מכתב המופנה לקוראים, לא מקובל לציין דור שלישי]. אכן כך גם בחתימתו בתקע"ז - הסיומת מוסבת על דוד: הוא מוסיף אחרי שם אביו את המילה פ"ו, ולפי מה שמביאה אלטשולר על "דוד הקטן" נראה שהכינוי/התפקיד הוא שלו. הערה זו אינה עקרונית לדיון.

ולסיכום: מכל ההערות הלא עקרוניות, צועקת עובדה אחת: החוסר של השיוך "בן". לפיכך: יהודה-יעקב חראה"ק הוא: פלוני חתן אהרון (ולא בן אהרון, ולא חתן הרב מנחם-מנדל).

נראה כי השיוך של "דוד הקטן" אל רמ"מ מוויטעבסק הוא משאלת לב, שקשה להיפרד ממנה. ועתה - או שנקבל מהחוקרת תשובה עניינית ולא התפתלות בנוסח "חקרתי כבר" והוכחתי כבר", או שתבצע בבקשה באומץ לב "מחי נא מסיפרך אשר כתבת".

וויטעבסקער
הודעות: 10
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 2:04 am

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי וויטעבסקער » ג' יולי 19, 2011 10:47 pm

תולדות כתב:הספרדים נקברו שם לפני שנים רבות, ואחר כך, נתכסו מצבותיהם בעפר, וכפי הנראה, מעליהם קברו קומה נוספת.
לפני כמה שנים, לפני שבנו את הגשר הגדול, חשפו חלק גדול מהמצבות. והגביהו אותם לגובה הקרקע היום, על ידי יציקת בטון מתחת למצבות.


כפה"נ כבודו ממדינת הים ולא מכיר הדברים לאשורם.
1. בעבודות שנעשו שם לא חשפו מצבות אלא רק הגביהו את המצבות שהיו פחות או יותר בגובה הקרקע ובחלקם מנותצות ומבלי חזות של מצבה וזה מה שנעשה בעבודות.
2. דוקא בטבריא לא בנו קומה נוספת בצוק הזמנים והראיה הברורה לזה כי בטבריא מתחת הביה"ק יש מימי הכינרת ואם ירצה יכנס לחדר הטהרה שבכניסה לביה"ח ויראה שהמקוה שם מחובר למימי התהום של הכינרת וניתן אף לראות עד היכן היו המים מגיעים לפעמים, וממילא לפי המציאות לא שייך שהביה"ק היה עמוק יותר ונתכסה בעפר כי א"כ היה בכינרת הרבה עצמות אדם ר"ל שנשתטפו מקבריהם מלמטה ולכן במציאות לא היה כדבר הזה ורק נתכסה ונשבר במעט כדרך העולם
3. וגם מסברא לא יתכן לומר שנתכסו בעפר כי הקברים שם הוחזקו כל השנים כמקום תפילה לרבים וכל הזמן באו לשם מתפללים ולא היה שם אף פעם עזובה, ובפרט שהמקום הוא מישור ולא על צלע ההר כבצפת וממילא אף מפולות לא היו שם.
4. לגבי השאלה על המקומות הפנויים ליד הרמ"מ מויטבסק, אגלה בזה מעשה נפלא, מהרה"ח דוד שפר מרמות י-ם ששמע מאביו החסיד רבי ישראל ראש הח"ק בטבריא, ואלו דבריו,
הרה"ק מויטבסק ציוה שלא יקברו לידו אף אדם וחששו היה מפני הפקידים הספרדיים [שכידוע לא היו מהיראים] ששלטו שם ביד רמה וירצו להקבר על ידו ולכן ביקש מתלמידיו שלא יקברו מאותם על ידו וכדי לעדן את הדבר אמרו שרבם ביקש שלא יקברו אף אחד על ידו, המסורת שעברה אז בח"ק שטמנו על ידו בקבוק שמן והיה זה פ"א שחששו מפני בעל זרוע שרצה להיקבר שם ועל כן טמנו שם בקבוק שמן והניחו מע"ג מצבה, כשחיפש רב"י שפר הנ"ל מקום להאדמו"ר מקארלין עשה מעשה והחליט לברר שמועה זו וחפר ליד רמ"מ ואכן מצא שם רק בקבוק שמן, כמובן שמר הדבר בסוד והודיע שמצא מקום ואכן העלוהו לאר"י וקברוהו שם בשנת תשי"ז. יתכן וגם לגבי רבי מאטל אשכנזי שכנ"ל חמיו היה ראש הקהל בטבריא ידעו במשפחה מהדבר הזה שאין מי שקבור ליד רמ"מ וקברוהו שם.

תולדות
הודעות: 590
הצטרף: ש' יולי 10, 2010 9:27 pm
יצירת קשר:

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי תולדות » ד' יולי 20, 2011 3:29 am

איני ממדינת הים. אני צאצא למשפחה טבריינית מדורות.
בעיני ראיתי והייתי נוכח בעת שחפרו וגילו מצבות, שהיו מכוסות לגמרי בעפר, כשלושים וארבעים סנטימטר.
מצבות של בני משפחת אבולעפיה.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי דראל » ד' יולי 20, 2011 10:08 am

וויטעבסקער כתב:אגלה בזה מעשה נפלא, מהרה"ח דוד שפר מרמות י-ם ששמע מאביו החסיד רבי ישראל ראש הח"ק בטבריא, ואלו דבריו,
הרה"ק מויטבסק ציוה שלא יקברו לידו אף אדם וחששו היה מפני הפקידים הספרדיים [שכידוע לא היו מהיראים] ששלטו שם ביד רמה וירצו להקבר על ידו ולכן ביקש מתלמידיו שלא יקברו מאותם על ידו וכדי לעדן את הדבר אמרו שרבם ביקש שלא יקברו אף אחד על ידו, המסורת שעברה אז בח"ק שטמנו על ידו בקבוק שמן והיה זה פ"א שחששו מפני בעל זרוע שרצה להיקבר שם ועל כן טמנו שם בקבוק שמן והניחו מע"ג מצבה, כשחיפש רב"י שפר הנ"ל מקום להאדמו"ר מקארלין עשה מעשה והחליט לברר שמועה זו וחפר ליד רמ"מ ואכן מצא שם רק בקבוק שמן, כמובן שמר הדבר בסוד והודיע שמצא מקום ואכן העלוהו לאר"י וקברוהו שם בשנת תשי"ז. יתכן וגם לגבי רבי מאטל אשכנזי שכנ"ל חמיו היה ראש הקהל בטבריא ידעו במשפחה מהדבר הזה שאין מי שקבור ליד רמ"מ וקברוהו שם.


האמת שמשפחת שפר הנ"ל מעניינת אותי יותר.

וויטעבסקער
הודעות: 10
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 2:04 am

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי וויטעבסקער » ד' יולי 20, 2011 11:20 am

תולדות כתב:בעיני ראיתי והייתי נוכח בעת שחפרו וגילו מצבות, שהיו מכוסות לגמרי בעפר, כשלושים וארבעים סנטימטר.
מצבות של בני משפחת אבולעפיה.


הוא אשר דיברתי שלא היה מדובר בקבורה אחד על השני ואף החפירות שם לא היו אלא מעט כדבריך עשרות ס"מ בלבד ובעשרות ס"מ א"א לקבור והעיקר שקבורה אחד ע"ג השני אין שם וכמו שהוכח לעיל בבירור, וליד הקדוש הרמ"מ לא נקברו בקומות אלא רק שנים מימין האדמו"ר מקארלין ומשמאל החסיד מהר"מ אשכנזי.
דראל כתב:האמת שמשפחת שפר הנ"ל מעניינת אותי יותר.


רבי ישראל שפר ז"ל הוא בנו של רבי יוסף מרדכי שפר ז"ל בן רבי חיים שפר ז"ל, לרבי חיים יש בנים נוספים 1.אליעזר מהסוכנות היהודית 2.ואברהם מההדלקה בקבר רבי יוחנן הסנדלר חתן רבי הרשל שמש 3.ישראל מחב' חשמל חתן של ישראל בער אודסער מהפתק 4.בנו הגדול היה כאמור הרה"ח רבי יוסף מרדכי ז"ל שאחד מבניו הוא רבי ישראל הנ"ל שהיה ראש הח"ק בטבריא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10415
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יולי 20, 2011 2:27 pm

אור לישרים כתב:נודע לי שיש גם כאלו המתייחסים לרבי אברהם מקאליסק, שגם עליו נכתב שלא נשאר ממנו צאצאים בעולם.
מי שיש בידו ידיעות על נכדי הקאליסקער כיום הזה, מוזמן לשתף כאן את חברי הפורום במידע ובמקורותיו.

על צאצאי רבי אברהם מקאליסק,כתב הגרדצ"ה, באגרות בעה"ת ובני דורו עמ' נ"ג בהערה 1. ובשוה"ג הוסיף בכת"י. והרי תמונת ספרו עם הגליונות:
קאליסק.jpg
קאליסק.jpg (73.88 KiB) נצפה 4257 פעמים
נא לתת קרדיט!]

אביר
הודעות: 44
הצטרף: ג' אוגוסט 07, 2012 3:15 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי אביר » ג' נובמבר 27, 2012 2:59 pm

באנציקלופדיה של דוד תדהר מופיע:
ר' אהרן סגל נולד בירושלים, ו' טבת תרנ"ד (סוף 1893). לאביו הר' שלמה ליב סגל ז"ל (ממשפחת ר' מנדל מוויטבסק זללה) ולאמו רחל (רייכל) בת ר' זאב רובין ז"ל (מצאצאי השל"ה הקדוש ז"ל, אחותו של ר' ישראל רובין שו"ב מחסידי ביאן, גבאי ומנהל "חיי עולם" ועה''כ, כולל וואהלין עוד).
קבל חנוך מסורתי בישיבת "תורת חיים'" בירושלים. בשנת תרע"ג (1913)
נשא לאשת את אסתר בת ר' יוסף רבינוביץ (נפטרה בירושלים, ז' אלול תשי"ד5.9.1954).
היה חבר מהראשונים במזרחי הצעיר, ופעיל במזרחי לפני כמה שנים, אף שימש יו''ר סניף המזרחי עזרא ונחמיה בירושלים. חבר הנהלת גחש"א של קהלת ירושלים. מיסד שכונת "נחלה וגן" בירושלים וגואל הקרקע שלה.
היה שד"ר, ואח"כ מנהל משרד המוסד תלמוד תורה וישיבת "חיי-עולם". ביוזמתו נבנה הבנין הגדול והחדש של ישיבת חיי-עולם ברחוב גאולה בירושלים. ביסס את המוסד ע"י יצירת מקורות הכנסה בטוחות.
צאצאיו: מלכה אשת אברהם ריבלין, יפה אשת פנחס שור, שלמה, שורה.

יחזקאל
הודעות: 100
הצטרף: א' נובמבר 07, 2010 5:15 am

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי יחזקאל » א' דצמבר 02, 2012 8:35 am

איש_ספר כתב:גם העובדה שר' חיים-דוד 'הקטן' נהרג ברעש הגדול מתאשרת מתוך רשימת הרוגי הרעש שנשלחה לאמשטרדם, ובה נזכר 'הרב המפורסם חיים דוד הקטן ז"ל ראש וממונה דק"ק [דקהילת קודש] רוסיא'.[19] כך מעידה גם הכתובת על מצבתו, שנשמרה בבית העלמין העתיק של טבריה: 'פ"נ [פה נקבר] הרב החסיד ומופ'[לג] בתורה מוהר"ר [מורנו הרב ר'] דוד הקטן בהרבני מו"ה [מורנו הרב] יעקב יהודה ז"ל נ'[הרג] ברעש כ"ד טבת תקצ"ז לפ"ק [לפרט קטן], תנצב"ה'.[20] השוואת הכתובת עם עדויות כתובות מלמדת, בין השאר, שהשם 'חיים', הניתן למי שניצל ממחלה קשה או מסכנת חיים אחרת, נוסף לר' חיים-דוד 'הקטן' רק אחרי שנת תקע"ז (1817) ולכן אינו מופיע על מצבתו.

[19] לונץ תרע"א, עמ' 161.

מקור:
http://www.jewish-studies.info/21.htm


מי יודע היכן אפשר להשיג את הרשימה ?

יוסף שרייבער
הודעות: 249
הצטרף: ש' מרץ 12, 2011 11:51 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי יוסף שרייבער » ב' דצמבר 24, 2012 7:07 pm

יחזקאל כתב:מי יודע היכן אפשר להשיג את הרשימה ?

בדקת באגרות הפקוא"מ?

הוגה ומעיין
הודעות: 1264
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' דצמבר 24, 2012 8:15 pm

אכן מופיע באגרות הפקוא"מ תקפ"ט עמוד 225, אבל בהקשר אחר.

יחזקאל
הודעות: 100
הצטרף: א' נובמבר 07, 2010 5:15 am

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי יחזקאל » ו' ינואר 11, 2013 6:23 am

הוגה ומעיין כתב:אכן מופיע באגרות הפקוא"מ תקפ"ט עמוד 225, אבל בהקשר אחר.

איפה אפשר לראות את הספר ברשת ?

הוגה ומעיין
הודעות: 1264
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' ינואר 11, 2013 1:28 pm

לא נראה לי שאפשר לראות ברשת את הכרך המודפס והמפוענח שי"ל ע"י יב"צ. יש ברשת באתר יב"צ את תמונות המקור של האגרות, אך אינני יודע איך למצוא שם את האגרת.

לאמבין
הודעות: 11
הצטרף: ב' פברואר 24, 2014 6:07 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי לאמבין » ב' פברואר 23, 2015 8:31 pm

כעת ראיתי אשכול זה
התחלתי לכתוב את תגובתי על הקביעות של מ.אלטשולר, אלא שחזרתי לאחורי, קטונתי מלעמוד כנגדה...
ובחודש שמרבים בו ששון ושמחה כדאי לשמח את קוראי הפורום רק בנקודה אחת משעשעת.
אצטט שתי פסקאות מדבריה:
א] זמן קצר אחר כך השתקעו חיים-דוד ופרל אפשטיין בביירות שבלבנון, ושם נולדו ילדיהם. סבתי, הבכורה, נולדה בשנת תרנ"ד (1894).
ב] במפקד של יהודי ארץ ישראל, שנערך ביוזמתו של סר משה מונטיפיורי בשנת תקצ"ט (1839), צוינה יתומה בת חמש, בתו של הרב ר' חיים-דוד ז"ל שנהרג ברעש. מצבתה בטבריה מגלה שנפטרה בשנת תרס"ד (1904) ושמה היה חיה-מלכה. בדומה, סבתי נקראה חיה ואביה נקרא בשם חיים-דוד. מצד אמו, שרה, היה אפוא חיים-דוד אפשטיין הנכד של חיה מלכה, ונקרא חיים-דוד על שם אביה, חיים-דוד 'הקטן', כשם שסבתי נקראה 'חיה' על שמה.
כלומר גב' חיה אפשטיין-אלטשולר שנולדה בשנת תרנ"ד נקראה על שם אמה של סבתה חיה מלכה בת רח"ד הקטן שנפטרה בשנת תרס"ד...
לפי איזה אמות מידה ומחקר נותנים שם אצל האשכנזים על שם אנשים בין החיים? גם אצל אלו שלא זכו עדיין לשוב בתשובה שלמה מקפידים על מנהג זה לא פחות מהמנהג של קריאת שם.
ומכיון שאין למשפ' חיים דוד אפשטיין קשר לרח"ד הקטן אביע תקוותי בלשונו של "מדקדק":
נראה כי השיוך של "דוד הקטן" אל חיים דוד אפשטיין הוא משאלת לב, שקשה להיפרד ממנה. ועתה - או שנקבל מהחוקרת תשובה עניינית ולא התפתלות בנוסח "חקרתי כבר" והוכחתי כבר", או שתבצע בבקשה באומץ לב "מחי נא מסיפרך אשר כתבת".

ח''ל קאליסק
הודעות: 748
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ג' פברואר 24, 2015 12:18 am

דראל כתב:
וויטעבסקער כתב:אגלה בזה מעשה נפלא, מהרה"ח דוד שפר מרמות י-ם ששמע מאביו החסיד רבי ישראל ראש הח"ק בטבריא, ואלו דבריו,
הרה"ק מויטבסק ציוה שלא יקברו לידו אף אדם וחששו היה מפני הפקידים הספרדיים [שכידוע לא היו מהיראים] ששלטו שם ביד רמה וירצו להקבר על ידו ולכן ביקש מתלמידיו שלא יקברו מאותם על ידו וכדי לעדן את הדבר אמרו שרבם ביקש שלא יקברו אף אחד על ידו, המסורת שעברה אז בח"ק שטמנו על ידו בקבוק שמן והיה זה פ"א שחששו מפני בעל זרוע שרצה להיקבר שם ועל כן טמנו שם בקבוק שמן והניחו מע"ג מצבה, כשחיפש רב"י שפר הנ"ל מקום להאדמו"ר מקארלין עשה מעשה והחליט לברר שמועה זו וחפר ליד רמ"מ ואכן מצא שם רק בקבוק שמן, כמובן שמר הדבר בסוד והודיע שמצא מקום ואכן העלוהו לאר"י וקברוהו שם בשנת תשי"ז. יתכן וגם לגבי רבי מאטל אשכנזי שכנ"ל חמיו היה ראש הקהל בטבריא ידעו במשפחה מהדבר הזה שאין מי שקבור ליד רמ"מ וקברוהו שם.


האמת שמשפחת שפר הנ"ל מעניינת אותי יותר.

אם כך ציוה הרה''ק מוויטעפסק זיע''א איך קברו לידו את הגאון הקדוש רבי שמואל בן קיקי??
ואיך באמת קברו שם את הרה''ק מסטאלין זיע''א?.?

קאצק
הודעות: 169
הצטרף: ד' אוגוסט 28, 2013 1:30 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי קאצק » א' פברואר 14, 2016 9:27 am

היה יהודי חסידי מחסידי ראדזמין בשם דוד אלטשולר, האם ידוע פרטים עליו?

נחום וואהלינער
הודעות: 285
הצטרף: ג' מרץ 08, 2016 6:11 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי נחום וואהלינער » ה' יוני 23, 2016 7:22 pm

מי היה חותנו של ר' יוסף מרדכי שפר הנ"ל? רבי דוד ליב בראנדוויין? ומי הם צאצאיו?

ח''ל קאליסק
הודעות: 748
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ה' יוני 23, 2016 9:41 pm

נחום וואהלינער כתב:מי היה חותנו של ר' יוסף מרדכי שפר הנ"ל? רבי דוד ליב בראנדוויין? ומי הם צאצאיו?

מצאצאיו הר''ר מענדעל ברנדוויין ז''ל מחשובי העסקנים בעיה''ק טבריא חמיו של הר''ר יואליק צוובנר ז''ל מנכבדי ק.סטאלין
נראה נואם מצו''ב יחד עם הגרא''ז וורנר זצ''ל והג''ר קוק זצ''ל
קבצים מצורפים
טבריה88.jpg
טבריה88.jpg (69.73 KiB) נצפה 2149 פעמים

נחום וואהלינער
הודעות: 285
הצטרף: ג' מרץ 08, 2016 6:11 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי נחום וואהלינער » ו' יוני 24, 2016 4:08 am

איך מגיע ר' מנדל לר' יוסף מרדכי

סמל אישי של המשתמש
יציב פתגם
הודעות: 363
הצטרף: ב' פברואר 15, 2016 11:20 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי יציב פתגם » ב' מרץ 06, 2017 8:55 pm

מישהו יכול להעלות צילום ממצבת רבי משה בן הרמ"מ מויטעבסק זי"ע בביה"ח העתיק בטבריה?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 3874
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי מיללער » א' ינואר 14, 2018 11:51 pm

נתבקשתי לשאול: יש מקורות שכתבו שהרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע היה מתחלה מתלמידי הגר"א ואח"כ נתקשר להמגיד ממעזריטש ואף נשא לאשה את הרבנית רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש.

האם יש אמינות וסימוכין לב' הדברים א. שהיה מתלמידי הגר"א ב. שנשא את הרבנות רוחמה אחותו של המגיד ממזריטש?

ח''ל קאליסק
הודעות: 748
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ב' ינואר 15, 2018 12:29 am

מיללער כתב:נתבקשתי לשאול: יש מקורות שכתבו שהרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע היה מתחלה מתלמידי הגר"א ואח"כ נתקשר להמגיד ממעזריטש ואף נשא לאשה את הרבנית רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש.

האם יש אמינות וסימוכין לב' הדברים א. שהיה מתלמידי הגר"א ב. שנשא את הרבנות רוחמה אחותו של המגיד ממזריטש?

מובא בכתבי רבי יאשע שו''ב

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 3874
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי מיללער » ב' ינואר 15, 2018 12:47 am

ח''ל קאליסק כתב:
מיללער כתב:נתבקשתי לשאול: יש מקורות שכתבו שהרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע היה מתחלה מתלמידי הגר"א ואח"כ נתקשר להמגיד ממעזריטש ואף נשא לאשה את הרבנית רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש.

האם יש אמינות וסימוכין לב' הדברים א. שהיה מתלמידי הגר"א ב. שנשא את הרבנות רוחמה אחותו של המגיד ממזריטש?

מובא בכתבי רבי יאשע שו''ב

תודה - אפשר להעתיק?

המגיד ממזריטש נלב"ע כמו ארבעים שנה לפני רבי אברהם מקאליסק, עדיין יכול להיות שהיו גיסים, ידוע בן כמה היו שני הצדיקים בפטירתם?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10415
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ינואר 15, 2018 1:13 am

ח''ל קאליסק כתב:
מיללער כתב:נתבקשתי לשאול: יש מקורות שכתבו שהרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע היה מתחלה מתלמידי הגר"א ואח"כ נתקשר להמגיד ממעזריטש ואף נשא לאשה את הרבנית רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש.

האם יש אמינות וסימוכין לב' הדברים א. שהיה מתלמידי הגר"א

מובא בכתבי רבי יאשע שו''ב

ובעברית מדוברת: קשקוש מקושקש.

קאצ'קלה
הודעות: 884
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ב' ינואר 15, 2018 6:34 am

מיללער כתב:נתבקשתי לשאול: יש מקורות שכתבו שהרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע היה מתחלה מתלמידי הגר"א ואח"כ נתקשר להמגיד ממעזריטש ואף נשא לאשה את הרבנית רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש.

האם יש אמינות וסימוכין לב' הדברים א. שהיה מתלמידי הגר"א ב. שנשא את הרבנות רוחמה אחותו של המגיד ממזריטש?

זה שהיה גיסו של המגיד ממעזריטש, מקורו בסיפורי חב"ד (כך מובא בויקיפדיה). כלומר, דברים שאי אפשר לקבלם כל זמן שאין מוצאים להם מקור אחר.

הא לחמא עניא
הודעות: 981
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am

Re: יא"צ הרה"ק רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ב' ינואר 15, 2018 9:50 am

כמדומני שהיא"צ של הרה"ק רבי אברהם מקאליסק אמור להיות בימים הקרובים??? בימים הראשונים של חודש שבט???
אמת הדבר או שאני טועה???

מ.ל.
הודעות: 600
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי מ.ל. » ב' ינואר 15, 2018 9:54 am

ד' שבט

אורח
הודעות: 525
הצטרף: ה' יולי 21, 2011 8:14 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי אורח » ב' ינואר 15, 2018 9:57 am

קאצ'קלה כתב:
מיללער כתב:נתבקשתי לשאול: יש מקורות שכתבו שהרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע היה מתחלה מתלמידי הגר"א ואח"כ נתקשר להמגיד ממעזריטש ואף נשא לאשה את הרבנית רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש.

האם יש אמינות וסימוכין לב' הדברים א. שהיה מתלמידי הגר"א ב. שנשא את הרבנות רוחמה אחותו של המגיד ממזריטש?

זה שהיה גיסו של המגיד ממעזריטש, מקורו בסיפורי חב"ד (כך מובא בויקיפדיה). כלומר, דברים שאי אפשר לקבלם כל זמן שאין מוצאים להם מקור אחר.

א. האם מצינו שם רוחמה אצל נשי מזרח אירופה מן המאה השמונה עשרה?
ב. האם הרה"ק מקאליסק ידוע גאון בנגלה שיש מקום לאגדה לייחסו לחוג תלמידי הגר"א?

הסרפד
הודעות: 728
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 11:40 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי הסרפד » ב' ינואר 15, 2018 11:56 pm

אורח כתב:א. האם מצינו שם רוחמה אצל נשי מזרח אירופה מן המאה השמונה עשרה?

כן. ניתן לבדיקה באתרי רשימות וכו'.

נחום וואהלינער
הודעות: 285
הצטרף: ג' מרץ 08, 2016 6:11 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי נחום וואהלינער » ד' ינואר 17, 2018 8:10 pm

אורח כתב:
קאצ'קלה כתב:
מיללער כתב:נתבקשתי לשאול: יש מקורות שכתבו שהרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע היה מתחלה מתלמידי הגר"א ואח"כ נתקשר להמגיד ממעזריטש ואף נשא לאשה את הרבנית רוחמה אחותו של המגיד ממעזריטש.

האם יש אמינות וסימוכין לב' הדברים א. שהיה מתלמידי הגר"א ב. שנשא את הרבנות רוחמה אחותו של המגיד ממזריטש?

זה שהיה גיסו של המגיד ממעזריטש, מקורו בסיפורי חב"ד (כך מובא בויקיפדיה). כלומר, דברים שאי אפשר לקבלם כל זמן שאין מוצאים להם מקור אחר.

א. האם מצינו שם רוחמה אצל נשי מזרח אירופה מן המאה השמונה עשרה?
ב. האם הרה"ק מקאליסק ידוע גאון בנגלה שיש מקום לאגדה לייחסו לחוג תלמידי הגר"א?

בוודאי. יש אגדה חסידות מקורית [שכמובן המתנגדים לא אוהבים] שכאשר נסע רבי אברהם כהנא קדישא להמגיד הגדול אמר הגר"א שכנראה שיש דברים בגוי שמשהו חשוב שם כיון שר"א נשאר שמה, וברצוני לנסוע להמגיד לתהות על קנקנו, אבל היו מתלמידיו שלא ראו זאת בעין יפה וניסוי להניעו מלנסוע עד שהשתדלו אצל אמו שיצווהו בגזירת כיבוד אם שאסור לו לנסוע....

קאצ'קלה
הודעות: 884
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: צאצאי רבי מנחם מנדל מויטעבסק - צאצאי רבי אברהם מקאליסק

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' ינואר 17, 2018 8:34 pm

נחום וואהלינער כתב:בוודאי. יש אגדה חסידות מקורית [שכמובן המתנגדים לא אוהבים] שכאשר נסע רבי אברהם כהנא קדישא להמגיד הגדול אמר הגר"א שכנראה שיש דברים בגוי שמשהו חשוב שם כיון שר"א נשאר שמה, וברצוני לנסוע להמגיד לתהות על קנקנו, אבל היו מתלמידיו שלא ראו זאת בעין יפה וניסוי להניעו מלנסוע עד שהשתדלו אצל אמו שיצווהו בגזירת כיבוד אם שאסור לו לנסוע....

גם החסידים אינם אוהבים סיפורים כאלה. ובמחילה, הרי אתה מוציא לעז בזה על החסידים שהם אוהבים את השקר.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אישנמ, כמעיין המתגבר, מאיריחיאלק, מתפעל, עתניאל בן קנז ו־ 30 אורחים