נשמע לי קצת מוזר שלא מצאתי כל כך על קורות חיי צדיק זה.
היה אב"ד ליזענסק בחיים חיותו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק בעל נועם אלימלך - ואף בא עליו בהסכמה.
הרב משיניאווא בהסכמתו על הספר - לשון הזהב' על מסכתות הש"ס ברכות שבת ועירובין, - כותב שהיה "חבר דבוק מאח" לרבי רבי אלימלך, והמו"ל מספר שכשהיה בשיניאווא בחג הסוכות הראה כת"י החיבור - לשון הזהב על הש"ס, ושמח הרב משיניאווא שמחה עצומה וסיפר לו כמה עניינים מקירבת רבי זאב וואלף והרה"ק רבי אלימלך.
בל"ג בעומר שנת תקנ"ב בא הג' רבי יצחק חיים האבד"ק ריישא בהסכמה על חיבור זה, כשהיה בליזענסק, והמו"ל כותב שאז היה המחבר בן 112 שנים, - בשער נכתב שנפטר בן קי"ג, כלומר בשנה שלאחר כתיבת ההסכמה, ואם כך, יוצא שנולד בערך בשנת תל"ט - מ'.
גדולי ישראל מהשורה הראשונה בפולין החסידית עטרו את הספר בהסכמותיהם הנלהבות, אלו הן פרט להסכמות גאונים בני דורו שהסכימו על הספר לאחר פטירתו, כשאחיינו נסע לקבץ חתימותיהם, והם מוזכרים בשמותיהם\תארי רבנותם אחורי דף השער.
מהמסכימים בדור שאחמ"כ [ואין סדר]:
הה"ק הרב משיניאווא - ואחיינו מהר"ש מבאבוב [הראשון].
הה"ק רבי ד"מ מטשארטקוב
הה"ק מבאיאן
הה"ק האבני נזר
הה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין
הה"ק מראדומסק
הה"ק מאוסטראווצא
הה"ק מגור
הה"ק מלובלין
הה"ק מפילץ
הה"ק מאמשינוב
הה"ק משידלאווצא
הה"ק מראדושיץ
הה"ק מטריסק
הה"ק מווארקא
הה"ק מפילוב
הה"ק מאסטראווע
ויש בנותן טעם להאריך עוד למי שתמצא ידו למשמש בספרים ולדלות עוד מתולדותיו של רבי האי גאון וצדיק,
באשר למה שהשיגה ידי כעת די בזה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער