מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2606
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' מאי 08, 2020 12:25 am

עני בן פחמא כתב:
פרנקל תאומים כתב:מי הם ילדיו? היכן הם למדו? לאיזה מגזר הם משתייכים?

אחד מבניו לומד חברותא מדי שבוע עם הגאון הרב שלמה פישר שליט"א (לרפו"ש), והוא אף מזכירו בספרו בית ישי. הוא נראה כאדם חרדי.

היה מאמר יפה מבנו רבי מרדכי הנ"ל בירחון האוצר ניסן דהאי שתא (בעניין "לכם" במצה), יש ממנו ספר על הלכות נט"י "מים ראשונים" עם הסכמות ר"י חברון, וגם מהגר"ש פישר. [מסתמא הרב אשי ישראל יוכל לספר יותר]

שומע ומשמיע
הודעות: 2326
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' מאי 08, 2020 9:52 am

יש לי גישה לכמה עיתונים דל"ים ואצל הרבה מהכותבים שם נראה שעיקר משנתו היא להתיר דברים מקובלים ולתקוף את החרדים.
כך שלא רק פה יש כאלו שמתמקדים בעיקר בזה, רק שהם רואים בזה את עיקר מעלתו.

בברכה המשולשת
הודעות: 11587
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מאי 08, 2020 10:11 am

שומע ומשמיע כתב:יש לי גישה לכמה עיתונים דל"ים ואצל הרבה מהכותבים שם נראה שעיקר משנתו היא להתיר דברים מקובלים ולתקוף את החרדים.
כך שלא רק פה יש כאלו שמתמקדים בעיקר בזה, רק שהם רואים בזה את עיקר מעלתו.


לא ראיתי, אבל יש לי סיבה טובה לחשד שזה לא עיקר משנתו אלא עיקר משנתם של הכותבים, שאוהבים להדגיש את מה שמוצא חן בעיניהם.
(וכמדומני שהתופעה הזו חוצה מגזרים ורבנים)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12185
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מאי 08, 2020 10:24 am

נהר שלום כתב:
עני בן פחמא כתב:
פרנקל תאומים כתב:מי הם ילדיו? היכן הם למדו? לאיזה מגזר הם משתייכים?

אחד מבניו לומד חברותא מדי שבוע עם הגאון הרב שלמה פישר שליט"א (לרפו"ש), והוא אף מזכירו בספרו בית ישי. הוא נראה כאדם חרדי.

היה מאמר יפה מבנו רבי מרדכי הנ"ל בירחון האוצר ניסן דהאי שתא (בעניין "לכם" במצה), יש ממנו ספר על הלכות נט"י "מים ראשונים" עם הסכמות ר"י חברון, וגם מהגר"ש פישר. [מסתמא הרב אשי ישראל יוכל לספר יותר]

חיבר גם חיבור על ערוה"ש. נכנס פעם לאוצר בשגגה ויצא. הנה תחילתו עם הסכמת הגרש"פ שליט"א

צפה.PDF
(1.47 MiB) הורד 116 פעמים

פלוריש
הודעות: 1144
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי פלוריש » ו' מאי 08, 2020 10:44 am

האמת שאני קצת מצטער שפתחתי את האשכול. היה לי החשש שפתיחתו היא בגדר אבק לשון הרע, החלטתי שיש טעם לפרסם משום שנפתחו כאן בפורום כמה וכמה אשכולות על אנשים שיש שנמנים על עדת מרעיתם ומאידך יש שסולדים מהם, ובכל זאת נכתב עליהם בצורה יפה (ראו באשכולות על הרבי מליובביטש, הרבי מסאטמר, ר' שמואל אוירבך, רמ"מ שולזינגר ועוד).
אבל כאן זה לא אצליח, ובאמת יש לשאול למה. אם לדוגמא כל דמותו של ר' שמואל אוירבך היתה סובבת סביב עריקות מהצבא וחסימות כבישים, הייתי מבין אילו למתנגדיו היה קשה להתאבק מלהשתלח בו באשכול עליו. אבל מכיוון שזה רק פן אחד מדמותו, ומן הצדדים העיקריים, כגון יגיעה בתורה והשתפכות בתפילה והשקעה בתלמידים, גם עובד ה' שבצד ההפוך של המפה יכול ללמוד ולהתגדל, אזי מתמקדים בפורום כמו שלנו בצדדים האלו ומשתדלים לחשוק שיניים לגבי דברים אחרים.
ואמנם נכון שיש כמה צדדים בדמותו ובתורנו ובפועליו של הרב רבינוביץ שאפשר לדון בהם, אפילו להסתייג בחריפות, אבל האם הם הצד המכריע שבאישיותו? בטוחים אתם שעדיף לזרוק הכל? האם ללמוד, למשל, מן הדרך המקסימה של מונו ראשי ישיבת ברכת משה (הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת הקימו את הישיבה, לאחר שלו שנים העמידו בראש במקומם את הרב רבינוביץ והפכו לר"מים, ובהגיעו לגיל 80 העלם וצירפם עמו לראשות הישיבה)? מדרך לימודו ברמב"ם, מיחסו לילדים, מן החסד שלו, ממידותיו, מעמידתו האיתנה כשאמר דברים שלא לרוחם של התקשורת, מתפילתו וברכותיו כמונה מעות וכו'?
כדאי ללמוד את דבריו, להשקיע זמן ולראות ברכה. וכמובן אין צריכים להסכים עם הכל, מה השאלה בכלל, אבל תורה יש כאן, יראה יש כאן, עבודת ה' יש כאן.
ואם תאמרו, יש גבול, יש דברים שהם בגדר מגלה פנים בתורה שלא בהלכה. אפשר לבדוק האם זה נכון או פשוט תרגום לפשקווילית למילים בלה"ק "רבותי ואני בעקבותיהם חולקים, אפילו בתקיפות" [וכבר היה מי שהעיר שיש אנשים שרוצים לכתוב 'דרושה טבחית למוסד חינוכי' אבל ידם רושמת 'הושיעו! עשרות עוללים רחומים משוועים לאם רחמניה שתעניק להם אוכל'].

ניקח לדוגמא את נושא הגיור. כזכור, נמנה הרב רבינוביץ על אלו שהקלו בגיור קטינים שאינם שומרים מצוות. אין מתפקידי לסגנר על שיטתו (והאמת, לא הבנתי מה רבה התועלת שבגיורים אלו על פני הנזקים שבהם), וברור ללומד שהרב נמצא בסיעת המיעוט מבין הפוסקים, לעומת רובם שמתנגדים לזה, ושיש על סברתו כמה קושיות. בסדר. אבל האם מי שסובר כך הוא כופר שמקומו מחוץ למחנה? כמה פוסקים שגם כתבו כעין דבריו הם הבית יצחק (יו"ד ח"ב סי' ק,יא; אבה"ע ח"א סי' כט,ח), והובא בהסכמה מסויימת באחיעזר (ח"ג סי' כח), האגרות משה (אבה"ע ח"ד סי' כו,ג) וכן היביע אומר (ח"ב אבה"ע סי' ד). גם אלו שלא מחבבים את פסקיו של הרב עובידה אינם מכנים אותו כופר.
ואגב, ראו מה שכתב בספר 'מספרים' לרב דוד קהאן (עמ' 8-9) משמו של הרב יעקב יצחק רודרמן (רבו של הרב רבינוביץ!):
הגאון רב מאיר אטלס זצ"ל אמר לו שיש לו חילוקי דעות עם הגאון רב ישראל סלנטר זצ"ל אם יש לגייר גר קטן שמסתמא לא ישמור תורה ומצוות, שדעתו שאי"ז עצה הוגנת כיון שיקבל עונשים על כל מה שיעבור. והגרי"ס תפס שכדאי להיות ישראל רשע מגוי צדיק, וממילא הוי זכות.

[הרב רבינוביץ עצמו לא מביא אף "וכן כתב" בדבריו, וכבר יצא לי פעם לתהות על חידוש אחד שלו, ולאחר מכן מצאתי שהדבר כבר נאמר אצל כמה מן הגדולים בדורות עברו. ומתחילה תמהתי למה לו לעשות כאן, עד שראיתי במורה הנבוכים (ח"ב פרק טו) ש"כל דבר שהוכח לא תוסיף על אמתתו ולא יתחזק הנכון שבו בהסכמת כל העולם עליו, ולא תגרע אמתתו ולא יחלש הנכון שבו אם יחלקו כל אנשי האדם עליו". ואמנם אפשר לדון, אבל נראה שכך סבר].
אז בהחלט אפשר לסתור את ראיותיו וסברותיו של השיח נחום, לומר שמציאותית היא מסוכנת ומזיקה וכו', אבל אין כאן הפתעה שלא ראינו כמותה בבית המדרש ושבאה מן הרפורמים וכדומה.
נכון, יש עוד דברים שכתב שאפשר לתהות מנין לו ומדוע. אבל זה לא חדש, וכפי לא פגשנו חידושים תמוהים באור שמח? וכי לא מצאנו חידוש מוזר לגבי ממזר אצל הרש"ש (בנושא דומה למה שהביאו כאן מהרב רבינוביץ [ואח"כ הוכחש])? וכי לא פגשנו הכרעות מחודשות לקולא בדאורייתא על סמך סברא בחזו"א ובחדושים ובאורים? יש כמובן הבדלים מדרגות בין החכמים השונים שמניתי, אבל הכלל העולה הוא שלא מצינו שפוסלים חכמי מגדולי ישראל בגלל דברים שמצאנו ולא נראים לנו.
ובנוסף, יש דרך כיצד לעשות זאת. אם באנו רק להשמיע את דעתנו וללכת, נוכל לכתוב 'מענה לאגרות', ואם מטרתנו גם לשכנע את הצד הטועה, מוטב שנכתוב 'פתיחת האגרות'.

חשוב להזכיר ששימש ת"ח הרבה מאוד. היה מתלמידיו הקרובים של ר"פ הירשפורנג (וראו את מכתבו החד והתקיף של רפ"ה שהביא הרב חלמישצור לעיל, בשנת תשנ"ז, כאשר היה כבר ראש ישיבת הסדר מוכרת בארץ ישראל [ולא שאולי לא ידע רבו את הכיוון אליו צועד תלמידו], ואולי לא התייחסו אליו באשכול ברצינות הראויה), ושימש הרבה את הרב הענקין.
אפשר לומר, במידה רבה, שיש מסורת פסיקה אמריקאית, מייסודו של הרב הענקין ועוד, שלא מוכרת כלל בארץ. לא רק פסיקה כמובן אלא דרך מחשבה של ממש. כבר היו מעשים רבים בבית המדרש, שפסק הרב רבינוביץ כאמור באיזה ספר נידח (וכדרכו בשו"ת) - והיו תמהים בפניו מניין זאת, והיה מדגיש ואומר שכך היו פוסקים בארה"ב. לרב היו חיים שלמים לפני שעלה ארצה (בגיל 55) של פסיקה ושימוש גדולי הפוסקים (הרב פיינשטיין ועוד).
וכזכור היה במשך שנים רבות סגן עורך 'הדרום', כתב עת תורני הלכתי חשוב ומרכזי בצפון אמריקה, ועמד בקשרים רציפים עם חשובי הרבנים הכותבים בהלכה שם. ויש כמה דוגמאות, המפורסמת שבהם - עיסוקו הראשוני במיקרוגל (תשכ"א), וכן כמדומה שאלת הפיאות הנוכריות שהיה הראשון שעסק בה (תשכ"ח).

ולגבי הציונות וה'נעלם המסתתר', מלבד מה שכתבו כאן על כך שהמחנות היו מחולקות אחרת באותו דור, ושהמחיצות בין המגזרים לא היו אטומות אלא מלאות מעברים, יש לדעת את העובדי הפשוטה שהרב רבינוביץ היה ציוני כבר בהיותו בנר ישראל ושהיה חניך בתנועת הנוער שהיה שם כמעין מקבילה של בני עקיבא. כך שלא התהפך כאן שום דבר.
אמת, הגותו הציונית לא נשענת על הרב קוק ולא על הרב סולוביצ'יק, אלא בעיקר, כדרכו, על שכלו הישר והעצמאי. ראו נא צריך להכיר את מאמריו על מבנה המדינה לפי התורה, הם לא דומים לשום דבר אחר. והכל כמובן על פי מקורות, בעיון ובהיקף, לא סתם גיבובי מחשבות, אלא דברים של תלמיד חכם ששימש ושנה ושילש ופירשו לו וידע והבין ועמד מעצמו.
ולגבי השינוי בלימודו, ברור שהיתה כאן התפתחות, אמנם היו ניצנים לה כבר אז, ולא סתם הציע לו פרופ' שאול ליברמן להיות עוזר מחקר שלו (וכפי שסיפר בנו הרב מרדכי בהספד, הרב סירב מחמת הסתייגותו מן המוסד שהעסיק את רש"ל). ומצד שני, אין כאן סתם התרפקות של הבן על השורשים החרדיים ועל שיטת הלימוד הליטאית פולנית עליה גדל, ביד פשוטה אין לו כל כך זכר, אבל היא לא נדחתה. אחד מחבריי בישיבה היה נכדו של הרב רבינוביץ ונסע אליו פעם בשבוע ללמוד עמו, תיארתי לעצמי שבטח הם לומדים תשובות רב נטרונאי גאון וכו', אבל לא, הם למדו אתוון דאורייתא ולאחר שסיימו עברו ללמוד מערכות של רבי עקיבא איגר. וכבר העיר נכד אחד בהספד שפעם בישיבה בשיעור בירושלמי מכות(!) גילה שהתלמידים לא מכירים חידוש של הגר"ח מבריסק שקשור לנושא, וגער בהם. [ואגב, כפי שכתבו כאן, בנו למד בישיבות חרדיות והוא תלמיד גם של ר' שלמה פישר, וסגנון הלימוד בספריו מעט שונה מביד פשוטה. אבל הוא גר בגבעת אסף, בניו למדו בישיבות דת"ליות והוא עולה להר בית ה' וכו'].

ונזכיר כאן גם את הגותו. העיסוק בו כאילו היה איזה פילוסוף תורני הוא צרות מוחין. אנשים לא מכירים כלל את עומק הגותו של הרמב"ם - שכל הגותו של הרב רבינוביץ על אדניה הוקבעו - ואילו היו יודעים, כנראה היו דנים אף את הרמב"ם חלילה ככופר. וד"ל.
משנתו של הרב רבינוביץ כתובה בבהירות אבל היא מורכבת. אי אפשר להתייחס אליה בקלישאות וחייבים להעמיק חקור בעומק דרכו. בשביל זה צריך ללמוד מורה נבוכים, הלוך ושוב, רצוא ושוב, לעיין ולדקדק שוב ושוב. וכן לעיין בדרשות על התורה ואגדות חז"ל (שהרב היה מעמיק נפלא בפירושיהן, וידוע מאמרו הנפלא על מעשה דבן יהוידע והשד).
וכדאי גם לראות את מאמרו של ת"ח מתלמידיו, ר' שניר הראל, בקובץ היובל לכבוד הרב רבינוביץ "מברכת משה" - שם עוסק לפי דרך רבו בסוגיית שלמות האדם לדעת הרמב"ם. מאמר מקיף ומעמיק ביותר, שכדי לעמוד עליו צריך לקבוע בו קריאה מעמיקה ועיון גדול מאוד.

אם כן, ראינו שלא גילוי פנים בתורה שלא כהלכה יש כאן, אלא לכל היותר הסתייגות חזקה, ובכל זאת פגשנו כאן יחס שלא רבים 'זכו' לו בפורום. קשה להמלט מן התחושה שאילו רק היה אומר תחנון ביום העצמאות היה היחס אל חידושיו ודמותו מעט אחר (לכל היותר כמו לר' גדליה נדל).
עומד כאן אדם גדול, מורה הוראה מובהק בשאלות קשות בארבעת חלקי השו"ע, מחדשים חידושים אמיתיים ושיטתיים ברמב"ם, מחנך דגול, שכבר היה כזה עוד לפני שרוב המשתתפים בדיון כאן נולדו, והוא נזקק לאישורם של אחרים בדמות 'מה היה הרב פלוני אומר עליו'. ומעשה ברב אחד שיצא ברבים כנגד רב אחד ואמר בתוך דבריו "ירהבו הנער בזקן", אלא שרבים משומעיו חשבו שהזקן מבין השניים הוא דווקא השני.

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 08, 2020 10:54 am

אם אתה רוצה לתקן את המצב ה'מעוות' לדעתך, הדבר החשוב ביותר בענינים כאלה הוא פשוט להעשיר את הידע. לא פרשנות ולא הספדים - פשוט מידע טכני.

אני לדוגמא לא ידעתי מאומה על דמותו של המנוח (עד שלשום), מלבד העובדה שחיבר את הספר 'יד פשוטה'.

יש כאן אחרים שלא ידעו צדדים אחרים באישיותו.

ואתה כותב בפשטות 'ידוע מאמרו הנפלא בענין בן יהוידע והשד' - אולי תעשה סקר לכמה מבין המשתתפים הקבועים כאן זה 'ידוע'...

אבי'ב
הודעות: 38
הצטרף: ש' יוני 17, 2017 10:44 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי אבי'ב » ו' מאי 08, 2020 11:33 am

מסתמא הכוונה למאמר זה על שלמה ואשמדאי: https://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/meg ... nowitz.pdf

יצחק אייזיק
הודעות: 8
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 9:24 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי יצחק אייזיק » ו' מאי 08, 2020 11:48 am

רק כדי לאזן מעט את הרושם המוטעה שמדובר במי שהיה בבחינת "בית דין שריא" - היה מחמיר בכמה וכמה עניינים ואולי המפורסם שבהם הוא חישוב השקיעה לפי השקיעה הנראית פחות או יותר (איני זוכר את הפרטים ולא עיינתי בנושא בשנים האחרונות, יש לו ע"כ תשובה בשו"ת מלומדי מלחמה באריכות ואולי גם בשיח נחום בקצרה).
במקום מגוריו במעלה אדומים הנמצאת מזרחית לירושלים ונמוכה ממנה בכמה מאות מטרים, השמש נעלמת מאחורי ההרים שבמערב די מוקדם ובפועל תלמידיו מחמירים בעשיית מלאכה בשבת, הפסק טהרה וכו' כעשרים-שלושים דקות לפני השקיעה שכתובה בלוחות.
לא למדתי בישיבתו אך פעם פגשתי בו ושאלתי שאלה בהלכות הטמנה בשבת שהיה נראה לי להקל בה והוא בפשטות החמיר ולא הראה פנים כלל לסברתי להקל.
גם קולא גדולה שלו בענייני מעוברות ומניקות (בדומה לגר"י פישר, שוב, אינני מונח בסוגיא ובפרטים) באה באמת מהחמרה בפיקוח נפש, ולא כמליצה, מסיפורי התלמידים ומהיכרותי המעטה נראה שהיה באמת חששן ומקפיד על עצמו ואחרים בכל הנוגע ללקיחת סיכונים בריאותיים ואחרים.

לעניין השוני בין ספריו, מהמעט שעיינתי בהדר איתמר יש שם כבר כיון של שיטת לימוד שונה מעט מהמקובל בישיבות (לדוגמא, עוסק הרבה בדברי הירושלמי ומחדש שם פשטים מחודשים) והכיוון הזה מן הסתם התפתח עם השנים. בשו"ת שלו יש מעין ממוצע - יש תשובות מעטות בהם ה"רמבמסטיות" המיוחסת לו באה לידי ביטוי אך להתרשמותי רוב התשובות הן בדרכם של הפוסקים האשכנזים-ליטאים (חשיבות לערוה"ש [בדומה לרב הנקין], נטיה לפסוק ממקור הדין בגמ' [בדומה לגרמ"פ], וחשיבות מיוחדת לרמ"א-נוב"י-חת"ס) ויבואו חכמים ומכירים ממני וירחיבו.

תוכן
הודעות: 5048
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » ו' מאי 08, 2020 12:48 pm

בברכה המשולשת כתב:
שומע ומשמיע כתב:יש לי גישה לכמה עיתונים דל"ים ואצל הרבה מהכותבים שם נראה שעיקר משנתו היא להתיר דברים מקובלים ולתקוף את החרדים.
כך שלא רק פה יש כאלו שמתמקדים בעיקר בזה, רק שהם רואים בזה את עיקר מעלתו.


לא ראיתי, אבל יש לי סיבה טובה לחשד שזה לא עיקר משנתו אלא עיקר משנתם של הכותבים, שאוהבים להדגיש את מה שמוצא חן בעיניהם.
(וכמדומני שהתופעה הזו חוצה מגזרים ורבנים)


ואם זה לא עיקר משנתו, זה מכשיר את האדם?

שומע ומשמיע
הודעות: 2326
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' מאי 08, 2020 1:00 pm

בברכה המשולשת כתב:
שומע ומשמיע כתב:יש לי גישה לכמה עיתונים דל"ים ואצל הרבה מהכותבים שם נראה שעיקר משנתו היא להתיר דברים מקובלים ולתקוף את החרדים.
כך שלא רק פה יש כאלו שמתמקדים בעיקר בזה, רק שהם רואים בזה את עיקר מעלתו.


לא ראיתי, אבל יש לי סיבה טובה לחשד שזה לא עיקר משנתו אלא עיקר משנתם של הכותבים, שאוהבים להדגיש את מה שמוצא חן בעיניהם.
(וכמדומני שהתופעה הזו חוצה מגזרים ורבנים)

כמובן דברתי על הכותבים

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » ו' מאי 08, 2020 1:50 pm

תוכן כתב:
בברכה המשולשת כתב:
שומע ומשמיע כתב:יש לי גישה לכמה עיתונים דל"ים ואצל הרבה מהכותבים שם נראה שעיקר משנתו היא להתיר דברים מקובלים ולתקוף את החרדים.
כך שלא רק פה יש כאלו שמתמקדים בעיקר בזה, רק שהם רואים בזה את עיקר מעלתו.


לא ראיתי, אבל יש לי סיבה טובה לחשד שזה לא עיקר משנתו אלא עיקר משנתם של הכותבים, שאוהבים להדגיש את מה שמוצא חן בעיניהם.
(וכמדומני שהתופעה הזו חוצה מגזרים ורבנים)


ואם זה לא עיקר משנתו, זה מכשיר את האדם?


לא. אתה תכשיר אותו...

נוטר הכרמים
הודעות: 6781
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 08, 2020 2:28 pm

יישר כוחו של הרב פלוריש על דבריו המרתקים.

שש ושמח
הודעות: 1107
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי שש ושמח » א' מאי 10, 2020 3:54 pm

עיק כתב:כיסוי הזרוע והברך הוא בלי ספק עניין גדול שכל בית ישראל נשען עליו, ומי שמקל בעניין חמור שכזה "אינו יכול לשמש דוגמה" ו"יש לו בעיה רצינית מאוד".

יפה אמרת.

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » א' מאי 10, 2020 4:48 pm

כגילוי נאות, אציין שאני כלל לא הייתי פותח אשכול זה, אך כנראה חם לבבו של הפותח, וחשב שיכבדו אותו, כפי שהוא מכבד אחרים...
תוכן כתב: בהספדו של הרב ארל'ה הראל הוא מספר על זה שרנ"ר היה עולה להר הבית תוך יראה ורעד. (עד כאן הקשבתי, יותר מזה לא הייתי מסוגל.) ואני הקטן איני רואה יראה ורעד כלל, אלא פינטוז ובלבול המוחין. הרי העלייה להר הבית היא שאלה של איסור כרת, והרי כלל ישראל בורחים מן איסורי כרת כבורחים מן האש ממש, ועל כן כתב הרמ"א שאל לנו ללעוג לשום חומרא שנהוג בפסח, וכן בדיני טהרת המשפחה מחמירים חומרא על גבי חומרא עם כל הקושי שבדבר כי מדובר באיסור כ-ר-ת!! ומסופר על המהרי"ל דיסקין כמדומני, שלא היה בכלל מסוגל להתקרב להר הבית מרוב קדושת המקום. והנה בא אחד, ועובר על פסקם של כל גדולי ישראל ועולה בכל זאת. והנה אם הוא היה קל דעת כמו רוב העולים, נו, מה לעשות, על זה היה דוה ליבנו. אבל אם הוא עושה את זה מתוך יראה ואהבה, חטאו גדול פי כמה, כי הוא מטעה את עצמו ואת אחרים.


יש אשכולות רבים על עלייה להר הבית. העולה מכל אלה, שמי שלא עלה במקום האסור בכרת (אחר שטבל וכו'), אי אפשר לומר שעבר על איסור כרת. והדיון מכאן, כבר נתון למחלוקת הפוסקים בימינו. מדוע דווקא 'בימינו'? כי שינויים משמעותיים בתחום קרו רק בדורותינו, הן מצד הידע, והן מצד החשש שאי עליית יהודים כהלכה להר הבית, תגרום לבעיות יותר גדולות.

למנהלי אתרא קדישא הדין, אם בשל תגובתי להודעה זו יתפתח דיון משמים על עלייה להר הבית (שכבר נידון באשכולות רבים), נא למחוק את הודעתי זו ואת ההודעה שממנה ציטטתי.


תוכן כתב:וידוע הסיפור עם הגרי"ד מבוסטון שאשה אחת שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש ציצית מרוב חביבות שהיא מרגישה כלפי המצוה. והגרי"ד אמר לה שהיא קודם תלבש ד' כנפות ללא ציצית, ואח"כ תחזור אליו ותגיד לו מה היא הרגישה ואז הוא יחליט הלאה. לאחר שבוע היא סיפרה לו שבלבישת הד' כנפות היא הרגישה ממש שהיא מרחפת בעולמות העליונים, ואי אפשר לתאר את גודל מתיקות הקרבת אלוקים שהיא הרגישה. אמר לה הגרי"ד, הרי ד' כנפות ללא ציצית אין בהם מצוה כלל, וא"כ כל ההרגשות שלה אינם אלא דמיונות, וא"כ אין שום טעם שהיא תלבש ציצית. ודון מינה ואוקי באתרה.

מלבד השעשוע המר שיש לי בכך שלמען תקיפת ת"ח אחד שלא נראה לו, משתמש 'תוכן' בת"ח אחר שהיה תוקף באותה הצורה...
אציין שמעולם לא אהבתי את הסיפור הזה, משני טעמים:
1. מגיע אדם עם רצון לקדושה, וכל מה שעושה הרב הוא להראות לה שהדבר הוא שטויות. במקום לתעל את הקדושה למקום הנכון. כמובן שהגישה הכללית מתאימה לבריסק, וידוע כיצד הגיב ר' שלמה זלמן כששמע על אחד הרבנים מבריסק שנזף בבעל תוקע שבכה לפני הברכה בראש השנה: "גם לפני ברכת 'אכילת מצה' אתה בוכה כך?!"...

2. בפועל, מדובר באשה שייחדה בגד לתפילתה. רבים מהגברים שאינם מקפידים על זה, והיא שהקפידה חשה רוממות רוח, ומי יידע אם אכן מדובר בדמיונות?!

חגי פאהן
הודעות: 248
הצטרף: ה' ינואר 25, 2018 4:10 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי חגי פאהן » א' מאי 10, 2020 4:54 pm

תוכן כתב:ופעם שאין היא צריכה לכסות ברכיה, ולא נתן שיעור לדבר.

לא פתחתי אף אחד מספריו של המנוח, אך @לענין כתב למעלה שזה בתנאי שיש מכנסיים. אם כן מה האמת?
ולגבי עליה להר הבית - ודאי שכל גדולי ישראל כתבו שלא לעלות, כי מי שכותב לעלות הרי זה עצמו מוציאו מכלל "גדולי ישראל", ולכן אי אפשר שגדול ישראל יפסוק שמותר לעלות ולו מסיבה טכנית זו. אבל מה שאצל אחד ספוקי מספקא ליה, השני פשיטא ליה, וגם בענייני כרת, גם אצל האמוראים וגם אצל האחרונים.

תוכן
הודעות: 5048
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » א' מאי 10, 2020 5:08 pm

לייטנר כתב:כגילוי נאות, אציין שאני כלל לא הייתי פותח אשכול זה, אך כנראה חם לבבו של הפותח, וחשב שיכבדו אותו, כפי שהוא מכבד אחרים...
תוכן כתב: בהספדו של הרב ארל'ה הראל הוא מספר על זה שרנ"ר היה עולה להר הבית תוך יראה ורעד. (עד כאן הקשבתי, יותר מזה לא הייתי מסוגל.) ואני הקטן איני רואה יראה ורעד כלל, אלא פינטוז ובלבול המוחין. הרי העלייה להר הבית היא שאלה של איסור כרת, והרי כלל ישראל בורחים מן איסורי כרת כבורחים מן האש ממש, ועל כן כתב הרמ"א שאל לנו ללעוג לשום חומרא שנהוג בפסח, וכן בדיני טהרת המשפחה מחמירים חומרא על גבי חומרא עם כל הקושי שבדבר כי מדובר באיסור כ-ר-ת!! ומסופר על המהרי"ל דיסקין כמדומני, שלא היה בכלל מסוגל להתקרב להר הבית מרוב קדושת המקום. והנה בא אחד, ועובר על פסקם של כל גדולי ישראל ועולה בכל זאת. והנה אם הוא היה קל דעת כמו רוב העולים, נו, מה לעשות, על זה היה דוה ליבנו. אבל אם הוא עושה את זה מתוך יראה ואהבה, חטאו גדול פי כמה, כי הוא מטעה את עצמו ואת אחרים.


יש אשכולות רבים על עלייה להר הבית. העולה מכל אלה, שמי שלא עלה במקום האסור בכרת (אחר שטבל וכו'), אי אפשר לומר שעבר על איסור כרת. והדיון מכאן, כבר נתון למחלוקת הפוסקים בימינו. מדוע דווקא 'בימינו'? כי שינויים משמעותיים בתחום קרו רק בדורותינו, הן מצד הידע, והן מצד החשש שאי עליית יהודים כהלכה להר הבית, תגרום לבעיות יותר גדולות.


כל זה אכניס! זאת אומרת, מדרכן של כל בני ישראל להתרחק מאיסור כרת אפילו ממקום שאין בו בעצם חשש כרת, שמא פן ואולי יכשלו באיסור כרת ממש. וכלשון בעל פלא יועץ:

אמנם לפי חומר שבו וגודל עונשו עד שממנו ניקח שמכעיס הרבה לבוראו, יחרד האיש ויילפת ויברח מאה שערים של היתר כדי שלא ייכנס בפתח אחד של איסור.


מי שמותח את ההיתר עד מקום שידו מגעת, ואז טוען שהוא ירא חטא, אין הוא ירא אלא בעל דמיון.


לייטנר כתב:
תוכן כתב:וידוע הסיפור עם הגרי"ד מבוסטון שאשה אחת שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש ציצית מרוב חביבות שהיא מרגישה כלפי המצוה. והגרי"ד אמר לה שהיא קודם תלבש ד' כנפות ללא ציצית, ואח"כ תחזור אליו ותגיד לו מה היא הרגישה ואז הוא יחליט הלאה. לאחר שבוע היא סיפרה לו שבלבישת הד' כנפות היא הרגישה ממש שהיא מרחפת בעולמות העליונים, ואי אפשר לתאר את גודל מתיקות הקרבת אלוקים שהיא הרגישה. אמר לה הגרי"ד, הרי ד' כנפות ללא ציצית אין בהם מצוה כלל, וא"כ כל ההרגשות שלה אינם אלא דמיונות, וא"כ אין שום טעם שהיא תלבש ציצית. ודון מינה ואוקי באתרה.

מלבד השעשוע המר שיש לי בכך שלמען תקיפת ת"ח אחד שלא נראה לו, משתמש 'תוכן' בת"ח אחר שהיה תוקף באותה הצורה...


טעות בידך. לעולם לא הייתי מעיז להתקיף את רי"ד מבוסטון, גדול הלמדנים שדרכו אי פעם על אדמת אמריקה, על אף שאני הזבוב קצוץ כנפים, חושב שטעה בכמה דברים. (וה"ה והוא הטעם לגבי חתנו רא"ל.) ואגיד לך גם מתי הבנתי שאסור לדבר עליו. קראתי פעם, שמישהו בא לבקר אותו ביום שלישי, ואשתו אמרה שהוא לא מרגיש טוב כבר שלשה ימים. והלה שאל למה, והיא אמרה, שבשבת בטעות הוא קרע נייר ביהכ"ס, ומאז חלה. כשקראתי את זה, הבנתי שלא מדובר בעוד רב דת"ל, אלא במישהו גדול שחושב קצת אחרת.

לבי במערב
הודעות: 2726
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי לבי במערב » א' מאי 10, 2020 5:12 pm

מדוע לא ניתן לנהל את כל הדיון (החשוב) הלזה באשכול הייעודי אודות פסקי הרנ"ר?!

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » א' מאי 10, 2020 5:14 pm

תוכן כתב:
לייטנר כתב:יש אשכולות רבים על עלייה להר הבית. העולה מכל אלה, שמי שלא עלה במקום האסור בכרת (אחר שטבל וכו'), אי אפשר לומר שעבר על איסור כרת. והדיון מכאן, כבר נתון למחלוקת הפוסקים בימינו. מדוע דווקא 'בימינו'? כי שינויים משמעותיים בתחום קרו רק בדורותינו, הן מצד הידע, והן מצד החשש שאי עליית יהודים כהלכה להר הבית, תגרום לבעיות יותר גדולות.


כל זה אכניס! זאת אומרת, מדרכן של כל בני ישראל להתרחק מאיסור כרת אפילו ממקום שאין בו בעצם חשש כרת, שמא פן ואולי יכשלו באיסור כרת ממש. וכלשון בעל פלא יועץ:

אמנם לפי חומר שבו וגודל עונשו עד שממנו ניקח שמכעיס הרבה לבוראו, יחרד האיש ויילפת ויברח מאה שערים של היתר כדי שלא ייכנס בפתח אחד של איסור.


מי שמותח את ההיתר עד מקום שידו מגעת, ואז טוען שהוא ירא חטא, אין הוא ירא אלא בעל דמיון.


פעם שוחחתי תוך כדי הליכה עם אחד מגדולי הדור ביחס לעלייה להר הבית, ושאלתי תיאורטית משהו לגבי זיבה, וענה שאין לחוש לכך.
כששאלתי אותו: אולי יש להחמיר, שהרי מדובר כאן באיסורי כרת? ועצר את הליכתו והסתכל עלי מתמה: "הרי זה מה שאני עושה כל היום?!" (כלומר, הרי בבדיקת עדים וכו' ובהיתר אשה לבעלה, יש איסורי כריתות, ובכל זאת יש לפסוק).

מקדש מלך
הודעות: 2900
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' מאי 10, 2020 5:17 pm

לייטנר כתב:
תוכן כתב:
לייטנר כתב:יש אשכולות רבים על עלייה להר הבית. העולה מכל אלה, שמי שלא עלה במקום האסור בכרת (אחר שטבל וכו'), אי אפשר לומר שעבר על איסור כרת. והדיון מכאן, כבר נתון למחלוקת הפוסקים בימינו. מדוע דווקא 'בימינו'? כי שינויים משמעותיים בתחום קרו רק בדורותינו, הן מצד הידע, והן מצד החשש שאי עליית יהודים כהלכה להר הבית, תגרום לבעיות יותר גדולות.


כל זה אכניס! זאת אומרת, מדרכן של כל בני ישראל להתרחק מאיסור כרת אפילו ממקום שאין בו בעצם חשש כרת, שמא פן ואולי יכשלו באיסור כרת ממש. וכלשון בעל פלא יועץ:

אמנם לפי חומר שבו וגודל עונשו עד שממנו ניקח שמכעיס הרבה לבוראו, יחרד האיש ויילפת ויברח מאה שערים של היתר כדי שלא ייכנס בפתח אחד של איסור.


מי שמותח את ההיתר עד מקום שידו מגעת, ואז טוען שהוא ירא חטא, אין הוא ירא אלא בעל דמיון.


פעם שוחחתי תוך כדי הליכה עם אחד מגדולי הדור ביחס לעלייה להר הבית, ושאלתי תיאורטית משהו לגבי זיבה, וענה שאין לחוש לכך.
כששאלתי אותו: אולי יש להחמיר, שהרי מדובר כאן באיסורי כרת? ועצר את הליכתו והסתכל עלי מתמה: "הרי זה מה שאני עושה כל היום?!" (כלומר, הרי בבדיקת עדים וכו' ובהיתר אשה לבעלה, יש איסורי כריתות, ובכל זאת יש לפסוק).

מה ההשוואה? כאן חייבים לקיים את המצווה, אבל שם, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי?
הרי אין בכך מצווה, וגם אבותיהם נוחי נפש, שהיו טובים מהם, לא קיימוה, ולא ביקשו לקיימה.

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » א' מאי 10, 2020 5:19 pm

חיכיתי לזה, אותו גדול לשיטתו (ודומני שגם לשיטת הגאון המנוח שבאשכול הספדו אנו עוסקים) שיש עניין לעלות להר הבית או מצד יצירת ערגה נפשית למקום או מצד שדוחק (מעט) את רגלי השועלים על שניים.

מקדש מלך
הודעות: 2900
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' מאי 10, 2020 5:24 pm

רעיונות מוכרים.
אבל ההשואה להלכות נידה אינה נכונה.

לייטנר
הודעות: 5125
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » א' מאי 10, 2020 5:35 pm

מקדש מלך כתב:רעיונות מוכרים.
אבל ההשואה להלכות נידה אינה נכונה.

ושוב, כך לשיטת הגאון הגדול 'מקדש מלך'.
אלא מה, יש מחלוקות בעם ישראל...

ובכך, אסיים את הדיון הזה כאן

מקדש מלך
הודעות: 2900
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' מאי 10, 2020 5:39 pm

מקדש מלך אינו גאון כלל, ולא נזקקתי כלל לעיקרו של דיון.
הערתי רק על ההשוואה, שאמורה להוות הוכחה לכך שניתן להיכנס בעובי הקורה בענינים אלו, והשבתי בדברים נכוחים.
הדיון יכול להמשיך, מבלי שמ"מ יאלץ לפסוק בו דין, או אפילו לחוות את דעתו, רק בלי ההוכחה הספיציפית הזו.

תוכן
הודעות: 5048
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » א' מאי 10, 2020 5:40 pm

לייטנר כתב:
מקדש מלך כתב:רעיונות מוכרים.
אבל ההשואה להלכות נידה אינה נכונה.

ושוב, כך לשיטת הגאון הגדול 'מקדש מלך'.
אלא מה, יש מחלוקות בעם ישראל...


ברוב המחלוקות יש צד אחד שצודק יותר ויש צד אחד שצודק פחות... מחלוקות כשלעצמה לא מעניקה אוטומטית לגיטמיות...

יצחק אייזיק
הודעות: 8
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 9:24 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי יצחק אייזיק » א' מאי 10, 2020 6:14 pm

האשכול הזה, טוב היה לו שלא נברא אבל כיוון שנפתח אעתיק דברים שכתב חתן בנו כדי שיהיה כאן גם מעט תוכן.

סבא הצדיק – על הג"ר נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל
א. סבא שלנו. ב. משפחתו ולימודיו אצל הגר"פ הירשפרונג. ג. נישואיו, סבתא ומשפחתה המיוחסת. ד. בשדה הרבנות. ה. עם גדולי הדור הקודם. ו. תקיף ומחמיר. ז. עניו ובעל חסד. ח. סיפורים של סבא מביקורו בברית המועצות. ט. הוספות.

אקדים ואומר: רשמתי את מה שעלה בזכרוני כעת. דברים חשובים לא נזכרו כאן, ומאידך הובאו כאן דברים שוליים. רשמתי את מה שראיתי והבנתי אך כמובן ייתכן שטעיתי, ובכל מקרה ברור שהדברים מייצגים את דעתי הפרטית בלבד. תיקונים והערות יתקבלו בשמחה. שמוליק י'
SHMUEL6520@GMAIL.COM

א. סבא שלנו
רבים מספידים בימים אלו את סבא הגאון הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל. על 'הגאון' שבו יספדו תלמידי החכמים, על 'הרב' וה'מחנך' שבו יספרו תלמידיו הרבים, את גדלותו בהנהגת הציבור או את גדלותו במדע יתארו המבינים בתחומים אלו. אולם עבורנו, בני המשפחה, הוא היה ראשית כל 'סבא' לכל דבר: סבא שמייעץ, סבא שעוזר, סבא שמנשק ומחבק, סבא שמחלק ממתקים, סבא שמתמוגג מכל נין. רק לפני יומיים חגגנו איתו (מהמרחק המותר) את יום הולדתו התשעים ושתים, וכעת סבא איננו...
מנהגו של עולם שאנשים מפורסמים ומוערכים ברחוב אינם זוכים להערכה דומה בתוך ביתם פנימה. בני הבית רואים אותם בחולשותיהם הקטנות, כשהם משחררים את הרסן בתוך הבית, ומפגינים את חסרונותיהם הקטנים [ציניקניים אומרים "מה ההבדל בין 'הר' ל'שר'? שככל שאתה
מתקרב ל'הר' הוא נראה גדול יותר..."]. אנו זכינו לראות את סבא "בנעלי בית", כשהיה בביתו פנימה, בין בני המשפחה, אולם הדבר לא הוריד מערכו בעינינו, אלא להיפך: ראינו כיצד אכל וכיצד דיבר, ודמותו גדלה בעינינו.
פעמים רבות כשהיינו מבקרים אותו היה סבא מזמין לנו מגש פיצה. בפעמים הבודדות שבהן נכנע ללחץ שלנו ואכל איתנו, היה אוכל באצילות של מלך: נוטל משולש פיצה לצלחת בעזרת סכין ומזלג, חותך בעזרתם את המשולש לחתיכות קטנות, ואוכל כל חתיכה במזלג. סבא המעיט באכילת מאכלים מתוקים, אך רק בסוף ימיו התגלה שנהג כך למרות שאהב מתוק.
סבא כיבד כל בן משפחה, אפילו ילד קטן, ויחסו אל העובד הזר שלו היה אף הוא מלא כבוד: כל בקשה לעזרה לוותה ב"בבקשה" ואחר כך ב"תודה", ללא גערות ותמיד בנעימות. הגיש בעצמו לנו ולכל אורח אוכל ומיני מתיקה. היה מלווה אותנו בצאתנו עד לרחוב. את החתולה
שבכניסה לביתו היה סבא מאכיל בעדינות רבה. היתה גם חתולה שליוותה אותו לישיבה.

סבא היה נמס מול ילדים, ובפרט הקטנטנים שבהם... כמעט ולא יכל לראות ילד בלי לתת לו ממתק. אם הגענו לבקר ובאותו רגע לא היה ממתק בבית, הוא חיפש שוב ושוב עד שמצא משהו לתת לנכדים.

הרגשנו נעים לשוחח עם סבא, לספר לו על קשיים בחיינו, וילדינו הרגישו נעים לשחק איתו ולידו, לשבת עליו, גם אם הם אחרי מקלחת וללא חולצה... סבא היה מחבק ומנשק (למעט הנכדות שעברו את גיל 12 ,כמובא בהמשך), אוהב וקרוב. לחיצת ידו היתה איתנה וחמה.

שולחן שבת היה נעים ופשוט. לא ד"ת מפוצצים, ולא קושיות ברמב"ם, אלא שירי שבת, דברי תורה נעימים ומשמחים, ושיחה קולחת של ת"ח.
השתדל לסייע לנו, להגיע לשמחות שלנו, להעניק מתנה, לדרוש ולשמח.

סבא עבר כמה נסיונות קשים בחייו, אך קיבל אותם באמונה ובענווה. בסוף ימיו, כשנפגעו כושר הראיה והזכרון שלו, קיבל זאת באצילות ובענווה. לא שידר מסכנות ולא התלונן.

ב. משפחתו ולימודיו בקנדה אצל הגר"פ הירשפרונג
[המובא בפרק זה הוא ממה ששמעתי מסבא. יש במאמר 'ארי עלה מקנדה' שבערוץ שבע, פרטים יפים על תולדות חייו. ראו גם: משה קרונה, אישים וניחוחות – מגיד שיחות, הוצאת מורשת, ישראל]

בי' אייר תרפ"ח נולד סבא במונטריאול שבקנדה להוריו ר' איתמר ושרה-מרים. אחיו פיטר היה מבוגר ממנו בשנים רבות. ר' איתמר עסק במסחר אך הוא ורעייתו שרה ידעו להעריך את התורה ואת לומדיה, ועודדו את בנם ללמוד תורה. סבא למד בבי"ס הציבורי והוריו שכרו לו מלמדים פרטיים. מו"ח סיפר בלוויה שאמו של סבא היתה אשה פשוטה ביותר אך העריכה מאוד את התורה. כשביקרה בבית בנה וראתה את הספרים הגדולים שאלה "בני, זה מה שנקרא ש"ס?", וכשנענתה בחיוב ליטפה את הכרכים מתוך גאווה בבנה שלומד תורה. הגר"פ הירשפרונג אמר בלוויתה שמובטח לה שתעלה הישר לגן עדן בזכות בנה.

כבר בנערותו אהב סבא את ארץ ישראל. סבא סיפר לי שכשעמדו להכריז על הקמת המדינה הוא התגורר עדיין בקנדה. הוא ידע שעומדים להכריז על המדינה, והקשיב לרדיו תוך כדי נהיגה. כשהתחילה ההכרזה על הקמת המדינה סבא נדבק לרדיו בהתרגשות גדולה, והרכב נשאר עומד בצומת. כמה רמזורים התחלפו לירוק אך הוא לא זז. כך גם המכוניות שסביבו והמכוניות בנתיבים ממול, כולם עמדו ולא זזו דקות ארוכות.

בעקבות הבריחה המפורסת דרך יפן הגיעו למונטריאול כמה תלמידי חכמים גדולים: הגאון הרב אליהו חזן (ראש ישיבת תורה ודעת ומגדולי תלמידיו של ר' ברוך בער לייבוביץ, מו"ח הרב מרדכי רבינוביץ מסר שסבא אמר שרוב הבנתו בלימוד הגיעה מהרב חזן), הגאון הרב זקס (חתנו של החפץ חיים), והגאון המפורסם הרב הירשפרונג (סבא אמר שהיה שם גאון בשם הרב אפשטיין שנפטר בשנת תשס"ט. אינני יודע על מי מדובר. מו"ח הוסיף שגם הג"ר אהרן קוטלר היה שם, ועמו רקם סבא קשר קרוב שהמשיך שנים רבות). צעירי המקום שרצו בכך, וביניהם סבא, למדו איתם. סבא למד במשך כחמש שנים אצל הרב הירשפרונג, יחד עם עוד שני תלמידים, והיה תלמיד מובהק שלו.

ניתן להאריך הרבה על גאונותו האדירה של הרב הירשפרונג. מו"ח סיפר שבגיל 16 התמנה הרב הירשפרונג לבוחן בישיבת חכמי לובלין, כלומר שכבר אז ידע את כל הש"ס (שהרי תלמיד שרצה להתקבל ליח"ל היה צריך להיבחן על 400 דפי גמ' שלמד היכן שרצה בש"ס).

סבא סיפר לי שלא היו מספיק גמרות בטורונטו, ולכן התלמידים היו עם גמרות אך לרב הירשפרונג לא היתה גמרא, הוא ידע הכל בע"פ. לפעמים היו סבא וחבריו משתובבים, וכשהיו קוראים תוספות הם היו מחליפים בין מילים דומות, ואומרים "קשיא" במקום "תימא" וכדו', ומיד הרב הירשפרונג היה מתקן אותם...

עוד סיפר לי סבא שלימים, כשביקר הרב הירשפרונג בארץ, ביקש ממנו סבא שיבוא לבקר בישיבה, ששכנה אז במישור אדומים. סבא רצה שהתלמידים יראו גדלות של תורה, ויהיו להם מושגים. הרב הירשפרונג הגיע ועבר אצל כל חברותא וציטט להם בע"פ את הדף שהם עמדו בו עם רש"י ותוס'. חלק מהם לא התביישו והביאו גמרות נידחות כדי לבחון אותו,
וכמובן שהוא ציטט להם כל מקום שביקשו, מילה במילה, דפים שלימים עם רש"י ותוס' (נראה לי שאמר שציטט גם את הרא"ש).

הרב הירשפרונג העריך מאוד את סבא. כשסבא היה כבן ארבעים כתב לו הגר"פ: "ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם חריף ובקי טובא, ידיו רב לו במלחמתה של תורה". כשסבא היה בן 59 היה מי שרצה לערער על פסק דין מחודש של סבא, ואז כתב הגר"פ הירשפרונג על סבא:
"הרב הגאון המפורסם הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א הוא גדול בתורה, וגם הוא פוסק מפורסם וכבר יצא טבעו בעולם ואין שום שאלה שהוא אינו יכול לפסוק [בה], והלכה כמותו בכל מקום"!!! (פרסם זאת הרב רייף).

ג. נישואיו, סבתא ומשפחתה המיוחסת:
בגיל 20 בערך החל סבא ללמוד בישיבת נר ישראל בבולטימור, במקביל ללימודי תואר שני במתמטיקה. ראש הישיבה, הגר"י רודרמן, היה גאון אדיר, "שר התורה" ו"פאר גדולי הדור" (לשון הגרי"א הנקין והסטייפלר). מו"ח סיפר שהגר"י רודרמן הסתובב בסדרי ערב בישיבתו, וראה שסבא וחברותתו מתקדמים בכל סדר ערב בחמישה דפי גמ'. כדי להראות להם שלימודם מהיר מדי ו'לא רציני' הוא ניגש אליהם במפתיע באחד הערבים ובחן אותם על הדפים שהם למדו בעבר, אולם לתדהמתו סבא השיב על כל שאלותיו... אין פלא שהגר"י רודרמן שידך לעילוי הצעיר את אחייניתו, הלא היא סבתא רחל-מלכה.

סבתא נולדה בג' כסליו תרצ"ב לאביה "הרב המאור הגדול חכם ושלם" מרדכי שוחטוביץ (כלשון גיסו הג"ר רודרמן), בן הרב אברהם יצחק שוחטוביץ (עליו מסופר המעשה הידוע במשפחה על דביקותו במצות סעודה שלישית שהצילה את חייו). שניהם שימשו כרבני קהילה בניו יורק.
משפחתה של סבתא היתה משופעת בגדולי תורה מפורסמים: סבה היה הגאון הרב שפטעל קרמר (משגיח בישיבת סלוצק, נבחר לרב העיר סטלינגרד, והיה ראש ישיבת ניו-הייבן, הישיבה הראשונה באמריקה ללא לימודי חול). הדודים הגדולים של סבתא (גיסיו של הרב שפטל) היו הגרא"ז מלצר, הגרמ"מ אפשטיין, והג"ר ברוך הורביץ (ר"מ בסלבודקא ואב"ד אלקסוט). סבא-רבה של סבתא היה ר' שרגא פייבל פארנק (דודו של הגרצ"פ פראנק) - איש חסד נודע, ומגדולי תומכי התורה באותו דור. בביתו התארחו גדולי הדור, כמו ר' ישראל סלנטר, החפץ חיים, והסבא מסלבודקא. ר' שרגא היה נין של ר' יחיאל ויזנר, בעל נימוקי הגרי"ב על הש"ס, שסיים ק"ב פעמים את הש"ס ושימש כדיין בבית דינו של ר' יהושע בכרך.

סבתא ליוותה את סבא בנדודיו הרבים, והייתה שותפה נאמנה במפעליו הרבים. למרות היותה בעל טעם טוב ויתרה סבתא שנים רבות על בית משלה. סבתא הסכימה לנדוד ממקום למקום, כדי לסייע בהקמת קהילות יהודיות באמריקה. מו"ח סיפר שלסבא וסבתא היו הזדמנויות נדל"ניות מצויינות, אך הם סירבו לרכוש בית בחו"ל מתוך ציפיה לבנות את ביתם
בארץ ישראל.

סבתא שמרה על סבא וניהלה את בית הרב ביד רמה ובטוב טעם. באי הבית נהנו מהמאפים הנפלאים שלה, ואת הנכדים פינקה סבתא גם במתנות.
הטלפון בבית היה מצלצל שוב ושוב, שאלה ועוד שאלה, בשעות נוחות יותר או פחות, וסבתא היתה עונה שוב ושוב, מעבירה לסבא שיחות והודעות, וסבא היה עוצר את עיסוקיו ומשיב.
ההרגשה היתה שהבית שייך לעם ישראל.

סבתא העריצה את סבא, וסבא אהב אותה מאוד. כשהיתה חולה בסוף ימיה טיפל בה סבא במסירות רבה, ומתוך סבלנות מופלאה. סבא טיפל בה בעצמו תקופה ארוכה, למרות שהיה אז כבן שמונים! אני זוכר שישבתי איתו פעם אחת, וכשראיתי את סבלנותו ומידותיו המופלאות שנתגלו אז חזרתי לביתי כשאני נפעם ממש. כשנפטרה סבתא היה סבא מדוכא
זמן רב, אך גם אז המשיך להתנהג באצילות כלפי כל אדם, להתעניין באחרים, והמשיך למלא את כל תפקידיו. לבסוף התנער ב"ה וחזר לחייך.

ד. בשדה הרבנות:
סבא שימש שנים רבות ברבנות, וערך במשך שנים את כתב העת של רבני ארה"ב 'הדרום'. במאמרים שהתפרסמו עליו הזכירו את שנות רבנותו בצרלסטאון, בטורונטו, בלונדון, ובראשות הישיבה במעלה אדומים, אולם עוד כשהיה בחור כבר שימש סבא כרב בית כנסת בבולטימור, ומיד אח"כ שימש שנים ספורות כרב בטקסס (שם נולדו שני ילדיו הגדולים).
לפי מה ששמעתי מסבא, בטקסס היה עליו לקומם את מערכת הכשרות. לשם כך הוא היה צריך להיות תקיף, ולעמוד כנגד נסיונות לרמותו, וכנגד איומים לפגוע בו. היו לו סיפורים מרתקים על כך (אך לצערי לא רשמתי אותם בזמנו, והדברים נשתכחו ממני).

מו"ח סיפר שכשסבא היה רב בצרלסטאון הוא ציווה לזרוק קרון רכבת שלם של בשר, משום שהבשר "נתעלם מן העין". היה זה הפסד כספי עצום, והיה לחץ אדיר על סבא, אך הוא עמד בתוקף על משמר ההלכה והכשרות. סבא בדק את סכיני השוחטים ומצא בהם פגמים שהם לא שמו לב אליהם, ומאז הם חששו ממנו וידעו את כוחו ותקיפותו הגדולים.

סבא הסכים לקבל את הרבנות בצרלסטאון בתנאי שהמקוה במקום יוכשר כראוי, ושהוא יוכל להקים במקום בית ספר יהודי כשר. הוא איחד את שתי הקהילות במקום. סבא הקים את בית הספר מתוך קשיים ומאמצים רבים. הוא דפק בעצמו על דלתי ההורים ושכנע אותם לשלוח את ילדיהם למוסד. בעצמו שימש במורה לכיתה א', ולימד אותם אל"ף בי"ת, ולא חשש לכבודו ולגדלותו בתורה. במקום שאין איש היה איש. בזכות בית ספר זה, שקיים עד היום, זכו משפחות רבות לחזור לתורה ולמצוות. מו"ח סיפר בהספד כשרב אחד ביקר במקום ותמה על סבא על כך שהוא מלמד אל"ף בי"ת, השיב לו סבא "אולי זה לא מכובד, אבל בזה אני בטוח שהתורה שאני מלמד היא תורת אמת, ותורת אמת יש בכוחה לחולל מהפכות".

כשסבא שימש בראשות הג'ואיש קולג' בלונדון הוא הרים את קרן התורה במקום ואת רמת הלימוד. הוא הביא למוסד את הגאון הרב שמחה בונים ליברמן (שלימים הקים בצפת שכונה וקהילה, וחיבר ספרים רבים). הם גם היו מתפללים יחד בבית כנסת שהיה סמוך לביתם. סבא לא היה רב בבית הכנסת או בקהילה שליד ביתו, אולם בני המקום נקשרו אליו, עד שכאשר חיתן את בתו, כשלש שנים לאחר הגעתו ללונדון, הם ערכו עבורה כמה סעודות שבע ברכות מפוארים ביותר.

לסבא הוצעו במהלך השנים כמה משרות מפתות: הג"ר שאול ליברמן עמד בראש מוסד אחד. מו"ח סיפר שהוא תכנן להפוך את המוסד לאורטודוקסי, ולשם כך רצה להביא למקום ת"ח. הוא נסע אל הגר"פ הירשפרונג שסירב לשמש במוסד זה. כשחזר מהגר"פ נסע הרב ליברמן ברכבת, ועמו בקרון נסע סבא. הם דיברו בד"ת, ואז הציע הרב ליברמן לסבא מינוי במוסד (כפי שסיפר בלוויה דודנו יונתן). הוא אמר לסבא שיקבל מילגות נדיבות שיאפשרו לו לשקוד על תלמודו ומפעליו התורניים, אולם סבא סירב. סבא סירב גם להצעה לשמש כנשיא אוניברסיטת בר אילן, ולהצעות נוספות. נראה לי שסבא רצה להקדיש את חייו לעולם התורה והרבנות, ולכן סירב להצעות מעין אלו. סבא סירב גם להצעה להיות הרב הראשי של דרום אפריקה, תפקיד יוקרתי שבצדו תנאי חיים גבוהים מאוד, משום שלא היה מוכן להיות רב במקום בו יש משטר לא מוסרי. מו"ח סיפר שלסבא הוצע להיות ראש ישיבה בארה"ב, אולם סבא סירב כיון שאמר שאם יקבל את התפקיד ישתקע בארה"ב ולא יזכה לעלות לא"י.

ה. עם גדולי הדור הקודם:
במהלך שנותיו כרב דן סבא, בכתב ובע"פ, עם גדולי הדור הקודם שביבשת אמריקה, דוגמת רבותיו הגר"פ הירשפרונג, והגרי"י רודרמן, ופוסקי הדור הגרי"א הענקין והגר"מ פיינשטיין, ואלו העריכו אותו מאוד (ראו גם בדברי סבא בהקדמתו לשיח נחום).

בהיותו כבן שלושים תיאר אותו האגרות משה "ידידי הרה"ג", והגרי"א הענקין כותב לו אז:
"ידידי הרב הגאון הנעלה יורד לעומקה של הלכה" "פאר לעירו ולארצו... ויאשר כוחו שחודר לעומקא דדינא בחו"ב וכל מן דין סמוכו לנא".
בהיותו כבן שלשים וחמש כותב לו השרידי אש:
"כבוד הרב הגאון חו"ב סוע"ה המפורסם אבד"ק טשארלעסטאן יצ"ו, שמחתי מאוד מאוד במכתבו היקר.. ובהערותיו היקרות המפיקות חכמה ובינה יתירה. והנה כל מה שכתב הוא טוב ונחמד, ורוצה אני להשתעשע בדבריו לפי סדרם... ומאוד אבקשו לעבור על מכתבי זה בעיון ולחוות דעתו בזה. מוקירו מאוד באהבת התורה... נודע לי שכת"ר הוא מצד אשתו נכדו
של הגה"צ ר' שפטל זצ"ל. הוא היה ידידי ואוהבי בנפש, ובהיותו בסלוצק החלפנו מכתבים זע"ז בד"ת. תנצב"ה".

בהיותו כבן ארבעים כתב לו הגרי"י רודרמן: "אהובי, חתן גיסי, הרב
הגדול בתורה וחכמה יקר ערך איש אשכולות חו"נ סיני ועוקר הרים... רב בטורנטו... נהנתי מהערותיך הנעימים אשר זה רק התחלה מחידושיך הרבים, וה' יעזור לבצע את מחשבתך להוציא לאור יתר החידושים הנאמרים בישרות השכל. וכאשר אני מכיר אותך עוד מימי עלומיך בהיותך מהמצויינים בישיבתנו הקדושה 'נר ישראל' רואה אני בעז"ה גדולות
בעתידך...". [עוד מדבריהם הבאתי בסעיף האחרון].

השפעתם של גדולי הדור הללו ניכרת גם באופן ישיר ב'שיח נחום' ובעוד מספריו של סבא, בהם מצויות כמה וכמה התכתבויות עמם (לדוגמא, בשיח נחום מובאים כמה פסקי הלכה שקיבל מהגרי"א הענקין, בעמ' 13 ,151 ,164 ,197 ,227 ,274 ,377 ,ועוד). בהלוויה סיפר מו"ח שהרב נחום בולמן סיפר שעמוד התורה הגרי"א הענקין אמר לו שאע"פ שמצב היהדות באמריקה גרוע ואין תלמידי חכמים, מ"מ לפיד התורה ימשיך לעבור שהרי יש את הרב רבינוביץ'...

מו"ח סיפר שסבא היה מקושר גם לר' אהרון קוטלר, וכן לגר"י קמינצקי. הגר"י קמינצקי התארח לעיתים בבית קרוביו שבטורנטו, והיה מגיע להתפלל בבית הכנסת של סבא. (לבד מגדלותו בתורה הוא היה נפלא בנעימותו. כשמו"ח קיפל את טליתו של הגר"י היה הגר"י אומר לו "הרי אני
שימשתי בייביסיטר לסבתא שלך...").

פעם אחת יצאו קנאים כנגד פסק של סבא, שהיה אז בסביבות גיל ארבעים. הם פנו לגר"י קמינצקי כדי שיצא נגדו, אולם הגר"י השיב להם: "כבר הורה זקן" !!!

אגב, שמעתי מסבא שכאשר הוא הוציא לראשונה את שו"ת 'מלומדי מלחמה' הוא שלח את הספר לגרש"ז אוירבאך (סבא לא ביקש 'הסכמה' משום שהספר כבר יצא לאור). הגרשז"א שלח בחזרה מכתב חם עם סכום כסף גדול. סבא הסביר שבאותה תקופה הרבנות הצבאית לא היתה פעילה, והיה צורך גדול בספרים כאלו, והגרשז"א ראה חשיבות גדולה לעודד אותו.

סבא היה מיודד עם הגר"א שפירא, והעריך את פקחותו וגדלותו. כשהייתי מבקר את סבא הייתי מעביר פרישות שלום בינו לבין מורי הרב זלמן מלמד שליט"א, וניכר היה שיש ביניהם הערכה הדדית וקשר לבבי חם.

ו. תקיף ומחמיר
רבים וגדולים הספידו את סבא ה'פוסק', ואין זה מתפקידי, אך אזכיר ענין אחד. סבא היקל בכמה וכמה נושאים, כידוע, והיה מלא נעימות, קשוב ו"פתוח". נראה היה לי לעיתים שהוא מלמד זכות על המנהג הקיים (לדוגמא, בנושא כיסוי הזרוע לנשים כתב להקל לגלות את מיעוט הזרוע, וכשאחד הנכדים דן לפניו בנושא אמר לו סבא שהוא התחשב בכך שזה היה המצב בחו"ל) . היו נושאים בהם היה תקיף מאוד, ובהם זעק מדם לבו, כמו נושא מסירת שטחים מא"י. פתיחותו ורכותו של סבא היו מתוך תורה, וכשהיא הורתה אחרת הפך סבא לתקיף ומחמיר.

סבא היה הראשון שעורר על איסור ע"ז בפיאות לנשים. סבא אסר הכנת תה בשבת בכלי שלישי, ואף אסר לשתות תה כזה שהוכן ע"י מי שסובר שהדבר מותר. פעם אחת הגעתי לתפילת שחרית ללא טלית גדול, משום שזו נשכחה באיזה מקום. חשבתי שאין צורך לטרוח להשיג אחרת, כיון שאין חובה הלכתית בדבר. סבא גער בי וביקש שאטרח ואביא ממרחק טלית (לענ"ד אולי הסתמך על המובא ברמ"א או"ח יג, ג).

סבא היה נחמד מאוד כלפי נכדותיו, אך נמנע מלנשקם ולחבקם אחר גיל שתים עשרה, ואמר לי שכך ראוי לנהוג (כן עולה מפירוש המשנה לרמב"ם סנהדרין ז, ד, וראה עיניים למשפט קידושין דף פ, ואכמ"ל. סבא אמר לי שאין כוונת הרמב"ם לאסור גם לפני גיל 12 ,ואכמ"ל).

סבא פסק, כידוע, שיש לקבל שבת מוקדם, לפי השקיעה הנראית. ראיתי שבוגר הישיבה, הרב דורון אייזנטל, סיפר שכשבנו היה בגיל שנתיים, הוא
התייעץ עם סבא לאיזה מעון לשלוח את הבן. ליד ביתו היה מעון של גננת מסורתית, שהאוכל שבו כשר, אולם סבא הורה לו לשלוח את הילדה בהסעה למעון דתי מרוחק, למרות הקושי הנפשי של ההורים, משום שחינוך הילדים לתורה ולמצוות מתחיל כבר מגיל קטן.

כיוצא בזה יש עוד נושאים וסיפורים בהם סבא הכריע להחמיר והתנהג בתקיפות.

ז. עניו ובעל חסד
סבא היה אצילי, וכל רואיו הרגישו בגדלותו, אך יחד עם זאת היה סבא עניו, נעים לכל אדם, ולא מחזיק מעצמו.
לפני כשנה ראיתי צורך, מסיבה מסויימת, לשאול אותו שאלה חצופה: "סבא, כל חייך למדת. האם זה לא קשה לך שכעת נפגעה יכולתך ללמוד?!", ואחרי שסבא השיב לי שהדבר אכן מאוד קשה לו, המשכתי ושאלתי אותו: "ואין לך קושיות על זה?! הרי כתוב ש"זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים חכמה נתוספת בהם?". סבא הסתכל עלי בתמיהה ולא הבין מה אני רוצה: "הרי זה נאמר על 'זקני תלמידי חכמים' ולא על כל אחד".... (למעשה בגמ' שבת קנב, ע"א, לא כתוב "זקני תלמידי חכמים" אלא "תלמידי חכמים", אך כך אני ציטטתי בטעות באוזניו).

לפי המעט שראיתי פסקיו של סבא היו מבוססים אצלו, ולא בקלות הוא חזר מהם. אולם, הוא בדק שוב ושוב את הדברים, וכשראה צורך לא נמנע מלחזור בו. כך לדוגמא שינה את דעתו והחל לתמוך בלבישת פתיל תכלת ובעליה להר הבית, והתנגד בכל תוקף למסירת שטחים.

אחד הנכדים סיפר שכאשר דן עם סבא בפסקיו והעלה קושיא, היה מתייחס אליו סבא כשווה בענוותנותו הגדולה, ודן איתו ברצינות, אע"פ שהנכד היה בחור צעיר כבן 22 ,וסבא מגדולי הדור ומבוגר ממנו ביותר מחמישים שנה. שמעתי שכך נהג לגבי כל אדם. כשתמה אתו נכד
על הפסק שלו ב'שיח נחום' לגבי גילוי הזרוע לנשים אמר לו סבא "כתוב את הקושיות ואעיין בזה", וכשרשם הנכד את הדברים עבר סבא עליהם, למרות אריכותם, והשיב עליהם בכתב, טענה אחר טענה.
למרות שלא אהב שמאריכים בפרטי פרטים, והיה צוחק על אלו שעושים ספר שלם מסעיף אחד בשו"ע, עבר על כל מיני דברים שכתב אחד הנכדים, למרות אריכותם הרבה. פירגן ותמך מאוד. פעם אחת אמר לאותו נכד: "נו, אולי תכתוב לי תשובה הלכתית בענין הנדסה גנטית..." (כנראה רצה לפרגן, או לרמוז שישקיע את זמנו בעניינים עקרוניים שהדור צריך להם).

באחת הפעמים שהתווכח איתו הנכד על מה שאסר לשתות תה שהוכן בכלי שלישי ע"י אחר, טען הנכד בפניו שהתה יהיה מוכן גם אם המים לא יגיעו לחום שהיד סולדת בהם, וממילא למבשל לא אכפת האם עלי התה יתבשלו. סבא השיב שדבריו אמורים לגבי התה שבביתו, תה מחו"ל, שאינו מוציא טעם בחום נמוך. אינני יודע האם במשך הזמן פסק כך הלכה
למעשה.

היו מעט פעמים ששמעתי בתקשורת שסבא תומך באיש ציבור מפורסם, וכששאלתי אותו על כך התברר שאע"פ שלא היה שבע רצון מאותו אדם מ"מ קיבל אותו לביתו בסבר פנים יפות, כדרכו לקבל כל אדם בכבוד, ושמע את דבריו בנעימות, ולכן טעה אותו אדם לחשוב שסבא תומך בו, או שמא רצה לטעות בכך... (אינני יודע האם היו עוד מקרים כאלו).

מו"ח סיפר שבשנות רבנותו של סבא בטורונטו היה סבא נוסע בפורים למרחק, למרות לחץ הזמן, ומביא משלוח מנות ליהודי ערירי שלימד את סבא עברית כשהיה בן שתים עשרה. עוד סיפר מו"ח שפעם קיבל סבא סכום כסף גדול, אך ויתר עליו כדי לא לפגוע באדם אחר שציפה לקבל את הכסף.

סבא אהב לפרגן ולעודד. לדוגמא, כשאחד מהנכדים מצא לפני יציאתו לאור של ה'שיח נחום' מקור שלא היה לפני סבא, וסבא ציטט אותו תחילה מ'כלי שני', סבא הודה לו בשו"ת על מציאת המקור.

סבא אהב להעניק לנו מתנות, אך למרות זאת בדר"כ סירב להעניק לי מספרי הקודש שהיו בספרייתו, למרות שהייתי לוחץ, וגם כאשר מדובר היה בספרים של רבנים בני דורנו. אהב את הספרים שלו, וגם לקבלם בהשאלה לא היה קל...

ח. סיפורים מברית המועצות:
סבא סיפר לי כמה פעמים על ביקורו המיוחד בברית המועצות.
בתקופת מסך הברזל, כשלא ניתן ליהודים להיכנס, ביקשו מסבא להיכנס לשם לכמה שבועות, משום שהיתה לו אזרחות קנדית. בשלב כלשהוא ביטלו הסובייטים את כל אישורי הכניסה, והסכימו מסיבה עלומה להכניס רק את סבא. סבא הסכים לנסוע למרות הסכנה. הוא לא לקח סידורים ותשמישי קדושה, כי היו תופשים אותם, אלא רק נסע ונפגש עם היהודים שם. כשראה את המתרחש החליט להימנע מלרכוש שם מאומה עבורו, כדי לא להשאיר שם דולר אחד, ולא לסייע להם כלל.

סבא פגש שם יהודים שלמדו במחתרת, בעלי מסירות נפש עצומה, ביניהם פרופ' פיין, ר' יוסף מנדלביץ', ועוד.
יהודי אחד סיפר לו שם כך: "הייתי רחוק מכל זיק וקשר ליהדות. מכיון שעסקתי בחקר צמחים נדירים הגעתי לסיביר, ושם לא היה קליטה של הרדיו הרוסי אלא קלטו את הרדיו ממקום סמוך. פעם אחת שמעתי ממקלט הרדיו את הכרזת המדינה. ברגע שתקעו בשופר הרגשתי שמשהוא בתוכי זז והפכתי לאיש אחר. מאז התחלתי להתעניין ביהדותי. מכיון שהייתי פרופ' היתה לי גישה לספריות, וכך השגתי ספרים ללימוד עברית, עד שהצלחתי ללמוד גמרא ע"י לימוד עצמי". כשסיים אותו יהודי את סיפורו הוא המשיך ואמר: "יש לי שאלה חשובה שמטרידה אותי מאוד, אך דע לך שכבר שאלתי כמה שליחים שהגיעו לכאן לברה"מ והם לא ידעו להשיב לי, ולכן אל תתבייש אם לא תדע את התשובה". סבא כמובן אמר לו "שאל ואם אדע אשמח להשיב", והיהודי שאל: "כשאני לומד גמ' אני רואה שיש אותיות קטנות שמפנות ל'עין משפט', ואני מבין שזה כנראה ציונים למשהוא, אך אינו מצליח להבין מה פירוש המילה "מיי' " המובאת שם. סבא השיב מייד שהכוונה ל'מיימוני' כלומר לרמב"ם. באותו רגע, מספר סבא, האירו פני היהודי מרוב שמחה. סבא היה אומר שבכל ימיו לא ראה אדם ששמח כל כך!

סבא סיפר לי ששם בברית המועצות ניגש אליו יהודי מבוגר בביהכ"נ ואמר לו: "אומרים שהולכים להיות שינויים במדינה בעתיד, והקומוניזם מתערער, אבל אני אדם זקן וגם אשתי זקנה, ואנחנו לא נזכה כבר לצאת מכאן". הוא הושיט לסבא חבילת רובלים ואמר: "זה כספנו, שחסכנו לימי הזקנה, אנחנו רוצים שתקח אותו איתך ותשתמש בו כדי שתהיה לנו פיסת שייכות לארץ ישראל". סבא סיפר שהיה ניכר שמדובר באדם מבוגר שאיננו עובד, ואין לו ממה לחיות, והיה מרגש מאוד לראות כיצד הוא נתן את כל חסכונותיו בשביל שייכות לא"י. סבא השיב לו: "זה מאוד מסוכן, וגם לא יצליח, כיון שבדקו אותנו לפני הכניסה לכאן ובודאי יבדקו אותנו גם כשנצא מהארץ, וזה מסוכן מאוד אם ימצאו אצלי את הכסף. אבל יש לי כסף בביתי, וברגע זה אני מקנה לך את הכסף, וכשאחזור לביתי אז ארכוש עבורכם בכסף זה יד ושם בארץ הקודש". כשסבא ביקר בא"י הוא הלך עבור היהודי הזה ואשתו אל הכותל [נראה לי שאמר שגם טמן פתק עבורם, לפי בקשתם, אע"פ שזו לא היתה דרכו ורכש עבורם שלט באיזו ישיבה וכדו'.

ט. הוספות (מכאן ואילך לא כדאי לקרוא. מדובר בהערות בלבד)

לעיל הבאתי כמה ציטוטים מגדולי הדור הקודם על סבא, וכאן אביא עוד ציטוטים מדבריהם:
בשנת תשי"ז, כשהיה בגיל עשרים ותשע, כתב אליו האגרות משה: "מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר נחום אליעזר ראבינאוויץ שליט"א" (אגר"מ אה"ע ח"א, סי' קכ"ד, וראה בשו"ת אגרות משה ח"ב ב', יו"ד א, סימן קיב, משנת תשט"ו: "מע"כ ידידי הגאון הגדול מהר"י רודרמן שליט"א. הנה בדבר אשר תלמידו הנכבד הר"ר נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א חשש באוצר אחד
לזריעה...".).
שנתיים אחר כך כותב לו פוסק הדור הגרי"א הנקין: "ידידי הרב הגאון הנעלה יורד לעומקה של הלכה מוהר"ר נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א" "ידידי הרב הגאון הנעלה פאר לעירו ולארצו... ויאשר כוחו שחודר לעומקא דדינא בחו"ב וכל מן דין סמוכו לנא" (שו"ת גבורות אליהו ח"ב סי' ז' וסי' קיט, וראה שם סי' לט מראשית שנת תשי"ז ל"כבוד הרב הגאון הנעלה").

ארבע שנים לאחר מכן כותב ה'שרידי אש': "כבוד הרב הגאון חו"ב סוע"ה המפורסם מהר"נ אליעזר רבינוביץ שליט"א אבד"ק טשארלעסטאן יצ"ו, שמחתי מאוד מאוד במכתבו היקר.. ובהערותיו היקרות המפיקות חכמה ובינה יתירה. והנה כל מה שכתב הוא טוב ונחמד, ורוצה אני להשתעשע בדבריו לפי סדרם... ומאוד אבקשו לעבור על מכתבי זה בעיון ולחוות דעתו בזה. מוקירו מאוד באהבת התורה, יחיאל יעקב וינברג.
נ.ב. נודע לי שכת"ר הוא מצד אשתו נכדו של הגה"צ ר' שפטל זצ"ל. הוא היה ידידי ואוהבי בנפש, ובהיותו בסלוצק החלפנו מכתבים זע"ז בד"ת. תנצב"ה" ('כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג', ח"א סימן פ').

שלש שנים אחר כך כותב שר התורה הגרי"י רודרמן (בהסכמתו ל'הדר איתמר'):
"אהובי, חתן גיסי, הרב הגדול בתורה וחכמה יקר ערך איש אשכולות חו"נ סיני ועוקר הרים, ר' נחום רבינוביץ שליט"א, רב בטורנטו... נהנתי מהערותיך הנעימים אשר זה רק התחלה מחידושיך הרבים, וה' יעזור לבצע את מחשבתך להוציא לאור יתר החידושים הנאמרים בישרות השכל. וכאשר אני מכיר אותך עוד מימי עלומיך בהיותך מהמצויינים בישיבתנו הקדושה 'נר ישראל' רואה אני בעז"ה גדולות בעתידך. ובוודאי יתענגו רבנן ותלמידיהם בחידושי תורתך ויפוצו מעיינותיך חוצה ותעלה מעלה בתורה. מוקירך ואוהבך, יעקב יצחק הלוי רודרמן".

בהסכמת הגר"פ הירשפרונג: "הן יקר ראתה עיני את ספרו של ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם חריף ובקי טובא, ידיו רב לו במלחמתה של תורה, מ' נחום אליעזר רבינוביץ שיחי', הדרנים על הש"ס, ורבת שכנה לה נפשי עונג שעשועים מדי עוברי בין בתרי פלפוליו הבנויים לתלפיות על אשיות חזקים ויסודות נאמנים... וראויים דבריו ושמעתי' להתבדר בעלמא...".

את סדרת ה'יד פשוטה' הוקירו גאונים אלו במילים נלבבות:
"ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם... מאוד נהנתי הנאה רוחנית מפלפולו ומחידושיו אשר הגדיל לעשות תושיה, דברים ערבים ומתוקים..." (הגר"פ הירשפרונג); "חזיתי איש מהיר וחריף במלאכתו, חד מבני עליה המיוחדים, הרב הגאון וכו' ... אשר כבר נתפרסם... חשף גדלותו בתורה והבנתו בעיון מעמיק וישר..." (הגרש"י זוין); "הרב הגאון המפורסם איש האשכולות נודע בשערים... ביאורים מאירים... בדרך כלל הוטב בעיני מאוד..." (הגר"מ פיינשטיין); "הרב הגאון החכם השלם... פתח
בו פתח כפתחו של אולם... תשואות חן לכת"ר על עבודתו העצומה..." (הגרי"י רודרמן); "גברא רבא... ידיד נפשי חביבי ... הרב הגאון המובהק, חובר חיבורים מחוכמים... אתמחי גברא וקמיע בספריו אשר ראו גדולים והיללו אותם..." (הגר"פ הירשפרונג)].

לעיל הבאתי כמה פרטים על משפחתה של סבתא, וכאן אביא כמה פרטים שלא הזכרתי שם: הרא"י שוחטוביץ שימש כרב ביהמ"ד הגדול בברונקס (חמיו של הרא"י הה "הנגיד הירא ושלם המפורסם ר' אליהו טרגינר",
שניהל בית מסחר לאריגים ומהצהרים היה עוסק בתורה).
מפורסם במשפחה הסיפור המופלא על דביקותו של רא"י בקיום מצות סעודה שלישית, שהביאה להצלתו ממוות. [סבא סיפר לי שסיפור זה אירע בראש השנה, וקו הגבול בין רוסיא לגרמניה היה משתנה מפעם לפעם, ובאותה עת העיירה הייתה אצל הגרמנים שחשדו ברא"י בריגול לטובת רוסיא, ודנו אותו למוות. כיון שרא"י ביקש לפני מותו לקיים מצוות סעודה שלישית דחו את ההוצאה להורג למחר, ועד אז כבר הרוסים כבשו את המקום, וכך ניצל רא"י. בני המשפחה היו חוגגים זאת בכל מוצאי צום גדליה].
בנו, הרב מרדכי שוחטוביץ למד בישיבת סלבודקא, אחרי מלחה"ע הראשונה עבר לארה"ב שם למד בישיבת ר' יצחק אלחנן והשתלם במדעים, היה המנהיג הרוחני של קהילת 'שערי צדק' והישיבה בלונג איילנד ופעיל מאוד בשדה העסקנות התורנית והדתית. פרסם מאמרים תורניים, היה רב ביהמ"ד הגדול שבבראנקס, ונפטר בצעירותו בי"ג שבט תש"ו. רעייתו של הרב מרדכי, חמותו של סבא, מרת פעשא, היתה אחותה
של הרבנית רודרמן (ושל הרבנית לאה סקייסט, הרבנית יהודית ניוברגר, והרבנית יוכבד לוין). הן היו בנותיו של הגאון הרב שפטעל קרמר, ששימש כמשגיח רוחני בישיבת סלוצק, נבחר לרב העיר סטלינגרד, והיה ראש ישיבת ניו-הייבן, הישיבה הראשונה באמריקה ללא לימודי חול. רעייתו של הרב קרמר, מרת דבורה, היתה ממשפחה מפורסמת בישראל. שלשת
אחיותיה נישאו אף הם לרבנים מפורסמים: הגרא"ז מלצר (ראש ישיבת עץ חיים), הגרמ"מ אפשטיין (ראש ישיבת סלבודקא- חברון), והגאון הרב ברוך הורביץ (אב"ד אלקסוט ור"מ בישיבת סלבודקא). אביהן של ארבעת הבנות, ר' שרגא פייבל פארנק היה איש חסד נודע, ומגדולי תומכי התורה באותו דור. בביתו התארחו גדולי הדור, כמו ר' ישראל סלנטר, החפץ חיים, והסבא מסלבודקא, ודבורה בתו זכתה לשרתם. ר' שרגא פייבל, היה אחיו של ר' יהודה לייב, ממקימי העיר חדרה, ואביו של הגרצ"פ פראנק. שניהם היו ניניו של ר' יחיאל ויזנר, בעל נימוקי הגרי"ב על הש"ס, שסיים ק"ב פעמים את הש"ס ושימש כדיין בבית דינו של ר' יהושע בכרך.

לעיל הבאתי על משפחתו של סבא, וכאן אביא עוד פרט: סבא סיפר לי שהמשפחה התגוררה באוקראינה, בעיירה סמוכה לברדיצ'ב. האיזור היה חסידי ומשפחת רבינוביץ היו ממשפחת אדמורי"ם, אך הם לא נהגו במנהגי החסידים. בשנת תרע"ד, מעט לפני פרוץ המלחמה, היגרו ר' איתמר ושרה לקנדה. מו"ח אמר לי שסבתא שרה ברחה מרוסיא הלבנה בגיל 14, והגיעה לבדה לארה"ב, והיא התחתנה בקנדה עם ר' איתמר. אז כנראה שמה שסבא סיפר לי מתייחס להורים של הוריו.

עקביה
הודעות: 3458
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי עקביה » א' מאי 10, 2020 6:32 pm

חשבתי לתומי שלאחר שנתבדו דבריו של המעליל עלילות ברשע* (viewtopic.php?f=7&t=7184&start=40#p624174) הוא יקבל קצת ענווה וישתוק, אך לצערי הייתה זו תמימות בעלמא מצדי.

*כתבתי ע"פ לשון הכתוב (תהלים קמא ד). אמנם העירוני באישי שאין זה רשע אלא שיגעון, וקיבלתי. לכן אני מוסיף הערת הבהרה זו.

תוכן
הודעות: 5048
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » א' מאי 10, 2020 8:42 pm

עקביה כתב:אמנם העירוני באישי שאין זה רשע אלא שיגעון, וקיבלתי.


מדבריך משמע ששיגעון קל יותר מרשע. ואין אני בטוח בזה. הרי חז"ל אמרו ששוטה אסור לרחם עליו, ועל רשעים יש לרחם. וכן רשע שיש לו בושת, אבל שוטה אין לו בושת.

עקביה
הודעות: 3458
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי עקביה » א' מאי 10, 2020 8:50 pm

תוכן כתב:
עקביה כתב:אמנם העירוני באישי שאין זה רשע אלא שיגעון, וקיבלתי.

מדבריך משמע ששיגעון קל יותר מרשע. ואין אני בטוח בזה. הרי חז"ל אמרו ששוטה אסור לרחם עליו, ועל רשעים יש לרחם. וכן רשע שיש לו בושת, אבל שוטה אין לו בושת.

בהקשר של אשמה, שיגעון קל מרשע.

לגבי מאמר חז"ל שמי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, וכי יעלה על הדעת שאסור לרחם על שוטה??
אבל יש על כך ביאור נפלא בברכת פרץ, פרשת בשלח, ולפי דבריו אותו חוסר דעה הוא סוג של רשעות.

תוכן
הודעות: 5048
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » א' מאי 10, 2020 9:05 pm

נחמתני.

ארי שבחבורה
הודעות: 1061
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' מאי 10, 2020 9:32 pm

תוכן כתב:
לייטנר כתב:
תוכן כתב:וידוע הסיפור עם הגרי"ד מבוסטון שאשה אחת שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש ציצית מרוב חביבות שהיא מרגישה כלפי המצוה. והגרי"ד אמר לה שהיא קודם תלבש ד' כנפות ללא ציצית, ואח"כ תחזור אליו ותגיד לו מה היא הרגישה ואז הוא יחליט הלאה. לאחר שבוע היא סיפרה לו שבלבישת הד' כנפות היא הרגישה ממש שהיא מרחפת בעולמות העליונים, ואי אפשר לתאר את גודל מתיקות הקרבת אלוקים שהיא הרגישה. אמר לה הגרי"ד, הרי ד' כנפות ללא ציצית אין בהם מצוה כלל, וא"כ כל ההרגשות שלה אינם אלא דמיונות, וא"כ אין שום טעם שהיא תלבש ציצית. ודון מינה ואוקי באתרה.

מלבד השעשוע המר שיש לי בכך שלמען תקיפת ת"ח אחד שלא נראה לו, משתמש 'תוכן' בת"ח אחר שהיה תוקף באותה הצורה...


טעות בידך. לעולם לא הייתי מעיז להתקיף את רי"ד מבוסטון, גדול הלמדנים שדרכו אי פעם על אדמת אמריקה, על אף שאני הזבוב קצוץ כנפים, חושב שטעה בכמה דברים. (וה"ה והוא הטעם לגבי חתנו רא"ל.) ואגיד לך גם מתי הבנתי שאסור לדבר עליו. קראתי פעם, שמישהו בא לבקר אותו ביום שלישי, ואשתו אמרה שהוא לא מרגיש טוב כבר שלשה ימים. והלה שאל למה, והיא אמרה, שבשבת בטעות הוא קרע נייר ביהכ"ס, ומאז חלה. כשקראתי את זה, הבנתי שלא מדובר בעוד רב דת"ל, אלא במישהו גדול שחושב קצת אחרת.

באמת תודה רבה. אני בטוח שכל מוקירי זכרו של הגרי"ד נרגעו עכשיו לאחר שהואלת בטובך להעניק לו תעודת כשרות שהוא לא סתם 'עוד רב דת"ל', ברוך ה'.
ויישר כוח מיוחד שגילית לנו על סמך מה אתה 'פוסק' איזה רב ראוי לבוא בקהל ואיזה לא. אין ספק שהדרך הנכונה לקבוע מסמרות בשאלות חמורות כאלו היא על סמך מעיישל'ך מבית הכסא, וממך יראו וכן יעשו.

ארי שבחבורה
הודעות: 1061
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' מאי 10, 2020 9:41 pm

עקביה כתב:חשבתי לתומי שלאחר שנתבדו דבריו של המעליל עלילות ברשע* (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p624174) הוא יקבל קצת ענווה וישתוק, אך לצערי הייתה זו תמימות בעלמא מצדי.

*כתבתי ע"פ לשון הכתוב (תהלים קמא ד). אמנם העירוני באישי שאין זה רשע אלא שיגעון, וקיבלתי. לכן אני מוסיף הערת הבהרה זו.

תמהני עליך. הלא "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ובוודאי שאיסור קטן כמו שקר נדחה בכדי להציל את עם ישראל מרדת שחת, לבל יעלה מישהו על קצה דעתו שיש אנשים גדולים גם מחוץ למחוזותינו, ה' ירחם.

תוכן
הודעות: 5048
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » א' מאי 10, 2020 9:49 pm

אם אתה מתקיף אותי, אז תמצא משהו מהותי. הזהות הפוליטית של הרבנים השונים מעניין אותי פחות מחכמת הבישול. חבר אני לכל אשר יראוך, שם זה מתחיל ושם זה נגמר.

ארי שבחבורה
הודעות: 1061
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' מאי 10, 2020 10:13 pm

תוכן כתב:
ארי שבחבורה כתב:
עקביה כתב:חשבתי לתומי שלאחר שנתבדו דבריו של המעליל עלילות ברשע* (http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p624174) הוא יקבל קצת ענווה וישתוק, אך לצערי הייתה זו תמימות בעלמא מצדי.

*כתבתי ע"פ לשון הכתוב (תהלים קמא ד). אמנם העירוני באישי שאין זה רשע אלא שיגעון, וקיבלתי. לכן אני מוסיף הערת הבהרה זו.

תמהני עליך. הלא "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ובוודאי שאיסור קטן כמו שקר נדחה בכדי להציל את עם ישראל מרדת שחת, לבל יעלה מישהו על קצה דעתו שיש אנשים גדולים גם מחוץ למחוזותינו, ה' ירחם.


אם אתה מתקיף אותי, אז תמצא משהו מהותי. הזהות הפוליטית של הרבנים השונים מעניין אותי פחות מחכמת הבישול.

אני כתבתי 'מחוץ למחוזותינו', ובשפה שלך זה מתורגם מיד לזהות פוליטית, בדיוק כפי שחשבתי.
חבר אני לכל אשר יראוך, שם זה מתחיל ושם זה נגמר.

ובתרגום לעברית מדוברת: חבר אני לכל מי שחושב כמוני.
על כל פנים, נראה לי ש"כל אשר יראוך" יכולים להסתדר בעצמם. תודה.

תוכן
הודעות: 5048
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » א' מאי 10, 2020 10:17 pm

מה התכוונת כשאמרת 'מחוץ למחוזותינו'?

נוטר הכרמים
הודעות: 6781
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 10, 2020 10:28 pm

בדברי הנכד המענינים מאוד
"סבא היה הראשון שעורר על איסור ע"ז בפיאות לנשים"

זה אכן פרט מעניין מאוד, הוא הראשון שעורר על כך בקובץ קול תורה שי"ל בירושלים (ע"י הרש"א שזורי) בניסן תשכ"ח.
האמר שב ונדפס בקובץ אור ישראל מאנסי בשנת תשס"ד, בעת התלקחות הפרשה מחדש.

(אגב, לטעמי, יש משהו מאוד כנה ונוגע ללב לספר על סבא טוב שמזמין מגשי פיצה לנכדים ונמס אל מול הנינים,
אולם זה קצת מבלבל כשזה בא ביחד עם סיפורי גדלות אמיתית בתורה, עיון ובקיאות ופסיקת הלכה. כשאני קורא - לאחרונה לעיתים יותר קרובות - תיאורים כאלו,
אני מבין יותר לעומק את שיטת כותבי התולדות החרדיים לצנזר או לדלל תיאורים כאלו).

ארי שבחבורה
הודעות: 1061
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' מאי 10, 2020 10:50 pm

נוטר הכרמים כתב:(אגב, לטעמי, יש משהו מאוד כנה ונוגע ללב לספר על סבא טוב שמזמין מגשי פיצה לנכדים ונמס אל מול הנינים,
אולם זה קצת מבלבל כשזה בא ביחד עם סיפורי גדלות אמיתית בתורה, עיון ובקיאות ופסיקת הלכה. כשאני קורא - לאחרונה לעיתים יותר קרובות - תיאורים כאלו,
אני מבין יותר לעומק את שיטת כותבי התולדות החרדיים לצנזר או לדלל תיאורים כאלו).

ואולי הגיע הזמן להבין שאין כאן סתירה?
דרך אגב, לי זה הזכיר את הסיפורים (הדומים) על הגרש"ז אויערבאך.

קרית מלך
הודעות: 486
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי קרית מלך » א' מאי 10, 2020 10:54 pm

נוטר הכרמים כתב:בדברי הנכד המענינים מאוד

(אגב, לטעמי, יש משהו מאוד כנה ונוגע ללב לספר על סבא טוב שמזמין מגשי פיצה לנכדים ונמס אל מול הנינים,
אולם זה קצת מבלבל כשזה בא ביחד עם סיפורי גדלות אמיתית בתורה, עיון ובקיאות ופסיקת הלכה. כשאני קורא - לאחרונה לעיתים יותר קרובות - תיאורים כאלו,
אני מבין יותר לעומק את שיטת כותבי התולדות החרדיים לצנזר או לדלל תיאורים כאלו).


מענין לענין שלא באותו ענין, וכי על מרנא הגרש"ז לא הרבו לספר על השוקולדים שהיה מחלק לנינים ולכל הילדים שבאו למעונו?
וכי לא התענגו רבים על סיפורי ארוחת הבוקר יחד עם בנו הגאון הגדול רבי שמואל זצ"ל שכדבריו "לא עפו שם מלאכים"?
מה חסרון ופגם מצאת בכך? וכי נכונה היא השיטה להפוך את גדולינו כעשויים מפלסטיק ללא רגש אנושי?
במחילה, נא הסבר יותר את דבריך.

נוטר הכרמים
הודעות: 6781
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 10, 2020 11:06 pm

אנסה להסביר, בתקוה שאצליח.

ראשית אקדים, שהנושא של כתיבת תולדות תופס אותי במיוחד כמי שבסופו של דבר התעסק בתחום.
אמנם הוצאתי ספר מסוג מאוד מסוים,
יותר אוסף 'רשימות' סויבקטיבית של תלמיד, יותר בגוון תורני / הגותי, ופחות ספר מתוכנן ו'מקצועי',
ולמרות זאת.

אכן לא בכדי תפסת את הגרש"ז כדוגמא. מורי ורבי היצר על כך שההתמקדות הזאת ב'פיינקייט' ובחיוכים לכולם יצרה איזה 'נספד' שלא כהלכה' ביחס לגדלות התורנית והעבודה הרוחנית הרצופה, ראה בהקדמת 'בשער' לספר דרכי שמואל על אהלות מהדורה שניה, בסוף כותב הגר"ש שלא יאריך על מידותיו הטובות שבזה מסתמא נספד כהלכה...

סופר מהסוג של רי"ב פרידמן יכול לבלול את הכל בתיאורים קיצוניים של גדלות טמירה מעולם השרפים שלובה בעממיות מתוקה של רחובות הבוכרים. 'יעלו הרים ירדו בקעות'.
סופר יותר שגרתי לא מסוגל לכאלו מעברים, ולכן הוא אמור להחליט איזה תבנית וצורה הוא מייעד לספרו, ואיזה אופי הוא מעניק לדמות.

בכל מהלך יש מעלות וחסרונות. כשאתה משגיב ומגדיל, זה מרומם, מעצים שאיפות ויוצר מרחב אדיר ומעורר השראה. מאידך, אתה מרחיק את המטרה מהקורא.
כשאתה ממקד ומפשיט, את משתף ונותן אחיזה לכל, אך מאידך, אתה מקטין ומצמצם.

דרומי
הודעות: 6152
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי דרומי » א' מאי 10, 2020 11:08 pm

יש גם כאלה שסתם מספרים סיפורים, ואין להם כוונה מיוחדת לשום צד, לא להשגיב ולרומם ולא לקרב ולהוריד, אלא סתם לספר את האמת כמו שהיא... (ליתר דיוק: כמו שהם ראו אותה)

ויש כאלה שאוהבים דוקא את הסגנון הסתמי הזה

ארי שבחבורה
הודעות: 1061
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' מאי 10, 2020 11:12 pm

נוטר הכרמים כתב:אנסה להסביר, בתקוה שאצליח.

אכן לא בכדי תפסת את הגרש"ז כדוגמא. מורי ורבי היצר על כך שההתמקדות הזאת ב'פיינקייט' ובחיוכים לכולם יצרה איזה 'נספד' שלא כהלכה' ביחס לגדלות התורנית והעבודה הרוחנית הרצופה, ראה בהקדמת 'בשער' לספר דרכי שמואל על אהלות מהדורה שניה, בסוף כותב הגר"ש שלא יאריך על מידותיו הטובות שבזה מסתמא נספד כהלכה...

מוזר מאוד. מרנא הגרש"ז 'נספד שלא כהלכה' ביחס לגדלותו התורנית? כך הרגיש ר' שמואל?


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים