פורום אוצר החכמה

האם יש באיזהו מקומן תיעוד על הלימוד בישיבות שנמשך כסדרו לאחר יום הכיפורים ולא יצאו לבין הזמנים.
הן על המשך הזמן בסוכות והן על כל זמן חורף הארוך?

תיקון טעות: תשל"ד.

.בבקשה, הנה מזכרונותיו של מו''ר הגר''י שוורץ שסיפר לנו בעבר שהיה לו חלק בהחזרת החיידרים:
במלחמת יום כפור הייתי משגיח בישיבת אופקים, אחרי יום כפור כשחזרתי לירושלים באתי למו''ר ר' חיים (שמואלביץ) ודברתי איתו על כך שצריך שהילדים ילמדו בת''ת, והסכים, וביקשתי ממנו רשות להגיד את זה בשמו ושהוא שולח אותי, והסכים, הלכתי לר' משה דוד טננבוים, ודברנו עם רבי יחזקאל אברמסקי, ואכן נתנה ההוראה והילדים למדו גם בחוה''מ בחיידרים. החזרתי את הילדים לחיידרים בחוה''מ. לזה אף אחד לא התנגד. ובישיבות, (באופקים ודאי וגם בעוד מקומות) חזרו בחשון ואפילו יותר מאוחר. היה חולשה בחורף כי לא היה ''בין הזמנים'' מספיק... אמרו אז שבסוף החורף כבר הבחורים התרופפו, הרגישו שלא היה מספיק מנוחה, ואם בין הזמנים לא חזק גם הזמן יכול להיות לא כל כך...

בספרו של הרב חיים סבתו 'תיאום כוונות' הוא מספר על בחורים שהמשיכו בעיסוקם מיום כיפור עד סוף זמן חורף.

אוהב עמו כתב:האם יש באיזהו מקומן תיעוד על הלימוד בישיבות שנמשך כסדרו לאחר יום הכיפורים ולא יצאו לבין הזמנים.
הן על המשך הזמן בסוכות והן על כל זמן חורף הארוך?

שמעתי בעצמי מהגר"י ברודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שאמר שבאותו זמן חזרו לישיבה מיד אחרי יום הכפורים בלי כמה ימים של בין הזמנים,
ואמר שלא היה זמן חורף גרוע כמו הזמן חורף הזה. [הוא בא להדגיש שאם תיקנו בין הזמנים אין זה בכדי!]

בישיבת לומזא בפתח תקווה, לאחר דעיכתה, נעשה ניסיון לרומם את הישיבה מחדש, בכוחות מחודשים.
ההתחלה היתה בזמן אלול תשל"ג, ואכן, זמן אלול, היה מוצלח, עם קבוצה גדולה של בחורים.
אחרי שפרצה המלחמה, הבחורים לא חזרו כולם לזמן חורף, והעסק התמסמס.

רון כתב:

אוהב עמו כתב:האם יש באיזהו מקומן תיעוד על הלימוד בישיבות שנמשך כסדרו לאחר יום הכיפורים ולא יצאו לבין הזמנים.
הן על המשך הזמן בסוכות והן על כל זמן חורף הארוך?

שמעתי בעצמי מהגר"י ברודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שאמר שבאותו זמן חזרו לישיבה מיד אחרי יום הכפורים בלי כמה ימים של בין הזמנים,
ואמר שלא היה זמן חורף גרוע כמו הזמן חורף הזה. [הוא בא להדגיש שאם תיקנו בין הזמנים אין זה בכדי!]

אכן, לא היה זמן חורף גרוע כמו אותו זמן.
יש כאלה שאפילו לא סיימו את זמן החורף או לא הספיקו להתחיל.

רון כתב:שמעתי בעצמי מהגר"י ברודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שאמר שבאותו זמן חזרו לישיבה מיד אחרי יום הכפורים בלי כמה ימים של בין הזמנים,
ואמר שלא היה זמן חורף גרוע כמו הזמן חורף הזה. [הוא בא להדגיש שאם תיקנו בין הזמנים אין זה בכדי!]

מסתבר שאמר את ששמע מרבו המשגיח ר' יחזקאל זצ"ל זיע"א. זה כתוב בעוד מקומות, לא זוכר כעת היכן.

כמדומני, שבזמן מלחמת יום הכיפורים היתה בעיה גדולה שכמעט לא קיימת כעת, ריבוי הנייעס.
הקורונה לא תופסת שיחה בין זוג אנשים של יותר מכמה דקות. (גם לא כ"כ נח לשוחח).
בזמנו היתה תופעה מאוד קשה של בטלה כתוצאה מכל העדכונים של המלחמה.

אני מכיר אישית, יהודי מוכשר מאוד, ממשפחת אפרתים, למד אצל אחד מגדולי עולם, והיה בין חשובי תלמידיו.
איכשהו במלחמת יוה"כ הוא נפל חלל. איבד טעם בלימוד, והוא אברך צעיר ממש.
מאז לא חזר לעצמו, עוסק בקירוב רחוקים וכל מיני ענינים, אבל בהחלט אבידה כבירה.

יש קונטרס לזכרו של בן של רבי יעקב גאלינסקי שמודפסים שם מכתבים מאותה תקופה על המצב בפוניבז . איני זוכר יותר פרטים

נוטר הכרמים כתב:כמדומני, שבזמן מלחמת יום הכיפורים היתה בעיה גדולה שכמעט לא קיימת כעת, ריבוי הנייעס.
הקורונה לא תופסת שיחה בין זוג אנשים של יותר מכמה דקות. (גם לא כ"כ נח לשוחח).
בזמנו היתה תופעה מאוד קשה של בטלה כתוצאה מכל העדכונים של המלחמה.

אני מכיר אישית, יהודי מוכשר מאוד, ממשפחת אפרתים, למד אצל אחד מגדולי עולם, והיה בין חשובי תלמידיו.
איכשהו במלחמת יוה"כ הוא נפל חלל. איבד טעם בלימוד, והוא אברך צעיר ממש.
מאז לא חזר לעצמו, עוסק בקירוב רחוקים וכל מיני ענינים, אבל בהחלט אבידה כבירה.

מובלע כאן סיפור על תחיית המתים.

אולי תרחיב בבקשה

אדם שנפל חלל במלחמת יום כיפור, מקרב היום רחוקים. מדהים!

לייטנר כתב:אדם שנפל חלל במלחמת יום כיפור, מקרב היום רחוקים. מדהים!

ישר כח
כנראה הכוונה כמו שהיה עם רב דגול שאני מכיר אישית
שהוגדר ''חלל המלחמה'' על ידי משגיח הישיבה שלו מאחר שהתקשה ללמוד בתקופת המלחמה ובסוף והתנדב לצבא

ברכות י"ח ב'

רשעים (ש)בחייהן קרויין מתים שנאמר ואתה חלל רשע נשיא ישראל

אני חושב שכוונת הרב לייטנר לרמוז לכך, שראשית כל צריך לזכור שבמלחמת יוהכ''פ נהרגו אנשים, נפלו חללים פשוטו כמשמעו, אנשים רבים, צעירים, מהם בעלי משפחות, מהם יראים ושלמים. השאירו אחריהם משפחות שבורות ומדממות. ההתדיינות על זמן חורף חלש יותר או פחות שהיה בעקבותיה הינה.. איך לומר? לא מוצלחת במיוחד... קצת בעלת טעם לפגם.

פרנקל תאומים כתב:אני חושב שכוונת הרב לייטנר לרמוז לכך, שראשית כל צריך לזכור שבמלחמת יוהכ''פ נהרגו אנשים, נפלו חללים פשוטו כמשמעו, אנשים רבים, צעירים, מהם בעלי משפחות, מהם יראים ושלמים. השאירו אחריהם משפחות שבורות ומדממות. ההתדיינות על זמן חורף חלש יותר או פחות שהיה בעקבותיה הינה.. איך לומר? לא מוצלחת במיוחד... קצת בעלת טעם לפגם.

הסיפור שהבאתי, שאני אמנם לא עד להתרחשות, אך מכיר את האיש מקרוב ממש, הוא לא סיפור של זמן חורף פחות מוצלח,
אלא של הסתלקות בטרם עת של ת"ח ולמדן, למרות שהוא עדיין מתהלך, נושם ומעשן.
ולזה קראתי 'חלל'.

הדיון הכללי על המצב הרוחני לאחר מלחמת יוה"כ אין בו טעם לפגם או חוסר רגישות,
כמו שלהבדיל מחקר על המצב הכלכלי באותה תקופה אין בה משום קהות חושים על הקרבנות.

פרנקל תאומים כתב:אני חושב שכוונת הרב לייטנר לרמוז לכך, שראשית כל צריך לזכור שבמלחמת יוהכ''פ נהרגו אנשים, נפלו חללים פשוטו כמשמעו, אנשים רבים, צעירים, מהם בעלי משפחות, מהם יראים ושלמים. השאירו אחריהם משפחות שבורות ומדממות. ההתדיינות על זמן חורף חלש יותר או פחות שהיה בעקבותיה הינה.. איך לומר? לא מוצלחת במיוחד... קצת בעלת טעם לפגם.

אכן ואכן.

ישיבות שלמות (אם יורדים לרזולוציה של בחורי ישיבה דווקא...) כלל לא המשיכו את לימודיהם אחרי יום כיפור, ובכולן זמן חורף בקושי נפתח (כמה מהכותבים כאן יודעים שמלחמת יום כיפור לא הסתיימה בר"ח מרחשוון?). הרוצה, ינחש מדוע.

נוטר הכרמים כתב:הסיפור שהבאתי, שאני אמנם לא עד להתרחשות, אך מכיר את האיש מקרוב ממש, הוא לא סיפור של זמן חורף פחות מוצלח,
אלא של הסתלקות בטרם עת של ת"ח ולמדן, למרות שהוא עדיין מתהלך, נושם ומעשן.
ולזה קראתי 'חלל'.

הדיון הכללי על המצב הרוחני לאחר מלחמת יוה"כ אין בו טעם לפגם או חוסר רגישות,
כמו שלהבדיל מחקר על המצב הכלכלי באותה תקופה אין בה משום קהות חושים על הקרבנות.

ואת מי נציב מולו? את שמואל אורליאן הצדיק הי"ד, שלא זכה לעשן מאז יום כיפור ההוא אפילו סיגריה אחת?!

שימוש נכון במילים טיפה יאפס. בהקשר של מלחמת יום כיפור אף חוקר בעל טקט לא ישתמש במילים 'אבדה כבירה נגרמה עם החלטת הממשלה לצאת למלחמה' או 'מדד ת"א נפל חלל', בהתייחסו למצב הכלכלי.

אני מבין שמנסים לרמוז כאן שלא יבטלו את ביה"ז של הקיץ לפני אלול...

אדרבא,
על שבשנה כתיקונה אנו מצטערים, עתה לא כ"ש.

כנראה שכוונתך שביה"ז דקיץ נתקן מאוחר יותר מביה"ז של תשרי וניסן.

[אגב, מתי בדיוק?]

בפשטות, משהגיעו לארצות החמות.

אך בזמננו זכינו ת"ל לאוורור המזגנים, ואין כל טעם בשימור 'מסורת' זו.

החזרה ללימודים מיד אחרי חג הסוכות, ביום א' כ"ה תשרי, מתועד בעיתון המודיע של ימי החג ומוצאו. מצורף בזה אוסף מודעות מתוך המאגר 'הארכיון היהודי'.
ואגב, באותו חורף גם היו בחירות... נו, תארו לעצמכם...

ישיבת פונוביז, הזמן מתחיל בשעה 9:00 לפני הצהריים, מתפללים שם נץ? ...

זכורני שסיפר לנו הרב יחזקאל יעקבסון שליט"א, ראש ישיבת ההסדר שעלבים לשעבר, שבזמן חורף של מלחמת יוה"כ, הוא היה אברך צעיר בישיבה, אינני זוכר מדוע הוא לא
גוייס לצבא, והלימוד בביהמ"ד עבר לחדר האוכל בישיבה שהוא יותר למטה וממוגן, וכיוון שרבנים רבים גויסו למלחמה, כל השאלות של הבחורים באותו זמן הגיעו אליו, והוא התבקש ע"י רבני הישיבה להיות 'משיב'.

מתוך הספר "כאיל תערוג- עצות הדרכות והנהגות בתהלוכות החיים ממרן רבנו הגראי"ל שטיינמן" עמ' תתז:
בתקופת המלחמה בשלשת השבועות תשס"ז, סיפר הגה"צ ר' דן סגל שהיה אצל רבנו להציע לבטל את הבין הזמנים של אב.
אמר רבנו: היה מן הראוי כן, אך לא ילך... אמר לו ר' דן הלא ה'גדולים' יגידו...
וענה רבנו: היצה"ר ג"כ 'גדול'... ואמר ר' דן: אבל כל ה'גדולים'... וענה רבנו: הוא ה'גדול' המבוגר מכולם...
עוד הביא ר' דן בשם רבנו: היצה"ר כבש את הזמן הזה של אב בכיבוש מלחמה... לאחמ"כ התבטא שאם לא יהיה בין הזמנים האלול יהיה חלש, ואם האלול יהיה חלש זה לא טוב, ולא רק אלול אלא כל החורף יכול להחלש מזה. וכבר היה פעם מלחמה שלא עשו בין הזמנים וכל החורף נחלש מפני זה. (רשימות הגר"י סוקל)
וכנראה כוונתו לאותו זמן חורף.

נחמת ארי כתב:מתוך הספר "כאיל תערוג- עצות הדרכות והנהגות בתהלוכות החיים ממרן רבנו הגראי"ל שטיינמן" עמ' תתז:
בתקופת המלחמה בשלשת השבועות תשס"ז, סיפר הגה"צ ר' דן סגל שהיה אצל רבנו להציע לבטל את הבין הזמנים של אב.

איזו מלחמה היתה בשלושת השבועות תשס"ז?!
אולי הכוונה לתשס"ו, הידועה בשם 'מלחמת לבנון השניה'?

ט"ס.

מצ"ב מודעה שנתלתה הבוקר בישיבת ההסדר במעלה אדומים.
יהי רצון שנתבשר בשורות טובות ונוושע במהרה בישועה שלמה!

א"כ אחר כל האמור כאן, מדוע לא מתחשבים בזקני הדור הקודם?

דרופתקי דאורייתא כתב:

רון כתב:שמעתי בעצמי מהגר"י ברודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שאמר שבאותו זמן חזרו לישיבה מיד אחרי יום הכפורים בלי כמה ימים של בין הזמנים,
ואמר שלא היה זמן חורף גרוע כמו הזמן חורף הזה. [הוא בא להדגיש שאם תיקנו בין הזמנים אין זה בכדי!]

מסתבר שאמר את ששמע מרבו המשגיח ר' יחזקאל זצ"ל זיע"א. זה כתוב בעוד מקומות, לא זוכר כעת היכן.

חשוב מאד היכן אמר זאת ר' חצקל?

במחילה, אני לא מבין את כל הדיון כאן
ישנם כמה טעמים ברורים למה אי אפשר שיימשך הבין הזמנים, הן מצד חובתנו הרוחנית בשעה נוראית שכזו, והן מצד טעמים ידועים נוספים
אז נניח שהדבר באמת יביא רפיון אח"כ בחורף, האם זו כעת סיבה לא לעשות את מה שצריך?, וכי אם מישהו יש לו חולה מסוכן הוא לא יתפלל עבורו בכל כוחו, כי מחר הדבר יגרום לו רפיון בשחרית?

ולגוף הענין, יש דרכים להתמודד עם הבעיה, כמו חופשת חנוכה מורחבת, דבר שבלא"ה אולי נצרך בחורף מעובר, ועוד כהנה.

יהושפט כתב:במחילה, אני לא מבין את כל הדיון כאן
ישנם כמה טעמים ברורים למה אי אפשר שיימשך הבין הזמנים, הן מצד חובתנו הרוחנית בשעה נוראית שכזו, והן מצד טעמים ידועים נוספים
אז נניח שהדבר באמת יביא רפיון אח"כ בחורף, האם זו כעת סיבה לא לעשות את מה שצריך?, וכי אם מישהו יש לו חולה מסוכן הוא לא יתפלל עבורו בכל כוחו, כי מחר הדבר יגרום לו רפיון בשחרית?

ולגוף הענין, יש דרכים להתמודד עם הבעיה, כמו חופשת חנוכה מורחבת, דבר שבלא"ה אולי נצרך בחורף מעובר, ועוד כהנה.

גוט געזאגט.
לא ראיתי שאמרו שההחלטה במלחמת יו"כ היתה שגוייה. רק ציינו את תוצאותיה.

בגולה כתב:החזרה ללימודים מיד אחרי חג הסוכות, ביום א' כ"ה תשרי, מתועד בעיתון המודיע של ימי החג ומוצאו. מצורף בזה אוסף מודעות מתוך המאגר 'הארכיון היהודי'.
ואגב, באותו חורף גם היו בחירות... נו, תארו לעצמכם...

בין הזמנים תשלד מוקטן.jpg (501.33 KiB) נצפה 2351 פעמים

jpg[/attachment]

היו ימים!!! גם היום היו בארץ מספר תלמודי תורה חרדים כמו פעם...

מה קשר, בימים ההם לא היו טילים ואזעקות והנחיות של פיקוד העורף כמו היום. ודווקא אלו שפותחים את התתים לא פותחים את הישיבות ומה קרה עם הכמו פעם, עולם הפוך.

ונתנו ידידים כתב:מה קשר, בימים ההם לא היו טילים ואזעקות והנחיות של פיקוד העורף כמו היום. ודווקא אלו שפותחים את התתים לא פותחים את הישיבות ומה קרה עם הכמו פעם, עולם הפוך.

ראה שאלת חלום בשם תלמידי הגר"א:


(אגב, הורדתי מהיברו בוקס, כי בעותק של "אוצר החכמה" חסר את הדף הזה)

אותם תלמודי תורה שהיו פתוחים היום, למדו ושמרו על עם ישראל, גם בזמן דמיונות הקורונה והחורבן הגדול של אלפי ילדים ובחורים היל"ת רח"ל.

לאו דווקא

מה עם הישיבות, גדולות וקטנות?
נפתחו היום?
מה הורו הגדולים?

אליסף כתב:מה עם הישיבות, גדולות וקטנות?
נפתחו היום?
מה הורו הגדולים?

ישיבות גדולות נפתחו רבים, חלקם נפתחים מחר, אלו שבדרום כנראה שעדיין לא.
קטנות לא שמעתי שנפתחו.