הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

גמח · הודעהעל ידי **גמח** » ו' אוגוסט 21, 2020 10:03 am

זאב בן מיכאל כתב:סיפר לבקשתי על לימודיו בפוניבז' וחברון.
על תכנית הלימודים וההספקים שנהג אז.
חבל על דאבדין.
הי חסיד הי עניו.

תוכל להרחיב?

עושה חדשות

יש באוצר הרבה ספרים אשר שם מחברם הוא הגרז"נ זצ"ל
על מסכתות על שו"ע על טעמי המצוות ועל מועדים וכו'
אבל לפי מה שראיתי הוא לא כתבם אלא נערכו ע"פ שיעוריו.
האם מישהו מתלמידיו או משפחתו יכול להצביע לי איזה ספר/ים מתוכם אפשר לומר ש"זה הספר שלו" כפשוטו.

גלרשטיין · הודעהעל ידי **גלרשטיין** » ו' אוגוסט 21, 2020 10:36 am

ראיון עם הגרז״נ גולדברג.pdf: (2.44 MiB) הורד 391 פעמים

גלרשטיין · הודעהעל ידי **גלרשטיין** » ו' אוגוסט 21, 2020 10:52 am

קונטרס מראה וחידות - הגרז״נ גולדברג.pdf: (263.93 KiB) הורד 407 פעמים

אשרי יושבי ביתך

מצו"ב שני מכתבים מהגאון זצ"ל, בעניין דיבור בסוף התפלה וחומרת העניין:

עזריאל ברגר

דרופתקי דאורייתא כתב:
לכשיבקע כתב:אגב מה המקור לזה שכאשר רק שרק אחד השמות הוא כשם החותן (שלמה זלמן - זלמן נחמיה) אין קפידא מצד תקנת רבי יהודה החסיד?

כי זה שם בפני עצמו, וכמדומני שנידון כבר בפורום. וראה דברי הגרי"ח סופר שליט"א בקונטרס אור שלום על מהרש"ם (הועלה באשכול על מהרש"ם) - בסופו, בקונ' עטרת שלום סי' א, עמוד מז, מה שכתב על מהרש"ם וחתנו הג"ר שלום רובנשטיין.

כמדומני שאחד המקורות הראשוניים בזה הוא בשו"ת צמח צדק (ליובאוויטש) - אה"ע קמג.

עזריאל ברגר

לייטנר כתב:עבור דורשי רשומות, אציין שהמילה 'גרזן' מופיעה רק פעמיים בתורה (ועוד פעמיים בתנ"ך כולו), ושתיהן בפרשתנו.

בברכה המשולשת כתב:שמעתי מהרב יצחק בזק שליט"א שהרב מאוד לא אהב את הכינוי הגרז"ן

מעניין שבכל ארבעת הפעמים שמוזכר הגרזן בתנ"ך - כולם הם לשלילה!

בן ירושלים

וי לנו על אבדן הגאון זצ"ל. עוד חזון למועד לתאר את דמותו וענקותו בתורה.

כעת אציין כמה נקודות קטנות :
א. פעם מסר לפרסם מאמר תורני , ובתקופה ההיא היה צריך להתאים את הציון להערות להערות עצמן בצורה ידנית. אם נשמטה איזו הערה ולא מחקו המיספור שלה מגוף הטקסט הרי נוצר סלט ובלבול. וזה היה סיוט לכל עורך. כך קרה לי פעם עם רב חשוב זצ"ל שלאחר מכן התקשר בחמת זעם וטען שהפכנו אותו לשיכור וכל הקוראים יחשבו שהשתגע. כל ההתנצלויות לא עזרו ו'חטפתי' ממנו כעשרים דקות דברי תוכחה וכיבושין מתוך אזהרה שלא אפנה אליו שוב לבקש מאמר. ואילו אצל הגרז"נ זצ"ל, כל פניה לקבל מאמר היתה נענית ברצון וכמעט על כל נושא יכולת לבקש מאמר מוזמן. באחת הפעמים קרתה התקלה הנ"ל במאמרו. לא ידעתי את נפשי ובחיל ורעדה התקשרתי לבנו הרב אליהו להתנצל. כשסיפר לאביו על הענין התגובה היתה : חבל, אבל אני מבין שזה עלול לקרות. כמובן בזה הסתיים הענין ולא היתה השפעה על ההמשך.

ב. שמעתי מבעלת המעשה: בחורה בעלת תשובה עבדה אצל אמן שהיה 'זרוק' ופוטרה מהעבודה אך המעסיק סרב לשלם משכורות אחרונות מטעמים שונים.היא פנתה לרב מרדכי אויערבאך שהמליץ שילכו לדין תורה אצל גיסו הגרז"נ. ואכן הוא סידר להם תור. הבחורה פחדה וביקשה מחברה שאף היא עבדה שם שתבוא עמה. כשהגיעו הבנות, הרבנית קיבלה פניהם בחיבה אך סרבה להכניסם אל הרב להסביר לו הענין "בגלל שהרב שומע רק את שני הצדדים יחד". כשהגיע המעביד היה לבוש בכובע וחליפה, הרבנית אמרה לבנות: אין לכם מה לפחד, אני תפסתי שזו תחפושת, והרב ודאי יתפוס זאת מיד, תציגו את הצד שלכם בלי לפחד. התובעת והמעביד נכנסו והעלו טענותיהם והרב פסק שמגיע לה מה שדרשה. הוא אמר למעביד בתקיפות: עכשיו תוציא צ'ק ותכתוב עכשיו מה שמגיע לה. ואז הרב שאל מיהי הבחורה שמחכה בחוץ, כשהוסבר לו שגם היא עובדת אצל הנ"ל אמר מיד, גם אותה הוא ודאי יפטר אז תוציא עוד צ'ק ותכתוב גם לשניה (למרות שהיא לא באה בתור תובעת שהרי לא פיטר אותה בינתיים)

ג. היה לי דו"ד עם מוסד תורני כלשהוא. סוכם שנלך לבוררות. כל שם שהעליתי נפסל על ידם בטענה שהם רוצים רק דיין מוכר. כל השמות שהעלו הם נפסלו על ידי לאחר התיעצות עם מו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל בגלל שתמיד ידע מה המחויבות והקשר בין אותו דיין לראש המוסד ההוא. לגבי חלק מהשמות טען שהם חברונער'ס ו'חייבים' לראש המוסד בגלל קשרים חזקים מהעבר בישיבה. לבסוף ר' שמואל הציע את גיסו ר' זלמן נחמיה. שאלתי : הרי גם הוא חברונר? ר' שמואל הסתכל עלי במבט תוכחה : נכון, אבל יש בו כזו נקיות והיכרותו עם ראש המוסד לא תשנה אצלו כלום והוא ידון בענין בלי שום פניה ומשוא פנים.

ועוד חזון למועד סיפורים מאלפים על גדלותו, ישרותו, וחכמתו של האי רב גאון זצ"ל

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ו' אוגוסט 21, 2020 2:32 pm

טרם קראתי מה שכתבו כאן לעיל ואולי כבר הזכירו זאת.

ישנם נושאים רבים בחו"מ שהוא היה החלוץ והנחשון שפתח את הנושא והביא את המקורות המתאימים לדון בהם, כאשר רק לאחר שהגרז"נ עסק בהם ופתח את הנושא עם מ"מ מתאימים, המשיכו רבנים ותחי"ם אחרים לעסוק בהם.
הוא הביא ראשון את הקצותים והנתובותים המתאימים לדמותם לנידון ולאחריו- העיון בנושא היה הרבה יותר קל כמובן.

אציין כדוגמה את נושא זכויות היוצרים, שהוא היה הראשון שהביא ב'תחומין' את כל המ"מ שצריך לדמותם לנידו"ד, ומשם כבר כתבו הרבה זה אומר בכה וזה אומר בכה, וכן עוד נושאים לא מעטים, רובם בתחומין וכדומה.
תנצב"ה

שומר · הודעהעל ידי **שומר** » ו' אוגוסט 21, 2020 2:49 pm

לפני 30 שנה מסר שיעור בכולל של הרב גורן מול הכותל מאד הופתעתי

חשבה לטובה

שומר כתב:לפני 30 שנה מסר שיעור בכולל של הרב גורן מול הכותל מאד הופתעתי

מה יש להיות מופתע לא ראה בחוגי הדלי''ם משהוא שונה והעמיד תלמידים הרבה בקרבם.
ואף עם גיסו הגר''ש אויערבאך זללה''ה היה חלוק על דרכו, וכבר אמרו דורשי רשומות בדרך רמז ונשל הגרז''ן מן העץ.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' אוגוסט 21, 2020 4:30 pm

אכתוב כאן כמה דברים שנזכרתי:

א. פעם הרב חידש בשיעור ששיטת הרמ"א בהדלקת נר חנוכה מבוססת על שיטת רש"י. לאחד השומעים היה מאוד קשה לקבל את החידוש והוא חזר שוב ושוב: "זה כתוב? הרב ראה את זה באישזהו מקום?". הרב אמר שלא ראה את זה בשום מקום אלא כך יצא לו מלימוד הסוגיה, השואל חזר שוב "אז אף אחד לא כתב את זה?" וסירב לקבל את החידוש, הרב היה נבוך, הרי השואל לא מתווכח לגופו של ענין אלא שואל האם מישהו קדמו בחידוש, ומה עליו לענות. קמתי ממקומי והכרזתי: "אני ראיתי פעם ספר שכותב את זה", ראיתי את פניו של השואל נרגעות ופניו של הרב מביעות סקרנות, והמשכתי: "והוא כותב בספר ששמע את החידוש הזה מהרב זלמן נחמיה גולדברג...". ושניהם צחקו.

ב. פעם בא לשאול אותו בחור עם צרכים מיוחדים והיה ניכר שהרב לא נתן לו יחס מיוחד ולא התאמץ בשבילו, אלא פשוט נתן לו יחס רגיל כמו לכולם, כביכול לא שם לב לבעיה. זה השרה רוגע, כי לפעמים היחס המיוחד רק מדגיש את החריגות שלו.

ג. הרב המליץ ללמוד את דורות הראשונים, אמר שעבר על כל כרכיו כמה פעמים וקיבל ממנו הרבה ידיעות בסדר הדורות וביסודות התושב"ע.

ד. הרב סיפר לחברי שפעם הוא השתתף בסיום הרמב"ם של חב"ד, והרב שך שלח שליח כדי להסביר לרב מדוע זה לא בסדר ושלהבא לא יעשה כן. השליח פתח בטענות פוליטיות והרב הדף אותם וסירב להכנס אליהם. לאחר מכן השליח טען שלימוד בסיסי של פרק או שלושה פרקים ליום בלי העמקה הוא בעייתי, והרב דחאו שליגמר איניש והדר ליסבר, ושלימוד כזה דווקא תואם את רצונו של הרמב"ם שירכשו בקיאות בחיבורו. ולבסוף טען השליח שיש בלימוד כזה מכשול, כי הרמב"ם אינו הלכה למעשה - בשלב הזה הרב לקח את המושכות, הוביל את השיחה והראה לו את הקשר ההדוק בין פסקי הרמב"ם לפסקי השו"ע תוך כדי דוגמאות מפורטות (בעל פה, כמובן) עד שהשליח התייאש והלך.

ה. חברי שאל את הרב האם הוא היה דיין בתקופת הרב אלישיב. הרב ענה שלא, ושהוא היה בכולל שבט ומחוקק כשהרב אלישיב הגיע לרב אונטרמן להתייעץ איתו ולתכנן את התפטרותו מבית הדין. חברי שאל מה הם אמרו, והרב ענה בפליאה: "מה זאת אומרת?! לא הקשבתי, הרי השיחה לא היתה ממוענת אליי".
שוו בנפשכם. הרב אלישיב והרב אונטרמן, הרב הראשי הקודם והדיין הבכיר, שני דמויות מרכזיות בפרשת האח והאחות, נפגשים לשוחח לקראת צעד דרמתי של אחד מהם, והרב עומד בצד ולא מקשיב כי לא הוזמן!

ו. סיפר לי אדם שנתקע עם הרב בפקק, ואמר לרב שאי אפשר לנסוע כי יש הפגנה וחוסמים את הכביש. הרב שאל מדוע חוסמים את הכביש ונענה שזו הפגנה נגד הגיוס. הרב אמר שאינו מבין, וכי מה הבעיה לדחות גיוס, מדוע יש צורך להפגין. חברי השיב שהם לא מוכנים להתייצב בלשכת גיוס. הרב הפטיר שאם כך הוא אינו מבין מדוע להפגין ומיד שינה את נושא השיחה עניין אחר.
חברי התפעל מאוד, הרי גיסיו עומדים בראש מחנה המפגינים והרב עושה עצמו כאינו יודע ולא מכיר, מביע את דעתו במשפט אחד ומיד בורח מן הדיון.

ז. דבר שהיה ניכר אצל הרב הוא שהיה מדבר לפי רוחו של אדם וקשה היה ניתן להוציא ממנו הכרזות. פעם מישהו העלה נידון הלכתי והציע הכרעה כלשהי, הרב הנהן ואמר שזה בהחלט אפשרי. השואל המשיך והוכיח מדוע הכרעה זו חייבת להיות נכונה, והרב ענה שהוא שומע וזה מסתבר. לאחר מכן, השואל, שהיה הגון וישר, אמר לי: אי אפשר לפרסם "הגרז"ן אמר ש...", הוא רק אמר שהחידוש שלי אפשרי ואפילו מסתבר, ושאם אני רוצה אני יכול לפסוק כך, אבל הוא עצמו לא נתן הסכמה ואפשר לנחש שמחר בבוקר הוא לא יעשה כך.

ח. פעם אחד הרבנים בא עם שאלה קשה למעשה שתלויה בהבנת רא"ש כלשהו במועד קטן, הרב זכר את הסוגיה ודן בה עם השואל אבל לא זכר את לשון הרא"ש כך שלא יכול היה להכריע בין שתי הבנות בו ולהגיע להלכה למעשה. הרב חייך והתלונן: "תלמידי חכמים גדולים מכינים סוגיה במשך שבוע שלם ואחר מתקילים אותי תוך כדי שאני הולך בדרך, מה אוכל לעשות?".

ט. כמו שחזרו וסיפרו רבים, מאוד היה מפעים לראות את השליטה שלו ואת השאלה בתחילת השיעור "על איזה נושא את רוצים שנדבר", ואת הענווה העצומה שלו, הליכה בצידי דרכים ובריחה מפני הכבוד.

י. את השיעור על חזרות בלימוד שמעתי כמה פעמים, כנראה שהיה היה חשוב לו.
הרב היה מסביר שאת החזרות צריך לעשות מיד ולא לאחר זמן, כי מטרתם אינה להזכיר דברים ששכחתי אלא לחקוק את הלימוד ב'כוחות הבהירים' שבמוח ולא בכוחות הכהים. היה היה נותן דוגמא כשלומדים תוספות שמקשה סתירה מסוגיה שלמדנו פעם ואנחנו אפילו זוכרים, ואילו אנו לא הקשנו זאת מדעתנו, הסיבה היא שלא מספיק לזכור, צריך שזה היה מראש ברמה כזאת אם נראה סוגיה סותרת זה מיד יקפוץ לנו.
וכאשר חזרות נעשות כך, במיידי, הן לא לוקחות זאת רב.
בנוסף, הרב אמר שלפעמים קשה להבין מהלך בספר כלשהו בגלל שעד אנחנו מגיעים לשלב החמישי במהלך שאנחנו לא זוכרים באופן ברור את ארבעת השלבים הקודמים, ולכן זה לא מובן. בספר אור המועדים הרב מדגים זאת עם קושיה של מהרי"ל דיסקין, הוא מחלק אותה לשלבים רבים ואומר שעל הלומד לחזור על כל שלב ולהתקדם הלאה רק כאשר הוא בטוח שהכל מונח בראשו.
לפי מה שזכור לי מה שזכור לי מהשיעורים, הרב אמר שהוא לא לומר בבקיאות, אלא לומד דברים חדשים בעיון והבקיאות היא בשביל החזרות.

יא. אצל ראשי הישיבות מופיע כמה פעמים הביטוי 'מצוה קיומית' והרב טען שאין דבר כזה. יש 'מצוה מותנית' שקשורה בתנאי שאותו לא חייבים לקיים, אך משהתחייבנו בו המצוה חובה עלינו (לא חייב ללבוש בגד 4 כנפות, אך אם לבש חייב לשים ציצית), אך לא מצוה קיומית שהיא רשות. הרב הוסיף שיכול להיות פרט במצוה שהוא רשות, אך עיקר המצוה חייב להיות חובה. [בכתב, כמדומני הדברים מופיעים במאמרו על ישוב א"י בבית אהרן וישראל].

יב. בהספדים דיברו על בקיאותו הגדולה בקצות ובנביבות, גם במה ש'כתוב' בין השורות', וכן בכתבי רעק"א והחידושי הרי"ם, ר' יצחק אלחנן ספקטור, אחיעזר ועוד. אבל אין לטעות, הרב לא היה ידען גדול בספרים, הוא ידע כמות מסויימת של ספרים ואותה ידע ישר והפוך, אבל מלבד ספרים מסויימים שהתחבר אליהם או גדל עליהם, הוא לא נזקק לעוד ספרים. על אף עיסוקו הגדול בפסיקה הוא כמעט לא מביא שו"תים בכתביו - הוא דן בסוגיה מיסודותיה וחוצב משם חידושים ודיוקים, וככל הנראה, היכולת שלו לקרוא בגמ' ובשו"ע דברים שאחרים לא הצליחו לראות שם, השביעה אותו, בלי שהתעורר בו יצר החיפוש בספרים.

יג. פעם, לאחר שהאריך הגר"א שפירא בסיפורים על גדולי ירושלים, סיים: "כל אלו כבר בעולם האמת, אולם אם ברצונכם לראות מעין דיוקנם בעולם הזה, לכו אל ר' זלמן נחמיה".

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' אוגוסט 21, 2020 4:32 pm

עושה חדשות כתב:יש באוצר הרבה ספרים אשר שם מחברם הוא הגרז"נ זצ"ל
על מסכתות על שו"ע על טעמי המצוות ועל מועדים וכו'
אבל לפי מה שראיתי הוא לא כתבם אלא נערכו ע"פ שיעוריו.
האם מישהו מתלמידיו או משפחתו יכול להצביע לי איזה ספר/ים מתוכם אפשר לומר ש"זה הספר שלו" כפשוטו.

משפט ערוך ונתיב מצוותיך נערכו ממחברות שהרב כתב בעצמו, ולא משיעורים שמסר (דברי העורכים שם נכתבו בגופן קטן יותר).

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' אוגוסט 21, 2020 4:46 pm

אעלה מאמרים ושיעורים ממנו ששמרתי באמתחתי

אין עד נעשה דיין - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (463.43 KiB) הורד 291 פעמים

בגדרי החיוב להעיד לחבירו ובגדרי חייב בדיני שמים - הרב זלמן נחמיה גולדברג. משפט ברור.pdf: (355.4 KiB) הורד 181 פעמים

בדין אינו חוזר ומגיד, ואימתי מהני אמתלא, וכל מקום שהאמינה התורה עד אחד הרי הוא כשנים - הרב זלמן נחמיה גולדברג. משפט ברור.pdf: (233.66 KiB) הורד 222 פעמים

בדין מספר חוטי התכלת בציצית - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (105.82 KiB) הורד 219 פעמים

בענין מפי כתבם ועדות שבשטר - הרב זלמן נחמיה גולדברג. משפט ברור.pdf: (284.94 KiB) הורד 260 פעמים

בענין פסול קטן או פתי לעדות - הרב זלמן נחמיה גולדברג. משפט ברור.pdf: (239.78 KiB) הורד 219 פעמים

בעקבות רש''י בקידושין - הרב זלמן נחמיה גולדברג.PDF: (1.79 MiB) הורד 190 פעמים

ברכת חתנים בסעודת שבע ברכות על ידי אשה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.PDF: (978.39 KiB) הורד 305 פעמים

804[1] - תגובה למאמרים בצהר ז - נהיגה במהירות מופרזת, עשיית דין לעצמו - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (27.24 KiB) הורד 164 פעמים

923[1] - תוקפם של מדרשי אגדה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (47.24 KiB) הורד 344 פעמים

דברים שלא דנים בזמן הזה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (446.48 KiB) הורד 182 פעמים

ההבדל בין עדות לדיינות - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (436.61 KiB) הורד 220 פעמים

החיוב להעיד - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (443.52 KiB) הורד 191 פעמים

הלכתא כבתראי - הרב זלמן נחמיה גולדברג. ממעין מחולה י.pdf: (67.96 KiB) הורד 282 פעמים

לפשר המחלוקות בתלמוד-הרב זלמן נחמיה גולדברג.PDF: (2.35 MiB) הורד 324 פעמים

לפשר המחלוקות בתלמוד-הרב זלמן נחמיה גולדברג2.PDF: (2.65 MiB) הורד 247 פעמים

לפשר המחלוקות בתלמוד-הרב זלמן נחמיה גולדברג3.PDF: (2.8 MiB) הורד 270 פעמים

לפשר המחלוקות בתלמוד-הרב זלמן נחמיה גולדברג4.PDF: (2.86 MiB) הורד 281 פעמים

לפשר המחלוקות בתלמוד-הרב זלמן נחמיה גולדברג5.PDF: (2.07 MiB) הורד 282 פעמים

סמכות מלך וסמכות בי''ד לדון בגרמא וע''פ אומדנה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.PDF: (1.01 MiB) הורד 225 פעמים

סמכות מלך וסמכות בי''ד לדון בגרמא וע''פ אומדנה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.PDF: (1.01 MiB) הורד 225 פעמים

עדים זוממים - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (450.91 KiB) הורד 192 פעמים

פסול אילם לעדות - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (431.63 KiB) הורד 173 פעמים

פסול קטן ושוטה לעדות - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (441.19 KiB) הורד 227 פעמים

פשרה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (437.81 KiB) הורד 186 פעמים

קבלת עדות בשטרות - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (486.67 KiB) הורד 167 פעמים

קיום שטרות - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (441.21 KiB) הורד 212 פעמים

רבדים ב'רבדים'; שיקולי הוראה וחינוך בדרך הוראת התלמוד - הרב נריה גוטל עם נספח מהגרז''ן גולדברג. בד''ד 15.doc: (152 KiB) הורד 246 פעמים

שבחי הפשרה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (74 KiB) הורד 214 פעמים

שו''ת בענין העגונות מאסון מגדלי התאומים2 - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (161.03 KiB) הורד 349 פעמים

שו''ת בענין העגונות מאסון מגדלי התאומים3 - הערות הרב מנחם מנדל סנדרוביץ, ותשובת הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (123.66 KiB) הורד 227 פעמים

שש הערות בעניין כוונה בשחיטה - הרב זלמן נחמיה גולדברג.pdf: (449.13 KiB) הורד 221 פעמים

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ו' אוגוסט 21, 2020 5:01 pm

חוץ מענוותנותו המופלגת והיוצאת דופן, הגרז"נ גם היה אדם מאד נוח, בצורה יוצאת דופן, את זה חוויתי באופן אישי. כך אני מבין כל מיני נקודות שאנשים העלו פה.

יהודה בן יעקב

יצחק אייזיק כתב:
דעת_האברך כתב:שמעתי מחתנו שליט"א (שהינו שא"ב) שכל פעם שחמיו היה לומד דבר שהיה חדש לו היה משננו על המקום כמאה פעמים, וכך זכר בסופו של דבר את כל התורה כולה [כמדומני שבהקדמת ספרו דברי משפט הוא כותב עצה זו לזכירת הלימוד].

כאן מובא שיעור בעניין דרכי הלימוד בו מוסבר בהרחבה העניין שיש בזה:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/9 - חלק ראשון

https://www.yeshiva.org.il/midrash/10 - חלק שני

האם ישנם שיעורים כתובים של דרכי הלימוד והחזרה?
הקישורים הנ"ל חסומים לי, ואני מעדיף שיעורים כתובים

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אוגוסט 21, 2020 5:24 pm

חשבה לטובה כתב:
שומר כתב:לפני 30 שנה מסר שיעור בכולל של הרב גורן מול הכותל מאד הופתעתי

מה יש להיות מופתע לא ראה בחוגי הדלי''ם משהוא שונה והעמיד תלמידים הרבה בקרבם.
ואף עם גיסו הגר''ש אויערבאך זללה''ה היה חלוק על דרכו, וכבר אמרו דורשי רשומות בדרך רמז ונשל הגרז''ן מן העץ.

דורשי הרשומות כנראה לא הכירו את הפסוק...

בן ירושלים

חשבה לטובה כתב:
שומר כתב:לפני 30 שנה מסר שיעור בכולל של הרב גורן מול הכותל מאד הופתעתי

מה יש להיות מופתע לא ראה בחוגי הדלי''ם משהוא שונה והעמיד תלמידים הרבה בקרבם.
ואף עם גיסו הגר''ש אויערבאך זללה''ה היה חלוק על דרכו, וכבר אמרו דורשי רשומות בדרך רמז ונשל הגרז''ן מן העץ.

ר זלמן נחמיה היה חלוק גם על כל רעיון דגל התורה. בשנת תשמ"ט הוא אף השתתף בכינוס אגו"י שארגן מנחם פרוש. אצל משפחת גולדברג האי נחת מ'עץ' הכוונה לא לעץ תשע"ג של ר' שמואל אלא מה'עץ' של תשמ"ט - הרב שך.
הערכה ההדדית בין הגר"ש לגרז"נ היתה עצומה. (מהגר"ש עצמו שמעתי וכן מכמה ממתלמידיו, ואת הערכת הגרז"נ אל הגר"ש שמעתי ממשפחתו. (לפחות אחד מחתני הגרז"נ הוא תלמיד מובהק וצועד בדרכו של הגר"ש).
דומני שהגרז"נ היה בשיטה של כל הרוצה ליטול יבוא ויטול ולכן אמר שיעורים בכל מקום שהוזמן. אבל השקפתו הבסיסית היתה מתוך מבט תורני - חרדי קלסי. כך חינך את ילדיו, וכך חי. לפני שנים פרסם (דומני בהמעיין) מאמר בדבר העדיפות הברורה של החינוך הישיבתי המקובל על 'הסדר' וכו'. בזכרוני שהיה זה מאמר יסודי ומנומק היטיב כדרכה של תורה. (ואף היו בו ידיעות רבות בהיסטוריה ומסורת הדורות). יבואו המומחים ויזכונו בהעלאת מאמר זה.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' אוגוסט 21, 2020 6:07 pm

יהודה בן יעקב כתב:
יצחק אייזיק כתב:
דעת_האברך כתב:שמעתי מחתנו שליט"א (שהינו שא"ב) שכל פעם שחמיו היה לומד דבר שהיה חדש לו היה משננו על המקום כמאה פעמים, וכך זכר בסופו של דבר את כל התורה כולה [כמדומני שבהקדמת ספרו דברי משפט הוא כותב עצה זו לזכירת הלימוד].

כאן מובא שיעור בעניין דרכי הלימוד בו מוסבר בהרחבה העניין שיש בזה:

https://www.yeshiva.org.il/midrash/9 - חלק ראשון

https://www.yeshiva.org.il/midrash/10 - חלק שני

האם ישנם שיעורים כתובים של דרכי הלימוד והחזרה?
הקישורים הנ"ל חסומים לי, ואני מעדיף שיעורים כתובים

הנה פידיאף מתוך הקישורים הנ"ל

דרכי לימוד וחזרה ב'-הדפסה בית מדרש.pdf: (72 KiB) הורד 301 פעמים

דרכי לימוד וחזרה א'-הדפסה בית מדרש.pdf: (84.81 KiB) הורד 351 פעמים

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ו' אוגוסט 21, 2020 6:09 pm

בן ירושלים כתב:לפני שנים פרסם (דומני בהמעיין) מאמר בדבר העדיפות הברורה של החינוך הישיבתי המקובל על 'הסדר' וכו'. בזכרוני שהיה זה מאמר יסודי ומנומק היטיב כדרכה של תורה. (ואף היו בו ידיעות רבות בהיסטוריה ומסורת הדורות). יבואו המומחים ויזכונו בהעלאת מאמר זה.

כמדומני שזה פורסם ב"מספרא לסייפא" של ישיבת שעלבים. אולי הרב יואל קטן יזכור

בברכה המשולשת

פלוריש כתב: א. פעם הרב חידש בשיעור ששיטת הרמ"א בהדלקת נר חנוכה מבוססת על שיטת רש"י. לאחד השומעים היה מאוד קשה לקבל את החידוש והוא חזר שוב ושוב: "זה כתוב? הרב ראה את זה באישזהו מקום?". הרב אמר שלא ראה את זה בשום מקום אלא כך יצא לו מלימוד הסוגיה, השואל חזר שוב "אז אף אחד לא כתב את זה?" וסירב לקבל את החידוש, הרב היה נבוך, הרי השואל לא מתווכח לגופו של ענין אלא שואל האם מישהו קדמו בחידוש, ומה עליו לענות. קמתי ממקומי והכרזתי: "אני ראיתי פעם ספר שכותב את זה", ראיתי את פניו של השואל נרגעות ופניו של הרב מביעות סקרנות, והמשכתי: "והוא כותב בספר ששמע את החידוש הזה מהרב זלמן נחמיה גולדברג...". ושניהם צחקו.

העירני בני בכורי נ"י שהגאון הרב זלמן נחמיה זצ"ל היה חוזר על זה תדיר בשיעורים לפני חנוכה.
וסיפרו לו שפעם אחת העיר לו אחד מהלומדים שבדרכ"מ הארוך מבואר שמקורו ברמב"ם (ולא ברש"י)
והשיב הגאון זצ"ל שכך יצא לו מלימוד הסוגיא, וכשהוא למד את הסוגיא לא היה את הדרכ"מ הארוך

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס

שומע ומשמיע

בברכה המשולשת כתב:
פלוריש כתב: א. פעם הרב חידש בשיעור ששיטת הרמ"א בהדלקת נר חנוכה מבוססת על שיטת רש"י. לאחד השומעים היה מאוד קשה לקבל את החידוש והוא חזר שוב ושוב: "זה כתוב? הרב ראה את זה באישזהו מקום?". הרב אמר שלא ראה את זה בשום מקום אלא כך יצא לו מלימוד הסוגיה, השואל חזר שוב "אז אף אחד לא כתב את זה?" וסירב לקבל את החידוש, הרב היה נבוך, הרי השואל לא מתווכח לגופו של ענין אלא שואל האם מישהו קדמו בחידוש, ומה עליו לענות. קמתי ממקומי והכרזתי: "אני ראיתי פעם ספר שכותב את זה", ראיתי את פניו של השואל נרגעות ופניו של הרב מביעות סקרנות, והמשכתי: "והוא כותב בספר ששמע את החידוש הזה מהרב זלמן נחמיה גולדברג...". ושניהם צחקו.

העירני בני בכורי נ"י שהגאון הרב זלמן נחמיה זצ"ל היה חוזר על זה תדיר בשיעורים לפני חנוכה.
וסיפרו לו שפעם אחת העיר לו אחד מהלומדים שבדרכ"מ הארוך מבואר שמקורו ברמב"ם (ולא ברש"י)
והשיב הגאון זצ"ל שכך יצא לו מלימוד הסוגיא, וכשהוא למד את הסוגיא לא היה את הדרכ"מ הארוך

על איזה רש"י מדובר?

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ש' אוגוסט 22, 2020 10:29 pm

דוגמא ל'שעשושי דאורייתא' של הגרז"ן.

גמרא בשבועות לו ע"א על האומר 'אמן' שהוי קבלת דברים. ופירש"י כגון אוצר לו חבירו שום תנאי, ואמר 'אמן' הרי הוא מחויב לקיים התנאי. ורעק"א על אתר, מיד מקשה על רש"י מדוע מחויב לקיים התנאי הרי זה ממ"נ, אם יקיים התנאי יתחייב ואם לאו, לא.
אמר ע"ז הגרז"ן, הרי יש קצות סוף סימן רמ"א על קיום תנאי, ומביא ראיה מחליצה שאי לאו ד'משטה', מחוייבת לשלם ה200 זוז [עיינו שם], כי גם בלא קיום התנאי, אחר שנעשה המעשה הרי זה כשכירות שחייבים לשלם על זה. [וא"כ לזה כיון רש"י].

אגב, הזכירו לעיל שענין הגרזן הוא שלילי. אך יש להמתיק ע"פ חסידות. מובא המשל בשם בעל התניא על 'הגרזן ביד החוצב', שאף שלאדם נראה העיקר הגרזן, אך באמת 'החוצב' הוא הבעה"ב. ויש להמתיק זאת על הרב זצ"ל. מי ששמע את שיעוריו הרי התפלא או התפעל, על 'המשנה המדברת מתוך פיו', אך באמת הרי הוא ביד 'החוצב' זה הוא נותן התורה, הוא היה הדוגמית לנתינת התורה

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ש' אוגוסט 22, 2020 11:38 pm

לא הכרתי כלל את המנוח זצ"ל, וייש"כ לכל המקרבים את דמותו המיוחדת.

[אגב, בענין הפוליטיקה שהוזכר לעיל בכמה תגובות - יש לי זכרון עמום ממה ששמעתי, שבימי הפילוג הגדול באו מנציגי 'דגל' כדי לבקשו להצטרף וכו', וכתגובה הוציא מכיסו 'גארטל' ונופף בו כאומר: אני מזוהה עם הצד השני... זכרון עמום ויתכן שאינו מדוייק או בכלל לא נכון].

מה נשתנה · הודעהעל ידי **מה נשתנה** » א' אוגוסט 23, 2020 12:33 am

שומע ומשמיע כתב:
בברכה המשולשת כתב:
פלוריש כתב: א. פעם הרב חידש בשיעור ששיטת הרמ"א בהדלקת נר חנוכה מבוססת על שיטת רש"י. לאחד השומעים היה מאוד קשה לקבל את החידוש והוא חזר שוב ושוב: "זה כתוב? הרב ראה את זה באישזהו מקום?". הרב אמר שלא ראה את זה בשום מקום אלא כך יצא לו מלימוד הסוגיה, השואל חזר שוב "אז אף אחד לא כתב את זה?" וסירב לקבל את החידוש, הרב היה נבוך, הרי השואל לא מתווכח לגופו של ענין אלא שואל האם מישהו קדמו בחידוש, ומה עליו לענות. קמתי ממקומי והכרזתי: "אני ראיתי פעם ספר שכותב את זה", ראיתי את פניו של השואל נרגעות ופניו של הרב מביעות סקרנות, והמשכתי: "והוא כותב בספר ששמע את החידוש הזה מהרב זלמן נחמיה גולדברג...". ושניהם צחקו.

העירני בני בכורי נ"י שהגאון הרב זלמן נחמיה זצ"ל היה חוזר על זה תדיר בשיעורים לפני חנוכה.
וסיפרו לו שפעם אחת העיר לו אחד מהלומדים שבדרכ"מ הארוך מבואר שמקורו ברמב"ם (ולא ברש"י)
והשיב הגאון זצ"ל שכך יצא לו מלימוד הסוגיא, וכשהוא למד את הסוגיא לא היה את הדרכ"מ הארוך

על איזה רש"י מדובר?

http://beinenu.com/lessons/%D7%A0%D7%A1-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' אוגוסט 23, 2020 12:45 am

דרומי כתב:לא הכרתי כלל את המנוח זצ"ל, וייש"כ לכל המקרבים את דמותו המיוחדת.

[אגב, בענין הפוליטיקה שהוזכר לעיל בכמה תגובות - יש לי זכרון עמום ממה ששמעתי, שבימי הפילוג הגדול באו מנציגי 'דגל' כדי לבקשו להצטרף וכו', וכתגובה הוציא מכיסו 'גארטל' ונופף בו כאומר: אני מזוהה עם הצד השני... זכרון עמום ויתכן שאינו מדוייק או בכלל לא נכון].

רז"נ היה מתפלל בבית כנסת חב"ד שברחוב חנה, ונחשב על ידי המתפללים כחבדני"ק או לפחות כתומך בחב"ד. (אני חושב שכמה מהבנים שלו חבדניקים.) אני זוכר את ר' נחום רבינוביץ אחיו של ר' הלל, אומר לי, שלנו יש פוסקים משלנו, והוא התכוין לרז"נ.

שומע ומשמיע

מה נשתנה כתב:
שומע ומשמיע כתב:
בברכה המשולשת כתב:העירני בני בכורי נ"י שהגאון הרב זלמן נחמיה זצ"ל היה חוזר על זה תדיר בשיעורים לפני חנוכה.
וסיפרו לו שפעם אחת העיר לו אחד מהלומדים שבדרכ"מ הארוך מבואר שמקורו ברמב"ם (ולא ברש"י)
והשיב הגאון זצ"ל שכך יצא לו מלימוד הסוגיא, וכשהוא למד את הסוגיא לא היה את הדרכ"מ הארוך

על איזה רש"י מדובר?

http://beinenu.com/lessons/%D7%A0%D7%A1-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F

יישר כוח.
הרב בא ליישב את קושיית הבית הלוי שאנחנו האשכנזים לא עושים לא כרמב"ם ולא כתוס', אני מנצל את האשכול להפנות לקושייתי על קושיא זו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 23, 2020 1:46 am

ישבתי פעם בסוכתו של הגה"צ ר' זלמן קורלנדסקי זצ"ל, ישב שם יהודי בעת"ש מת"א ממקורביו, ושאל את ר"ז שאלות שונות על רבותיו ואבות משפחתו. בין היתר הוא שאל: מי היה הבחור הטוב ביותר בישיבת חברון? ר' זלמן השיב לו, תשאל את הגרח"ג צימבליסט... שכן אותו יהודי היה בן ביתו של רח"ג. השיב היהודי, כבר שאלתי את הרח"ג, אלא שאני מבקש לראות אם ימצאו דברי שניכם שווים... השיב ר' זלמן ואמר בחיוך: מה שאמר לך הרח"ג זה גם מה שאני חושב... בודאי הזכיר רח"ג את רזנ"ג...הוא היה דרגה אחת מעל כולם... ע"כ.

לעולם יהיה אדם

בן ירושלים כתב:לפני שנים פרסם (דומני בהמעיין) מאמר בדבר העדיפות הברורה של החינוך הישיבתי המקובל על 'הסדר' וכו'. בזכרוני שהיה זה מאמר יסודי ומנומק היטיב כדרכה של תורה. (ואף היו בו ידיעות רבות בהיסטוריה ומסורת הדורות). יבואו המומחים ויזכונו בהעלאת מאמר זה.

כנראה כוונתך למאמר במספרא לסייפא.
המאמר הוא תגובה למאמר שהתפרסם שם בשם "החברה הדתית בישראל"
צירפתי כאן את שני המאמרים, כדאי לקרא גם את המאמר הראשון, ולשים לב לאלו חלקים הגרז"ן לא ראה צורך להגיב.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » א' אוגוסט 23, 2020 7:12 am

תוכן כתב:
דרומי כתב:לא הכרתי כלל את המנוח זצ"ל, וייש"כ לכל המקרבים את דמותו המיוחדת.

[אגב, בענין הפוליטיקה שהוזכר לעיל בכמה תגובות - יש לי זכרון עמום ממה ששמעתי, שבימי הפילוג הגדול באו מנציגי 'דגל' כדי לבקשו להצטרף וכו', וכתגובה הוציא מכיסו 'גארטל' ונופף בו כאומר: אני מזוהה עם הצד השני... זכרון עמום ויתכן שאינו מדוייק או בכלל לא נכון].

רז"נ היה מתפלל בבית כנסת חב"ד שברחוב חנה, ונחשב על ידי המתפללים כחבדני"ק או לפחות כתומך בחב"ד. (אני חושב שכמה מהבנים שלו חבדניקים.) אני זוכר את ר' נחום רבינוביץ אחיו של ר' הלל, אומר לי, שלנו יש פוסקים משלנו, והוא התכוין לרז"נ.

בשנים האחרונות היה ר זלמן נחמיה כתובת להכרעת הדין בכמה מהשאלות החמורות שהובאו לשולחנו בידי השלוחים, הניצבים ועומדים בחזית בפני כל הפורענויות החדשות המתרגשות ובאות לעולם. וגם בזה גדולה האבידה ואין לה תמורה.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » א' אוגוסט 23, 2020 7:46 am

פלוריש כתב:אכתוב כאן כמה דברים שנזכרתי:

פעם, לאחר שהאריך הגר"א שפירא בסיפורים על גדולי ירושלים, סיים: "כל אלו כבר בעולם האמת, אולם אם ברצונכם לראות מעין דיוקנם בעולם הזה, לכו אל ר' זלמן נחמיה".

מה המקור של כת"ר לסיפור הזה?
אם יש מקור מוסמך אכוף את ראשי כאגמון ואקבל. אך על פניו נשמע כמו מעשייה ולא מעשה שהיה. רחוק מאוד מהלך רוחו של הגר"א שפירא זצ"ל, על אף הערכתו הגדולה לגרז"ן.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » א' אוגוסט 23, 2020 7:45 pm

יש אומרים, שהרב אלישיב זצ"ל אמר להרב אפרתי, "אחרי, תשאל את ר' זלמן נחמיה..".

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » א' אוגוסט 23, 2020 7:56 pm

הייתי פעם בשיעור שלו שאחרי שהתחיל להעביר על מסכת אחרת מזו שלמדו אז בישיבה (כנראה במקום אחר שלימד בו למדו את המסכת השניה ונתחלפו לו המקומות9 ולאחר מבוכה קצרה ניגש אחד הר"מים והעיר בזהירות שלומדים פה מסכת פלונית. על אתר פתח הרב בשיעור על המסכת הנלמדת באותה עת...

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' אוגוסט 23, 2020 8:46 pm

תוכן כתב:
דרומי כתב:לא הכרתי כלל את המנוח זצ"ל, וייש"כ לכל המקרבים את דמותו המיוחדת.

[אגב, בענין הפוליטיקה שהוזכר לעיל בכמה תגובות - יש לי זכרון עמום ממה ששמעתי, שבימי הפילוג הגדול באו מנציגי 'דגל' כדי לבקשו להצטרף וכו', וכתגובה הוציא מכיסו 'גארטל' ונופף בו כאומר: אני מזוהה עם הצד השני... זכרון עמום ויתכן שאינו מדוייק או בכלל לא נכון].

רז"נ היה מתפלל בבית כנסת חב"ד שברחוב חנה, ונחשב על ידי המתפללים כחבדני"ק או לפחות כתומך בחב"ד. (אני חושב שכמה מהבנים שלו חבדניקים.) אני זוכר את ר' נחום רבינוביץ אחיו של ר' הלל, אומר לי, שלנו יש פוסקים משלנו, והוא התכוין לרז"נ.

אין לו בנים חבדניקי''ם.

אמיר כרמי · הודעהעל ידי **אמיר כרמי** » א' אוגוסט 23, 2020 9:03 pm

פעם העביר שיעור(אם אני לא טועה שמעתיו ממנו פעמיים) על פסיק רישא ושיטת העיטור הידועה לגבי פס"ר דלא ניחא ליה. במהלך השיעור התעוררה לי קושיא (כמה שזכור לי זה לא היה בקשר ישיר לשיעור אלא באופן כללי על שיטת העיטור) וניגשתי אחרי השיעור לשאול שלשיטת העיטור הדוגמא של פסיק רישיה עצמה שכורת ראש התרנגול לכאורה אמורה להיות מותרת דלא ניחא ליה שימות התרנגול וענה לי שבאמת הגדר לא ברור וצריך לבאר את זה היה נשמע כאילו יש לו מהלך שעונה גם על זה האם מישהו יודע אם ישנו בכתובים?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' אוגוסט 23, 2020 9:05 pm

נחומצ'ה כתב:יש אומרים, שהרב אלישיב זצ"ל אמר להרב אפרתי, "אחרי, תשאל את ר' זלמן נחמיה..".

אני שמעתי שר' אלישיב לא היה לו נוח עם הנוחות של רז"נ.

עושה חדשות

אמיר כרמי כתב:פעם העביר שיעור(אם אני לא טועה שמעתיו ממנו פעמיים) על פסיק רישא ושיטת העיטור(?) הידועה לגבי פס"ר דלא ניחא ליה. במהלך השיעור התעוררה לי קושיא (כמה שזכור לי זה לא היה בקשר ישיר לשיעור אלא באופן כללי על שיטת העיטור) וניגשתי אחרי השיעור לשאול שלשיטת העיטור הדוגמא של פסיק רישיה עצמה שכורת ראש התרנגול לכאורה אמורה להיות מותרת דלא ניחא ליה שימות התרנגול וענה לי שבאמת הגדר לא ברור וצריך לבאר את זה היה נשמע כאילו יש לו מהלך שעונה גם על זה האם מישהו יודע אם ישנו בכתובים?

הערוך עצמו מפרש את הדוגמא של פסיק רישא לא על ראש תרנגול כדי לשחק בו כי אם על ראש אדם. ז"ל - "מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות. פירוש מי שחתך ראשו של חי, הכל יודעין כי בחתיכת ראשו ימות, ואם אמר איני מתכוין למיתתו אלא להוציא ממנו דם לדבר צורך, אין ממש בדבריו, אלא הרי כמתכוין להמיתו ורוצח הוא".

א איד · הודעהעל ידי **א איד** » א' אוגוסט 23, 2020 11:00 pm

מכתב הגרז"נ בעניין סדר גאולתן של ישראל לשיטת הרמב"ם.
(ההערות הן מהנמען, הרב שד"ב וולפא שי').

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » א' אוגוסט 23, 2020 11:03 pm

תוכן כתב:
נחומצ'ה כתב:יש אומרים, שהרב אלישיב זצ"ל אמר להרב אפרתי, "אחרי, תשאל את ר' זלמן נחמיה..".

אני שמעתי שר' אלישיב לא היה לו נוח עם הנוחות של רז"נ.

הוא הוסיף לו גם, שהוא מהיחידים שבקיאים בכל חלקי התורה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר