משפחת פרצוביץ - ברגשטיין (לרגל שמחת ידידינו ר' ארז סלע)

[בור הגולה]

הנני בזה בברכת מזל טוב לידידינו בעל ה'אוצר', הרה"ג ר' ארז סלע שליט"א לרגל אירוסי בתו תחי', עם החתן המופלג פתחיה יחזקאל רוט שי' בשעטו"מ.

ולרגל השמחה, אמרתי אעלה לכאן, קצת מייחוסו ומשפחתו של החתן המופלג הנ"ל. ואם כי אין כאן הרבה מן החדש, טוב לסדר את הדברים בע"ה.

החתן הוא בנו של הרה"ג ר' רפאל שלמה רוט שליט"א, ר"מ בישיבת 'תפארת צבי' בירושלים, חתן הגאון ר' אפרים צוקרברג שליט"א ראש ישבת 'תפארת צבי' הנ"ל.
ר' אפרים הוא חתנו של הגה"צ ר' יחזקאל אהרן פרצוביץ זצ"ל, שהיה ממייסדי הישיבה הנ"ל.

אחיו של ר' יחזקאל אהרן היה הג"ר אריה צבי פרצוביץ הי"ד אב"ד טראק, אביו של הגאון ר' נחום פרצוביץ ר"י מיר.
רא"צ כיהן בטראק על מקום חותנו הג"ר נחום גרינהויז, שהיה חתן הגאון בעל חשק שלמה מווילנא.

*********************

הגה"צ ר' יחזקאל אהרן פרצוביץ, היה חתן בבית משפחת ברגשטיין המסועפת. חותנו היה הרה"ג ר' שמעון מרדכי ברגשטיין.
אביו היה ר' יצחק ברגשטיין, חתן ר' שמעון אריה כהנא סוראוויץ.
לר' יצחק היו שני בנים: א. ר' שמעון מרדכי. ר' שאול זאב.

לר' שמעון מרדכי היו כמה בנים:

א. ר' חיים שאול זאב.
ב. ר' ישראל (נפטר בתשנ"ט).
בזוו"ר היה חתן ר' יחזקאל בורשטין בעל ה"דברי יחזקאל" מסלבודקה. אשתו ובנו נהרגו בשואה. הוא נמלט לארה"ב, נישא שוב, ונולד לו בן יחיד ר' שמעון מרדכי. ר' שמעון מרדכי חתן ר' יוסף שלמה ספסל שליט"א, בנו של הג"ר יעקב דב ספסל הנודע בשם העילוי מווישקי (חידושיו נדפסו בס' "דברי יעקב". נזכר אצלינו במק"א). גרים בהר נוף.
וראה כאן.
ג. ר' שלום התגורר בארה"ב, והיה עסקן מפורסם. בנו ר' מנחם. בתו אשת ר' יעקב שווארץ. עוד בת אשת ר' אלישע ליפשיץ.
ד. ר' דוד יצחק.
ה. ר' אהרן.
ו. רחל רבקה, אשת ר' יחזקאל אהרן פרצוביץ הנ"ל, אבי זקנו של החתן. בניהם: הרה"צ ר' מנחם זצ"ל, הגה"צ ר' ישראל מאיר שליט"א מח"ס "חמדת ימים". חתנם הג"ר אפרים צוקרברג שליט"א.
ז. מרים, אשת מאיר פינקל, בן הג"ר משה, בן הסבא מסלבודקה וחתן הגרמ"מ אפשטיין. (לימים התגרשו). בנותיה: מאשה גיטל, אשת הפרופ' ר' שלמה זלמן הבלין. שרה זלאטה, אשת ר' אשר זעליג טראובה.

********
בני ר' שאול זאב ברגשטיין, ואשתו ברכה בת ר' יעקב ישראל הלפרין:

א. ר' אליהו ברגשטיין, חתן הג"ר זאב פרנק (אחיו של הגרצ"פ).
ב. איתן אבני-און (תירגום של ברגשטיין), סופר ידוע.
ג. אשת אברהם מרגליות. בנם ד"ר שאול זאב מרגליות.

[גלאגוזים]

איתן אבניאון יותר משהוא סופר נכון להגדירו כמילונאי.
מפעלו הגדול הוא מילון "ספיר".
בר מן דין אבניאון נחשב כאחד הבכירים במשק הישראלי,
בין היתר כיהן שנים כמנכ"ל חברת הביטוח "הסנה" [ז"ל]

וכדי לא לקפח את צד אבי הכלה נציין כי הרב רפאל רוט הינו בנו
של הר"ר אשר רוט, משפטן חרדי ידוע, שכיהן כיועץ המשפטי
של הנהלת בתי הדין.

[בור הגולה]

הגה"צ ר' יחזקאל אהרן פרצוביץ, היה חתן בבית משפחת ברגשטיין המסועפת. חותנו היה הרה"ג ר' שמעון מרדכי ברגשטיין.
אביו היה ר' יצחק ברגשטיין, חתן ר' שמעון אריה כהנא סוראוויץ.

תואר פני רבי יצחק ברגשטיין:

יצחק ברגשטיין.jpg (74.28 KiB) נצפה 6192 פעמים

ר' יצחק נפטר בגרייעווא בשנת תרע"ז.

חותנו הג"ר שמעון אריה כהנא-סורוביץ היה מו"ץ בטיקטין בבית דינו של הג"ר יצחק אייזיק חבר, ואח"כ התמנה לרב בראזדיוואלא. חיבר ס' חידושי מהרשא"ך, וקונטרס קול מר, הספד על פטירת בעל העונג יו"ט (אינו באוצר).
וזו חותמתו (בלועזית):

חותמת.jpg (3.76 KiB) נצפה 6191 פעמים

ר' שמעון אריה נפטר בסביבות שנת תרל"ט.
אביו היה הג"ר שאול כהנא שכיהן גם הוא ברבנות ראזדיוואלא.

חתן נוסף של ר' שמעון אריה היה ר' משה דוד צימנוביץ.

צימנוביץ.jpg (17.28 KiB) נצפה 6189 פעמים

וכאן ר' משה דוד הנ"ל בשנותיו המקודמות יותר:

בצעירותו.jpg (25.01 KiB) נצפה 6189 פעמים

[כך מצאתי רשום, אף שבאמת שלכאורה אין נראה דמיון בין התמונות, ואולי נתחלף עם מישהו אחר].

[אדג]

[כך מצאתי רשום, אף שבאמת שלכאורה אין נראה דמיון בין התמונות, ואולי נתחלף עם מישהו אחר].

לא ידעתי מאי קאמר, דמי ודמי.

[איש_ספר]

יש"כ הרב בור הגולה על הפרטים המעניינים, ממש חד בדרא!

בישורון כב, נדפס מדור זכרון מיוחד על ר' נחום פרצוביץ, בעבודה רבה אספו העורכים רשמי זכרונות מתלמידו ומיודעיו של ר' נחום, ביניהם ר' אפרים צוקרברג הנזכר.
להלן שיחה שנרשמה מפיו על ר' נחום. רבים מן הדברים נכללו במאמר הכולל שבישורון, אך דברים לא מעטים לא באו שם מסיבות שונות, והרי הם באים בזה:

שיחה עם הרה"ג ר' אפרים צוקרברג שליט"א
(חתן הרה"ג ר' יחזקאל אהרן פרצוביץ זצ"ל דודו של הגרנ"פ)

על יחסו להחזו"א יש טעות בעולם. פעם הוא אמר לי, שמי שילמד טוב את הסוגיא יראה שהחזו"א צודק. הוא הסביר את טעמו שלפעמים היה לוחם נגד שיטתו, בגלל שר' שמעון איננו ור' ברוך בער איננו ופחד שיהרסו את השיטה, ולדעתו זוהי קיום הישיבות. אבל הוא היחיד שהחזון-איש'ניקים מעריכים אותו.
הוא גם אמר בקשר ללימוד הלכה שא"א שניהם ביחד, גם ללמוד טוב וגם ללמוד הלכה ופוסקים, ולכן היה נגד זה.
*פעם ניגשתי אליו ואמרתי לו פשט בתוס', נדמה לי עפ"ד הקצוה"ח, והוא אמר לי הפשט הזה שמעתי כשהייתי בגיל אחת עשרה לפני עשרים ושש שנים מר' אלחנן ווסרמן, אבל זה פשט חיצוני. כלומר, שהפשט בתוס' צריך לצאת מהתוס' ולא להכניס את זה לתוס'.
בשנים הללו הוא לא היה ר"מ, אלא ישב ולמד במיר, אבל כולם ניגשו לדבר אתו, וכל הישיבה היתה ע"פ דרכו. הרבה שנים לא אמר אפילו חבורות. אני זוכר את החבורה הראשונה שלו, ששאל קושיא ואמר, נראה בהמשך החבורה אם זה יתורץ, כלומר שבשעת מעשה חישבן את הדברים.
ניגשתי אליו כמדומני מאות פעמים, הוא אף פעם לא פתח ספר לראות בפנים, פעם הוא אמר לי שאני לא צריך שום ספרים, חוץ מר' חיים בריסקר, ואותו אני יודע בע"פ. ואני חושב כוונתו, שלמרות שידע בע"פ מ"מ לפעמים עדיין צריך לדקדק. אבל חוץ מזה לא היה צריך שום ספר. אבל הוא עשה את זה כאילו זה כלום, אלא בפשטות ונעימות.
הוא אף פעם לא היה אומר מה שהוא חידש בענין, אם לא ששאלתי אותו. תמיד השתדל לשמוע מה שהשני אומר, ולא להשמיע את החידושים שלו.
זכורני שאמרתי להחבורתא שלי ר' שמואל טרוביץ ז"ל בהתפעלות, בשלמא בלומדות הוא יודע יותר טוב ניחא, אבל הרי אני עכשיו למדתי רש"י זה (למדנו את כתובות דף ה') והוא לא למד את זה חמש שנים, ובכל זאת הוא יודע את הרש"י יותר טוב ממני!
כוחו היה בשמיעה. היום אף אחד לא שומע מה שהשני אומר. הוא היה לא רק טוב עין, אלא שמע בדיוק מה שרצית לומר. היינו ארבע בחבורה שהיינו מתחלפים למסור חבורות, ור' נחום ישב שם בתור מבקר לשמוע את החבורות. *פעם אמרתי חבורה בגוד או אגוד, והתחלתי עם קושיא מסויימת, וחצי שעה התווכחנו על הקושיא. בסוף אמרתי אם אתם אומרים שזה לא קושיא אז אין לי מה להגיד, כל החבורה היתה בנויה על הקושיא הזו. אבל הוא התעקש שאמשיך. למחרת הוא אמר חבורה באותו נושא והתחיל עם הקושיא ההיא. הוא אף פעם לא עמד על דעתו, אלא היה שוקל שוב ואם ראה שהשני צדק היה חוזר בו.
הוא אמר לי פעם, איני יודע למה היום לא מספיקים, אני פעם הספקתי חמישים דף עם כל הראשונים.
פעם ניגשתי אליו ואמרתי החבורה שלך כתובה בחידושי הרי"ם. הוא קפץ ממקומו וצעק, מה אתה אומר! ושמח מאד. אמרתי לו, מה יש, חי' הרי"ם זה פלפול. הוא ענה לי, פלפול?! חי' הרי"ם זה מעיין, שם יש פלפול, בקיאות, מה שאתה רוצה, הכל! בגללו התחלתי אז ללמוד חי' הרי"ם והיה לי מזה תועלת גדולה.
*מאד כאב לו האימרא של הקוצקר רבי שצוה לחי' הרי"ם לשרוף את חידושיו על הש"ע משום שזה יגרום שלא ילמדו ש"ך. הוא התבטא בכאב, "ווי פארברענט מען אזא תורה, עס וואלט געקענט ליכטיג מאכען די וועלט!" (איך שורפים כזה תורה, זה היה יכול להאיר את העולם!)
תמיד ישב בשיעורים של ר' חיים, וכן בשיחות של ר' חיים זאב. אף ששיטתו היתה שונה משל ר' חיים תמיד ישב בשיעוריו.
אמר לי פעם מישהו, שעם היה לי הכשרון של ר' נחום והתמדה גם אני הייתי כמוהו, אבל דבר אחד לא יכולתי לעשות, לדעת כ"כ טוב בבא קמא ולהתיישב ללמוד שוב כמו בחור צעיר, זה אין בכוחי.
תמיד היה שליו ובמנוחה, אף פעם לא במתח. לא היה לו חשבונות אם מתאים לי או לא מתאים, הוא היה פשוט ביותר, טבעי. כשהתארסתי למדתי בסלבודקה בבני ברק. פעם חמי היה צריך לשלוח לי משהו (זה לא היה כ"כ חשוב), פתאום אומרים לי בישיבה שר' נחום מחפש אותי. הוא עלה בהר לסלבודקה (כנראה היה צריך לנסוע לבני ברק) במיוחד להביא לי את הדברים.
פעם ניגש אליו ר' יהודה קרביץ וביקש ממנו איזה טובה (כנראה בנוגע לאיזה שידוך), ור' נחום אמר לו "ס'איז מיר שווער" (קשה לי). אמר לו ר"י הנ"ל, כופין על הצדקה. ור' נחום התלהב "אוי, האט איהר גוט געזאגט!" (אוי, אמרתם טוב!), והסכים.
כשחמותי נפטרה הוא הגיע לשערי צדק, עמד שם על הרגלים ואמר תהלים עד עלות השחר. כל יום ששי הוא היה מגיע לבקר אצל חמי, וחמי היה עסוק עם מצוות ובדרך כלל הוא לא היה בבית ולא פגש אותו. חמותי היתה מביאה לו לאטקעס וקפה. כשחמי פגש אותו היו מתיישבים במרפסת ומדברים הרבה זמן. חמי מאד העריך אותו.
הוא החזיק ממוסר. פעם כשניגשתי אליו לדבר בלימוד אמרתי לו גם משהו במוסר, והוא שתק, וכן פעם שנייה. בפעם השלישית הוא סיבב את הסטנדר ואמר, העיקר זה תורה, זה לא בשבילך. אבל הוא למד מוסר.
בענין דיוקיו בלשונות הראשונים אמר פעם, מה אני יכול לעשות, להגיד שהראשונים לא ידעו לכתוב איני רוצה לקבל.
פעם עמלנו על רמב"ם מסויים הרבה זמן, ובסוף הוא סגר את הרמב"ם והפטיר, "תורות" יש לי, פשט אין לי. ופעם התבטא בענין איזה פשט ברמב"ם (אולי זה היה באותו מקרה, איני זוכר), "אין רמב"ם דארף עס שטיין" (ברמב"ם צריך להיות כתוב), וממילא זה לא פשט.
פעם ניגשתי אליו ואמרתי לו שיצא לי שיש מחלוקת בין התוספות והרשב"א. הוא אמר לי, עכשיו רק התחלת, כעת תסביר למה התוספות אומרים כך, והרשב"א אומר כך. ככה הוא פיתח את החשיבה של התלמידים.
אומרים שכל ההסכמות של ר' חיים היו ממנו. ר' חיים היה אומר לאנשים, תלכו לר' נחום שיכתוב ואני יחתום.
בליל יום כיפור של שנת תש"כ שהבריסקר רב היה חולה אנוש (לאמיתו של דבר הוא נפטר כבר), ר' נחום ניגש ואמר תהלים בהשתפכות נוראה.
ר' לייזר יוד'ל מאד אהב אותו, והיה להם שפה משותפת.
פעם הוא אמר בשיעור בשם ר' ברוך בער, אחרי השיעור ניגשתי אליו ואמרתי שבס' ברכת שמואל כתוב אחרת, הוא ענה לי "אזוי האב איך געהערט" (כך אני שמעתי). ולא עניין אותו מה שכתוב בספר.
הוא פעם אמר לי, חושבים שיש לי זכרון טוב, אבל האמת שבכל סוגיא אני זוכר את הנקודה שממנה מסתעפים כל הפרטים, וכך אני יכול לדבר מסביב לנקודה.
הוא לא מסר אף פעם חבורות על ענין שלא למד, ופעם אמר לי מי לנו גדול מרבי וכד עסיק בהאי מסכתא וכו'. ואמר על גדול אחד שכתב חידוש ולא ידע פשט פשט בגמרא .
בשעה שש היה עוזב את ביהמ"ד, ואמרו שהלך לעזור לאשתו עם הילדים.
מישהו ניגש אליו בענין שידוך, ואמר לו ללכת לר' חצק'ל זצ"ל שיש לו רוה"ק.
*הוא אמר שיש לו ראיה שתורה היא העיקר, שהרי כל בעל המוסר לקחו חתנים גדולי תורה ולא בעלי מוסר.
ר' לייזר יוד'ל אמר שהוא נוסע לאמריקה כדי לבחון את ר' נחום (כשעוד היה שם). חמי שאל אותו, וכי אינך מכירו? ענה ר' לייזר יוד'ל בהלצה, אולי הוא התקלקל... כמובן זה היה רק בדיחה, אבל אמרו שהוא נסע אז כדי להביא אותו.
ר' נחום כתב את הספר דברי אליעזר, אומרים שבשבת היה ר' לייזר יוד'ל אומר לו את התורה, ובמוצ"ש היה ר' נחום רושם את זה מזכרונו.
פעם הייתי אצל רא"י, (כשאכל היו באים להגיד לו תורה), והוא רצה לעשן סיגריה ולא היה לו גפרור, ואני הוצאתי גפרור שלי, ולא רצה לקחת ממני, וגם כשהוצאתי סיגריה משלי לעשן לא הסכים, ורק כשכבר הדלקתי את הסיגריה שלי הסכים ליהנות מהגפרור המודלק כבר.

 

[תולדות]

רק אוסיף שר' שמעון אריה כהנא, היה מצאצאי ר' אברהם ראגולער אחי הגר"א.

[לומדמכלאדם]

איש ספר


יישר כח על המאמר המרתק!

[פרי_העץ]

בד"ה, הרבנית אשת הרה"ג ר' אפרים צוקרברג שליט"א בת הרה"ג ר' יחזקאל אהרן פרצוביץ זצ"ל, ע"ה.

[מיללער]

מצאתי שבשנת תשי"ז התגורר בורשה רב בשם ר' דב פרצוביץ ששימש כרב הראשי (לא רשמי כנראה) לקהלות החרדיות בפוילן.

האם ידוע פרטים עליו? השתייך למשפחת הרבנים הזו?

הנה מכתב מה'קהלה' בוורשה להרב דר. פדרבוש מהקונגרס היהודי בניו יורק אודות הרב פרצוביץ ופעולות הקהלה:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... 0_0338.pdf

[גימפעל]

בד"ה, הרה"ג ר' אפרים צוקרברג זצ"ל.

[לעומקו של דבר]

בד"ה, הרה"ג ר' אפרים צוקרברג זצ"ל.

גדולה האבידה. ראוי לאשכול נפרד כמובן.

[זלמן בן יהל]

לגבי הערת תולדות על ההתייחסות לרבי אברהם אחי הגר"א בעל מעלות התורה.
צריך לומר שזו שמועה מצוצה מהאצבע, ונשענת על מה ששמע פלוני מדוד זקן פלוני שנדמה לו שיש קשר כזה.
אין לזה שום יסוד ולא כל צל של ראיה.אולי מישהו בלבל בין הרב שמעון אריה כהנא שמדובר עליו כאן
לבין הרב יעקב כהנא מצאצאי הגר"א.
בשנת תשס"ו יצא לאור בברוקלין מחדש הספר 'ספרי מהרשא"ך' ובהם 'הגהות מהרשא"ך' ו'חידושי מהרשא"ך' ע"י נכד המחבר
הרב חיים אליהו ברגשטיין. אין שם אפילו רמז לייחוס זה, ולדעת המו"ל לא נמצא יסוד לכך. כמובן שאין לכך איזכור גם בספרו
של אליעזר ריבלין 'ספר היחש' למשפחת הגר"א. שבו מפורטים צאצאי משפחת הגר"א החל מכמה דורות לפני הגר"א.

פרט שני משובש נזכר כאן, מרים בת ר' שמעון מרדכי ברגשטיין הייתה אשת מאיר פינקל בן הגאון ר' משה בן הסבא
וחתן הגרמ"מ אפשטיין, ולא נתגרשו, אלא שמרים נפטרה בשנת תשי"ב לאחר מחלה קשה.