תולדות משפחות אורנשטיין - איטניגא <קלוגר>

[שומר]

מה ידוע על צאצאי ר' שלמה קלוגר?

[גוראריה]

viewtopic.php?f=19&t=597&p=20303&hilit=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9F#p20303

[רבטוב]

לפי מה שידוע לא נשאר צאצאים לגדול וקדוש זה . בכלל פלא שממאורי הגולה בגלצי' כגון ר' יוסף שאול וגיסו ר' מרדכי זאב ובנו ר' הערשעלע
בעל ברכת רצה ומהרי''א איטינגא ור' לייבעלע ברוידא כולם רבני לעמבערג .לא נשאר שם ושארית

[בור הגולה]

לפי מה שידוע לא נשאר צאצאים לגדול וקדוש זה . בכלל פלא שממאורי הגולה בגלצי' כגון ר' יוסף שאול וגיסו ר' מרדכי זאב ובנו ר' הערשעלע
בעל ברכת רצה ומהרי''א איטינגא ור' לייבעלע ברוידא כולם רבני לעמבערג .לא נשאר שם ושארית

ר' יוסף שאול היה ערירי. מגיסו ר' מרדכי זאב אני מכיר הרבה צאצאים.

[רבטוב]

לפי מה שידוע לא נשאר צאצאים לגדול וקדוש זה . בכלל פלא שממאורי הגולה בגלצי' כגון ר' יוסף שאול וגיסו ר' מרדכי זאב ובנו ר' הערשעלע
בעל ברכת רצה ומהרי''א איטינגא ור' לייבעלע ברוידא כולם רבני לעמבערג .לא נשאר שם ושארית

ר' יוסף שאול היה ערירי. מגיסו ר' מרדכי זאב אני מכיר הרבה צאצאים.

נא פרט

[בור הגולה]

לפי מה שידוע לא נשאר צאצאים לגדול וקדוש זה . בכלל פלא שממאורי הגולה בגלצי' כגון ר' יוסף שאול וגיסו ר' מרדכי זאב ובנו ר' הערשעלע
בעל ברכת רצה ומהרי''א איטינגא ור' לייבעלע ברוידא כולם רבני לעמבערג .לא נשאר שם ושארית

ר' יוסף שאול היה ערירי. מגיסו ר' מרדכי זאב אני מכיר הרבה צאצאים.

נא פרט

משפחת רפאפורט מאנגליה-שווייץ.

[מיללער]

כבוד ידידי הרב מאור הגולה,

כמדומני שבאחד ממהדורות המנחת חינוך - מכון י-ם ישנו הזכרה לאחד בשם ר' מרדכי זאב נטונזון נכד המנ"ח, האם יודע כבודו אם השתייך למשפחת השואל ומשיב (אני יודע שהשו"מ נפטר ערירי אבל אולי נכד אביו רא"ל בעל שו"ת בית א-ל דרך בנו ר' זלמן).

אני מאד מעניין על פרטים נוספים סביבת משפחת רפפופורט מאנגלי'-שוויץ שהזכרת שהם נכדי רמ"ז איטינגא בעל מאמר מרדכי ושא"ס ביחד עם גיסו, איפה הם מתיחסים אחריו (אולי נכון להרחיב שם האשכול על משפחת אורנשטיין-איטינגא).

-

ר' יוסף שאול השו"מ היה חתנו של ר' יצחק אהרן אביו של ר' מרדכי זאב איטינגא, ר' יצחק אהרן היה חתנו של ר' מרדכי זאב אבי הישועת יעקב, על שם משפחתו של ר' מרדכי זאב אב"ד לבוב אביהם של ר' יעקב אורנשטיין אב"ד דשם ובעמח"ס ישועת יעקב ור' משה יהושע העשיל מטארניגראד בעמח"ס ים התלמוד, יש שכתבו שגם הוא היה הקרא אורנשטיין, אחרים כתבו שהיה נקרא אשכנזי (כשם אביו ר' משה אשכנזי פו"מ בזאלקווא) וגירסא נוספת (כך כותב נכדו רא"ל ברודא אב"ד לבוב, והיא הנכונה) היא שהיה נקרא בשם 'לבוב', וכן מצאתי חתימתו על הסכמת ספר 'אבן פנה' הק' מרדכי זאב לבוב החו"פ לבוב:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

כעת מצאתי איזה תשובות בשו"ת שו"מ לר' 'אברהם לבוב' נכד דו"ז בעמח"ס ים התלמוד ממשמע מזה שגם ר' משה יהושע העשיל מטארניגראד היה נקרא בשם 'לבוב' כנלפע"ד ואשמח לקבל סמך לדברי וגם פרטים על ר' אברהם הזה, כי ממה שכתבו הגיסים בהקדמתם לפירושם 'מפרשי הים' על הים התלמוד הנ"ל שהו"ל, קרא רמי"ה את בנו ר' שמואל יעקב לפני מותו ופקד עליו להוציא את ספרו לאור עולם, ולדאבונם נפטר הבן ר' שמואל יעקב בגיל צעיר טרם קיומו את צוואת אביו ז"ל וע"כ ע"פ בקשת דודם הישוע"י אחי המחבר הדפיסו הם את הספר בתוספת פירושם ובהסכמת גדולי הדור כמו החוו"ד, החת"ס ר"מ בנעט ועוד. לזה רציתי לדעת אם ר' אברהם הנ"ל הוא בנו של ר' שמואל יעקב הזה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=7
-

אח נוסף להגאונים הישוע"י ורמי"ה מטרניגראד היה ר' ארי' לייב שגירש את אשתו ונהייתה פולמוס אודות כתיבת שמו בהגט, שאלת הגט נזכר בשו"ת נו"ב ובמהדורת מכוון י-ם הוסיפו הפרטים מתחת להקו (אולי נזכר כבר כאן בהפורום, ובאם כן סליחה על הכפילות)

-

בנו של ר' מרדכי זאב איטינגא היה ר' יצחק אהרן אב"ד לבוב ובעמח"ס שו"ת מהרי"א הלוי, לאחר פטירת השו"מ נתהווה מחלוקת על הרבנות בלבוב היה אלו שתמכו בר' צבי הירש אורנשטיין בעמח"ס שו"ת ברכת רצה בנו יחידו של רמ"ז אורנשטיין בן הישועת יעקב (שנפטר על פני אביו) ואלו שהיו לצד מהרי"א, למעשה אחרי פטירת רצ"ה נתאחדו הצדדים והמהרי"א שימש כאב"ד עד פטירתו, אז נתקבל ר' ארי' לייב ברודא חתנו של הרצ"ה אורנשטיין בעמח"ס שו"ת מצפה אריה. בנו היה מרדכי זאב (מרכוס) ברודא שהותיר אחריו צאצאים אבל לדאבונינו אינם משתייכים להמחנה החרדי.


-

עוד חזון

[בור הגולה]

ייש"כ הרב מיללער על הסקירה היפה.

בנו של ר' מרדכי זאב איטינגא היה ר' יצחק אהרן אב"ד לבוב ובעמח"ס שו"ת מהרי"א הלוי, לאחר פטירת השו"מ נתהווה מחלוקת על הרבנות בלבוב היה אלו שתמכו בר' צבי הירש אורנשטיין בעמח"ס שו"ת ברכת רצה בנו יחידו של רמ"ז אורנשטיין בן הישועת יעקב (שנפטר על פני אביו) ואלו שהיו לצד מהרי"א, למעשה אחרי פטירת רצ"ה נתאחדו הצדדים והמהרי"א שימש כאב"ד עד פטירתו, אז נתקבל ר' ארי' לייב ברודא חתנו של הרצ"ה אורנשטיין בעמח"ס שו"ת מצפה אריה. בנו היה מרדכי זאב (מרכוס) ברודא שהותיר אחריו צאצאים אבל לדאבונינו אינם משתייכים להמחנה החרדי.

תמונת רצ"ה אורנשטיין בעל "ברכת רצ"ה":

Zvi_Hirsh_Orenstein.gif (163.56 KiB) נצפה 9605 פעמים

על ד"ר מרכוס ברודא נמצא כאן. בשנת תר"ץ י"ל לכבודו ספר "שלשלת היחס של משפחת אורנשטיין-ברודא".

[בור הגולה]

אני מאד מעניין על פרטים נוספים סביבת משפחת רפפופורט מאנגלי'-שוויץ שהזכרת שהם נכדי רמ"ז איטינגא בעל מאמר מרדכי ושא"ס ביחד עם גיסו, איפה הם מתיחסים אחריו (אולי נכון להרחיב שם האשכול על משפחת אורנשטיין-איטינגא).

לר' יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב היה בת מרת אסתר שנישאה לר' יוסף צבי הכהן רפאפורט, ולו בן ר' מרדכי זאב רפאפורט (ע"ש אבי זקנו) מציריך, רב ביהכנ"ס 'מילר'. הוא היה נשוי למרת אסתר לבית פינס (אחותו של בעל פנס שלמה). בנם הוא ר' יוסף צבי רפאפורט משווייץ, ולו צאצאים רבים. [וראה כאן].

[בור הגולה]

אני מאד מעניין על פרטים נוספים סביבת משפחת רפפופורט מאנגלי'-שוויץ שהזכרת שהם נכדי רמ"ז איטינגא בעל מאמר מרדכי ושא"ס ביחד עם גיסו, איפה הם מתיחסים אחריו (אולי נכון להרחיב שם האשכול על משפחת אורנשטיין-איטינגא).

לר' יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב היה בת מרת אסתר שנישאה לר' יוסף צבי הכהן רפאפורט, ולו בן ר' מרדכי זאב רפאפורט (ע"ש אבי זקנו) מציריך, רב ביהכנ"ס 'מילר'. הוא היה נשוי למרת אסתר לבית פינס (אחותו של בעל פנס שלמה). בנם הוא ר' יוסף צבי רפאפורט משווייץ, ולו צאצאים רבים. [וראה כאן].

הנני לפרט קצת את סדר היחס למתעניינים. והאינם מתעניינים ידלגו הלאה...
הג"ר מרדכי זאב אורנשטיין (הראשון) אב"ד לבוב, היה חתנו של הג"ר אריה ליב אב"ד אמשטרדם (אביו של הג"ר שאול מאמ"ד בעל בנין אריאל), חתן החכם צבי.

אחד מבניו של רמ"ז, היה גאון הדור ר' משולם יעקב אורנשטיין בעל ישועות יעקב.

בתו של רמ"ז, מרת אסתר, נישאה לר' יצחק אהרן הלוי איטינגא.

בנו של ר' יצחק אהרן היה הג"ר מרדכי זאב איטינגא. בתו של רי"א נישאה להג"ר יוסף שאול נטנזון בעל שואל ומשיב.
הני תרי גיסי למדו יחד וחיברו כמה ספרים יחד כמו מפרשי הים - הערות על ס' ים התלמוד של דודם הגרמי"ה אורנשטיין - על שמו הם ידועים כ"בעלי מפרשי הים", מגן גבורים, ועוד. לימים גבה טורא בינייהו, ופרשו זה לפינתו וזה לפינתו. [כמדומה שהיו באמצע חיבורם על הירושלמי כשנתגלעה המחלוקת, ולכן חילקו ביניהם, שחלק מהסדרים יעשה האחד, וחלק האחר יעשה השני].
רמ"ז איטינגא חיבר שו"ת מאמר מרדכי. אם זכרוני אינו בכזיב אתי, הם תיכננו לסדר ספר תשובות בשם שבת אחים, אבל מחמת הפירוד לא יצאה מזימתם לפועל, והספר נגנז - כך זכור לי מאיזה מקום, תקנו אותי אם אני טועה.

בנו של רמ"ז איטינגא היה הג"ר יצחק אהרן איטינגא שכיהן ג"כ כרב בלבוב, כנזכר בהודעתו של מיללער. בתו של רמ"ז איטינגא נישאה לר' ישראל הכהן רפאפורט, ב"ר יוסף צבי (הירש) רפאפורט מלבוב, בהג"ר שמחה אב"ד פאדהייץ ורדומישלא, ב"ר משה, בהג"ר אריה לייב ר"מ בלבוב, בהג"ר חיים רפאפורט אב"ד לבוב בעל שו"ת רבינו חיים כהן, בהגאון רשכבה"ג ר' שמחה רפאפורט אב"ד הורודנא ולובלין, ולמעלה בקודש.

הם השתדכו ביניהם, כשבתו של ר' יצחק אהרן מרת אסתר, נישאה לבנו של דודה ר' ישראל - ר' יוסף צבי הכהן רפאפורט.

בנם ר' מרדכי זאב רפאפורט נישא למרת אסתר בת ר' דובער פינס ממינסק.
[ר' דובער היה חתן ר' שמחה אטינגר, חתן ר' אברהם יעקב לנדא, חתן ר' רפאל חייטוביץ, חתן ר' אברהם בהגר"א].

בנם ר' יוסף צבי רפאפורט היה חתן ר' יואל יעקובוביץ, וגיסו של רבה הראשי של אנגליה לשעבר, לורד ישראל עמנואל יעקובוביץ.

****************

מצאתי שתחילה הציעו הצעה אחרת לר' יוסף צבי רפאפורט (הראשון - נכדו של רמ"ז איטינגא), ודודו ר' יצחק אהרן שלח שאלה להגר"ש קלוגר אם יש לחשוש לצוואת ריה"ח. מעניין, שבסוף הוא לקחו לעצמו, בשעה שלפי הנ"ל שם הכלה כשם החמות!

איטינגא.png (73.79 KiB) נצפה 9564 פעמים

[מיללער]

תודה רבה ויישר כח לכבוד הבור מלא מים חיים.

לחזור לדור קדום, הנה רשימת בני וחתני ר' מרדכי זאב (הראשון) לבוב-אורנשטיין:
מזווגו הראשון בתו של ר' אריה ליב חתן החכ"צ
א. ר' יעקב משולם אורנשטיין זצ"ל אב"ד לבוב בעל מחבר ספרי "ישועות יעקב" עד"ח שו"ע ושו"ת.
מזוו"ש בת ר' אליקים געציל מלברטוב זקנו של החחו"ד
ב. ר' משה יהושע העשיל מטארניגראד ז"ל בעל מחבר ספר "הים התלמוד" עמ"ס בבא קמא
ג. ר' ארי' אליקים פון בראד. (אחיו הישועות יעקב מזכירו בתשובה להגה"ק בעל ישמח משה [נדפס בשו"ת השיב משה חו"מ סי' צ"ז] עם התואר "אחי החריף נ"י").

חתניו לוקחי בנותיו גדולי התורה;
ד. ר' ארי' לייב קאצינעלנבויגען ז"ל אב"ד בריסק דליטא
ה. ר' יהודא ב"ר נפתלי הירץ ברודא ז"ל בעמח"ס "זכרון יהודא" על הש"ס
ו. ר' יצחק אהרן סג"ל איטינגא ז"ל הנ"ל
ז. ר' אברהם אביש אשכנזי ז "ל מברודא
ח. ר' דוב בעריש היילפרין ז"ל מברעזאן חותנו של ר' ארי' לייב הלוי נאטאנזאהן ז"ל בעמח"ס "בית אל" על סוגיות הש"ס אבי שואל ומשיב .

ע"פ החשבון נמצא שמהגאון ר' מרדכי זאב הנ"ל עד להשואה שימשו צאצאיו כאב"ד לבוב בעיר הגדולה לאלקים;
הישועת יעקב
השואל ומשיב
הברכת רצה
המהרי"א הלוי
המצפה ארי'

-

מלפני שנה מצאתי מציבה בביה"ח הר ציון בניו יורק מנכד רמ"ז לכאורה מחתנו ר' אברהם אביש אשכנזי הנ"ל, מעניין לידע פרטים נוספים עליו

[מיללער]

בנו של רמ"ז איטינגא היה הג"ר יצחק אהרן איטינגא שכיהן ג"כ כרב בלבוב, כנזכר בהודעתו של מיללער. בתו של רמ"ז איטינגא נישאה לר' ישראל הכהן רפאפורט, ב"ר יוסף צבי (הירש) רפאפורט מלבוב, בהג"ר שמחה אב"ד פאדהייץ ורדומישלא, ב"ר משה, בהג"ר אריה לייב ר"מ בלבוב, בהג"ר חיים רפאפורט אב"ד לבוב בעל שו"ת רבינו חיים כהן, בהגאון רשכבה"ג ר' שמחה רפאפורט אב"ד הורודנא ולובלין, ולמעלה בקודש.

מלבד בנו הג"ר יצחק אהרן איטינגא וחתנו ר' ישראל הכאן רפאפפורט היה לו לרמ"ז נוסף בת מרת חנה שנישאה לר' טובי' גינצבורג ב"ר אורי דוב בער מווילנא ומעזריטש (עיר ווילנא דף 208-209)

הגרמ"ז הוזמן לשמש פאר כאב"ד בעיר קראקא אחרי מות ר' שאול לאנדא האב"ד דשם, והוא לא רצה לעשות עטרה לראשו ותחתיו עלה על כס הרבנות הג"ר שמעון סופר בעל מכתב סופר, במות הרמ"ז איטינגא ב' תמוז תרכ"ג ספד עליה האי ספדנא ר' מרדכי ווייסמאן-חיות הנודע בכינויו הספרותי מו"ח, ונדפס ההספד בשם 'אלון בכות':
http://www.hebrewbooks.org/23982

[מיללער]

-

ר' יוסף שאול השו"מ היה חתנו של ר' יצחק אהרן אביו של ר' מרדכי זאב איטינגא, ר' יצחק אהרן היה חתנו של ר' מרדכי זאב אבי הישועת יעקב, על שם משפחתו של ר' מרדכי זאב אב"ד לבוב אביהם של ר' יעקב אורנשטיין אב"ד דשם ובעמח"ס ישועת יעקב ור' משה יהושע העשיל מטארניגראד בעמח"ס ים התלמוד, יש שכתבו שגם הוא היה הקרא אורנשטיין, אחרים כתבו שהיה נקרא אשכנזי (כשם אביו ר' משה אשכנזי פו"מ בזאלקווא) וגירסא נוספת (כך כותב נכדו רא"ל ברודא אב"ד לבוב, והיא הנכונה) היא שהיה נקרא בשם 'לבוב', וכן מצאתי חתימתו על הסכמת ספר 'אבן פנה' הק' מרדכי זאב לבוב החו"פ לבוב:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2

כעת מצאתי איזה תשובות בשו"ת שו"מ לר' 'אברהם לבוב' נכד דו"ז בעמח"ס ים התלמוד ממשמע מזה שגם ר' משה יהושע העשיל מטארניגראד היה נקרא בשם 'לבוב' כנלפע"ד ואשמח לקבל סמך לדברי וגם פרטים על ר' אברהם הזה, כי ממה שכתבו הגיסים בהקדמתם לפירושם 'מפרשי הים' על הים התלמוד הנ"ל שהו"ל, קרא רמי"ה את בנו ר' שמואל יעקב לפני מותו ופקד עליו להוציא את ספרו לאור עולם, ולדאבונם נפטר הבן ר' שמואל יעקב בגיל צעיר טרם קיומו את צוואת אביו ז"ל וע"כ ע"פ בקשת דודם הישוע"י אחי המחבר הדפיסו הם את הספר בתוספת פירושם ובהסכמת גדולי הדור כמו החוו"ד, החת"ס ר"מ בנעט ועוד. לזה רציתי לדעת אם ר' אברהם הנ"ל הוא בנו של ר' שמואל יעקב הזה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=7
-

אח נוסף להגאונים הישוע"י ורמי"ה מטרניגראד היה ר' ארי' לייב שגירש את אשתו ונהייתה פולמוס אודות כתיבת שמו בהגט, שאלת הגט נזכר בשו"ת נו"ב ובמהדורת מכוון י-ם הוסיפו הפרטים מתחת להקו (אולי נזכר כבר כאן בהפורום, ובאם כן סליחה על הכפילות)

באמצעות המכון 'גשר גליציה' הועלתה אלפי ארכיווני גאליציה לרשת ביניהם רשימות לידה ומיתה ורשימת נישואין וכדו', המאגר נלווה עם אמצעית חיפוש מדהים ובה מצאתי דרך אגב פרט נוסף למ"ש לעיל.

ישנה שם רישום נישואין בין ר' משה יהושע העשיל אורנשטיין ומרת שרה מלכה ב"ר אלעזר לאנדא מבראד, גיל החתן 17 וגיל הכלה 19 הרישום היא משנת תר"ה ובהערה מציינים שאבי הכלה ר' אלעזר לאנדא מבראד כבר לא היה בחיים.

מה שברור לי שאם אכן התאריך אמת, אינו מדובר ברמי"ה לבוב-אורנשטיין הנ"ל שהוא כבר נפטר מלפני שנת תקפ"ז כנראה מספרו 'הים התלמוד' הנ"ל, מה שמעניין אותי הוא מי הוא ר' משה העשיל הזה ב"ר מרדכי (מרכוס) שנשא את בת ר' אלעזר לאנדא שכנראה מדובר בבתו של הגאון בעל יד המלך שנפטר בשנת תק"ץ, אני מניח שזה בן נוסף לרמ"ז בן הישועות יעקב מלבד בניו; ר' צבי הירש בעמח"ד ברכת רצה אב"ד לבוב וירחמיאל חתנו של ר' יחיאל מיכל קריסטינפולר מבראד.


האתר לחפש בהארכיוונים:
http://search.geshergalicia.org/

[מיללער]

[בנו של רמ"ז איטינגא היה הג"ר יצחק אהרן איטינגא שכיהן ג"כ כרב בלבוב, כנזכר בהודעתו של מיללער. בתו של רמ"ז איטינגא נישאה לר' ישראל הכהן רפאפורט, ב"ר יוסף צבי (הירש) רפאפורט מלבוב, בהג"ר שמחה אב"ד פאדהייץ ורדומישלא, ב"ר משה, בהג"ר אריה לייב ר"מ בלבוב, בהג"ר חיים רפאפורט אב"ד לבוב בעל שו"ת רבינו חיים כהן, בהגאון רשכבה"ג ר' שמחה רפאפורט אב"ד הורודנא ולובלין, ולמעלה בקודש.

הם השתדכו ביניהם, כשבתו של ר' יצחק אהרן מרת אסתר, נישאה לבנו של דודה ר' ישראל - ר' יוסף צבי הכהן רפאפורט.

בנם ר' מרדכי זאב רפאפורט נישא למרת אסתר בת ר' דובער פינס ממינסק.
[ר' דובער היה חתן ר' שמחה אטינגר, חתן ר' אברהם יעקב לנדא, חתן ר' רפאל חייטוביץ, חתן ר' אברהם בהגר"א].

בנם ר' יוסף צבי רפאפורט היה חתן ר' יואל יעקובוביץ, וגיסו של רבה הראשי של אנגליה לשעבר, לורד ישראל עמנואל יעקובוביץ

רישמת נישואיהם של ר' ישראל רפ"פ עם מרת טויבא בת רמ"ז איטינגא בשנת תר"ג

Israel RAPOPORT
son of Joseph Hersch RAPOPORT
& Taube ETTINGER
daughter of Marcus Wolf ETTINGER
Marriage record1843
Year of Registration of Marriage: 1843
Town of Record: Lviv (now Lviv, L’vivs’ka oblast, Ukraine)
House Number: 274/268
Groom's Congregational Family Number: 194
Groom's Age: 16
Bride's Congregational Family Number: 3496
Bride's Age: 18

[מיללער]

ר' ישראל רפ"פ הנ"ל חתנו של רמ"ז איטינגא נפטר בשנת תרס"ח הנה מודעה מעיתון 'מחזיקי הדת' לפטירתו:

[נטיעות]

האם שם הספר של הני תרי גיסי, נקרא בשם: מְפָרְשֵׁי הים? או: מִפְרְשֵׂי הים?

[מה שנכון נכון]

האם שם הספר של הני תרי גיסי, נקרא בשם: מְפָרְשֵׁי הים? או: מִפְרְשֵׂי הים?

מפרשי הים.GIF (11.3 KiB) נצפה 9010 פעמים

[ירון]

באפטא ישבה עד השואה משפחת אורנשטיין, מנכבדי חסידי גור, מנכבדי הקהילה וסוחרי תבואה. הייתי שמח לברר האם וכיצד היו קשורים לענפים הידועים של המשפחה (לא ידוע קשר למשפחת חתנו של האוהב ישראל), או מידע אחר על יחוסה למעב"ק. תשומת לב כי מהמשפחה נישאו באפטא לנכדות "היהודי הקדוש" מפשיסחא.

דור ראשון:

א. ר' שכנא אורנשטיין מצויזמיר, אשתו רייזא / ריזשא, נפטרה בצויזמיר בשנת תרי"ג, בת 50.

דור שני, ילדיהם של ר' שכנא וריזשא:

ב1. ר' שמואל אורנשטיין מצויזמיר, אשתו מרים חנה לבית קליימינץ מאפטא, מילדיהם ידועים: מטלא לאה, פריידא.
ב2. ר' אלתר אורנשטיין מאוזרוב, אשתו חיה בלימא לבית זילברברג, מילדיהם ידועים: ר' יחזקאל מאיר אורנשטיין, הינדא ריזשא אשת ר' יחזקאל זאלצמאן מזוואלין, יחיאל.
ב3. ר' יהודה אורנשטיין מאפטא, אשתו שפרה סנדרוביץ / שולמן מאפטא (להלן)
ב4. מ' דבורה, אשת ר' אייזיק לרנר מצויזמיר (להלן).

דור שלישי:

ילדי ר' יהודה אורנשטיין מאפטא:

ב3א. ר' הירש ליב אורנשטיין, תרכ"ב - תרפ"ז.
ב3ב. ר' יעקב אורנשטיין, תרכ"ד - תרצ"ז.
ב3ג. ר' יצחק מאיר אורנשטיין, תרכ"ז - תרצ"א, זו' אסתר לבית ויינגולד מבודזנטין [אולי נספתה, הי"ד]. ראו למטה שאלה בעניין.
ב3ד. חנוך אורנשטיין, תר"ל -
ב3ה. רייזל, תרל"א - .
ב3ו. ציביה, נולדה ונפטרה תרל"ד.
ב3ז. שבע, תרל"ד - .
ב3ח. ר' אברהם אורנשטיין, תרל"ו - תרצ"ח.
ב3ט. משה, תרל"ח - .
ב3י. דבורה, תרמ"א - תרמ"ב.
ב3כ. ר' שכנא דוד אורנשטיין, תרמ"ג - תש"ג, נספה בטרבלינקה, ואיתו זו'-קרובתו מלכה לבית מנדלזיס - סרגא [בתו של ר' אברהם בעריל מנדלזיס-סרגא מאפטא], הי"ד.

ילדי דבורה ור' אייזיק לרנר:

ב4א. רייזל, אשת ר' אברהם בעריל מנדלזיס-סרגא (לעיל), תרט"ו - תרע"ב, בנו של ר' שמואל גרשון מנדלזיס-סרגא, בנם של ר' אברהם סארגא מאפטא, וחתנו של ר' שמואל יחיאל עהרנברג מאפטא [האם קשור למשפחת עהרנברג הרבנית?]. מהם משפחה עניפה באפטא.
ב4ב. דבורה, אשת ר' צבי הירש פריד מאוזרוב.

דור רביעי:

ילדי ר' יצחק מאיר אורנשטיין ואסתר לבית ויינגולד, תושבי אפטא:

I) ר' שמחה בונים אורנשטיין, נספה, זו' חיה רבקה לבית זילבר (להם צאצאים רבים, לא ברור אם מישהו שרד).
II) חנה רחל, נפטרה תר"פ.
III) הינדא פרידא, זו' ר' חיים ליב הופמן, נספו הי"ד, חלק מילדיהם שרדו.
IV) ר' יהודה אורנשטיין, נספה בשואה הי"ד, בזוו"ר נשוי למ' דבורה פעריל, בתו של הצדיק רבי שמחה יצחק רבינוביץ' מאפטא [מאשתו הראשונה רחל לבית פרידמן, האם ידוע בת מי היתה?], בנו של רבי צמח ברוך משידלובצה, בנו של רבי נתן דוד משידלובצה, בנו של רבי ירחמיאל מפשיסחא, בנו של "היהודי הקדוש" זי"ע. אחרי פטירתה בתרצ"ח, נשא ר' יהודה בזוו"ש את אחותה מ' אסתר יוכבד, נספתה ג"כ, הי"ד. למיטב ידיעתי לא נותרו מר' יהודה צאצאים ששרדו.
(V) שפרה לאה, אשת ר' בן ציון גרינשפן, נספו עם בתם ציביה ביילא, הי"ד.

ילדי ר' שכנא דוד אורנשטיין וזו' מלכה לבית מנדלזיס:

(ן) ר' יהודה אורנשטיין מאפטא, נספה עם זו' טשרנא לבית לרנר, וילדיהם הי"ד.
II) ר' חיים שמואל אורנשטיין בחיפה.
(III) שפרה, זו' ר' אברהם משה בליטנטל (בליטענטאל) בחיפה.
(IV) ר' יצחק אייזיק אורנשטיין בחיפה.
(V) דבורה, נספתה הי"ד.
(VI) חיה, נספתה הי"ד.

לעניין משפחת ויינגולד הנזכרת לעיל, מ' אסתר אשת ר' יצחק מאיר אורנשטיין מאפטא, אות ב3ג :

היא בתו של ר' אברהם יעקב ויינגולד מבודזנטין (ביזישין), עיירה סמוכה לקיעלץ. לפי נכדתו, סבתי ז"ל, שלא זכתה להכירו, היה רב גדול, ומכונה "דמריינו". יתכן שמדובר בשיבוש הגיה, ניב אידי-פולני, ובכ"ז רציתי לדעת אם מישהו יודע כיצד לפרש את הכינוי. בהחלט יתכן שהיה מלמד, או מורה הוראה מקומי, ובכ"ז אשמח לקבל דיעות בעניין. ובכלל כל מידע נוסף שלא מרשומות JRI על מוצא המשפחה.