פורום אוצר החכמה

בשביל איזה נושא שעסקתי בו חשוב לי מאוד לדעת.
א. האם בכ"א היה לחזו"א איזה רב'ה כלשהו. אביו? ר' משה טוביה המוזכר בכמה מקומות כ'מורי'? מי זה?
ב. מי היה רבו של הפחד יצחק בנושאים בהם הוכר בציבור כ'פחד יצחק'. האם זה נכון שלמד מהראי''ה? אם כן, באיזה שנים ובאיזה אופן? כל פרט יעזור לי.
ג. אם כבר אז על הדרך, מי היה הרב'ה של רבי יואל קלופט (הלש"ם?). ושל רבי שריה דבליצקי.
ישר כח?

דוגמא לרבי משה טוביה המוזכר כמורי.

דרדקי כתב:ג. אם כבר...ושל רבי שריה דבליצקי.
ישר כח!

"בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד. על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה."

דרדקי כתב:ב. מי היה רבו של הפחד יצחק בנושאים בהם הוכר בציבור כ'פחד יצחק'. האם זה נכון שלמד מהראי''ה? אם כן, באיזה שנים ובאיזה אופן? כל פרט יעזור לי.
[/]

הרב מ"צ נריה זצ"ל, חיי הראי"ה, עמ' רנח-ט:

"בשנות לימודיו של הגר"י הוטנר ז"ל בחברון [...], היה עולה ירושלימה לעיתים קרובות ומבקר אצל הרב [= הראי"ה]. בשנות תרצ"ג-תרצ"ד, כשלמד בירושלים בחדרו בשכונת זכרון משה, היה בא אל הרב תכופות. בעונת נופש הקיץ, כשהרב יצא לפוש בקרית משה (מונטיפיורי), היה ר' יצחק מגיע אליו בערבים, והרב היה יוצא אתו לטיול [ראה גם שם עמ' רלט], שכל כולו היה שיח של תורה, והרבה קיבל אז מפי הרב.
כעבור שנים, כשביקרתי בביתו בארה"ב, והוא אז ראש ישיבת ר' חיים ברלין [...] ייחדנו את הדיבור על דמותו של הרב, ואז אמר לי ר' יצחק: "אלמלא נפגשתי עם הרב, היו חסרים לי חמישים אחוז בהוויתי"

וכן שם עמ' קסח בהערות:
"הגר"י הוטנר ז"ל - אשר בשיחותיו פיתח בהרחבה את עומק הרעיונות של מהר"ל מפראג - אמר לי: "הרב פתח לפני את מהר"ל מפראג!".

בויקיפדיה כתב:"בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלובבבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד.על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה

ר' שמואל אהרן לידר הוא מסתמא פחות או יותר בן גילו של ר' שריה דבליצקי.
כנראה שהכותב שמע "לידר" ושיער שמדובר באיש זה אבל בודאי המכוון הוא לר' שמעון צבי הורוויץ שנקרא גם לידער ע"ש מוצאו מלידא.
ר' שמעון צבי הורוויץ היה ראש ומיסד ישיבת שער השמים לצד הגרחי"ל אויערבך וחיבר כו"כ ספרים.
לא ידוע לי על קשר שהיה ביניהם, למעט היותו של ר' שריה אחד מעשרה, שהשתתפו בלוויתו שהתקיימה ביום שני של ר"ה בשנת תש"ו.

אני סבור שהנקודה הכי מעניינת שהועלתה כאן היא, מיהו ר' משה טוביה רבו של החזו"א. למישהו יש מידע בנדון?

איש_ספר כתב:

בויקיפדיה כתב:"בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלובבבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד.על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה

ר' שמואל אהרן לידר הוא מסתמא פחות או יותר בן גילו של ר' שריה דבליצקי.
כנראה שהכותב שמע "לידר" ושיער שמדובר באיש זה אבל בודאי המכוון הוא לר' שמעון צבי הורוויץ שנקרא גם לידער ע"ש מוצאו מלידא.
ר' שמעון צבי הורוויץ היה ראש ומיסד ישיבת שער השמים לצד הגרחי"ל אויערבך וחיבר כו"כ ספרים.
לא ידוע לי על קשר שהיה ביניהם, למעט היותו של ר' שריה אחד מעשרה, שהשתתפו בלוויתו שהתקיימה ביום שני של ר"ה בשנת תש"ו.

האם רבי שמואל אהרן לידר אינו המשפיע החסידי המפורסם, נכד של רבי מרדכי לידר מטבריה [חמיו של הברכת אברהם מסלונים, ונשוי לבן אחיו של ר' צדוק הכהן ובת אחותו של היסוד ושורש העבודה מסלונים].

הבונה כתב:אני סבור שהנקודה הכי מעניינת שהועלתה כאן היא, מיהו ר' משה טוביה רבו של החזו"א. למישהו יש מידע בנדון?

אני לא חושב שיש מי היודע עליו יותר מהנזכר בפאה"ד ומשם במעשה איש, שהיה מתלמידי ר' איצל'ה מוואלאז'ין, לימד עוד את אביו של החזו"א ר' שמריהו יוסף, ולמד עם החזו"א בילדותו מסכתות חולין ובבא בתרא. 

בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.

לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.

ראיתי ששם משפחתו של ר' שמעון לידער היה קמינצקי מלידא, ושינהו להורביץ מחמת חמת המציק, האם הוא מצאצאי ר' מרדכי קמינצקי מלידא חתן הגר"ח מולאלוזין.

גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.

לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.

תוספת שמעתי אח"כ שהסתופף בצל חבורת חסידי גור מתלמידי ר' בן ציון שהתגוררו בוורשא, עיר נעוריו של ר"י הוטנר. ואצל חבורה זו קיבל לראשונה את ההיכרות עם ס' מהר"ל.

איש_ספר כתב:

בויקיפדיה כתב:"בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלובבבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. דבליצקי התקרב לחכמי ירושלים: הרב דוד בהר"ן, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אפרים שמואל פפרמן-לרנר, הרב שמואל אהרן לידר ועוד.על פי מוריו אלו עוצבה אישיותו של דבליצקי, כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי אצל גדולי חכמי הקבלה הספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה

ר' שמואל אהרן לידר הוא מסתמא פחות או יותר בן גילו של ר' שריה דבליצקי.
כנראה שהכותב שמע "לידר" ושיער שמדובר באיש זה אבל בודאי המכוון הוא לר' שמעון צבי הורוויץ שנקרא גם לידער ע"ש מוצאו מלידא.
ר' שמעון צבי הורוויץ היה ראש ומיסד ישיבת שער השמים לצד הגרחי"ל אויערבך וחיבר כו"כ ספרים.
לא ידוע לי על קשר שהיה ביניהם, למעט היותו של ר' שריה אחד מעשרה, שהשתתפו בלוויתו שהתקיימה ביום שני של ר"ה בשנת תש"ו.

מסמך נדיר ומעניין בה נתמנה ר' דוד בלאסוב מעיר ססקטון בקנדה כראש גבאי קודש לקבץ נדבות עבור ישיבת שער השמים, ר' דוד היה גר מקודם בעיר וונקובר בקנדה בה שימש כם כמנהיגה הרוחני (מפי עדות נכד) ובזקנותו עבר לססקטון, בוונקובר התקבל ג"כ כגבאי על כולל זיטמיר לצדקת רמבעה"נ ראה פה:
http://www.jewishgen.org/ViewMate/full. ... lasoff.jpg

על כתב הנשיאות שנכתב כנראה בשנת תרפ"ג באו על החתום ראשי הישיבה; ר' חיים לייב אויערבאך, ר' שמעון צבי הורוויץ-לידר הנ"ל ור' מנחם מנדל היילפרין, אולי כדאי לפתוח אשכול מיוחד על הישיבה וראשי הישיבה.

(אשכול עני בהפורום ספרים וסופרים על הישיבה)

רבי מנחם מענדיל או מענכין?

גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?

מענכין, למה? הנה בגודל

גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?

גור אריה צודק,

מדובר בר' מנחם מענכין היילפרין ז"ל בעמח"ס כבוד חכמים (אודות הספר חמדת הימים) ומו"ל ספרי הרח"ו ומראשי ישיבת שער השמים, מוצאו היה מהוראדנא ועלה ארצה בשנת תרס"א.

ערכו באינצ. תדהר:



-

על ר' שמעון צבי הורוויץ-לידר מתדהר:

לפני כחמש עשרה שנה ויותר ביקרתי בישבת עטרת כהנים שבעיר העתיקה בירושלים, השוכנת במבנה של ישיבת תורת חיים. למי שמכיר את היכל בית המדרש, הרי שיש בו עליה קטנה אליה עולים עם סולם, כשעליתי לשם ראיתי ספרים רבים וגם קצת כתבים עם כתב וחותם של רמ"מ היילפרין.

גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.

לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.

תיקון קל:
רב"צ נפטר בי"ט כסליו שנת תרפ"ו, בן פ"ו שנים.

ואגב, קירבתו המשפחתית של הגר"י הוטנר לרב"צ, מוזכר גם במאמר התולדות שבספר הזכרון להגר"י (מצוי באוצר), אמנם לא זכור לי שסופר שם על קשרים ביניהם.

ובנוגע למה שהביא דראל, שהיה קרוב לראי"ה, הדברים מפורסמים, (ואף באו לידי ביטוי באגרות לראי"ה, עמ' תקפ"ה).
ומדשתקו רבנן לדארל, קמ"ל ניחא להו...

בר ששת כתב:

גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.

לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.

תיקון קל:
רב"צ נפטר בי"ט כסליו שנת תרפ"ו, בן פ"ו שנים.

ואגב, קירבתו המשפחתית של הגר"י הוטנר לרב"צ, מוזכר גם במאמר התולדות שבספר הזכרון להגר"י (מצוי באוצר), אמנם לא זכור לי שסופר שם על קשרים ביניהם.

על פרוכת הבימה בבימ"ד של רי"ה בארה"ב, נרקם כי היא לע"נ רב"צ ובני החבורה שבוורשא.

מציבת ר' שמעון צבי הורוויץ (לידר) והרבנית, במרומי הר הזיתים

לפי האמור לעיל, בספרו של תדהר, שר' שמעון צבי, השתייך למשפחת קמינצקי מלידא, האם הוא מצאצאי ר' חיים מוולוזין? או שמא רק בן דוד של הצאצאים?

לאחרונה יצא לאור ספר רחובות הנהר תולדות ישיבות המקובלים בירושלים
ושם יש נשואי האשכול

אודות נשוא האשכול רבי שמעון צבי הורוויץ וחבריו בראשות ישיבת שער השמיים, ראיתי לאחרונה הגדרה קולעת מהראי"ה קוק (באחת מאיגרותיו), שאמר: רבי חיים יהודה ליב אויערבך הוא גדול בנגלה וגם בנסתר, רבי שמעון צבי הורוויץ הוא גדול מאד בנסתר וגם בנגלה...



ובהקשר זה: מצאתי תמונה רשומה על שמו של הרחי"ל אויערבך הנ"ל. אמנם בעיני זה יותר דומה לבנו רבי שלמה זלמן. היש ביד מי להכריע?

התמונה נמצאת בספרו של הרב יואל שוורץ "רבינו הגדול" והיא מופיעה על שמו של הגרש"ז בעמוד 26 ומתחתיה מופיע כיתוב: "מורנו בצעירותו

התמונה מופיעה בספר 'התורה המשמחת' לרב יוסף אליהו, ובעצם היא חלק מתמונה של הגרש"ז עם אשתו ושלושה מילדיו. תמונה זו נשלחה למשפחת אשתו באמריקה.

על הגאון המקובל ר' שמעון הורוויץ, מאת ר' אבישי אלבוים מנהל ספרית הרמב"ם
http://amhasefer.wordpress.com/2011/11/ ... /#comments

גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?

עי' בספר חמשה מאמרות להגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש שכותב בתואר גדול עליו, אבל עכ"ז כותב נגדו בענין מי הי' הבעל מחבר ספר חמדת הימים שמחברו הי' משכיל

שבתי משורר כתב:

גוראריה כתב:רבי מנחם מענדיל או מענכין?

עי' בספר חמשה מאמרות להגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש שכותב בתואר גדול עליו, אבל עכ"ז כותב נגדו בענין מי הי' הבעל מחבר ספר חמדת הימים שמחברו הי' משכיל

אולי כדאי לך ר' שבתי לקרוא את המאמר אליו ציינת, חיש מהר היית מבחין שלא משכיל היה מחבר חה"י, ולא קרוב למשכיל. המדובר שם הוא בנידון הישן והנושן בדבר חשש שבתאיותו של מחבר זפר חה"י, אשר בנידון זה כבר באו מאות מאמרים ורבו המתווכחים בזה.

כנראה התבלבל בין הד"ך דוד כהנא שהוא היה משכיל וכנגדו הוציא ר' מנחם מענכין הנ"ל את ספרו והמנח"א מתקיף את המשכיל הנ"ל במאמרו הנ"ל

לעיל הובאה תמונת מצבתו של ר' שמעון צבי הורביץ-לידר זצ"ל נשוא האשכול, ניתן להבחין כי הוא נפטר ביום ב' דר"ה
זכורני שקראתי בעבר שנפטר בפתאומיות, אולי במוצא ונקבר ביו"ט ע"פ הוראת הגרצפ"פ (אולי היה זה בספר על הגרצפ"פ),

עכ"פ: האם ידועים למישהו פרטים נוספים על אודות נסיבות פטירתו?

כנראה מפה:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 225&hilite
שהיה לו לר' מנחם מענכין היילפרין בן בשם ר' אברהם אליהו שהיה גר בניו יארק בסביבות שנת תרנ"ח, האם ידוע משהו עליו?

קלונימוס הזקן כתב:לעיל הובאה תמונת מצבתו של ר' שמעון צבי הורביץ-לידר זצ"ל נשוא האשכול, ניתן להבחין כי הוא נפטר ביום ב' דר"ה
זכורני שקראתי בעבר שנפטר בפתאומיות, אולי במוצא ונקבר ביו"ט ע"פ הוראת הגרצפ"פ (אולי היה זה בספר על הגרצפ"פ),

עכ"פ: האם ידועים למישהו פרטים נוספים על אודות נסיבות פטירתו?

מנהגו היה להתפלל בר"ה במוצא ביחידות (כלומר שלא בבית מדרשו הקבוע) בעת התבודדו בחוץ נפל על אבן ונחבל עד שיצאה נשמתו. הגרש"ד שליט"א מספר בספרו ובכן צדיקים שהיה מן העשרה שהשתתפו בהלוויתו בירושלים בשנת תש"ז. בספר לידא שהובא כאן יש רשימה אודותיו ושם כתב מי שכתב שבכוונת מכוון של השלטון המנדטורי בוששה העזרה לבוא, משום שהיא מדבר נגדם...הלויותו ביום השני היתה ענין למו"מ בין הגרי"צ דושינסקי והגרצ"פ פראנק והדברים מופיעים בכו"כ מקומות.

שטר קבלה לישיבת שער השמים בחתימת ידיהם של הגאונים; רבי מנחם מענכין היילפרין, רבי שמעון צבי הורוויץ ורבי חיים ליב אויערבאך

בר ששת כתב:

גוראריה כתב:בנוגע לר"י הוטנר שמועה שמעתי בעבר ועדיין לא בררתיה די הצורך:
הוא היה נכד אחותו של הגה"ח רבי בנציון רבינוביץ' זצ"ל, הידוע בכינויו רבי בנציון אוסטרובר.
רבי בנציון שהיה למדן מופלג ומתמיד עצום, היה שריד אחרון לקוצק וזקן חסידי גור בה נחשב כגדול מעתיקי השמועה בין החסידים. נוסף על התמדתו ולמדנותו היה בעל מופת ואיש קדוש, פקח ושנון ומורה דרך לרבים.

לפי מה ששמעתי רבי יצחק הוטנר הספיק לקנות הימנו הרבה מתורת פשיסחא קוצק וגור. לא בדקתי. רב"צ נפ' בתרפ"ד כבן פ"ד.

תיקון קל:
רב"צ נפטר בי"ט כסליו שנת תרפ"ו, בן פ"ו שנים.

ואגב, קירבתו המשפחתית של הגר"י הוטנר לרב"צ, מוזכר גם במאמר התולדות שבספר הזכרון להגר"י (מצוי באוצר), אמנם לא זכור לי שסופר שם על קשרים ביניהם.

ובנוגע למה שהביא דראל, שהיה קרוב לראי"ה, הדברים מפורסמים, (ואף באו לידי ביטוי באגרות לראי"ה, עמ' תקפ"ה).
ומדשתקו רבנן לדארל, קמ"ל ניחא להו...

על רב"צ אוסטרובר בנו של הג"ר בנימין דוד ראבינאוויטש מ"מ מווארשא, נכתב בספר היזכור לעיר אוסטרוב-מאזוביצק, ונעתק פה
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 15#p826315

מכתב מר' שמעון צבי הורוויץ משנת תרנ"ט - חותם שמו ושם חותנו "חתן הרב ר' דוד מלאוויס (?) זצ"ל":
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/cgi/t/tex ... 1I_D213404

מי היה חותנו?

חבל שלא ידעתי בשנים קודמות שהג"ר שריה שליט"א הכיר את ר"ש לידער.
דודי ר' דוד גולדמן ז"ל מקנדה, נפטר לפני חמש שנים, היה בן בתו של ר"ש לידער. לפי מה שהבנתי, אמו היתה בת זקונים של ר"ש לידער, והיתה היחידה שגרה בירושלים, וכל שאר בני ובנות ר"ש לידער עזבו את ארץ ישראל לאמריקה לפני כמאה שנה, וכמדומני שהם עזבו את הארץ עוד לפני שהיא נולדה או כשהיתה קטנה מאוד. ולכן כמעט שלא היה לדודי קשר עם בני דודיו. הוא סיפר לי שאחד מצאצאי הסבא התחזק ונהיה חרדי, ועלה לארץ להר נוף וכד', אך לא ידע את שמם.
הוא היה בערך בגיל חמש עשרה כשנפטר סבו. כמדומני שלמד בילדותו בירושלים בבית ספר פשרני, אך היה לו קשר טוב עם הסבא, (הוא היה בן יחיד), ובמשך תקופה בילדותו היה גר בביתו, וכל לילה לפני השינה היה הסבא מספר לו סיפורים. ובשנים האחרונות הוא שמח לגלות שכל הסיפורים שהיה מספר לו היו מהזוהר.
מה שנוגע לענינינו, דודי ז"ל, התחזק מאוד באידישקייט, והיה צמא לכל בדל ידיעה על סבו זצ"ל. הבאתי לו ספר תולדות רש"ז אויערבאך שבו נזכר סבו וכו'. ובמשך השנים חיפשתי בספריות ועשיתי צילומים מספרי סבו וכרכתי אותם לחוברות והבאתי לו.
לפי הרשום אצלי, אלו ספריו:
א) שם משמעון (הגהות בסוף ספר "עטרת יוסף" לרבי יוסף מליסקאווי, ירושלים תרנ"ט) דפים ע' ע"ב-ע"ט ע"ב.
ב) אור המאיר וקול מבשר (ירושלים תרס"ז) [9], נ"ו דף.
ג) קול מבש"ר (ירושלים תרפ"ג) [16], 112, [1], 113-116, [5], 6 עמ'. (ועוד דף השמטה).
ד) פדיון שבויים השלם (ירושלים תרפ"ז) 8 עמ'.
ה) סוד הקפות יהושע (ירושלים תרצ"ז) [4], ל"ו עמ'. (בעמ' [4] נדפסה הסכמה מבעל חפץ חיים על ספרו "אור המאיר").
ו) סניגוריא (ירושלים ת"ש) [1], ס"ב עמ'.

בספר החדש משוש דור ודור על הגרי"ש בתחילת הספר יש חומר על שני הרבנים הנ"ל ועל ספריהם ועל קירבתם עם הלשם וכו'

שיף כתב:בספר החדש משוש דור ודור על הגרי"ש בתחילת הספר יש חומר על שני הרבנים הנ"ל ועל ספריהם ועל קירבתם עם הלשם וכו'

הספר אינו תח"י.
מעניין אותי לדעת אם יש קשר בין רבי מנחם מענכין היילפרין לבין משפחת היילפרין המיוחסת לבעל סדר הדורות?

בספר החדש גנזים ושו"ת חזון איש חלק ד' (תשע"ד) עמ' קכ"ח יש מכתב ששלח רבי שמעון צבי הורוויץ לחזון איש. מעניין!

אספקלריא כתב:חבל שלא ידעתי בשנים קודמות שהג"ר שריה שליט"א הכיר את ר"ש לידער.
דודי ר' דוד גולדמן ז"ל מקנדה, נפטר לפני חמש שנים, היה בן בתו של ר"ש לידער. לפי מה שהבנתי, אמו היתה בת זקונים של ר"ש לידער, והיתה היחידה שגרה בירושלים, וכל שאר בני ובנות ר"ש לידער עזבו את ארץ ישראל לאמריקה לפני כמאה שנה, וכמדומני שהם עזבו את הארץ עוד לפני שהיא נולדה או כשהיתה קטנה מאוד. ולכן כמעט שלא היה לדודי קשר עם בני דודיו. הוא סיפר לי שאחד מצאצאי הסבא התחזק ונהיה חרדי, ועלה לארץ להר נוף וכד', אך לא ידע את שמם.
הוא היה בערך בגיל חמש עשרה כשנפטר סבו. כמדומני שלמד בילדותו בירושלים בבית ספר פשרני, אך היה לו קשר טוב עם הסבא, (הוא היה בן יחיד), ובמשך תקופה בילדותו היה גר בביתו, וכל לילה לפני השינה היה הסבא מספר לו סיפורים. ובשנים האחרונות הוא שמח לגלות שכל הסיפורים שהיה מספר לו היו מהזוהר.
מה שנוגע לענינינו, דודי ז"ל, התחזק מאוד באידישקייט, והיה צמא לכל בדל ידיעה על סבו זצ"ל. הבאתי לו ספר תולדות רש"ז אויערבאך שבו נזכר סבו וכו'. ובמשך השנים חיפשתי בספריות ועשיתי צילומים מספרי סבו וכרכתי אותם לחוברות והבאתי לו.
לפי הרשום אצלי, אלו ספריו:
א) שם משמעון (הגהות בסוף ספר "עטרת יוסף" לרבי יוסף מליסקאווי, ירושלים תרנ"ט) דפים ע' ע"ב-ע"ט ע"ב.
ב) אור המאיר וקול מבשר (ירושלים תרס"ז) [9], נ"ו דף.
ג) קול מבש"ר (ירושלים תרפ"ג) [16], 112, [1], 113-116, [5], 6 עמ'. (ועוד דף השמטה).
ד) פדיון שבויים השלם (ירושלים תרפ"ז) 8 עמ'.
ה) סוד הקפות יהושע (ירושלים תרצ"ז) [4], ל"ו עמ'. (בעמ' [4] נדפסה הסכמה מבעל חפץ חיים על ספרו "אור המאיר").
ו) סניגוריא (ירושלים ת"ש) [1], ס"ב עמ'.

בת אחת של רבי שמעון לידער היתה נשואה לרב ממשפחת וינברג, האם יש מיש שיודע שמו?