פורום אוצר החכמה

שמועה שמעתי:
שקברו של רבינו מרן החפץ חיים לא היה ידוע מקומו. עד שלפני כמה שנים, מצאו הרב קוזלובסקי מרמות בירושלים.
שאלתי כמה אנשים, וכולם פקפקו בדבר, ואמרו שלא יתכן כלל שהרי קברו של החפץ חיים ידוע מקומו מאז ומעולם.
עם מי הצדק ?

לפני כמה שנים?
הח"ח נפטר באלול תרצ"ג. לכאורה קברו של הח"ח לא נהרס, אף שהיה חורבן בבית הקברות ונעקרו מצבות רבות ממקומן. והוא ידוע כל השנים.
אמנם בתקופת מחיצת הברזל המזרחית, לא היה ניתן להגיע לפולין-ליטא.
(שמא הרב קובלסקי היה מהראשונים שנסעו אחרי נפילת מחיצת הברזל, ומצא אותו בכוחות עצמו ללא מדריך?)

אמנם חד מן חו"ר הפורום כתב לי בפרטי:
שמעתי מנכד הח"ח, הגר"ה זקס, שהתקרה הקטנה בעלת ארבעת העמודים סביב הקבר, נבנתה במקום משוער למי שבנאה, והוא מפקפק מאוד בקליעה למטרה, ויתכן שזה רחוק כמה מטרים לשם או לשם. כי הכל נהרס אחרי השואה והמצבה שוחזרה ע"פ תמונות ולא בטוח שהונחה במקום הנכון [הוא שיער בוודאות שבטוח שלא].

מנגד הר' ישאל מאיר גבאי מאגודת אהלי צדיקים טוען שאת יסודות חדר התכנסות והאהל של כל סביבות הקבר זיהו בחפירה בחול (ובשנה שעברה בנו משהו חדש). כך שאין לפקפק במקום קבורתו של הח"ח.
תמונות המצבה מראות שזו המצבה המקורית (סגנון הפונט והציורים. אך עם השנים חידשו את צבע האותית, וגם מילאו בצבע זהב את השם). אך יתכן שנזקה ונפלה והקימוה על עמדה שוב, כפי שלכאורה ניתן לראות בשסי של המצבה הנוכחית. העשוי משיש גרניט חום ברישול, ומאבן שונה מאשר אבן המצבה. ויתכן שכוונת הגר"ה זקס שהמצבה נפלה וכשהקימה לא ברור שהקימוה על מקומה הראשון (לרגלי הקבר או למראשותיו). ואכן התקרה הקטנה בעלת ארבע העמודים הרחבים נראית חדשה מאחרי המלחמה.


הסקר היה בשביל להתאמן על עריכת סקרים בפורום?..

כשביקרתי בראדין לפני יותר מעשרים שנה קיבלתי שם (יותר מדוייק קניתי כל תמונה לדולר או לשניהם יחד בדולר) מיהודי זקן מקומי, שתי תמונות (שהם נמצאות אצלי כעת) ממצבת הח"ח זצ"ל קדום יותר מכל מה שהובא כאן, ורואים שמצבה זו דומה אבל למעשה ברור שזו מצבה אחרת, כגון התיבה האחרונה בשורה הראשונה תפוצות ולא הגולה וכו', על יד מקום קבורתו לצד שמאל עוד לפחות חמשה קברים, כפי זכרוני גם מרבני הישיבה (מהרה"ג הרב לנדינסקי זצ"ל ועוד), על שלש מהם קיים מצבה בעמידה (כמו אצל הח"ח) ועל שנים אין מצבה רק כיסוי מביטון. לא היה שם תקרה או רמז לאהל ולא עמודים, הכל פתוח באמצע שדה ריקה. (כשהיתי שם כבר היה מצבה חדשה -לא מוזהב ולא בתוך אהל או אפילו זכר לאוהל - אבל באותו מקום של זה שבתמונה (על יד זה כביש צר בצד שמאל נראה גם בתמונה הישנה). מקום הקבורה מבחוץ לראדין, נכנסים מצד אחד, מקום הישיבה באמצע העיר [יותר מתאים לקרוא לו כפר]. ועוברים עד מעבר לצד השני ועוד קצת, ודאי נראה מתאים להיות בית הקברות לכל דבר. היו עוד קברים אך כפי זכרוני לרובם או אף כלום בלי מצבות, כנראה השתמשו הגרמנים או הסובייטים עם האבנים ואולי פיחדו להשתמש של הרבנים החשובים.
סרקתי התמונות הנ"ל והורדתי במסמך מצורף כאן.

תודה רבה

אם המצבה בתמונה שהעלית היא המקורית (ושתי המצבות; זו שבתמונה ודהיום, צולמו לאחר המלחמה, שהרי כמה מצבות ללא שלט רק בטון),
מדוע עשו מצבה חדשה?
זה גם מעניין שיש פה בעצם שתי מצבות לא זו כרעותה, כששניהם אחר המלחמה!

בכל מקרה, הרב גבאי כותב שמצאו בחול את יסודות האהל שנהרס, סביב המצבה.
כך שזה מקומה.

מה פשר ההצבעה דלעיל, זה נושא מציאותי שניתן לבירור, נכדי הח"ח נסעו אחרי נפילת הברזל לסדר את המצבה מחדש, אפשר לברר זאת במשפחה

מצאתי תמונה שלקחתי כשהייתי לפני עשרים שנה
רואים קברים אחרים מפוזרים, חלקם עם מצבות מסביב
כפי זכרוני אחרי האילנות שם ברקע היה ריק וכמאה מטר משם מתחיל קצה העיר.
לצד שמאל של מרן הח"ח זצ"ל שאר הקברים שבתמונה הראשונה, אולי (וכך אני חושב אבל לא בטוח) בלי המצבות הגבוהות

הפרדס תמוז תש"נ

יש בכתבה זו עירוב פרשיות בין קבר הח"ח לקבר הגר"ח מוואלזי'ן

קו ירוק כתב:יש בכתבה זו עירוב פרשיות בין קבר הח"ח לקבר הגר"ח מוואלזי'ן

איזה "עירוב" מצא כאן?
הפרשיות ברורות ואינן מעורבות זו בזו - הנוגע לראדין בראדין.
והעמדת מצבת הגר"ח מוולוז'ין נזכרת אגב.

כבר שאלתי וחוזר ושואל.
איך יתכן שתצלום המצבה שהעלה אליהו חיים שונה מהמצבה דהיום (תש"נ).
הרי שניהם צולמו אחרי המלחמה!

פשוט מאוד, ונעשה סדר בדברים - ואכן חסרה ידיעה אחת שתבואר להלן:

לאחר הבירור ע"פ ספרים (בין השאר, מירושלים דליטא לירושלים של מעלה) ולפי תמונות ישנות,
1. לפני השואה היה "אהל" סביב לקברו של הח"ח. (למעשה, לא ידוע על תצלום של האהל, אלא רק תרשים - מופיע בספרו של רמ"מ ישר - אבל ברור שהוא נבנה בסופו של דבר, וראה בקובץ אגרות החזו"א אגרות רח"ע ח"ג אגרות ג-ד).
בתמונות ישנות של המצבה, ניכרות הלבנים שסביב המצבה ששולבה בקיר האוהל. (מצורפת תמונה מתוך הספר "מרביצי תורה ומוסר").
2. לאחר השואה, האוהל נהרס, אבל המצבה שרדה - עם כמה מצבות לידה, כפי שאפשר לראות בתמונות שהועלו לעיל.
3. סביבות שנת תשל"ג, המצבות נעקרו ונעלמו.
4. בשנת תש"נ, הועמדה מצבה חדשה, כמתואר ב"הפרדס" הנ"ל.
5. סביבות שנת תש"ע (ואולי קצת אח"כ), יצקו ארבעה עמודים ועליהם גג עם כיפה מעל הקבר.
(וכל הרואה יראה ויבין שאין שום קשר למבנה זה לאהל המקורי, וכדוגמא, במקור המצבה שולבה בקיר האהל המקורי, וכאן היא רחוקה מיסודות ארבעת העמודים [ועל 'מומחיותו' של הנזכר, חבל להאריך - מבלי לזלזל בעצם פעולותיו החשובות, שעדיין לא הופכות אותו למומחה]).
6. בשנה האחרונה הוקם אף אהל (צריף מעץ) סביב הקבר.

מניסיוני,
תמונה זו לא אומרת שום דבר שזה מודבק על גבי קיר האוהל.
יתכן כי הדביקו את התמונה על גבי לבנים....
אינני בקי בראדין, אבל לפי דברי האחרון, ניכר כי יודע הוא לברר הדבר, וכדאי מאוד להמשיך ולברר האם ואיך היה נראה קברו לפני המלחמה.

ציון הקדוש בל"ג בעומר תרצ"ד

מתוך הספר "החפץ חיים - חייו ופעלו" של רמ"מ ישר.
תמונת המצבה בקיר הלבנים (כאן רואים יותר מאשר בתמונות שהועלו לעיל)
רישום האוהל ובית המדרש שלידו.
מהתמונה שהעלה פתגם יציב, נראה ש"האוהל", הכוונה למה שרואים ברישום לצד בית המדרש.
כנראה לא "אוהל" גדול שאפשר להכנס אליו, אלא בית קטן מעל מקום הקבר.
האם בית המדרש עצמו נבנה לבסוף? נראה שלא.

עוד פרטים על קבר הח"ח המאששים את האמור לעיל:

מתוך האתר של אגודת אהלי צדיקים: https://zadikim.com/news/%D7%94%D7%95%D ... %93%D7%A9/
על פי רישומי המקורות, אחרי הסתלקותו של מרן ה'חפץ חיים' בשלהי שנת תרצ"ד, הקימו בית כנסת על יד האוהל הקטן שנבנה על ידי בני משפחתו. ככל הנראה בית כנסת זה הוקם עבור הכהנים שביקשו להתפלל בסמיכות מקום לציון קדשו, בפרט לאור העובדה שמרן ה'חפץ חיים' עצמו היה משבט הכהונה. נותרה תמונה ישנה המעידה על מיקומו של בית הכנסת שעמד ככל הנראה עד אחרי המלחמה, שבעקבותיה נהרס כל מתחם בית העלמין בראדין ורוב המצבות נעקרו ממקומן או נהרסו בידי זדים.

ישנה תמונה, או שהכוונה לרישום שבספרו של הרב ישר כמובא לעיל?