אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' יוני 27, 2011 10:32 pm

על שמועה כי באה ונמס כל לב, כי נשבה ארון הקודש, מרן הגאון האדיר, צדיק יסוד עולם, רבינו מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל, ועלה לישיבה של מעלה.

בשעת חימום זו דבקה לשוני לחיכי, דבר אין בפי ובלשוני מלה.

אי"ה בהמשך אעלה מדבריו וזכרונות מעת ישבנו לפניו בישיבה ליקח מפיו תורה ומוסר.

תנצב"ה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4298
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

שבר על שבר - הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל

הודעהעל ידי מיללער » ב' יוני 27, 2011 10:36 pm

ברוך דיין האמת - בעוד שהמכה טריה בפטירת הגרי"ד קופלמאן זצ"ל זקן ראשי הישיבות מאירופה, שבר על שבר הושברנו בבשורת פטירת הג"ר מיכל יהודא לפקוביץ זצ"ל, להלן ערכו בוויקי:

נולד בוולוז'ין, בלארוס, לרב משה דוד וחיה ליפקוביץ. למד בילדותו בחדר המקומי, וקיבל גם שיעורים פרטיים שמומנו על ידי אביו, למרות דלותו הרבה. אביו נפטר כשהיה בן 9. לאחר מכן למד אצל הרב שלמה היימן שהיה ראש ישיבת רמיילס בווילנה (לימים ראש ישיבת תורה ודעת).

בשנת 1936 עלה עם משפחתו לארץ ישראל הודות לסרטיפיקטים שהשיג אחיו הגדול אריה לייב, שעלה ב-1924. בארץ למד בישיבת חברון בירושלים. קיבל תורה[דרושה הבהרה] גם מהרב איסר זלמן מלצר והרב אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש").

לאחר נישואיו התמנה לכהן כר"מ בישיבת תפארת ציון, שבראשה עמד חותנו, הרב אברהם יצחק גרשונוביץ. באותה עת למד אצלו הרב חיים קנייבסקי, שרואה ברב ליפקוביץ את מורו ורבו. כן למד אצלו באותה תקופה הרב מאיר צבי ברגמן, לימים ראש ישיבת רשב"י וחבר מועצת גדולי התורה. לאחר מכן מונה כראש ישיבת פוניבז' לצעירים (גילאי 13-17), יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. הרב ליפקוביץ מסר עד סוף שנת תשס"ט (2009) שיעור יומי בישיבה זו. לאחר מכן הפסיק בשל חולשתו, אך המשיך למסור שיעור בהלכה ושיחות בישיבה וכן שיעורים למבוגרים.

כאשר הוקמה תנועת דגל התורה על ידי הרב אלעזר מנחם שך, נקרא הרב ליפקוביץ לכהן כאחד מחברי מועצת גדולי התורה של התנועה.

משפחתו:
1) בנו הרב משה דוד ליפקוביץ,חתנו של הרב מרדכי זליבנסקי (שהיה גיסו של הרב משה שמואל שפירא), משמש כמשגיח של ישיבת באר יעקב, ר"מ בישיבת בית דוד ורב בית הכנסת היכל משה בבני ברק.
2) בנו הרב אברהם יצחק ליפקוביץ, חתנו של הרב בן ציון פלמן (מרבני בני ברק), משמש כר"מ בישיבת בית מדרש עליון.
3) חתנו הרב בנימין קורלנדסקי שימש כר"מ בישיבת פוניבז' לצעירים (נפטר ב-2006). אחד מחתניו הוא יצחק שאול קנייבסקי, בנו של הרב חיים קנייבסקי. חתן אחר הוא אליעזר שטיינמן, נכדם של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי.
4) חתנו הרב בנימין אלישיב, בנו של הרב יוסף שלום אלישיב
5) חתנו הרב משה אליהו שוורץ משמש כר"מ בישיבת מאור יצחק - חמד.

ספריו:
מנחת יהודה - על מסכתות קידושין, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא, סדר קדשים וסדר זרעים (עניינים)
אמרי דעת - שיחות ומכתבים
דרכי החיים - הדרכות בדרכי החיים של תורה ויסודות החינוך בימינו


מי בעל דברים יגש בהוספת פרטים על הגאון הישיש הזה שעד זקנה ושיבה לא ימיש מתוך אהלה של תורה וישב בישיבה בהרבצת תורה.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי מורה צדק » ב' יוני 27, 2011 11:06 pm

ברוך דיין האמת

אברהם
הודעות: 1167
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי אברהם » ב' יוני 27, 2011 11:49 pm

גם אני כואב, סוער, נבוך ומבולבל.

אבל ברקע אני שומע שוב ושוב את מילותיו הקבועות, בטון הרגוע המונוטוני, בסיום כל שיחה:
'איש לרעהו יאמר חזק, להכין את השיעורים, להשתדל לכוין לפחות בסיום כל ברכה, להתייחס אחד לשני'.

געגוע.

וזהו שבחו, שהדמות הענקית הזאת נזכרת ע"י תלמידיו בעיקר בכלים של אהבה כמיהה וגעגוע.

אכמ"ל.

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: שבר על שבר - הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יוני 28, 2011 12:09 am

כמה השמטות והבהרות שעולים בזכרוני.

א. בהגר"ש היימאן זצ"ל ראה את רבו המובהק, וביום השנה לפטירתו נגש לפני התיבה, ותמיד הזכירו באהבה וגעגועים בשם הרב'ה סתם. הוציא לאור ב' חלקים מתורתו בשם חידושי ר' שלמה, וראה שם הקדמותיו הנפלאות. [סיפר פעם, כי הג"ר נחום זצ"ל היה הצעיר שבין התלמידים בווילנא, והפליא ב'עילוי' שבו את כולם].

ב. למד בצוותא עם הגרא"ז בתקופת לימודו בישיבת חברון. היה שגור על פיו כמה עובדות ממידותיו הנפלאות, וכן בכמה עניני הלכה, [כמו בדברי הר"ן בענין עשרה בקריאת התורה ובענין קריאת ספר ע"מ להגיהו במוצאי שבת, ועוד כהנה, ואכמ"ל].

ג. נולד לאביו מזיווגו השני בזקנותו, והיה לו אח נוסף [שג"כ נפטר בשיבה טובה לפני כמה וכמה שנים, והיה רק אחיו מאביו, אבי משפ' לובשיץ בבני ברק, ועוד אחות מאב ואם, אשת הג"ר שמואל הכהן רוזובסקי שליט"א, ראש ישיבת הכהנים בעיר העתיקה ת"ו]. תמיד הזכיר את מסירות אביו ואמו ללימודו.

ד. מרן החזו"א שיבח מאוד את שיעוריו לצעירים, ויש בזה הרבה נוסחאות ועובדות, ומקצתן הובאו בספרי מעשה איש ודרכי החיים. גם הורה לו סדרי ההנהגה עם תלמידים בימין מקרבת.

ה. עוד רבות ידובר ויסופר על כוחו הגדול בהרבצת תורה ויראה, והנחלת דרכי לימוד בישרות הבנה ועומק הפשט, כאשר דורות של תלמידים גודלו וחונכו על ברכיו, והוא כמלאך המכה על קדקדם במוסר אב ודאגת אם, ואומר להם גדל!

[אין העת והעט נוחים עתה להאריך, ועוד חזון].
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ד' יוני 29, 2011 2:00 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.


ישראל הר כסף
הודעות: 888
הצטרף: א' מאי 23, 2010 9:47 pm
מיקום: ברכפלד

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי ישראל הר כסף » ג' יוני 28, 2011 12:46 am

אוי לנו כי אבדנו. מי יחזיר לנו אבידתינו בזכרינו את הארת פניו לכל צורב. במבט עיניו מלא אהבה ונעימות שחיזק את הנמצאים במחיצתו יותר מהכל. הזהיר אותנו על תפילה בישיבה דוקא בכל מחיר. באומרו שמי שחסר מתפילה בישיבה הרי הוא כחסר בסדר מסדרי הישיבה והרי הוא כבעל מום שרואים את התוצאות כל ימי החיים.
י לפקוביץ.jpg
י לפקוביץ.jpg (16.13 KiB) נצפה 3739 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יוני 28, 2011 2:26 am

בהסתער עלי רגשותי, ופקדוני זכרונות העבר, נטלתי את תכריכי השיעורים אשר כתבתי מפיו במסכתא בבא בתרא בשנת תשנ"ד [שנת הגיעו לגבורות], ואלקט כמה אורות בדברי אגדה המובלעים בתוכם, ובתוספת זכרונות שחזרו וניעורו בי בעת הכתיבה.

בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין.

למה נקראת התורה 'תבלין', הרי לפי דברי רש"י ענין התבלין הוא לבטל הרהורי עבירה, וכדאיתא בקידושין ל,ב אם פגע בך מנוול משכהו וכו'. ונראה שנקט כן לומר כי סגולת ד"ת להציל מהרהורי עבירה הוא כאשר הם כתבלין - במתיקות ובעריבות כתבלין שבא למתק ולהטעים את המאכל.


אהה, כמה ערבים בפיו היו השיעורים, שבעה שיעורים יומיים בשבוע, בימי השבוע - שעתיים ורבע כל שיעור, מתוך חיות ועמל אדירים עמל ללמד את דברי הגפ"ת כצורתן, בעומק הפשט, החל מההסבר הפשוט, עד שהיה מחוור כשמלה כל השקו"ט בגמ', עם המהרש"א והגרע"א ועוד, וקצת תבלין מדברי גדולי האחרונים, ולא נחה דעתו עד ששאל ודרש מן התלמידים לחזור ולומר את ההסבר המדויק כפי שנאמר.

כמו חי עומד לנגד עיני המאורע הבא. היה תלמיד אחד שהגיע מעיר רחוקה לקבל תורה מפיו, והיה קר מזג, ופעם דרש ממנו לחזור על ההסבר, וחזר, ואז אמר לתלמיד אחר לומר, ושוב חזר וביקש ממנו לשנות, וכך בשלישית, עד שבפעם השלישית לא עצר ברוחו וזעק מנהמת לבו: אה, חתיכת קור. איך אפשר להגיד ההסבר הזה בלי שום חיות. תמיד שת לבו שהדברים יצאו מחוורים ומלובנים.

כך גם בבחינות שהיה בוחן את צעירי הצאן כבר משיעור א' בדק את מידת ההבנה עד כמה הסוגיא מוחשית ובהירה אצלם. זכורני שבחן פעם בסוגיא דריש פ"ב דגיטין : גידוד חמשה ומחיצה חמשה, ולא הניח למשיב עד שיצייר בחפצים שנמצאים בחדר, את האופן של המחיצות וצירופן.

היה משקיע עצמו לגמרי בתוך הלימוד, ובכל הויתו היה עסוק בהנחלת אותה השמועה, היה קשה עליו לעבור מענין לענין, ולפעמים על שאלה מכמה דפים אח"כ היה אומר כי צריך לעיין ואינו יכול ליכנס לזה עתה, [וכמובן היו קטני אמנה שחשבו שאינו יודע... בה בעת שלמד עם חתנו הגר"ב קורלנסקי זצ"ל כבר את רוב המסכת, באמת לא היה קץ למדת ענוותנותו], לא ענה על שום שאלה מקופיא, מכל הערה של תלמיד היה עושה עסק שלם, הבח' הזה הקשה, והלה תירץ וכו'.

בכלל, ענין השתתפות התלמידים בשיעור היה חשוב ועיקרי אצלו, והיה תמיד מדבר על כך עם התלמידים וההורים, היה לו מנהג קבוע לחזור כל יום על מה שלמדו מאתמול, ואז היה נותן לתלמיד לקרוא ולהסביר [ללא סדר, ובהפתעה גמורה, לא היה קל...] ומוסיף עוד ביאורים וידיעות. היה רגיל על לשונו, שבכל פעם שתוס' מזכירים איזה ידיעה או קושיא ממקו"א לעיין שם בפנים, והסביר שיש בזה שני תועלתיות, א' להבין יותר טוב את דבריהם על אתר, ולבדוק במקור שלא שגה. ב' ע"י זה נהיה ממילא עשיר בידיעות ממקומות וסדרים אחרים שאין רגילים ללמדם, והיה בעצמו בשיעור מאוד רגיל בכך.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ד' יוני 29, 2011 1:48 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יוני 28, 2011 2:31 am

ביאר ענין 'או חברא כחברי דאיוב או מיתותא', בשם הג"ר אייזיק שר זצ"ל דהכרח הגמ' הוא ממה שאמר הקב"ה לשטן קח את כל אשר לו רק בנפשו אל תגע, ולמה לא לקח לו גם את חביריו. וע"כ דאם היה לוקח ממנו את חבריו הרי הוא נוגע בנפשו ממש, וזהו או חברא או מיתותא.

כמה היה מדגיש תמיד הענין של חברות נאמנה ומידות טובות, היה מזהיר תמיד להתחשב בחבירו, וחוזר ומשנן את דברי רבינו יונה בשערי תשובה שחייב אדם לשקוד בעמל נפשו על תקנת חבירו. למי שעזב חברותא באמצע הזמן בלי לדאוג לשני, אמר שום תועלת בלימוד לא תצא מלדרוך על השני. ועוד היה חוזר על דברי הגר"א שתורה הריהי כמטר, שיכול להצמיח גם מידות רעות ח"ו.

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יוני 28, 2011 2:53 am

תמיד הכביר במילין על תכלית חובת האדם בעולמו שלא נברא בשביל חי העוה"ז אלא בשביל העוה"ב להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו כדברי המס"י, ופעם הביא בשם הגר"א לבאר ענין המיתה שנקנסה על אדה"ר בחטאו, כי אם לא מת האדם היה חקוק עונו עליו תו עולם וככתם שלא יוכל להמחק, ואף אם יחיה שנין אלפין אין כדאי לו אם ישאר במצב כזה, ומוטב לו שימות ויזכה לחיי נצח.

כל חייו חי בפשטות ובמיעוט תענוג. מעולם לא נשען בשעת השיעור על מסעד הכסא, תמיד ישב מוטה אל הגמ'. כל עבודתו היתה ללא 'הנחות' מתוך מאמצים ועבודה תמידית.

גם בלטה במיוחד ההנהגה של 'יומם ולילה לא ישבותו', הסדרים הקבועים ביום ובלילה חול וש"ק, השיעורים והשיעורים לבע"ב בערב, לכל היה זמן קבוע. כ"כ אופייני לו מה שסיפר על עצמו שבבחרותו בווילנא הלכו כל הבחורים ללכת לראות את הח"ח שנזדמן לשם, והוא לא קם מהלימוד...[כמדומני ששמעתי מנכדו, שלימים נתחרט קצת על כך, וניחם על כך שלא זכה לראותו, עד שסיפר לו הגרי"ח קרסניצקי זצ"ל מעשה רב מר' ירוחם ממיר בדומה לזה, ונחה דעתו]

======

ובעיקר מה שראו התלמידים בשיעור היה את השילוב והמיזוג של תורה ויראת שמים המשלימים זה את זה. היתה לו הוראה מהחזו"א לדבר מעניני יר"ש ומעשיות מצדיקים באמצע הלימוד [כאשר זה נקשר באיזו צורה], כמה תועלת וחיזוק לשנים ארוכות שאבנו מאותן שיחות, בכמה ערגה וגעגועים היה מזכיר את רבותיו הן בהזכרת דברי תורתם והן בספרו עובדות מהן, ובכמה ביטול וענוה היה מקשה ומפלפל בדבריהם. היה מרבה לדבר על ענין של העתקת השמועה וחשיבות הקבלה מרב, והתרעם הרבה על דורינו שמנסים להיות עצמאיים בגיל צעיר ולומר לבד, וכבר אין האוזן כרויה לשמוע.

אכן כזו היתה התחושה בבית תלמודו, כי מחוברים אנו לחוליה בשרשרת הזהב של מוסרי התורה ומעתיקי השמועה מדור דור, וכך היתה התורה נמסרת בריבוי קניניה, בעריכת שפתיים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בשמוש חכמים וכו' וכו', כל המעלות החמודות.

אלו מקצת שבקצות דרכיו, ואפילו אינו ככלב המלקק מן הים הגדול של תורה ויראה ומעשים אשר נבעו מהנחל הנובע הזה.

עינינו ראו ושמחו, ועתה כאשר חסרנו כל אלה, תרב בבת יהודה תאניה ואניה.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ה' אוגוסט 11, 2011 10:48 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי בור הגולה » ג' יוני 28, 2011 10:36 am

כל המאמרים שראיתי עד כה ציינו תאריך הולדתו לשנת תרע"ד, כך שהיה בן 97. בנוסף ציינו שאביו נפטר כשהיה בן 9, דבר שידוע בין מקורביו.
והנה בהנצחה בראש ספרו על המקח והממכר כתוב שאביו נפטר בי"ט אד"א תרצ"ב! וא"כ אם נולד בתרע"ד הרי היה כבר בן 18 שנה! וכיון שידוע שאביו נפטר בילדותו, הרי מוכרחים לאחר לידתו בכמה שנים. [וד"א, ראו דבר פיקנטי כאן].
כמו"כ, אם איני טועה, הגרמי"ל הגיע לווילנא עוד בצעירותו בגלל שסבל על עיניו והוצרך לרופא עינים שם, וביני ביני נכנס ללמוד בישיבת ר'מיילעס אצל הגר"ש היימן. וזה היה בערך בשנת תרצ"א או תרצ"ב, ולא היה בן 17 אז, רק משהו כמו 12 או 13.
ומכל הלין נראה שנולד בסביבות תר"פ או תרפ"א, והיה כבן 90-91 בפטירתו.
ומי שיודע יותר יבוא ויודיענו.
זי"ע.

יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי יגל » ג' יוני 28, 2011 10:52 am

בור הגולה כתב:כל המאמרים שראיתי עד כה ציינו תאריך הולדתו לשנת תרע"ד, כך שהיה בן 97. בנוסף ציינו שאביו נפטר כשהיה בן 9, דבר שידוע בין מקורביו.


בכתבה שהתפרסמה היום ביתד נאמן צויין שאביו נפטר אחרי שחזר בגיל 15 מהישיבה לביתו בעיירה וואלאזין.

אורח לרגע.
הודעות: 137
הצטרף: ו' דצמבר 24, 2010 1:56 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי אורח לרגע. » ג' יוני 28, 2011 1:45 pm

הגיל של 97 מקבל אישוש מרישומי משרד הפנים על פי תוכנת אגרון 2006.

יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי יגל » ג' יוני 28, 2011 2:07 pm

הוא לא מקבל אישוש משם, שם זה המקור שלו...

(לגופו של ענין, בויקיפדיה יש דף שיחה של אדם המציג עצמו כאחיינו של הגרמי"ל:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... %A9:Dkldav
והוא בן אחיו (מאם) אריה לייב. לדבריו גילו של הגרמי"ל זוייף עבור הסרפיטיקט, והוא נולד בסביבות תרפ"א, ולדבריו הוא קיבל אישור להנחתו זו מהרבנית רוזובסקי, אחותו של הגרמי"ל).

נושא ספרים
הודעות: 52
הצטרף: ש' מאי 14, 2011 9:58 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נושא ספרים » ג' יוני 28, 2011 2:41 pm

הבן ר' משה דוד אמר בהלויה שהיו ימי שנותיו תשעים וחמש שנה.

יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי יגל » ג' יוני 28, 2011 8:54 pm

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... d=771#R_11

(הכותב שם הצהיר כי הרבנית רוזובסקי אמרה לו שהגרמי"ל נולד בי"ט טבת תרע"ו או תרע"ז, ואם כן היה בן 94 או בן 95).

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' יוני 28, 2011 11:19 pm

נושא ספרים כתב:הבן ר' משה דוד אמר בהלויה שהיו ימי שנותיו תשעים וחמש שנה.


בנו הגדול הגה"צ ר' משה דוד שליט"א הזכיר בדבריו את העובדא הנפלאה, שמו"ר זי"ע נפל למשכב [כלומר, חלש רבי ולא יצא לתפילות כדרכו] בש"ק פרשת פרה בשנה זו, ונלב"ע בג' לסדר זאת חוקת התורה שהיא ג"כ פרשת פרה, וביני לביני היו 95 שנים כמנין שנותיו, וע"ז ציין לדברי החת"ס שימי חוליו של אדם סמוך למיתתת כאשר כוחות הגוף נחלשים הם זמן התחזקות הנשמה וטהרתה לקראת ההוא יומא שנלקח לעולם שכולו טוב.

אוי, אשריך רבי, שיצתה נשמתך בטהרה.

ואשרטט עוד כמה קוים לדמותו המאירה.

מידת מסירותו לכל תלמיד ותלמיד, לא יאומן כי יסופר, וכפי שכבר הזכירו בלויה שהיה בבחינת אב לתלמידיו, זכר את שמותם וקושיות ששאלו לאחר שנים, (אפילו המקומות שישבו). ואמרו בשם מרן החזו"א שאמר שהוא מסוגל לקום באמצע הלילה ולחשוב על דרך ההנהגה הראויה שתצמח ממנה התועלת לבחור. זכיתי אנכי הקטן ועוד שני אחי ללמוד אצלו, בתקופות שכבר לא זיהה במראה הפנים, הייתי מזכיר את שם המשפחה, ואז היה מזכיר השמות ודורש מפיו איזהו אני, ומה שלום אחי, ובעין טובה היה משבח ומעודד.
זכורני שהגיע איזה תלמיד משנים קדמוניות בתפארת ציון שלא המשיך בדרך המסורה וסר ממנה לגמרי, כאשר בא לאחר השיעור, מיד זיהה אותו מו"ר זי"ע, וא"א לתאר את ההתרגשות שהיתה שם ביניהם. בתוך הדברים מו"ר אמר לו, אתה זוכר את המכתב ששלחתי לך אחרי שעזבת את הישיבה?? והלה התרגש והזיל דמעות כמים.

כל ימיו חפף עליו רוח מיוחד של קדושה וטהרה, ידוע כמה נזהר היה בכל הילוכו בשמירת עיניו, כמעט לא ראה מעבר לד' אמותיו, וכל נשיאת עין היתה פעולה מכווונת ומדודה [עם הרמת המשקפיים]. ועוד יצוין כאן, אם כי באופן כללי הילך בתמימות ובישרות, ולא היה רגיל בתכסיסי בנ"א ותחבולות שקריהם ורמאותם ללכדם בפח יקשם, הנה במבט עין היה מכיר ומבחין בצעירי הצאן אם נכשלו ח"ו במעשים שאינם מהוגנים, חוש ריח מיוחד של טהרה כעין משאחז"ל עתידין בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא ליתן ריח כלבנון.

עבודת התפילה שלו היתה במתינות ובקביעות גדולה, היה מקדים ובא לישיבה כחצי שעה ויותר קודם התפילה, ועלה לחדרו ונתעטף שם בטו"ת, ונכנס להיכל דקות אחדות לפני התפילה. כל מבטו היה שקוע בתוך סדור התפילה, וקורא כמונה מעות את מילותיה ברגש ובחיות, אשרי עין ראתה. אחר התפילה בימים ראשון ושלישי היה מוסר שיעור הלכה מתוך ספר חיי אדם, כאשר תלמידים זריזים היו עמלים למצוא המקומות בהם חלוקה הכרעתו של בעל המ"ב על החיי"א, והיו מביאים לפניו להקריא, והיה מציין בחיבה את שם המביאים.
כך גם בליל ש"ק היה שיעור בחיי"א הל' שבת, כאשר גדולי ת"ח שבדור התארחו בסביבות הישיבה הק', [בעיקר במלון ווגשל] היו מתפללים בישיבה הק' היו מאזינים בקשב רב לשיעור. [זכורני את ר' הירש פאליי, ר' ברוך שמעון סלומון, ר' יעקב טולידנו ועוד].

ביום רביעי אחר התפילה היה מוסר השיחה השבועית, בד"כ היה מקריא איזה רעיון מוסרי מספר אור יהל לרבו המובהק ר' לייב חסמן או מספר אור יחזקאל למשגיח דפוניבז' ומפתחו ומוסיף בו הרבה הסבר ומובאות בעיקר מדברי חז"ל וכן מרבינו יונה וכד'. לרוב, מצוי היה כי בסוף היה מדבר למעשה מעניני השעה, ופעמים אחדות גם התייחס למאורעות התקופה. לשיחות אלו הגיעו גם מבקשים קבועים מבחוץ.
בלטו במיוחד השיחות במוצאי שבתות של אלול, אזי היו השיחות בהתעוררות ועמקות יתירה, וגם השתתפו ציבור גדול של תלמידים משנים קודמות.
נכדו - משמשו המסור ר' יוסף שלמה קורלנסקי שיחי' היה מקליט את השיחות בקביעות, וחלקו ראה אור בספרים 'אמרי דעת'.
===========

לא אכביר במילין על אשכבתיה דרבי, כאשר עולם התורה לכל גווניו, דורות דורות של בני ישיבה, זקנים עם נערים צעדו שפופים וכאובים אחר מיטתו. כל ברכים תלכנה נהי, ובכל רחובות הוי הוי. צוואתו המרטיטה - המעידה על טוהר מחשבתו ועומק תביעותיו מעצמו יחד עם מידת הענוה וההכרה באפסיות חיי העולם העכור ויקרת חיי הנצח - השאירה רושם עצום,
שני בניו שליט"א ציינו כמה היה מזהיר ומתריע על ההליכה בדרכי אבות ללא שינוי וסטיה כל שהיא, והדגישו כי זוהי ג"כ בבחינת צוואתו לדורינו השפל.

כך הוא טיבו של עולם, שעם סילוק האורה מתגעגעים ותאבים אליה, לאמר: מי יתננו ירחי קדם, בהלו נרו עלי ראשינו להאיר ולהבעיר אש של תורה ויר"ש טהורה, במטהו הך על קדקדנו ויצאו מים, כמה טרחות טרח ויגע להנחות כאו"א לפי טבעו וכורונותיו באורח מישור, כמה טללים של אהבה ודאגה כנה העריף עלינו.

גדולה האבידה, וקשה הימנה הפרידה.

תנצב"ה ויהיה מליץ יושר על כל ישראל, ובפרט על בני התורה בניו - אהוביו, שנשאם על לבו הרחום תמיד, זכרו לא ימוש מקרבינו.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ד' יוני 29, 2011 10:27 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי בור הגולה » ד' יוני 29, 2011 12:40 am

בור הגולה כתב:כמו"כ, אם איני טועה, הגרמי"ל הגיע לווילנא עוד בצעירותו בגלל שסבל על עיניו והוצרך לרופא עינים שם, וביני ביני נכנס ללמוד בישיבת ר'מיילעס אצל הגר"ש היימן. וזה היה בערך בשנת תרצ"א או תרצ"ב

דבר זה נזכר בהקדמתו לחידושי רבי שלמה ח"ב.

היא שיחתי
הודעות: 3303
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' יוני 29, 2011 1:43 am

בור הגולה נהיה פופולרי...
כלי תקשורת זרים מכסים את פעילותו...

היא שיחתי
הודעות: 3303
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' יוני 29, 2011 1:49 am

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771
כדי שלא תצטרכו לעיין שם... ציטוט מפרוטגורס
"יעקב 135 מכובדי

אתה (או מי שאתה מצטט) טועה לחלוטין!

אחותו של הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, הרבנית רוזובסקי, אישרה לי לפני שעה קלה כי היא ילידת שנת תרפ"ב ! בט"ו בשבט הקרוב היא תחגוג 90.

אביו של רמ"י, אכן נפטר בשנת תרצ"ב. רמ"י התייתם מאביו בגיל 16 - 17 .

לישיבת ריימלעס בוילנא, הגיע רמ"י בשנת תרצ"א ולמד שם עד לנסיעתו לארץ ישראל בחודש טבת שנת תרצ"ה. לפני ריימלס, למד הגרמי"ל (מגיל 12) בישיבת בית יוסף נובהרדוק בעיירת ראקוב, אח"כ למד כחצי שנה בישיבת וואלוזין ורק אח"כ עבר לישיבת ריימלעס, שם אכן הכיר את ר"נ פרצוביץ כאשר ר"נ היה ילד לעומתו.

בעלה של אמו של רמ"י, בשפו"א לא נפטר בשנת תר"פ כפי שכתבת, זו פשוט טעות! אחיו מאם של הגרמ"י - ר' אריה לייב, נפטר לפני כ- 15 שנים בעיו"כ, בנו דוד, אינו שומר תומ"צ ואינו שומר על שום קשר עם המשפחה, הוא גם לא השתתף היום בהלווית דודו, בכל מקרה, השנה שציינת אינה אלא טעות מגוחכת.

למשפחה ידוע, כי הגרמ"י נולד בי"ט טבת, הספק היחיד הוא אם נולד בשנת תרע"ו, או שמא בשנת תרע"ז. כך שגילו של הגרמי"ל הוא בסביבות 95

אגב, רמ"י התארס בהיותו בישיבת חברון ביום י"ג תמוז תרצ"ט.

החוקר
הודעות: 2
הצטרף: ד' יוני 29, 2011 12:04 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי החוקר » ד' יוני 29, 2011 12:50 pm

תשוח"ח לנושא ספרים על ההפניה.

ובכן, מי שיכול לעזור לי מה טוב.
באם יש כאן מישהו היודע אודות לימודו של ר' נפתלי צבי מבאבוב זצ"ל אצל ר' מיכל יודה, יועיל נא לכתוב כאן. ע"פ השמועה, הרבי מבאבוב למד אצלו תקופה וכל פעם שהיה בארץ ביקר אצלו מפני כיבוד רבו. אף בביקורו האחרון בשנת תשס"ד היה ר' מיכל יודה היחיד מבין כל גדולי הדור שהרבי הנ"ל היה אצלו.

קול אומר קרא
הודעות: 64
הצטרף: ה' נובמבר 25, 2010 10:14 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי קול אומר קרא » ד' יוני 29, 2011 3:41 pm

ראיתי שגיסו הוא הג"ר שמואל הכהן רוזבסקי ראש כולל קדשים מירושלים.

מי הוא? ומה הוא הכולל הזה?
האם אשתו היא אחות הגרמי"ל מאב ואם?
האם היו אחים נוספים?

תודה מראש ליודעים.

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' יוני 29, 2011 9:07 pm

איני יודע רבות על האיש, ראיתיו פעם באחת משמחות מו"ר זי"ע, אבל חידושיו הובאו פעמים רבות בקובץ בית אהרן וישראל של קרלין סטולין.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11002
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יוני 29, 2011 10:09 pm

יש"כ לחברינו רב אמן נוטר הכרמים, הנותן צורה להלך נפש, עבור דבריו על הגה"צ רמ"י זצ"ל.
-------------------
ר' שמואל הכהן רוזבסקי ת"ח וחסיד סלונים, היה גר לפני שנים רבות בבני ברק והיה ממתפללי מנין ותיקין שבתפארת ציון.
 אחיו מחזיק (או החזיק בעבר) חנות גדולה ליודאיקה בסמוך למלון המלך דוד בירושלים ושם משפחתו כהן.

יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי יגל » ד' יוני 29, 2011 10:18 pm

קול אומר קרא כתב:ראיתי שגיסו הוא הג"ר שמואל הכהן רוזבסקי ראש כולל קדשים מירושלים.

מי הוא? ומה הוא הכולל הזה?


הכולל אינו קיים כבר יותר מ-15 שנה, היה ממוקם בדירת הגר"ש סלאנט בחצר החורבה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' יוני 29, 2011 11:51 pm

בריקוד של מצוה בשמחת כלולותי עם מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א.
enativ.jpg
enativ.jpg (6.55 KiB) נצפה 3196 פעמים

ראשית חכמה
הודעות: 53
הצטרף: ה' נובמבר 25, 2010 11:55 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי ראשית חכמה » ה' יוני 30, 2011 1:54 am

מעניין בקונטרס "דברי הרב" - אוסף ד"ת ממרן הרב מפוניבז' זצ"ל.
קבצים מצורפים
א.jpg
א.jpg (49.68 KiB) נצפה 3170 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יוני 30, 2011 9:30 pm

והנה דברים נרגשים שנשא אמש מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א על דמותו הגדולה של רבינו הגרמי"ל זי"ע.

[הבאתי את הידיעה בשלימותה כפי שקבלתי מאת כותב שיחותיו, ומתפרסם כאן בפרסום ראשון, כנראה יתפרסם מחר בכתבי העת].

לחיות את ה'והערב נא' ולעמוד על המשמר בכל דבר

בכנס בהשתתפות מאות אברכים, נשא הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, דברי הספד וזכרון על ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצוק"ל.
במעמד מאות הורים, וילדיהם ובהשתתפות מאות אברכים נערכה מסיבת חומש בתלמוד תורה חכמת שלמה בירשלים בנשיאותו של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א. כאשר בדבריו האריך בדברי נהי על האבידה הגדולה של פטירת ראש הישיבה מורינו הגאון הגדול רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצוק"ל, "שר וגדול שנפל בישראל" ועל חובתנו להמשיך את דרכו הקדושה.

בתחילת הדברים שיבח הגאון הגדול את מנהל התלמוד תורה הרב אברהם פינזל שליט"א ואמר: "בזמנים שלנו יש כל כך הרבה שונאים מבפנים ומבחוץ, שרוצים להתנכר לקדושת התלמודי תורה ועת צרה ממש. ישנם פיתויים רבים של כסף, כאשר המפתים רוצים להכנס ולהתערב במוסדות הקדושים בתלמודי התורה שהם קודש קודשים".

הגאון הגדול ר"ש אויערבאך הוסיף ואמר: "בודאי שמוטב שמי שיש לו מטרה לקשר ורצון לכספים שלא יפתח תלמוד תורה, שיקים עסק ! שלא יחזיק תלמוד תורה, שלא יחזיק מקום קדוש ויפגע בכל היקר והקדוש לנו!"

"כאן, בתלמוד תורה בראשותו של הרב פינזל שיחי' זהו עיקר יחודו, הוא מקפיד לשמור על פך השמן הטהור בעוז ובגבורה, השם יחזקהו וישמרהו להמשיך לשמור על המשמר".

וכאן פנה הגאון הגדול שליט"א ונשא דברי נהי על האבל הגדול בפטירת מורינו ראש הישיבה הגרמי"ל זצוק"ל:

"כולנו יודעים, והלא תדעו כי שר וגדול נפל בישראל, שר וגדול ממש ממש ובודאי לא מספיק עד כמה שמדברים, שהרי כל כולו היה אש של עוז וגבורה וכל דבריו מתוק מדבש, תוך שהוא עומד תמיד בפרץ לשמור משמרת הקודש ולהלחם על זה מלחמה עצומה".

"הוא היה אומר שכשמשיח יבוא כל אלו ששינו ולא הלכו במסורה הם יברחו! ורק אנחנו, רק מי ששמר על החינוך בטהרתו, רק הם יישארו. תמיד הוא דיבר ותבע שלא לשנות".

יש לשונות בחז"ל ש"היו הדברים שמחין כנתינתן מסיני", כתוב כאן יסוד נפלא, מה המשמעות של "שמחים". היום כולם מחפשים איך להיות שמחים ומאושרים, וכאן מלמדים חז"ל שאין הדברים שמחים רק אם זה "כנתינתן מסיני" מהדברים החדשים אין שמחה! רק אם זה כנתינתן רק אם לא משנים והולכים בדרך המסורה, אז הם שמחים. רק כנתינתן זה משמחי לב, ואם זה אפילו קצת לא כנתינתן חסר בשמחים! חסר במשיבת נפש"

"הנהלת התלמוד תורה שאלו והתייעצו האם לבטל את מסיבת החומש אחרי האבל הגדול, ושאלו את מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א - עמוד התורה וההוראה, והוא הורה שאדרבה, זו היתה משאת נפשו של רבי מיכל יהודה זצוק"ל. לעמוד על משמרת התורה בטהרה. ובכזה תלמוד תורה זה ממש לעילוי נשמתו".

"אזכיר רק דבר, שבו היה הגאון הגדול רבי מיכל יהודה זצוק"ל מאד מיוחד בזה, מצוי היום שכאשר רוצים להחדיר את ההבנה בלימוד לצעירי הצאן, בישיבה קטנה וגם כבר בכיתות ז וח' אומרים לפניהם תורות יפים ומביאים הרבה מפרשים, איני מזלזל ח"ו ואיני ראוי לומר, אבל פעם היה מהלך אחר וזה ראינו אצל הגאון הגדול זצוק"ל. פעם היה מהלך אחר, והוא היה כמעט השריד האחרון בזה."

שמענו מהרבה תלמידים איך כל מגמתו היה להכניס את המתיקות בגמרא עצמה, אמר לי ת"ח גדול אחד מתלמידיו, וסיפר שהבחורים התכוננו לפני שיעור בכל מיני תורות וביאורים וכו', ואמר להם רבי מיכל יהודה זצוק"ל שאחר שלושים שנה, אחרי הרבה שנים תעשו כך. עד שתגיעו להבנה, תקבלו את המעלות ללמוד את הגמרא והתוספות פשט טוב טוב, ולקבל את החיות מהפשט. ואחר כך יש ודאי עוד ביאורים ציצים ופרחים לחדש, הוא לא ויתר על להכניס את המתיקות בגמרא עצמה ב"אמר אביי" ו"אמר רבא" בעצם ההוויות של אביי ורבא. היה אולי היחיד בזה בלהכניס וללמד את המתיקות בגמ' עצמה.

זכורני כשישבתי שבעה על אשתי ע"ה ואבי מורי זצוקללה"ה למד את המשניות בין מנחה למעריב, ישב שם הגאון הגדול רבי מיכל יהודה זצוק"ל, ואחר כמה שנים שפגשתיו אמר לי "אינני יכול לשכוח את המתיקות של המשניות של אבא ע"ה.כל כך "גישמאק" כל כך מתוק. וחשבתי שהרי הוא עצמו, רבי מיכל יהודה, הוא התמונה החיה לאותו גישמאק ולאותה מתיקות, המתיקות מהגמ' עצמה והמשנה עצמה.

שמעתי פעם מאדם גדול על הפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" שאין הפירוש סתם זהב וכסף, כי מה הקשר ומה הדמיון בין זה לתורה, אלא הכוונה כאן על כסף והזהב שבתורה, על החידושים הציצים והפרחים,ועל זה נאמר "טוב לי תורת פיך" טוב לי הפשט של הגמרא עצמה, החביבות של הגמרא עצמה יותר מ"תורדיק'" זהב ו"תורהדיק'" כסף!
זה גם מה שהיה פעם בישיבות הקטנות, הלימוד היה להכניס את המתיקות בדף הגמרא עצמו, במילים הקדושות של הגמרא ולא שזה ח"ו רק היכי תמצי לומר על זה חידושים. ודבר זה כמעט נשתכח, וזהו ממש שכחת התורה. ועכשיו כשנאבד מאתנו האבדה הגדולה הזו, זה הזמן להתעורר בזה, לא לשכוח את העיקר את ה"קודש קודשים" של התורה.

ובאמת ידוע שמי שלמד אצל רבי מיכל יהודה זצוק"ל כל מי שלמד אצלו, רואים בחוש שאצלם הגמרא יותר מאירה! ואמרו לי כמה תלמידי חכמים שאת כל הטעם בגמרא קבלו ממנו מהשיעורים ומהחיות בדברי הגמרא.

דבריהם הם הם זכרונם, ובבחינת הוא היה אומר, ודבר זה היה בעצמותיו ממש, ובודאי אין בזה די, ויש הרבה להאריך, וזה חוץ מכל החסדים העצומים שלו וזכורני שאחד נכנס אליו, ופתחו את הדלת, ומיד אמר הגאון הגדול זצ"ל לפתוח את כל הדלת, שיהיה ברחבות שיהיה בנעימות.

כעת זה העת להתעורר ולעמוד על המשמר, לא להכניס דברים זרים בתלמודי התורה ובמקומות הקודש. וזה פיקוח נפש ממש. ומאידך מה שהזכרנו להתעורר בזמן שכזה להכניס את החיות בגמרא עצמה וזה צריכים אנו לשנן לעצמינו שיהיה באמת והערב נא.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ה' יוני 30, 2011 10:24 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זה הבל
הודעות: 346
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי גם זה הבל » ה' יוני 30, 2011 10:16 pm

אוי לנו כי הושברנו שבר על שבר מכה על מכה, קרבים הימים אשר אין בהם חפץ.
לאחר תקופה כה קצרה שבה נפטרו ארבעה ראשי ישיבות [הגר"י מאיר הגר"י קופלמן הגרמ"י והג"ר שטיין זצוקללה"ה], חייבים אנו להתחזק במשהו אם אנו מעונינים להציל את הגדולים הבאים, יהיו בוודאי כאילו שיאמרו שנפטרו מבוגרים וכך הוא דרך הטבע, אבל כך היה לפני השואה ג"כ, ובפרט שנפטרו בפתאומיות.
אולי נקבל על עצמינו יחד איזו שהיא קבלה לחיזוק וכח הרבים יסייע בעדינו בעז"ה.

איש אשכולות
הודעות: 276
הצטרף: ג' מרץ 01, 2011 10:35 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי איש אשכולות » ו' יולי 01, 2011 12:13 am

גם זה הבל כתב:אוי לנו כי הושברנו שבר על שבר מכה על מכה, קרבים הימים אשר אין בהם חפץ.
לאחר תקופה כה קצרה שבה נפטרו ארבעה ראשי ישיבות [הגר"י מאיר הגר"י קופלמן הגרמ"י והג"ר שטיין זצוקללה"ה], חייבים אנו להתחזק במשהו אם אנו מעונינים להציל את הגדולים הבאים, יהיו בוודאי כאילו שיאמרו שנפטרו מבוגרים וכך הוא דרך הטבע, אבל כך היה לפני השואה ג"כ, ובפרט שנפטרו בפתאומיות.
אולי נקבל על עצמינו יחד איזו שהיא קבלה לחיזוק וכח הרבים יסייע בעדינו בעז"ה.


להפסיק לגלוש באינטרנט, ולשבת ללמוד.

שלום4
הודעות: 42
הצטרף: ג' אוקטובר 05, 2010 11:03 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי שלום4 » ו' יולי 01, 2011 2:03 pm

דברים ששלח לי חבר

לאחר בדיקה והצלבה של כמה מקומות התבררו לי מספר נקודות, [אקווה שהדברים לא ישמעו טרחניים מידי].
שלושה אפשרויות העלו לגילו של הגרי"ל:
1. לפי הת"ז שלו 97, והיינו שנולד בשנת תרע"ד.
2. עדות בנו 95, שנולד בשנת תרע"ו.
3. עדות אחותו ובן אחיו [מאמו] 90-91, שנולד תר"פ-א.
להלן נסקור את העובדות הידועות ומתוכן ננסה להסיק איזו מאפשרות המסתברת ביותר:
והנה הידוע מתולדותיו [ע"פ המובא ביתד] עוד טרם היותו בר מצוה, נכנס לישיבה קטנה דלידא, ושם שהה עד אחר הבר מצוה, לאחר מכן נסע לוילנא לרופא עינים, ושם למד בישיבת רמיילס, ושהה שם רק שלוש שנים, ולאחר מכן חזר לבית אמו, ובשנת תרצ"ו עלה.
אין לנו ידיעות מדויקות כמה שהה בישיבת לידא, אך מסתבר שהוא לא היה שם יותר מזמן שהותו בישיבת רמיילס, מאחר שלא הזכיר משם דברים כ"כ, ולא נראה שזה היה שלב ארוך וחשוב, [אם כי יכול להיות שמפאת גילו הצעיר לא נשארו בידו זכרונות מיוחדים].
מסתבר איפוא שכניסתו לישיבת רמיילס היתה בהיותו כבן ארבעה עשרה חמשה עשרה, [ואף יתכן שפחות], ומאחר ששהה בישיבה רמיילס שלוש שנים, נמצא שבהיותו כבן שמונה עשרה לכל היותר הוא עזב את הישיבה.
נמצא כי, לאפשרות 1 שנת סיום לימודיו היא לערך שנת תרע"ב, לאפשרות 2 שנת סיום לימודיו היא לערך שנת תרע"ד, לאפשרות 3 שנת סיום לימודיו היא תרצ"ח.
לאפשרות 1 לא נודע מה עשה הגרי"ל 4 שנים! ללא ישיבה, לאפשרות 2 גם ישנם שנתיים שלא היה בישיבה.
לאפשרות 3 צריך לומר שהיה בישיבת לידא רק על גיל 13+, וא"כ סיום לימודיו ברמיילס היה בשנת תרצ"ו, וזה מתאים עם שנת העליה.
אמנם נראה יותר ששנת עלייתו היתה בתרצ"ה, ולא כפי שפורסם ביתד, וזאת ע"פ הת"ז שלו, שנכתב בה תרצ"ה, שהרי לגבי שנת עלייתו אין סיבה להניח ששונה התאריך, שהרי מסתבר שבעליה עצמה נכתב התאריך. גם אין שום אינטרס להקדים את התאריך, [בשונה מתאריך לידתו שהיה אינטרס להקדים אותו לפני עדות בן אחיו].
זאת ועוד בספר האיר פני המזרח עד שבחברון [שיצא לאור לכנס הבוגרים ניסן תשס"ט], נמנה הגרמי"ל [בעמוד 319] בין התלמידים שנתקבלו לישיבה בין השנים תר"צ לתרצ"ה, א"כ לכל המאוחר הוא עלה בשנת תרצ"ה.
לפי"ז אפשרות 3 לא שייכת כלל, שאף אם נאמר שהגיע לישיבת רמיילס מיד אחר הבר מצוה, ושהה שם שלוש שנים, הרי אנו אוחזים כבר בשנת תרצ"ו.
מאידך אפשרות 2 מתאימה מאוד - הגרמי"ל הגיע לרמיילס בסביבות גיל 15 שהה שם עד גיל 18 בשנת תרע"ד לערך סיים את לימודיו, ולאחר כשנה [או פחות קצת] אחר שסידר את אישורי העליה עלה יחד עם אמו ואחותו.
יש להוסיף עוד שבספר קול חוצב על הגר"ש שבדון [עמ' 147] מספר הגרמי"ל שר' שלום שהיה מבוגר ממנו בשנים אחדות הרצה בפניו חבורה שמסר לפני חמיו בין אירוסיו לחתונתו -
מאחר שר' שלום התחתן בחנוכה תרצ"ו [ראה הזמנה קול חוצב עמ' 28], א"כ אירוע זה שעליו מעיד הגרמי"ל היה לכל המאוחר בתחילת שנת תרצ"ו, קשה לשער שהגרמי"ל הגיע מיד לישיבה ובלא להכירו כדבעי בחר בו ר' שלום מבחירי הישיבה להרצות בפניו את החבורה שלו, מסתבר איפוא שהגרמי"ל עלה בשנת תרצ"ה, וכבר היה סיפק ביד הגר"ש לתהות על קנקנו ולהכיר בערכו.
זאת ועוד, אם נניח כאפשרות 3 שהגרמי"ל בשנת תרצ"ו היה לכל היותר בין 16, ואילו הגר"ש היה באותה תקופה בין 23.5 [שכן הגר"ש נולד בכ"ה סיון תרע"ב, ראה שם עמ' 507], הרי שהיה ביניהם פער של שש וחצי שנים, והגרמי"ל היה בחור צעיר ביותר, בעוד הגר"ש היה בחור מבוגר, קשה לומר שעל פער כזה כיוון הגרמי"ל באומרו שנים אחדות.
אמנם עדיין גם האפשרות 2 יש בה מין הקושי, שהרי קשה להניח שהיה בישיבת לידא שנתיים ויותר בלא שהזכירה באופן משמעותי, מה גם שיש את עדות האחות שהגרמי"ל גדול ממנה בחמש שש שנים.
לכך נראה יותר שלידת הגרי"ל היה שנת תרע"ח-תרע"ט, ויתכן שבאמת הגרמי"ל גדול מאחותו בשבע שנים לערך, [אגב יש שם סתירות שתחילה היא אומרת שהיה גדול ממנה חמש שנים, ובהמשך חמש - שש, נראה שהדבר אינו מדויק ביותר, ועביד איניש דטעי], והוא היה בישיבת לידא זמן קצר, עד הבר מצוה ועוד מעט, ועבר משם לרמיילס, ושהה שם שלוש שנים עד היותו בין +16 בשנת תרצ"ה, ואז הוא עלה ארצה, וכשדיבר עם הגר"ש היה בין +17 לערך.
המסתבר לדעתי שהגרי"ל בפטירתו היה בין 92-93 -
[פשוט וברור למעיין שאין הדברים מוכרחים כלל, ולא נכתב כאן אלא רק את ההשערה הסבירה ביותר].

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי אורי אגסי » ו' יולי 01, 2011 4:06 pm

שלום4 כתב:דברים ששלח לי חבר

לאחר בדיקה והצלבה של כמה מקומות התבררו לי מספר נקודות, [אקווה שהדברים לא ישמעו טרחניים מידי].
שלושה אפשרויות העלו לגילו של הגרי"ל:
1. לפי הת"ז שלו 97, והיינו שנולד בשנת תרע"ד.
2. עדות בנו 95, שנולד בשנת תרע"ו.
3. עדות אחותו ובן אחיו [מאמו] 90-91, שנולד תר"פ-א.
[/b]


יש לציין כי יש טוענים שדיברו עם אחותו כעת בימי השבעה (היא יושבת שם שבעה בבית המנוח זצ"ל) והיא אומרת שהיא נולדה בט"ו בשבט תרפ"ב ובקרוב ימלאו לה 90 שנה, והגרמי"ל מבוגר ממנה ב-5 שנים. ולפי"ז גם היא מסכימה לעדות בנו הגרמ"ד שהיה בן 95!

ולענ"ד האחיין הזה (ב"ר אריה לייב לובשיץ) שמע מהדודה שנולדה בתרפ"ב (בב' רפה) והבין שאמרה תרפ"ו.

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 01, 2011 4:22 pm

אמש כאשר פקדתי את בית רבינו זיע"א לניחום אבלים, כמעט ולא היה ניתן לשמוע דבר לגודל הלחץ זה הדחק, חלל האויר גדוש בהמוני אדם, ויתירה מזו - עמוס במפלי רגשות. כל 'בן יחיד' בא לחלוק עם 'אחיו' את האבל הגדול, את הגעגועים העזים, ואת ההתרפקות. לא הצלתי הרבה דברים שיש בהם ממש.

ובכל זאת, משהו על נקיות הלב.

בנו הגרמ"ד שליט"א סיפר, כי רבינו זיע"א היה תורם לכל מקרה צדקה עליו הוא חתם, ופעם לא היה לו מזומן ליתן, וביקש מהרבנית, והיו רק פרוטות, ולא אבה לחתום בהזדמנות זו, איך אבקש מאחרים דבר שאיני משתתף בו בעצמי. והוסיף שם נכד, כי בערוב ימיו לא הסכים לכתוב בדבר נחיצות לימוד המוסר, מאחר ולפי השגותיו אינו לומד מוסר כדבעי.

חולקה לכולם צוואתו המרטיטה, [קטעים חשובים ממנה לא הוקראו בהלויה], ולזיכוי הרבים הרי קישור אליה.

http://www.shtaygen.net/horadot/zvat.pdf

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי אורי אגסי » ו' יולי 01, 2011 4:31 pm

רצו"ב פרטי תאריך הלידה של האחות של הגרמי"ל, בה נרשם תריך מדוייק (לא כמו "כסלו תרע"ד" של הגרמי"ל), והוא ט"ו בשבט תרפ"ב, דהיינו שהיא בת קרוב ל-90,
ולדבריה אחיה מבוגר ממנה ב-5-6 שנים,

א"כ הצדק עם השיטה השניה שהגרמי"ל בן 95!
נערך לאחרונה על ידי אורי אגסי ב ו' יולי 01, 2011 4:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי אורי אגסי » ו' יולי 01, 2011 4:32 pm

.
קבצים מצורפים
יהודית רוזובסקי.jpg
יהודית רוזובסקי.jpg (126.5 KiB) נצפה 3016 פעמים

תולדות
הודעות: 609
הצטרף: ש' יולי 10, 2010 9:27 pm
יצירת קשר:

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי תולדות » א' יולי 03, 2011 12:09 am

בענין מתי נפטר בעלה הראשון של אמו. שלדברי הנכד (בויקיפדיה כנ"ל) נפטר בשנת תר"פ. וכו'.
באתר לדעת, הביאו איזה סיפור שהיתה עגונה שנים רבות, ואחר כך נישאה לבעלה השני שהיה בן שבעים, ר' משה דוד.

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יולי 03, 2011 1:02 am

אציגה נא עוד איזה גרגירים שכתבתי לזכרו הטהור של רבינו זי"ע.

כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו
כי מלאך ה' צבאות הוא


כתיב בפרשת חוקת (יט,יח): ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל וגו'.

ובאבן עזרא: איש טהור – והקרוב להיותו כהן. ובתרגום יונתן על בפס' יט, וז"ל: וידי כהנא דכיא על גברא מסאבא. וכן מפורש בתרגום תהילים עה"פ (נא,ט): תחטאני באזוב ואטהר, וז"ל: תדי עלי היך כהנא דמדי באיזובא על מסאבא מוי אדיותא מן קטם תורתא ואדכי.

וצ"ע דהא ביומא מג,א תנן הכל כשרין להזות, ומשמע דזר ג"כ כשר, וכן מפורש בדברי תוס' שם בע"ב ד"ה לימד.

ואמנם בברכות כח,א דהלך ר' יהושע להחזיר את הנשיאות לרבן גמליאל ואמר בזה"ל: מזה בן מזה יזה, ושאינו בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה. ופירש"י: מזה בן מזה – כהן בן כהן יזה את מי החטאת. ובהגהות הרש"ש שם: לכאורה מה זה תואר לכהן, הא אף זר כשר להזות כמבואר ביומא. וי"ל הגם שכשרה בזרים מ"מ היו רגילים הכהנים להזות, עי' תוס' קידושין עו,ב ד"ה אין, וביומא סו,ב במשנה הכל כשרים להוליכו אלא שעשו הכהנים קבע וכו'.

ולכאורה אין בדברי הרש"ש כדי ישוב, דמה בכך שהכהנים היו רגילים בכך, כדי ליתן תואר כבוד לכהן שהוא מזה בן מזה, הרי רק באקראי הכהן הוא מזה מאחר שאין מניחים לאחרים לעשות את מצות ההזאה.

ונראה לבאר בזה, דהצד השוה שבב' מצות אלו – הזאת מי חטאת והולכת השעיר לעזאזל היה שהיה כרוך במעשים אלו הקרבה עצמית מצד הכהן, שהרי פרה אדומה מטהרת טמאים ומטמאת טהורים, ומזה מי הנדה טמא, ויתירה מזו המוליך את השעיר לא היה משלים את שנתו, ומ"מ הכהנים נהגו סלסול בעצמם לעשות המצוות האלו ולקיימם דווקא ע"י בן מטה שבטם.

ויתכן לבאר עומק הענין, כיון שכל ענינם של הכהנים היה שהם שלוחי דרחמנא ושלוחי דידן לעמוד לשרת לפני ה', והם מוסרים את נפשם לכפר על בני ישראל, ומבטלים את עצמיותם ותועלתם האישית למען כלל ישראל, ולכן ביכרו לקיים עבודות אלו בהם.

וכן מצינו בעבודת כהן גדול ביוה"כ, שהיה בזה סיכון רב ומדה גבוהה של הקרבה עצמית, שהרי אינו מובטח שיצא בלא פגע מבית קדשי הקדשים, ואעפ"כ קרב הכהן הגדול אל העבודה.

וכך היא מדת הכהונה מדור דור. בפרשת קורח מצינו שאהרן הכהן רץ אל תוך הקהל כאשר החל הנגף בעם ונתן את הקטורת וכפר על העם, ועמד בין המתים ובין החיים מתוך מסירת נפש, כמבואר בחז"ל שתפסו למלאך המות והעמידו בעל כרחו. וכן פנחס כהנא בקנאותו השליך נפשו מנגד לכפר על בני ישראל, ותחת זאת זכה לברית כהונת עולם שכל ענינה של הכהונה שירות לפני ה', וביטול העצמיות הפרטית למען הכלל.

והנה איתא במו"ק יז,א עה"פ במלאכי: כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא: אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיו ואם לאו יבקשו תורה מפיהו. ומרגלא בפומיה דרבינו זי"ע לפרש משמו של החת"ס זי"ע דהיינו שרב שיבקשו תורה מפיהו צריך להיות דומה למלאך שכל כולו מסור לשליחותו, ומעיקר בריאתו מעותד הוא רק לשליחות זו, שהרי אין מלאך אחד יכול לעשות שתי שליחויות, וכן הרב צריך למסור את נפשו לשליחותו הקדושה ללמד תורה ולשקוד על עליית תלמידיו, ולא יצר לו שבאותו הזמן יכול הוא להתעלות באופן אחר, אלא כל לבו ומחשבתו נתונים להצלחת התלמידים.

[ובנוסח דומה מטו בשם הגה"ק בעל הפלאה דהיינו שהרב תפקידו הוא להיות כ'מלאך' שהוא מצד עצמו יהיה 'עומד' ולא מהלך מדרגה לדרגה לתועלת התלמידים].

ולפי האמור לעיל בס"ד שכך הוא מדתו של כהן, שהריהו כמלאך המסור לשליחותו, מבואר להפליא לישנא דקרא: כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו'.

וכך היתה מדתו של רבינו זי"ע שבכל הוויתו היה מסור לתלמידיו, וגם את עלייתו הרוחנית מסר לשם כך, ועובדא ידענא שפ"א בא אליו ר"מ באחת הישיבות להתייעץ איזו מסכתא ללמוד עם התלמידים, כאשר תועלת התלמידים היא מס' מסוימת, אבל לגבי דידיה עדיף מס' אחרת, והשיבו רבינו קצרות: לי אף פעם לא היתה 'שאלה' כזו.

ובאמת המעלעל בין דפי ספרי ההדרכה הנפלאים 'דרכי החיים' שאספו ולקטו תלמידיו ובני משפחתו מהדרכותיו ודרכי חינוכו יעמוד משתאה לנוכח המראה, איך הזקן הגדול היושב בישיבה, משיירי כנסת הגדולה, אשר היר"ש שבקרבו מתאימה לתקופה שלפני עשר דורות (מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א), ובכל אורחותיו משמש כדמות קמאית של קדוש מרחם פרוש בתכלית מהבלי העוה"ז, יורד מן ההר אל העם, אל צעירי הצאן לרעותם ולהנחותם בדרך העולה.

איזו ירידה לפרטי פרטים, לכל בעיה או מצוקה של איזה צורב, נמצא פתרון מושלם, הן מהבחינה התורנית וההשקפתית, כאשר לכל הדרכה והנהגה יש בית אב מדברי חז"ל ושימוש חכמים, והן מבחינה פרקטית – מציאותית כיצד לממש ולהגשים את הדבר הראוי בנתונים המורכבים, כאן התאחדו חכמת התורה וחכמת בעל הנסיון והיו לאחדים בידו.

היאך היה נותן דעתו על בריאותם הגופנית והנפשית של התלמידים, הדרכות מפורטות העניק להם על שמירת זמני השינה, אוירת רוגע ומניעת לחץ, ואפילו כיצד לצום בנקל.

סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, מרום עולמו הפנימי הגבוה, מלא התביעות הנוקבות, אשר יביא בחשבון על כל נעלם, וקבלות של 'עשירי קודש' וקנסות עד לסוף ימיו, הילך כנגד רוחו של צורב מבולבל ונבוך בנסיונות דורינו השפל. כאב רחימאי, בסבלנות אין קץ היה מקדיש שעות מזמנו היקר מפז לשובב נתיבות וליישר מסילות.

ואכן זכה ל'יבקשו תורה מפיהו', הכל שיחרו לפתחו, לבן של ישראל היה, רב רבנן, אבי כל תופסי ישיבה שבדור. מי יתן לנו תמורתו.

* * *

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11002
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' יולי 12, 2011 3:10 am

נשלח אלי ע"מ שאעלה לכאן, והנני לקיים מצוה לשמוע בקול דברי חכמים:
רבי מיכל יהודה.JPG
רבי מיכל יהודה.JPG (213.05 KiB) נצפה 2772 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 14, 2011 10:13 pm

אחד מבני משפחתי שיחי', שזכה להימנות על תלמידי מרן זי"ע בישיבת פוניבז' לצעירים, העלה מעט פנינים ועובדות מדברי מאשר רשם בשעתו ממה שאמר בין הפרקים בשיעורי ההלכה בספר חיי"א בישיבה.

ישוטטו רבים, לשמו ולזכרו תאות נפש!
שביבי 1.jpeg
שביבי 1.jpeg (61.92 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 2.jpeg
שביבי 2.jpeg (78.25 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 3.jpeg
שביבי 3.jpeg (79.83 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 4.jpeg
שביבי 4.jpeg (69.1 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 5.jpeg
שביבי 5.jpeg (80.25 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 6.jpeg
שביבי 6.jpeg (91.94 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 7.jpeg
שביבי 7.jpeg (67.42 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 8.jpeg
שביבי 8.jpeg (131.63 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 9.jpeg
שביבי 9.jpeg (101.09 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 10.jpeg
שביבי 10.jpeg (116.2 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 11.jpeg
שביבי 11.jpeg (126.15 KiB) נצפה 2725 פעמים

שביבי 12.jpeg
שביבי 12.jpeg (106.02 KiB) נצפה 2725 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 4673
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אל הלקח ארון האלקים - מרן רה"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 14, 2011 10:27 pm

אקוה כי יש בזה קיום של צוואת מרן זצוק"ל, וז"ל: רק בכדי תועלת כל יוצאי חלצי ודורות הבאים, וכן אלו התלמידים שהם כבנים שנשארו קשורים לכל מה שקיבלו תועלת, אפשר לעשות קונטרס מכתבי חיזוק ויוסיפו עובדות שנשארו בזכרון ודברים הרשומים אצל התלמידים ששמעו במשך השנים אשר יש מהם הרבה דברים שיביאו תועלת, שיסדרו בלשון פשוט וברור.

אף אני הק' היה בידי באותם ימים עליזים תכריך 'פנינים' מאשר שמעתי וכתבתי, לקחם מאן דהו ולא השיבם עד כה. התנחמתי כאשר ראיתי שרוב הדברים מופיעים בספרי 'דרכי החיים' שהו"ל ידידי הרב הג' ר' צבי יברוב שליט"א. אם כי המעיין יבחין כי ברשימות הניתנין למעלה הנוסח יותר אוטנטי ונאמן למקור.

כמה הערות לעובדות.

המעשה עם שני העשירים והגר"ח מבריסק, ידוע כי מדובר במחותנים אא"ז ר' דובער פינס ור' בערל זלדוביץ [בסוף ימיו בירושלים עיה"ק] נגידי מינסק ומגבאי ישיבת וואלאז'ין.

הביאור של החזו"א ב'ביטול תורה' של קריאת המגילה, כמה נאים הדברים למו"ר זי"ע כפי שכ"כ לעיל, שזה היה תמים דרכו בכל ימיו, כלשונו: לא לקפוץ מענין לענין. גם בלימוד, ובכל שטחי החיים.

על החיזוק של החברותא, בספר דרכי החיים מובא בנוסח אחר, שהחברותא היה אומר את המאמר המופיע אף הוא בדברי אמת: אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו, דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים.

הדברים בשם הגר"ח מבריסק על חידושים, כבר נודע מעדות הג"ר אלחנן זצ"ל.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: גיזונטע קאפ, המחקר ו־ 38 אורחים