פורום אוצר החכמה

בתאריך י"ד בשבט יחול יומא דהילולא של רבי יצחק אביחצירא זיע"א, בן זקוניו של מרן אביר יעקב אביחצירא זיע"א, דודו ורבו של הבבא סאלי זיע"א.
מכונה גם "רבי יצחק הגדול", להבדיל בינו ובין אחיינו "בבא חאקי" - רבי יצחק אביחצירא מרמלה זצ"ל, אחיו של בבא סאלי זיע"א.

היה קדוש מרחם, לאחר שאביו רבי יעקב זיע"א היה פרוש מאשתו כמה שנים זכה לגילוי שבידו להוריד ניצוץ מנשמת האר"י ז"ל, עשה כוונות ויחודים נוראים והביא את נשמתו לעולם, וקרא לו "יצחק" ע"ש האר"י ז"ל, כפי שסיפר בבא סאלי זיע"א.

בהקדמה לספריו כתב עליו בבא סאלי זיע"א בזה הלשון: "עם קונו נקשר בעבותות האהבה הפנימית ויראת הרוממות". במילים קצרות אלו כלל מסכת חיים מופלאה של עבודת ה' בשמחה ובהשתוקקות, מתוך אהבה עמוקה וערגה עד כלות הנפש. מעט מרגשותיו העמוקים ניתן לחוש בפיוטים הנפלאים והנשגבים שכתב, כאשר המיוחד והמפורסם שבהם הוא הפיוט "אעופה אשכונה".

מסופר כי פיוט זה התחבר על ידי רבי יצחק בהיותו כבן י"ב שנים, באותם ימים היה לומד אצל אביו הגדול מרן אביר יעקב זיע"א. באחד הימים לא הגיע רבי יצחק בזמן ללימודו הקבוע עם אביו הגדול, שלח אליו רבי יעקב זיע"א את אחד מתלמידיו שיקרא לו, הלך התלמיד ומצא את רבי יצחק מסתגר בחדרו ושקוע בכתיבה. כיון ששמע רבי יצחק שאביו קורא לו סיים מיד את כתיבתו ובא לפניו, וכשהגיע אליו גער בו אביו ושאלו מדוע לא הגיע בזמן ללימוד. בתשובה הראה לו רבי יצחק את הפיוט 'אעופה אשכונה' שכתב זה עתה. רבי יעקב זיע"א עיין בפיוט, התפעל ממנו מאד והפליג בגודל קדושתו ומעלתו, ולתלמידיו אמר כי כל מה שלמדו היום אינו מגיע לקדושתו של פיוט זה. זיע"א.

מצ"ב מילות הפיוט "אעופה אשכונה".

אָעוּפָה אֶשְׁכֹּנָה, וְאַרְחִיקָה נְדֹד. בַּמִּדְבָּר אָלִינָה, וְאוּלַי אֶמְצָא דוֹד:
נֶשֶׁק אַהֲבָתוֹ, בְּלִבִּי בּוֹעֵרָה. מִיּוֹם פְּרִידָתוֹ, נַפְשִׁי עָלַי מָרָה:
יְדִיד מִנִּי בָּרַח, הָלַךְ עֲזָבַנִי. אֵיזוֹ דֶרֶךְ אָרַח, וְאֵלְכָה גַם אָנִי:
יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ, דּוֹדִי בֵּין חֲבֵרִים. נִלְכַּדְתִּי בְּמוֹקֵשׁ, הִכּוּנִי הַשּׁוֹמְרִים:
צִפִּיתִי לְדוֹדִי, מָתַי יָבוֹא אֵלַי. יַלְבִּישֵׁנִי עֲדִי, וִירַחֵם עָלָי:
חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ, לְקַבֵּץ פְּזוּרִים. גַּלֵּה קֵץ יִשְׁעֲךָ, וְדִגְלְךָ הָרִים:
קוּמִי יְחִידָתִי, וְשׁוּבִי בִּתְשׁוּבָה. אֲחוֹתִי רַעְיָתִי, הִנֵּה גוֹאֲלֵךְ בָּא:
חֲמוּדָה יְקָרָה, רַבַּת הַמַּעֲלוֹת. גַּם מִפָּז נִבְחָרָה, צְאִי נָא בִּמְחוֹלוֹת:
זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד, אַהֲבַת נְעוּרִים. הֵיכָלֵךְ אֲיַסֵּד, בְּאַבְנֵי סַפִּירִים:
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה בָּא, מְדַלֵּג עַל הָרִים. קוּמִי לָךְ אֲהוּבָה, כִּי בָא קֵץ דְּרוֹרִים:

כאן המקום לציין כי הניגון המקורי לפיוט זה הוא ניגון של ערגה והשתפכות, להבדיל מהניגון שהתפרסם בעשור האחרון שאינו הולם כל כך את מילות הפיוט.
עם זאת, מי שרואה את התוכן יותר מהניגון יכול להרגיש אותו גם בניגון הנוכחי.
בישיבתו של הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א שרו את הפיוט בהקפות שניות במשך קרוב לשעה, כאשר בכל זמן זה הרב סופר שליט"א שופך דמעות כמים...

פיוט זה הופיע עם פירוש משולב הערות וביאורים בספר הזמירות "מאור ישראל", ולאחר מכן בספר "יגל יעקב" המבואר בהוצאת עוז והדר.
ספר הזמירות "מאור ישראל" מופיע באוצר החכמה מגירסא 13, ו"יגל יעקב" המבואר מגירסא 16.
מצ"ב הפיוט המבואר מתוך ספר הזמירות "מאור ישראל".

שמעתי מהרב הראיה שהרש"ש נתלגה לו בחלום ואמר לו מדוע משפחת אביחצירא חולקים על שיטתו בקבלה.

וידוע שהיה שותה הרבה, ויש סיפור שרצו למונעו, הרב כזית מה היה הסיפור?

הוא היה סנדק של סידנא בבא סאלי. בבא סאלי למד עימו הרבה גפ"ת ומהרש"א.

פורסם בגליון 'דורות' האחרון

יש סגולת הערק מה מקורה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:וידוע שהיה שותה הרבה, ויש סיפור שרצו למונעו, הרב כזית מה היה הסיפור?

שתיית הערק היתה חלק מעבודת ה' שלו והביאה אותו להתרוממות הנפש ולדבקות בה', אך היו מבני המשפחה שהדבר היה לצנינים בעיניהם, פעם עשו מעשה וכשהיה יושב ולומד בעלייתו נעלו אותו שם שלא יוכל לשתות ערק.
אך יושב בשמים ישחק ורצון יראיו יעשה, ומן השמים מילאו את רצונו, אשה אחת שהיתה מייצרת ערק מתמרים ניסתה כמה פעמים לייצר את הערק כהרגלה ולא עלה בידה, הערק לא הצליח פעם אחר פעם. נדרה האשה שאם הערק יצליח תתן בכל יום שני בקבוקים לרבי יצחק, ויצא לה ערק משובח. קיימה האשה את נדרה ויצאה לביתו של רבי יצחק אך מצאה שהעליה נעולה, קראה לו מן החלון, ובקשה להעלות לו את הערק, שלשל רבי יצחק חבל והעלה את הערק לעליה...
לאחר מעשה זה הבינו גם הספקנים ששתיית הערק אינה שתיה בעלמא, ולא הרהרו עוד אחריו.

שמעתי הערב מהגה"צ רבי משה נר"ו

פעם למד רבי יצחק בחדרו ושמע זעקות מבית המדרש הסמוך. יצא וראה שעין בנו רבי אבא זבה דם. בריתחת הלימוד, החברותא הניף אגודלו ופגעה את עינו.
נענה רבי יצחק ואמר, אם משום התורה זה קרה, אין חיסרון. שווה להיפצע עבור התורה הקדושה!
ועד סוף ימיו היה רבי אבא חולה בעינו האחת.

יומא דהילולא במוצ"ש הקרוב פרשת בשלח. זיע"א.

אבני גזית כתב:שמעתי הערב מהגה"צ רבי משה נר"ו

פעם למד רבי יצחק בחדרו ושמע זעקות מבית המדרש הסמוך. יצא וראה שעין בנו רבי אבא זבה דם. בריתחת הלימוד, החברותא הניף אגודלו ופגעה את עינו.
נענה רבי יצחק ואמר, אם משום התורה זה קרה, אין חיסרון. שווה להיפצע עבור התורה הקדושה!
ועד סוף ימיו היה רבי אבא חולה בעינו האחת.

יש איזה קרובה של רבי אבא בהר המנוחות, מי היא?

הערב, בהילולא דרבי יצחק השתתף יהודי חסידי מירושלים עם שלשה מבניו, כולם דוברי אידיש, עם שטריימל וכו'.
ובכן, התברר שהם צאצאיו של רבי יצחק אביחצירא, נכדים של בתו הרבנית חנה נזרי ע"ה.

מדברי תורתו של רבי יצחק ב"ר יעקב אביחצירא זצ"ל, נדפס ס' תולדות יצחק (כולל כמה ספרים)
https://tablet.otzar.org/#/book/9930/p/ ... /0/end/0/c
וכן ס' שערי בינה (על שיר השירים) עם קצת מתולדותיו
https://tablet.otzar.org/#/book/50106/p ... /0/end/0/c
וכן ס' השבת הגדול
https://tablet.otzar.org/#/book/637273/ ... /0/end/0/c
לקוטי תורה
https://tablet.otzar.org/#/book/193506/ ... /0/end/0/c
שבת מלכתא
https://tablet.otzar.org/#/book/637288/ ... /0/end/0/c
וראה עוד תולדותיו בס' גאוני משפחת אביחצירא (מיארה) כרך ד', עמ' 287 ואילך
https://tablet.otzar.org/#/book/177208/ ... /0/end/0/c

מקובל במשפחת א' שכאשר רצה הליסטים להורגו, היה זה ער"ש, וביקש כמה דק' אחרונות וכתב את הפיוט יום השביעי.
ועוד מקובל, שבאו מכל הערים ונתארך היום כבפטירתו של רבי.

רבי יצחק אביחצירא זצ"ל כתב כמה הקדמות לספרי אביו רבי יעקב זצ"ל, (והועתקו אח"כ בעוד כמה מספרי אביו), עם הרבה מליצות כנהוג.

א] הקדמה לספר "דורש טוב - שערי ארוכה" (ירושלים תרמ"ד), [יתהדר אדיר האדירים ...], כל קטע מסתיים במילה "יעקב".
https://tablet.otzar.org/#/book/168870/ ... /0/end/0/c
ב] הקדמה לספר "גנזי המלך" (ירושלים תרמ"ט), [אל מדבר קדמות היום באתי ...], כל קטע מתחיל במילה "קול" ומסתיים במילה "יעקב".
https://tablet.otzar.org/#/book/165328/ ... /0/end/0/c
ג] הקדמה לספר "פתוחי חותם" (ירושלים תרמ"ה), [אר"ש קרית ארבע היא חברון ...], חלק מהקטעים מתחילים במילה "אבא" ומסתיימים בהברה "יא", וחלק מתחילים במילים "אר"ש ישראל" ומסתיימים במילה "ישראל".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

וראה עוד עליו בס׳ ארזי הלבנון (ואנונו) כרך ג׳ עמ׳ 1241-1243
https://tablet.otzar.org/#/book/84510/p ... /0/end/0/c

היות ונשאלתי זה כמה בענין סגולת הערק בהילולא דיליה, אכתוב בקצרה שכפי הידוע אין מקור מיוחד לסגולה זו אלא התפשט מהמון העם, וזכורני לפני שנים שהיו ממלאים בקבוק מים, ומ"מ רחמנא ליבא בעי ומה שעושים להזכירו ולעורר זכות הצדיק ולהתפלל בזכותו בוודאי שיש בזה כח, ואפילו הזכרת השם נותנת כח למעלה ומשפיעה למטה כמבואר מדברי האר"י ז"ל בשער הפסוקים פרשת יתרו, בענין "בכל המקום אשר אזכיר את שמי", ע"ש. ואין ספק שזכותו רבה וגדולה עד מאד, ומעשים רבים שמענו וראינו מאנשים שזכו לישעה בזכותו, ואכמ"ל.

ובעצם ענין שתיית הערק, מלבד עניינו ע"ד הפשט, היה אומר הסב"ק בבא סאלי זיע"א שערק ר"ת "קבל רנת עמך".

ואחד מנכדיו שליט"א כתב בענין הערק בזה"ל:

בענין שתיית הערק שנהג הסב"ק זיע"א שהיה דולה ומשקה כהנה וכהנה ופעל כמה ישועות על ידו, אין ספק שכל דרכיו היו מכוונות ומדוקדקות במחשבה יתירה ובכוונה עמוקה, וכמ"ש "בכל דרכך דעהו", כי בכל דבר ובכל מעשה אפשר לכוין ולרמוז, לגלות צפונות ולפעול פעולות, וכך היתה דרכו של הסב"ק כאשר ידענו, והיה רומז על הערק שהוא ראשי תיבות "קבל רנת עמך", והוא אותיות שם קדוש קר"ע שכוחו לבטל גזרות קשות ורעות כמ"ש בענין הקרע שאוכלים בסימני ראש השנה, ובוודאי יש בו עוד רמזים עמוקים וסודות נפלאים, ואמרתי לכתוב משהו, אפס קצהו תראה וכולו לא תראה, כי "ערק" עולה בגימטריא ש"ע נהורין להמתיק הדינים, ו"מאחיה" עולה ס"ד כמנין דין, וכנגדו "ערק" בגימטריא ש"ע נהורין להמתיק הדינים, לבטל גזירות קשות ורעות ולהשפיע חסדים וישועות, וידוע שהדין אחר שנמתק עדיף ממי שהיה חסד מעיקרו.

וזה מכבר אמרתי בענין שתיית הקפה בבוקר שיש לכוין בו לשם א"ל מלא "אל"ף למ"ד" שעולה קפ"ה, להמשיך חסדים בבוקרו של יום מכח שם אל שהוא חסד ורחמים המאיר ביום כדכתיב "חסד אל כל היום", ובפרט בבוקר שהוא תחילתו של יום, ועיקר כוחו של דבר הוא בתחילתו, וכדכתיב "להגיד בבוקר חסדך". ובספרי החסידות כתבו שימזוג הקפה בחלב שהוא ר"ת "להגיד בבוקר חסדך", והוא ממתק הדינים דדם נעכר ונעשה חלב וכמ"ש המג"א בענין מאכלי חלב בחג השבועות.

ומלבד זה נקרא הקפה גם "קאווה" רמז לכתוב "קוה אל ה'", ומכח הקיווי יבואו החסד והישועה כדכתיב "ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך", ועל כן כשישתה שתי כוסות או שתי לגימות ירמוז למאמר הכתוב "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'", ויכוין בזה כי קפ"ה קפ"ה הוא פעמים אל במילואו שעולה ש"ע נהורין, והם תרין תפוחין קדישין המאירים בשפע חסדים באור פני מלך חיים, וכל זה נרמז בשתיית הערק פעם אחת, שעולה ש"ע נהורין כאמור, שהם אור פני המלך, ומהם יושפע שפע רב כמ"ש בברכת שים שלום "כי באור פניך נתת לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום", אכי"ר.

ואגב ראיתי חסידים ואנשי מעשה (גם אשכנזים...) שאומרים 'לחיים' על ערק לפי תומם, למרות שהערק הנפוץ כיום בארצנו אין עליו מהחותמות הנחשבות של הכשרות.

וצ"ע על מי סומכים בזה. ואין לדמות למשקאות חריפים תוצרת חו"ל ששם צורת הייצור ידועה ובלתי משתנית, שהרי בחו"ל אין חששות של תרו"מ וערלה ושביעית, ואילו הערק הוא לכאורה תוצרת הארץ כך שיש הכרח בפיקוח מתמיד על המצוות התלויות בארץ.

כזית כתב:כאן המקום לציין כי הניגון המקורי לפיוט זה הוא ניגון של ערגה והשתפכות

היכן אפשר לשמעו?

יישר כח!
יש אופציה אחרת לטובת מי שיוטיוב חסום לו?

לייבעדיג יענקל כתב:יישר כח!
יש אופציה אחרת לטובת מי שיוטיוב חסום לו?

שא' החברים יוריד מיוטיוב וישלח.

לייבעדיג יענקל כתב:יישר כח!
יש אופציה אחרת לטובת מי שיוטיוב חסום לו?

מצ"ב.

כזית כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:יישר כח!
יש אופציה אחרת לטובת מי שיוטיוב חסום לו?

מצ"ב.

יישר כח!
שא ברכה וצדקה מעם ה'!

דרומי כתב:ואגב ראיתי חסידים ואנשי מעשה (גם אשכנזים...) שאומרים 'לחיים' על ערק לפי תומם, למרות שהערק הנפוץ כיום בארצנו אין עליו מהחותמות הנחשבות של הכשרות.

וצ"ע על מי סומכים בזה. ואין לדמות למשקאות חריפים תוצרת חו"ל ששם צורת הייצור ידועה ובלתי משתנית, שהרי בחו"ל אין חששות של תרו"מ וערלה ושביעית, ואילו הערק הוא לכאורה תוצרת הארץ כך שיש הכרח בפיקוח מתמיד על המצוות התלויות בארץ.

יש כמה סוגים של ערק בכשרות מהודרת של העה"ח והרב רובין.

כזית כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:יישר כח!
יש אופציה אחרת לטובת מי שיוטיוב חסום לו?

מצ"ב.

קצבי, ע"י מידד טסה