Re: ברוך דיין אמת - הגאון הצדיק רבי אברהם ארלנגר זצ״ל

[שמואל דוד]

61FE686A-C5F3-41AD-9E1C-A69AF7A25172.jpeg (40 KiB) נצפה 7617 פעמים

[משוש דורים]

מפליא היה לראות את עוצם שקידתו, אף בשנותיו האחרונות.
היה ניתן לכוין שעון לפי סדר יומו, כל היום היה יושב עם חברותות ולומד כבחור צעיר, ורק מפנה כמה דקות בזמן קבוע לאכילה ושתיה וכדומה.
תפלתו כמונה מעות, ובדקדוק המצוות מי ישוה לו.
אשרי מי שגדל בתורה ועמל בתורה ועשה נחת רוח ליוצרו.

[עובדיה חן]

ספריו הם מהטובים ביותר להבנת הפשט והלמדות לעומק. ומעל הכל ניכר היה [גם בספריו!] את היר"ש שקדמה לחכמתו. וי להאי שופרא! מי יתן לנו תמורותו

[חשבה לטובה]

ספריו הם מהטובים ביותר להבנת הפשט והלמדות לעומק. ומעל הכל ניכר היה [גם בספריו!] את היר"ש שקדמה לחכמתו. וי להאי שופרא! מי יתן לנו תמורותו

חוץ מהתמדתו ולמדנותו התנהג גם במילי דחסידותא פלאיים
שמעתי לפני שנים רבות מהרב דב''ח
שאמר לו כמסל''ת אני כשצריך ללכת למקום שיש חשש פריצות מורח אני את משקפיי בווזלין.

[נוטר הכרמים]

ספדי תורה.
חגרי שק על אוהבך הגדול, שלא מש מאהלך.
יגע ועמל וכתת עצמו על דברי תורה,
מתוך יראה טהורה ונוראה שקדמה לחכמה,
והתנתקות ופרישות מכל העולם והבליו.

היכן נשמע כזאת, שמרביץ תורה מפורסם ומוצלח יעזוב את משרתו
וישוב ללמוד כנער צעיר עם חברותות (ת"ח מופלגים) במשך רוב שעות היום והלילה מקצועות חדשים
בפרישקייט ורעננות?

זכה להימנות בין מוסרי התורה ומנחיליה בעל פה ובכתב בספריו הגדולים על רוב מסכתות הש"ס,
שנתקבלו בחבה וברצון בכל העולם, והתענגו על אמיתת הדברים וישרותם ומתיקותם!.
וגם בהנחלת מוסר ויראת שמים מלא ידיו בספרים הנפלאים 'ברכת אברהם - מוסר והדרכות',
בכל מקום שאתה פותח אתה נשטף במעיינות של יראה זכה ותמימה.

חי את החיים לעומקם, בלי שום הנחות, בכובד ראש נורא, כעבדא קמי מריה,
דרוך לעשות תפקידו בקביעות ובנאמנות,
ועם זאת, תמיד זורח משמחה ושביעות רצון.

היה מיוחד בכל הענינים של בין אדם לחבירו,
לא דבק בו רבב של מחלוקת ח"ו.
וענוה גדולה מכולם. זה בא יחד עם הריחוק מן הפרסום והשקר.

היתה תקופה לפני כעשרים שנה שליבן לעומק את כל הסוגיות הקשורות למצוות אלו,
והיה מוסר שיעורים נפלאים ומתוקים בין קבלת שבת לערבית
בסניף ישיבת 'עץ חיים' ברחוב חפץ חיים - דוד ילין בסמיכות לביתו.

לא זכיתי להיות תלמידו, אך מורי ורבי הוא, מן השיעורים והשיחות ששמעתי במשך השנים,
ובעיקר, מן הספרים הגדולים והכבירים שהכל ניאותים מהם.

ל.PNG (299.74 KiB) נצפה 7255 פעמים

[נוטר הכרמים]

ועוד לא כתבנו כלום על הקדושה והטהרה.
פנים מאירות וקדושות.
בכותל המערבי.

[בני ברקי]

האם הוא מצאצאי הרש"ר הירש זצ"ל?

[קרית מלך]

קשה מאד בשעה זו להרבות בדברים, אעלה על הכתב מחשבות אחדות מהעולה על הזכרון בשנות הלימוד בישיבה בצילו של רבינו הגדול.
רבינו היה כמלאך הדר בעולם הזה, כבר לפני עשרות בשנים ידוע היה בישיבה על פרישותו הנוראה מהבלי העולם הזה, אך העיקר הוא שהכל היה מתוך שמחה וחדוה נפלאה, לא היתה זו "עבודה" של פרישות אלא חיי גן עדן בעולם הזה, עמלו ויגיעתו בתורה היא מן המפורסמות, ממש לא נתן מנוח לנפשו כל עוד לא נתברר אצלו לימוד הסוגיא, שמחתו בלימוד התורה בלתי ניתנת לתיאור, כל בירור סוגיא וחידוש שנתחדש בבי מדרשא היה אצלו כזכיה של אנשי העולם הזה בפיס של מליונים, וכשנשאל קושיא שעדיין לא עמד עליה היה זה מחזה שלא מעלמא הדין לראות את קימוט מצחו ובתנועה אופיינית אומר רבינו, ובכן הבה נראה מה יש לנו כאן, וכשכולו חדור רוח קרב כמצביא היוצא למערכה התחיל מתחילה לחשב שוב מתון מתון את פרטי הסוגיא בעמל וביגיעה, והיה אם עלה בידו לברר את הפרט המדובר שש ושמח שמחה גדולה, אך באם נשאר הדבר עדיין בקושיא היה ניכר עליו כי הקושי הזה הוא ענינו העצמי והפרטי כאדם שנתקל בבעיה בלתי פתירה בחייו ומנסה בכל דרך למצוא פתרון למצוקתו, עוצם אהבתו אליה ניכרו מכל תהלוכותיו, היה ממש "בלתי לה' לבדו", ומי ישער את עוצם יראתו הטהורה, כשכל פרט ממעשיו היו נשקלים בפלס היראה וכלשונו של החזו"א היה מתייעץ עם השו"ע לדעת מה רצון ה' ממנו כעת.
לבי עלי דווי ומועד מסע הלוויה מתקרב, אקווה להוסיף עוד בהמשך. זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל.

[פרנצויז]

האם הוא מצאצאי הרש"ר הירש זצ"ל?

כנראה לא היה ממשפחתו, אביו רבי שמשון רפאל ערלאנגער נקרא ע"ש הרש"ר הירש, בגלל שנולד שנה אחרי פטירתו. [כנראה לא ידעו ששמו של הרש"ר הירש לא היה שמשון רפאל, אלא שמשון ב"ר רפאל]. ראה דברי הרה"צ המקובל רבי חיים אריה ערלאנגער (אחיו של הג"ר אברהם ואביו של הג"ר סענדער) בהספד על אביהם, שנדפס בס' בצרור החיים עמ' פ'.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=82&book=84937
הם חיו כמה דורות בעיר לוצערן בשווייץ, ראה שם שזקנו רבי אברהם ב"ר שמעון היה מייסד הקהילה בלוצערן.

[יוסף חיים אוהב ציון]

גם אני הק' זכיתי ללמוד אצלו ולראות את יראתו שקדמה לחכמתו.
כמה היה בז למחשיבים עניני העוה"ז. זכורני שפעם עשה בחור חתונה באולם מפואר וכולם דיברו על מחיר המנה וכו'.
ר' אברהם ביקש שכולם יעלו לעזר"נ ודיבר דברים כדורבנות על המחשיבים עניני העוה"ז.
וכבר ידוע כמה הקפיד על חיצוניות הבחור כעניני הכיפות וכו'. זיע"א.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אני שב כעת מהלויה. הדברים שנאמרו ע"י בנו ר' חיים יוסף הריטטו כל לב לאיזה פסגות יכול אדם להגיע.

[מחשב מסלול]

אני שב כעת מהלויה. הדברים שנאמרו ע"י בנו ר' חיים יוסף הריטטו כל לב לאיזה פסגות יכול אדם להגיע.

מעניין מאד מה הוא אמר?

[יוסף חיים אוהב ציון]

דוגמא א'. שמול עיניו בשעת האוכל היו דברי המשנ"ב הריני אוכל כדי שיהיה לי כח לעבודתו יתברך.
ב. ומר"ח אלול מול מקום מושבו היה דבוק דברי ר"י בספר היראה משנכנס אלול וכו'.

[וואלף]

אשרי עיין ראתה עמלתו בתורה אין לתאר למי שלא ראה. ודכירנא לפני כ"ה שנה האיך שהיה לומד בעמל ספר חפץ חיים העיון עם חברותא בליל שבת באמריקאנער שוהל, ואף שזכיתי לראות עמלי תורה אבל כזה עמילות בספר הלכה כח"ח לא ראיתי מעולם.

[לפי פשוטו]

היכן נשמע כזאת, שמרביץ תורה מפורסם ומוצלח יעזוב את משרתו
וישוב ללמוד כנער צעיר עם חברותות (ת"ח מופלגים) במשך רוב שעות היום והלילה מקצועות חדשים
בפרישקייט ורעננות?

הדברים נפלאים ואמיתים ,כמדומני שעזב מתוך תחושה שאין לו מה לפעול כ"כ עם הבחורים דהיום.
אחד מבני משפחתי היה חברותא שלו בערבים ומעולם לא הגיע לשמחות אפי' של הקרובים ביותר, תירוצים כאלו לא היו קיימים אצל ר' אברהם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הדברים נפלאים ואמיתים ,כמדומני שעזב מתוך תחושה שאין לו מה לפעול כ"כ עם הבחורים דהיום.

אמר זאת מפורש ואכמ"ל כעת.

[דף של ספינה]

דוגמא א'. שמול עיניו בשעת האוכל היו דברי המשנ"ב הריני אוכל כדי שיהיה לי כח לעבודתו יתברך.
ב. ומר"ח אלול מול מקום מושבו היה דבוק דברי ר"י בספר היראה משנכנס אלול וכו'.

8E4885B8-665C-443C-9CCD-91723CF606FD.jpeg (90.29 KiB) נצפה 7063 פעמים

[פלוריש]

באשכול הזה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=37321 הובא כך:

"עוף או שניצל''? - " מצוה בשונא''!
שמעתי מהגאון הגדול רבי אברהם ארלנגר, דיש ללמוד ממצוות פריקה וטעינה דמצוה בשונא דלכוף יצרו עדיף, שכשיש לפניו בחירה בין ב' דברים כה"ג צריך לבחור מה שפחות ערב כדי לכוף יצרו! ( הוא הביא הדוגמא מעוף אלא שלא זכר איך קוראים לדבר השני!.. אשרי עין ראתה..)

[במטבח של הברכת אברהם שליט"א יש מעל השולחן שלט האומר שכל אכילת האדם צריכה להיות לחזק את גופו לכבוד הי"ת וכו'. כך שמעתי מחתנו לפני הרבה שנים]

כמובן שהוא לא התכוין לכפות על עצמו לאכול מה שלא אוהבים, אלא מה שאוהבים פחות.
כמה שהוא חי באויר פסגות הוא מכיר ויודע את מצב הדור.
מה שכתוב אצלו במטבח כתוב גם בסלון של כת"ר. שולחן ערוך אורח חיים סי' רלא.
אגב, בחודש אדר תלוי לו בסלון 'משנכנס אדר וכו'
ובחודש אלול דברי רבינו יונה 'משנכנס אלול עד יום הכיפורים יהיה ירא וחרד מאימת הדין' כמדומה שזה הלשון.
ובשאר החדרים לא זכיתי לכנוס שם...

[אום אני חומה]

ביום ח' טבת תשע"ב שמעתי שיחה מהמנוח זצ"ל.

בדבריו הביא את קושיית המהרש"א על מה דאיתא דשמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה וכשהגיע ל'את ה' אלוקיך תירא' פירש. והק' המהרש"א למה לא פרש כמה פסוקים לפני כן ב'ואהבת את ה' אלוקיך'.

ותי' ר' אברהם שבמס' כלה רבתי (פ"ג) תניא 'הוי אוהב את התורה ומכבדה' ובגמ' שם מנא לן דכתי' את לרבות התורה. הרי שמ'ואהבת את ה' אלוקיך' מתרבה אהבת תורה (ומכאן שאהבת תורה היא חיוב גמור), אבל א"א לומר כן גבי יראה כמובן ולכן פירש רק ב'את ה' אלוקיך תירא'.

והוסיף בחיוך שהוא אמר את הווארט הזה למישהו מחו"ל וההוא כ"כ נהנה ששלח לו 200 דולר, אבל ממנ"פ אם אתה רוצה לשלם כפי השווי האמיתי - מיליונים, מיליארדים, ואם לא אז אל תשלם בכלל, מאיפה הגעת ל-200 דולר...

עוד הביא את השאלה הידועה על הכפל בברכת החודש 'חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא - חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים' ותי' דה"ק 'חיים שתהא בנו אהבת - תורה ויר"ש' היינו שלא די שתהיה בנו יראת שמים אלא שנאהב את היראת שמים (וכמדומה שזה התירוץ הידוע ביותר על קושיה זו)

והדברים נאמרו בגישמאק ובשמחה וניכר היה לכל שהדובר הוא בבחינת 'הוא היה אומר' ממש.

[נוטר הכרמים]

לא זכיתי להשתתף באשכבתיה דרבי.
שמעתי מכמה שהיו הספדים מיוחדים מאוד, וגם הגרא"י סולובייציק שליט"א נמנה עמהם.
יבורך המעלה.

[יהושפט]

לא זכיתי להשתתף באשכבתיה דרבי.
שמעתי מכמה שהיו הספדים מיוחדים מאוד, וגם הגרא"י סולובייציק שליט"א נמנה עמהם.
יבורך המעלה.

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew

[דרופתקי דאורייתא]

בנו הזכיר בהספד, כי שמע מחבירו לספסל הלימודים של אביו (עוד בגייטסהד?), שאמר לו "אתה לא יודע מי זה אבא שלך", וסיפר לו, שאביו (ר' אברהם זצ"ל) הגיע ללמוד בישיבה יחד איתו בגיל 15, ואחרי שנה בישיבה, אמר לו שהוא 'התקלקל' בישיבה. והוא תמה על פשר דבריו. והסביר לו ר' אברהם, שבשנה הראשונה בהיותו בישיבה, אם היה 'קורה מקרה' ולא היה חולם בלילה חלום בדברי תורה, היה בקומו מצטער על כך שלא חלם בלילה בתורה. אבל בשנה השניה להיות בישיבה, כאשר 'קורה' והוא לא חולם בד"ת, הוא כבר לא מרגיש את אותה תחושת 'צער' שהייתה לו בשנה הראשונה שבא לישיבה.

עוד הזכיר בנו, כי לפני כמה שנים היה בודק אתרוג עם זכוכית מגדלת, ופרץ בבכי, ולפליאת הבן לבכייתו ובשעה זו, השיבו, כי כך יבדקו אותנו בעוה"ב [ונראה פשוט שכ"ז לאנשים גדולים שצריכים 'זכוכית מגדלת' לבדוק אותם, אבל אנו... השי"ת ישיבנו בתשובה שלימה].

[וונדרבר]

הג"ר אברהם ארלנגר זצ"ל היה חתנו של הג"ר חיים יוסף יעקובוביץ זצ"ל מראשי ישיבת קול תורה.
(הגרחי"י היה חתן הדיין הג"ר גרשון פוזן זצ"ל מפפד"מ).
viewtopic.php?f=19&t=43912&p=516202&hilit=#p516202
viewtopic.php?f=19&t=43912&p=516202&hilit=#p516515
הג"ר יצחק יחיאל יעקובוביץ זצ"ל רבה של הרצליה היה גיסו, וכן הג"ר אורי קלרמן זצ"ל מכפר חסידים, והג"ר עמרם קוך זצ"ל מחיפה, ויבלחט"א הג"ר צבי ובר שליט"א.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הג"ר אברהם ארלנגר זצ"ל היה חתנו של הג"ר חיים יוסף יעקובוביץ זצ"ל מראשי ישיבת קול תורה.
(הגרחי"י היה חתן הדיין הג"ר גרשון פוזן זצ"ל מפפד"מ).
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... t=#p516202
הג"ר יצחק יחיאל יעקובוביץ זצ"ל רבה של הרצליה היה גיסו, וכן הג"ר אורי קלרמן זצ"ל מכפר חסידים, והג"ר עמרם קוך זצ"ל מחיפה, ויבלחט"א הג"ר צבי ובר שליט"א.

ולכן נקרא בנו חיים יוסף?

[תוכן]

האם הוא מצאצאי הרש"ר הירש זצ"ל?

לא. הוא נכד ר' אברהם ארלנגר ראש המשפחה.

[נוטר הכרמים]

שיחה נפלאה ומרגשת,
http://beinenu.com/lessons/%D7%90%D7%9C ... %99-%D7%94

[יוסף חיים אוהב ציון]

ביום חתונתי לא חש בטוב, וכאשר התקשר א' הבחורים להזכיר לו על החתונה, אמר שישאלני אם זה ישמח אותי אם יגיע ואכן הגיע זיע"א.

[גל של אגוזים]

סיפר לי ידידי שזכה ללמוד בחברותא עם הברכת אברהם זצ"ל בשנותיו האחרונות שפעם [אלול תשע"ח] כאשר למדו א' מהפתיחות כוללות של הפרמ"ג ומביא הגמ' בר"ה התוקע לשיר לא יצא כו' ולא הספיק לומר לא יצא ושאל בחוזקה "ווי קען מען זינגען מיט א שופר?!" [-איך מסוגלים לשיר עם שופר] כלומר מצד אימת הדין (כך הבין החברותא). ור' אברהם חזר ע"ז כמה פעמים "ווי קען מען זינגען מיט א שופר?!" ופרץ בבכי. ואח"כ רצה להמשיל בלימודו אך שוב פרץ בבכי "ווי קען מען זינגען מיט א שופר?!" זי"ע.

[וונדרבר]

האחים הגאונים זצ"ל לבית שוואב, היו בני דודים של הג"ר אברהם ארלנגר זצ"ל. אמם היתה אחות אביו.
ראה בהקדמת ספר מערכי לב (מאת הגה"צ רבי משה שוואב זצ"ל המשגיח מגייטסהד) מועדים א', עמ' י"ב, שאם משפחת שוואב היתה בת רבי אברהם ארלנגר משווייץ.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=12&book=149768

[מבקש לדעת]

בס"ד
בצעירותי חשבתי לתומי שהוא אחד מל"ו צדיקים. גדלתי וראיתי שלא מצאתי צדיקים אחרים בדרגתו.
הייתי צעיר קצת התבגרתי, זכיתי לראות ת"ח וצדיקים, אבל כזו צדקות לדעתי לא ראיתי. כזו קריאת 'הנני' לדבר ה'. אהבה ויראה משולבות יחדיו, אהבת העיון ודקדוק ההלכה, שכל כולו הכן ומוכן בזריזות לעשות רצון קונו באהבה ביראה ובחשק נפלא.
שמו נאה לו: 'הביטו אל אברהם... כי אחד קראתיו'... 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך'. 'זרע אברהם אוהבי'.
ועתה רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק. מקבל באהבה את נשמת הצדיק. לכה דודי לקראת כלה.

[נוטר הכרמים]

מהבוקר

[איש_ספר]

היתה לי הזכות לשמוע ממנו זצ"ל שיעורים בש"א בישי' קול תורה. כוחו של ר' אברהם היה גדול בכתיבה לאין ערוך מאשר בדיבור, וספריו הבהירים הם ורק הם שהוציאו מוניטין שלו בעולם. למרות שהוא נהג את משרתו ברמה, בהקפדה גדולה על ההשתתפות בשיעורים עכ"ז היה פתוח לשיחות בדברי תורה לאו דווקא בענינים הנלמדים. לצערי איני זוכר הרבה, ואולי במשך הזמן אדלה ממעמקים. כרגע אני נזכר בכמה סיפורים שכנראה עשו עלי רושם.

א. בערב יו"כ ביקשו ממנו למסור שיחה לבני השיעור. בשעה היעודה התאספו כולם, והוא פתח רמב"ם הל' תשובה והתחיל לקרוא: "...גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך. ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה'. ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב. כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק. התשובה מקרבת את הרחוקים. אמש היה זה
שנאוי לפני המקום
משוקץ
ומרוחק
ותועבה.
והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד".
לא נמחה מזכרוני איך קרא בבכי ובתחנונים, שנאוי; משוקץ וכו', ואיך התאמץ והתעשת להמשיך עד גמירא: אהוב, נחמד, קרוב וכו'. אני לא זוכר אם בכלל המשיך את השיחה, יתכן שלא המשיך כלל, בכל אופן אלו הדברים נחקקו עמוק מני עמוק.

ב. סיפר לי חבר שביקש להתקבל לישיבה ולא עלה בידו, הוא חשב שלר' אברהם ישנה השפעה, וסר לביתו בשעות הערב. הוא מצא את ר' אברהם יושב ועוסק בתורה, ר' אברהם שאל למבוקשו והלה הציע לפניו את שהוא מבקש, ר' אברהם הבהיר לו כשהוא מתנצל ומשתתף, שאין הדבר בידו ואין לאל ידו להושיע. הלה חשב שר' אברהם משתמט, והחל להרבות בדברים, ר' אברהם ניסה לחזור על דבריו והוא בשלו, כעבור דקותיים, פרץ ר' אברהם בבכי גדול, ואמר לו: חוס עלי, בבקשה, זמני מצומצם, שעות רבות אני משועבד לתלמידים, אין לי זמן מספיק ללמוד לעצמי, אנא...! הבחור סיפר לי שהמחזה היה מבהיל, הוא בכה כמו קרהו אסון הכי גדול. הבחור לא התקבל לישיבה אבל הלקח לייקר את הזמן היה לו בל ימחה.

ג. בהלוויה קורעת הלב של הרבנית אידלא דויטש אשת הגרב"ש הכהן שליט"א, לא נותרה עין יבשה, הספדנים דיברו זה בכה וזה בכה, כולם עסקו בעיקר באסון של הגרב"ש, בתקווה שנכזבה, במאמצים שכשלו, אין עצה ואין תבונה, ספדן אחד, וקרוב לוודאי היה זה ר' אברהם, פנה בדבריו אל אביה זצ"ל, הגאון ר' שמואל קיבלביץ, ואמר: מי ירפא לכאבכם, שמעתי מהורים שעברו אסון שכזה, שאין דבר נורא מזה ואין מזור לכאב של הורים הקוברים את ילדיהם ל"ע. אני זוכר כמה רעד הלב מהרגישות של הספדן, כשהוא משתתף בחורבנו של האב הזקן העומד מול מיטת ביתו.

המשך אולי יבוא.

[ש. ספראי]

...נסעתי איתו באוטובוס צפוף בחזור מההלוויה של רעיית הגרב"ש שליט"א באוטובוס. הוא עמד כל הדרך, כי לא היה מקום לשבת, ולמד בכובד ראש מתוך דפים במכונת כתיבה.
כשירד בתחנה שלו, הביא לי את הדפים ואמר בחביבות: "הנה לך השיעור של מחר"....
הדפים שמורים אצלי.
(תמיד היה מכין שיעורים על צעטאלעך קטנים שכתב, ומשום מה הגיע להלוויה עם דפים כתובים במכונת כתיבה).

המשך יבוא ב'יתד השבוע' בערש"ק.

[נוטר הכרמים]

מעמיתו הגרב"ש הכהן דויטש שליט"א

[איש_ספר]

מעמיתו הגרב"ש הכהן דויטש שליט"א

נפלא.
זכורני לא פעם ולא פעמיים, כשבשיחות בד"ת היה ר' אברהם אומר, זה צריך לשאול את ר' שמואל...!

[ענפי_ארז]

זכיתי לראותו מדי יום מתפלל מנחה בביהכ"נ אחווה,

תפלתו היתה בדביקות מופלגת וכעומד לפני המלך ממש.

היה נעים הליכות והיה מאד קל לגשת אליו ולדבר איתו בלימוד ולא היה משנה באיזה סוגיא בקודשים הוא אחז במקום וביאר

חבל על דאבדין וכו'

[ש. ספראי]

מעמיתו הגרב"ש הכהן דויטש שליט"א

נפלא.
זכורני לא פעם ולא פעמיים, כשבשיחות בד"ת היה ר' אברהם אומר, זה צריך לשאול את ר' שמואל...!

אפרופו הסיפור הגרב"ש על החתונה שנסעו אליה בגלל האולם המפואר, הייתי בשיחה הנוראית הזאת וגם כתבתי עליה ביתד השבוע. ומה שמעניין הוא, שהחתן התגרש כעבור חודשיים- שלשה, וכל החתונה המפוארת והביטול תורה שגרמה, עלתה בעשן.

גם את הסיפור שהגרב"ש שליט"א סיפר על הנס בותיקין, שמעתי השבוע מבעל המעשה. זה היה בקמפ בתש"נ בשדה יעקב. ר"א אירגן ותיקין וכיון שהיתה תוכנית עד אמצע הלילה, התעוררו רק כמה בחורים ור"א אמר שלא יעירו את האחרים בשופו"א, ונכנס להתפלל בחדרו ביחידות. וביקש שיקראו לו כשיבואו/אם יבואו עוד אנשים. לפתע הגיח טנדר עם קבוצה בדרכה לצפון, ורצו מנין...

[נוטר הכרמים]

מקולמוסו של ר' דוד זריצקי זצ"ל
על ה'ברכת אברהם' ועל משפחתו

[וונדרבר]

מפי השמועה:
ה"ברכת אברהם" למד קבלה בתקופה מסויימת בישיבת "אהבת שלום", אצל הג"ר יעקב הלל שליט"א.

[מבקש לדעת]

בס"ד
המעלות של רבינו הצדיק העליון זצ"ל הם כל כך רבו מספור. שככל שדל שכמוני חושב, נזכר בעוד דבר ועוד דבר. וכמעט עלתה בי המחשבה, רגע, למה לא אמרו את המעלה הגדולה הזו, ולמה לא אמרו את המעלה הזאת? מדוע לא מזכירים זאת? אלא שאם נשאל שאלה זו - המדברים יצאו תמיד חייבים...

וכן, בדרך כלל כשמדברים על נפטר גם אם מדובר בת"ח וצדיק מרגישים בלב שקצת מגזימים, אבל לא אצלו, זה נראה שכמה שנסביר אנחנו פשוט לא מצליחים לבטא באיזה צדיק מדובר.

אהבת התלמידים שהיתה אצלו, אין לזה אח ורע, וגם בזאת אותו לב ש'מצאתו נאמן לפניך', מזוקק לגמרי באהבה אמתית, לא היתה אצלו מציאות של רצון לתלמידים משום כבודו שלו, ובכלל לא היתה מציאות אצלו משהו של גאוה, איזו שהיא תנועה, כל כולו ענוה, כל כולו כניעה לנותן התורה ולמצוה על מצוותיה.

זכיתי לדבר עמו פעמים רבות (וכמה מצטער אני על כך שלא התקרבנו אל הצדיק יותר, אולי אולי היה קצת מאיר על הנשמות האומללות שלא זכו להגיע מרחוק אל קצות מעלותיו), האהבה ללא גבול שנבעה מפניו, והתשוקה הפנימים לראות את תלמידיו עולים ומתעלים. פעם אחת, ביקשתי מאחד מחבריו הרבנים על איזה נושא לדבר איתו, ולא למדתי אצלו באותה העת. אמר לו רבנו זצ"ל: 'כל אחד ואחד מאלו שלמדו אצלי נמצא בתוך לבי' והצביע לכיוון ליבו. ופעם אמר לאחד מתלמידיו כמשיח לפי תומו 'מתפלל אני כל יום אל כל אחד מהבחורים שבשיעור שיגדל בתורה ויראת שמים'.

זכרוני שהיינו קבוצת בחורים שהשתכרנו אצלו בפורים ( השטויות שדיברנו שם - כפרת עוונות), ותוך כדי שכרות של איזה בחור שלא חדל לקשקש לידו - ליטף את פניו בחיבה שוב ושוב עם ה-הארת הפנים והשמחה האמיתית שלו עם תלמידיו.

אוסיף דבר ששמענו מפיו: מהו הגדר של יראת שמים, כתוב אחד הספרים (לא זוכר איזה) שאין שיעור למעלה אבל יש שיעור למטה, והוא כפי שנמצא יחד עם זקני החכמים, איך ירא מפניהם.
ואז הוסיף רבנו זצ"ל: אנחנו ישבנו אצל החזו"א ורעדנו מפחד על כל תנועה שעשינו שמא אינה תנועה נכונה, וזו היתה יראת הרוממות ודאי, הרי לא פחדנו שיעשה לנו דבר, אלא כאשר נמצאים לדי אדם כזה גדול ישנו פחד ויראה מגדלותו. וזה השיעור המחויב לירא מפניו ית'. ע"כ.

המצאתם אדם אחד כזה מיני אלף ורבבה? מי יתן לנו תמורתו.