משפחת שטרנבוך לדורותיה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אוגוסט 13, 2011 11:00 pm

באירופה של מאת השנים האחרונות נתבצר מקום של כבוד למשפחה שטרנבוך על ענפיה, באנגליה, בשוויץ, בבלגיה ועוד.

שורשיה העמוקים נטועים בעיר קישינוב אשר בחבל בסרביה. אחד מיקירי הקהילה היהודית במקום היה הרב החסיד ר' נפתלי שמואל שטרנבוך ז"ל, בר אוריין ורב פעלים לתורה ולתעודה. לאחר הפוגרומים והטבח האכזרי שאירעו שם בשנת תרס"ג, שאל הרנ"ש את פי רבו האדמו"ר רד"מ מטשורטקוב אם להגר לארה"ב או לשווייץ. הרבי הכריע שיעבור לאמריקה וכך עשה, אולם כשנוכח בעזובה הרוחנית, וראה את אוירת ההפקרות ופריקת העול, שב אצל רבו והתאונן שבאמריקה 'אפילו האבנים הם טריפה', אזי הורה לו הצדיק שישוב לאירופה ויקבע מושבו בשווייץ.

על תקופת מגוריו בבאזל ומסירותו לכל דבר שבקדושה שם מסופר רבות, לרגל עסקיו עקר לסט' גאללן, שם יסד את כל צרכי הדת במקום על צד היותר טוב. עקב טוב לבו המופלג ומידת הכנסת אורחים שנתברך בה, ביתו היה ידוע כבית ועד לחכמים וגדולי תורה, אשר סמכו על הידורי הכשרות שהונהגו בו, וביניהם מרן הגרח"ע מווילנא בעל האחיעזר, ומרן הגה"ק אלחנן וסרמן הי"ד, רבו האדמו"ר מטשורטקוב ועוד, אך גם עניים ועוברי אורח מצאו בו את מבוקשם.

לא פלא שמבית נפלא כזה ששפע חסד והטבה יצאו בנים ומשפחות רבי פעלים לטובת הכלל והפרט. יזכר במיוחד הבן ר' יצחק ז"ל וזוגתו הרבנית הצדקנית רעכא ע"ה שגודל מעשיהם בחרוף נפש להצלת המון רב מגיא ההריגה חרוטים באותיות זהב בהסטוריה של עמנו.

[בין חתניו ידועים, הג"ר חיים סגל זצ"ל, מרביץ תורה ומחנך רב חסד בברוקלין, ויבלחט"א מו"ר הג"ר יהודה גוטרמן שליט"א, מנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים].

בן נוסף הוא הרבני המופלג ר' אשר זצ"ל, אב טיפוס של בעל הבית ירא וחרד, אשר עשה תורתו קבע ומלאכתו עראי, עיקר חפצו בתורת ה', שילם ממיטב כספו לגדולי ת"ח לקביעת שיעורים עמם, ביניהם הג"ר לייב גורביץ זצ"ל בעל ראשי שערים מגייטסהד והאדמו"ר מראדז'ין ר' ירוחם ליינר זצ"ל.

על יראת חטאו ודקדוקיו הרבים במצוות מהלכים סיפורים רבים, ואולי נביא מהם להלן. בהיותו במיטב כוחותיו כאשר מלאו לו אך מ"ד שנים נתקף בחולי אנוש שממנו לא קם. נלב"ע י"ט מנ"א תרצ"ה בהשאירו אחריו אלמנה ותשעה יתומים דוויים וסחופים. זוגתו הרבנית דבורה ע"ה [לבית פינס] חגרה בעוז מתניה ובגבורת נפשה גידלה את הילדים לשם ולתפארת, וזכתה לראות עולמה בחייה, בנין וחתנין רבנן, נכדים נינים ובני נינים, דור ישרים יבורך.

בניהם: הגאון ר' דב שטרנבוך שליט"א מגייטסהד, ועכשיו בבני ברק. תלמיד מובהק של הגרא"א דסלר זצ"ל, אליו ממוענים ה'מכתבים לאנגליה' בספרי משמר הלוי.

הגאון הגדול ר' משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, ובעל מועדים וזמנים, תשובות והנהגות ועוד עשרות ספרים בכל התחומים. [חתן הרב ר' יעקב שכטר מב"ב, ממקורבי החזו"א].

הגאון ר' אליהו שליט"א, ראב"ד אנטוורפן, חתנו של המקור ברוך מסערט ויזניץ.

חתניהם: הרב ר' יהודה יונה רייך ז"ל ממנצ'סטר. [נלב"ע כ"ז כסלו תשס"ח]

הרה"ח ר' מאיר מרגליות זצ"ל, בן האדמו"ר ר' ישראל אריה מפרמישלאן – לונדון. [נלב"ע כ"ח אד"ב תשמ"א].

הרב הג' ר' יצחק צבי ליברמן זצ"ל, נכד החת"ס, מנשסתר. [נלב"ע כ"ט חשון תשל"ט].

הגאון ר' חיים יעקב אריאלי זצ"ל, בנו של העינים למשפט, בעל 'באר יעקב'. [נלב"ע י"ט אדר תשמ"ה].

ויבלחט"א, הגאון הגדול ר' משולם דוד הלוי סאלאווייציק שליט"א, בנו של מרן הגרי"ז.

הגאון ר' חנוך עהרנטרוי שליט"א, אב"ד לונדון.

חתנו של הרנ"ש הוא הג"ר אליהו בוצ'קו זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים במונטריי, המפורסם ג"כ בעסקנותו בעניני הכלל. בתו מ' מרים ע"ה נישאה לתלמידו הקרוב של הגרי"י ווינברג זצ"ל בעל השרידי אש, הג"ר שאול ויינגורט זצ"ל, שפתיל חייו הצעירות נקפד בתאונת דרכים מחרידה.

פרטים נוספים ותמונות יבואו בס"ד בהמשך, והמוסיף תבוא עליו ברכה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אוגוסט 13, 2011 11:04 pm

והנה תמונת הר"ר נפתלי שמואל שטרנבוך ז"ל, שבמסגרת פעילותו הרבה באגודת ישראל ושאר ענינים בא במגע עם הרבה מגדולי ישראל, מקבל את פני מרן בעל האחיעזר זי"ע בתחנת הרכבת בשווייץ.
קבצים מצורפים
ע_עם_נפתלי_שמואל_שטרנבוך_בשוויץ.JPG
ע_עם_נפתלי_שמואל_שטרנבוך_בשוויץ.JPG (244.59 KiB) נצפה 7912 פעמים

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » ש' אוגוסט 13, 2011 11:18 pm

אפריון נמטייה להרב נוטר על הרשימה.
נוטר הכרמים כתב:בין חתניו ידועים, הג"ר חיים סגל זצ"ל, מרביץ תורה ומחנך רב חסד בברוקלין, ויבלחט"א מו"ר הג"ר יהודה גוטרמן שליט"א, מנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים].

אלו הם חתניו היחידים. בנם היחיד הג"ר אברהם שטרנבוך שליט"א ראש ישיבת באבוב בלונדון. (אחד מבניו, ר' אלי' חיים שטרנבוך רב ביהמ"ד באבוב [רמ"ד] בירושלים).

ר' חיים סגל זצ"ל היה מנהל מתיבתא רבינו חיים ברלין בברוקלין.

נוטר הכרמים כתב:חתנו של הרנ"ש הוא הג"ר אליהו בוצ'קו זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים במונטריי, המפורסם ג"כ בעסקנותו בעניני הכלל. בתו מ' מרים ע"ה נישאה לתלמידו הקרוב של הגרי"י ווינברג זצ"ל בעל השרידי אש, הג"ר שאול ויינגורט זצ"ל, שפתיל חייו הצעירות נקפד בתאונת דרכים מחרידה.

פרטים נוספים ותמונות יבואו בס"ד בהמשך, והמוסיף תבוא עליו ברכה.

חתן נוסף היה ר' מנחם רוטנברג, בנו של הג"ר מרדכי רוטנברג הי"ד אב"ד אנטווערפען מח"ס "יד מרדכי". הגב' רעכא שטרנבוך הנ"ל היתה ג"כ בתו של ר' מרדכי, ואחותו של ר' מנחם. היא ניסתה להציל את הוריה שנכלאו במחנה וישי בצרפת, אבל כל מאמציה עלו בתוהו והם נשלחו לאושוויץ הי"ד.

בנו הצעיר של רנ"ש היה ר' אלי' שטרנבוך ז"ל מציריך. אשתו גוטא תחי' היתה גם היא במחנה וישי gעם הרב והרבנית רוטנברג עד סופם המר, כמו שהיא מספרת בהרחבה בספרה המיוחד.
(חתנו של ר' אלי' הוא הנדיב הידוע ר' יעקב ויינרעב, ממהדורת ויינרעב).
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב ב' אוגוסט 15, 2011 12:36 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' אוגוסט 13, 2011 11:25 pm

עובדה מענינת מחיי הר"ר אשר זצ"ל. בירכו ה' בעושר רב וניהל בית מסחר גדול בלונדון הבירה. היה מעשה בלקוח פלוני מפוקפק, שנודע לו מכבר שיש רינונים עליו, כך גם שמעה זוגתו ע"ה, אבל היה נדמה להם כי אם ישוחחו ביניהם על הנושא תתבהר להם התמונה יותר בשלימות. ר' אשר שיגר מכתב לח"ח בו שאלו האם מותר להם לדבר ביניהם אודות הענין לברר הענינים, [ואולי יש בזה צד היתר משום 'אשתו כגופו']. הח"ח השיב לאיסור.

ר' אשר היה דבוק בספרי הח"ח מאוד, ותמונה שלו היתה טמונה תמיד בכיסו.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב א' אוגוסט 14, 2011 12:44 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי לייבל » ש' אוגוסט 13, 2011 11:36 pm

נוטר הכרמים כתב:
ר' אשר היה דבוק בספרי הח"ח מאוד, ותמונה בלתי ידועה זו היתה מצויה בכיסו תדיר.

זה נראה כהגדלה של התמונה המפורסמת בה הח"ח יושב בפתח ביתו ומשוחח עם בנו ר' לייב.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » א' אוגוסט 14, 2011 3:24 pm

אביו של ר' (חיים) נפתלי שמואל שטרנבוך, היה ר' משה דוב שטרנבוך מקישינוב. והנה תמונתו:
קבצים מצורפים
משה דוב שטרנבוך.jpg
משה דוב שטרנבוך.jpg (31.72 KiB) נצפה 7839 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב א' אוגוסט 14, 2011 4:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » א' אוגוסט 14, 2011 3:49 pm

נוטר הכרמים כתב:חתנו של הרנ"ש הוא הג"ר אליהו בוצ'קו זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים במונטריי, המפורסם ג"כ בעסקנותו בעניני הכלל.

תמונת הג"ר ירחמיאל אליהו בוצ'קו.
Rav Yerachmiel Botchko.jpg
Rav Yerachmiel Botchko.jpg (133.86 KiB) נצפה 7813 פעמים

בנו ר' משה נפטר לא מזמן.
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב א' אוגוסט 14, 2011 4:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 14, 2011 3:57 pm

ייש"כ בירא עמיקתא על התמונות שדלית לנו.

והנה עוד פרטים אחדים שקבלתי מאת אחד החברים כאן.

בן נוסף של רנ"ש. ר' מנחם נחום. בניו: ר' נפתלי שמואל ר"מ בלוצרן (גיסו של הגרש"י בורנשטיין - נשותיהן אחיות לבית קליינר, בת הגרא"י בלוך מטעלז). ר' עזריאל גר ברח' מנחת יצחק בירושלים.

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי לייבל » א' אוגוסט 14, 2011 4:03 pm

נוטר הכרמים כתב:והנה תמונת הר"ר נפתלי שמואל שטרנבוך ז"ל, שבמסגרת פעילותו הרבה באגודת ישראל ושאר ענינים בא במגע עם הרבה מגדולי ישראל, מקבל את פני מרן בעל האחיעזר זי"ע בתחנת הרכבת בשווייץ.

השני משמאל הוא הג"ר אליהו בוצ'קו הנ"ל (ועי' בס' מחנך לדורות ח"א עמ' 35 תמונה נוספת ממעמד זה).

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » א' אוגוסט 14, 2011 4:24 pm

על הצדקנית גב' רעכא שטרנבוך ע"ה, רבת פעלים להצלת יהודים רבים בעת השואה ואחריה (לקוח מכאן).
גב' רחה שטרנבוך
הסיפור הבלתי יאומן של רחה שטרנבוך שהצילה אלפים מהשואה.


הסיפור הבלתי יאומן של רחה שטרנבוך שהצילה אלפים מהשואה. סיפור מופלא זה לא יכול היה להתפרסם כספר אלא לאחר מותה, שכן האשה שעסקה בהצלת נפשות בקנה מידה עולמי בימיה האפלים של ההסטוריה, ניחנה בצניעות רבה ולא סברה שמעשיה, שהיה ברור שיש לעשותם, ראויים להלל ולשבח.
מעשיה הרבים היו כטיפה בים בהתייחס למספר האבידות העצום, שהיו מנת חלקו של העם היהודי באירופה של הכיבוש הנאצי. רחה נהגה להתלונן שעשתה מעט מדי. פעם אחת בלבד אפשרה לפרסם את שמה על מסמך רשמי תחת הכינוי של "מזכירה". היא מעולם לא נרתעה מפעילות לשם הצלה ולא העלתה על דעתה את האפשרות של סיכויים קלושים של הצלחה, שנשמעו מפי רבים והיו התירוץ להימנעות מפעולה.
סיפור מעשיה אכן מאשש את קו מחשבתה: עד כמה יכול האדם הבודד, שאיכפת לו ושמעז, להשיג. המוטו למעשיה היה הנאמר בפרקי אבות: "לא עליך המלאכה לגמר, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה..." האדם הבודד צריך את האומץ ואת תחושת החובה להתחיל את המלאכה. המילה "הנני", כפי שיצאה מפיהם של אבותינו, היתה חלק בלתי נפרד מאישיותה. סיפור מעשיה של רחה משמש כהשראה וכאתגר.
לבושתנו, רחה היתה בין הבודדים במערכה. כיום מתחזקת בבירור הדעה שניתן היה לעשות הרבה יותר בקנה מידה עולמי, כולל הפצצת המחנות.
סיפורי ההצלה הרוחנית והפיזית, מבוססים כולם על מחקר, עדויות ומסמכים. המסמכים נלקחו מחומר שנמצא בניירותיהם של השטרנבוכים, של דר' יוליוס קוהל , של רבי אברהם קלמנוביץ, של וועד ההצלה, של מיכאל ג. טרס , של הארכיונים של אגודת ישראל והאוסף העצום של הארכיונים הלאומיים. בנוסף, הוקלטו כ - 60 עדויות בראיונות עם משתפי הפעולה הקרובים ואנשים שניצלו ע"י השטרנבוכים. העולם הגדול חייב תודתו לדר' קוהל שעמל קשות כדי לגולל סיפור של אומץ והקרבה של אחת מקומץ של בני אדם מיוחדים של האנושות. בהיות רחה אדם כה נאמן לאמת, שמר דר' קוהל בנאמנות רבה על אמיתותם של הדברים המובאים בספר עד לפרטי פרטיהם.

בין השנים 1938 - 1942 סייעה רחה לאלפי פליטים יהודים מאוסטריה ומגרמניה להיכנס לשוייץ באורח בלתי חוקי. היא בילתה במעברי הגבולות עם אוסטריה, צרפת ושוייץ תוך סיכון עצום של חייה.
היה עליה להילחם לא רק בדעות שרווחו בקרב הציבור השוויצרי והדרג הרשמי, אלא גם בדעת המנהיגים היהודיים בשוויץ, שחששו מהנטל הכלכלי שיכבד עם בואם של הפליטים וכמובן, מהתגברות האנטישמיות בארצם. רחה לא בחלה בשום מעשה ואף האיום על מאסרה לא הניא אותה ממעשיה.
ב - 1942 הרחיבה את מעשי ההצלה אל מעבר לימים והקימה את וועד ההצלה למען בחורי הישיבה בשנחאי. היא שלחה מזון לארצות הכיבוש הנאצי והנפיקה אשרות כניסה לארצות אמריקה הלטינית.
מחברי הספר, העיתונאי ג'וזף פרידנסון ודר' דוד קרנצלר, ההיסטוריון הידוע, הצליחו היטב במשימתם והדגישו גם את אורח החיים המיוחד של רחה שהוקדשו לה', לתורה ולכלל ישראל.
את הערכים הללו ינקה רחה משורשיה. בית הוריה היה מושתת על המסורת של אהבת ישראל ואהבת החסד, כמו גם על חוסר אנוכיות ועזרה לזולת. אביה, רבי מרדכי רוטנברג, הגיע לאנטוורפן מגליציה כדי לשמש כרב ראשי אורתודוכסי במקום. הוא נקרא לקהילה זו כדי להצילה מהשפעות רפורמיות שהחלו לנשב שם. הוא היה חבר של מועצת גדולי התורה ומנהיג של אגודת ישראל שנוסדה בקטוביץ ב- 1912 ע"י גדולי תורה כרבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין: "החפץ חיים", הרבנים החסידיים הגדולים מגור ומצ'ורטקוב, רבי חיים גרודז'נסקי מוילנה, רבי שלמה ברויאר מפרנקפורט ואחרים. הוא הצליח לשמור על קהילה אורתודוכסית ברמה הגבוהה ביותר בלב אירופה. לילדיו היקנה אהבת תורה, חסד ומידת הכנסת אורחים, שכן ביתו היה פתוח בפני כל מי שחיפש עצת חכם או סתם ארוחה חמה.
כל בניו גדולים היו בתורה ואחותם רחה, (ילידת 1905), שהיתה החמישית מבין תשעת ילדיו, אף היא גילתה צמאון רב ללימוד התורה. מכיוון שלא היו עדיין בתי ספר לבנות ברוח שתתאים לחינוך יהודי, רכשה רחה את ידיעותיה הרבות בבית ואף הרחיקה לכת והקימה קבוצת "בנות" של אגודת ישראל. ידיעותיה בתורה היו כה מופלאות שהיתה נוהגת להחליף דברים עם רבנים ומלומדים.
רחה שמרה על הופעה נאה ואסתטית ובכל פגישותיה עם האנשים השונים מכל סוגי הדרגים הקפידה לדבר כיהודיה וכאשה דתית כאחד. בכל המפגשים, אף עם האנטישמים, זכתה תמיד לרחשי כבוד וכיסוי הראש המיוחד שלה- הטורבן, הפך לפריט לבוש מסוגנן.
רחה נישאה ליצחק שטרנבוך, שאף הוא גדל בבית של תורה ומעשים טובים וכך יכול היה זוג זה ליישם את אשר ינקו משורשיהם ולתרום כה רבות לאנושות.
יצחק שטרנבוך היה בנו של נפתלי, שבא ממשפחה של חסידות צ'ורטקוב מבוקובינה שברוסיה. נפתלי עבר עם משפחתו לשוויץ ומצא בה קהילה יהודית שהיתה שונה מאוד בסגנון חייה מיהודי המזרח. למרות זאת, לא נרתע ושמר על סגנון חיים ייחודי של יהודי מזרח אירופה ואף ייסד את השטיבל הראשון בבזל. בהמשך חיה המשפחה בסן גאלן. בהדרגה הפך לבעל השפעה רבה על כל הקהילה האורתודוכסית בשוויץ בזכות אישיותו החסידית החמה ומעורבותו הפעילה בקהילה. וכבית רוטנברג, היה אף ביתו פתוח לרווחה, דבר שהיה בניגוד גמור לאורח החיים של רוב אזרחי שוויץ. על פוקדי ביתו ניתן למנות חכמי תורה כגון, הרב קוק, רבה הראשי של פלסטינה, שבא ליומיים ב- 1914 ונשאר שנתיים, והגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מוילנה. כמו כן, התקבלו בביתו נוסעים ממזרח אירופה ופליטים שברחו מרדיפות ברוסיה הסובייטית ומארצות דיכוי אחרות.
הזוג שטרנבוך התיישב בסן גאלן ואח"כ במונטריי. בביתם היו תמיד שולחנות ערוכים ומזרנים מוצעים לכל דיכפין ולכל דיצריך.
פעילויות ההצלה של רחה החלו עם הגעת זרם הפליטים מאוסטריה ומגרמניה ב- 1938. רחה יצרה קשרים עם אנשים בוינה שהדריכו את הפליטים בבחירת הדרכים המתאימות להימלטות. כמו כן, הפעילה אזרחים בודדים, איכרים, נהגי מוניות ושוטרים שהובילו את הפליטים בדרכים בטוחות עד הגיעם ממעברי הגבולות לסן גאלן. פול גרונינגר, ראש המשטרה המקומית, סייע בהנפקת אישורי שהייה חוקיים. הבעיה החריפה עם עליית זרם הפליטים בעקבות החרפת מצבם בגרמניה, והחשש מ"הצפה" שלהם את שוויץ.
דר' היינריך רוטמונד, ראש המשטרה הזרה ("Fremdenpolizei") , החל להפציר בממשלת גרמניה שתטביע את האות "J" בצבע אדום בפספורטים של היהודים כדי שיהיה קל לזהותם במעבר הגבול. לא היה קל באותה עת לשכנע את הגרמנים לעשות זאת, מפני שבשלב זה הם היו מעונינים "לנקות" את גרמניה מיהודים. יתר על כן, הגרמנים חששו מנקמה מצד ארצות אחרות שעלולות היו לאמץ שיטה זו ולהטביע חותמות מיוחדות בפספורטים של האזרחים הגרמניים. הגרמנים דרשו גם הדדיות, בהציעם ששוויץ תסמן בעצמה את הפספורטים של יהודיה בגרמניה, מה שהדעת השוויצרית לא סבלה. למרות הכל "הצליח" רוטמונד במזימתו ובאוקטובר 1938 לאחר ששוויץ כבר קלטה 2300 מאוסטריה, ולאחר מו"מ עם ברלין, הוחלט על הטבעת אות הקלון בפספורטים של כל יהודי אוסטריה וגרמניה. מו"מ זה לא פורסם בפומבי ולא דווח עליו ע"י העיתונות מפאת פחדו של רוטמונד מהפרסום.
רחה המשיכה במשימותיה והבריחה ויזות מזויפות לאוסטריה ולגרמניה וכך איפשרה כניסתם של יהודים נוספים לשוויץ. היא אף הצליחה לשחרר יהודים מדכאו בעזרת ויזות אלה בנצלה את תשוקתם העזה של הגרמנים "לנקות" את ארצם מהיהודים. מסיבה זו זכו יהודים אלה ל"ויזות סופיות" שציינו את יעדם הסופי.
שוויץ , עבור רוב היהודים הללו, הוותה מקום מעבר בדרכם לסין או לפלסטינה דרך איטליה (עלייה ב' הבלתי ליגאלית ב - 1938 - 1939). היו גם שנסעו לארצות אחרות בעזרת הויזות שהשיגה רחה מהקונסוליות בצרפת ובאיטליה, שבה אף בילתה כמה חודשים לצורך השגתן.
רחה נאלצה להלחם לא רק עם גורמי חוץ, אלא לנהל מלחמה גם מבית. שכן, הפדרציה של קהילות יהודי שוויץ, ובראשה סאלי מאייר, היתה נחושה בדעתה להציב בראש העדיפויות את טובת הקהילה היהודית השוויצרית. שרידי האנטישמיות בשוויץ לא הוכחדו לחלוטין למרות שוויון הזכויות שהוענק ליהודים בסוף המאה ה - 19. השוויצרים תיעבו את ה"זרים" ובמיוחד את היהודים.
על רחה היה לעמוד נגד אופוזיציה איתנה של אחיה היהודים שהחליטו לשמור על פרופיל נמוך ולא ללבות יצרים אנטישמיים בשעה כה קשה לארצם, שעמדה בפני סכנת מלחמה עם גרמניה, מה שלא מומש בגלל אי רצונו של היטלר להסתבך בקרב חסר סיכוי של ניצחון.
מאייר, בתוקף קשריו עם הג'וינט האמריקאי, שנוסד לאחר מלחמת העולם הראשונה, בקש לאפשר כניסת יהודים לארה"ב. אמנם שוויץ נמנית על המדינות הבודדות שלא אמצו חוקים אנטי יהודיים, טען מאייר, אבל עדיף שהפליטים "יתנדפו" ממנה. מאייר, מאידך, עשה מאמצים גם להילחם באנטישמיות. אף על פי כן ולמרות הכל, המשיכה רחה בהעברת יהודים נוספים מאוסטריה ומגרמניה לשוויץ ובמתן אשרות שהייה חוקית בארץ.
בסוף 1938 היו בסן גאלן 800 פליטים. עובדה זו לא היתה לרוחו של מאייר שחשש מהתגברות האנטישמיות ומהנטל הכלכלי הכבד. מאייר לא בחל בהחזרת פליטים שנתפסו בגבולות וטען ש"דינא דמלכותא - דינא" ואף האשים את רחה בחוסר נאמנות לארצה. רחה הבהירה למאייר חד-משמעית, שהדבר היחיד שעליהם לעשות הוא להציל את הנפשות חסרות הבית. היא האשימה את מאייר ב"מסירה", לאחר שהלה מסר דו"ח לרוטמונד על הפליטים. רחה לא פנתה יותר לעזרתו של מאייר. רוטמונד פתח בהליכים משפטיים נגד פאול גרונינגר, ראש משטרת סן גאלן בגין סיוע לכניסה בלתי ליגאלית של גורמים עוינים לשוויץ. גרונינגר הודח מתפקידו אולם מצא פרנסתו אצל השטרנבוכים. לאחר 30 שנה ב - 1968 קיבל גרונינגר את אות חסיד אומות העולם ב"יד ושם" בירושלים. הוא לא היסס להעיד ב - 1945 שמאייר לא רק שלא הציל אף יהודי, אלא אף הקשה על מערכת ההצלה והוביל למאסרה של רחה. לטענתו, לו היו מקלים על עבודת ההצלה מבית ומחוץ, ניתן היה להציל מינימום של 10000 - 20000 בני אדם בתקופה השלווה של 1939.
כשלוש שנים נמשך משפטה ומאסרה של רחה כשבמהלכן לא פחדה לספר על מעשיה, אולם לא ניאותה בשום אופן להלשין על חבריה לפעילות. היא הואשמה במתן שוחד ובשותפות לדבר עבירה. עבירות שהופרכו טיפין טיפון ע"י עורך דינה. החשש שהציק במיוחד לשוויצרים היה ירידת קרנם בעיני הגרמנים כתוצאה מהימצאותם של "פושעים" כרחה בארצם ולכן השתוקקו כל כך להאשימה. בסופה של תקופה קשה זו זוכתה רחה מחוסר הוכחות כשהוצאות המשפט שולמו ע"י בית המשפט ולמרבית האירוניה, התובע עצמו, שבמשך שלוש שנים ייצג את שוויץ כנגד רחה, תרם מאה פראנקים שוויצרים כתרומה אישית למאמצי מפעל ההצלה שלה.
בעשר השנים בין 1941 - 1951 קבלו כמה ארגוני הצלה הכרה רשמית על פעילותם והישגיהם בעזרה לקרבנות השואה. הבולט שביניהם היה הארגון "להצלת הפליטים היהודיים בשנחאי" (Shanghai in Fluchtlinge Judische fur Hilfsverein HIJEFS) שבמונטריי. הוא הוכר ע"י יהודים ולא יהודים כאחד שהיו מעורבים במערכת ההצלה.
העובדה שארגון ההצלה לפליטי שנחאי היה מהחשובים ביותר והמשמעותיים ביותר, אומתה על ידי מספר עצום של מסמכים המכילים התכתבויות במכתבים ובמברקים שארגון זה החליף עם וועד ההצלה של פליטי מלחמה בוושינגטון, הצלב האדום, אונר"א והשגרירויות של ארצות רבות. בנוסף מצויה גם תכתובת עניפה בין הארגון למספר ארגוני עזרה יהודיים ברחבי העולם. כולם מעידים על שרשרת ארוכה של מאמצים והישגים שאי אפשר להשתוות להם.
למרות הממדים העצומים הללו, רק מעטים מודעים לעובדה שהארגון נוהל, בעצם, ע"י רחה ויצחק שטרנבוך.
בסוף - 1941 היו רחה ובעלה שקועים עמוק בתכניות ההצלה וההברחה. הם דאגו בראש וראשונה שהפליטים יגיעו למקום מקלט. בכך לא תמה המלאכה מכיוון שהפליטים שנתפסו ללא ניירות חוקיים הושמו במחנות. רחה דאגה לשחרורם ע"י ממשלת שוויץ שהעניקה להם אשרות שהייה זמניות. לאלה שלא עלה בידה לשחרר, דאגה רחה למצרכי מזון כשרים וצרכי דת. רחה לא פסקה מלגייס כוחות שיסייעו בפעילות ההצלה. הם שלחו חבילות מזון לגטו לודז', קרקוב וורשה וליהודים במצוקה בארצות אחרות. גם תרופות נשלחו, בעיקר לגטו וורשה, מקום בו פרצה מחלת הטיפוס. בהנהגת אלי שטרנבוך, אחיו של יצחק, שהיה אף הוא פעיל מאוד במשך עשר שנים, נוסד בסן גאלן ארגון "ביקור חולים". הארגון קבל עזרה גם מהצלב האדום. בין מקבלי החבילות היו גם רבנים, ביניהם הרבי מגור שהעיד עד כמה החייתה האספקה המזערית את נפשם.
בדצמבר 1941, עם הפלישה לפרל הרבור, נותק הקשר עם יהודי שנחאי. עד אז נתמכו הישיבות ע"י הג'וינט האמריקאי ומכיוון שארה"ב הפכה לאויב, נאלצו לפנות לעזרה לשוויץ. כמובן שהפנייה לא נפלה על אוזניים ערלות. השטרנבוכים נחלצו מיידית לעזרה. עד אז מימנו רחה ובעלה פעילויות רבות מכיסם והוציאו סכומי כסף לא מבוטלים, אולם המשימה החדשה היתה מעבר ליכולתם והיוותה עול כספי כבד מדי עבורם. אי לכך, פנו השטרנבוכים במודעה למתפללי בית הכנסת שיתרמו כספים להצלת 400 בחורי הישיבה משנחאי ומשפחותיהם: סה"כ למעלה מאלף איש. היהודים שעלו לתורה בשבת התבקשו לתרום בעין יפה. על החתום היה "הוועד להצלת הפליטים היהודיים בשנחאי", והמזכירה, רחה שטרנבוך. כאמור, היתה זו הפעם היחידה ששמה של רחה פורסם בציבור. במודעה נאמר גם, שבחורי הישיבה יושבים זמנית בשנחאי בהימלטם מלובלין, מיר, טלז וערים עוינות אחרות כשפניהם מועדות לארה"ב.
רחה הרחיבה את הארגון והגיעה להסכם גם עם וועד ההצלה בארה"ב. על מנת לצבור כח השפעה רב יותר, הפך הארגון לוועד הצלה של פליטים יהודיים בארצות זרות כשלמעשה רק הזוג שטרנבוך עמד בראשו.
כמוסד רשמי, היה קל יותר לשלוח חבילות ליהודים בגרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה וגם למסתתרים בקרב הגויים. החבילות הגיעו לוורשה, לודז', טרזינשטט ואפילו לבירקנאו עד מחצית 1943 . החבילות הועברו לשטחי הכיבוש הנאצי מטנג'יר דרך ספרד, כאשר בראש הפרוייקט עומדת גב' רנה רייכמן המסורה. הארגון עזר גם לארגוני הצלה של עזרה עצמית בפולין שמטה פעולתם היה בקראקוב (JUS). ארגון זה היה היחידי שהותר לו ע"י השלטונות הנאציים ליצור קשרים עם וועד ההצלה בארצות נייטרליות זרות, ועם הצלב האדום הבינלאומי. ואכן, בהסתמך על מכתבים מאוגוסט 1944 העזרה ניתנה כמעט עד לסיום המלחמה.
בנוסף, הווה הארגון מכשיר השפעה על קבוצות יהודיות אחרות לעזור ל -JUS . פעילויות אחרות של הארגון היו:

קשר חשאי תמידי עם מנהיגי הקהילה היהודית ופעילי הצלה בסלובקיה, רומניה, הונגריה וטורקיה בנוגע לכל דרכי ההצלה .
קשר חשאי עם פולין והעברת המידע על מעשי ההשמדה במזרח אירופה לידיעת העולם החופשי , במיוחד למנהיגות ארה"ב.
הנפקת מסמכים פיקטיביים מארצות דרום אמריקה ליהודים בארצות הכיבוש.
נסיונות הצלה של הרגע האחרון לפני סיום המלחמה, שהסתכמו בהצלת אלפי יהודים.
נכללו בהם המשלחת של מיוסי להימלר שהתנהלה תחת שמו של איגוד הרבנים האורתודוכסי של ארה"ב וקנדה, שהרשים הרבה יותר את הגרמנים. בעקבות מו"מ זה שוחררו 1200 יהודים מטריזנשטאט לשוויץ ועוד רבים אחרים ממחנות ריכוז. שמירת קשר עם הצלב האדום הבינלאומי וממשלות נייטרליות שונות לשם הצלת יהודים מסכנה וממצוקה. ב - 1944, כאשר נוסד הוועד למען פליט מלחמה ע"י ממשלת ארה"ב, הפך ארגון ההצלה לנציגו השוויצרי של וועד ההצלה של אמריקה, וכך יכלו השטרנבוכים לקבל תרומות רשמיות מארה"ב וליצור קשרים הדוקים יותר עם השגרירות האמריקאית בשוויץ, שסייעה בפעולות הצלה רבות. כמו כן, יכלו להשתמש בשמם ובחסותם של הארגון, של וועד ההצלה או של אגוד הרבנים האורתודוכסים של ארה"ב בהתאם לצורכי השעה.

פעילות ההצלה הנרחבת של השטרנבוכים, שנעשתה, כמובן, ללא כל תמורה כספית ואף לעיתים על חשבונם הפרטי, התבצעה בזכות מסירותם העצומה. אולם, חברו להם גורמים נוספים שנרתמו אף הם באותה מסירות למשימה, ושבלעדיהם לא היתה נוצרת זירה של עשייה בעלת ממדים כה עצומים.
ישנה רשימה ארוכה מאוד של מסייעים יהודים ולא יהודים, ומשום כך לא נזכיר את כולם. נתייחס לשלושת העובדים הצמודים למשרד ארגון ההצלה: הרמן לנדאו הפליט מבלגיה, שהפך למזכיר הארגון, חצקל ראנד שהגיע מוינה ב - 1938, ודר' ראובן הכט שהיה "מזכיר החוץ" של הארגון ובא ממשפחה מתבוללת מבזל. הוא היה רוויזיוניסט ציוני ובעל קשרים בכל אירופה, בגין עיסוקיו של אביו שהיה בעל חברת משלוחים ואחסון של תבואה ברחבי אירופה. בידיו היתה אינפורמציה רבה בקשר לתכניות הצבאיות של הגרמנים והן בקשר למצב היהודים בכל האתרים. הוא הצליח לבקר בכולם.
בנוסף , היו שתי דמויות מפתח יוצאות דופן שנמנו על הפעילים הלא יהודיים. היו אלה השגריר הפולני בשוויץ אלכסנדר לאדוס ושליח האפיפיור פיליפ ברנרדיני. לשגריר הפולני נתלווה עוזר השגרירות הבכיר דר' קוהל היהודי. כל אימת שנזקקו לעזרה, מצאו השטרנבוכים אוזן קשבת ויד מושטת אצל האנשים הללו.
השגריר הפולני פנה לממשלת פולין הגולה כדי שתשלח קיצבה חודשית לפליטים מפולין שנמלטו לשוויץ. ואכן ממשלה זו העבירה מליוני דולרים במשך שנות המלחמה. בעזרתו הונפקו פספורטים לפליטים, ביניהם לרבי מבלז שעלה לפלסטינה. עוזרו, דר' קוהל, היה יכול לבקר במחנות בזכות מעמדו הרם. עם עזרת השגריר הצליחו לדאוג אף לצרכי הדת במחנות. הוא איפשר את השימוש בציוד ובשרותי השגרירות כדי להעביר ולקבל אינפורמציה. כך נשלחו מהשגרירות הודעות לארה"ב, למשל, על המצב בשנחאי ועל הפתרון הסופי והתקבלו ידיעות שונות כמו אזהרתו של הרב ווייסמנדל על תכניות ההשמדה של יהודי הונגריה.
רחה לא נרתעה גם מלערב את לאדוס במאמצי השכנוע של סמכויות יהודיות בשוויץ כדי שיגבירו את עזרתם לפליטים. תמיכתו בפעילות הבלתי ליגלית של השטרנבוכים בנושא העלייה והמאבק שניהלו עם השלטונות השוויצרים גרמו לכך שהואשמו בקונספירציה .
כלאדוס כן ברנרדיני. בהיותו ראש הקורפוס הדיפלומטי בשוויץ ושליח האפיפיור שם, יכול היה לפעול בתחומים רבים. הוא אף היה חברו של לאדוס ושל עוזרו דר' קוהל. כבר בפגישתו הראשונה עם רחה התרשם מאישיותה ונענה לכל בקשותיה. הוא גרם לכך ששמה של רחה יכובד ע"י כולם כ - GRATA PERSONA ולא יוכפש כמבריחה וכפושעת. ברנרדיני עזר להנפיק אשרות למדינות דרום אמריקה וכשעלה חשדם של הגרמנים באשר לחוקיותן של אשרות אלה, הוא הצליח לערב ראשי מדינות שיאשרו את אמיתות המסמכים. האשרות הועברו לנזקקים ע"י שליחיו האישיים של ברנרדיני שנמנו על אנשי הכמורה. כך נשלח הפספורט לרבי מבלז. הוא גם דאג להתערבות הוותיקן, שאולי עזרה קימעה. בנוסף, סייע ברנרדיני בשחרור יהודים ממחנות מעצר. הוא התערב, אישית, לטובת יהודי סלובקיה ואולי אף גרם ,בעקיפין, להפסקת המשלוחים. בעזרתו, נוצר קשר עם גב' בולומי הקתולית, אשת קצין שוויצרי בכיר, שהפכה לסייעת ושכנעה את מוסיי להשתתף במשלחת להימלר.
פעילותו ההומניטרית של ברנרדיני לא הסתיימה בסוף המלחמה. בהיותו מודע להידלדלות העצומה של היהודים בעקבות מעשה ההשמדה, ראייה ייחודית שאנשי הכנסייה האחרים לא חלקו עמו, הבין את הצורך להציל נפשות הילדים מציפורני הנצרות. אי לכך, צייד את רחה, לאחר המלחמה, במכתב המלצה לכנסיות כדי שישחררו את הילדים המוסתרים בחסותם. רחה הופנתה למשרד החוץ הצרפתי ולממשלת צרפת לשם כך. נציגים נוספים של ארגון ההצלה קבלו אף הם מכתבי המלצה מברנרדיני.
ב - 9.10.44 העניקו לו דר' קוהל והשטרנבוכים, בהסכמת הרבנים, ספר תורה כאות הערכה על פועלו הרב ועל הכח שנתן להמשיך בפעילות בכך שהראה שרוח אנושית לא פשה מן העולם.
דר' קוהל ראה את הצורך בהנצחת פעילותם של כל המשתתפים במפעל הצלת הנפשות לא רק כהכרת תודה על פועלם, אלא גם כדי להשרות על הדורות הבאים את רעיון ההקרבה העצמית בשרות המוסר. ה עם התקרב המלחמה לקיצה לא פסקו נסיונות ההצלה של השטרנבוכים והם העבירו את זעקתם בכל דרך אפשרית בנסיונות אחרונים להציל נפשות. גם כשנתקלו בחומות של אדישות ובהליכים שהתנהלו לאיטם בארה"ב למרות האדמה הבוערת (פרסום מעשי הזוועה של הגרמנים ונקיטת צעדים בהתאם), בהונגריה (אייכמן וקסטנר) ובמקומות אחרים, לא שקטו לרגע. סיום המלחמה, לדידם, היווה המשך של פעילות לא פחות אדירה מזו שבעיצומה של מלחמה. הקו המנחה היה גם בשלב זה, הרצון להציל את שארית הפליטה פיזית ורוחנית, ע"י התחזקות ושמירה אדוקה על רוח התורה והמשך חיים מלאי תורה ומצוות. את פריחתן המחודשת של ישיבות ניתן לזקוף לזכות השטרנבוכים, וכן הצלת ילדים מצפורני השמד. הם עבדו בשלב זה גם כנציגי הארגונים של אגודת ישראל באמריקה ובאנגליה וכן עם כל הקבוצות הדתיות בעולם החופשי, שרצו לעזור לניצולים. עבודת ההצלה התפרשה על פני 12 ארצות, כאשר בכל ארץ בעיות עצומות משלה וצרכים ספציפיים. מיד עם שחרור כל ארץ וארץ, כבר נוצר הקשר עם הניצולים והחלה עבודת שיקום אינטנסיבית. מהמסמכים הרבים, המברקים והמכתבים המצויים בארכיון של דר' קוהל, של הרמן לנדאו, של משפחת שטרנבוך, של אגודת ישראל ומהארכיון של ההסטוריון משה פראגר, "ההסטוריה של וועד ההצלה", ניתן להתרשם ולעמוד נפעמים לנוכח מספרן העצום של המשימות שהשטרנבוכים קבלו על עצמם. בשנה הראשונה שלאחר המלחמה ובמקרים מסוימים אפילו במשך ארבע או חמש שנים שלאחר המלחמה, פנו הרבנים של הארצות המשוחררות לכתובת אחת ויחידה - זו של ארגון ההצלה במונטריי. ופרושו של דבר - רחה ויצחק שטרנבוך. הצוות של הארגון, בניהולו של מר הרמן לנדאו, היה מאוד קטן ובמבט לאחור, קשה מאוד להבין כיצד הצליחו לפתור את כל הבעיות ולהשלים משימות כה רבות.
כמובן, שבעבודתם קבלו רחה ויצחק שטרנבוך סיוע מאישים אורתודוכסים דגולים רבים מרחבי העולם. ביניהם ניתן למנות את השמות הבאים: הרב אליעזר סילבר, הרב שמואל אברהם קלמנוביץ, דר' שמואל שמידט, דר' יצחק לוין, רבי וולגלרנטר, רבי שמחה ווסרמן, מר אלימלך טרס וסטפן קליין מארה"ב. מא"י באו לעזרה הרב הראשי הרב יצחק הרצוג, הרב חזקיהו מישקובסקי ומר בנימין מינץ. דר' יעקב גריפל, שעשה נפלאות בהצלה באיסטנבול במשך המלחמה, הגיע לעזור במרכז אירופה. רחה קבלה גם עזרה עצומה ממועצת הרבנים הראשית של בריטניה, בייסודו של הרב שלמה שיינפלד. לא ניתן אף להתעלם מעזרתם הרבה של ניצולים ושל קבוצות של פעילי הצלה.
רחה רצתה להגיע לכל המחנות המשוחררים באופן אישי כדי להעריך את המצב ולהכין תכנית פעולה. עצת ידידיה לשלוח נציג במקומה למקומות אלה נתקלה בסירוב מוחלט. היא הצליחה להשיג אשרות כניסה לארצות המשוחררות עוד בשלבים מוקדמים שבסמוך לסיום המלחמה, למרות התנגדותן של בעלות הברית. היא נסעה בדרכים משובשות שניזוקו קשות במלחמה, והתאכסנה במקומות לא מן הנוחים ביותר, למרות שהיתה יכולה לעשות זאת בצורה נוחה יותר. היא התעקשה לישון במיטה של קומות באחד ממחנות הנשים. בהיותה מצוידת במסמך רשמי של האונר"א, עמדו לרשותה אמצעי תחבורה מיוחדים. אולם, קדחת ההצלה והמרוץ נגד הזמן לא הניחו לה להמתין תמיד לאמצעים הנוחים ביותר, והיא השתמשה בכל כלי תחבורה מצוי. מזוודותיה האישיות היו תמיד מלאות כל טוב בצאתה ליעד מסוים ובחזרתה היו ריקות. היא תמיד בלטה בשטח כדמות נשית כמעט יחידה בעולם גברי של רבנים ואנשי שם. היא היתה הכח המניע את מערכת ההצלה והשיקום.
פעילותה של רחה לאחר המלחמה החלה ברחבי מחנות העקורים שבגרמניה. היא הגיעה לגרמניה בחברת דר' גריפל שהצטיין בטיפולו בילדים יהודיים יתומים שנמצאו בבתים לא יהודיים. רבי משה לבל מנהל בית הילדים ב - Les - Aix - Bains שבצרפת. היא בקרה במינכן ובמחנות העקורים שבסביבה. משם עברה לפרנקפורט למחנה שבציילסהיים. היא המשיכה למרכזים קטנים יותר באזורי הכיבוש האמריקאי והבריטי. מהמחנות יצאה רחה עם מזוודות ריקות מציודה האישי אותו השאירה לניצולים, אולם הן היו מלאות במכתבים של הניצולים ליקיריהם בעולם החופשי. באותה עת לא היו עדיין שרותי דואר תקינים בין גרמניה ואמריקה, אנגליה, פלסטינה ומדינות אחרות. רחה שלחה את המכתבים הללו משוויץ. בכל המחנות בהם בקרה, נפגשה רחה עם המפקדים של הממשל הצבאי במקום ועם נציגי אונר"א והבטיחה שידאגו לצרכים הדתיים של הניצולים, אם ע"י הקמת בתי כנסת או מטבחים כשרים וכדומה. היא עודדה את חיזוק החיים הדתיים במחנות העקורים והציעה להקים אגוד של רבנים אורתודוכסים של המחנות הללו, מה שהפך בהמשך לאגוד הרבנים האורתודוכסים של גרמניה.
רחה אף פגשה את הרבי מקלויזנבורג - צאנז, המנהיג החסידי היחידי שבין הניצולים. הקשר שנוצר, סייע מאוחר יותר בהקמת הישיבה הראשונה במחנות העקורים בפרנוואלד.
לרחה היתה האפשרות להעניק עזרה כספית להכשרות של הפעילים הצעירים הדתיים למען עלייה לא"י. כך נוצרו הקיבוצים ובתי נוער במחנות "חפץ חיים" לבנים ו"אהל שרה" לבנות בחסות "אגודת ישראל או ה"מזרחי".
רחה גם עזרה לאנשים בודדים שנזקקו לעזרה מיוחדת. היא העבירה חולים שלא מצאו טיפול רפואי הולם בגרמניה לבתי חולים מיוחדים בשוויץ.
המצב בפולין שלאחר המלחמה היה שונה לחלוטין מזה שבגרמניה, שבה היו בעלות הברית. היהודים נתקלו באיבה וביחס עוין בכל מקום. בתיהם הוחרמו ע"י התושבים הפולנים וכל ניסיון להחזיר לעצמם את רכושם נתקל באיומים ובאלימות. במחציתה של שנת 1946 היה ברור שיהודים אינם יכולים להישאר בפולין. הוכחה נוספת חותכת לעניין היתה הפוגרום והטבח הנוראי בקיילצה ב - 4 וב - 5 ביולי שנה זו, כאשר כוחות הבטחון הפולניים לא עשו דבר כדי למנוע את האלימות. לשטרנבוכים היה ברור, שיש להוציא את היהודים מפולין מהר ככל האפשר. רצונם נתקל בקשיים שהערימו המנהיגים החדשים חדורי הרוח הקומוניסטית, הדומה לזו של הסובייטים. לדעתם, הגירה המונית היתה עלבון צורב למשטר. חזקו את טענתם היהודים הקומוניסטים שציפו, ברוב תמימותם, שהחיים תחת המשטר הזה יובילו לשוויון מלא ולשיפור מהותי באיכות החיים. רחה, שדאגה קודם כל לצרכים הפיזיים של היהודים שלאחר המלחמה ובעיקר לצורכי הדת, החלה לפעול מיידית גם למען הוצאת היהודים מפולין. המלאכה לא היתה קלה לא רק בגלל איסור היציאה משם, אלא גם בגלל ניגודי אינטרסים בין ארגונה וארגון ה"בריחה" שכבר היה קיים בפולין מסוף שנת 1945. ארגון ציוני זה הכשיר בעיקר צעירים לקראת עלייה לא חוקית לפלסטינה, ולא התעניין באלו הרוצים לצאת ליעדים אחרים או במבוגרים. בנוסף, מדיניות הארגון היתה להעביר את כל הצעירים לידי עליית הנוער, שלא הצטיינה בשמירת הדת. פרט זה היה כמובן, למורת רוחם של השטרנבוכים. הם רצו להוציא את הנוער מהר ככל האפשר מפולין ולמוסרו למשפחות דתיות כדי שיגדלו באווירה דתית.
בעיה נוספת היתה חזרתם של בחורי הישיבות והרבנים מרוסיה, לשם ברחו בזמן המלחמה. כדי לשמר את עולם הישיבות, היה צורך לדאוג שלא יתפזרו, אלא ישארו מאוגדים בקבוצות וכך יוכלו לבנות מחדש את ישיבותיהם.
קבוצה נוספת שהיתה בסיכון גדול, מנתה יהודים דתיים רוסיים שהגיעו כפליטים לפולין תחת מסווה של אזרחים פולנים. היה חשש שאם שהותם הבלתי חוקית תתגלה, הם יישלחו חזרה לרוסיה, שם ייענשו ויישלחו לסיביר.
גם בפולין, כבצרפת ובלגיה, גילתה רחה ילדים רבים שהיו מצויים בידיים לא יהודיות, והיה צורך להצילם.
רחה היתה נחושה בדעתה לפתור את כל הבעיות הללו, ובתחילת 1946 יצאה לפולין. בפולין עבדה רחה עם מר יחיאל גרנטשטיין, הסופר הדתי שהיה מהפעילים בהשבת חיי הדת לתפקודם. הוא גם היה מחלוצי המארגנים של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בפולין, שמיקמו את מרכזם בלודז'. רחה וגרנטשטיין עסקו בקדחתנות בהשגת פספורטים ובהברחת יהודים מפולין. כמו כן, הוציאו ילדים יהודיים ממוסדות לא-יהודיים בכל מיני תחבולות לאחר שנתקלו בחומות בצורות של התנגדות. רחה פנתה לרב הרצוג שיסייע בעניין. ואכן, עלה בידי הרב לשחרר מספר רב של ילדים, עליהם הוסיפה רחה ילדים שהיא אישית הצילה. הילדים הוברחו לצ'כוסלובקיה לאחר ששומרי הגבול שוחדו והסכימו לשתף פעולה. קבוצת ילדים אחרת מבית ילדים קומוניסטי הוברחה, וליתר דיוק, נחטפה משם, לאחר שמאמצי השכנוע הצליחו והשוחד שניתן לאחד מצוות המורים השפיע על שיתוף פעולה מלא. מעשה דומה נעשה גם בזקופנה, שם ניתן שוחד של 10,000 דולר והילדים הועברו לצרפת. מעשה זה עורר שערורייה בפולין ונפתחה חקירה בעקבות גילויו. רחה לא מצאה רוגע לאחר מבצע זה, שכן הצטערה מאוד על כך שילדים בודדים שהיו חולים נאלצו להישאר בבית הילדים ולא עלה בידה להוציאם.
גם תלמידי ישיבה רבים הוברחו ע"י רחה מפולין, חלקם לסן ג'רמין שבצרפת. רחה המשיכה בפעולות ההצלה בפולין עד תחילת 1947 ועד שכל המעוניינים לעזוב את פולין עשו זאת. ה"בריחה" וקבוצות הצלה אחרות המשיכו אף לאחר מכן בפעילותם שם.
מעדויות של אלו שעבדו עם רחה בפולין, מצטיירת דמות על-טבעית של אשה מיוחדת בעלת נחישות ומטרה ללא עוררין. אשה צנועה שמעולם לא ציינה את שמה כעומדת בראש הפעילות, ומעולם לא זקפה לזכותה הצלחה כלשהי. עיקשותה ומסירותה הרשימה אף את בכירי הממשל הפולני, שלא יכלו לסרב לבקשותיה ברוב המקרים בהם פנתה אליהם.
ב - 6.6.45 מיד עם שחרורה של צ'כוסלובקיה, שלחו השטרנבוכים מברק למקס ווייס, ראש הקהילה, בבקשה לקבל פרטים על הניצולים. החלה תכתובת ארוכה בין משרדי הקהילה בברטיסלבה לבין הארגון בשוויץ, שהתרחבה אף לקהילות אחרות. נשלחו חבילות מזון, תרופות וכספים לפעילויות השונות. הארגון רתם למשימה גם את הג'וינט. בית הכנסת בברטיסלבה נפתח מחדש, נבנה בית חולים ובית הקברות שופץ. ישיבת פרשבורג חודשה במימון של וועד ההצלה. הפעילות הופסקה עם עליית הקומוניסטים ב - 1948, כשהיהודים הבינו שעליהם לעזוב את צ'כוסלובקיה. צ'כוסלובקיה היתה תחנת מעבר מרכזית לכל המהגרים לא"י ולעולם המערבי. הניצולים מהונגריה, מרומניה ומפולין, בסיועה של רחה, עברו משם את הגבול לגרמניה ולאוסטריה ואח"כ לצרפת או לארץ ישראל דרך איטליה. חלקם נשאר לתקופת מה במחנות העקורים.
הרב ויקטור פורהנד, הרב הראשי של פראג דאז, מסר שפראג מלאה ביהודים. לבקשתה של רחה, כל מנהיגי ההצלה הדתיים שבאו לאירופה הגיעו גם לשם. ביניהם היו הרב סילבר, הרב הרצוג, הרב מישקובסקי, הרב לוין, הרב וולגלרנטר והרב ווסרמן. רחה עבדה בקדחתנות רבה בפראג ודאגה לכל צרכי הניצולים בכל דרך אפשרית. כדרכה, הרשימה את כל אלו שפגשוה בזכות מסירותה והתמדתה. בראיון עם הגב' פייגה פלדמן מברוקלין, שספרה על נפלאות רחה בעיירה שטטין שעל גבול צ'כוסלובקיה פולין, היא ציינה את הרוח הסוחפת של רחה שהלהיבה גם את משפחתה. מר זלמן ברונר, שהיה בעלה של גב' פלדמן, עזב את עסקיו הרווחיים שבשטטין ונרתם לעבודת ההצלה עם רחה. במשך שנתיים היו מר ברונר ואשתו מעורבים במעשי הברחה רבים של יהודים מפולין, בעיקר ילדים, בהעברתם למחנות מעבר בדאבליצה שע"י פראג, ובשליחתם לגרמניה, צרפת או איטליה, בדרכם לא"י. לא ברור אם רחה בקרה באוסטריה למשך תקופה ארוכה, או שרק עברה שם בדרכה לגרמניה. אולם מתכתובת בין הארגון שבמונטריי והמשרד בוינה, ברור שהיא הכירה מנהיגים שיסדו את וועד ההצלה בוינה ונעזרו בארגון השוויצרי.
עם סיום המלחמה נמצאו באוסטריה כ - 6,000 יהודים שהיו שם במחנות הריכוז או שהגיעו לשם עם הטרנספורטים של הימים האחרונים של הכבוש. האוכלוסיה האוסטרית לא הצטיינה באהדה רבה כלפי הניצולים ואלפים הסתובבו ונזנחו כשהם חולים, רעבים וכמעט עירומים. השטרנבוכים פנו מיידית לנציגים האמריקאיים שבשוויץ, כדי שינחו את מפקדי הצבא באוסטריה להגיש עזרה לניצולים. הודות לכך, העביר הממשל הצבאי האמריקאי את היהודים הפזורים בהרי האלפים לבתי מלון ריקים בעיירות באדגסטיין ואבניז. הממשלה האוסטרית נדרשה לספק מזון. רחה הצליחה, למרות הקשיים, להעביר מזון כשר ופריטים דתיים, וכן לשלוח עזרה. העזרה הראשונית הזו היתה כה חשובה ליהודים שחשו שיממון עצום, חוסר תקווה ומחסור בחיים רוחניים. ההתאוששות ניכרה בחזרה לקיום חיים דתיים כבעבר והובילה, מאוחר יותר, לצמיחה מחודשת של מוסדות דתיים באוסטריה .
עם הקמתם של מחנות העקורים, התבקשו הרבנים של זלצבורג ווינה ע"י השטרנבוכים, להשגיח על חיי הדת. בסוף 1946 היו ב - 15 המחנות שבאוסטריה כ - 50,000 יהודים ביניהם כ - 8,000 דתיים. היהודים היו "תקועים" במחנות בגלל העיכוב בעלייה לא"י מצד הבריטים. האונר"א והג'וינט לא ששו לשמר חיים דתיים. לכך נרתם וועד ההצלה, ביוזמת השטרנבוכים. היו אלה הרב סילבר, הרב לוין, דר' גריפל, הרב וולגלרנטר ואחרים שבקרו במחנות ועזרו בייסודם של מוסדות ובתים מיוחדים לשומרי המצוות. ניתנו הרצאות, אורגנו אירועים, נפתחו תלמודי תורה ו"בית יעקב", וגם המשפחות שהגיעו מאוחר יותר מרוסיה עם ילדיהם יכלו ליהנות משירותים אלו. לולא עזרתם של השטרנבוכים ודאגתם הרבה, היו רבים מבני העם היהודי מאבדים את זהותם, והעם היהודי היה מידלדל עוד יותר.
באיטליה שלאחר המלחמה לא היו הרבה יהודים שנזקקו לעזרה מיידית. ובכל זאת, במאי 1945 בקשה רחה ממר דונטי לנסוע לאיטליה ולהקים שם מועצת רבנים שתעזור ליהודים לשמר את חייהם הדתיים - רוחניים. הרבנים של מילנו ושל ורונה סייעו בסכום התחלתי. גם באיטליה נמצאו ילדים יהודיים בבתים נוצריים והיה צורך להצילם. לשם כך, צויד מר דונטי במכתב המלצה לוותיקן משליח האפיפיור ברנרדיני. מסתיו 1945 גדל מספר היהודים באיטליה עם הרחבת מחנות העקורים ברחבי הארץ. רחה לא הגיעה לאיטליה, אולם שליחה הנאמן, דר' גריפל, קבל ממנה הנחיות ברורות ככל הנדרש. היא אף נעזרה בכספים שהתקבלו מוועד ההצלה, ודאגה לישיבה "שרידי אש" שברומא , אותה ייסד הרב אפרים אושרי שניצל מליטא.
בהתבוננות במפה של אירופה שלאחר המלחמה, ניתן לראות שלא היה מרכז יהודי אחד שהשטרנבוכים לא היו מעורבים בו במעשי ההצלה והעזרה. גם בארצות שהגישה אליהם היתה כרוכה בסיכונים רבים והקשר הטלגרפי עם שוויץ לא היה קיים, היו השטרנבוכים בין חלוצי המסייעים.
ברומניה היה מצב היהודים שלאחר המלחמה קשה מאוד. השלטון לא היה יציב ולניצולים לא נותר דבר. הם היו מדולדלים מכל נכסיהם. חלקם הצליח לעזוב, לאחר שהיה ברור שאין מקום ליהודים ברומניה, ואלה שהתעכבו ורצו לעזוב, לא היו יכולים, כי המערב ופלסטינה היו סגורים. האינפורמציה על מצבם התאפשרה רק דרך שבדיה וכן ע"י מספר רבנים ואנשים מצ'כוסלובקיה שגנבו את הגבול, חזרו ודווחו לשוויץ. בעזרת הרב שלום אונגר מנייטרה שלחו השטרנבוכים סכום כסף לידי הרבנים ברומניה. גם מבוקרשט על פי בקשתם, נשלחו כספים שסייעו לאורדיאה, מקום בו הרבי מויז'ניץ, הרב חיים מאיר האגר, ייסד ישיבה. דר' הכט נשלח על ידם לצ'כוסלובקיה, כדי שיוכל ליצור משם קשר עם רומניה. רק בסוף 1945 התאפשרה חליפת מכתבים עם המנהיגות הדתית ברומניה. הרב יוסף אדלר והרב שלמה כץ, מראשי המועצה המרכזית אורתודוכסית של רומניה שישבה בקלוז', דווחו על למעלה מ- 50,000 יהודים דתיים. הרבי מסטמאר נסע לשווייץ כדי למסור אינפורמציה. במשך השנים 1945 - 1946 היתה תמיכה עקבית מהשטרנבוכים, כפי שהתבטא גם בתכתובת מתקופה זו. הוקמו הרבה תלמודי תורה, בתי ספר "בית יעקב", מטבחים כשרים, בתי ספר, ישיבות, בתי יתומים, קיבוצים, ואף ניתנה עזרה לעוזבים. גם הצלב האדום היה מעורב בעזרה וכן הגיעו משלוחים מארה"ב. שלטונות רומניה התבקשו לדאוג לכך שהמשלוחים יגיעו לידיים הנכונות. הוקם גם וועד הצלה מיוחד ליהודי רומניה. לרומניה הוברחו יהודים מבוקובינה ומסרביה, לאחר ששטחים אלו סופחו לרוסיה. כל זאת בעזרתם של השטרנבוכים. גם הברחתו של הרבי מסקולן נעשתה בעזרתם והמבצע החשאי הזה נקרא בשם "עזרה לאלכסנדר זושא". הם הצליחו להשיג 250 ויזות לבלגיה, וביולי 1947, כשרחה קבלה ויזה לרומניה, חוזקה העשייה למען העולם הרוחני-דתי ביתר שאת. רחה הצליחה להעביר יתומים ללונדון ולפריז, וב - 1948 נשלחו לארץ ישראל. יש לציין, שפעילותה של רחה היתה צריכה לגבור על הסתייגותו של הג'וינט מהגשת עזרה לבחורי הישיבה, שהיו פרזיטים בעיני ארגון זה. גם בהונגריה ניכרה עזרתם של השטרנבוכים בהקמת שלוש ישיבות בבודפשט, באספקת מזון כולל תפוחי אדמה לחג הפסח, ובהקמת מוסדות דתיים ובתי ילדים. צרפת היתה מקום מקלט לאלפי ניצולים, ואחד המרכזים העיקריים לכל ילדי אירופה. קיומה של הקהילה הדתית בצרפת היום הוא הודות לשטרנבוכים.
כבר באוקטובר 1944 יצאו דר' קוהל ואלי שטרנבוך לבדוק את המצב בצרפת, שהיתה משוחררת חלקית. הם הגיעו ל - Bains Les Aix שם מצאו בית ילדים שהקימו רבי סייל ורבי משה לבל, שהיה תלמידו של רבי מאיר שפירא מלובלין. השניים, שברחו מהנאצים, חפשו ילדים יהודים והחלו את מפעלם במקום זה, כאשר תחת חסותם 20 ילדים. הם נעזרו בארגון יהודי צרפתי OZE. ילדים רבים בצרפת היו בידי מוסדות ומשפחות לא יהודיות, שכמובן התנגדו להחזירם לחיק היהדות. רחה הגיעה לצרפת במאי מצוידת במכתב המלצה מברנרדיני, שהעיד על עבודתה ההומניטרית. הילדים בצרפת היו תחת חסותו של ארגון Resistance la de Sociales Oeuvres des Comite -COSOR כשבראשו עומד Chaillet Pierre . לבקשתה של רחה, אדם טוב לב זה נעתר חלקית וביוני 1946 נחתם הסכם, על פיו ניתנה זכות לארגון ההצלה של רחה לדאוג לילדים בפיקוח COSOR. עו"ד פריזאי Soifer Maitre .Mr היה לעזר לרחה. הארגון הצרפתי הכיר בצורך של מתן חינוך יהודי לילדים הניצולים, ובזכותו הצליחה רחה למלט ילדים רבים מידיים לא יהודיות וממשפחות שהתריסו כנגדה: "הם לא הילדים שלך ואין לך שום זכות לקבלם". מכיוון שלא רצה להסתבך עם חינוך יהודי, צמצם הארגון את מעורבותו, והסמכויות הועברו לידי רחה, שהחלה למלא מקום זה בילדים שהצילה, ולידיהם הנאמנות של המחנכים המסורים. רחה פתחה שני בתי ילדים וכן תמכה גם בהקמת "ישיבת חכמי צרפת" בניהולו של הרב חייקיו. בכל פעם, כאשר שבה מסיוריה בפולין ובצ'כוסלובקיה, היו נלווים אליה ילדים להם מצאה אכסניה בבתים שהקימה. גם בוורסאי ייסדה בית ילדים כדוגמת הראשונים.
ב - 1949-50 עם קום המדינה, עזבו רוב הילדים לישראל והבתים ב - Les - Aix - נסגרו. אולם המקום עדיין מפורסם בזכות הישיבה שבו, והסמינר של "בית יעקב" במקום זה הוא מהמוסדות הרבים שצמחו על התשתית שסללה רחה לאחר המלחמה.

פעילותה של רחה בצרפת לא הצטמצמה רק בשיקום מאות הילדים ובדאגה לחינוכם ברוח אבותיהם, היא אף הבינה שצרפת תוכל לשמש כמקום מפלט זמני ליהודים, שהמתינו בקוצר רוח לעלייתם לפלסטינה או להגירתם לארצות המערב, ופסיכולוגית חשו בצורך לעזוב כבר את אדמת גרמניה מהר ככל האפשר. למרות שבמחנות העקורים לא נשקפה להם כל סכנה, רק מעבר לארץ חופשית היה יכול לרפאם מאומללות ומדיכאון. רחה הצליחה להשיג כמה מאות אשרות כניסה לצרפת ליהודים מפולין, מצ'כוסלובקיה, מהונגריה ומרומניה, שכן, הפקידים של ממשלת צרפת נסחפו באהדתם, ולא היה אחד שהיה מסוגל לסרב לבקשותיה של אשה מסורה זו. רחה לא הסתפקה רק בהבאתם לצרפת. היא לא שקטה עד שיהודים אלה הצליחו לשקם את חייהם הרוחניים. היא הקימה שני מרכזי פליטים אורתודוכסים גדולים בסן ג'רמין ובביילי, שליד פריז. רחה ובעלה היוו גם את החוליה המקשרת בין וועד ההצלה וארגונים אחרים בארה"ב לבין רבני צרפת וקהילותיהם. הם שמרו על קשר אמיץ עם רבני פריז: הרב אלי מונק, הרב שמואל יעקב רובינשטיין, הרב ווייל ואחרים בכל הנוגע להצלת היהודים. למעשה, נוצרה ידידות אישית עמוקה עם הרבנים, שהעלו על נס את מאמצי הזוג עם הכרת תודה עמוקה. מצב הניצולים בארצות מערב אירופה המשוחררות לא היה כה קודר ועגמומי כפי שהיה בארצות המזרח. בארצות המערב, משחלפו הסכנות ומצוקת הרעב, צצו ועלו בעיות וצרכים אחרים. השטרנבוכים, כמובן, היו ערים לכל צורך ובקשה שהגיעו לידיעתם.
בשווייץ, שהיתה מרכז חשוב של הצלה בזמן המלחמה, המשיכו השטרנבוכים במסורת זו גם אחרי המלחמה. השטרנבוכים לא היו הפעילים היחידים. היו עוד ארגוני הצלה גדולים, ביניהם גם ארגונים יהודיים, ומשום כך, לא כל בעיות הפליטים הגיעו לידיעתם. אולם, כשנתקלו במצבים קשים וכשפתרונם נראה היה כבלתי אפשרי, היו אלה השטרנבוכים שתמיד נטלו את האתגר לידיהם והצליחו, כמעט תמיד, לצאת מהמצוקה.
בארצם, שווייץ, נאלצו רחה ובעלה לצאת למלחמה למען הצלת הילדים ממשפחות לא יהודיות וחינוכם ברוח הדת היהודית. סמוך לסיום המלחמה הובאו לשווייץ ע"י הצלב האדום כמה אלפי יהודים, ביניהם מאות ילדים. הילדים נמסרו באופן רשמי למוסדות לא-יהודיים פרטיים, שנתמכו ע"י סוכנויות פילנטרופיות. כמה גורמים יהודיים אף היו מעורבים בעיסקה זו, מבלי לתת את הדעת לצורך במתן חינוך יהודי לילדים אלה. השטרנבוכים החליטו לקחת משימה זו על עצמם, אולם אף גורם יהודי לא היה מוכן להחלץ לעזרתם. יתר על כן, היהודים התנגדו לתכניותיהם של השטרנבוכים בטענה, שהחינוך שינתן על ידיהם יהיה אורתודוכסי, מה שהיה למורת רוחם. המאבק היה קשה ואף השתדלויותיו של ראש המשטרה לא הועילו. אולם, השטרנבוכים לא אמרו נואש והצליחו לשכנע את דר' קופצקי, שגריר צ'כוסלובקיה, וכמובן, את השגריר הפולני, אלכסנדר לאדוס, לסייע במאבק. הללו פנו לצלב האדום ובקשו את הילדים הפולנים והצ'כים, ומשנמסרו הילדים לידיהם, קבלו אותם רחה ובעלה ומסרום לידיהם הנאמנות של משפחות יהודיות. כך נצלו כמה מאות ילדים מהיטמעות.
ליהודי בלגיה לא היו יותר מדי קשיים לחזור לחיים נורמלים. כמובן, שאי אפשר לומר שהיה קל, אולם הם הצליחו לאט לאט לשוב לבתיהם ולחדש את עסקיהם. לעומת זאת, שיקום החיים הדתיים היה קשה הרבה יותר. רחה ובעלה דאגו לתקציבים הבסיסיים לבנייה המחודשת של בתי הכנסת , המקוואות ובתי הספר.
גם בבלגיה היה מספר רב של ילדים יהודיים שאומצו ע"י גורמים לא יהודיים, שאף הטבילו את הילדים לנצרות. הסירוב להשיבם לידיים יהודיות ולהעבירם למוסדות יהודיים היה כה עקשני, שאפילו ההורים הניצולים של הילדים לא יכלו לו. הטענה העיקרית כנגד החזרתם של הילדים היתה שהקהילות היהודיות לא היו מסוגלות לספק להם כל צורכם. באשר לילדים שהוטבלו לנצרות, לטענת הכנסייה הם היו כבר בחזקת נוצרים. גם כאן, כבכל הארצות האחרות בהן נתקלו בבעיה הזו, עשו השטרנבוכים את כל אשר היה לאל ידם לעשות. הם הצליחו לפתוח בית ילדים יפה במראבורג שליד אנטוורפן באוגוסט 1945, והטענה שאין אמצעים לתמוך בילדים ירדה מן הפרק.

במאבק הקשה שהתחולל בבלגיה סייעו רבות אחיה של רחה, יוסף רוטנברג מאנטוורפן, ושני שליחים אמריקאיים, הרמן טרייסר וסגן נשיא צעירי אגודת ישראל באמריקה, משה סוורדלוף עם אשתו הצעירה. במשך שנתיים הצליחו לאתר הרבה ילדים, שבחלקם לא ידעו כלל על זהותם היהודית, ולהוציאם מידיים לא יהודיות. בהולנד שלפני המלחמה היו קהילות יהודיות פורחות. המלחמה בארץ זו הסתיימה יחסית מאוחר יותר ולכן הניצולים שם היו חשופים לסכנה יותר מאשר בבלגיה ובצרפת. גם החזרה לחיים נורמליים לאחר המלחמה היתה ארוכה יותר. הדתיים היו במיעוט וראשי הקהילה לא התייחסו לצרכיהם המיוחדים . במברק ששלחה רחה לוועד ההצלה שבארה"ב ב - 6.6.1945 דיווחה על 3,000 ילדים המוחזקים בבתים לא יהודיים. במברק זה גם ציינה רחה שרבה של קהילת ציריך, הרב לוינשטיין, יהיה מוכן לעבור להולנד ולכהן כרב בהאג כדי שיוכל לעזור בנושא זה. רחה בקשה מהוועד לרתום את כל היהודים ההולנדים שבארצות העולם החופשי לעזרת הקהילות האורתודוכסיות. לבקשתה של רחה, הגיע הרב הרצוג להולנד כדי לשאת ולתת עם המלכה וילהלמינה. לאחר כמה חודשים הגיע גם הרב אליעזר סילבר לשיחות עם המלכה. המאמצים הרבים נתנו פירות, אולם, ילדים יהודיים רבים לא הושבו לחיק היהדות, ועד ימיה האחרונים ביכתה רחה את הנשמות היהודיות האבודות הללו. שבדיה היתה אחת מהמדינות שלא סבלו מהכבוש הנאצי וכך גם הקהילה היהודית שבה לא נפגעה. יתר על כן, שבדיה קלטה כמה אלפי פליטים מדנמרק בזמן המלחמה ופתחה את שעריה לקראת סיום המלחמה ולאחריה לאלפי ניצולים ממחנות הרכוז. עם זאת, היתה רחה וארגון ההצלה שלה במונטריי מעורבים במעשי הצלה במדינה זו. שכן, בשבדיה, אמנם, מצאו הפליטים בית חם וחברה נעימה וידידותית, אולם, הקהילה היהודית ובראשה הרב הרפורמי, דר' מרכוס אהרנפרייז, לא עודדו חיים יהודיים אורתודוכסים כלל. לא היתה כל דאגה לאספקת מזון כשר ומספר רב של נשים ובנות שהגיעו לארץ זו מהונגריה ומפולין, נישאו ללא יהודים מתוך שמחה והתלהבות. לאחר כל הסבל והכאב שהיה מנת חלקן ומועקת הבדידות, לא יכלו נשים אלה לעמוד בפני קבלת הפנים החמה שהוענקה להן ע"י האוכלוסיה השבדית והנכונות לקלטן בחברה זו. הרצון להיטמע בחברה חדשה כה ידידותית לא היה רק רצונן של הנשים. למעשה, לרבים מהניצולים לא היתה כלל רתיעה מעזיבת אורח החיים היהודי.
רבי וולף יעקובסון, רבה של הקהילה האורתודוכסית של קופנהגן, ורבי שלמה וולבה יצאו במסע הצלה רוחני. בידם סייעו גם וועד ההצלה של ארה"ב וכמובן, השטרנבוכים. באישור הממשלה, נפתחו מטבחים כשרים ובתי כנסת בכמה מרכזים וכן, סופק מזון כשר גם למאושפזים בבתי החולים ובבתי ההחלמה. מאוחר יותר, בעזרתם של רחה ובעלה, הוקמו מספר מוסדות חשובים שהחיו את היהדות בלבם של מאות צעירים. צעירים אלה באו ממשפחות דתיות ולמרות התלאות הרבות שמצאום בחייהם הקצרים, לא איבדו את אמונתם, וברגע שנוצר הקשר עם הרבנים והשטרנבוכים, גילו את כמיהתם לחזור למקורותיהם.
לרחה ובעלה היה הכשרון המיוחד לאתר את המצוקות והצרכים הספציפיים של הניצולים בכל מדינה ומדינה. במשך שנות המלחמה ועם סיומה פנו משפחות רבות מכל רחבי העולם לשטרנבוכים לעזרה באיתור קרובי משפחה שניצלו מהתופת. בידי השטרנבוכים היו רשימות עם שמות הניצולים ומידע שסייע באיחוד משפחות. בשבדיה, בגלל הסכנה הגדולה של התבוללות, היה צורך מיידי ודחוף להשיג את רשימת השמות של הניצולים. יצירת קשר ביניהם ובין קרובי משפחתם היתה יכולה לצמצם סכנה זו. בהיותם מודעים לעניין זה, פנו השטרנבוכים לרב וולבה ולרב יעקובסון בדרישה חד משמעית, לספק להם את הרשימות. בנוסף, בקשו את הרבנים להקים מוסדות לכל הצעירים, בהדגישם את הצורך לקלוט גם את הלא דתיים. הודות לעידודם ולתמיכתם הפעילה של השטרנבוכים, הוקמו מוסדות רבים בשבדיה, בית ספר תיכון דתי לבנות, ישיבה, מחנה דתי ושני קיבוצים: האחד חרדי והשני של הפועל המזרחי, שפעלו במשך כשלוש שנים. היה ברור להם שאין עתיד לחיי היהודים ברוב ארצות אירופה, ולכן דאגו להעברת הצעירים לא"י או לאמריקה מהר ככל האפשר.

רחה ויצחק שטרנבוך לא דאגו להציל רק את ה"יער הבוער", אלא גם את ה"עצים". הם לא התעלמו מפניות אינדיבידואליות, למרות שבארכיון של וועד ההצלה מצויים מכתבים שדנים ברובם בעזרה לקהילות ולקבוצות. פעילותם זו החלה כבר ב -1938 עם כבוש אוסטריה, ונמשכה, כמובן, בשנות המלחמה. הם קבלו בקשות של אנשים פרטיים מארה"ב, בריטניה, פלסטינה וארצות העולם החופשי לאיתור קרובים. הם יצרו קשר עם המקומות הכבושים בחיפושיהם אחר קרובי משפחה ובמציאת פרטים בקשר לגורלם ולמרות הקשיים הרבים, הצליחו להעביר אליהם כספים. כשנשאל הרבי מבובוב, בשלב מאוחר יותר, מדוע פנה לשטרנבוכים לעזרה באיתור בני משפחתו, הוא השיב שזו היתה הכתובת היחידה של האנשים שהיה אפשר לסמוך עליהם שיעבירו את המסרים לקרובים בארה"ב ובריטניה ושמהם התקבלה כל העזרה שהיתה נחוצה. השטרנבוכים רחשו כבוד רב לאנשי התורה. בעדותו של הרב פורהאנד, רבה הראשי של פראג וראש וועד ההצלה שם, הוא ספר על פגישה שנקבעה במשרדו עם רחה בעניני הצלה. למרות היות הדברים דחופים במיוחד, עמדה רחה על כך שמשלחת הרבנים שהמתינה אף היא לפגישה עם הרב תתקבל לפניה. לאחר מכן היא אף הגדילה לעשות ושאלה אם תוכל לסייע בדרך כלשהי לרבנים אלו.
דוגמה נוספת ל"כבוד התורה" ניתן לראות בספור הצלתו של רבי מרדכי פוגרמנסקי, "רב מוטל" מטלשה, שהיה גדול בתורה וידוע בעולם הישיבות הליטאיות. שנתיים לפני המלחמה הפך למנהיגה הרוחני של הישיבה בהיידה שבבלגיה. הוא שב לליטא זמן קצר לפני פרוץ המלחמה ואת שנות המלחמה עבר בגיטו קובנה. הוא שקד על שמירת חיי התורה בגיטו במסירות רבה. באורח נס, ניצל מהשמדה וברח לפולין עם סיפוח ליטא לרוסיה לאחר המלחמה. כשנודע לרחה על הימצאותו של הרב פוגרמנסקי בפולין, היא יצרה עמו קשר והצליחה להבריחו לצכוסלובקיה ומאוחר יותר לצרפת, שכן הימצאותו בשטח פולני ללא מסמכים היתה מסוכנת. בביילי שבצרפת הפך הרב מיד למנהיג רוחני. הוא עבר ל - Bains Les Aix ואחר כך לוורסאי, מקום בו הנהיג ישיבה. מצבו הבריאותי היה קשה, והשטרנבוכים הזעיקו את מיטב הרופאים כדי להצילו. הם הביאו אותו לשוויץ , אולם ב - 1949 נפטר הרב פוגרמנסקי. אלמנתו שהתה עוד כשנה תמימה, לאחר מותו, בבית השטרנבוכים. הם דאגו להעביר את עצמותיו לא"י. הוא נקבר בעיר בני ברק לצידם של גדולי תורה אחרים.
גם רבי דר' יחיאל ווינברג זכה לטיפולם המסור של השטרנבוכים, בדומה לזה של הרב פוגרמנסקי ועוד רבנים רבים שפקדו את ביתם במשך המלחמה ולאחריה, ביניהם, הרבי מסטמאר, הויז'ניצר, הרבי מבויאן, הקופיצ'ניצר והרב סולובייצ'יק, שישב בשוויץ עוד לפני המלחמה. כל העוסקים בתורה, הידועים יותר והלא ידועים כלל, זכו לאותה מידה של הכנסת אורחים, גם אם מנהגיהם היו שונים מאלו של מארחיהם. הם תמיד הושבו בראש השולחן וזכו לכבוד גדול.
לרחה היתה פינה חמה בלב למנהיגי "בית יעקב" ובעיקר לנשים של תנועה זו, שהקימו דור של בנות ברוח התורה והמסורת היהודית. לאחר המלחמה, בביקוריה במחנות, חיפשה רחה את הניצולות של "בית יעקב" והעניקה להן את מלוא תשומת הלב והדאגה. היא שאפה להחיות את הרוח של "בית יעקב" וראתה בכך הישג גדול בחייה, הישג שעלה בערכו פי כמה מונים על ההישגים בתחום העסקים של משפחתה. אחד הרבנים הידועים במעשי ההצלה היה הצדיק הגדול, רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, האדמו"ר מסקולן, "אבי היתומים". פעילותו למען הילדים החלה עוד בזמן המלחמה בצ'רנוביץ, בירת מחוז בוקובינה שברומניה. הסובייטים והגרמנים תפסו את השלטון על צ'רנוביץ לסירוגין כמה פעמים. הרב הצליח "לאמץ" מאות ילדים לאחר שנלקחו ע"י הרוסים ועברו שטיפות מוח קומוניסטיות. בסוף 1946 הוא הצליח להבריחם לבוקרשט. הוא עבר מעיר לעיר וחיזק את אמונתם של היהודים. פעילותו למען שמירת היהדות היתה אגדית. הוא נאלץ ללחום במוסדות של עליית הנוער שרצו להעביר את הילדים לידיהם ולגדלם כ"יהודים חדשים" בקיבוצים בישראל.
רחה שטרנבוך, שהיתה בקשר עם הרב עוד קודם לכן, התבקשה על ידו ביולי 1947 להגיע באופן אישי לבוקרשט כדי לסייע בהצלתם של הילדים הללו. הג'וינט וגורמים אנטי דתיים "טרפדו" את מבצע הוצאת הילדים ושלטונות רומניה סרבו לשלוח משלוחים גדולים של ילדים מחוץ לתחומם. הרבי ורחה לא אמרו נואש והפנו את כל המאמצים להוצאת קבוצות קטנות יותר שהגיעו, בסופו של דבר, לישראל או לארה"ב. פעילותו של הרבי נמשכה עוד מספר שנים ורק ב - 1960 , לאחר שנאסר ושוחרר, הצליחו להעבירו לבלגיה. במשך כל השנים עד ליציאתו סרב לעזוב ולהפקיר את הקהילה היהודית.
לא ניתן לסכם במילים את גודל העשייה של אשה כה צנועה כרחה. יתכן אף שהעלאת ספורי ההצלה המופלאים שלה על הכתב ופרסומם הם בחזקת עשיית עוול לאשה מופלאה זו, שמעולם לא דברה על מעשיה ונהגה בצניעות רבה כל ימי חייה. ספורה המופלא יכול לשמש לנו כמודל לגדולתו של האדם וכנותן טעם לחיינו.
רחה נקברה בציריך לצידו של בעלה. ליוו אותה למנוחת עולמים רק קומץ קטן של אנשים. אותה צניעות שאפיינה אשה זו בחייה ליוותה אותה גם בדרכה האחרונה.
קבצים מצורפים
רעכא.jpg
רעכא.jpg (8.73 KiB) נצפה 7814 פעמים

דרדקי
הודעות: 159
הצטרף: ד' יוני 23, 2010 8:21 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי דרדקי » א' אוגוסט 14, 2011 5:14 pm

יש למישהו תמונות הגר''מ שטרנבוך שליט"א ראב"ד העדה החרדית תמונות מצעירותו?

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי לייבל » א' אוגוסט 14, 2011 5:43 pm

ראה בס' הרב מבריסק ח"א עמ' 541 ובח"ד עמ' 182.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 14, 2011 6:06 pm

כבר נכתב לעיל שר' אשר שטרנבוך ז"ל נסע למנוחות בעודו באיבו. בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' לד מצויה תשובה הממוענת לחותנו הגרש"ז פינס זצ"ל מציריך, בעל פנס שלמה, מוסר המקרא והתלמוד ועוד, בדבר מצוה לקיים דברי המת בעניני צדקות המוסבת על 'צוואת חתנו המנוח ז"ל שכתבה בהיותו בריא, וכתב כל נכסיו לאשתו ועשאה אפוטרופסית, ונמצאה מונחת בשולחן שלו כתובה וחתומה בעצם ידו וע"א חתום עליה, ובצואתו הניח מעשר מנכסיו לדברים שבצדקה וכו''.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 14, 2011 6:38 pm

הגר"מ שטרנבוך (ב"ר אשר הנ"ל) בשמחת נישואי.
משה.jpeg
משה.jpeg (52.66 KiB) נצפה 7783 פעמים

וכאן מכתב נפלא מהגרי"י וינברג זצ"ל שהתאכסן בכעשרים שנותיו האחרונות אצל גב' וינגורט ע"ה במונטריי, בתו של רי"א בוצ'קו. שימו לב במיוחד להפיסקא בסוף אודות "הרב הגאון המופלא המעותד להיות אחד מגדולי הדור מר משה שטערנבוך. ".

בשרידי אש ישנם כו"כ תשובות הן להגר"מ שטרנבוך שליט"א והן לגיסו הגר"י אריאלי זצ"ל.
ווינברג.jpeg
ווינברג.jpeg (156.44 KiB) נצפה 7783 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 14, 2011 7:35 pm

באגרות הראי"ה ח"ג מובאת אגרת של הרב קוק מהיותו בלונדון בשנת תרע"ח לבנו הרצי"ה, בה הוא מבשר לבנו על כך שבקש מהר' אשר שטרנבוך שיפנה לאביו בשוויץ שידרוש בעדו.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » א' אוגוסט 14, 2011 8:17 pm

בקובת אגרות (החדש) מובא מכתב מהגרא"ו לבתו של ר' אשר שטרנבוך:
אלחנן.png
אלחנן.png (40.24 KiB) נצפה 7759 פעמים

כמו"כ שם בעמ' ר' יש אליה מכתב נוסף.

*******************

על הקשר בין הגרא"ו למשפחת שטרנבוך מובא גם באור אלחנן:
שטרנבוך 2.png
שטרנבוך 2.png (17.42 KiB) נצפה 7759 פעמים

שטרנבוך.png
שטרנבוך.png (16.6 KiB) נצפה 7759 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11004
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוגוסט 14, 2011 9:02 pm

מושג מה מיחסיו המורכבים של הגר"מ שטרנבוך לגר"י וינברג.
בתחילה
הגאון המופלג.JPG
הגאון המופלג.JPG (50.5 KiB) נצפה 7749 פעמים

ושוב
הרב.JPG
הרב.JPG (57.59 KiB) נצפה 7749 פעמים

אין לי שום מושג מעבר לזה, אבל אצל חכם שיש לו מערכת שלימה של תארים המותאמת איש לפי מהללו, אי אפשר לפטור את הענין במקרה בעלמא.
למען ההגינות יש לציין כי התוארים אינם עקביים בענין זה.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » א' אוגוסט 14, 2011 9:06 pm

יסלח לי נא רבינו אי"ס, אבל הגרמ"ש מדבר על הגריי"ו בכבוד והערצה גדולה. ואולי ניתן לומר רק שהשינויים מטעמים פוליטיים. (ואולי זו כוונתך).

אגב, הסיפור עם העלייה לתורה בשמח"ת של חו"ל, אם איני טועה, הגריי"ו כתב על זה תשובה אח"כ בספרו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11004
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוגוסט 14, 2011 9:08 pm

בור הגולה כתב: ואולי ניתן לומר רק שהשינויים מטעמים פוליטיים. (ואולי זו כוונתך).

חכם עדיף.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » א' אוגוסט 14, 2011 9:58 pm

נוטר הכרמים כתב:באגרות הראי"ה ח"ג מובאת אגרת של הרב קוק מהיותו בלונדון בשנת תרע"ח לבנו הרצי"ה, בה הוא מבשר לבנו על כך שבקש מהר' אשר שטרנבוך שיפנה לאביו בשוויץ שידרוש בעדו.



הר"א שטרנבוך נזכר הרבה (בעיקר בדרישות שלום) בכרך זה של איגרות הראי"ה, והסיבה לכך (ואני מעט מתפלא שלא נזכר מזה בדבריך) שהראי"ה לא רק ביקר בבית שטרנבוך כשאר הגדולים שהזכרת, אלא ממש שהה שם משך תקופה, אחרי שיצא לכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בשלהי תרע"ד ובגלל פרוץ המלחמה התגלגל לשווייץ הניטרלית, שם התארח אצל משפחת ר' אברהם קמחי (בעיקר) וכן אצל משפחת שטרנבוך, כשנה וחצי בסט. גאלן, מראשית תרע"ה ועד שבט תרע"ו. ובמהלך תקופה זו, בה פעל הרבה בענייני יהדות שווייץ, הכיר הראי"ה היטב את הרב זלמן פינס, הרב אשר מיכאל כהן מבאזל, הר"א בוצ'קו ועוד רבים (ומשפחת שטרנבוך והר"א בוצ'קו הם שהפגישו בין הראי"ה לבין הרב דוד כהן 'הנזיר').

ואלקט מעט: "אם תרצה לכתוב עברית, תוכל לשלוח ע"ש מר שטרנבוך, ס"ט לודויג, בעדי" (איגרות הראי"ה ח"ב עמ' ש"ו - הצורך לכתוב בעברית קשור לצנזורה הצבאית של גרמניה, שם שהה מקבל המכתב - בנו הרצי"ה). "דר"ש באה"ר למאהבינו הרב הנכבד מו"ה נפתלי ח"ש שטרנבוך שליט"א וכא"ל, ותודה רבה, ולכ' חתנו יקירי הרה"ג מוהרא"ב [=אליהו בוצ'קו] שליט"א" (איגרות הראי"ה ח"ג עמ' ל'), "ידידנו הר"א באצקי נ"י כתב להצעיר מר א' שטרנבוך נ"י גיסו ע"ד איזה תוכן רעיוני" (שם עמ' מ"ב).
וראו גם איגרת הרצי"ה: "כתב לי ר"א באצקא לבקש מכקאאמו"ר לעורר רחמים על גיסו בן שטרנבוך: יצחק בן חיה דבורה. כמובן אין לגלות מזה לאחיו אשר" (צמח צבי עמ' קי"ב)

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » ב' אוגוסט 15, 2011 12:29 am

בור הגולה כתב:בנו הצעיר של רנ"ש היה ר' אלי' שטרנבוך ז"ל מציריך. אשתו גוטה תחי' היתה גם היא במחנה וישי עם הרב והרבנית רוטנברג עד סופם המר, כמו שהיא מספרת בהרחבה בספרה המיוחד.

חלקו הראשון של ספרה המרתק (מי שקרא יבין) נמצא בגוגל בוקס כאן.
משם עמ' 152 העתקתי תמונה ידועה זו, מאסיפה של ועד ההצלה במונטריי ב1946:
עסקנים.jpg
עסקנים.jpg (45.88 KiB) נצפה 7714 פעמים
משמאל לימין: יצחק שטרנבוך, אשתו רעכא, רש"פ וולגלרנטר, ר' ירחמיאל אלי' בוצ'קו, ר' חזקיהו יוסף מישקובסקי הרב מקרינקי, הרה"ר ר' יצחק אייזיק הרצוג, משה שפירא מהמזרחי.

כך רשום שם, אבל חסר זהות היושב (מתכופף קדימה) בין ר"א בוצ'קו להרב מקרינקי.
נערך לאחרונה על ידי בור הגולה ב ב' אוגוסט 15, 2011 1:35 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11004
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוגוסט 15, 2011 1:14 am

בור הגולה כתב:משמאל לימין: יצחק שטרנבוך, אשתו רעכא, רש"פ וולגלרנטר, ר' ירחמיאל אלי' בוצ'קו, ר' חזקיהו יוסף מישקובסקי הרב מקרינקי, הרה"ר ר' יצחק אייזיק הרצוג, משה שפירא מהמזרחי.

כך רשום שם, אבל חסר זהות היושב (מתכופף קדימה) בין ר"א בוצ'קו להרב מקרינקי.
נראה כמו ר' זאב גולד.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי גוראריה » ב' אוגוסט 15, 2011 1:16 am

איש_ספר כתב:
בור הגולה כתב:משמאל לימין: יצחק שטרנבוך, אשתו רעכא, רש"פ וולגלרנטר, ר' ירחמיאל אלי' בוצ'קו, ר' חזקיהו יוסף מישקובסקי הרב מקרינקי, הרה"ר ר' יצחק אייזיק הרצוג, משה שפירא מהמזרחי.

כך רשום שם, אבל חסר זהות היושב (מתכופף קדימה) בין ר"א בוצ'קו להרב מקרינקי.
נראה כמו ר' זאב גולד.

מוחלט שלא ר"מ בראילן?

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » ב' אוגוסט 15, 2011 1:21 am

איש_ספר כתב:
בור הגולה כתב:משמאל לימין: יצחק שטרנבוך, אשתו רעכא, רש"פ וולגלרנטר, ר' ירחמיאל אלי' בוצ'קו, ר' חזקיהו יוסף מישקובסקי הרב מקרינקי, הרה"ר ר' יצחק אייזיק הרצוג, משה שפירא מהמזרחי.

כך רשום שם, אבל חסר זהות היושב (מתכופף קדימה) בין ר"א בוצ'קו להרב מקרינקי.
נראה כמו ר' זאב גולד.

ייש"כ, אתה צודק בהחלט. הנה תמונה אחרת להשוואה.
Zeev_Gold.jpg
Zeev_Gold.jpg (10.8 KiB) נצפה 7702 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 15, 2011 3:07 am

איש_ספר כתב:
בור הגולה כתב: ואולי ניתן לומר רק שהשינויים מטעמים פוליטיים. (ואולי זו כוונתך).

חכם עדיף.


וראה כאן
viewtopic.php?f=19&t=2824&start=40#p33111

ישבב הסופר
הודעות: 2726
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' אוגוסט 15, 2011 4:17 am

בור הגולה כתב:
נוטר הכרמים כתב:בין חתניו ידועים, הג"ר חיים סגל זצ"ל, מרביץ תורה ומחנך רב חסד בברוקלין, ויבלחט"א מו"ר הג"ר יהודה גוטרמן שליט"א, מנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים].

אלו הם חתניו היחידים. בנם היחיד הג"ר אברהם שטרנבוך שליט"א ראש ישיבת באבוב בלונדון. (אחד מבניו, ר' אלי' חיים שטרנבוך רב ביהמ"ד באבוב [רמ"ד] בירושלים).

לרבי אברהם שטרנבוך יש גם עוד בן שהוא ראש ישיבת באבוב בבני ברק, (או היה, אני כבר לא מעודכן.)
חתניו:
א] בנו של האדמו"ר מסלונים שליט"א
ב] בנו של האדמו"ר מנובומינסק שליט"א
ג] הרב יעקב פלדברגבר שליט"א עורך קובץ התורני 'עם התורה' בארה"ב.

לולי דמיסתפינא
הודעות: 240
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ב' אוגוסט 15, 2011 5:45 am

בחוגי הקנאים יש איזה סיפור על הראי"ה בשם מרת שטרנבוך. ואכמ"ל.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » ב' אוגוסט 15, 2011 8:28 am

הג"ר חנוך הכהן אהרנטרוי שליט"א ראב"ד לונדון, החתן הצעיר לבית ר' אשר שטרנבוך.
Ehrentreu.jpg
Ehrentreu.jpg (47.13 KiB) נצפה 7667 פעמים

בנו ר' אשר מנחם מהמקורבים בבית הגרי"ש שליט"א (עקב עיסוקיו ומומחיותו בעיניני גיטין ואיתור בעלים שברחו).

אחד מאחיו של ר' חנוך, היה הג"ר יונה יוסף זצ"ל רב ביהכנ"ס "קהל עדת ישורון" בבני ברק שנפטר בדמי ימיו. לזכרו י"ל ספר "זכר רב".
אח נוסף היה הג"ר מאיר צבי זצ"ל ממנצ'סטר, חתנו של הגרי"ז סגל זצ"ל ר"י מנצ'סטר.
ולהבחל"ח הג"ר אברהם שליט"א מגייטסהד.

אביהם הג"ר ישראל זצ"ל שכיהן ג"כ כרב ביהכנ"ס "קהל עדת ישורון" בב"ב, היה בנו של הג"ר חנוך הכהן (ב"ר יונה) ארנטרוי אב"ד מינכן מח"ס "חקר הלכה", "מנחת פתים" ועוד, ומו"ל כרך האחרון של דק"ס (שי"ל אחר פטירת המחבר).
4688.jpg
4688.jpg (6.17 KiB) נצפה 7666 פעמים
ר' חנוך הראשון.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 15, 2011 3:45 pm

הנה תמונת הג"ר יונה יוסף ארנטרוי זצ"ל:
יונה יוסף ארנטרוי.jpeg
יונה יוסף ארנטרוי.jpeg (83.78 KiB) נצפה 7644 פעמים

וכאן אביו הג"ר ישראל זצ"ל:
ישראל ארנטרוי.jpeg
ישראל ארנטרוי.jpeg (55.77 KiB) נצפה 7644 פעמים

נוטר הכרמים כתב:הגאון ר' חיים יעקב אריאלי זצ"ל, בנו של העינים למשפט, בעל 'באר יעקב'. [נלב"ע י"ט אדר תשמ"ה].

תמונת הגרח"י אריאלי זצ"ל:
יעקב אריאלי.jpeg
יעקב אריאלי.jpeg (62.81 KiB) נצפה 7644 פעמים

זכה לבנין וחתנין גדולי ומרביצי תורה, ואלו הן:
הג"ר אשר, ר"מ בישיבת מיר, חתן הגר"נ פרצוביץ.
הג"ר שמואל אביגדור, מרביץ תורה בישיבת מיר, חתן הגר"י פרקובסקי מ'בית התלמוד'.
הג"ר שלמה, בעל 'נחל שלמה' ומו"ל רעק"א חי' ושו"ת ["הכחולים"], חתן הג"ר רפאל טיקוצ'ינסקי זצ"ל.

וחתניו:
הג"ר יהושע רימון (נו"נ לבעל שערי ציון)
הג"ר אברהם יהודה נובוגרוצקי, ר"מ בישיבת אור ישראל פ"ת
הג"ר דוד שטרן, ר"מ בישיבת אהל משה.
הג"ר אברהם לויסון, ר"מ בישיבת חברון ג"מ

הג"ר אשר אריאלי שליט"א:
אשר אריאלי.jpeg
אשר אריאלי.jpeg (59.9 KiB) נצפה 7644 פעמים

גלאגוזים
הודעות: 737
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 1:55 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי גלאגוזים » ג' אוגוסט 16, 2011 1:59 pm

יישר כח גדול להרב הנוטר על הרשימה המאלפת.
אאל"ט גם הרב לוינגר מבאזל הוא חתנו של ר' אשר שטרנבוך.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוגוסט 16, 2011 2:09 pm

גלאגוזים כתב:יישר כח גדול להרב הנוטר על הרשימה המאלפת.
אאל"ט גם הרב לוינגר מבאזל הוא חתנו של ר' אשר שטרנבוך.


אכן ידוע לי כי אף הוא נצר להרנ"ש ז"ל, ואיני יודע באיזה אופן, אבל לא דרך ר' אשר ז"ל.

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בור הגולה » ג' אוגוסט 16, 2011 3:24 pm

כמדומה שהוא חתנו של ר' מנחם נחום שטרנבוך הנזכר למעלה.

תולדות
הודעות: 609
הצטרף: ש' יולי 10, 2010 9:27 pm
יצירת קשר:

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי תולדות » ב' אוגוסט 22, 2011 2:54 pm

בור הגולה כתב:כמדומה שהוא חתנו של ר' מנחם נחום שטרנבוך הנזכר למעלה.

אכן.

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 24, 2011 11:11 am

אחד הכותבים המבוגרים פה, זקן חביב רחב אופקים ועמוס זכרונות מרתקים, הדר בארה"ב, המכונה בשם 'רב טוב' כתב לי באישי: הרב באטשקא ממאנטרעי השתתף בברית שלי בעיירה מרינבאד, ואבי ז''ל הי' תמיד תהילתו בפיו על האדם הדגול הזה . אני לא הכרתיו.

בצירוף מקרים מדהים ביד ההשגחה העליונה קבלתי לביתי גליון 'מרוה לצמא' להיכרות לילדי, והנה בתוכו כתבה מצולמת על העיר מרינבאד, מקום הנופש הידוע של גדולי ישראל, שם מעיינות הרחצה ופלאי הפאסטורליה. תמונה אחת צדה את עיני במיוחד, בה נראים הגאון האדיר ר' מנחם זמבא זצוק"ל הי"ד ומרן הרב מפוניבז' [וכוס הרפואות בידו]. ומימין - לפי השערתי זה הרב בוצ'קו.
מרינבאד.jpeg
מרינבאד.jpeg (118.62 KiB) נצפה 7487 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11004
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוגוסט 26, 2011 6:26 pm

אכן.
על השמאלי ביותר נרשם שהוא ר' בנימין פלטובסקי מפוניבז'.

בראנסוויל
הודעות: 269
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 11:54 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי בראנסוויל » א' ספטמבר 11, 2011 6:36 pm

מודעת על התארסות ר' אשר שטרנבוך, מהדרך תרע"ט:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50661&st=&pgnum=10
קבצים מצורפים
שטרנבוך - פינעס.JPG
שטרנבוך - פינעס.JPG (45.29 KiB) נצפה 7416 פעמים

חכם הרזים
הודעות: 106
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2011 8:59 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי חכם הרזים » א' דצמבר 11, 2011 3:16 am

תולדות כתב:
בור הגולה כתב:כמדומה שהוא חתנו של ר' מנחם נחום שטרנבוך הנזכר למעלה.

אכן.

אכן
כיום בירושלים עדיין פעיל בשדה הכשרות

חתניו הנוספים של ר' מנחם נחום הנ"ל
ר' חיים קניג מציריך נפטר בצעירותו באירוע לב בסוף חתונת בנו
הרבשמואל אדלר בעמ"ח אספקלריה ועוד
הרב דוב לוין מלפנים בציריך והיום בירושלים, ת"ח
ר' הושע לוינשטיין ירושלים
ר' משה רפפורט ציריך

בניו' ר' עזריאל מציריך- ירושלים
הרב נפתלי ר"מ בישיבת לוצרן
ר' מיכל בניו יורק

שבטיישראל
הודעות: 1804
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' דצמבר 12, 2011 12:07 am

בור הגולה כתב:על הצדקנית גב' רעכא שטרנבוך ע"ה, רבת פעלים להצלת יהודים רבים בעת השואה ואחריה .
גב' רחה שטרנבוך
הסיפור הבלתי יאומן של רחה שטרנבוך שהצילה אלפים מהשואה.


מעניין איך מכל המגילה הארוכה הנ"ל משום מה "הושמטה" שמם של כ4 עסקנים נמרצים בני משפחה אחת שהיו ממוסדים בעיר ציריך שבשווייץ ומראשי ומנהיגי הקהילה החרדית שם, ה"ה הר"ר חיים ישראל אייז ז"ל ובנו ר' יוסף אייז ז"ל וחתניו ר' שלמה קלגסבלד ז"ל מאנטווערפען, ור' גד (גד'ל) היילפערן ז"ל ממנשסתר-לונדון.
ואכמ"ל ...

נוטר הכרמים
הודעות: 4694
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' ינואר 14, 2012 7:05 pm

בש"ק שמעתי מא' מישישות המשפחה שיחי' ידיעה מענינת, לפיה מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א הגיע כפליט אחר המלחמה למונטריי, יחד עם רעהו מבריסק דליטא הג"ר משה סולובייציק זצ"ל (ציריך), בסיוע אשרות שהושגו ע"י הרב בוצ'קו. שם למדו בישיבה, עד כי מרת רעכא שטרנבוך הנז' לעיל שידכה את הגראי"ל שליט"א עם להבל"ח הרבנית תמר ע"ה, שנהגה לספר תמיד על חסדי משפ' שטרנבוך אליה, וכן את תוכן דרשת הגרש"ז פינס זצ"ל [הנז' לעיל] בסעודת 'שבע ברכות' שלהם.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ש' ינואר 14, 2012 9:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: משפחת שטרנבוך לדורותיה

הודעהעל ידי יגל » ש' ינואר 14, 2012 9:05 pm

שבטיישראל כתב:
מעניין איך מכל המגילה הארוכה הנ"ל משום מה "הושמטה" שמם של כ4 עסקנים נמרצים בני משפחה אחת שהיו ממוסדים בעיר ציריך שבשווייץ ומראשי ומנהיגי הקהילה החרדית שם, ה"ה הר"ר חיים ישראל אייז ז"ל ובנו ר' יוסף אייז ז"ל וחתניו ר' שלמה קלגסבלד ז"ל מאנטווערפען, ור' גד (גד'ל) היילפערן ז"ל ממנשסתר-לונדון.
ואכמ"ל ...

ר' חיים ישראל אייז הונצח ע"י יד ושם:
http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_ ... chaim.html
עוד כתבה יפה אודותיו:
http://planetnana.co.il/eiss/hamodia.htm


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: פרשנדתא ו־ 42 אורחים