האם זו תמונתו של ר' משה שפירא, השען הירושלמי הנודע מזהרי חמה

[ויינשנקר]

שלום למרנן ורבנן,
האם התמונה המצ"ב בקובץ היא תמונתו של ר' משה שפירא, השען הנודע שהתקין בירושלים את שעוני המשמש בשערי חסד, בתורה ויראה ובזהרי חמה?
ולפני איזה בניין הוא עומד?
אשמח לכל פרט או סיוע.
http://ids.lib.harvard.edu/ids/view/145 ... 600&html=y
שנה טובה.

[תולדות]

אם איני טועה, בספר האיש על החומה, מופיעה תמונה של ר' משה. [ושיחה ארוכה עמו].
ואגב, אחרי שברח לפתח תקוה, בנה גם שם שעון אחד.

[ישבב הסופר]

שפירא? ממשפחת רבי הירש מיכל? או שמא ממשפחת רבי יהודה שפירא 'המעורר ישנים'?

[לחם_יומם]

איני מתמצא בתמונה, ומן הראוי היה שאשתוק.
אבל לא יכולתי להתאפק למראה הגדרתו של התוכן המופלא ר' משה שפירא בתואר "השען הירושלמי הנודע".

[ויינשנקר]

אכן, הגדרתי אותו כ"שען" אינה מדוייקת ואינה מסקפת, ומודה ועוזב ירוחם...

לעצם העניין- לאחר בירורים מסתבר כי תמונה זו צולמה בחזית ת"ת עץ חיים, לצד חורבת ר' יהודה החסיד ומעל בית הכנסת מנחם ציון בעיר העתיקה.
האדם המצולם בה הוא אכן שפירא עצמו, ובמצ"ב תמונה נוספת שלו.
שעון נוסף בנה שפירא ושלא הנוזכר בהודעה הראשונה הוצב בבית מושב זקנים וזקנות המאוחד, אך איני מכיר תמונה שלו.
בפתחו תקווה בנה שלושה שעונים בחזית בית הכנסת הגדול, ברח' חובבי ציון: שעון לשעות אירופיות, ושעון לשעות א"י, ועד שעון נוסף.

את אמנות התכינה יש אומרים שלמד מפי החכם והמשכיל (שניים הבאים כאחד!) ר' אריה ליב גורדון בראשית המאה העשרים, כאשר הלה בנה את שעון השמש שהיה בעבר בבית היתומים דיסקין.

[איש_ספר]

שעון נוסף כמעט והוצב על ידו על ביתו של ר' שריה דבליצקי בבני ברק.
בסוף ימיו היה ר' משה שמש קטן (סגן שמש) בבית הכנסת הגדול של פ"ת ושם נפטר.

[אוצר החכמה]

לצד חורבת ר' יהודה החסיד ומעל בית הכנסת מנחם ציון בעיר העתיקה.

מה כוונתך? מהחורבה למנחם ציון יש מהלך של מספר דקות.

[יגל]

לצד חורבת ר' יהודה החסיד ומעל בית הכנסת מנחם ציון בעיר העתיקה.

מה כוונתך? מהחורבה למנחם ציון יש מהלך של מספר דקות.

בין החורבה למנחם ציון יש בערך 15 מטר. אולי פחות. מנחם ציון הוא חלק ממתחם חצר החורבה.

[אוצר החכמה]

אני רואה שאכן כך כתוב באינציקלופדיות אבל אם כך איך נקרא ביהכ"נ בו למדו זילברמן לפני שעברו לחצר גליציא , חשבתי שהם טענו שזהו מנחם ציון.

[ויינשנקר]

בין בית הכנסת החורבה עצמו לבין הבניין שבו מצוי בית הכנסת מנחם ציון (ואשר בצמוד אליו פעל ת"ת עץ חיים), מפרידה סמטה צרה של מטרים ספורים (אם איני טועה- רח' משמרות כהונה?)
שעון השמש היה קבוע בקומה השנייה של הבניין של ת"ת עץ חיים, שבקומתו התחתונה פעל בית הכנסת מנחם ציון.
אגב- המרפסת שעליה עומדים בתמונה המבוגרים והילדים- אינה קיימת עוד באתר עצמו. אבל זהו המקום ללא ספק.

[גוראריה]

אני רואה שאכן כך כתוב באינציקלופדיות אבל אם כך איך נקרא ביהכ"נ בו למדו זילברמן לפני שעברו לחצר גליציא , חשבתי שהם טענו שזהו מנחם ציון.

כמדומה שמנחם ציון המקורי נוסד בבית האוה"ח הק' שלפי המקובל בו נולד האר"י הק'. [רח' אוה"ח, קרוב לרובע הארמני] יש בו עד היום ב' בתיכנ"ס ומוזיאון "חצר היישוב הישן". אולי לזה הכוונה.

מנחם ציון הנוכחי אכן ממש סמוך לחורבה. כשזילברמן התקינו את המזגנים [הבלתי רשמיים...] לחורבה, אשתקד, הם היו מונחים בחצר מנחם ציון ומשם משכו שרוולי אויר לחורבה עצמה.

[אוצר החכמה]

אני מדבר על ביהכ"נ הסמוך לרחוב שונה הלכות שזה במרחק של כמה דקות הליכה מהחורבה כמ"ש.

[גוראריה]

אני מדבר על ביהכ"נ הסמוך לרחוב שונה הלכות שזה במרחק של כמה דקות הליכה מהחורבה כמ"ש.

תורת חיים?

[תיקו]

בית הכנסת מנחם ציון היה ביה"כ הראשון של הפרושים בירושלים שראו בהקמתו אתחלתא דגאולה.

בראש חודש שבט תקצ"ז (1837) חנכו אנשי ירושלים את בית המדרש 'מנחם ציון', שהוקם בחלקה הצפוני של החצר, והכניסו לתוכו את ספרי התורה של הכולל. שמו של בית המדרש מנציח את זכרו של מנהיג הכולל הירושלמי הרמ"מ ומבוסס על סיומת התפילה הקושרת בין נחמת ציון בעתיד ובניין ירושלים בהווה – 'ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים';

בכתבי שד"רות ששלחו הפרושים לגולה, הפליגו בתיאורי גודל השעה ומשמעותה ההיסטורית. בכתב שד"רות שמסר הכולל בידי ר' אברהם מאיר ב"ר ירמיהו ב=1837 הם מגדירים את התקופה ראשית תהליך הגאולה: 'כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה, סימנא מילתא היא [סימן טוב הוא] אתחלתא דגאולה'. בהמשך הם מדגישים כי את הגאולה יש לקדם בפעילות אנושית ואין להמתין באפס מעשה לנס משמים, וכי את גאולת ציון וירושלים יש לדרוש בדרך של עשייה אקטיבית, תחילה בהתעוררות של עם ישראל מלמטה לבניין 'ירושלים של מטה', בניין ממש: 'ולא נעלם מעיני העדה מצות הבונה ח[ו]רבה אחת מחורבות ירושלים [...] כי עת לחננה לרצות אבניה ואת עפרה יחוננו, באתערותא דלתתא תליא מילתא לעורר התערותא דלעילא [ההתעוררות תחילה מלמטה, ההתעוררות האנושית לפעילות, תעורר לפעילות את ההתעוררות מן השמים] לבנות הנהרסות [...] כי מי שמע כזאת או מי ראה כאלה, אמר לציון מאז גלות הארץ [...] לבנות בית זבול מקדש מעט'.

[תיקו]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... M-ZION.JPG

[יגל]

עירבו כאן כמה דברים:

בית המדרש מנחם ציון נוסד בחצר החורבה בשנת תקצ"ז, עד אז התפללו תלמידי הגר"א בחדר סמוך לבית הכנסת אור החיים. לאחר הפילוג בין הסיעות המכונות "סיעת החצר" ו"סיעת החורבה" פרשה "סיעת החצר" בראשות הג"ר ישעיה ברדקי והקימה את ביה"כ "סוכת שלום" בחצר הפקוא"מ שברחוב אור החיים של ימינו.

בית הכנסת ברחוב הביכורים (ליד רחוב שוני הלכות) עליו מדבר הרב אוצר החכמה, מוכר בשמו "ישיבת בתוככי ירושלים" (משהו שתפקד בתחילת שנות הלמ"דים ע"י ר' משה זייבלד, היה קשור לאדמו"ר ממונסטריץ' ואולי גם לג"ר שמחה קוק), הוא נבנה ע"י גמ"ח שערי חסד בתקופה מאוחרת הרבה בחצר הגמ"ח הנ"ל. כיום יש שם ישיבה של הרב ישראל אריאל

הישיבה של זילברמן התגלגלה בהרבה מקומות ברובע, ותקופה מסויימת ישבה בביהמ"ד מנחם ציון שבחצר החורבה. אחרי שגורשו משם (באלימות ואכמ"ל) מתישהו בשנות התשמ"- הם עברו לביהמ"ד שערי חסד הנ"ל, ומשם לבית הכנסת ציון המצויינת בחצר כולל גליציה.

ישיבת תורת חיים של הג"ר יצחק וינוגרד היתה ברחוב אל-ואד (הגיא), ובה שוכנת היום ישיבת עטרת כהנים.


(זיהוי התמונה התברר כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616).

[גוראריה]

ישיבת תורת חיים של הג"ר יצחק וינוגרד היתה ברחוב אל-ואד (הגיא), ובה שוכנת היום ישיבת עטרת כהנים.


(זיהוי התמונה התברר כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616).

ומהו השלט "תורת חיים" ברובע היהודי? [כמדומני בשוני הלכות או סמוך לו.]

[יגל]

בין בית הכנסת החורבה עצמו לבין הבניין שבו מצוי בית הכנסת מנחם ציון (ואשר בצמוד אליו פעל ת"ת עץ חיים), מפרידה סמטה צרה של מטרים ספורים (אם איני טועה- רח' משמרות כהונה?)

הסמטה הנ"ל (רח' לוחמי הרובע בתש"ח) היא חדשה ונחפרה רק בסוף שנות השמונים. עד אז הגיעה חצר מנחם ציון עד לקיר החורבה, שבצמוד לו היו בנויות המרדגות אל ת"ת עץ-חיים, והכניסה לחצר כולה היתה רק מהכניסה לחורבה. צידה המערבי של החצר (לכיוון רחוב היהודים) היה סגור בהריסות של בנין נוסף שגם הוא היה חלק מעץ-חיים, ומהמרפסת שלו צולמה התמונה שבראש השרשור.

ומהו השלט "תורת חיים" ברובע היהודי? [כמדומני בשוני הלכות או סמוך לו.]

אתה כנראה טועה עם "בתוככי ירושלים".

[ויינשנקר]

לאיש ספר, תיקון קטן:
את שנותיו האחרונות בילה התוכן משה שפירא בבית החולים למתנוונים ברח' תל חי בקטמון הישנה.
שם, אגב, נערך עימו הראיון של ש"ז זוננפלד, המופיע ב"האיש על החומה" א, ושבו סיפר את כל קורות שעוני השמש שלו והעימות עם אנשי הוו'אקף על הר הבית.
אגב- בספר שם ישנה תמונה קטנטנה נוספת שלו, אך באיכות גרועה מאד.

[שיף]

ישיבת תורת חיים של הג"ר יצחק וינוגרד היתה ברחוב אל-ואד (הגיא), ובה שוכנת היום ישיבת עטרת כהנים.

viewtopic.php?f=19&t=4201&p=231683#p231683

[ח''ל קאליסק]

שעון נוסף כמעט והוצב על ידו על ביתו של ר' שריה דבליצקי בבני ברק.
בסוף ימיו היה ר' משה שמש קטן (סגן שמש) בבית הכנסת הגדול של פ"ת ושם נפטר.

כידוע לעקור לפ''ת היתה עצתו המחוכמת של הגר''ח זאננפעלד זיע''א להימלט מאנשי הוואקף שביקשוהו לעשות שעון עבורם.