מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
שלוימה
הודעות: 3
הצטרף: ש' אוקטובר 22, 2011 10:53 pm

הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי שלוימה » ש' אוקטובר 22, 2011 10:56 pm

האם ידוע למישהו מי היה ?
באוצר מצוי ספר בשם 'נחל דמעה' eliach.family@gmail.com ובו הספד של התו"ת על חמיו ר' אלעזר משה הורביץ,
אך מוזר הוא שבספרו 'מקור ברוך' אינו מזכירו כלל, ובכלל כמדומה אינו מזכיר בספרו הנ"ל שום דבר מאשתו.

מתפעל
הודעות: 3695
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי מתפעל » א' אוקטובר 23, 2011 9:50 am

בודאי שהגאון ר' אלעזר משה הורוויץ מפינסק היה השווער שלו. לית מאן דפליג.

וכי כל מחבר ספר מזכיר שמועות מהשווער?

כמדומני שהגאון רא"מ היה בעל כובד ראש ולא איש שיחה שיספר סיפורים. כל כולו רק בעומק הסוגיות. ובשנותיו האחרונות היה משותק ולא היה יכול לדבר, כך זכור לי. נדמה לי שיש ערך עליו בספר: רבותינו שבגולה.

הנה אשכול קצר עליו ותמונתו


http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11620
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 23, 2011 10:00 am

אכן אי אזכורו במקור ברוך הוא משונה.
חתן נוסף בזוו"ש היה הגאון העילוי רח"ל סוסינצער השערי דעה (וכבר כתבתי במקו"א שיש כמה דברים זהים בשע"ד ובתו"ת וד"ל)
היו בנות נוספות:
בארחות רבינו הקה"י מובא שהחזו"א ביקש ממישהו בן פינסק שיספר לו סיפור על הרא"מ, והלה סיפר שבנותיו הלכו עם מטריה בשבת. ורא"מ עלה לבימה והכריז לפני כל הקהל בלשון חריפה, שהוא מסתייג ממעשה בנותיו יעו"ש.

שלוימה
הודעות: 3
הצטרף: ש' אוקטובר 22, 2011 10:53 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי שלוימה » א' אוקטובר 23, 2011 2:36 pm

מתפעל כתב:וכי כל מחבר ספר מזכיר שמועות מהשווער?


הספר 'מקור ברוך' הינו סיפור חייו של בעל התו"ת, ובו סקירה נרחבה על שורשי משפחתו, הוריו, דודו וגיסו הנצי"ב ועוד, וא"כ פלא הוא שלא מביא על חמיו ועל אשתו,
ועוד פלא הוא שלא מביא על ילדיו, האם היה לו ילדים ?

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי לייבל » א' אוקטובר 23, 2011 2:41 pm

לא היו לו ילדים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11620
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 23, 2011 2:53 pm

לייבל כתב:לא היו לו ילדים.

היו לו ארבעה ילדים
http://faculty.biu.ac.il/~barilm/I2952.html

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי לייבל » א' אוקטובר 23, 2011 3:15 pm

איש_ספר כתב:
לייבל כתב:לא היו לו ילדים.

היו לו ארבעה ילדים
http://faculty.biu.ac.il/~barilm/I2952.html

אז טעיתי, כך היה מונח בזכרוני לפי שראיתי פעם איזה ספר על תולדות חייו וכמדומני שהיה שם תיאור על בדידותו בשנותיו האחרונות, האם לא היה לו קשר עם ילדיו?

שלוימה
הודעות: 3
הצטרף: ש' אוקטובר 22, 2011 10:53 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי שלוימה » א' אוקטובר 23, 2011 3:18 pm

האם ילדיו התחתנו ויש להם צאצאים כיום או שנרצחו בבחרותם בשואה כמוהו ?

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » א' אוקטובר 23, 2011 3:23 pm

אכן הוא פלא לכאורה, אבל ראו בישורון האחרון (כ"ה) עמ' תרצ"ז בהערה עוד דוגמא לדמויות מחוג המשפחה הקרוב של הר"ב עפשטיין שמשום מה הוא לא מזכיר מהן כמעט כלום ב'מקור ברוך' (על אף שמאריך בעשרות עמודים על כל מיני קרובי משפחה רחוקים, הרי שלאמו [!] הוא מקדיש מקום אפסי ממש). קשה למצוא לזה הסבר עקבי אבל מכל מקום היות שלא מדובר בדוגמא יחידאית אלא בכעין תופעה, הרי שאת ההסבר לה אין לחפש בדמות ספציפית כזו או אחרת אלא בענף נוסף של תעלומה ספרותית במקור ברוך.

נ.ב. לגבי צאצאיו עיינו בספרו של א"ז תרשיש "רבי ברוך הלוי אפשטיין". כחציים אכן נעקד"ו בשואה אך כחציים הגיעו עוד לפני המלחמה לאמריקה (הספר אינו לפני אך אני כמדומני שבנו מאיר הנ"ל היה מוזיקולוג באוניברסיטה אחת בחוף המזרחי).
נ.ב2. הוא לא נרצח בשואה אלא נפטר בגטו. ויש כאן מי שיכול להאריך בזה יותר ממני.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי חיים » א' אוקטובר 23, 2011 3:35 pm

תוך כדי דיבור כתב:הוא לא נרצח בשואה אלא נפטר בגטו
דובר על כך בעבר:
viewtopic.php?f=7&t=1990&start=80#p48528

מתפעל
הודעות: 3695
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי מתפעל » א' אוקטובר 23, 2011 3:47 pm

כנראה התורה תמימה התכוון בספרו מקור ברוך כשמו כן הוא, מנין מקורו, הוריו וסבותיו.
לא מי אשתו ומי הוריה, הוא לא צאצא שלהם.

הגהמ
הודעות: 1264
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוקטובר 23, 2011 4:22 pm

תוך כדי דיבור כתב:כחציים הגיעו עוד לפני המלחמה לאמריקה (הספר אינו לפני אך אני כמדומני שבנו מאיר הנ"ל היה מוזיקולוג באוניברסיטה אחת בחוף המזרחי).

בספר אישים שהכרתי יסופר על אחד מבניו שראה הצלחה בתור ד"ר בנוי יארק

הגהמ
הודעות: 1264
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוקטובר 23, 2011 4:36 pm

חיים כתב:
תוך כדי דיבור כתב:הוא לא נרצח בשואה אלא נפטר בגטו
דובר על כך בעבר:
viewtopic.php?f=7&t=1990&start=80#p48528

שם הובאו דברי הגרח"ק מפי השמועה שלא נרצח בגיטו אבל בספר אישים שהכרתי הנ"ל כתב עליו שנרצח בגיטו. ומסתמא כך היתה שמועה רווחת בשעתו.

לייטנר
הודעות: 4951
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי לייטנר » א' אוקטובר 23, 2011 8:31 pm

את הרב אליעזר משה הורוביץ שהיה רבה של פינסק, מזכיר הנצי"ב בפירושו העמק דבר במדבר ו ו, כח לא. אמנם שני חידושים אלה מובאים גם בתורה תמימה, שניהם שם סוף אות נז (ללא אזכור שם חותנו). הרב הורוביץ מוזכר גם בשו"ת של הנצי"ב – משיב דבר ח"א סימן מ, עמ' 48.
מרדכי נדב, פינסק – בספר עדות וזכרון לקהילת פינסק קארלין א2, ת"א-חיפה תשל"ג, פירט בעמ' 286, הערה 817, שמות ספרים שבהם מצויים חידושי תורה של רא"מ הורוביץ, ומחוסר ידיעה, כנראה, לא הביא את דבריו המובאים בהעמק דבר.

נראה כי למרות שהיה לנצי"ב אח שהתגורר בפינסק (רבן של ישראל, עמ' 15. וראה שם גם בעמ' 109, ובמוולוז'ין עד ירושלים, עמ' 90), הוא לא ביקר בפינסק בחייו של של הרב הורוביץ (ע"פ ההתרגשות בתיאור ר' ברוך אפשטיין (מקור ברוך ח"ד, עמ' תתרטו-תתרטז, 1998) את ביקורו של הנצי"ב בפינסק בתמוז תרנ"ב (אגרות הנצי"ב, עמ' רמא), והבאת הדברים בשנית בספר פינסק – עדות וזכרון לקהילת פינסק-קארלין ב, ת"א 1966, עמ' 262). ייתכן שהנצי"ב נפגש עמו כשתלמידו-גיסו-אחיינו – ר' ברוך אפשטיין נשא את בתו של הרב הורוביץ.

סוקר
הודעות: 161
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 9:40 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי סוקר » א' אוקטובר 23, 2011 9:50 pm

לייטנר כתב:את הרב אליעזר משה הורוביץ שהיה רבה של פינסק, מזכיר הנצי"ב בפירושו העמק דבר במדבר ו ו, כח לא. אמנם שני חידושים אלה מובאים גם בתורה תמימה, שניהם שם סוף אות נז (ללא אזכור שם חותנו).
גם בתורתו של חמיו שלח ידו?! א חידוש!

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ב' אוקטובר 24, 2011 9:36 am

איש_ספר כתב:חתן נוסף בזוו"ש היה הגאון העילוי רח"ל סוסינצער השערי דעה


חתן שלישי ובלתי מוכר של הרא"מ הורוויץ, היה ר' חיים טייטלבוים (מחותנו של הרב המקובל ר' אברהם דובער ברקוביץ, שעל דמותו יש אריכות באהלי שם עמ' 98-99).

חרט
הודעות: 86
הצטרף: א' יוני 19, 2011 2:24 am

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי חרט » ב' אוקטובר 24, 2011 10:37 pm

תוך כדי דיבור כתב:
איש_ספר כתב:חתן נוסף בזוו"ש היה הגאון העילוי רח"ל סוסינצער השערי דעה


חתן שלישי ובלתי מוכר של הרא"מ הורוויץ, היה ר' חיים טייטלבוים (מחותנו של הרב המקובל ר' אברהם דובער ברקוביץ, שעל דמותו יש אריכות באהלי שם עמ' 98-99).


שמו היה ככל הנראה משה ולא חיים.
על הטרגדיה שבנישואי חתנו זה, ראה בשו"ת עזרת ישראל (שפירא), סי' א.
מה שגם נותן משמעות אחרת לגמרי לסיפור המובא לעיל (למקוטעין!) בשם החזון איש!!!

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11620
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוקטובר 24, 2011 11:12 pm

חרט כתב:
תוך כדי דיבור כתב:
איש_ספר כתב:חתן נוסף בזוו"ש היה הגאון העילוי רח"ל סוסינצער השערי דעה


חתן שלישי ובלתי מוכר של הרא"מ הורוויץ, היה ר' חיים טייטלבוים (מחותנו של הרב המקובל ר' אברהם דובער ברקוביץ, שעל דמותו יש אריכות באהלי שם עמ' 98-99).


שמו היה ככל הנראה משה ולא חיים.
על הטרגדיה שבנישואי חתנו זה, ראה בשו"ת עזרת ישראל (שפירא), סי' א.
מה שגם נותן משמעות אחרת לגמרי לסיפור המובא לעיל (למקוטעין!) בשם החזון איש!!!

חרט. תודה על המקור החשוב.
כנראה שגם בסיפור יש רמז גלוי לזה. והנה הסיפור כפי שמופיע בארחות רבינו:
'ספר לי הגרח"ק שליט"א שמרן החזו"א זצוק"ל ספר לו: הגאון ר' אלעזר משה הורביץ ז"ל רבה של פינסק היו לו שתי בנות רווקות בבית קצת מקולקלות שיצאו בשבת עם מטרי' בשבת עלה ר' אלעזר משה על הבמה בביהכ"נ והכריז לפני הקהל שבנותיו השתגעו ולכן יצאו עם מטרי' ואין ללמוד מהן. הספור ספר לי גם הרה"ח ר' דוד פרנקל שליט"א והוסיף שזקן אחד שהכיר את ר' אלעזר משה בא למרן, מרן מאד החזיק מר' אלעזר משה כאחד מיחידי גדולי הדור בתקופה ההיא מרן ביקש מהזקן שיספר לו משהו מרא"מ וספר לו את הספור הזה.

חיס
הודעות: 1097
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי חיס » ב' אוקטובר 24, 2011 11:43 pm

מעניין בספר שציינת שו"ת "עזרת ישראל" הנ"ל מציין שמו משה טייטלבוים.

אמנם בספר "אהל משה" מהגאון אלעזר משה הורוויץ זצ"ל חלק ב' יצא לאור על נכדי המחבר בשנת תש"ל (בסוף ההקדמה)

הם מציינים זקנם הרב ר' חיים טייטלבוים זצ"ל ויש לעיין....

לייטנר
הודעות: 4951
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי לייטנר » ב' אוקטובר 24, 2011 11:49 pm

חרט כתב:
תוך כדי דיבור כתב:
איש_ספר כתב:חתן נוסף בזוו"ש היה הגאון העילוי רח"ל סוסינצער השערי דעה


חתן שלישי ובלתי מוכר של הרא"מ הורוויץ, היה ר' חיים טייטלבוים (מחותנו של הרב המקובל ר' אברהם דובער ברקוביץ, שעל דמותו יש אריכות באהלי שם עמ' 98-99).


שמו היה ככל הנראה משה ולא חיים.
על הטרגדיה שבנישואי חתנו זה, ראה בשו"ת עזרת ישראל (שפירא), סי' א.
מה שגם נותן משמעות אחרת לגמרי לסיפור המובא לעיל (למקוטעין!) בשם החזון איש!!!


באותן שנים היד היתה קלה על הגדרת 'שגעון'. גם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה המודרנית היו בחיתוליהן, כך שקשה היה לטפל גם במה שהיום היה נפתר בעזרת טיפול קצר או תרופות.
נוסף על כך רווחה הדעה כי שגעון הוא עניין תורשתי, ולכן מי שאחיו הוגדר כמשוגע, והתנהג אף הוא בצורה מעט יוצאת דופן, הוגדר מיד גם הוא כמשוגע.


מחקתי פלפול על סמך פענוח לא נכון. תודה לחיס.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ג' אוקטובר 25, 2011 8:53 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

חיס
הודעות: 1097
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי חיס » ג' אוקטובר 25, 2011 1:01 am

הרב טייטלבוים התחתן בשנת תרכ"ד

יאיר
הודעות: 10139
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי יאיר » ג' אוקטובר 25, 2011 3:13 am

סוקר כתב:
לייטנר כתב:את הרב אליעזר משה הורוביץ שהיה רבה של פינסק, מזכיר הנצי"ב בפירושו העמק דבר במדבר ו ו, כח לא. אמנם שני חידושים אלה מובאים גם בתורה תמימה, שניהם שם סוף אות נז (ללא אזכור שם חותנו).
גם בתורתו של חמיו שלח ידו?! א חידוש!

http://www.otzar.org/aspcrops/15290486- ... 102011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/15290490- ... 102011.asp

לייטנר
הודעות: 4951
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי לייטנר » ג' אוקטובר 25, 2011 1:20 pm

מתפעל כתב:כנראה התורה תמימה התכוון בספרו מקור ברוך כשמו כן הוא, מנין מקורו, הוריו וסבותיו.
לא מי אשתו ומי הוריה, הוא לא צאצא שלהם.


כמובן היפוך של סיבה ותוצאה. פחות משנה וחצי לפני שהודפס הספר 'מקור ברוך', הוא היה מוכן כנראה וכונה ע"י ר' ברוך אפשטיין 'זכרונותי' (כת"י). (מלכי בקדש ו', עמ' 65 לערך).

חיס
הודעות: 1097
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי חיס » ג' אוקטובר 25, 2011 4:52 pm

עדיין לא הופיע כאן מי חתן רביעי של הנ"ל ?

מי היה חתן לפני הגאון רבי חיים יהודה ליב בן ישראל ליטווין סוסניצר בעל ה"שערי דעה" ?

לייטנר
הודעות: 4951
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי לייטנר » ה' נובמבר 03, 2011 5:54 pm

שמריה גרשוני

"יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים" - על הביקורת 'שיחה תמימה' על החומשים 'תורה תמימה'

"הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל"[1]. שפר מזלו של ר' ברוך אפשטיין (להלן ר"ב), ופירושו 'תורה תמימה' על התורה (להלן תו"ת) זכה לפופולריות שלא זכו לה רבים מהפירושים המקיפים והרצופים על כל התורה שכתבו מפרשי התורה בדורות האחרונים. הספר הודפס בווילנה התרס"ב, והוא כולל חמישה כרכים (על כל חומש בנפרד, כולל פירוש על חמש מגילות – מגילה אחת בכל חומש לפי סדר קריאתן). הוא זכה לתהילת עולם בארון הספרים היהודי בעיקר בשל קיצורו, בהירותו, חדשנותו; ועל כולם – רעיון החיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה (מדרשי חז"ל בתלמודים ובמדרשים השונים) התקבל בכל בתי המדרש[2]. בן התקופה מתאר, כעשר שנים בלבד לאחר הדפסת התו"ת, את הפופולריות של הפירוש: "הספר הנפלא הזה נתקבל וזכה לשם טוב כספר הנחוץ ושווה לכל נפש, גם לגדולי תורה, גם לאלה שאין תורתם אומנותם"[3].

תקופה קצרה לאחר הדפסת התו"ת בווילנה הודפס במונקץ' שבהונגריה (מונקאטש; כיום בסלובקיה) ספרון קצר, המאפשר לנו להכיר קצת את 'אחורי הקלעים' של עריכת הפירוש תו"ת. בין דבריו: "ואתם הקוראים בספרו, דעו כי אנכי נתתי לכם את הספר, כי אשר לי בספרו לי הוא, וגם אשר לא לי הוא - נתתי לכם אנכי"[4]. כך נפתח לפני למעלה ממאה שנים דיון פומבי על זכויות הפירוש תורה תמימה.

בספר אחר שלו הזכיר ר"ב את חוסר היכולת של מחבר להימנע מטעויות: "כל מחבר, אף הגדול שבגדולים, לא ימלט משגיאה, וכל חיבור לא ימלט משגיאות, ואשרי מי ששגיאותיו ספורות"[5]. כנראה שגם מתוך מודעות לעובדה זו פנה ר"ב בשלב מסויים לשמעון דוד זאקהיים[6], והוא קיבל על עצמו את המשימה לערוך ולהגיה את תו"ת. עבודתו לפי דרישתו של ר"ב "היתה אך הסרת השגיאות הגסות לבד (גראב"ע פעהלער"ן, לשונו ממש), אך אנכי אמרתי לו כי לא תוכל המלאכה להיעשות כן... גם לא חפצתי לעשות מלאכה כזאת, כי לא מוציא תבנו וקשו מחצרו אני...". בסופו של דבר, טוען זאקהיים, "כשלושת אלפים הערות רשמתי לו... ומהן לקח כאלף, ושינה על פיהן את ספרו כולו, ועשהו בריה חדשה וכתבו מחדש"[7]. בתמורה לעבודתו זו דרש זאקהיים, מלבד התשלום שנקב, גם "ככל המדובר בינינו לכתוב בהקדמת הספר" (שם).

תקופת יצירתו של הפירוש ארכה כחמש עשרה שנה[8], ורק לקראת השלמת הפירוש פנה ר"ב לזאקהיים, שמציין כי "שנתיים ימים ביקרתי את החומשים – מקיץ תרנ"ז עד חורף תרנ"ט, ובקיץ תרס"א ביקרתי את חמש מגילות"[9]. כלומר, עבודתו של זאקהיים היתה כבר על חיבור מוגמר למדי[10]. העבודה התנהלה על מי מנוחות. זאקהיים מתאר את ר"ב:

גדול האיש ורב הכשרונות, אשכול וסגֻלה, ערוך (מסודר, סיסטעמאטיש) ושלם, נפלא בכוח זכרונו ושקידתו במלאכתו ואומן גדול בכתב ידו ובסגנון לשונו הרחבה והמובנה[11]. ויודע הוא לשונות וחכמות, ויש לו ידיעה נכונה גם בקבלה[12].



בהערותיו על כתב היד של תו"ת הוא מכנה את ר"ב 'הרב הכותב'[13]. זאקהיים הבין את תפקידו, את יכולותיו של ר"ב ואת יתרונותיו שלו-עצמו: "הוא ספוג ואנכי נפה"[14], ברמזו למשנה: ארבע מדות ביושבֵי לפני חכמים: ספוג ומשפך משמרת ונפה. ספוג שהוא סופג את הכל... ונפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת[15].

כאמור, ר"ב ציפה מזאקהיים להגהה כללית בלבד, אך נראה כי זאקהיים 'התאהב' ביצירה ועמל בה יותר ממה שהוסכם בתחילה, כך שהצעת התשלום הראשונית כבר לא היתה ריאלית ביחס לעבודה: "ואנכי חפצתי בטוב הספר, כי יותר משהעגל רוצה לינק וכו', וגם קיויתי אולי לא ישקר בי ויעשה כמשפט וככל המדובר בינינו". יש לציין שבדיאלוג, כפי שמציגו זאקהיים, חסרה תגובתו של ר"ב להחלטתו של זאקהיים להוסיף הערות משל עצמו. נראה כי אם ר"ב הגיב - לא היתה זו הסכמה, שכן אם היתה כזו זאקהיים לא היה משמיטה.

נראה כי לקראת סיומה של העבודה התעוררו אי-הבנות בין זאקהיים ור"ב. זאקהיים חש לקראת סיום עבודתו שייתכן שר"ב לא יעמוד בסיכומים ביניהם:

את המאמר 'אין לבנון אלא בית המקדש' (גיטין נ"ו ע"ב) כתב [=ר"ב] בתחילה למעלה דברים ג' כ"ה, ואמרתי לו טעם הדרשה יען כי חֶפֶץ משה לבוא אל הארץ היה לקיים מצות התלויות בארץ, כדְרש רבי שמלאי (סוטה י"ג) אשר הביא [אות ו. ש"ג], ואין מצות מיוחדות ללבנון בלתי אם נפָרשנו בית המקדש. ואנכי התאוננתי לפני אנשים על מעשיו אשר יעשה לי, כי הקטין שכרי, והבינותי כי ישכחני, וסיפרתי משל למלאכתי את הפירוש הזה [שדן בו לעיל, ש"ג]. וסיפרו לו זאת, ועל כן לקח ומחק את הדרשה הזאת למעלה, וכתבה למטה באות ח', ובאות ז' הבליע מעט מדברי[16].



תוצאה ישירה של סכסוך זה שביניהם היתה השמטת שמו של זאקהיים מהקדמתו של ר"ב לפירושו. זאקהיים חש פגוע:

ויען כי דבשי בכוורת הזאת, ורבים המקומות אשר עשיתי בספרו משיחה בטלה תורה שלמה, והוא לא זכר שמי ומעשי וזכותי במשפט וככל המדובר בינינו לכתוב בהקדמת הספר... כי נתתי לו דברים מתוקים וישרים ואינם בספרים, ולא השאלתים לו למען ישבו הוא ואביו ויתרפקו זה על זה – זה יאמר: 'זרעא דאבא אנא ובעל מדות תרומיות'[17], וזה יאמר: 'בני הרב ר' ברוך בעל בינה יתרה וחריפות ישרה'[18], ושמי לא ייזכר ולא ייפקד[19].



נראה שזאקהיים הציג את טענותיו בפני ר"ב, וזה הסכים לתקן את המעוות ולהזכיר את שמו בהוצאה הבאה של הפירוש. זאקהיים מעיד כי "אך דבר אחד יראתי, פן יזכירני בהקדמה כמשיב שלום לעם הארץ בתשעה באב, וזאת רעה בעיני מאד"[20], והוא כנראה נעלב מהצעת הפשרה (משום שברור היה שר"ב לא יכין מחדש את כל לוחות הדפוס, תוך ציון התיקונים שהוסיף זאקהיים), והוסיף: "ועתה לא אחפוץ בכבודו לזכרני בתוצאה השניה"[21]!

מסתבר כי זאקהיים היה אדם מוכשר וידען אך מר נפש[22], ותסכולו על כי "אדם לא זכר את האיש המסכן ההוא... וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים" (קהלת ט, טו-טז) גרם לו לאבד פרופורציות ביחס למידת השקעתו בפירוש: "ואתם הקוראים בספרו, דעו כי אנכי נתתי לכם את הספר, כי אשר לי בספרו – לי הוא, וגם אשר לא לי הוא – נתתי לכם אנכי, כי המבקרים אמרו בטרם אבקרנו כי לא יצלח לדפוס"[23], "וגם זאת [=העמל בכתיבת הפירוש] עשיתי למען עשות לי שם בכתבו דברי בספרו... כי כל זכות אין לו בדברי, כי השאלתים לו לקבעם סטעראטיפ [=כפי שהם] למען עשות לי שם"[24].

במעשה מכמיר לב מנסה זאקהיים להסב את תשומת לב הלומדים בתו"ת לחלקו שלו ביצירת הפירוש. הוא מוציא ספרון בן חמישה עשר עמודים, ובו טענותיו ותיאור עבודתו, בשם 'שיחה תמימה'. בעוד המוטו של פירוש תו"ת הוא: "תורת ה' תמימה משיבת נפש – למה היא משיבת נפש? שהיא תמימה"[25], משתמש זאקהיים בהמשכו של מדרש זה, ומציג אותו כמוטו על כריכת הספרון: "תורת ה' תמימה. אימתי היא תמימה? בשעה שהיא יוצאה מפי תמים"[26].

מקום הוצאת הספרון של זאקהיים ראוי אף הוא להתייחסות. זאקהיים הדפיס את ספרונו במונקץ', מרחק של מאות קילומטרים מפינסק. מדוע הוא החליט להרחיק נדוד מביתו לצרכי הדפסה? אמנם גם המרחק מפינסק לוילנה – שם הודפס תו"ת – אינו מבוטל, אך כשמדובר על ארץ אחרת מתלווים ללא ספק קשיים ביורוקרטים ואחרים, והדבר דורש הסבר, בעיקר מתוך הנחה שרצונו של זאקהיים הוא שקוראיו יהיו בעיקר לומדי הפירוש תו"ת. ניתן לתלות את העילה להדפסה במקום מרוחק בטעמים כלכליים: באותה תקופה הדפוס באזור מונקץ' היה זול בהרבה מדפוסים במקומות אחרים, ורבים הגיעו אז ממרחקים כדי להדפיס את ספריהם שם. ר"ב, שהיה בעצמו אדם אמיד, יכול היה גם להניח שפירושו יימכר; לעומתו, זאקהיים לא יכול היה להסתמך על רווחים עתידיים מספרונו, שייתכן שבכלל חולק חינם.

אמינותו של זאקהיים מוטלת בספק, והשתיקה הרועמת של ר"ב בנושא רק מחזקת את הפקפוק בטענותיו[27]. כמובן שלא סביר כי לאחר שר"ב הוציא את ספרו יהיה מי שיאמר כי קם אדם שאינו מוכר (גם לא לר"ב) וטען שיש לו חלק ביצירה, וגם בקיאותו של זאקהיים בספר שזה עתה יצא ממכבש הדפוס, והסבריו לפירושים תמוהים בתו"ת[28], מוכיחים כי אכן יש לו חלק בפירוש. מצד שני, ברור שלפחות חלק מטענותיו של זאקהיים כנגד ר"ב אין להן ביסוס[29]. אף כי אין בידינו להעריך את מידת השקעתו של זאקהיים בספר, נראה כי השנתיים שהקדיש זאקהיים לעריכת ספר אינן עומדות כלל למול זמן עבודתו של ר"ב - למעלה מעשר שנים[30]. לעומת זאת, יש לזקוף לזכותו של זאקהיים את העריכה המהודקת והמדוקדקת שעשה בתו"ת; אי אפשר להשוות את איכות ה'גימור' בתו"ת לגימור של ספרו הגדול של ר"ב 'מקור ברוך', אשר החזרות בו רבות לאין ספור וגורמות לקורא לטרחה יתירה[31]. בתו"ת כמעט שאין חזרות מסוג זה, להיפך - במקרה הצורך מפנה ר"ב להרחבה במקום אחר בתו"ת[32]. אמנם ייתכן שלא רצה להפנות לספר אחר שאיננו ביד הקורא, אך ב'מקור ברוך' קיימות חזרות לפעמים אפילו בהפרש עמודים בודדים בלבד!

בסופו של דבר נראה כי דווקא דרישותיו המוגזמות של זאקהיים, והרגשתו כי שני אבות לפירוש זה, גרמו לר"ב להתעלם לחלוטין מההסכם המקורי בין שניהם ולא להזכירו כלל. חוסר אזכור שמו תִסכל את זאקהיים מאוד, וספרון זה הלוחם את מלחמת כבודו האבוד נותר עדות אילמת לפרשיה אנושית וספרותית עצובה וכואבת.



--------------------------------------------------------------------------------


[1] אדרא רבה פרשת נשא קלד ע"א.


[2] ר"ב מציין בהקדמתו לתו"ת מספר ספרים הדומים לספרו, בהם ילקוט שמעוני, רביד הזהב (תקנ"א), הכתב והקבלה (תקצ"ז), והתורה והמצוה (מלבי"ם, תר"ד ואילך), ומסביר מדוע יש עדיין מקום לפירושו. הסדרה 'תורה שלמה' מאת הרב מ"מ כשר (תרפ"ז ואילך) היא מפעל אנציקלופדי כבד ומסורבל, ואינה שווה לכל נפש; היא מהווה מקור רחב-היקף ללימוד תורה שבכתב עם התושבע"פ, אך אין בה תחליף לפירוש שימושי, המחבר בין התורה לדברי חז"ל (הרב כשר נפטר בטרם השלים את מפעלו הענק. שלושים ושלושה הכרכים שהוציא בחייו מגיעים רק עד לאמצע חומש ויקרא, ובהם גם כרכי מילואים בנושאים מיוחדים. עד היום נדפסו ארבעים ושלושה כרכים - עד סוף חומש במדבר, וכרכים נוספים מעיזבונו של הרב כשר אמורים עוד לצאת לאור). ועי' מש"כ הרב חנוך טוביאס, 'התורה תמימה – היצירה, האמינות, המקורות', פעמי יעקב מה, ב"ב התש"ס, עמ' ס. אין ספק שיתרונו הגדול של תו"ת, שהשפיע באופן מכריע על הצלחתו, הוא הדפסתו צמוד לחומש עם תרגום אונקלוס ורש"י בפורמט קטן-יחסית. יתרון זה הוא גם יתרונו של פירוש 'העמק דבר' של הנצי"ב, שיצא לאור כעשרים שנה קודם תו"ת.


[3] ש"נ גאטליב, אהלי שם, פינסק התרע"ב, עמ' 54-53. חובה להדגיש כי לצד הפופולאריות של תו"ת יצאו עליו במהלך השנים עוררין, הן מצד האקלקטיות של הפירוש וחוסר ייחוס הפירושים שבו למקורותיהם, הן מצד חדשנותם של חלק מהפירושים ועוד; אך ענין זה לא יידון כאן כלל.


[4] שמעון דוד זאקהיים, 'שיחה תמימה – מאמר ביקורת על מעשה הספר 'תורה תמימה', מונקאטש [לצ"ש; 1902?]. עותק מקורי של הספרון קיים כנראה רק בספריה הלאומית בירושלים. תודתי לספרן ר' יוסי לייכטר על המצאת ספרון זה לידי, ועל הסיוע הביבליוגרפי התמידי שלו. כיום נסרק הספרון ל'אוצר החכמה'.


[5] מקור ברוך, פינסק תרפ"ח, עמ' תרלג.


[6] השם על כריכת הספרון הוא שמעון בלבד, אך במהלך הספר (עמ' 12-11) הוא מציין גם את שמו השני. שמו הפרטי המלא של ש"ד זאקהיים זהה לשם חותנו של רבה של פינסק הרב מרדכי זאקהיים (רבה של פינסק לפני חותנו של ר"ב), שמוזכר גם במקור ברוך, עמ' תקצג. עיין דעת קדושים, י"ט איזנשטאט, פטרבורג 1897-1898, עמ' 26-27. סביר אם כן להניח שש"ד זאקהיים היה בנו של הרב מרדכי זאקהיים והוא קרוי ע"ש אבי אמו.


[7] זאקהיים עמ' 3.


[8] הקדמת ר"ב לתו"ת, עמ' 18.


[9] זאקהיים עמ' 3.


[10] זאקהיים (שם) מתאר את מעשיו בתור המגיה והעורך: "בהערותי עשיתי שתי מהדורות... זולתי לויקרא מפרשת שמיני והלאה, ולחמש מגילות לא עשיתי כי אם מהדורה אחת", אך בהמשך (עמ' 10-9) הוא מזכיר את "המהדורה השניה אשר כתבתי בבקרי בשלישית... כי אנכי חפצתי לבקר את כל החומש שלישית, אך הרב הכותב אץ בי והפסיק מלאכתי בחומש ויקרא, וכן בחמש מגילות אשר לא בקרתין כי אם פַּעֲמַיִם".


[11] זאקהיים עמ' 3.


[12] שם.


[13] זאקהיים עמ' 5, 9, 15. גם בספרון עצמו הוא מכנה אותו כך. ראה עמ' 4, 8, 10, 12, 13.


[14] זאקהיים עמ' 3.


[15] אבות פ"ה מט"ו. עיין בהרחבה באדר"ן פרק מ.


[16] שם, עמ' 8. ראה גם דבריו בעמ' 5: "והתחננתי לו למחוק את הטעם הראשון... ולא שמע אלי, למען נַכֵּר טובתי ולמען הקטין מעשי". אולם דברי זאקהיים אינם ברורים כלל, משום שהדרשה 'לבנון זה ביהמ"ק' מופיעה למעלה בתו"ת באות ח', וקשה לראות במשפט שהובא באות ז': "ונראה דראה לנכון לדרוש כן, משום דעל סתם הר לא שייך שחשק לראותו ולתארו בשם 'טוב', ובודאי כיון בזה איזו כונה", את טענת זאקהיים שר"ב הבליע מעט מדבריו שם.


[17] זאקהיים מרמז לדברי ר"ב בסיום הקדמתו לתו"ת (עמ' י – המקום שבו ציפה זאקהיים לראות את שמו-שלו מתנוסס): "...וחס ליה מידה כזו לזרעא דאבא ולנצר משפחת חכמים וסופרים ובעלי מידות תרומיות...". זאקהיים משתמש בלעג שוב בכינוי 'זרעא דאבא' בעמ' 10.


[18] מרמז להסכמתו של הרב י"מ אפשטיין בעל ערוך השולחן (תו"ת חלק א [עמ' 20]): "בני משוש לבי, הרב – ר' ברוך שיחי'... עטר את החבור... בבינה יתירה אשר בלבו בחריפות ישרה ובבקיאות נמרצה". השווה למכתבו מי"א טבת התר"ם למו"ל הקובץ 'יגדיל תורה' באודסה, מ"א בעלינסאן: "וטוב ויפה ישקול דרכו במאזני צדק לבלי לקבל חידושי תורה כי אם על פי תעודת רב עיר (משום למגדר מילתא). אמנם חידושי תורה... של בני הרה"ג האברך ר' ברוך הלוי נ"י יכול להדפיס, כי ראויים להישמע ופרי לבבן הן" (הרב י"מ עפשטיין, כתבי ערוך השולחן, ירושלים התשס"ז, חלק המכתבים סימן לב).


[19] זאקהיים עמ' 4.


[20] שם. עיין בבלי תענית יד ע"ב (לגבי תעניות ציבור מפני הגשמים, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנד סעיף כ לגבי שאילת שלום בתשעה באב): "חברים אין שאילת שלום ביניהן. עמי ארצות ששואלין מחזירין להן בשפה רפה ובכובד ראש...".


[21] זאקהיים עמ' 5.


[22] יעקב בזק, 'על דרך כתיבת תורה תמימה', בתוך: יצחק רפאל (עורך) סיני סו ירושלים תשרי-חשוון התש"ל, עמ' צז הערה 7.


[23] זאקהיים שם, עמ' 15 בחתימת הדברים.


[24] זאקהיים שם, עמ' 5-4.


[25] מדרש תהילים יט ח. הובא בסוף הסכמתו של ערוה"ש: "הכי קרא שמו 'תורה תמימה' – לומר, כי היא תמימה ומשיבת נפש, וזהו פירוש הפסוק: 'תורת ה' תמימה משיבת נפש', לומר, כשתורה שכתב עם תורה שבעל פה תמימות יחד – אז היא משיבת נפש".


[26] שם: "...בשעה שהיא יוצאה מפי צדיק שהוא תמים".


[27] לעומת זאת, פרופ' מרק שפירא מקבל את טענותיו של זאקהיים כ'תורה לזאקהיים מסיני'! ('הבהרות לפוסטים הקודמים', פורסם בתאריך 16.1.08 http://seforim.blogspot.com/2008/01/cla ... ts-by.html).


[28] כמו ההסבר לציון הפסוק לראיית פני יהושפט לראיה כי ה' נושא פנים. עיין תו"ת במ' ו אות קמח ובזאקהיים עמ' 7.


[29] דוגמא יפה לכך, ניתן לראות בהערתו (עמ' 13): "ובשיר השירים א אות קמט כתב כי בענין הרחת הריח לא מצאנו בתוספת פועל נ.ת.ן. זולת כאן, וגבה ליבו לבלתי עיין בקונקורדנציא אשר בביתו ולראות כי יש 'הדודאים נתנו ריח' (שם ז יד) ו'הגפנים סמדר נתנו ריח' (שם ב יג)". אכן, מילים כדורבנות, לולא הבעיה כי ר"ב לא כתב כלל דבר מעין זה באף אחד מהמקורות שציין!


[30] בסוף שנת התרנ"ב היו בידו רק חומשי בראשית ושמות (מקור ברוך, עמ' 1998), כאשר את עבודתו הוא החל כבר בשנת התרמ"ז.


[31] כפי שכתב ר"ב עצמו (מקור ברוך, עמ' שיח) כדי להצדיק את שיטתו: "אומר כי בנוגע לטענתם הראשונה 'על דבר הִישנות במקומות שונים בהספר דברים או הערות וכו' – נראה לי לבטח, כי... באופן זה הלוא יחוס המחבר על טרחתו של הקורא, שלא יצטרך להפך ולחפש אחר אותם הדברים במקום אשר באו שם ראשונה; ולפעמים יתעצל הקורא או לא רוחו אז באותה השעה בטרדת החיפוש, ויעבור כאן מבלי קרוא ומבלי דעת הדברים ההם... כי בעת שיחזיק הקורא את החלק האחד, לא יהיה לפניו או ברשותו החלק האחר, שבו בא המשך הדברים השייכים לענין...".


[32] לדוגמא, בראשית טו אות א (עמ' ע) המפנה לבראשית ב אות לב (עמ' כד), אם כי גם במקרה זה הוא מרחיב בשמות טז אות כא (עמ' פב).

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=560

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11620
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי איש_ספר » א' נובמבר 06, 2011 2:10 am

שמעתי שבספר כוכבי יצחק שהיה מחסידי מונקאטש כותב על השע"ד שבזיוגו השני [ה"ה עם בת ראמ"ה מפינסק] נעשה גיס עם הגה"צ ר' שלמה שפירא ממונקאטש [אבי הדרכי תשובה] והוא פלא פלאות.

משמח לב
הודעות: 3
הצטרף: ד' אוקטובר 27, 2010 1:31 am

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי משמח לב » ג' דצמבר 13, 2011 11:51 am

איש_ספר כתב:שמעתי שבספר כוכבי יצחק שהיה מחסידי מונקאטש כותב על השע"ד שבזיוגו השני [ה"ה עם בת ראמ"ה מפינסק] נעשה גיס עם הגה"צ ר' שלמה שפירא ממונקאטש [אבי הדרכי תשובה] והוא פלא פלאות.


1. שע"ד - מאי משמע?
2. הנך תרי גיסי - כיצד?

לייטנר
הודעות: 4951
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי לייטנר » ג' דצמבר 13, 2011 7:55 pm

משמח לב כתב:
איש_ספר כתב:שמעתי שבספר כוכבי יצחק שהיה מחסידי מונקאטש כותב על השע"ד שבזיוגו השני [ה"ה עם בת ראמ"ה מפינסק] נעשה גיס עם הגה"צ ר' שלמה שפירא ממונקאטש [אבי הדרכי תשובה] והוא פלא פלאות.


1. שע"ד - מאי משמע?
2. הנך תרי גיסי - כיצד?


1. שערי דעה.
2. זה הפלא פלאות שציין אי"ס.

מהעבר
הודעות: 114
הצטרף: א' מאי 29, 2011 9:10 am

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי מהעבר » ה' פברואר 02, 2012 8:29 pm

בארחות רבינו הקה"י מובא שהחזו"א ביקש ממישהו בן פינסק שיספר לו סיפור על הרא"מ, והלה סיפר שבנותיו הלכו עם מטריה בשבת. ורא"מ עלה לבימה והכריז לפני כל הקהל בלשון חריפה, שהוא מסתייג ממעשה בנותיו יעו"ש.

לכאו' מקור הסיפור הוא מה שכתב האדר"ת שר' אליעזר משה עצמו הלך עם מטרייה והכריחו אותו לפרסם שחזר בו
ובמשך הזמן עבר האשמה לבנותיו

ידיעה בדרך אגב הספר שמע אליהו צונזרו בו דברים
קבצים מצורפים
CCF02022012_0000 (765x1024).jpg
CCF02022012_0000 (765x1024).jpg (196.27 KiB) נצפה 5269 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5872
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 02, 2012 8:47 pm

על השמטת התו"ת את חמיו הגרא"מ, ראה מש"כ כאן: viewtopic.php?f=7&t=3606&p=27296&hilit=%D7%9C%D7%90+%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9F#p27296

ובקשר להגרא"מ זי"ע אציין עוד כמה דברים.

בהגהות רבי אלעזר משה מפינסק שבת קיט,א מציין דברי שו"ע הרב בקו"א או"ח סי' רנ בענין מצוה בו יותר בשלוחו, שזה מצד כבוד השבת ג"כ, ונאמר במצות כבוד שבת יותר משאר מצוות, ומקלסם 'עי' היטב שו"ע שלה"ג ר"ז מלאדי בקו"א ותמצא נחת'. וסיפר מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, שפ"א אמרו לפני הגרי"ז דהג"ר אלעזר משה הלוי זצ"ל הנ"ל שהיה מתנגד חריף לחסידות מקלס כאן את דברי הרב בעל התניא. והגיב הגרי"ז: שו"ע הרב דארף ניט הסכמות.

שמעתי מהגרמ"צ ברגמן שליט"א, שמרן החזו"א החשיב מאוד את הגהותיו של הגרא"מ הנ"ל, ואמר לו שילמד כסדר מהרש"א, ועל הגהות ר' אלעזר משה לא ידלג, ובפרט במס' שבת, ע"כ.

על עובדת התנגדותו לחסידות, ידועה העובדא שראה פעם מסיבת מרעים חסידית בפסח שני, והתבטא: פסח שני הוא לאיש אשר היה טמא או בדרך רחוקה...

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4811
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי מיללער » ו' פברואר 24, 2012 5:32 pm

הובא לעיל אודות חתנו של רא"מ מפינסק הבלתי מוכר בשם ר' חיים טייטלבוים, והרב חרט הוסיף שככל הנראה זה טעות לפי מה שמשמע משו"ת עזרת ישראל שחתנו של רא"מ שמו היה 'משה' טייטלבוים, נשא את מרת 'מרים' בתו של הרא"מ והוליד ממנה ד' בנים ולבסוף התגרשו, אבל הרב חיס פקפק על הנחה זו שלכאורה מההקדמה בספר של רא"מ אהל משה נראה שאכן היה לו חתן בשם חיים עיי"ש.

הנה אעתיק מה שפרסם היום אחד בשם 'דניאל יוסף טייטלבוים' על פרסומי האי-מייל של ג'ואיש-ג'ן שיכול לשפוך מעט אור על זה:

Dear members of the Rabbinic Genealogy Special Interest Group.

I am writing to investigate any potential connection that my family
has with the Rabbi Elazar Moshe HORWITZ (Hurwitz, Horowitz) 1818-1890.
My cousin who lives in Texas told me that her grandfather, who was a
Teitelbaum (actually spelled his name Teutelbaum), told her that his
grandfather was a famous rabbi from Pinsk. She also said that her
father, Morris, was named for him (Moshe) and that my grandfather
(Maurice: hebrew name Lazar Moshe) was also named for him). I know
that my great great grandfather was Chaim Eleazer Teitelbaum who was
married to Malka Hurwitz (this is found on my great great uncle's
marriage certificate). While I was brousing the Family Trees of the
Jewish People on jewishgen.org, I found two entries where Elazar Moshe
Horwitz could have been mentioned: both had the exact same death date:
23 July 1890. One tree just had the last name: Hurwitz, with one
daughter being married to a "Haim Taitlboim". The other tree had more
detail, with the Rabbi's name and his parents Zvi Horowitz and his
wife Reizel
.

תרגום חפשי: אני כותב היום לחקור שאלת השתייכות משפחתינו להרב ר' אליעזר משה הורוויץ (תקע"ח-תר"ן). ש"ב המתגוררת בטקסס סיפרה לי שזקינה שגם הוא היה 'טייטלבוים' אמר לה שזקינו היה רב מפורסם בעיר פינסק והוסיפה שאביה 'מאריס' היה נקרא ע"ש זקנו הזה (משה) - אני יודע שהסבא רבא שלי 'אליעזר משה' גם הוא היה נקרא על שמו -.

יודע אני שאבי אבי זקני היה 'חיים אליעזר טייטלבוים' שנשא את מרת 'מלכה הורוויץ' (ראיתי זה על תעודת נישואי אבי זקני), כשחפשתי על אליני יחס משפחתית מצאתי שלכאורה מדובר בר' אליעזר משה הורוויץ אב"ד פינסק וכו' עד כאן הנצרך לענינינו.

ממה שנראה נוכל לנחש שלרא"מ היה 'שני בנות' נשואות לטייטלבוים; מרים שנזכרה בשו"ת עזרת ישראל נישאה למשה ט"ב ולהם ד' 'בנים', ומלכה נישאה לחיים 'אליעזר' ט"ב, וה' יאיר עינינו.

הגהמ
הודעות: 1264
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי הגהמ » ד' יוני 14, 2017 6:38 pm

ראיתי שבזכרונותיו הנוספות של המטיף הלאומי רצ"ה מסליאנסקי (שפורסמו מעל דפי 'הדואר' בהמשכים בשנות תרצ"ג-ה) הוא כותב שבתקופה שבה שימש כמורה עברית בפינסק התקרב מאד להגרא"מ ונהיה כא' מבני ביתו. הוא מפליג שם בשבחו ומתארהו כאיש בעל רעיונות גדולים על החיים בכלל ועל החיים היהודיים בפרט, וכמתמטיקאי נפלא ומדקדק מצויין (זה מתאים למש"כ ר"ב עפשטיין עליו בקו' נחל דמעה שלו). לפי עדותו של מסליאנסקי הוא בילה איתו שעות רבות בדיון בדקדוק העברי ובהבהרת קטעים קשים בתנ"ך, תוך שימוש בשיטות המפרשים המודרניים.

הוא כותב שם שהחרדים הקנאים והחסידים האדוקים לא היו מרוצים ממנו וראו אותו בחשדנות, אבל הידע הרב שלו בתלמוד ומעשיו הצדיקים הגנו עליו, והם לא יכלו לעשות לו שום נזק. הוא גם מוסר שם שבאותו זמן יצא הגרא"מ בפומבי נגד מנהגים שונים כמו כפרות ותשליך, ושהוא התרגז במיוחד עם התפילה שנאמר לפני תקיעת השופר שמוזכר בה שמות מלאכים זרים (אני מנחש שהכוונה לישוע שר הפנים), וציווה שלא לאומרה בכל בתי הכנסיות.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4811
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: חמיו של בעל ה'תורה תמימה'

הודעהעל ידי מיללער » ד' ינואר 10, 2018 11:13 pm

איש_ספר כתב:
לייבל כתב:לא היו לו ילדים.

היו לו ארבעה ילדים
http://faculty.biu.ac.il/~barilm/I2952.html

הקישור כבר לא עובד, הנה קישור למאמרו של הרב איתם הי"ד הנקין לתולדות משפחתו וצאצאיו של הגאון בעל ערוך השלחן זצ"ל:
https://eitamhenkin.wordpress.com/2012/ ... -%D7%91-2/

ובקיצור מה שמסכם על ילדיו של התורה תמימה:
רבי ברוך עפשטיין: בתו צילה היתה נשואה לנחום בקשטנסקי מניו יורק (בניהם, אהרן ויעקב בקסט, התגוררו אף הם בניו יורק וכיהנו כפרופסורים). בנו אלעזר משה התגורר בלנינגרד (=סנט פטרבורג). שני ילדיו האחרים, פייגל ומאיר, נפטרו בצעירותם.


הנה מצאתי מכתב מעניין בכת"י של הרב מנחם מ. כשר לחיים בלוך משנת תש"ב, והנני מעלהו פה עם העתקה אות באות כפי מה שידי מגעת:
תמונה
ב"ה
ה' וירא
ידידי יקירי!

ע"ד ר"ב עשפטיין אין לי ידיעה ברורה, יודע אני שיש לו פה בת גרה בבורו פארק, יכול להודע אצל הרב שלום משה שפירא 1517 44th st. Bklyn WI6-9268
והיא בטח יודעת האמת.
וע"ד יום פטירתו של הראגאטשובער חושבני שבאגודת הרבנים או במארגען זשורנאל ידעו.
בכבוד רב, ידידו מנחם כשר


לכאורה מדובר בבתו צילה בקשטנסקי הנ"ל, מדובר בשותומ"צ?

סוקולקה
הודעות: 273
הצטרף: ג' אוגוסט 14, 2012 9:50 pm

Re: הגאון רבי אליעזר משה הורוויץ מפינסק וחתניו

הודעהעל ידי סוקולקה » ד' ינואר 10, 2018 11:44 pm

צילה בקשטנסקי הביאה לדפוס את התורה תמימה בניו-יורק ,תרפ"ח
הבת השנייה ייסדה בפינסק גימנסיה לבנות יהודיות


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חלמישצור, מלאעולם, פרשנדתא ו־ 23 אורחים