עמוד 1 מתוך 2

הג"ר מאיר שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' נובמבר 04, 2011 1:31 pm
על ידי חשוון
ב"ה

תולדותיו ידועים.

כאן אבקש להביא מקורות כמו ספרים ומאמרים שחוברו עליו ועל פועלו או גם וגם, וכן על ישיבת "חכמי לובלין" שהקים ומפעל ה"דף היומי".

ועוד אשאל: האם מישהו יודע על הגדולים שר' יהודה מאיר ביקש מהם ברכה לפתיחת ישיבתו?

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' נובמבר 04, 2011 2:01 pm
על ידי מגיב_בעלמא
א. בזמנו ראיתי כותבים שהגרי"ם ז"ל נתפס לברסלב בערוב ימיו וגם היה מתפלל בליל ר"ה יחד עם ר' יצחק ברייטר הי"ד בבית הכנסת בברסלב בלובלין, האם הדברים מובאים בשום מקום, מה גם שהיה נכד של רבי פנחס מקוריץ זי"ע אשר כידוע היה מתנגד גדול לברסלב.

ב. עוד ראיתי כותבים שאביו של הגרי"ם ז"ל הגיע לאחר השואה לא"י האם משהו יודע לאשר זאת.

ג. בנוגע לדף היומי אם נועץ במישהו, קראתי בזמנו שנועץ בחפץ חיים והחפץ חיים מאוד שיבח את הרעיון וגם ציווה עליו לאחר ולא להגיע בזמן לאסיפת הכנסייה וכאשר נכנס הגרי"ם קם החפץ חיים לכבודו, וכך התקבל הרעיון כאשר ראו איך החפץ חיים מכבדו.

ד. ובכל אופן שמעתי ממקור מוסמך שבעת אשר הופיע רעיון הדף היומי הייתה התנגדות גדולה לזה באמרם שיזניחו את דרך העיון.

ה. עוד שמעתי ממקור שהגרי"ם ז"ל היה נותן סכום נכבד לכל מי שידע לחזור על השיעור כללי שאמר, ולפלא שלא ראיתי בשום מקום שציינו לדבר זה.

מי בעל דברים.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' נובמבר 04, 2011 2:19 pm
על ידי מגיב_בעלמא
ובהתקרב ימי החנוכה ארשום ווארט ששמתי משמו כאשר חסר לי חלק כל שהוא שלא ידעתי מקומו.

ידוע הקושיא מדוע באמצע סוגיא דחנוכה (כ"ב עמוד א) מביאה הגמ' את המימרא אבל נחשים ועקרבים אין בו, ואמר הגרי"ם ז"ל לתרץ שהרי לבטח לא רצה יהודה להורגו ליוסף ומדוע זרק אותו לבור מלא נחשים ועקרבים ובהכרח צריך לומר שלא ראה שיש שם נחשים ועקרבים ומזה ראיה שאין העין שולטת בלמעלה מעשרים אמה ומוכרח כדברי הגמ' שם שאין להדליק בגובה עשרים אמה.

והנה הגרי"ם ז"ל הוסיף בזה וביסס את דבריו הנ"ל על סמך סוגיא בקדשים שסתם בור הכוונה לעשרים אמה ופרח לי היכן סוגיא זו והיכן מופיע שסתם בור עשרים אמה הוא.
אשמח מאוד אם מישהו יחזיר לי אבידתי אשר יש בה חפץ.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' נובמבר 04, 2011 3:33 pm
על ידי פרוזבול
כתי' 'וישליכו אותו הבורה' ובסופ"ק דתמיד מבואר דהשלכה היא כ' אמה.
אך כמדומה שאמרה זו מובאת בשם הגר"א.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' נובמבר 04, 2011 4:08 pm
על ידי מגיב_בעלמא
ייש"כ גדול החייתני.

לא מצאתי את זה בשם הגר"א ובפרט שקושיא מעיקרא ליתא שהרי הגמ' שם מעתיקה כל השמועות של רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום.
כך שאין הקושיא גדולה כל כך והוא מתאים יותר לחסידשיער ווארט לכבוד חנוכה.

ובכל אופן שוב ייש"כ.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ש' נובמבר 05, 2011 8:11 pm
על ידי לייבל
מגיב_בעלמא כתב:ובהתקרב ימי החנוכה ארשום ווארט ששמתי משמו כאשר חסר לי חלק כל שהוא שלא ידעתי מקומו.

ידוע הקושיא מדוע באמצע סוגיא דחנוכה (כ"ב עמוד א) מביאה הגמ' את המימרא אבל נחשים ועקרבים אין בו, ואמר הגרי"ם ז"ל לתרץ שהרי לבטח לא רצה יהודה להורגו ליוסף ומדוע זרק אותו לבור מלא נחשים ועקרבים ובהכרח צריך לומר שלא ראה שיש שם נחשים ועקרבים ומזה ראיה שאין העין שולטת בלמעלה מעשרים אמה ומוכרח כדברי הגמ' שם שאין להדליק בגובה עשרים אמה.

והנה הגרי"ם ז"ל הוסיף בזה וביסס את דבריו הנ"ל על סמך סוגיא בקדשים שסתם בור הכוונה לעשרים אמה ופרח לי היכן סוגיא זו והיכן מופיע שסתם בור עשרים אמה הוא.
אשמח מאוד אם מישהו יחזיר לי אבידתי אשר יש בה חפץ.

הווארט הנ"ל מובא בשמו בס' ניצוצי אור המאיר עמ' צג.
מגיב_בעלמא כתב:א. בזמנו ראיתי כותבים שהגרי"ם ז"ל נתפס לברסלב בערוב ימיו וגם היה מתפלל בליל ר"ה יחד עם ר' יצחק ברייטר הי"ד בבית הכנסת בברסלב בלובלין, האם הדברים מובאים בשום מקום, מה גם שהיה נכד של רבי פנחס מקוריץ זי"ע אשר כידוע היה מתנגד גדול לברסלב.

בס' הנ"ל עמ' שטז נכתב "נטיה מיוחדת היתה לרב לחסידות ברסלב וחיבה מיוחדת הגה לנאמניה".

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ש' נובמבר 05, 2011 8:21 pm
על ידי עורך-תורני-מתלבט
מגיב_בעלמא כתב:א. בזמנו ראיתי כותבים שהגרי"ם ז"ל נתפס לברסלב בערוב ימיו וגם היה מתפלל בליל ר"ה יחד עם ר' יצחק ברייטר הי"ד בבית הכנסת בברסלב בלובלין, האם הדברים מובאים בשום מקום, מה גם שהיה נכד של רבי פנחס מקוריץ זי"ע אשר כידוע היה מתנגד גדול לברסלב.

מי בעל דברים.


כרגיל, אין אמת בשמועותיהם - וכבר עסקו כאן אי-פעם בספר שבחו-של-צדיק ומהימנותו - מה שכן היה שבראש השנה, איפשר הגר"מ לבחורי ברסלב להתקבץ בישיבה. לפרטים בספרו של תלמידו ר"ד הלחמי-וייסבורד 'יחל ומחוללו'.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ש' נובמבר 05, 2011 8:59 pm
על ידי פגע רע
פרוזבול כתב:כתי' 'וישליכו אותו הבורה' ובסופ"ק דתמיד מבואר דהשלכה היא כ' אמה.
אך כמדומה שאמרה זו מובאת בשם הגר"א.

בתורה תמימה פרשת וישב כ"כ מדיליה.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ש' נובמבר 05, 2011 9:14 pm
על ידי פרוזבול
מגיב_בעלמא כתב:ייש"כ גדול החייתני.

לא מצאתי את זה בשם הגר"א ובפרט שקושיא מעיקרא ליתא שהרי הגמ' שם מעתיקה כל השמועות של רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום.
כך שאין הקושיא גדולה כל כך והוא מתאים יותר לחסידשיער ווארט לכבוד חנוכה.

ובכל אופן שוב ייש"כ.


הגר"מ שטרנבוך מביא זאת בספרו 'טעם ודעת' בשם הגר"א.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ש' נובמבר 05, 2011 10:07 pm
על ידי היא שיחתי
יש ספר של מנדלבוים עם חידו"ת וקרובי משפחתו

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 12:53 am
על ידי חיים
מגיב_בעלמא כתב:א. בזמנו ראיתי כותבים שהגרי"ם ז"ל נתפס לברסלב בערוב ימיו וגם היה מתפלל בליל ר"ה יחד עם ר' יצחק ברייטר הי"ד בבית הכנסת בברסלב בלובלין, האם הדברים מובאים בשום מקום, מה גם שהיה נכד של רבי פנחס מקוריץ זי"ע אשר כידוע היה מתנגד גדול לברסלב.

כפי שכבר הגיב 'עורך', הגרי"מ הרשה לקיים את הקיבוץ בישיבה, וממילא התפלל שם גם הגרי"מ. מספרים שהיה זה לאחר שאדמו"ר "אמרי אמת" מגור מסר לו על גירסא שונה בכת"י מדרש פינחס שברשותו.
שמעתי פעם, כי בפעם הראשונה שהתקיים ה'קיבוץ' ביח"ל, השאירו מהפכה גדולה במקום. נענה הגרי"מ ואמר שעתה נתיישבה לו הקושיא הידועה על הפסוק "ומושב בני ישראל... ארבע מאות שנה", והרי רק מאתים ועשר שנה היו שם. אך התירוץ שאכן רק מאתים ועשר שנים היו שם, אך "מושב", הם השאירו לארבע מאות שנה.
מכירים כזה סיפור?

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 1:11 am
על ידי מגיב_בעלמא
סיפר לי חסיד ברסלב ששמע מזקני החסידים שהגרי"מ ז"ל בליל ר"ה היה מתפלל עם הקיבוץ וביום היה מתפלל בבית כנסת מרכזי בלובלין בתור רבה של לובלין.
לדעתו הדברים ידועים שבצאת נשמתו ביקש הגרי"מ ז"ל לשיר שירי דבקות של ברסלב כמו"כ מקובל בברסלב שהגרי"מ ז"ל היה נוהג לומר תיקון הכללי.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 1:26 am
על ידי חיים
אבל הקיבוץ היה בישיבת יח"ל, אז מה התימה?
קראתי פעם שאכן הוא הצטרף פעם למנין של התיקון הכללי בקיבוץ ביח"ל. אבל מישהו שמע שהיה נוהג לומר תיקון הכללי, סתם ביום רגיל.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 1:34 am
על ידי שיבר
מגיב_בעלמא כתב:ג. בנוגע לדף היומי אם נועץ במישהו, קראתי בזמנו שנועץ בחפץ חיים והחפץ חיים מאוד שיבח את הרעיון וגם ציווה עליו לאחר ולא להגיע בזמן לאסיפת הכנסייה וכאשר נכנס הגרי"ם קם החפץ חיים לכבודו, וכך התקבל הרעיון כאשר ראו איך החפץ חיים מכבדו.


להטמעת סדר הלימוד יש לזקוף הרבה לזכותו של האדמו"ר, מגור שבר"ה תרפ"ד, היום בו נקבע להתחלת הסדר, נטל גמ' ברכות (ואמר הנני הולך לקיים מצוות חכמים?) ופנה ללמוד סדר הדף היומי.

[בר"ה השתא, נלב"ע הישיש ר' וולעוול אייזנבאך, שכתבו עליו שלמד הדף היומי למן היום הראשון, וכמעט שהשלים אחד עשר מחזורים - צ"ע בעקבות מי התעורר ללמוד הדף היומי כבר ביום הראשון (?)]

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 1:55 am
על ידי מגיב_בעלמא
האם נכון לקבוע שהדף היומי התקבל בעיקר אצל החוגים החסידיים?

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 2:57 am
על ידי איש_ספר
שיבר כתב:
מגיב_בעלמא כתב:ג. בנוגע לדף היומי אם נועץ במישהו, קראתי בזמנו שנועץ בחפץ חיים והחפץ חיים מאוד שיבח את הרעיון וגם ציווה עליו לאחר ולא להגיע בזמן לאסיפת הכנסייה וכאשר נכנס הגרי"ם קם החפץ חיים לכבודו, וכך התקבל הרעיון כאשר ראו איך החפץ חיים מכבדו.


להטמעת סדר הלימוד יש לזקוף הרבה לזכותו של האדמו"ר, מגור שבר"ה תרפ"ד, היום בו נקבע להתחלת הסדר, נטל גמ' ברכות (ואמר הנני הולך לקיים מצוות חכמים?) ופנה ללמוד סדר הדף היומי.

[בר"ה השתא, נלב"ע הישיש ר' וולעוול אייזנבאך, שכתבו עליו שלמד הדף היומי למן היום הראשון, וכמעט שהשלים אחד עשר מחזורים - צ"ע בעקבות מי התעורר ללמוד הדף היומי כבר ביום הראשון (?)]

קראתי או שמעתי, שר' מאיר שפירא הציע את הרעיון לפני הח"ח קודם שהעלהו בכנסיה הגדולה, הח"ח התרגש מהרעיון ואמר לר' מאיר שפירא שהוא מבקש ממנו כי בהכנסו לכנסיה הגדולה יאחר במכוון בכמה רגעים, וכך היה. כאשר נכנס ר' מאיר שפירא, עמד הח"ח מלוא קומתו, וכיון שעמד הח"ח עמדו כולם לכבודו, וכך כניסתו של ר' מאיר שפירא לאולם הכינוסים היתה ברושם גדול, הח"ח עשה את כל זה כדי שדבריו של רמ"ש, אודות הרעיון לדף היומי, אותם עמד לשאת בכינוס ההוא יתקבלו בקשב רב, יותר מאשר עוד רעיון של רב בעיירה פולנית קטנטנה (כמדומה שהיה אז רב בסאניק). האם הסיפור ידוע? (אמנם שמו של ר' מאיר כדרשן גדול כבר היה נודע אז, כפי הנשמע)
-----
חלק מרכזי ברעיון של הדף היומי, מלבד ההספק והקביעות, היה שע"י כך יהודים שיפגשו בינהם ידברו בדברי תורה, משום שכולם יעסקו באותה סוגיא.
באיזה מידה הצליח רעיון זה?
מהיום שהחלו שיעורי העיון של דף היומי, יש יותר תזוזה בכיוון, אבל עדין נראה שהמרחק בין הרעיון למציאות די גדול.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 1:39 pm
על ידי חיים
איש_ספר כתב:חלק מרכזי ברעיון של הדף היומי, מלבד ההספק והקביעות, היה שע"י כך יהודים שיפגשו בינהם ידברו בדברי תורה, משום שכולם יעסקו באותה סוגיא.
באיזה מידה הצליח רעיון זה?

הרעיון הצליח מבחינה זו, שלומדי הדף היומי בכל מקום שבו הם מגיעים, מוצאים הם שיעור תורני, באותה סוגיא ממש שבה הם אוחזים. גם זה משהו.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 2:12 pm
על ידי עשוי לנחת
מלבד כל התועליות שבדף היומי הנ"ל, יש גם תועלת לבני תורה; אני כאברך בהתבונני על מרחבי הש"ס הענק, הרמתי ידים מראש, אך לאחר שחשבתי על רעיון הדף היומי, החלטתי שצריך להתקדם לאט לאט, ואמנם כשבן אדם מקבל על עצמו ללמוד כל יום דף אחד, זה מאוד קשה להחזיק מעמד באופן עקבי, אך אם נצמדים לדף היומי, יש כמין 'מחייב' להספיק כל יום דף, ובמקרה של חסרון להשלימו אחר כך. וכך דף אחר דף 'כבשתי' את הש"ס.

[ויש שיאמרו ובצדק שכשנלחצים לגמור דף כל יום, לבסוף לומדים את הדף באופן שטחי יותר, אמת, אך לכאורה זה עדיף ללמוד ש"ס באופן קצת שטחי, מאשר למרוח את הזמן על שטויות, ובאמת אחרי שלומדים את הש"ס פעם אחת, רואים שזה לא כזה ענק ולא מתיאשים, ואז אפשר להתחיל ללמוד שוב באופן יותר מעמיק, נמצא שהלימוד השטחי עוזר ללימוד המעמיק.]

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 2:37 pm
על ידי חיים
עשוי לנחת כתב:מלבד כל התועליות שבדף היומי הנ"ל, יש גם תועלת לבני תורה

זה שיש תועלת לבני תורה, זה ברור. השאלה מה התועלת לבעלי בתים בלימוד של דף שלם ליום ב-45 דקות?

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 4:01 pm
על ידי עשוי לנחת
חיים כתב:
עשוי לנחת כתב:מלבד כל התועליות שבדף היומי הנ"ל, יש גם תועלת לבני תורה

זה שיש תועלת לבני תורה, זה ברור. השאלה מה התועלת לבעלי בתים בלימוד של דף שלם ליום ב-45 דקות?

אתה בטח לא חושב שכל הבעלי בתים היום בלי הדף היומי היו לומדים יותר מכך, הלא כן?!
ומה רע ללמוד דף היומי ב45 דק'?
הגאון ר' מיכל זילבר אמר לנו פעם שללמוד עמוד גמ' אפשר ב20 דקות, עמ' גמ' עם תוס' ב30 דקות, עמ' גמ' עם דברים בטלים אין לזה קיצבה...
אז אם יש מגיד שיעור לענין, למה שלא ילמדו דף ב45 דק'? ובפרט כשהמג"ש מדרבנן את העוילם להשתתף בשיעור, למה לא?!

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 7:57 pm
על ידי לייבל
עוד על הקשר של הגר"מ שפירא לברסלב ראה כאן (מתוך הספר מאיר באהבה):
מאיר באהבה.JPG
מאיר באהבה.JPG (100.41 KiB) נצפה 35228 פעמים

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 8:42 pm
על ידי חוקר
חיים כתב:כפי שכבר הגיב 'עורך', הגרי"מ הרשה לקיים את הקיבוץ בישיבה, וממילא התפלל שם גם הגרי"מ.
מספרים שהיה זה לאחר שאדמו"ר "אמרי אמת" מגור מסר לו על גירסא שונה בכת"י מדרש פינחס שברשותו.


לפי הסיפור רמ"ש ראה על שולחן הא"א לקוטי מוהר"ן ואמר שמובא בספרי קוריץ, כשהיו מדברים מר' נחמן מברסלב היה אומר פע פע.
אמר הא"א שלו יש את הכת"י ומובא שם כשהיו מדברים על ר"נ וכו', כלומר נגדו.
אבל הסיפור לא יתכן, גם במדרש פנחס הישן הנוסח: על!
נראה, שהרמ"ש הבין תחילה שעל היינו שדברו עליו וספרו ממנו סיפורים, ועל זה מחה המוחה, והא"א ביאר לו שעל בא כאן במשמעות נגדו.
אגב, לפי סדר השנים לא נראה שמדובר בר"פ מקוריץ שאמר פע פע, אלא בתלמידו הרה"ק רפאל מברשיד, וידוע שבכתבי קוריץ קשה להבדיל לעיתים אם מדובר על הרב או תלמידו.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' נובמבר 06, 2011 8:47 pm
על ידי לייטנר
.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ה' אוקטובר 26, 2017 5:37 pm
על ידי הא לחמא עניא
ערב יומא דהילולא רבה של האי צדיק נשגב:
כ"ק האדמו"ר בעל הישועות משה מויזניץ זי"ע אמר פעם לתלמידו החביב הרב מרדכי גנוט שליט"א תחת אחד השיחים, שאם היה ביכלתו ובכוחו היה מארגן לימוד דף היומי שילמדו זאת לכה"פ במשך חצי יום בעיון ובעמקות, ומאוד מיצר ע"כ שלימוד הדף היומי נהיה למקסימום שעה ביום בזמן שהיו יכולים ללמוד ביתר שאת וביתר עז במשך כמה שעות ביום, ואז היו מרוויחים הן ידיעת התורה שזוכים לסיים הש"ס, והן שילמדו זאת לא רק מקופיא אלא בעיון ובעמקות.
ודפח"ח.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 1:54 am
על ידי משוש דורים
מי יודע מה עלה בגורלה של אשתו הרבנית.
אביו ר' יעקב שמשון שרד את השואה כידוע.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 10:50 am
על ידי הא לחמא עניא
באיזה שנה הוא פתח את ישיבת חכמי לובלין???
ובאיזה שנה הוא הגה ופרסם את רעיון לימוד הדף היומי???
ומאיזה ראש השנה התחילו ללמוד את הדף [כידוע הסיפור עם האמרי אמת בליל ר"ה שביקש גמ' ברכות].

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 11:31 am
על ידי דלי דלות
עשוי לנחת כתב:
חיים כתב:
עשוי לנחת כתב:מלבד כל התועליות שבדף היומי הנ"ל, יש גם תועלת לבני תורה

זה שיש תועלת לבני תורה, זה ברור. השאלה מה התועלת לבעלי בתים בלימוד של דף שלם ליום ב-45 דקות?

אתה בטח לא חושב שכל הבעלי בתים היום בלי הדף היומי היו לומדים יותר מכך, הלא כן?!
ומה רע ללמוד דף היומי ב45 דק'?
הגאון ר' מיכל זילבר אמר לנו פעם שללמוד עמוד גמ' אפשר ב20 דקות, עמ' גמ' עם תוס' ב30 דקות, עמ' גמ' עם דברים בטלים אין לזה קיצבה...
אז אם יש מגיד שיעור לענין, למה שלא ילמדו דף ב45 דק'? ובפרט כשהמג"ש מדרבנן את העוילם להשתתף בשיעור, למה לא?!


ראה דברי רש"י (שבת לא. ד"ה קבעת):
'קבעת עתים לתורה' לפי שאדם צריך להתעסק בדרך ארץ, שאם אין דרך ארץ אין תורה, הוצרך לקבוע עתים לתורה דבר קצוב, שלא ימשך כל היום לדרך ארץ.
וללא ספק, זוהי עיקר התועלת בקביעות עתים לתורה על פי סדר דף היומי.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 11:33 am
על ידי דלי דלות
הא לחמא עניא כתב:באיזה שנה הוא פתח את ישיבת חכמי לובלין???
ובאיזה שנה הוא הגה ופרסם את רעיון לימוד הדף היומי???
ומאיזה ראש השנה התחילו ללמוד את הדף [כידוע הסיפור עם האמרי אמת בליל ר"ה שביקש גמ' ברכות].


1. הנחת אבן הפינה ל"ג בעומר תרפ"ג. חנוכת הבית - כ"ט סיון תר"ץ.
2. כנסיה הגדולה הראשונה אלול תרפ"ג.
3. ראש השנה תרפ"ד. ראה ספר אמרי אמת ראש השנה תרפ"ד.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 11:34 am
על ידי דלי דלות
משוש דורים כתב:מי יודע מה עלה בגורלה של אשתו הרבנית.
אביו ר' יעקב שמשון שרד את השואה כידוע.

1. הרבנית ע"ה נפטרה באותה שנה - סיון תרצ"ד.
2. אביו הרה"ח ר' יעקב שמשון ע"ה אכן נפטר ברומניה לאחר השואה בשנת תש"ח - כמדומני.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 1:06 pm
על ידי בערל
בלוח דבר בעתו מביא רעיון בשם אומרו (איני זוכר בשם מי) ר"מ שפירא נפטר ביום ז' חשון שבו מתחילים לבקש על הגשמים כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, והרמז שבזכות רבי מאיר אפילו 'אחרון שבישראל' היינו האיש הפשוט ביותר יכול יגיע לנהר פרת היינו לבבל שגם הוא יהיה לו שייכות לתלמוד בבלי.

דבר מענין מוצאים בהסכמות ומכתבים של רבי שפירא שנהג לחתום את התאריך ואת הדף היומי, ראה לדוגמא בהסכמתו לספר פרדס יוסף

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 1:12 pm
על ידי בערל
חיים כתב:
איש_ספר כתב:חלק מרכזי ברעיון של הדף היומי, מלבד ההספק והקביעות, היה שע"י כך יהודים שיפגשו בינהם ידברו בדברי תורה, משום שכולם יעסקו באותה סוגיא.
באיזה מידה הצליח רעיון זה?

הרעיון הצליח מבחינה זו, שלומדי הדף היומי בכל מקום שבו הם מגיעים, מוצאים הם שיעור תורני, באותה סוגיא ממש שבה הם אוחזים. גם זה משהו.

דבר שבשגרה היא לראות כשיושבים בשמחה וכדו' כמה יהודים מסביב לשולחן מעלה מישהו שאלה בדף היומי ומתפתח שיחה תורנית נפלאה.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 2:27 pm
על ידי סוקולקה
שמעתי במשפחת אשתי שתחי' שאחד מאבותיהם הוא זה שחשב על הרעיון של הדף היומי ודיבר על זה עם הרי"ם שפירא מלובלין שאליו היה מקורב בגין תפקידו בארגון אגודת ישראל.
לא יודע מה הרמת אמינות של השמעוה הזאת אבל האם יש לקוראים איזה שהוא מקור לגבי תחילת הרעיון (או אם הרב עצמו כתב על זה) ?

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 2:33 pm
על ידי מחולת המחנים
סוקולקה כתב:שמעתי במשפחת אשתי שתחי' שאחד מאבותיהם הוא זה שחשב על הרעיון של הדף היומי ודיבר על זה עם הרי"ם שפירא מלובלין שאליו היה מקורב בגין תפקידו בארגון אגודת ישראל.
לא יודע מה הרמת אמינות של השמעוה הזאת אבל האם יש לקוראים איזה שהוא מקור לגבי תחילת הרעיון (או אם הרב עצמו כתב על זה) ?

יש אומרים שהסופר ר' זושא פרידמן הוא שהעלה את הרעיון באחד מעיתוני התקופה, ורבי מאיר שפירא אימץ את הרעיון והוא שהביא אותו בפני הכנסיה הגדולה, דבר שכמובן גרם להתקבלות הרעיון בציבור.

---
מצאתי כעין זה במאמרו של ר' אליעזר כ"צמאן בישורון כרך ט"ו עמ' תת"כ, עיי"ש עוד.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 3:34 pm
על ידי אותה אבקש
יתכן וכבר הוזכר לעיל האמרי אמת כתב רעיון זה
במכתב כו"כ שנים לפני הכרזת המהר"ם שפירא .

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 3:43 pm
על ידי חבר פורום אוצר החכמה
העיקר יגדיל תורה ויאדיר, בין אם על ידי פלוני בין אם ע"י אלמוני.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ו' אוקטובר 27, 2017 11:23 pm
על ידי אינגערמאן
הרעיון של הדף היומי היה של רבו המובהק של רבי מאיר ה"ה הרה"ק מטשורטקוב זי"ע ואמר לרבי מאיר שאם הוא ידבר מזה בכנסיה הגדולה יחשבו שזה רק בשביל חסידי טשורטקוב אבל אם רבי מאיר יגיד את זה יקבלו את זה

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' אוקטובר 29, 2017 12:39 am
על ידי דמשק
אותה אבקש כתב:יתכן וכבר הוזכר לעיל האמרי אמת כתב רעיון זה
במכתב כו"כ שנים לפני הכרזת המהר"ם שפירא .

תיתי ספר וניחזי

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: א' אוקטובר 29, 2017 1:15 am
על ידי אותה אבקש
בספר "אוסף מכתבים" מהאמרי אמת מכתב א' - " ואולי יהיה יותר חיזוק לדבר באיזה בתי החסידים כשילמדו רובם בשעה זו אותו הדף בזו המסכתא יעשו כן".
מכתב התעוררות משנת תרס"ח, עיי"ש בכל המכתב.

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ב' דצמבר 04, 2017 10:37 pm
על ידי בקרו טלה
דמשק כתב:תיתי ספר וניחזי

אותה אבקש כתב:בספר "אוסף מכתבים" מהאמרי אמת מכתב א' - " ואולי יהיה יותר חיזוק לדבר באיזה בתי החסידים כשילמדו רובם בשעה זו אותו הדף בזו המסכתא יעשו כן".
מכתב התעוררות משנת תרס"ח, עיי"ש בכל המכתב.

אוסף מכתבים עמ' 11

Re: ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל

פורסם: ג' יולי 10, 2018 5:07 pm
על ידי השעיר החיי
מכתבו לרב אליהו קלצקין בו מבקש את ברכתו למינוי שלו כרבה של לובלין, והלה מתחמק ממנו מפאת כבודו של הצד השני [הרב יחזקאל ליבשיץ]..

download/file.php?mode=view&id=61426

download/file.php?mode=view&id=61427