ר' ראובן מרגליות

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
חכם באשי
הודעות: 9987
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' נובמבר 14, 2011 10:08 am

מי אינו מכיר את ספריו היקרים של ר' ראובן מרגליות?
כתבה יפה עליו כתב עתה ר' אבישי אלבוים, מנהלו של ספריית הרמב"ם. ראו כאן: http://safranim.wordpress.com/%D7%92%D7 ... %A8%D7%9F/

שווה קריאה!

תורה תמימה
הודעות: 226
הצטרף: ה' דצמבר 16, 2010 10:46 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי תורה תמימה » ב' נובמבר 14, 2011 10:18 am

ייטיב עמו מי שיעלה לכאן את הכתבה בקובץ גם בעתון המודיע התפרסמה לא מזמן כתבה אודותיו

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי גוראריה » ב' נובמבר 14, 2011 2:37 pm

תורה תמימה כתב:ייטיב עמו מי שיעלה לכאן את הכתבה בקובץ גם בעתון המודיע התפרסמה לא מזמן כתבה אודותיו

חזקה על הרב אבישי שיוציא משהו יותר מכובד מתח"י מאשר הכתבה ההיא.

שיבר
הודעות: 712
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי שיבר » ב' נובמבר 14, 2011 9:41 pm

אכן הכתבה ההיא היתה קצרה ודלה.

יאיר
הודעות: 9716
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי יאיר » ב' נובמבר 14, 2011 11:40 pm

תורה תמימה כתב:ייטיב עמו מי שיעלה לכאן את הכתבה בקובץ גם בעתון המודיע התפרסמה לא מזמן כתבה אודותיו

מרגליות.rar
(173.79 KiB) הורד 282 פעמים

מרגליות.pdf
(109.27 KiB) הורד 306 פעמים

הרב ראובן מרגליות – תלמיד חכם וספרן

בס"ד

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. קידושין דף ל עמוד א.

כותרת הכנס היא "הספרן כחוקר" ואילו אני בחרתי להציג את הרב ראובן מרגליות כתלמיד חכם וספרן. האם כל תלמיד חכם = חוקר? ברור שלא. ישנם תלמידי חכמים רבים, גדולים וחשובים, שיושבים ועוסקים בלימוד תורה ופוסקים הלכותיה ולא היינו מגדירים אותם כחוקרים. אמנם הרב ראובן מרגליות היה שונה מאותם רבנים תלמידי חכמים, בעלי משרות היושבים על כסא הרבנות משום שבחר שלא לשבת על כסא הוראה אלא על כסא הספרן. ר' ראובן, (כך נהגו לכנות אותו מכריו), ראה את ייעודו בכתיבת ספרים הרבה בכל מקצועות התורה. אם כן, ראוי להדגיש שר' ראובן היה בראש ובראשונה רב ותלמיד חכם שקיים מצוות לימוד תורה יומם ולילה. לא באתי כאן לתאר את גדלותו התורנית ואיני ראוי לכך. בכל אופן פטור בלא כלום אי אפשר, לכן בחלקה הראשון של ההרצאה נציג בקצרה את דמותו של ר' ראובן כתלמיד חכם. בהמשך נדבר על הוויכוח הגדול שפרץ בינו לבין פרופסור גרשם שלום, ודרכו נשתדל לעמוד על דמותו של ר' ראובן כחוקר וכספרן.

הרב ראובן מרגליות נולד בגליציה בז' כסלו תר"ן ( 1889) ונפטר בתל אביב בז' אלול תשל"א (1971) וכדרך המקובל בגליציה באותם ימים לא היו ישיבות ולימוד התורה היה בבתי הכנסת בחבורות לומדים. ר' ראובן למד תורה בכוחות עצמו ובא בקשרי מכתבים עם גדולי תלמידי חכמים. ר' ראובן אף קיים בעצמו דברי חכמינו במשנה באבות: כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. בהקדמה לספרו נפש חיה על שולחן ערוך אורח חיים כתב על הימים בהם כתב את חבורו, ימי המלחמה העולמית הראשונה, וכה כתב:

ספרו הראשון של ר' ראובן "תולדות אדם" על המהרש"א, ר' שמואל אידל'ס, נדפס בשנת תרע"ב ((1912) והוא בן 23. המהרש"א היה נלמד כמעט כמו פירוש רש"י לתלמוד.והוא דמות מרכזית בלימוד הגמרא בישיבות במשך מאות שנים. הספר. עוסק גם בתיאור פרטים ביוגרפים וגם בדרכי הלימוד של המהרש"א . משום כך אפשר להגדיר את החיבור כמחקר תורני. יש לציין שאיסוף החומר על המהרש"א נעשה כולו ממקורות של קודש ואין כאן מחקר המתבסס על מקורות חיצוניים, היסטוריים ואחרים.



במשך כל ימי חייו כתב הרב מרגליות חבורים רבים, סך הכל נדפסו בימי חייו כחמישים חבורים שונים; מהם קונטרסים על אישים שונים, פירושים למסכתות שונות והערות הלכתיות לשו"ע. בקיאותו הגדולה בכל המקורות באה לידי ביטוי בכל נושא שעסק בו. כמדומני שגולת הכותרת לחיבוריו אלו ההערות שהוסיף לספר הזוהר בשם ניצוצי זוהר ובהן הפנה למקבילות בספרות חז"ל למובא בספרי הזוהר. באחד המקומות ראיתי שציינו שישנם למעלה מששים אלף מקורות שהפנה אליהם!

קטונתי מלהעריך את גדולתו התורנית ואף לא זכיתי להכירו פנים אל פנים. על כן אקרא לפניכם שני תיאורים קצרים לדמותו.

הראשון של ג. קרסל, מחבר הלכסיקון לספרות העברית, שנדפס בשנתון "שנה בשנה" תשל"ו, במלאות חמש שנים לפטירת הרב מרגליות והשני של יצחק רפאל, שעמד בראש מוסד הרב קוק והיה בקשרי ידידות וותיקים על ר' ראובן. ר' יצחק רפאל אף הוציא ספר זכרון לר' ראובן (מוסד הרב קוק) ובראש הספר הוסיף מאמר לדמותו.

כיצד התגלגל ר' ראובן להיות ספרן ולשמש כמנהל ספריית הרמב"ם שנים רבות?

בתקופת מגוריו בלבוב, טרם עלייתו ארצה, התפרנס ר' ראובן מחנות ספרים שהייתה ברשותו. לאחרונה לרגל 40 שנה לפטירתו עסקתי קצת בכתביו ומצאתי בספרו את הפנינה הבאה…

ברור הוא שצרכי פרנסה הם שהביאו אותו לפתיחת חנות אבל אין ספק שדווקא חנות ספרים היתה בחירה שלו … ר' ראובן היה קשור למחקר ספרים מאז ומעולם. בלבוב היתה ספריית קהילה גדולה. בימי טרם המלחמה – מלחמת העולם השנייה – היה שם עותק יחידאי מההדפסה הראשונה של שלחן ערוך עם הגהות הרמ"א, שנדפסה בקרקוב בשנת ש"ל (1570).חלק אורח חיים בלבד עקבות הספר אבדו בימי המלחמה. ברם ר' ראובן השכיל להעתיק את ההקדמה וההסכמות שבספר ובעצם היה העדות היחידה הכתובה על מהדורה מיוחדת זאת. כך מנה הוא ברשימתו דפוסי השו"ע (שנדפסה בתוך ספר רבי יוסף קארו. ירושלים, מוסד הרב קוק תשכ"ט), על פי מה שראה, וממנו העתיקו אחרים. "ברוך שמסר עולמו לשומרים", רק לאחר 50 שנה נמצאה האבדה והמהדורה התגלגלה לספרייית הבודליאנה. במעשה זה הראה חושים ספרניים מובהקים.

ר' ראובן אף הוציא קטלוג של ספרים, שהוצאו למכירה בחנותו, בשם "המודיע". לא היה זה קטלוג ספרים בלבד כי נוספו בו מאמרים והערות לספרים מפרי עטו ומפרי עטם של אחרים.

לימים כשעלה ארצה בשנת תרצ"ד (1934) העתיק לכאן את חנות הספרים שלו. מעט לאחר יסוד ספריית הרמב"ם , הוצע לו ניהול הספרייה, שזוהתה מאז עם דמותו ואישיותו, כספריה של הרב מרגוליס (בניב אידישאי). ר' ראובן בנה את הספרייה כמעט מהיסוד והביאה להיות אחת מהספריות התורניות הגדולות בעולם. הוא יזם מיזמים ספרניים שונים כדוגמת:

קטלוג ומפתוח של מאמרים מכתבי עת ומקבצים,כדוגמת רמב"י ומפתח חיפה של היום, חיבר כרטסת אישים ובה היו תמונות וסקירות על דמויות תורניות וכלליות שאסף מעיתונים וממקורות נוספים. ברשותו היה גם אוסף אוטוגרפים של רבנים, אך אוסף זה היה רק בסטטוס של השאלה בספריה ואחר פרישתו לגמלאות נטלו עמו. אוסף זה הגיע כנראה עם ספרייתו הפרטית שנרכשה על ידי מכון ירושלים לאוספי הרב . גם ערך רשימה של כל המקומות בהם נדפסו הפירושים על התלמוד וסדרם על סדר המסכתות. בקיצור יוזמות ספרניות ברוכות מרובות.

הרב ראובן אליצור ז"ל, שאני החלפתי אותו בתפקיד מנהל ספריית הרמב"ם, הכיר את הרב מרגליות ועבד תחת שרביטו כשוליה בספריה. הוא סיפר לי שהרב מרגליות היה חרוץ מאד בעבודתו ושכל חיבוריו התורניים כתב לאחר שעות עבודתו.

פרשה מיוחדת במינה היא הוויכוח שהיה לרב מרגליות עם פרופ' גרשם שלום, חוקר הקבלה הידוע. אין זה מקובל שספרן יתווכח עם פרופסור באוניברסיטה, הבקי בתחום עיסוקו המקצועי, ועל אחת כמה וכמה עם גרשום שלום שהיה בר סמכא ראשון במעלה בתחום חקר הקבלה. אמנם ר' ראובן מרגליות היה תלמיד חכם עצום ובקי בחוכמת הסוד, כך שהיה לו תשתית ידע נרחבה מאד. ועדיין זאת מציאות נדירה שישנה מחלוקת חזיתית בין חכמי התורה לחכמי המדע. על מה ולמה פרצה המחלוקת? מדוע המחלוקת גלשה לפסים אישיים ולזלזול הדדי?

בא ונראה את סדר השתלשלות העניינים.

בכרך טז – השישה עשר – של קרית ספר שיצא לאור בשנת תרצ"ט-ת"ש פרסם גרשם שלום בקורת על ספרו של האנגלי של ד"ר מורטימר כהן . Jacob Emden, a man of controversy(יעקב עמדין, איש של מחלוקת) שעסק בפולמוס הגדול בין רבי יהונתן אייבשיץ לר' יעקב עמדין באמצע המאה השבע עשרה . ר' יהונתן אייבשיץ היה אז רב מפורסם, עמד בראש ישיבה גדולה ורבים מחכמי ישראל היו תלמידיו. לעומתו באותה עת ר' יעקב עמדין לא כיהן בעמדה רבנית רשמית. ר' יעקב עמדין האשים את ר' יהונתן אייבשיץ שהוא, לא פחות, משבתאי נסתר. – בלשון הרב מרגליות "שצאי" – . מדובר בדור שאחר משיחיות השקר של שבתי צבי שהסתיימה בהתאסלמותו. הייתה זו האשמה כבדה, שהתבססה על תוכנן של הקמיעות שנתן ר' יהונתן לרפואה ולשמירה. קמיעות אלו נפתחו ולטענת היעבץ נמצאו בהם לשונות שבתאיים. … בספרו של כהן טען להד"ם. היעבץ היה אישיות בעייתית ומכאן באה שנאתו לר' יהונתן אייבשיץ.. גרשם שלום כתב בביקורתו שאכן אישיותו של היעבץ הייתה בעייתית אך יצא חוצץ נגד מסקנת המחבר כי ר' יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי. הוא אף טרח לבסס את עמדתו בהרחבת דברים.

האם כאן דיון אקדמאי ותו לא? לא כך סבר הרב ראובן מרגליות. בחוברת שפרסם יצא חוצץ כנגד גרשם שלום.

כך כותב בפתיחת החוברת

גם גרשם שלום לא טמן ידו בצלחת והשיב לרב מרגליות בחריפות.

שימו לב לביטוי שבחר גרשם שלום (תחילת פרק ב): "מר ראובן מרגליות" ולא הרב מרגליות.

אינני נכנס לגוף הוויכוח אך אציין שבנקודה מאד מסוימת הנקראת "דרוש תנינים" צדק ר' ראובן ולימים אף גרשם שלום הכיר בכך.

לפנינו שתי השקפות עולם. של חוקר מול תלמיד חכם. החוקר, במקרה זה, מאמין כי למחקריו יש רלוונטיות לימינו ומעוניין לתת לגיטימציה לכל מיני גישות או זרמים, הנדחים על ידי חכמי התורה. לעומתו מקדש התלמיד חכם את המסורת היהודית לדורותיה.

וויכוח זה נוגע גם למקצוע הספרנות. גרשם שלום שימש כידוע גם כספרן בספרייה הלאומית ואף פיתח שיטת מיון למדעי היהדות על בסיס שיטת דיואי, הקרויה על שמו "שיטת שלום". שיטה זו מקובלת בספריות הציבוריות בארץ אך לא נהוגה בספריית הרמב"ם, מסיבות עקרוניות ומהותיות, הנגזרות מהתנגדות להשקפת עולמו של גרשם שלום, כפי שבאה לידי ביטוי במחלוקת שעסקנו בה, השקפה ששלומי אמוני ישראל מתנגדים לה בתוקף. בשיטת שלום ממוקמת תנועת שבתי צבי בין הקבלה לחסידות. כפי שאפשר לראות בדף המצולם מתוך חוברת "מיון מקצועות היהדות", הוצאת מרכז ההדרכה לספריות, תשס"ח (2008).

בספריית הרמב"ם ובספריות תורניות אחרות לא נהגו על פי "שיטת שלום". אחת הסיבות לכך היא הדגש האידיאולוגי, כפי שבא לידי ביטוי בדוגמא הנ"ל. בספריית הרמב"ם מקומה של השבתאות בין כתות ודתות כגון: קראים, שומרונים, אסלאם ונצרות, הנמצאים באיזור שולי בספריה ולא כמו הקבלה והחסידות הנמצאים בחזית הבמה.

ניתן לראות זאת בתרשים, שהיה מוצב בכניסה לספרית הרמב"ם ובו צויינו רשימת המדורים לפי סדר א"ב ובאמצעיתו תרשים פיזי של הספרייה. השבתאות ממוקמת באיזור של ספרי ההיסטוריה, בשורה התחתונה של התרשים המצורף. אות צח ) ולעומתה החסידות והקבלה הן בשורה העליונה, אותיות ב-ו.

לסיום אשתף אתכם במחשבותיי על חשיבות הצירוף של תלמיד חכם (או חוקר) וספרן .

בימי עלומי, כשהייתי סטודנט לספרנות באוניברסיטת חיפה והתחלתי במקביל לעבוד באופן חלקי בספריית הרמב"ם הקדשתי אחת מעבודותיי לתיאור מערכת הספריות התורניות הציבוריות בארץ בכלל וספריית הרמב"ם בפרט. לצורך זה הגעתי לארכיון עיריית תל אביב ומצאתי שם דין וחשבון שהגיש אברהם יערי לעיריית תל אביב בשנות החמישים על הספריות העירוניות. אברהם יערי, שהיה ספרן בספריה הלאומית התבקש לבדוק מה קורה במערכת הספריות של תל אביב ולתת המלצות לפעולות שיש לנקוט. לאחר דרישה ובדיקה הוגש הדו"ח . כמובן שהדו"ח של יערי נגנז בארכיון ולא יושם כלל. הפרק על הרמב"ם כולל בין השאר בקורת על מבנה האוסף של הספריה. הטענה של אברהם יערי היתה שיש בספרייה מיקוד על ספרנים למדנים ולא על ספרות חסידית. מה שיכול לדעתו למשוך קהל גדול יותר לספריה. המעניין הוא שאברהם יערי תלה את הסיבה להטיה זו באישיותו של מנהל הספרייה, הרב ראובן מרגליות, שבנה את הספרייה לפי נטייתו האישית.

אכן, אין ספק, שספרן בשיעור קומתו של ר' ראובן מטביע את חותמו על הספרייה, לטוב ולמוטב. אולי חסרים אנחנו כיום ספרנים כאלה, שיהיו אבן שואבת לספריה בזכות חוכמתם וידיעותיהם.

תגובה אחת על א. הרב ראובן מרגליות – תלמיד חכם וספרן

מאת ש א זינגר
14/11/2011 בשעה 18:57

אגב הפנינה מספר "דברים בעתם" מדור "שיחות חכמים" הקשורה לחיי המחבר (ויעוי' גם פתיחה למרגליות הים), אציין לספרו "שיחות חכמים" מדור "שפתי חכמים" סי' ו, ז. [עמ' 32], שם מתאר אנקדוטה מבלי לציין מיהו מרא דעובדא, המתואר כ"אדם אחד שזכו לו משמיא להדפיס ספרים שונים בהרבה מקצועות התורה…" ומסופר כיצד ניצח לקנטרן אחד. אף שם, הוא הוא בעל המעשה, שכן בסי' ז' שם כתב "בקבלת פנים לכבוד האורח העולה [הנ"ל]…" ומביא רעיון המוכר לנו ממקום אחר: "מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו" עמ' עג הערה 1.

שבטיישראל
הודעות: 1805
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' נובמבר 15, 2011 3:26 am

לפחות יותר טוב מה"מגדלים פורחים באויר" שבכתבה בענין ניתוק הקשר בין המנח"א ור' ראובן מרגליות
כאן http://amhasefer.wordpress.com/

וזאת מבלי להייחס לעצם ההתייחסות לדברי ההבל של "פרופ'" גרשם שלום ....
[ובדרך אגב יצויין שהאידיוט הנ"ל מעולם לא טרח לתקן טעותיו הרבים (שאם באתי לספרם יכלה הזמן והם לא יכלו ....) ועל אף שכבר הוכח מעבר לכל ספק שהמדובר בטעות גסה ... כך שמיותר לציין האם גרשם שלום הכיר אי פעם בצדקותו של ר' ראובן מרגליות ...]

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16064
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' נובמבר 15, 2011 8:08 am

בלי קשר לביטוי, הרעיון ברור, מה יש לאדם לתמוך!! בשבתאות בימינו (כמו שמוזכר שם בדבריו) אם לא משום שמבקש להתיר עריות כעבירה "לשמה"

המהדיר
הודעות: 274
הצטרף: ג' אוקטובר 11, 2011 3:41 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי המהדיר » ג' נובמבר 15, 2011 8:18 am

תמיכה בשבתאות? לא מדוייק. שיטת המיון הספרייתית אינה מוכיחה דבר. שולם ראה את כולם כ"מיסטיקה יהודית".

יצא מפי
הודעות: 58
הצטרף: ג' נובמבר 15, 2011 2:21 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי יצא מפי » ג' נובמבר 15, 2011 2:38 pm

שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות

היא שיחתי
הודעות: 3304
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' נובמבר 15, 2011 3:04 pm


עורך-תורני-מתלבט
הודעות: 30
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 8:10 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי עורך-תורני-מתלבט » ג' נובמבר 15, 2011 3:07 pm

יצא מפי כתב:שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות


וכ"ק מרן ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זי"ע היה נזהר ומזהר על כבודו. יבוא נא גוראריה ויוסיף נופך כדרכו הטובה עלינו מאוד.

חוקר
הודעות: 282
הצטרף: א' יולי 24, 2011 3:44 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי חוקר » ג' נובמבר 15, 2011 3:38 pm

הרר"מ מתעד בספרו 'שיחות חכמים'
שיחה שהיתה לו עם מהר"ם שפירא מלובלין.

מרגלית.JPG
מרגלית.JPG (112.75 KiB) נצפה 6853 פעמים

לייטנר
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' נובמבר 15, 2011 7:02 pm

יצא מפי כתב:שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות


אע"פ שאיני 'רואה אורות הקודש' וכיו"ב אציין בהקשר זה כי כשעלה הרר"מ ארצה, הגיע לבית הראי"ה. כשהזדהה בפני הראי"ה כ'ראובן מרגליות מלבוב', מיד חבש הראי"ה את הספודיק לראשו ובירך ברכת שהחיינו בשם ומלכות.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11058
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' נובמבר 15, 2011 9:17 pm

לייטנר כתב:
יצא מפי כתב:שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות


אע"פ שאיני 'רואה אורות הקודש' וכיו"ב אציין בהקשר זה כי כשעלה הרר"מ ארצה, הגיע לבית הראי"ה. כשהזדהה בפני הראי"ה כ'ראובן מרגליות מלבוב', מיד חבש הראי"ה את הספודיק לראשו ובירך ברכת שהחיינו בשם ומלכות.

הסיפור הזה מופיע בהקדמת נפש חיה בדפוס חדש שי"ל ע"י איזה ישיבה בבאר שבע (מצוי באוצר) כמדומה משמו של הרב ישעיהו הדרי.
אני לא מצליח לפתוח את הספר.
ידוע שכשאר המנחת אלעזר פגש במהרש"א אלפנדרי בארץ, הוא בירך עליו שהחיינו בשם ומלכות, וחכמי הספרדים (שכלל לא אהבו את החיבור הזה של המנח"א למהרש"א, והוא גם לא ממש אהב אותם וכו' וכו') ערערו על הנהגתו שלא שמענו לברך ברכה באדם שלא ראהו מעולם (עיין שו"ת יין הטוב לרב נסים ותשובת הרב פרנק שם ובהר צבי). וכידוע מה שהעיד האדר"ת ע"ע ביומנו שבירך שהחיינו על הנצי"ב (או הנצי"ב עליו?) כשפגשו לראשונה בוארשא. ויש איפוא לצרף סיפור זה. (וכמובן שיש לצרף דברי המ"ב על שהחיינו בלידת בת וכו').

לייטנר
הודעות: 4502
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' נובמבר 15, 2011 9:33 pm

איש_ספר כתב:
לייטנר כתב:
יצא מפי כתב:שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות


אע"פ שאיני 'רואה אורות הקודש' וכיו"ב אציין בהקשר זה כי כשעלה הרר"מ ארצה, הגיע לבית הראי"ה. כשהזדהה בפני הראי"ה כ'ראובן מרגליות מלבוב', מיד חבש הראי"ה את הספודיק לראשו ובירך ברכת שהחיינו בשם ומלכות.

הסיפור הזה מופיע בהקדמת נפש חיה בדפוס חדש שי"ל ע"י איזה ישיבה בבאר שבע (מצוי באוצר) כמדומה משמו של הרב ישעיהו הדרי.
אני לא מצליח לפתוח את הספר.
ידוע שכשאר המנחת אלעזר פגש במהרש"א אלפנדרי בארץ, הוא בירך עליו שהחיינו בשם ומלכות, וחכמי הספרדים (שכלל לא אהבו את החיבור הזה של המנח"א למהרש"א, והוא גם לא ממש אהב אותם וכו' וכו') ערערו על הנהגתו שלא שמענו לברך ברכה באדם שלא ראהו מעולם (עיין שו"ת יין הטוב לרב נסים ותשובת הרב פרנק שם ובהר צבי). וכידוע מה שהעיד האדר"ת ע"ע ביומנו שבירך שהחיינו על הנצי"ב (או הנצי"ב עליו?) כשפגשו לראשונה בוארשא. ויש איפוא לצרף סיפור זה. (וכמובן שיש לצרף דברי המ"ב על שהחיינו בלידת בת וכו').

אכן בשם הרב הדרי.
הסיפור על פגישתם הראשונה של הנצי"ב והאדר"ת בושרה במרחשון התרנ"ב, מופיעה ב'סדר אליהו' - יומנו של האדר"ת, עמ' 85.

שבטיישראל
הודעות: 1805
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' נובמבר 15, 2011 9:34 pm

איש_ספר כתב:
ידוע שכשאר המנחת אלעזר פגש במהרש"א אלפנדרי בארץ, הוא בירך עליו שהחיינו בשם ומלכות, וחכמי הספרדים (שכלל לא אהבו את החיבור הזה של המנח"א למהרש"א, והוא גם לא ממש אהב אותם וכו' וכו') ערערו על הנהגתו שלא שמענו לברך ברכה באדם שלא ראהו מעולם (עיין שו"ת יין הטוב לרב נסים ותשובת הרב פרנק שם ובהר צבי).
קבצים מצורפים
שהחיינו סבא קדישא.PNG

יאיר
הודעות: 9716
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי יאיר » ג' נובמבר 15, 2011 9:35 pm

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?153722&&page=11
יש לתקן את שנת ההוצאה. במקום תשי"ד-תשס"ז.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי גוראריה » ג' נובמבר 15, 2011 11:12 pm

עורך-תורני-מתלבט כתב:
יצא מפי כתב:שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות


וכ"ק מרן ה'אביר יעקב' מסאדיגורה זי"ע היה נזהר ומזהר על כבודו. יבוא נא גוראריה ויוסיף נופך כדרכו הטובה עלינו מאוד.

אין מסרבין לגדול...
עכ"פ כך: רבי ראובן מרגליות היה ענק בתורה, כל רז לא אניס ליה כפשוטו ממש. מאידך לא החזיק טיבותא לנפשיה ונהג בפשטות ועממיות.
אמנם כן, הוא היה ציוני בהשקפתו, חבר המזרחי וממנהיגיו עוד בלבוב וכו' [אם כי, בניגוד להרבה מזרחי'סטן, תמך בכל לב במוסדות וישיבות חרדיים ולא נהג בהם בעויינות כאחרים, ואכמ"ל]

אז כך: שהראי"ה התרגש ממנו זה לא חידוש, כי בהחלט היה מה להתרגש. החידוש הוא בעניין השהחיינו - ודנים בזה כבר כאן באשכול. [ומן הראוי לציין למובא בס' הרב מבריסק של מלר, על השהחיינו של ר' מנחם זמבא על ארבעת המינים לא כשרים, בגיטו וורשא. ועל תגובתו של הגרי"ז. אם שגיתי בפרטים תקנוני נא]

לגבי זה שעוד גדול"י כבדוהו זה גם לא חידוש כי כאמור הוא היה ענק בענקים בתורתו.

החידוש הוא שהחזו"א , אם אכן, העדיף את כבוד תורתו על ההסתייגות משיטתו. וזה דבר מעניין אם אכן אירע.

והיות והמתלבט גזר עלי שאוסיף, אוסיף: פ"א בליל שבת בעידן רעוא רקדו החסידים בבימ"ד של האביר יעקב בת"א, ותוכ"כ יצאו במחול בתווך ר' ראובן מרגליות עם עוד חסיד ת"ח מופלג, נשתכח ממני כעת שמו, בדיוק יצא הרבי מחדרו, ראה ואמר: שני ספרי תורה רוקדים באמצע!

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי לייבל » ד' נובמבר 16, 2011 8:16 am

גוראריה כתב:אז כך: שהראי"ה התרגש ממנו זה לא חידוש, כי בהחלט היה מה להתרגש. החידוש הוא בעניין השהחיינו - ודנים בזה כבר כאן באשכול. [ומן הראוי לציין למובא בס' הרב מבריסק של מלר, על השהחיינו של ר' מנחם זמבא על ארבעת המינים לא כשרים, בגיטו וורשא. ועל תגובתו של הגרי"ז. אם שגיתי בפרטים תקנוני נא]

הסיפור מובא בח"א עמ' 406 ומעשה שהיה כך היה, הגרי"ז לא בירך על הד' מינים מפני שההדסים היו באורך 28 ס"מ וחשש לשיטות המחמירות, והגר"מ זמבא סמך על המקילים ובירך על נטילת לולב ושהחיינו, והתבטא אז 'אחר שניצלנו מההפצצות לא נברך שהחיינו?!'.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי גוראריה » ד' נובמבר 16, 2011 9:49 am

לייבל כתב:
גוראריה כתב:אז כך: שהראי"ה התרגש ממנו זה לא חידוש, כי בהחלט היה מה להתרגש. החידוש הוא בעניין השהחיינו - ודנים בזה כבר כאן באשכול. [ומן הראוי לציין למובא בס' הרב מבריסק של מלר, על השהחיינו של ר' מנחם זמבא על ארבעת המינים לא כשרים, בגיטו וורשא. ועל תגובתו של הגרי"ז. אם שגיתי בפרטים תקנוני נא]

הסיפור מובא בח"א עמ' 406 ומעשה שהיה כך היה, הגרי"ז לא בירך על הד' מינים מפני שההדסים היו באורך 28 ס"מ וחשש לשיטות המחמירות, והגר"מ זמבא סמך על המקילים ובירך על נטילת לולב ושהחיינו, והתבטא אז 'אחר שניצלנו מההפצצות לא נברך שהחיינו?!'.

והגרי"ז השיב משהו מעין שא"כ זה לא שהחיינו על הלולב אלא על הפצצות... [אוף די באמבעס]
נערך לאחרונה על ידי גוראריה ב ד' נובמבר 16, 2011 12:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרץ מוצקין
הודעות: 76
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2011 9:34 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי פרץ מוצקין » ד' נובמבר 16, 2011 9:53 am

גוראריה כתב:והיות והמתלבט גזר עלי שאוסיף, אוסיף: פ"א בליל שבת בעידן רעוא רקדו החסידים בבימ"ד של האביר יעקב בת"א, ותוכ"כ יצאו במחול בתווך ר' ראובן מרגליות עם עוד חסיד ת"ח מופלג, נשתכח ממני כעת שמו, בדיוק יצא הרבי מחדרו, ראה ואמר: שני ספרי תורה רוקדים באמצע!

אם שכחת את שמו כנראה לא היה מפורסם בתורתו, ולמרות כך אמר עליו האביר יעקב מה שאמר, אז אולי יש משמעות אחרת לתארים שלו?
פעם שאל אחד אחד את ר' מאיר אריק מה היה גדלותו בתורה של רבו האדמו"ר מטשורקוב רד"מ, ר' מאיר קם חגר את אבנטו ואמר: מורי ורבי היה התורה בעצמה!
איזה חסיד היה ר' ראובן מרגליות?

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי גוראריה » ד' נובמבר 16, 2011 12:13 pm

פרץ מוצקין כתב:
גוראריה כתב:והיות והמתלבט גזר עלי שאוסיף, אוסיף: פ"א בליל שבת בעידן רעוא רקדו החסידים בבימ"ד של האביר יעקב בת"א, ותוכ"כ יצאו במחול בתווך ר' ראובן מרגליות עם עוד חסיד ת"ח מופלג, נשתכח ממני כעת שמו, בדיוק יצא הרבי מחדרו, ראה ואמר: שני ספרי תורה רוקדים באמצע!

אם שכחת את שמו כנראה לא היה מפורסם בתורתו, ולמרות כך אמר עליו האביר יעקב מה שאמר, אז אולי יש משמעות אחרת לתארים שלו?
פעם שאל אחד אחד את ר' מאיר אריק מה היה גדלותו בתורה של רבו האדמו"ר מטשורקוב רד"מ, ר' מאיר קם חגר את אבנטו ואמר: מורי ורבי היה התורה בעצמה!
איזה חסיד היה ר' ראובן מרגליות?

בהחלט. הוא לא היה מפורסם בכלל [ולא בגלל ששכחתי, זה לא המדד...] אבל מה הקשר לגדלותו? גדלות בתורה נמדדת לפי שירת 'ימים' בדיוק כפי שאריכות ימים תלויה בשירת 'יחי'.
אף אם לא היינו יודעים בגדלותו של אותו א', עדותו של הרבי מסדיגורה היא עצמה העדות, ופלפולים של הבל למה?
מעבר לזה, היהודי החשוב שליט"א שסיפר לי זאת מעדות ראיה, תיאר לי אכן את גדלותו הנפלאה של אותו ת"ח.

קלונימוס הזקן
הודעות: 944
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' נובמבר 16, 2011 4:55 pm

יש בזכרוני הערה (לא ודאית אצלי) חריפה של הגאון רד"צ הילמן על ר"ר מרגליות,
ואם אכן היא נאמרה, היא היתה מרגלא בפומי' הרבה פעמים (מספקא לי בת"ח אחר)

האם יבוא איש ספר או מישהו אחר מיודעיו ומכיריו ויזכירנו, או יביא ראיה להיפך?

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי לייבל » ד' נובמבר 16, 2011 5:08 pm

תמונה שקבלתי במייל:
ר' ראובן מרגליות עם הגר"י הוטנר
22.JPG
22.JPG (62.23 KiB) נצפה 6662 פעמים

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי רבטוב » ד' נובמבר 16, 2011 9:24 pm

גוראריה כתב:
עורך-תורני-מתלבט כתב:
יצא מפי כתב:שמעתי שהחזון איש היה קם לכבודו של הר"ר מרגליות



והיות והמתלבט גזר עלי שאוסיף, אוסיף: פ"א בליל שבת בעידן רעוא רקדו החסידים בבימ"ד של האביר יעקב בת"א, ותוכ"כ יצאו במחול בתווך ר' ראובן מרגליות עם עוד חסיד ת"ח מופלג, נשתכח ממני כעת שמו, בדיוק יצא הרבי מחדרו, ראה ואמר: שני ספרי תורה רוקדים באמצע!

הרה''ג ר' אליהו שולזינגר הטשערנאוויצער דיין ישנו ממנו ד' כרכים שנדפסו ע''י מוסה''ק ביוזמת ר''ר מרגליות בשם יד אליהו על ש''ס בבלי וירושלמי .על שניהם לא הי' ניכר גדלותם
והיו להם כל המלות שמנו חז''ל כמו לחבירם הרה''ג ר' משולם ראטה . הרבה יש לדבר מהמשותף ביניהם וכן ידידם הרב מטשעבין . כולם מהחדר של חסידי רוזין

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי גוראריה » ד' נובמבר 16, 2011 10:01 pm

רבטוב כתב: הרה''ג ר' אליהו שולזינגר הטשערנאוויצער דיין ישנו ממנו ד' כרכים שנדפסו ע''י מוסה''ק ביוזמת ר''ר מרגליות בשם יד אליהו על ש''ס בבלי וירושלמי .על שניהם לא הי' ניכר גדלותם
והיו להם כל המעלות שמנו חז''ל כמו לחבירם הרה''ג ר' משולם ראטה . הרבה יש לדבר מהמשותף ביניהם וכן ידידם הרב מטשעבין . כולם מהחדר של חסידי רוזין

מה רב טובך, אכן החזרת לי אבדתי. [שמעתי בשעתו מהאדמו"ר מקאפיטשניץ שליט"א ונשתכח הימני]

שבטיישראל
הודעות: 1805
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי שבטיישראל » ד' נובמבר 16, 2011 11:28 pm

לייבל כתב:
גוראריה כתב:אז כך: שהראי"ה התרגש ממנו זה לא חידוש, כי בהחלט היה מה להתרגש. החידוש הוא בעניין השהחיינו - ודנים בזה כבר כאן באשכול. [ומן הראוי לציין למובא בס' הרב מבריסק של מלר, על השהחיינו של ר' מנחם זמבא על ארבעת המינים לא כשרים, בגיטו וורשא. ועל תגובתו של הגרי"ז. אם שגיתי בפרטים תקנוני נא]

הסיפור מובא בח"א עמ' 406 ומעשה שהיה כך היה, הגרי"ז לא בירך על הד' מינים מפני שההדסים היו באורך 28 ס"מ וחשש לשיטות המחמירות, והגר"מ זמבא סמך על המקילים ובירך על נטילת לולב ושהחיינו, והתבטא אז 'אחר שניצלנו מההפצצות לא נברך שהחיינו?!'.


ומה עם ברכת על נטילת לולב ?
והרי שהחייינו אין מברכין כי אם ביום הראשון ? ומה עם שאר הימים ?

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי גוראריה » ד' נובמבר 16, 2011 11:36 pm

שבטיישראל כתב:
לייבל כתב:
גוראריה כתב:אז כך: שהראי"ה התרגש ממנו זה לא חידוש, כי בהחלט היה מה להתרגש. החידוש הוא בעניין השהחיינו - ודנים בזה כבר כאן באשכול. [ומן הראוי לציין למובא בס' הרב מבריסק של מלר, על השהחיינו של ר' מנחם זמבא על ארבעת המינים לא כשרים, בגיטו וורשא. ועל תגובתו של הגרי"ז. אם שגיתי בפרטים תקנוני נא]

הסיפור מובא בח"א עמ' 406 ומעשה שהיה כך היה, הגרי"ז לא בירך על הד' מינים מפני שההדסים היו באורך 28 ס"מ וחשש לשיטות המחמירות, והגר"מ זמבא סמך על המקילים ובירך על נטילת לולב ושהחיינו, והתבטא אז 'אחר שניצלנו מההפצצות לא נברך שהחיינו?!'.


ומה עם ברכת על נטילת לולב ?
והרי שהחייינו אין מברכין כי אם ביום הראשון ? ומה עם שאר הימים ?

ברור שעיקרו של דבר ברך כי נהג כפי שנהגו בפולין, בשיעור הנק' שיעור רבי חיים נאה.

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי רבטוב » ג' נובמבר 22, 2011 10:48 pm

גוראריה כתב:
שבטיישראל כתב:
לייבל כתב:ומה עם ברכת על נטילת לולב ?
והרי שהחייינו אין מברכין כי אם ביום הראשון ? ומה עם שאר הימים ?

ברור שעיקרו של דבר ברך כי נהג כפי שנהגו בפולין, בשיעור הנק' שיעור רבי חיים נאה.

גם בליטא וכל הגולה הי' השיעור כשיעור הגרא''ח נאה .וידועים דברי הגריש''א שליט''א ששיטת החזו''א היא שיטה מחודשת למעשה .להלכה כבר קדו אותו ובפרט הנוב''י ועוד

חוקר
הודעות: 282
הצטרף: א' יולי 24, 2011 3:44 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי חוקר » ד' נובמבר 23, 2011 12:15 pm

גוראריה כתב:ברור שעיקרו של דבר ברך כי נהג כפי שנהגו בפולין, בשיעור הנק' שיעור רבי חיים נאה.

כמדומה שבריש ספרו של הר"ר בניש מדות ושעורי תורה התפרסם מכתב מבעל הפנ"מ מגור, שבפולין סמכו על שיטה (דעת קדושים?) שמדותיה יותר קטנים משל ר"ח נאה.

מתפעל
הודעות: 3451
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי מתפעל » ה' נובמבר 24, 2011 11:12 am

המכתב של המנחת אלעזר לר' ראובן, האם מישהו יכול לפענח את הדברים? ממש קשה לקרוא את זה. נראה שם שהעיר לו על דברים בתוך הספר.

וגם לא הבנתי כיצד הוא מפריך את הטענה שהמנחת אלעזר חשב שזה מישהו ממשפחת ר' אשר זליג.

שבטי, מאיזה ספר הבאת את הצילום שלך בענין ברכת שהחיינו?

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי רבטוב » ה' נובמבר 24, 2011 6:04 pm

[quote="מתפעל"]המכתב של המנחת אלעזר לר' ראובן, האם מישהו יכול לפענח את הדברים? ממש קשה לקרוא את זה. נראה שם שהעיר לו על דברים בתוך הספר.

וגם לא הבנתי כיצד הוא מפריך את הטענה שהמנחת אלעזר חשב שזה מישהו ממשפחת ר' אשר זליג.

ר' אשר זעליג שמו המקורי הי' פערל ובארה''ק שינה למרגליות . אגב שמעתי פעם מהריא''ז מלא התפעלות על ההגהות והשוואות של ר' ראובן על התיקונים והזוהר ושיבחם מאוד .

קלונימוס הזקן
הודעות: 944
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' נובמבר 24, 2011 6:12 pm

קובץ הPDF ממאמרו של ר' אבישי שהובא לעיל ע"י ר' יאיר, פגום.
הצד השמאלי של השורות חתוך וא"א לקרוא כך

מי שיוכל לתקנו ולהעלותו יבוא על הברכה
נערך לאחרונה על ידי קלונימוס הזקן ב ה' נובמבר 24, 2011 6:24 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

שבטיישראל
הודעות: 1805
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי שבטיישראל » ה' נובמבר 24, 2011 6:17 pm

כבר הקדימני רבטוב ששמו המקורי של הריא"ז היה פערל ולא מרגליות
חוץ מזה נראה סברה מאוד קלושה לומר שהמנח"א חשב שר"ר מרגליות הוא קרוב משפחתו של הריא"ז

עצם הסיפור על "ניתוק השקר" צ"ב - או שחסר כאן חוליה או שהסיפור לא היה ולא נברא
והתייחסתו של המנח"א לבעל שרידי אש מברלין יוכיח

את הצילום העלתי מספר מסעות ירושלים (מהדורת מכון אמ"ת, י-ם תשס"ד)

יאיר
הודעות: 9716
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי יאיר » ה' נובמבר 24, 2011 9:48 pm

קלונימוס הזקן כתב:קובץ הPDF ממאמרו של ר' אבישי שהובא לעיל, פגום.
הצד השמאלי של השורות חתוך וא"א לקרוא כך
מי שיוכל לתקנו ולהעלותו יבוא על הברכה

1.pdf
(102.02 KiB) הורד 364 פעמים

סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי סופר » ה' דצמבר 08, 2011 1:58 pm

גור אריה ורב טוב, דבריכם הם שקר מוחלט!!
וראה כאן viewtopic.php?f=7&t=3245&p=37863&hilit=%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D#p37863

ספריית הרמבם
הודעות: 53
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 1:31 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי ספריית הרמבם » ג' דצמבר 13, 2011 12:36 pm

בס"ד
שלום
א.
מה שכתבתי ברשימתי על הרב ראובן מרגליות והרבי ממונקטש ( http://amhasefer.wordpress.com/) מבוסס על מה ששמעתי מפי בן אחותו חנניה וינברגר ואינו מגדלים הפורחים באוויר (כדברי "מהדיר").
ב.
נפגשתי עם רד"צ הילמן בביתו ובקשתי שיספר לי על ר' ראובן מרגליות. מתוך השיחה שהיתה לנו אספר מעשה אחד הקשור לחזון איש. סיפר לי רד"צ שהלך פעם ברחובה של עיר (בני ברק) בשמיני עצרת כשהוא מלווה את ר' ראובן. מנגד ראו את החזון איש קרב. אמר לו ר' ראובן, אני אשמח את החזון איש. ניגש ר' ראובן לחזון איש ולאחר ברכת החג שאלו היות ועצרת יש לה דין רגל בפני עצמו לכמה עניינים, מה הדין בחיוב אדם להקביל פני רבו ברגל? האם חיב לשנות עוד פעם בשמיני עצרת? לשמע השאלה, העלה החזון איש חיוך על פניו...

אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם

יצג
הודעות: 1079
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי יצג » ג' דצמבר 13, 2011 9:23 pm

בענין הקבלת פני רבו בשמיני עצרת ראה כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10171&&page=453

שבטיישראל
הודעות: 1805
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' דצמבר 13, 2011 10:10 pm

ספריית הרמבם כתב:בס"ד
שלום
א.
מה שכתבתי ברשימתי על הרב ראובן מרגליות והרבי ממונקטש ( http://amhasefer.wordpress.com/) מבוסס על מה ששמעתי מפי בן אחותו חנניה וינברגר ואינו מגדלים הפורחים באוויר (כדברי "מהדיר").


א. זה לא היה הניק "מהדיר" שכתב כן, כי אם אני הק' "שבטיישראל", וטעות לעולם חוזר.

ב. בשום מקום לא אמרתי שבדית סיפור זו בעצמך, ואני באמת מאמין לך ששעמת הסיפור ממישהו אחר
לגופא דעובדא זה ממש לא משנה, הסיפור כולו לא היה ולא נברא ומצוץ מהאצבע ועצם יסודו של הסיפור מופרך מתחילתו

1) כל מי שמכיר את המנח"א ומהלכים שלו יודע להצביע ע"ז, שזה כלל לא היה דרכו וכלל אינו מתאים לאישיותו.
וכמש"כ שקשריו ההדוקים עם בעל שרידי אש ז"ל שהיה מזרח'יסט מוצהר יוכיחו.

2) הרעיון שהמנח"א חשב שרר"מ הוא בן משפחתו של הריא"ז הוא דמיון מזרח-תיכוני פרוע שאין לה יד ורגל .. וכי כמה מרגליות איכא בשוקא ?
וכי בתינוק קטן מדובר שחושב שכל אלה הרשומים בספר טלפונים באותו שם הם אחים ?
וזה חוץ מזה שהרי שם משפחתו האוטנטי של הריא"ז כלל לא היה "מרגליות" כי אם "פערל" ....

וכמש"כ הסיפור כולו "מגדלים פורחים באויר" מהול במקצת עם "שנאת רשע לצדיק"(ובנידון זו עם שנאת ציוני לקנאי .. וד"ל)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11058
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ר' ראובן מרגליות

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 13, 2011 11:44 pm

שבטיישראל כתב:וזה חוץ מזה שהרי שם משפחתו האוטנטי של הריא"ז כלל לא היה "מרגליות" כי אם "פערל" ....
הלא הוא היה בן אחר בן לחכם זה


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: גיזונטע קאפ, חלמישצור ו־ 30 אורחים