מהרש"'א היה יתום?

[ישיבישקייט]

viewtopic.php?f=7&t=2514&p=18143&hilit=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A9#p18102
בספרים רבים הובא הסיפור שהורי המהרש,א היו חשוכי בנים עד שפעם הבטיחו להם ילד אבל שהם ימותו ולא יזכו לגדלו, ואכן אימו מתה בלדתה ואביו לפני או אחרי, ומי שגדלה אותו היתה איידלש חמותו הגבירה ששידכה אותו עם בתה עוד בחופת עריסה. ואח"כ כחמותו החזיקה את ישיבתו.
בספרי אור החיים היה מבצע של ספרים בתשע ש"ח, קניתי לילדי ערימה של ספרים, בין היתר על המהרש"א, ובשביל ''לעזור'' לילדי עברתי על הספר, ושם כתוב שהיה בן של רב וגדל על ברכיו.
לפי זה לא הכיר את איידלש עד חתונתו...
מה האמת?

[אוצרניק]

ראה ספר http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?105807 תולדות אדם
מהר"ר ראובן מרגליות, אודות תולדות וחיי המהרש"א. שם לא מוזכר דבר וחצי דבר מזה.

[חוקר]

שם חמותו לא היה אידלש אלא איידל, אידל'ש (בש' שמאלית) פירושו של אידל, כמו ר' משה רבק'ש (גם כן בש' שמאלית) בעל באר הגולה שפירושו של רבקה (אמו), ור' ליב שרה'ס - של שרה (אמו).
וכן בהקדמת חוות יאיר כתב, שאחת הסיבות מדוע כינה כך את שם הספר ע"ש זקנתו שהיתה אשה חשובה מאד, וחוות יאיר כמו "יאיר חוה'ס" בהגוי האשכנזי. ובלשונו:

ויובן, חות יאיר - יאיר המיוחס לאשה החסידה חוה, כי כן דרך לשון אשכנז כשתולין האדם בגדול שממנו נתיחס, כמו ... אבי זקנתי זו היה נקרא ר' איצק ר' ליבמ'ש ע"ש חמיו המפורסם. והגאון ... חתם עצמו מנחם מענדיל ר' יצחק ר' אביגדור'ש (קרי: מנחם מנדל בן ר' יצחק בן ר' אביגדור) הכי נמי יפורש "חוות יאיר" ואע"פ דהתם שין והכא תיו יש אם למקרא (בהגוי האשכנזי ת' רפויה נקראת כמו ש' שמאלית, וכן חולם שבסוף מילה נשמע בדיבור רהוט ולא קפדני כסגול).

מה שברור, שחמותו של המהרש"א - אידל, תמכה הרבה בידו ופתחה עבורו ישיבה, ובעזרתה הגיע למה שהגיע, והרי לא סתם כך חתם בשמה. יתכן שכפי שהיה נהוג אז היה כבר בגיל צעיר מאד לחתנה. וכנראה האגדה שדרכה להגזים ולהוסיף עשתה כאילו היה יתום והיא ממש גידלתהו.

[סוקר]

קראתי פעם באיזה ספר שרוב גדולי ישראל היו יתומים בילדותם, והכותב הסביר זאת בס"ד המיוחדת שיש ליתומים משום שהוא כביכול אב להם.

[נאשער]

קראתי פעם באיזה ספר שרוב גדולי ישראל היו יתומים בילדותם, והכותב הסביר זאת בס"ד המיוחדת שיש ליתומים משום שהוא כביכול אב להם.

לא הבנתי מה הפירוש 'רוב' גדולי ישראל, איזה שנים איזה גדולים, צריכים לראות דבר כזה בפנים, נשמע פלאי.

[לייטנר]

.

[חכם באשי]

קראתי פעם באיזה ספר שרוב גדולי ישראל היו יתומים בילדותם, והכותב הסביר זאת בס"ד המיוחדת שיש ליתומים משום שהוא כביכול אב להם.

את ה'קשקוש' הזה (במחילה) ראיתי בספר עלינו לשבח או באחד מספרי אותו מחבר (צורן).

[פרי_העץ]

ב'חידושי אגדות' דפו"ר סוף מסכת עוקצין נכתב בזה הלשון "הוגה בעיון רב ונמרץ ע"י האלוף היקר כמה"רר שאול שמעון בן מהור"ר יהודה סג"ל זצ"ל דיין דק"ק לובלין יצ"ו אחיו של הגאון המחבר זה הספר יצ"ו זכותם יעמוד לנו ולכל ישראל אמן כי"ר:" הרי לנו שלמהרש"א היה אח, דבר שאינו סותר לגמרי את הסיפור אולם מוריד חלק עיקרי ממנו.

[הא לחמא עניא]

היום - יום ה' בכסלו - הוא יומא דהילולא דיליה.
ישנה סיפור פלאי מה שהיה בעת ההלווייה של המהרש"א שעבר ברחוב ששם היה כנסיה, והכומר היה נוהג לצלצל בפעמונים כשלויה יהודית עברה שם, כדי לצערם.
המהרש"א אמר לתלמידיו לפני פטירתו שיעבירו אותו דוקא באותו רחוב, וכשעברו על יד הכנסיה, התרומם המהרש"א ממטתו ולקח קסת ודיו ורשם כמה אותיות על דף, ומיד שקע כל הבנין עד שלא נראה כלל, ואח"כ נשכב בחזרה על מטתו, והמשיכו את ההלווייה.
זהו סיפור ידוע ובפרט לצאצאי המהרש"א.
אשמח מאוד לדעת האם מישהו יודע על מקור קדום לסיפור זה.
אנו ממתינים...

[ציטרון]

האם פורסם בשנים האחרונות משהו מתורתו, בפרט תשובות ?
היכן יש ביוגרפיה מפורטת עליו (חוץ מספרו של הגר״ר מרגליות) ?

[שייף נפיק]

הסיפור מופיע בכתבי ר' נחמן מברסלב, כמדומה בספר כוכבי אור, ואגב יש שם כמה סיפורים מענינים מאוד, על המהרש"א ועוד. שם נמצא גם הסיפור על ר' אייזיק יעקל'ס מקראקא, ועוד משלים וסיפורים ששם מקורם.

[פלגינן]

האם פורסם בשנים האחרונות משהו מתורתו, בפרט תשובות ?
היכן יש ביוגרפיה מפורטת עליו (חוץ מספרו של הגר״ר מרגליות) ?

[הוה אמינא]

היום היה היארצייט של המהרש"א

[עזריאל ברגר]

הסיפור מופיע בכתבי ר' נחמן מברסלב, כמדומה בספר כוכבי אור, ואגב יש שם כמה סיפורים מענינים מאוד, על המהרש"א ועוד. שם נמצא גם הסיפור על ר' אייזיק יעקל'ס מקראקא, ועוד משלים וסיפורים ששם מקורם.

האם יש למישהו מ"מ מדויק?

[בקרו טלה]

-

[בקרו טלה]

היום - יום ה' בכסלו - הוא יומא דהילולא דיליה.
ישנה סיפור פלאי מה שהיה בעת ההלווייה של המהרש"א שעבר ברחוב ששם היה כנסיה, והכומר היה נוהג לצלצל בפעמונים כשלויה יהודית עברה שם, כדי לצערם.
המהרש"א אמר לתלמידיו לפני פטירתו שיעבירו אותו דוקא באותו רחוב, וכשעברו על יד הכנסיה, התרומם המהרש"א ממטתו ולקח קסת ודיו ורשם כמה אותיות על דף, ומיד שקע כל הבנין עד שלא נראה כלל, ואח"כ נשכב בחזרה על מטתו, והמשיכו את ההלווייה.
זהו סיפור ידוע ובפרט לצאצאי המהרש"א.
אשמח מאוד לדעת האם מישהו יודע על מקור קדום לסיפור זה.
אנו ממתינים...

הסיפור מופיע בכתבי ר' נחמן מברסלב, כמדומה בספר כוכבי אור, ואגב יש שם כמה סיפורים מענינים מאוד, על המהרש"א ועוד. שם נמצא גם הסיפור על ר' אייזיק יעקל'ס מקראקא, ועוד משלים וסיפורים ששם מקורם.

האם יש למישהו מ"מ מדויק?

פעולת הצדיק - שטרנהארץ עמ' 375

[עזריאל ברגר]

פעולת הצדיק - שטרנהארץ עמ' 375

יישר כח. כן יאבדו כל אויביך ה' (כפי שאבדה הטומאה שם על כל אנשיה) בב"א.

[שייף נפיק]

היום - יום ה' בכסלו - הוא יומא דהילולא דיליה.
ישנה סיפור פלאי מה שהיה בעת ההלווייה של המהרש"א שעבר ברחוב ששם היה כנסיה, והכומר היה נוהג לצלצל בפעמונים כשלויה יהודית עברה שם, כדי לצערם.
המהרש"א אמר לתלמידיו לפני פטירתו שיעבירו אותו דוקא באותו רחוב, וכשעברו על יד הכנסיה, התרומם המהרש"א ממטתו ולקח קסת ודיו ורשם כמה אותיות על דף, ומיד שקע כל הבנין עד שלא נראה כלל, ואח"כ נשכב בחזרה על מטתו, והמשיכו את ההלווייה.
זהו סיפור ידוע ובפרט לצאצאי המהרש"א.
אשמח מאוד לדעת האם מישהו יודע על מקור קדום לסיפור זה.
אנו ממתינים...

הסיפור מופיע בכתבי ר' נחמן מברסלב, כמדומה בספר כוכבי אור, ואגב יש שם כמה סיפורים מענינים מאוד, על המהרש"א ועוד. שם נמצא גם הסיפור על ר' אייזיק יעקל'ס מקראקא, ועוד משלים וסיפורים ששם מקורם.

האם יש למישהו מ"מ מדויק?

פעולת הצדיק - שטרנהארץ עמ' 375 ושם סיפור ג' מובא על ביהכנ"ס באוסטראה [ואין קשר להנ"ל שהקים ביהכ"נ בקראקא]

יעויין בספר כוכבי אור, ושם יש בנפרד מעשה מר' אייזיק.

[איטשע]

אנו יודעים שהמהרש״א נפטר בשנת שצ״ב.
אין אנו יודעים בן כמה היה.
אבל אנו יודעים גם, שאביו כבר לא היה בין החיים בשנת של״א, שאז מצאנו מזכיר את אביו בברכת המתים והוא בחידושי אגדות מהרש״א.

[איטשע]

אני חוזר ממה שכתבתי, לע״ע אין לי מקור מחתימה ממנו משנת של״א.
מצד שני יש לנו חתימה משנת שמ״ז, בה מזכיר את אביו בלי ברכת החיים או ברכת המתים.
ראה לוחות זכרון עמוד 15 ו16 בהערה

[שייף נפיק]

[attachment=0]20171205_220825.jpg[t] לא

[איטשע]

יש סיפור, שחמותו הושיטה לו כוס תה.
והוא, שלא רצה להשתמש עם אשה, התרעם מהרהש״א, ואמר ״שתחי׳ מאה שנה, אבל פעם הבא, נא לא לשמש אותי.״ וברכתו התקיימה וחיה מאה שנים.
האם ידוע למישהו מקור הסיפור (נאבד לי המקור)

[לבי במערב]

יחופש באוצה"ח: '+מהרש"א +חמותו בא[י]שה'.

[כדכד]

אני ראיתי בספר "אדירי דעה" של ר' אביעזר בורשטין שכתב סיפור אחר שהסתיים בכך שהמהרש"א בירך את חמותו שתחיה מאה שנה

[פרנצויז]

במוסף שבת קדש פ' תולדות תשפ"ב, היה מאמר על תולדות המהרש"א.

[כדכד]

במוסף היה "תכנת" איך זה קשור לתולדות המהרש"א?

[פרנצויז]

במוסף היה "תכנת" איך זה קשור לתולדות המהרש"א?

כנראה, המילה "מוסף" אינה נכונה, וצ"ל: גליון שבת קדש פ' תולדות תשפ"ב ...
וכמדומה שבשנים האחרונות, [משנת תשנ"ט!], כבר אינו נקרא "מוסף שבת קדש", אלא "שבת קדש" בלבד. [כנראה בגלל הסיבה שהזכרת].
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=187553
אלא שבאוצר החכמה יותר נוח להמשיך עם השם הקודם.

[איטשע]

נמצא באוצר הסיפורים חי״ט בשם הרב מסעראצק.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3792&st=&pgnum=4

[לבי במערב]

כנראה, המילה "מוסף" אינה נכונה, וצ"ל: גליון שבת קדש פ' תולדות תשפ"ב ...

פירוש המילים כך הוא: מוסף [לעיתון, המכוּנֶה] 'שבת קודש'. ולא חל בזה שום שינוי (רק ב'המודיע' מקפידים על כך, וקוראים לכל הגליונות הנוספים בשם 'תוספת').

[פרנצויז]

פירוש המילים כך הוא: מוסף [לעיתון, המכוּנֶה] 'שבת קודש'. ולא חל בזה שום שינוי (רק ב'המודיע' מקפידים על כך, וקוראים לכל הגליונות הנוספים בשם 'תוספת').

כמדומה שעד גליון פ' נח תשנ"ט, המילה "מוסף" היתה חלק מ"השם הפרטי" של הגליון, ומגליון פ' לך לך תשנ"ט ה"שם הפרטי" נהפך ל"שבת קדש",
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=187553
[והמילה "מוסף" היא לכל היותר "שם תואר" בלבד].

[לייטנר]

במוסף היה "תכנת" איך זה קשור לתולדות המהרש"א?

עיין כלים פ"ה מ"ה

[וונדרבר]

במוסף היה "תכנת" איך זה קשור לתולדות המהרש"א?

עיין כלים פ"ה מ"ה

יש ליישב, שיש חילוק בין מוסף התנור, לבין מוסף שבת קדש [שהוא שם של קרבן ושל תפילה].

[וונדרבר]

במוסף שבת קדש פ' תולדות תשפ"ב, היה מאמר על תולדות המהרש"א.

כותב המאמר הוא הרב ב. חמד
לזיהוי הכותב העומד מאחורי 'שם העט' הזה, ראה
viewtopic.php?f=7&t=45793&p=730584&hilit=#p730584