פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:נכדו של ה'מרחשת' עובד במכון יב"צ. ושמו אייגס.
ו

לייטנר כתב:

אישנמ כתב:ברמן כתב: שמעתי שכאשר המזרחי נלחמו ברבנותו של רבי חיים עוזר, פרש המרחשת מן המזרחי, ופרסם מאמר בעתונות ש"המזרחי הפולני פשט את הרגל".
האם יש למישהו מידע על המאמר הנ"ל, היכן נדפס ומתי? והאם אפשר להעלות כאן צילום.
הנה מה שנדפס בישורון (עיין באמצע הערה 57 מה שכתוב בסוגריים

לא הצלחתי להבין האם 'ברמן' הוא גרטנר או קרלינסקי או שהשמועה הכתובה במאמר הגיעה לאוזניו במילותיה המדויקות.
עכ"פ, עדיין לא ראינו את הפרסום הנ"ל (האם נאמר במילים אלו? איפה פורסם? וכו').

חלמישצור כתב:בן נוסף, יהודה, שנפטר בשנת תש"ו (הבוקר, כ"ו ניסן תש"ו, עמ' 7)

חלמישצור כתב:

חלמישצור כתב:בן נוסף, יהודה, שנפטר בשנת תש"ו (הבוקר, כ"ו ניסן תש"ו, עמ' 7)

1. עוד על הבן יהודה בכתבה בעיתון דבר, כ"ד ניסן תש"ו, עמ' 1 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=D280B22C) ובאנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3149). כתבה נוספת על הבן יוסף שהזכיר הרב מילעער, במלאת שלושים לפטירתו, בהצופה, ט' ניסן תשכ"ג, עמ' 3 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=4D5C29F1). כן ראיתי שהייתה להמרחשת בת בשם בריינה. מצאתי את הבן יוסף אייגס הנ"ל מודיע אחר השואה על כוונתו לירש את בריינה לרינמאן מוורשה, בהצופה, י' כסלו תש"ז, עמ' 4 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=7F03D685). שמא זוהי?

2. באתר יד ושם שמור 'דף עד' של נכדו יעקב [זה הנכד העובד ביב"צ שהזכיר לעיל הרב אי"ס?] לפני זמן לא רב על הירצחו של הסב המרחשת (http://yvng.yadvashem.org/nameDetails.h ... 7407&ind=1):

דף העד על הירצחו.jpg

נכד זה כותב גם על הירצחו של דודו ד"ר שמחה אייגס הי"ד, בן שלישי של המרחשת (כאן http://yvng.yadvashem.org/nameDetails.h ... 9866&ind=0). גם הוא כאחיו היה פעיל ציוני, מאנשי תנועת תורה ועבודה והמזרחי הצעיר.

3. יצוין עוד לאגרת מהמרחשת משנת תר"ע אל הרב אהרן מנחם מנדל הכהן מקהיר בעניין אפוטרופסות על עזבון מנוחה (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%95%D7%9A).

אייגס Eiges, ,(אייגש), חנוך העניך, בן שמחה ראובן.
נולד בתרכ"ד,1863. למד בישיבות בליטא. בתרנ"ח,1898, נבחר לרבנות של וילנה, ובתפקיד זה שימש יותר מארבעים שנה. בין היתר הקים שם עם ר' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע), "קיבוץ" שבו – כמו בישיבות אחרות במזרח אירופה – למדו התלמידים המובחרים. בתר"ע,1910, נבחר כנציג לאסיפת הרבנים בפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג). אחרי הצהרת בלפור הצטרף לתנועת המזרחי, ובתרפ"ג,1923, היה בין החותמים על הכרוז של רבני פולין וליטא למען קרן החלוץ המזרחי. במחצית השניה של שנות העשרים, כשהמרכז של המזרחי עבר מווילנה לוורשה, פחתה פעילותו בתנועה, אך הוא המשיך לתמוך בה ועודד את הצעירים לעלות לארץ. בתרצ"ה,1935, היה בין יוזמי הקמת "מחלקת החרדים" בקרן הקיימת לישראל. נספה בווילנה ביולי 1941. לפי גירסה אחרת בפונאר, Ponary, Paneriai.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 269-262; זיידמן, יומן גטו ורשה (להלן: זיידמן, יומן), עמ 196; ספר הציונות הדתית, ב, עמ 501; פנינה מיזליש, פדות, עמ 41, הע 19; יהדות ליטא, עמ 25; משה צינוביץ, אישים וקהילות, עמ 238-240;
רבני ברית המועצות, 1939-1991;

גיזונטע קאפ כתב:כמדומני שהרב גוסטמן סיפר שנרצח בוילנא למול עיניו

הגהמ כתב:חלק ג' הנ"ל הוא ליקוט מד"ת של המרחשת המפוזרים בהרבה מקומות מעשה ידי מו"ל מסויים, ולו זכויות היוצרים (נדמה שהוא ניהו מי שהדפיס באותה מתכונת גם חלק ד' של שו"ת אחיעזר וחלק ג' של שו"ת המאיר לעולם - כולם גדולי וילנא בתקופה שלפני המלחמה).

. . . ע"ד טיב חדושי והערותי על הרמב"ם כתב ידידנו איש האמת הרב הגאון החריף ובקי בחד"ת (= בחדרי תורה) מו"ה חנוך העניך אייגעש מו"ץ דשם ואם כי איני צריך כלל לסהדותו אך לקחתי להראות להמדפיס הנהו לוט בזה ובקשתי מאת כתר"ה להשיבהו בחזרה לידי. מדי דברי בו לא אוכל להתאפק מהביע את צערי על האיש המצוין הזה אשר לא שם לו על פני חוץ ומעטים מאד היודעים חין ערכו ובאמת הוא אדם גדול מאד ובחקר תהום החכמה יתהלך כאשר הכרתיו היטב [ל?]דעת זה לא כבר כי התאכסנתי בביתו ימים אחדים יתן ה' וירוממהו לשבת על כסא רבנות באחת הערים הגדולות כאשר יאתה לו . . .

מתפעל כתב:והנה ידוע שכתב כנגד שיטת בריסק

לייטנר כתב:אחיו הבכור של החזו"א היה מראשי תנועת 'המזרחי' בוילנה, שהמרחשת היה ממקימיה שם.

איש_ספר כתב:יש שם מה שאין כאן?

viewtopic.php?t=53863#p677036

איש_ספר כתב:אני לא קורא אידיש

יש שם מה שאין כאן?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=53863#p677036

אב בבינה כתב:

הגהמ כתב:חלק ג' הנ"ל הוא ליקוט מד"ת של המרחשת המפוזרים בהרבה מקומות מעשה ידי מו"ל מסויים, ולו זכויות היוצרים (נדמה שהוא ניהו מי שהדפיס באותה מתכונת גם חלק ד' של שו"ת אחיעזר וחלק ג' של שו"ת המאיר לעולם - כולם גדולי וילנא בתקופה שלפני המלחמה).

אבל קונטרס מנחת חינוך שם כנראה נדפס פעם, א"כ למה לא הדפיסו את זה שוב?

פולסברג כתב:גענזענע פופקעס = ?

פולסברג כתב:גענזענע פופקעס = ?

משה פרץ כתב:

לייטנר כתב:אחיו הבכור של החזו"א היה מראשי תנועת 'המזרחי' בוילנה, שהמרחשת היה ממקימיה שם.

אמר לי הרב צבי רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר ע"ש זקנו הרב מאיר קרליץ, שזקנו הנ"ל מעולם לא השתתף עם המזרחי

השעיר החיי כתב:

Untitled.png

• בסתיו של 1887 פרסם מאמר בהצפירה, בשני חלקים, בו מציע תוכנית מפורטת לבנות בית הכנסת גדולה בוורשה
  
  
• דבריו צוטטו מספר פעמים בספר 'התירוש' של אחיו/חותנו ר' שמחה ראובן, ראה:
  
  • ח"א עמ' 11 (ציין ע"ז אחי וחתני המסולא ומצויין לסגולה מ' משה אליעזר איגעש שי')
  • שם עמ' 202 (אחי וחתני המסולא הר"ר משה אליעזר אייגעש שליט"א)
  • ח"ב עמ' 110 (והוסיף ע"ז אחי וחתני המפואר מ' משה אליעזר איגעש שי')
  • שם עמ' 112 (ציין ע"ז אחי וחתני המפואר הרמ"א אייגעש שי')
  • שם עמ' 153 (ואחי חתני המסולא ומפואר הר"ר משה אליעזר איגעש שליט"א ציין)
  • שם עמ' 231 (וכן הראני אחי וחתני המסולא מ' משה אליעזר אייגעש שי')
• מתורתו נשתמר גם בספר ליקוטי בשמים שחיבר תושב נוסף של וורשה, רימ"ש ברמן (1840 - 1914), ראה:
  
  • עמ' 21 (ראיתי בגליון הירושלמי אשר כתב הרב החריף המפורסם בתו"י כמ"ה משה כש"ת אייגעס ומצוה לפרסם)
  • עמ' 28 (שמעתי דבר זה מהרב החריף הנעלה זך הרעיון מו"ה משה אייגעש נ"י)
  • עמ' 50 (ואמר הרב החריף המפורסם בתו"י כש"ת כהו"ר משה אייגעס נ"י)
• באביב של 1905, היה בין החותמים במודעה שפורסם בהצפירה, המברך ר' משה אביגדור עמיאל (1882 - 1945) לרגל התמנותו לרבנות העיר שווינציאן בליטא:
  

  

  הצפירה.jpg (45.83 KiB) נצפה 1165 פעמים

  
  
• שיר קצר מפרי עטו, 'מענה להמתאונן', פורסם בספר העשר והעני (לר' משה יצחק אחי המרחשת) עמ' 48 (השיר נכתב כתגובה לשירו של ר' שמחה ראובן 'צל הכסף', שם עמ' 45 - 47)
  
  
• שמו מופיע ברשימת פרמנומרנטן של (לפחות) שתי ספרים:
  
  • ר"א שפירא, פתח אברהם, וורשה תרנ"ט (בין תושבי ביליסטוק!)
  • ר"א קליינפלץ, צלותא דאברהם, פיטרקוב תרע"א (מופיע פעמיים! הן בתוך תושבי וורשה, והן בתוך תושבי פרבר פרגה)

משהד כתב:מה יש לחברי הפורום להוסיף על מידע הנזכר?

חכם ושר, וורשה תרנ"ו. חיבור זה כולל תולדות ר' שמחה ראובן "שר העדלמי", אביהם של ר' מרדכי יצחק והמרחשת, ואחיו/חותנו של ר' משה אליעזר

• בעמ' 30 מופיע קטע ממכתב ששלח ר' שמחה ראובן לר' משה אליעזר, ככל הנראה סביבות תרל - תרלט בערך
• בעמ' 44 - 51 יש עוד חליפת מכתבים ביניהם, מקיץ של 1875. מתבאר (עמ' 48) שאז התגורר ר' משה אליעזר בקאוונא, וגם אנו קוראים (עמ' 49) שאז היה לו כבר בן שנשא תואר דוקטור, וגר במוסקובה
• בעמ' 56 אנו מוצאים ר' משה אליעזר בוורשה, ושם מכניס לביתו אחיו/חותנו הזקן ר' שמחה ראובן. מתבאר ששם אשתו של ר' משה אליעזר (זאת אומרת, בתו של ר' שמחה ראובן, ואחותו של המחרשת) היא גיסא לאה
• בעמ' 60 צוטט שיחה בין ר' משה אליעזר ור' שמחה ראובן בשנת 1893, "כשעה ומחצה" לפני שנפטר זה האחרון

מערת עדלם, ביאליסטוק תרע"ב. בסוף חיבור זה נדפס קונטרס העקוב למישור, שהוא גליונות ר' שמחה ראובן לפסיקתא מהדורת בובר, וגם "הגהות והערות אחדות בש"ס", ובתוכם אנו מוצאים בערך 14 הערות מר' משה אליעזר