המקובל האלוקי רבי דוד חזן

[יוסףלוי]

ברשותי כת"י ממרוקו בו מזכיר חידוש בשמו של "אדו"ם חק לישראל המקובל האלוקי רבי דוד חזן", ככל הנראה מדובר ברבי דוד חזן ממוגאדור, פרטים מעטים נמצאים עליו במלכי רבנן: רמוץ במוגאדור, וזכה לתורה וגדולה ועושר, ויש כמה פס"ד במערב שחתום בהם ובשו"ת שופריה דיעקב חתום על פס"ד.. ובמערכת הספרים מזכיר שיש פס"ד ממנו בכת"י.
אבקש מהציבור להוסיף בנושא מקורות והוספות.
הכת"י

ז ב, ח ב.jpg (625.33 KiB) נצפה 5450 פעמים

[איש_ספר]

רבי דוד צבאח ורבי אברהם אחיו, בעיר מראקיש. ובס' פיוטים כ"י, בפיוט מחכם רבי מסעוד שחיבר לכבוד צדיקי עיר מראקיש מונה עם ר"ד צבאח ואחיו הנז' את הצדיקים רבי יצחק קורקוס, רבי אברהם אלקוה, רבי אברהם אסולין, רבי דוד חזן, רבי דוד בן מאמאן, רבי יצחק אל ראי, רבי יוסף נחמיאש, רבי יוסף הרוש, רבי אלעזר כהן, רבי מוסא רוזיליו, ה"ר מימון קדוש, ועוד רבנים שנזכרו בפרק זה [רי"מ טולידנו, נר המערב ח"ג כת"י].

[איש_ספר]

רבי יעקב בן אלכבאש מעיר אקא שבדרום מארוקו, והיה נוסע בערי הארץ ובכל מקום בואו ביקר לרבני הערים ונכבדיהם ולמקומות הקדושים וחיבר שירים לכבודם, וע"ז חבר ס' אורחות צדיקים שירים בשבח הצדיקים הקבורים, וס' שמות בני ישראל שירים בשבח רבני ונכבדי הערים, כ"י המחבר אחרי תק"ף[1], וממנו נמצא איזה שירים בכ"י ששון לונדון עי' אהל דוד 862. הוא נסע לטאנגיר ויחבר שיר לכבוד הדו"מ רבי אברהם טולידאנו מבחר העדה... משם לעיר אזימור וישר לכבוד רבי שמעון אברזיל ורבי יהודה וואעקנין... ומשם לעיר מראקיש ושר לכבוד הדו"מ רבי אברהם פינטו, ומשם לעיר רבאט וישר לכבוד רבי אברהם אביטבול, ובסאלי הסמוכה שר לרבי אברהם עמיאל, ויסע לעיר דמנאת וישר שיר לכבוד הרב הכולל רבי אברהם נחמיאש ולהדו"מ רבי יעקב נחמייאס, ושיר להרב הכולל רבי יעקב אסבאג בן המקובל האלהי הנשר הגדול רבי שלמה אסבאג ז"ל. ר"ש אסבאג זה היה מרבני מראקיש ומת תק"ף. ושוב נסע לערי המדבר סחרא וישר להרב הכולל רבי יעקב בן שבת בעיר קאק, וחזר לעיר תיטוואן וישר להרב הכולל סוה"ר רבי יהודה אלמאליח ולהרב הכולל חסידא קדישא כמוהר"ר יצחק בן שקרון. ומשם נסע לעיר מכנאסא וישר לכבוד ה"ה והכולל רבי יוסף בן מאמאן, ובשיר אחר מתארו מרביץ תורה ברבים [כנראה זה הוא הנזכר בח"א צד 230 שנסע לאסיה הרחוקה לארץ בוכארא וירביץ תורה שם ביניהם], ויסע שוב לעיר תאוורא [תאוורית?] ושם שר לכבוד הנכבד יעקב אבי כליפא, ולעיר תיזגין וישר שם לכבוד החה"ש והכולל רבי יאיר מר... [הכתב מטושטש], ואח"כ שר לכבוד החכם כה"ר יהודה לבחר בנו של החה"ש הרב המקדש שמו ברבים כמוהר"ר מרדכי לבחר זלה"ה [עי' בפרק הקודם], ולהחה"ש והכולל רבי יוסף אלמאליח נר"ו בעיר אצווירא [מוגאדור]. ושוב היה בעיר רבאט וישר לכבוד הרב הגזבר הנאמן שלשלת היחס כמוה"ר יוסף אבן צור. ולתיטוואן וישר לכבוד הרב הכולל הדו"מ והמקובל מרנא ורבנא כמוהר"ר משה הלוי. ובמראקיס להחה"ש הדו"מ כמוהר"ר אלעזר חזן, ולכמה רבנים ממשפחת אביטבול, ולהדו"מ רבי דוד ב"ר משה לחזן אב"ד בעיר אצווירא [מוגאדור], ולרבי דוד צבאח דיין ומקובל, ולרבי דוד בן כה"ר בנימין בנו של הרב המופלא בנסים כמוהר"ר דוד בן ברוך ז"ל, ובמכנאסא שר לכבוד הרבנים מהמשפחה הרמה רבי יהודה טולידאנו ורבי שלמה טולידאנו, ובתיטוואן שר עוד לכבוד הרב הכולל כמוהר"ר שלמה נהון בן לאותו צדיק מרנא ורבנא כמו מנחם נהון, ובאצווירא לכבוד הדו"מ רבי חיים פינטו. - נר המערב כת"י

[מורה צדק]

בשו"ת שופריה דיעקב ח"ב חו"מ סי' יז הוא חתום על פס"ד יחד עם רבי חיים פינטו מהעיר צווירא.


מספרים על הרב דוד אלקאיים ע"ה שבהיותו בליוורנו נפגש עם החיד"א ע"ה ובחזרתו למוגאדור העניק לו החיד"א שלשה ספרים: "ראש דוד", "חיים שאל", "ושמחת הרגל", אמר החיד"א: את הספר "ראש דוד" יתנו לרבי דוד חזן זצוק"ל, את ספר "חיים שאל" יתנו לרבי חיים פינטו זצוק"ל, ואת " שמחת הרגל" שכר טרחה על שליחותו.
(אתר פינטו סנטר)

[יוסףלוי]

תודה לכל המגיבים, החומר חשוב ביותר.
לאיש ספר: מהיכן לך הכת"י של נר המערב (שכידוע ישנו נר המערב ח"ב שעדיין טמון בכת"י)?
אגב - הזכרת בתוך דבריך, "ולעיר תיזגין וישר שם לכבוד החה"ש והכולל רבי יאיר מר... [הכתב מטושטש]", כיוון שחקרתי פעם על כפר תיזגין [שממנו מגיע כתה"י שהצגתי], הייתי שמח לדעת האם תוכל לפענח את אותו שם של רב.
למורה צדק: האם סיפור זה מוסמך?

[יוסףלוי]

עוד ראיתי בכת"י הנ"ל של ספר ויותר יעקב לבדו, שמביא דברים משמו של רבי ישועה הלוי ב"ר יצחק מטיטואן - ג'יברלטאר.
ספרו "לי לישועה" מופיע בהיברובוקס ומשם הורדתיו. גם עליו הפרטים מעטים במלכי רבנן. והמוסיף יבורך.

IMG_0969.JPG (325.9 KiB) נצפה 5380 פעמים

[מורה צדק]

למורה צדק: האם סיפור זה מוסמך?

איני יודע, קודם כל האם באמת רבי דוד חזן היה בתקופת החיד"א?
ואם אתה רוצה אפשר ללכת על פי רוב הסיפורים, אם הם מוסמכים, מסתמא גם זה, ואם לאו ...

[מורשת-דורות]

האם תוכל לתת לנו פרטים נוספים על חיבור זה "ויותר יעקב לבדו" מי חיברו, מהו תוארו ומה התוכן שלו?

לאיש ספר: מהיכן לך הכת"י של נר המערב (שכידוע ישנו נר המערב ח"ב שעדיין טמון בכת"י)?

בקובץ "מקבציאל" היוצא לאור ע"י אהבת שלום בירושלים, כרך ל"ז, הדפיסו תחילתו של ספר זה הנמצא תחות ידם

[יוסףלוי]

למורה צדק: האם סיפור זה מוסמך?

איני יודע, קודם כל האם באמת רבי דוד חזן היה בתקופת החיד"א?
ואם אתה רוצה אפשר ללכת על פי רוב הסיפורים, אם הם מוסמכים, מסתמא גם זה, ואם לאו ...

הפסק דין ההוא הוא משנת תקפ"ז וא"כ חי בתקופת החיד"א.

[מאיר ביטון מוהל]

המקובל האלקי רבי דוד בל חזן היה בתקופתו של רבי חיים פינטו הגדול והיה חברותה של הצדיק יחד והרב נעים זמירות ישראל רבי אברהם קוריאהרב קבור במראקש ליד המקובל הגדול רבי אברהם אזולאי זיעא באסאוריה קבור בנו הנקרא הנביא הרבה סיפורים יש על הצדיק

[מורה צדק]

לפי זה הוא לא היה בתקופת החיד"א.

[יוסףלוי]

לפי זה הוא לא היה בתקופת החיד"א.

ומעיקרא שהבאת המעשה עליו, על ר״ח פינטו ועל החידא מאי קסברת?

[מורה צדק]

לפי זה הוא לא היה בתקופת החיד"א.

ומעיקרא שהבאת המעשה עליו, על ר״ח פינטו ועל החידא מאי קסברת?

אפשר שזה רבי חיים פינטו אחר?

[יוסףלוי]

אפשר שזה רבי חיים פינטו אחר?

לפי איך שהבנתי איירי בר"ח פינטו הגדול. הם חתומים על פס"ד שנת תקפ"ז - גם ר"ח פינטו.

האם תוכל לתת לנו פרטים נוספים על חיבור זה "ויותר יעקב לבדו" מי חיברו, מהו תוארו ומה התוכן שלו?

.
כת"י של הספר "ויותר יעקב לבדו" נמצא בגנזי רבני משפחה אחרת, והוא פותח בדף ז', אין לי מושג מי חיברו ואני חוקר זאת כעת. אגב אציג לך את הדף האחרון.

IMG_0966.JPG (325.84 KiB) נצפה 5226 פעמים

כמו שאתה רואה, העלים ממש מתפוררים, ועש אכלם.

[משה פרץ]

ברשותי כת"י ממרוקו בו מזכיר חידוש בשמו של "אדו"ם חק לישראל המקובל האלוקי רבי דוד חזן", ככל הנראה מדובר ברבי דוד חזן ממוגאדור, פרטים מעטים נמצאים עליו במלכי רבנן: רמוץ במוגאדור, וזכה לתורה וגדולה ועושר, ויש כמה פס"ד במערב שחתום בהם ובשו"ת שופריה דיעקב חתום על פס"ד.. ובמערכת הספרים מזכיר שיש פס"ד ממנו בכת"י.
אבקש מהציבור להוסיף בנושא מקורות והוספות.
הכת"י

ז ב, ח ב.jpg

ראה עוד בספר מצבות מראכש ובתשובות חכמי מראכש

[משה פרץ]

למורה צדק: האם סיפור זה מוסמך?

איני יודע, קודם כל האם באמת רבי דוד חזן היה בתקופת החיד"א?
ואם אתה רוצה אפשר ללכת על פי רוב הסיפורים, אם הם מוסמכים, מסתמא גם זה, ואם לאו ...

הפסק דין ההוא הוא משנת תקפ"ז וא"כ חי בתקופת החיד"א.

בספר קדושי מראכש עמוד קלו יש צילום פסק דין שלהם משנת תקס"ה. ע"ש.

[משה פרץ]

אפשר שזה רבי חיים פינטו אחר?

לפי איך שהבנתי איירי בר"ח פינטו הגדול. הם חתומים על פס"ד שנת תקפ"ז - גם ר"ח פינטו.

האם תוכל לתת לנו פרטים נוספים על חיבור זה "ויותר יעקב לבדו" מי חיברו, מהו תוארו ומה התוכן שלו?

.
כת"י של הספר "ויותר יעקב לבדו" נמצא בגנזי רבני משפחה אחרת, והוא פותח בדף ז', אין לי מושג מי חיברו ואני חוקר זאת כעת. אגב אציג לך את הדף האחרון.

IMG_0966.JPG

כמו שאתה רואה, העלים ממש מתפוררים, ועש אכלם.

ספר ויותר יעקב לבדו הוא העתקת ספר לדוד להזכיר בשינויים קלים (כך אמר לי הרב המו"ל ספר לדוד להזכיר)