מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

וכי אימתי הגיע החזון איש לסטויפץ? - פרק נוסף

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

וכי אימתי הגיע החזון איש לסטויפץ? - פרק נוסף

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ד' ינואר 18, 2012 10:11 pm

[גם את הדברים שכאן רשמתי אצלי זה מכבר, למעט הנספח שבסופם, שאולי הוא שמניע אותי לפרסמם עתה. ובמבט לאחור מעניין שגם להם יש כיוון דומה, הגם שבמקור לא היה ביניהם קשר].


מי לא מכיר את התיאור הדרמטי של גלות החזון איש ממקומו בעקבי מאורעות פרוץ מלחמת העולם הראשונה "שפרצה בשלהי קיץ שנת תרע"ד"? בפתח פרק חדש בחייו של החזון איש, מתואר ב'פאר הדור' כיצד בתוך זרם הפליטים הבורחים מהעיר כווידאן הסמוכה לגבול, מפני הצבא הגרמני המתקדם מזרחה, נשטפו גם החזון איש ואשתו שהתגלגלו אל העיירה סטויפץ שבפלך מינסק (ובדומה לכך ב'החזון איש בדורותיו' של סורסקי, ועוד).
אמנם, מי שימשיך לקרוא כמה פיסקאות הלאה ב'פאר הדור' ימצא עצמו במבוכה, כשהוא קורא עתה כי כשהחזון איש הגיע לסטויפץ "היה זה בחורף שנת תרע"ד" - בתחילת השנה ולא בסופה, והרחק לפני פרוץ המלחמה!

המקור למבוכה זו ב'פאר הדור', הוא קיום שתי גירסאות מנוגדות לנסיבות הגעת החזון איש לסטויפץ וכן לקשר בין עניין זה ובין רבה של סטויפץ דאז, ר' יואל סורוצקין.
מחד גיסא: אחיו של האחרון, ר' זלמן סורוצקין, מספר כי "בפרוץ מלחמת העולם הראשונה" החליטו הרוסים "לגרש מן העיר את כל היהודים בעלי ההשפעה ובעלי השררה", ובמסגרת זו דרשו מרב המקום לעזוב את מקומו, והוא אכן עשה כן וגלה לעיירה סאראטוב. זוהי הנקודה בה ממוקמת הגעת החזון איש לעיירה (לצערי איני זוכר כעת האם הוא כתב זאת במפורש או שזהו רק ההיסק מדבריו). גם יליד סטויפץ גצל רייסר, המספר בזכרונותיו על שהות "האברך מקוסובה" בעיירתו, מספר כי החזון איש הגיע לסטויפץ בעקבות פרוץ המלחמה.
מאידך גיסא: ר' יוסף אליהו הענקין, בהספדו על החזון איש, מתאר בפרוטרוט כיצד כשהעתיק את מגוריו לסטויפץ ונכנס לבית רב המקום הר"י סורוצקין, נתקל שם באברך בן הרב מקוסובה, שסיפר כי הר"י סורוצקין קראו אליו, ואחר כך התברר לרי"א הענקין כי סיבת הקריאה אל הרב היתה בקשתו של הלה למלא את מקומו ברבנות לקראת נסיעתו מהעיירה. עד כאן הגירסאות תואמות למראה; הבעיה היא, שהסיבה שמזכיר הרי"א הענקין לעזיבת הר"י סורוצקין מהעיירה, היא לשם התרפאות - "כשיסע להתרפאות" - ותאריך המפגש כולו הוא במהלך תרע"ד - "זכיתי להכירו בשנת תרע"ד בעיר סטויפזי" - דהיינו שכבר אז היה החזון איש בסטויפץ! והרי"א הענקין מוסיף לתאר כיצד במשך כחצי השנה בה ישב במקום (כר"מ ישיבה), "הייתי נושא ונותן לפניו כ"פ בגמ' ובהלכה למעשה", ומספר עוד על הנהגותיו בתקופה זו.
שני מקורות, שתי גירסאות כמעט הפוכות. ב'פאר הדור' בחרו לא רק שלא להכריע, אלא גם להביאן יחדיו בהפרש כמה פיסקאות מבלי להתייחס לסתירה ביניהן.

ומה נעשה אנו?
לכאורה היה עלינו להעדיף את גירסת הר"ז סורוצקין (ועמו גצל רייסר) שהגעת החזון איש לסטויפץ כרוכה בפרוץ מלחמת העולם. ראשית הרי סביר שהמידע היותר מדוייק על הר"י סורוצקין ונסיבות עזיבתו יימצא ברשות הר"ז סורוצקין, אחיו הצעיר, יותר מאשר אדם אחר. שנית, גירסה זו נוחה יותר לקורא, שהרי ניתן בה הסבר ברור לסיבת נדודי החזון איש; מדוע החזון איש הגיע לכווידאן? מפני שזו היתה עיירת אשתו ומשפחתה! מדוע החזון איש עזב את כווידאן? מכורח המלחמה! וההגעה לסטויפץ תובן אפוא כאקראית, כחלק מהמולת המצב ושיבוש הדרכים במאורעות השעה. לעומת זאת, לפי גירסת הרי"א הענקין אנו נותרים בתעלומה מדוע החזון איש עזב את עירו שמלפנים, וכן מדוע הגיע לסטויפץ דווקא. אבל סוף סוף כך הוא מעיד במפורש? לכאורה היה באפשרותנו לומר: שמא בסך הכל נפלה, ברבות השנים, טעות קטנה, והכוונה לשנת תרע"ה ולא תרע"ד. או אולי אכן מדובר בתרע"ד אבל בשבועות האחרונים ממש של השנה.
אולם בפועל לא ניתן להתקדם בכיוון הזה. קיים בידינו מידע אמין ומפורט על מקומות נדודיו של הרי"א הענקין בשנים תרע"ג-תרע"ה, ובאמצעותו אנו יכולים לתארך היטב את זמן ישיבתו בסטויפץ, ברמת דיוק של חודשים בודדים. כך תיעד הרי"א הענקין את סדר הדברים, ברשימה שכתב ביומנו בסביבות תרפ"ג - פחות מעשור לאחר ההתרחשות הנוכחית:
"...ובסוף שנת תרע"ג חזרתי למדינתי, וסרתי לסלוצק לבית הגרא"ז [מלצר] שליט"א, והוא השתדל בעדי מקום לרבנות, ושוב הושיבני בתור ר"ם בסטויפצי [ת]חת הרב ר' יואל סאראצקין והעסקן השו"ב ר' שלמה ליברמאן זצ"ל. ומשם נתקבלתי לשקלאוו להישיבה שיסדה הגאון ר' מאיר שווארץ זצ"ל, ובסוף תרע"ד נתקבלתי לרב בסמאליין, וישבתי שם..."

אם כן: בסוף תרע"ג חזר הרי"א הענקין מגרוזיה לליטא, שם חיפש מקום רבנות. בתשרי תרע"ד, כפי התאריך על דרשה שנדפסה בספרו 'פירושי איברא', הוא שהה בעיירה מוהילנה. בהמשך השנה, עד סוף תרע"ד (סביבות אב) שאז נתקבל לרב בסמאליין, הוא היה בשני מקומות: ר"מ בסטויפץ, שם ישב "במשך כחצי שנה" (כלשונו בהספדו), ואחר כך היה זמן קצר ר"מ בשקלוב. בהנחה שבתפקיד אחרון זה הוא כיהן כחודשיים-שלושה (לכל הפחות), אנו יכולים לקבוע שהוא הגיע לסטויפץ בזמן כלשהו בין החודשים חשוון-כסלו תרע"ד (לא היתה זו שנה מעוברת).
וכשהגיע, "בראשית בואי לשם", החזון איש כבר ישב בסטויפץ.
אין שום מקום אחר ואין שום תאריך אחר שאפשר להציב בו את המפגש ביניהם.

האם יש מוצא מהמבוכה, מלבד לקבוע כי אחת הגירסאות - הראשונה מבין השתים, לפי תמונת המצב כעת - הריהי שגויה?
לדעתי יש מוצא אחר, שיכול לקיים את שתי הגירסאות יחד. הרי"א הענקין מתאר בהספדו כי בתחילת בואו לסטויפץ קרא רב המקום, הר"י סורוצקין, אל החזון איש כדי לבקשו שיחליפו בתפקידו "כשיסע להתרפאות". נסיעה להתרפאות היא נסיעה זמנית ולא ממושכת מדי; ואכן, בהמשך עולה מדברי הרי"א הענקין כי הר"י סורוצקין חזר אחר כך לעיירה. שכך הוא מתאר: "בזמן שלא היה הרב בביתו, עשה [החזון איש] המוטל עליו בעניני רבנות וד"ת וצירף לו אחרים", "אבל בהיות הרב בביתו" - כלומר לאחר שחזר לעיירתו ממקום המרפא, "לא התערב [החזון איש] בכלום כי אם שקד על התורה...". זאת אומרת, איננו מדברים על אותו האירוע שתיאר הר"ז סורוצקין, שבו אחיו נדרש לעזוב את העיירה לזמן ממושך מסיבות חיצוניות! אירוע אחרון זה אכן התרחש רק לאחר פרוץ המלחמה, ואין שום סתירה בינו לבין אירועי תרע"ד. הדבר היחיד שנצטרך לקבוע, הוא כי הכריכה בין המלחמה ועזיבת הר"י סורוצקין לבין הגעת החזון איש (כגון בזכרונות גצל רייסר), זיוְוגה בשגגה וברבות השנים שני עניינים שבמקור לא היה ביניהם קשר, אולי מפני שהחזון איש, כפי שראינו, אכן החליף באופן זמני את הר"י סורוצקין לתקופה קצרה זמן מה אחר בואו לעיירה.

בסיכום: החזון איש הגיע לסטויפץ כפי הנראה בתחילת תרע"ד, ובכל אופן לא יאוחר מכסלו של אותה שנה. בסמוך לכך הוא נתבקש להחליף לתקופה קצרה את רב העיירה, שחזר אחר כך לביתו. מאוחר יותר, אחרי פרוץ המלחמה, נאלץ שוב הרב לעזוב את מקומו, ומה שאירע אז (ראו בהמשך) הוא אירוע נפרד שאינו קשור להגעת החזון איש למקום.
ומדוע אפוא עזב החזון איש את כווידאן ועבר לסטויפץ? ובכן, לפעמים יש דברים שאין ביכולתנו לברר.


ֹ

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

נספח: אופן טיפולו של בנימין בראון בפרשה

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ד' ינואר 18, 2012 10:37 pm

ֹ

בשולי הנושא הנוכחי, יש להעיר מספר הערות על אופן טיפולו של בנימין בראון, בספרו החדש על החזון איש, בנושא: החזון איש כממלא מקום רבה של סטויפץ. כיוון ששימוש בכהונת רבנות היה דבר מרוחק מעולמו האישי של החזון איש כפי המוכר לנו, יוצא בראון מנקודת מוצא המטילה פקפוק מופלג באפשרות שהוא מילא לזמן כלשהו את מקומו של רב העיירה בה שהה. והלא יש מקורות שמעידים על כך? ובכן, יש גם מקורות שטוענים אחרת. וכיצד בוררים ביניהם? כאן נוקט בראון מתודה פשטנית, ולמען האמת מקוממת למדי. החלוקה אצלו גלויה לעין: מקורות 'עם זקן וכובע', הקרובים לעולמו של החזון איש, הם "מקורות חרדיים", זאת אומרת בעלי אמינות פחותה. לעומת זאת, מקורות 'כלליים', של אנשים שלא כתבו את עדותם מתוך עולם המסורת, הם כנראה אמינים יותר ועליהם יש להסתמך. נשמע מופרך? צאו וראו:
בעמ' 37 בספרו הוא כותב: "לפי המקורות החרדיים, סמוך ליציאתו [של הרב סורוצקין] הוא ביקש מהחזון איש שייטול על עצמו באופן זמני את משרת הרבנות, והחזון איש נעתר לו, אם כי חלקם מציינים שהוא נשא בתפקיד 'לא באורח רשמי'. אם נכונה גירסה זו [...] אולם לפי שורה של עדויות מאת בני המקום, הדבר לא היה ולא נברא".
מה מכילה אותה שורת עדויות?
א. עדות מרדכי מכטיי יליד העיירה, המספר שאביו הוא ש'גילה' את גדלותו של החזו"א וניסה לשכנעו לקבל את הרבנות "אך נתקל בסירוב מוחלט".
ב. גצל רייסר בן העיירה, המספר שלאחר עזיבת הר"י סורוצקין ניסו "טובי בעלי הבתים" לשכנע את החזון איש לקבל את הרבנות והלה סירב - "הוא נשאר בסירובו".
ג. צבי סטולוביצקי, שתיעד ב'ספר סטויפץ' (גם שאר העדויות נדפסו בספר זה) תולדותיהם של כמה מהרבנים שפעלו בעיירה, הכותב גם הוא שהעיירה עמדה ללא רב כמה שנים והחזו"א "סירב להפצרות בני סטוייבץ ולא קיבל את משרת הרבנות מטעמים עקרוניים להם נשאר נאמן כל חייו".
כפי שמסכם בראון, "אין אצל הכותבים הללו כל רמז לכך שהחזון איש נשא בעול הרבנות או בקצתו, ולו גם 'לא באורח רשמי'" (עמ' 38). ושוב בנימה דומה בעמ' 39: "על פי המקורות החרדיים, הגורסים כי החזון איש שימש כרב בפועל של סטוייבץ, מינויו היה אמור להיות זמני, אך ככל שהתארך הזמן הסתבר שהרב סורוצקין אינו חוזר. בשלב זה החליט אפוא להתפטר מתפקידו" והמליץ על מינוי ממלא המקום הבא אחריו. "מנגד, המקורות הלא חרדיים אינם אומרים דבר וחצי דבר על מעורבותו של החזון איש במינוי זה".

ובכן, אין ספק כי יש בפרשה זו סתירה בין המקורות השונים, וכי עלינו לנווט ביניהם עד להכרעה. אולם כאמור לעיל, הדרך בה עושה זאת בראון - מקוממת. במקום לבחון את אמינות כל מקור בנפרד ואחר כך להשוות את המסקנות, הוא מחלק את המקורות לשתי קבוצות, "המקורות החרדיים" ו"המקורות הלא חרדיים", ורומז במילים ברורות כי בעיניו הקבוצה האחרונה היא האמינה יותר, מָשָל אחר שנתגלה כי 'פאר הדור' הוא חיבור מגמתי, אפשר לפסול מקורות שונים (או להתעלם מהם) רק מפני שהובאו בו...
מה יש לפנינו כאן? ראינו לעיל את עדותו של הרי"א הענקין, כיצד כשהגיע לסטויפץ בחורף תרע"ד ובא לבית הרב, מצא שם את החזון איש ונודע לו שרב העיירה קרא לו "לבקשו שימלא מקומו ברבנות כשיסע להתרפאות". יתר על כן, הרי"א הענקין מתאר מהתרשמותו האישית כיצד "בזמן שלא היה הרב בביתו עשה המוטל עליו בעניני רבנות וד"ת וצירף לו אחרים". עדות זו, אם בראון כלל עיין בה בפנים (מאמר ההספד אינו מופיע בביבליוגרפיה העשירה של הספר), אינה נוחה מראש עבורו מפני שהוא סבור, אמנם בצדק, ששימוש ברבנות היה מנוגד לתכונת החזון איש כפי הידוע. אלא שכמובן אין בכך די כדי לדחות עדות מפורשת כזו מכלי ראשון, או אפילו את "המקורות החרדיים" האנונימיים; לשם כך נעזר בראון בעדויות "הבלתי חרדיות". הבה נבחן אותן אחת לאחת ונראה האם אכן יש מקום להעדיפן על פני העדות הנ"ל (שבראון, אבהיר שוב, אינו מזכיר אותה כלל!):

1. סטולוביצקי כותב על האירועים לא כמי שמשחזר את זכרונותיו מזמן האירועים (למען האמת, לא הצלחתי להתרשם האם בכלל היה ביכולתו, מבחינה כרונולוגית, להיות עד לאירועים הללו בזמן התרחשותם) אלא מזווית פרספקטיבית מובהקת - "...ולא קיבל את משרת הרבנות מטעמים עקרוניים להם נשאר נאמן כל חייו". הרושם שלי הוא שסטולוביצקי הסתמך בכתיבתו על מקורות אחרים - ואולי הם הם המקורות הבאים.
2. דבריו של מכטיי הריהם כלי שני בלבד, במסגרת תיאורו את פועלו של אביו (ובאופן טבעי הוא גם מדגיש ביותר את מקומו של אביו בפרשה. הדבר דומה למה שהערתי במקו"א על טיב תיאור ר' אהרן חיות את פועלו של אביו בקבלת הראי"ה קוק לרב בזיימל, מול התמונה הריאלית העולה מיומנו של האדר"ת).
3. גצל רייסר הוא היחיד מהמקורות הללו שאכן מתאר את הדברים במוצהר כזכרונו האישי, וממילא היחיד שבאופן עקרוני היה מקום להעניק לעדותו משקל שווה לעדות הרי"א הענקין.

אמנם לדעתי אילו היינו צריכים לעמת "ראש בראש" בין העדויות, ההכרעה ברורה (למעשה רייסר אינו לגמרי כלי ראשון, אלא מתאר את התרשמותו מן הצד כתושב העיירה דאז - ואילו הרי"א הענקין גם עמד במגע רצוף הן עם החזון איש והן עם הר"י סורוצקין. יתר על כן, כבר ראינו כי הכרח הוא לקבל את תיארוך הרי"א הענקין לבואו של החזון איש לעיירה, ולא את רייסר הגורס כי הלה בא בעקבות פרוץ המלחמה, והרי לנו השוואה בין מידת דיוקם של השניים); אבל כיוון שאפשר לטעון שאיני אובייקטיבי - אף שאני משתדל להיות כמיטב יכולתי - אניח הכרעה זו לקוראים. בראון, מכל מקום, כבר מצא את הדרך להכריע: הלא האחד הוא "מקור חרדי" ולכן פחות אמין לעומת ה"מקור הבלתי חרדי"... (זו השיטה המשתמעת מהכרעתו ומעצם ההתעלמות מהמקור הנ"ל).
אך בפועל אין צורך גם לזאת, מפני שכל הסתירות סביב שאלת החלפת החזון איש את הר"י סורוצקין, כרוכות כאמור בעזיבת האחרון את העיירה בלית ברירה בעקבות המלחמה. או אז אנחנו יכולים להתווכח, האם הר"י סורוצקין ביקש מהחזון איש שיחליפו או שבעלי הבתים עשו כן; והאם החזון איש סירב או הסכים; והאם המקורות הטוענים שסירב בתוקף לכהן במקומו כרב העיירה, סותרים בהכרח לתיאור של "המקורות החרדיים" כי לבסוף הוא מילא את מקומו באופן בלתי רשמי, כלומר בפועל, זמן קצר (עד שעשה זאת במקומו ר' שלמה ליברמן הנזכר). כך או כך, עדות הרי"א הענקין נוגעת לתקופה שלפני המלחמה, כשהר"י סורוצקין עזב מרצונו לזמן לא ארוך ובינתיים החליפו החזון איש לבקשתו - וזאת באופן רשמי (אם נגדיר כך בקשה מפורשת של המרא דאתרא).
ולשלילה הגורפת של האפשרות כי החזון איש אכן החליף לזמן מה את הר"י סורוצקין ברבנות סטויפץ, לא נותר על מה לסמוך.


ֹ

סופר
הודעות: 82
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:11 pm

Re: וכי אימתי הגיע החזון איש לסטויפץ? - פרק נוסף

הודעהעל ידי סופר » ד' ינואר 18, 2012 11:14 pm

אולי ניתן למצוא רמז בדברי החזו"א עצמו בהקדמתו לסי' ז' בכלים שאפשר ומסביר את סיבת שהותו בסטויבץ בהתרחשות המלחמה.

מתפעל
הודעות: 3944
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: וכי אימתי הגיע החזון איש לסטויפץ? - פרק נוסף

הודעהעל ידי מתפעל » ד' ינואר 18, 2012 11:17 pm

המלחמה שפרצה בקיץ תרע"ד, האם יתכן שכבר בכסליו טבת תרע"ד החלו אנשים לנדוד בגלל מצב מתוח או שהכל היה שקט לפני פרוץ המלחמה?
אם אנחנו מחפשים מדוע עבר החזו"א לסטויפץ (יש גם סימן בחזו"א שכתב שם בסטויפצי ומתאר בקצרה מוראות המלחמה) אולי היתה נדידה מוקדמת.
עוד אפשרות שהיא אמנם רחוקה אבל אולי, האם יתכן והרב יואל ביקשו להחליפו כשהחזו"א עדיין בכווידאן ולכן הגיע לסויפץ? אולי שמע עליו איכשהוא.

בכל אופן, יישר כח על דבריך המעניינים כרגיל.

אתה היסטוריון?

קלונימוס הזקן
הודעות: 1179
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: וכי אימתי הגיע החזון איש לסטויפץ? - פרק נוסף

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ה' ינואר 19, 2012 5:49 pm

הוא אכן היסטוריון.
אך יש לו מעלה ענקית על המתעסק הנוסף בענין ספציפי זה - הוא מחובשי בית המדרש ועיקר עיסוקו בעמל התורה

לבי במערב
הודעות: 9207
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: וכי אימתי הגיע החזון איש לסטויפץ? - פרק נוסף

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אפריל 20, 2018 6:06 am

מתפעל כתב:המלחמה שפרצה בקיץ תרע"ד, האם יתכן שכבר בכסליו טבת תרע"ד החלו אנשים לנדוד בגלל מצב מתוח או שהכל היה שקט לפני פרוץ המלחמה?
אם אנחנו מחפשים מדוע עבר החזו"א לסטויפץ (יש גם סימן בחזו"א שכתב שם בסטויפצי ומתאר בקצרה מוראות המלחמה) אולי היתה נדידה מוקדמת.

אכן, המלחמה פרצה בהפתעה (כמעט) מוחלטת, כתוצאה מהשתלשלות המאורעות בעקבות רצח יורש-העצר האוסטרי - בד' תמוז תרע"ד.
המלחמה פרצה בתשעה באב אותה שנה.
לכן, לא נראה שהיתה "נדידה מוקדמת".


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 126 אורחים