מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

התייחסות מעוותת לדמותו של הרב קוק זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
פתחיה
הודעות: 1
הצטרף: א' פברואר 05, 2012 1:37 am

התייחסות מעוותת לדמותו של הרב קוק זצ"ל

הודעהעל ידי פתחיה » א' פברואר 05, 2012 1:48 am

מודעה: אני נמנה על נכדי מקורבי הגראי"ה קוק זצ"ל מירושלים.

בשנים האחרונות התפתח ענף מעניין מאד של עיסוק מביך ומגוחך מה אמר רב כזה על הרב קוק, וכמה שורות תארים כתב לו הרב ההוא, (ולצורך הענין לא אכפת להם גם לקבל הסכמות לרב קוק מרבנים שלא הגיעו לקרסוליו בשום תחום) וכן מי העיז למחוק את שמו של הרב קוק מספר מסוים ומי קיצץ את תאריו מספרו של הסבא שלו.

בתור סיפורי צדיקים זה נחמד אבל יש רושם שהעוסקים בכך בטוחים שבזה הם ישנו את התפיסה החברתית - השקפתית ביחס לרב קוק ולכתביו, וכך הם מערבבים בין הרב לבין כתביו, בין הרב לבין בנו, בין הרב לבין חלק מתלמידיו וכו'.

ישנם שני מומחים בולטים בתחום הזה האחד הוא הרב נריה גוטל, והשני הרב אליעזר מלמד שחלק קבוע כמעט מהמדור שלו בעיתון "בשבע" מוקדש לעיסוק החשוב ולציד המכשפות ממי ששינה משהו וכו'.

האמת שיהיה, למה לא, אם זה ממלא מישהו בסיפוק ובתחושת שליחות, למי זה צריך להפריע, מה גם שלמחוק תארים ולתלוש הסכמות זה באמת דבר מתועב.

אבל נראה לי שהשבוע הרב מלמד הגזים ובענק. להלן ציטוט מתוך המדור השבועי שלו שהתפרסם השבוע בעיתון בשבע

שימו לב מי הם תלמידי הרב קוק שהיו דבוקים! בתורתו, ומי אמר שהרב קוק היה מקובל:

[b]* דברי הרב הנזיר זצ"ל על ההבדל בין מקובל לחוקר קבלה * רבקה ש"ץ ויוסף בן שלמה, שני תלמידי גרשום שלום שדבקו בתורת הרב קוק


פגישת הרב הנזיר ופרופ' גרשום שלום
סיפר הגאון הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שפעם אחת נכנס חוקר הקבלה המפורסם פרופ' גרשום שלום אצל אביו - הרב דוד כהן הנזיר זצ"ל, תלמידו המובהק של אור ישראל וקדושו מרן הרב קוק זצ"ל, ושוחחו ביניהם במשך שעות בכבוד וידידות. בסיומה של השיחה פנה הרב הנזיר אל פרופ' שלום ואמר לו בחיוך: "רב גרשום, אתה תוכל להיות בוכהלטר (מנהל פנקסים) מצוין של ספרי הקבלה, אבל מקובל ממש לעולם לא תהיה".

אגב, פרופ' שלום כנראה לא נפגע מכך, שכן כתב מספר פעמים שהמקובל החי היחיד בדור הוא הרב קוק. כל השאר הם יודעי קבלה חשובים ונכבדים, אבל לא מקובלים (כעין האר"י והרמח"ל וכיוצא בהם).

פרופ' רבקה ש"ץ
בהקשר לזה אזכיר את פרופ' רבקה ש"ץ אופנהיימר ז"ל, שהיתה מגדולי חוקרי הקבלה והחסידות, ומתלמידותיו החשובות של פרופ' גרשום שלום. היא היתה רגילה לבוא במשך שנים אחת לשבוע אל מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל כדי ללמוד עימו. גם אני ראיתי אותה שם מספר פעמים ממתינה להיכנס אל הרב, ובתור בחור צעיר מאוד לא הבנתי מה האישה הזו עושה שם תמיד. אגב, הרופא שניתח אותי לפני כחצי שנה הוא בנה, והוא ואחיו היו מסיעים את אִמם בתורנות לבית הרצי"ה.

סיפר לי חברי הרב זאב סולטנוביץ', שפרופ' רבקה ש"ץ סיפרה לו שפעם פגש אותה פרופ' שלום באוניברסיטה ושאל לשלומה ולמעשיה, ובתוך דבריה סיפרה לו שהיא לומדת עם הרצי"ה קוק. פרופ' שלום הרהר מעט ואמר בצער מסוים: "רבקה, מה שאת זוכה אני לא זכיתי".

עוד סיפרה פרופ' ש"ץ, שהיא ידעה את דעתו הביקורתית מאוד של הרצי"ה כלפי מחקריו של פרופ' שלום, ואף על פי כן לא שמעה מהרצי"ה מילה שלילית אחת על פרופ' שלום. היא העריכה מאוד את מידת הגבורה שלו, שידע להתאפק ולא לנסות להשפיע עליה בדבר זה.

ההיכרות של פרופ' רבקה ש"ץ עם הרצי"ה הניבה לימוד מעמיק בכתבי הרב זצ"ל וסדרות של הרצאות באוניברסיטה העברית שהתקבלו בהתלהבות רבה על ידי מאות סטודנטים. היא גם סיפרה שעמיתיה הפרופסורים אמרו לה בקנאה: "רבקה, כשאנחנו רואים קבוצה של סטודנטים עומדת בלהט ויכוח ודיון, אנחנו יודעים שהם יצאו מהרצאה שלך על הרב קוק".

היא הכינה טיוטה של מבוא נרחב למשנת הרב קוק, ולא הספיקה להשלימו עד שהמחלה הכריעה אותה. שאלתי את בנה הרופא אם ידוע לו היכן הטיוטה הזו, אך הוא לא מצא אותה.

פרופ' שלמה בן יוסף
מעניין שאותו תהליך עבר גם פרופ' יוסף בן שלמה ז"ל, חברה של רבקה ש"ץ לספסל הלימודים אצל פרופ' שלום, שהתקרב מאוד למשנת הרב קוק, ולימד אותה באוניברסיטת תל אביב. במשך שנים רבות זכו הרצאותיו אלו במשאל הסטודנטים לציון הגבוה ביותר. ותמיד ידעו שכאשר הוא מעביר קורס על הרב קוק, צריך להקצות עבורו את אולם ההרצאות הגדול ביותר. כאשר הוא נשאל באחד הראיונות מיהו לדעתו היהודי הגדול ביותר בדורות האחרונים, השיב: "ללא ספק הרב קוק".

כחלק מהזדהותו עם תורת הרב קוק עבר לגור בקדומים שבשומרון, ופעם ביקר אצלנו בהר ברכה, ופעמיים ביקרתי אותו בביתו. הוא רצה מאוד לחבר ספר מקיף על משנת הרב קוק, שלושים שנה הוא עבד על זה. אבל כפי שסיפר לי, הוא תמיד העדיף להעביר הרצאות על פני עבודת הכתיבה. היו בידו טיוטות לספר עב כרס, אבל בצער רב הוא אמר לי שהוא כבר לא יזכה להשלים אותו ולהוציאו לאור. כששאלתי למה, השיב שהוא חולה במחלה סופנית.

שני החוקרים הדגולים הללו היו תומכים מובהקים ברעיון ארץ ישראל השלמה ובהתיישבות ביהודה ושומרון. חבל על דאבדין ולא משתכחין.


את צדקתו של גרשום שלום שאמר מפורש שהרב קוק הוא מקובל (כמו הרמח"ל והאר"י) עוד יודעים, אבל למה הרב מלמד לא טורח לציין שפרו' בן שלמה שמוזכר כמי שדבק בתורת הרב קוק, היה חילוני ויותר גרוע, היה שנה ופירש! (על רבקה ש"ץ אני לא יודע)[/b]

האם אפשר להיות דבוק ! בתורת הרב קוק ולהתנהג כמו גוי? או שאולי כיון שגר בקדומים אז הכל מכופר.

יגל
הודעות: 669
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: התייחסות מעוותת לדמותו של הרב קוק זצ"ל

הודעהעל ידי יגל » א' פברואר 05, 2012 9:47 am

ראה את דברי ר"י אביב"י במאמרו "היסטוריה צורך גבוה" (נדפס בספר היובל לרב מרדכי ברויאר) אודות רבקה ש"ץ ובן שלמה והבנתם בדברי ראי"ה, ודון מינה ומינה:

"י' בן שלמה, ציטט מדברי ראי"ה אלה, וכתב: 'כאן מופיע תיאור מסובך, ובלתי ברור די צרכו, על יציאת הספירות שהן "הגבוליות שבבלתי גבולי", ממקורן האינסופי' (האידיאלים האלוהיים בתורתו של הרב קוק, בר אילן ספר השנה, כ"ב–כ"ג, רמת גן תשמ"ח, עמ' 77 הערה 24). במקום אחר כתב י' בן שלמה כי 'תורתו של הרב קוק קרובה לקבלת קורדובירו הרבה יותר מאשר לזו של האר"י' (שלמות והשתלמות, עמ' 292 הערה 7). כיוון שסבר כי יש לבאר את דברי ראי"ה על פי שיטת ר' משה קורדובירו, וכיוון שאין מקור לדברי ראי"ה בכתבי רמ"ק, נראה היה לו התיאור בקטע זה מסובך ובלתי ברור."
...
"נחלקו פרשנים וחוקרים האם הראי"ה מקובל היה אם לאו. י' בן שלמה סבר כי 'תורתו של הרב קוק קרובה לקבלת קורדובירו' (ראה לעיל הערה 87). ת' רוס הסבירה כי דברי ראי"ה הולכים בשיטותיהם של ר' שניאור זלמן מלאדי ושל ר' חיים מוולוז'ין, וקבעה כי 'על רקע שתי שיטות אקוסמיות אלו... קמה משנתו המטפיזית של הרב קוק, המבוססת על אותן הנחות יסוד' (מושג האלהות של הרב קוק, דעת 8 (תשמ"ב), עמ' 115). שתי דעות אלו התקרבו אל העיקר, ואליו לא באו. דברי ראי"ה מבארים, בצורה שיטתית, את דברי האר"י. הדמיון לדברי הרמ"ק הוא דמיון חיצוני בלבד. ההסברה הרציונלית של הראי"ה נדמית כנובעת מן ההסברה הרציונלית של הרמ"ק. אלא שסדר האצילות שאותו מסביר הראי"ה הוא סדר האצילות שבכתבי האר"י, וההסברה הרציונלית של הראי"ה היא ביאורו שלו את הנמשל של דברי האר"י, ככל האמור למעלה. רש"ז ור' חיים אינם אלא מבארים של דברי האר"י, כל אחד בשיטתו שלו, וכבר יכול היה הראי"ה לגשת ישר למקור ולבארו בדרכו שלו. ודאי נטל ראי"ה דברים משל רש"ז ומשל ר' חיים, ויעידו על כך ציטוטים מפורשים משל דבריהם שבאו בדבריו של ראי"ה, אלא שציטוטים אלה מעטים ואין הם עיקר. ראי"ה חידש דרך מיוחדת לבאר את דברי האר"י, ובה שילב גם דברים אחדים מדברי ר' שניאור זלמן מלאדי ומדברי ר' חיים מוולוז'ין. הנסיון להסביר את שיטתו רק על פי כתבי רש"ז ור' חיים מוסיף לה כוונות שכלל אינן בה, ומחסר הימנה עיקרים חשובים שאינם מתבלטים אלא בהשוואה למקורה – דברי האר"י."
....
"חוקרים אחרים סברו כי ראי"ה לא היה מקובל, ואף לא היה הוגה דעות שיטתי. ש"ה ברגמן כתב: 'מסופקני אם יש לנו רשות ללחוץ את דבריו של הרב קוק לתוך מיטת סדום של שיטה מנוסחת... הוא היה יותר משורר מאשר הוגה דעות סיסטמאטי' (אנשים ודרכים, ירושלים תשכ"ז, עמ' 358). כיוון שסברו חוקרים כי הראי"ה לא דרך בדרך שכבשה הקבלה ומונחיו אינם מונחיה, החליטו כי 'כתיבתו נטולת מערכת קואורדינטות אינטלקטואליות מפורשת' (ר' ש"ץ, אוטופיה ומשיחיות בתורת הרב קוק, כיוונים 1 (1978), עמ' 15). קביעה זאת חוזרת אצל אי"ש בספרו הנ"ל: 'כתיבתו הבלתי שיטתית נראית מליצית ומעורפלת, או נטולת מערכת קואורדינטות אינטלקטואליות מפורשת' (עמ' 13). על סמך החלטות אלה הסיק אי"ש כי 'היסוד המיסטי שבהגותו' של הראי"ה הוא 'יסוד אשר גם אם חפצים לגלותו אין הוא ניתן לגילוי' (עמ' 219). ועוד הסיק כי ראי"ה יצר 'שפה מיסטית שתהיה תואמת את התנסותו האישית ואת הגיונותיו... ומכל מקום, ודאי שאין היא סניף לסימבוליקה הקבלית הקלסית' (עמ' 219). טענותיהם של חוקרים אלה הן טענות לא מצינו, לא מצינו את מונחי הראי"ה בכתבי המקובלים. אך כלל גדול הוא כי לא מצינו אינה ראיה, ויוכיחו כל הציטטים מכתבי ראי"ה המובאים במאמר זה וביאוריהם בצדם. כאן נעשתה התחלה לבנין סדר האצילות על פי הראי"ה, על פי ביאורו המיוחד לו, והרואה יראה עד כמה כתיבתו של הראי"ה היא שיטתית ומדויקת, ואין היא מעורפלת כלל וכלל. על כן אפשר ואפשר לגלות את יסודות הקבלה שעליהם נסמכים דברי הראי"ה, וודאי הוא שכל מונחיו של הראי"ה הם תולדה וסניף והמשך למערכת המונחים של הקבלה בכלל, ושל קבלת האר"י בפרט.
להוכחת דעתו הביא אי"ש משפטים אחדים מכתבי ראי"ה וטען כי אין להם מקור בקבלה. אעיר כאן רק על משפט אחד. ראי"ה כותב כי 'נמצאת עליונה תורה שבע"פ בשרשה משורש תורה שבכתב' (אורות התורה, עמ' ב). אי"ש טוען כי 'האסמכתא שמביא הרב לרעיון זה אין מקורה בקבלה, כי אם בדברי חז"ל: "חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה"' (עמ' 223). אמת היא כי ראי"ה ציטט רק מאמר חז"ל, אך האם תפקידו של החוקר והמבאר מסתיים בקריאת דברי הנחקר ותו לא, או שמא חובתו לגלות מקורות נוספים, ועל פיהם להעמיק בחומר הנחקר וכו'? ראי"ה ציטט דברי חז"ל ולא דברי מקובלים כשם שהוא כותב בשפת הכינויים שלו ולא בשמות הספירות והפרצופים שדברו בהם המקובלים. הדעה כי מלכות גבוהה בשורשה מן התפארת כבר נאמרה על ידי מקובלים אחדים, והיא נלמדת מן הפסוק 'אשת חיל עטרת בעלה'. ראה: תיקוני זוהר, תיקון תשסרי. רמח"ל, כללים תצ"ד, כלל כו. הגר"א, ביאור תיקוני זוהר, וילנא תרכ"ז, קלח ע"א, וביאור תיקוני זוהר חדש, וילנא תרכ"ז, ח ע"א, יא ע"ג, יב ע"ד. ובמפורש, כתב רש"ז מלאדי כי תורה שבעל פה גבוהה בשורשה מתורה שבכתב: 'וז"ש אשת חיל עטרת בעלה, כי התורה שבע"פ הנק' אשת חיל... וכולן הן בחי' גילוי רצון העליון ב"ה הנעלם בתושב"כ, ורצון העליון ב"ה הוא למעלה מעלה ממעלת חכמה עילאה' (אגרת הקודש, אגרת כט). רק עתה, כשיש בידינו המקורות לדברי ראי"ה, רשאים אנו ויכולים אנו לרדת לעומק דבריו ולברר מה נטל מקודמיו ומה חידש בעצמו, ורק עתה יכולים אנו לדעת מה היא שיטתו שלו. כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק וכו'."


[המאמר כולו נמצא בבלוג 'בין השיטין והשיטות':
http://yosefavivi.blogspot.com/p/blog-page.html
http://yosefavivi.blogspot.com/p/blog-page_17.html]


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים