מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נאשער
הודעות: 624
הצטרף: ד' מרץ 02, 2011 2:49 pm

לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי נאשער » ה' פברואר 23, 2012 4:36 pm

לדידי היה זה חידוש, ואם עוד מישהו יתענג ע"ז והיה זה שכרי.
א-ע1.gif
א-ע1.gif (53.05 KiB) נצפה 3331 פעמים

א-ע2.gif
א-ע2.gif (66.26 KiB) נצפה 3331 פעמים

א-ע3.gif
א-ע3.gif (32.15 KiB) נצפה 3331 פעמים

מרחביה
הודעות: 795
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי מרחביה » ה' פברואר 23, 2012 4:48 pm

מקור המעשיה, כמדומני, בשלשלת הקבלה.
ובשו"ת חוות יאיר (סי' רלב) כתב על כך:
ומה ששמעתי וקריתי בספר שע"י חיבור נפלא דפורים שכל החרוזות סיימות בפסוק במלת לו והוא בתפלה ספרדית דס"א שנתארח הראב"ע אצלו וחקר ופשפש ומצא הפיוט חסר אות ריש בסדר א"ב הראשון והניח הר"י הלוי מקום פנוי כי לא ידע לחבר לשם אות ריש וכתב הראב"ע רחשה אסתר למלך ונודע לר"י ונתן לו בתו כזב הוא.

גוף הענין שהיה ראב"ע חתן ריה"ל, נזכר באברבנאל בכי תשא.

יודל'ה
הודעות: 274
הצטרף: ה' פברואר 23, 2012 4:53 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי יודל'ה » ה' פברואר 23, 2012 5:08 pm

ר' יהודה הלוי ה"ה בעל הכוזרי אם אינני טועה.
----------------
ומחבר פיוט [?שכחתי כעת, משהו ידוע].

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' פברואר 23, 2012 7:13 pm

אכן, ר' יהודה הלוי חיבר את הכוזרי.
פיוט? פיוט אחד הוא חיבר? הוא חיבר מאות פיוטים (קודש) ושירים (חול)!

פרוזבול
הודעות: 133
הצטרף: א' אוקטובר 09, 2011 1:20 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי פרוזבול » ה' פברואר 23, 2012 7:20 pm

אמר להן הקב"ה תנו לו זו וזו.

יודל'ה
הודעות: 274
הצטרף: ה' פברואר 23, 2012 4:53 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי יודל'ה » ה' פברואר 23, 2012 7:20 pm

חכם באשי כתב:אכן, ר' יהודה הלוי חיבר את הכוזרי.
פיוט? פיוט אחד הוא חיבר? הוא חיבר מאות פיוטים (קודש) ושירים (חול)!

ודאי שהוא חיבר הרבה פיוטים, התכוונתי שיש איזה פיוט מפורסם שאנו אומרים הרבה והוא חיברו אך משום מה הוא נעלם ממנו כעת.

יודל'ה
הודעות: 274
הצטרף: ה' פברואר 23, 2012 4:53 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי יודל'ה » ה' פברואר 23, 2012 7:21 pm

פרוזבול כתב:אמר להן הקב"ה תנו לו זו וזו.

סליחה, לא הבנתי, כתבת אלי?

כהן
הודעות: 534
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי כהן » ה' פברואר 23, 2012 7:39 pm

שמעתי שהר"י פערלא כותב שכללי הרמב"ם למנין המצות מיוסדים על האבן עזרא בספרו יסוד מורא. מי יכול לציין היכן

יודל'ה
הודעות: 274
הצטרף: ה' פברואר 23, 2012 4:53 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי יודל'ה » ה' פברואר 23, 2012 8:01 pm

יודל'ה כתב:
חכם באשי כתב:אכן, ר' יהודה הלוי חיבר את הכוזרי.
פיוט? פיוט אחד הוא חיבר? הוא חיבר מאות פיוטים (קודש) ושירים (חול)!

ודאי שהוא חיבר הרבה פיוטים, התכוונתי שיש איזה פיוט מפורסם שאנו אומרים הרבה והוא חיברו אך משום מה הוא נעלם ממנו כעת.

אולי יום ליבשה?

נוטר הכרמים
הודעות: 6109
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 23, 2012 9:08 pm

את 'י[ו]ם ליבשה' חיבר ר' יהודה הלוי חותנו.

אולי כוונתך ל'צמאה נפשי... לבי ובשרי ירננו וגו'?

ישבב הסופר
הודעות: 2736
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' פברואר 23, 2012 9:24 pm

נוטר: צמאה נפשי הוא רשות לנשמת מרבי אברהם אבן עזרא [נמצא במחזור לבני רומא בשמיני עצרת]

הריה"ל חיבר פיוטים רבים עד מאוד. לכאוה הידועים לנו ביותר הם:
י[ו]ם ליבשה, יום שבתון, ציון הלא תשאלי, על אהבתך אשתה גביעי, אחדים מני אלף.

הראב"ע מזכירו בספרו בברכת המתים, אך הוא כותב מחלוקת שהיה לו אתו, ומוכח משם שהוא שאל והוא ענה והוא המשיך לשאול לו וכו' היינו שהכירו זא"ז. נוסחאות קשר שידוכין בינו ובין ריה"ל, או עם בנו של הראב"ע יצחק אבן עזרא, רבו כמו רבו, ולא ראיתי בירור מספיק בזה.

פיוטי הראב"ע רבו מאוד, והידועים מהם:
כי אשמרה שבת, לך א-לי תשוקתי, צמאה נפשי לאלוקים, ועוד רבים.

נוטר הכרמים
הודעות: 6109
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 23, 2012 9:41 pm

ישבב הסופר כתב:נוטר: צמאה נפשי הוא רשות לנשמת מרבי אברהם אבן עזרא [נמצא במחזור לבני רומא בשמיני עצרת]


מוכח מלשוני שהתכוונתי לכך שראב"ע חיברו.
בכל אופן תודה על הרשימה הנאה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10866
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' פברואר 23, 2012 10:28 pm

כהן כתב:שמעתי שהר"י פערלא כותב שכללי הרמב"ם למנין המצות מיוסדים על האבן עזרא בספרו יסוד מורא. מי יכול לציין היכן


לא מסתבר, לאור מה שכתב הרמב"ם על מנייני המצוות שקדמו לו, בייחוד אלו של הפייטנים. ועל יחס הרמב"ם לראב"ע יעויין במ"ש הר"י שילת שליט"א בסוף כרך ב של אגרות הרמב"ם

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11843
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 23, 2012 11:12 pm

פיוט מי כמוך הנאמר בכל מקהלות הספרדים בפורים והוא לריה"ל

מרחביה
הודעות: 795
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי מרחביה » ו' פברואר 24, 2012 12:49 am

כהן כתב:שמעתי שהר"י פערלא כותב שכללי הרמב"ם למנין המצות מיוסדים על האבן עזרא בספרו יסוד מורא. מי יכול לציין היכן

אכן כן כתב במבוא, עמודים 15-16, אך רק לגבי השרש השלישי, הרביעי, החמישי, השמיני והתשיעי. והשני ברמז.

כהן
הודעות: 534
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי כהן » ו' פברואר 24, 2012 9:19 am

מרחביה כתב:
כהן כתב:שמעתי שהר"י פערלא כותב שכללי הרמב"ם למנין המצות מיוסדים על האבן עזרא בספרו יסוד מורא. מי יכול לציין היכן

אכן כן כתב במבוא, עמודים 15-16, אך רק לגבי השרש השלישי, הרביעי, החמישי, השמיני והתשיעי. והשני ברמז.



תודה רבה.

אלי_ש
הודעות: 980
הצטרף: ב' אוקטובר 24, 2011 12:07 pm
יצירת קשר:

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי אלי_ש » ש' פברואר 25, 2012 9:02 pm

מתוך "פרדס יוסף" פרשת כי תשא. האם אכן כתב זאת האבן-עזרא?
פרדס יוסף כי תשא.png
פרדס יוסף כי תשא.png (24.96 KiB) נצפה 3205 פעמים
.

מרחביה
הודעות: 795
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי מרחביה » ש' פברואר 25, 2012 9:58 pm

מופיע בקובץ חכמת הראב"ע של כהנא, עמוד 166.

אלי_ש
הודעות: 980
הצטרף: ב' אוקטובר 24, 2011 12:07 pm
יצירת קשר:

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי אלי_ש » ש' פברואר 25, 2012 11:17 pm

תודה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6109
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' פברואר 26, 2012 12:19 am

מענינים במיוחד דברי הראב"ע בספרו יסוד מורא 'עד דרך מחקר האמת':
וצורך גדול היה לי להזכיר דבר הכלל קודם שאדבר על המצות בעבור שראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצות על דרכים רבים.
יש מהם שספר בשול גדי פעם אחת ויש שספרו בג' מצות כנגד שנכתב ג' פעמים וחכמינו דרשוה ורבות ככה. ויש מי שיספור הכללים והפרטים. ויש שסופרים פעם הכללים לבדם ופעם הפרטים לבדם. ויש שסופרים מצוה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם אחד.
ועל דרך מחקר האמת אין קץ למספר המצות כאמרו המשורר לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד. ואם נספר העיקרים והכללים ומצוה שהיא עומדת לעד אין המצות עשירית משש מאות ושלש עשרה

וידועים בזה דברי ספר 'מעלות התורה' מר' אברהם אחי הגר"א הכותב משמו:
ושמעתי מאחי הגאון ז"ל שורש הדבר, שבודאי ליכא למימר שלא יכנסו תחת גדר המצות רק תרי"ג מצות ולא יותר, שאם כן מבראשית ועד בא, אין בהם רק שלשה מצות, גם הרבה פרשיות שבתורה, שאין בהם שום מצוה, וזהו דבר שאין מתקבל, אלא באמת כל דבור ודבור שבתורה, שיצא מפי הגבורה, היא מצוה בפני עצמה. והנה באמת המצות רבו ועצמו עד אין מספר, עד מי שיש לו עיון השכלי ולב מבין, ויכול להתנהג בכל פרטי עניניו והנהגותיו, מקטן ועד גדול, על פי התורה והמצוה, ואז היתה מצוה בכל עת, ובכל רגע, עד אין מספר, כאשר הובא הרבה מעשים מהקדמונים ז"ל, בגמרא ובמדרשים, מאשר נהגו הנהגותם על פי התורה, ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד (תהלים קיט צו). ומה שהוזכר תרי"ג אינו אלא שרשים, אבל הם מתפרשים לענפים הרבה. ובאמת דבר זה נעלם מאתנו, איזה מהם שרשים, ואיזה מהם ענפים, ואין מהצרך לדעת זאת, כי בכל מצוה ומצוה, ובכל דבור מדבורי התורה, נכלל כל התורה וכל המצות כלן כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן, ולכן נמשלה התורה לעץ, כמו שנאמר: כי עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג יח) כמו שהעץ שורש אחד נתפשט לכמה ענפים, וכל ענף וענף לכמה שרביטים, וכל שרביט ושרביט לכמה פירות, וכל פרי יש בו כמה גרעינין, וכל גרעין יש בו כח לצמוח אילן שלם, עם השרשים, וענפים, ושרביטין ועלין ופירות, וגרעינין בתוכם עם כח המצמיח עוד אילן, וכן לאין תכלית, וכן מכל ענף יכול לנטוע אילן שלם, עם כל פרטים הנ"ל, כמו שכתבו הפילוסופים. כן הוא בדבורי התורה והמצות, כל דבור ודבור ומצוה, כולל כל המצות וכל הדבורים.

בברכה המשולשת
הודעות: 10866
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' פברואר 26, 2012 10:03 am

נוטר הכרמים כתב:מענינים במיוחד דברי הראב"ע בספרו יסוד מורא 'עד דרך מחקר האמת':
וצורך גדול היה לי להזכיר דבר הכלל קודם שאדבר על המצות בעבור שראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצות על דרכים רבים.
יש מהם שספר בשול גדי פעם אחת ויש שספרו בג' מצות כנגד שנכתב ג' פעמים וחכמינו דרשוה ורבות ככה. ויש מי שיספור הכללים והפרטים. ויש שסופרים פעם הכללים לבדם ופעם הפרטים לבדם. ויש שסופרים מצוה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם אחד.
ועל דרך מחקר האמת אין קץ למספר המצות כאמרו המשורר לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד. ואם נספר העיקרים והכללים ומצוה שהיא עומדת לעד אין המצות עשירית משש מאות ושלש עשרה

וידועים בזה דברי ספר 'מעלות התורה' מר' אברהם אחי הגר"א הכותב משמו:
ושמעתי מאחי הגאון ז"ל שורש הדבר, שבודאי ליכא למימר שלא יכנסו תחת גדר המצות רק תרי"ג מצות ולא יותר, שאם כן מבראשית ועד בא, אין בהם רק שלשה מצות, גם הרבה פרשיות שבתורה, שאין בהם שום מצוה, וזהו דבר שאין מתקבל, אלא באמת כל דבור ודבור שבתורה, שיצא מפי הגבורה, היא מצוה בפני עצמה. והנה באמת המצות רבו ועצמו עד אין מספר, עד מי שיש לו עיון השכלי ולב מבין, ויכול להתנהג בכל פרטי עניניו והנהגותיו, מקטן ועד גדול, על פי התורה והמצוה, ואז היתה מצוה בכל עת, ובכל רגע, עד אין מספר, כאשר הובא הרבה מעשים מהקדמונים ז"ל, בגמרא ובמדרשים, מאשר נהגו הנהגותם על פי התורה, ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד (תהלים קיט צו). ומה שהוזכר תרי"ג אינו אלא שרשים, אבל הם מתפרשים לענפים הרבה. ובאמת דבר זה נעלם מאתנו, איזה מהם שרשים, ואיזה מהם ענפים, ואין מהצרך לדעת זאת, כי בכל מצוה ומצוה, ובכל דבור מדבורי התורה, נכלל כל התורה וכל המצות כלן כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן, ולכן נמשלה התורה לעץ, כמו שנאמר: כי עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג יח) כמו שהעץ שורש אחד נתפשט לכמה ענפים, וכל ענף וענף לכמה שרביטים, וכל שרביט ושרביט לכמה פירות, וכל פרי יש בו כמה גרעינין, וכל גרעין יש בו כח לצמוח אילן שלם, עם השרשים, וענפים, ושרביטין ועלין ופירות, וגרעינין בתוכם עם כח המצמיח עוד אילן, וכן לאין תכלית, וכן מכל ענף יכול לנטוע אילן שלם, עם כל פרטים הנ"ל, כמו שכתבו הפילוסופים. כן הוא בדבורי התורה והמצות, כל דבור ודבור ומצוה, כולל כל המצות וכל הדבורים.


ומענין לענין לא באותו ענין, ידועה ההקבלה בין דעת ראב"ע לבין דעת הגר"א בענין רפואה פנימית ורפואה חיצונית (נדון בהרחבה באשכול אחר)

ישראל אליהו
הודעות: 1519
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' יוני 01, 2015 11:35 pm

נאשער כתב:לדידי היה זה חידוש, ואם עוד מישהו יתענג ע"ז והיה זה שכרי.
א-ע1.gif

א-ע2.gif

א-ע3.gif
איש_ספר כתב:פיוט מי כמוך הנאמר בכל מקהלות הספרדים בפורים והוא לריה"ל

מתוך מאמר (יותר ארוך..) שכתבתי פעם בנידון: [אשמח להערות מחכימות].
מקור הסיפור הוא בשלשלת הקבלה, אך כמקור יחידי קשה להסתמך עליו. ראשית, הספר נכתב בשנת שמ"ו, כארבע מאות חמישים שנים אחרי חייהם ופועלם של ריה"ל וראב"ע, וקשה לקבל את דבריו כשהוא המקור הראשון להם. מלבד זאת, אמינותו של ספר שלשלת הקבלה נחשבת כבעייתית למדי בלשון המעטה. כך למשל כותב רבי יחיאל היילפרין, בעל 'סדר הדורות', בהקדמתו: "ועל בעל שלשלת הקבלה שפכתי סוללה, להסיר סולת מן הפסולת, כי רובו ככולו ממש מלא טעויות". בהמשך הדברים הוא מביא מה שכתב עליו רבי יוסף שלמה דלמדיגו, המכונה יש"ר מקנדיאה, בספרו מצרף לחכמה (פרק ה, דף ז): "שאעפ"י שבעל ספר שלשלת הקבלה כתב... אין מביאין ראיה מן השוטים, והוא צריך לשלשלאות של ברזל, שקלקל חבורו בכזבים עד שהאמת שבתוכו אינה ניכרת". עם זאת את הסיפור המדובר כן מעתיק בעל סדר הדורות לספרו.
אחד ממבקריו הגדולים של 'שלשלת הקבלה' הוא רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א, הכותב נגדו בכמה מקומות בספרו 'שם הגדולים', כגון: "ובספר שלשלת הקבלה הרבה דברים... ובאמת אין לאבד הזמן עליו, כי היה שומע מכל אדם וכותב, וכל אשר שמע או מצא כתוב בכל אופן שיהיה, כתב. והם דברים שאינם אמתיים, וגם ער"ב רב עלה אתם" (ערך ראב"ד). ועוד כתב בספרו 'יוסף אומץ' (סימן נ): "קבלתי מרבנן קדישי דארעא דישראל זקני שער, דאין לסמוך על שלשלת הקבלה כלל, וכבר הרב יש"ר במצרף לחכמה כותב עליו מרורות".
אם כן יש להתייחס אל הסיפור כפי שהוא מובא בשלשלת הקבלה בערבון מוגבל.
עדות מוקדמת יותר על קשר הנשואין האמור אנו מוצאים אצל רבי יצחק אברבנאל, הכותב בפירושו לתורה (שמות לב): "ובצד מה אטה לדברי הראב"ע ובצד אחר לדברי הרב יהודה הלוי חותנו בעל ספר הכוזר... הנך רואה שדברי שני החכמים האלה חתן וחותן הם מסכימים בזה הדעת לא ידעתי מי קבלו ממי. אם הראב"ע מר' יהודה הלוי בעל ספר הכוזר או קבל הוא מהראב"ע חתנו כי שניהם היו בזמן אחד ודברו פעמים רבות בדברי תורה כמו שזכר הראב"ע בפירושיו". גם בפירושו לדברים (פרק ה) כתב: "והראב"ע כתב ששאל לו רבי יהודה הלוי ז"ל, שהיה חותנו - אבי אשתו של הראב"ע ז"ל".
אולם גם האברבנאל מאוחר מכדי להחשב כמקור היסטורי נאמן. הן הוא נולד בשנת ה'קצ"ז, כשלוש מאות שנים אחרי פטירת ריה"ל, ולכל היותר יש לראות בו עדות על דעה שהיתה רווחת בזמנו.
בספר תשובותיו של רבי יאיר בכרך, 'חות יאיר' (השמטות לסימן רלח), והיא כוללת התייחסות גם לסיפור האמור. הוא מבטל את הסיפור ביטול גמור: "ומה ששמעתי וקריתי בספר, שעל ידי חיבור נפלא דפורים שכל החרוזות סיימות בפסוק במלת 'לו'... והניח הר"י הלוי מקום פנוי כי לא ידע לחבר לשם אות רי"ש, וכתב הראב"ע 'רחשה אסתר למלך' (צ"ל 'רצה האחד'), ונודע לר"י ונתן לו בתו - כזב הוא". החוות יאיר מציע כי ראב"ע נשא את בת ריה"ל לאחר פטירתו של ריה"ל. אלמלא כן, הוא כותב, לא יתכן שראב"ע היה מזכיר את ריה"ל בפירושיו לתורה בלי להזכיר את עובדת היותו חותנו. ואזכור זה נעשה לאחר פטירת ריה"ל, שכן הוא מוזכר שם בברכת המתים ("מנוחתו כבוד"). ובהכרח אם נשא ראב"ע בתו - היה זה לאחר מכן (על כך יש להעיר שאת הפירוש הארוך לשמות חיבר ראב"ע בשבתו בצרפת, והוא אז כבן שישים שנה).
על טענה זו מעיר רבי מאיר מאזוז, בפירושו לפיוט מי כמוך, שדרך הראשונים לא הייתה לציין תארים כמו 'מר חמי' וכדומה. כך הרא"ש, למרות שיש אומרים שהיה חתנו של מהר"ם מרוטנבורג, מעולם לא הזכירו בשם 'מורי חמי'. וכן יש אומרים שרש"י היה נכדו של רבי יעקב בר יקר, ולמרות זאת לא קראו בשם 'מר זקני'.
אולם יש להעיר על דבריו, שהטור בכל סימן כותב "ואדוני אבי הרא"ש ז"ל". ובעיקר יעויין תוס' ר"י שירליאון לברכות, דף מ"ה ע"ב ד"ה נשים ועבדים, וזה לשונו: "(ואומר) [ומורי] חמי ה"ר אברהם בן ה"ר יהוסף הנהיג לנשים שבביתו לזמן כשהן שלש"... וכן בתוס' ברכות על הדף (מ"ה ע"ב ד"ה שאני): "וכן עשו בנות רבינו אברהם חמיו של רבינו יהודה"... ובראבי"ה (ר"ה סי' תקל"ח): "ורבינו זקני כתב פירוש"... וברא"ש (ר"ה פ"ד סי' י"א): "וכעס עליהם רבי אליקים בר יוסף... ור"א בר נתן חתנו הסכים לדבריו".
וראיית ר"מ מזוז מהרא"ש שלא כתב "חמי" על מהר"ם מרוטנבורג למרות שי"א שהיה חתנו, הם דברים תמוהים, לפי ש"המקור" לכך שהיה חתנו, הוא סופר רפורמי מגרמניה לפני כמאה וחמישים שנה בשם לודוויג פיליפסון, שכתב "רומן"(!) בגרמנית על מהר"ם מרונטנורג, ושם הוא "גילה" את הפנטזיה הזאת, בין יתר פנטזיותיו (כדרכם של סופרים מספרי סיפורים). לפניו לא נראה ולא נשמע ולא נרמז כלל ועיקר כדבר הזה בשום ספר בעולם!
עוד יש להעיר על פרט נוסף בדברי שלשלת הקבלה, שלדבריו "פעם אחת כעס הזקן אישה (ריה"ל), וקפץ בשבועה להשיאה אל היהודי ראשון שיבא לפניו". וקשה להאמין שחכם ונבון כריה"ל ישבע שלא כהוגן , ושמא יכנס עם הארץ, וכפי שחשבו לראב"ע בתחילה (ראה תענית ד').
אחד מראשוני החוקרים שהרבה לעסוק בתולדות ריה"ל ובשיריו, היה החכם שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). בספרו 'בתולת בת יהודה' הוא מספר כיצד התגלגל לידו הדִיוַאן - ספר שיריו - של ריה"ל, (אותו הוא עתיד להדפיס לאחר שנים), באמצעות סוחר שמצאו בתוניס. תוך שהוא מתאר את השירים שבדיואן, הוא דוחה את הסיפור המובא בשלשלת הקבלה, וטוען כי לא סביר שהיה בין השניים קשר נישואין כלל. "ודע כי בכל הדיואן הזה לא מצאתי שום שיר ושום כתב מר"י הלוי לרבי אברהם בן עזרא". דבר זה מעורר תמיהה כשנתבונן על השירים הרבים שכתב ריה"ל המופנים לקרוביו וידידיו, מארחיו וכדומה. אמנם, כמובן שאם נקבל את השערתו של בעל חוות יאיר, אין בטענה זו ולא כלום.
שד"ל מוסיף ומבקר שם גם פרטים אחרים המוזכרים בסיפור: "מה ששמע בעל שלשלת הקבלה כי רבי יהודה הלוי לא היתה לו רק בת אחת, זה מוכחש מדברי רבי יהודה שכתב אחרי נסיעתו לארץ ישראל: "שָׁלוֹם (צ"ל: קראו) עלי בָּנוֹת ומשפחות" (=בלשון רבים). ואני אומר כי עדות שהוכחש מקצתה הוכחשה כולה, וכמו ששקר הוא היות לרבי יהודה בת יחידה, כך שקר הוא שרבי יהודה נתן בתו לראב"ע. גם מה ששמע בעל השלשלת כי רבי יהודה עשיר גדול היה, איננו נראה כלל מתוך הדיואן".
עשרים וארבע שנים מאוחר יותר, כאשר הדפיס שד"ל את הדיואן, חזר בו מטענתו כי לריה"ל היו כמה בנות. בשיר 'לך נפשי' שכתב ריה"ל בעודו בספינה, מפליג לארץ ישראל אליה כה הרבה לכסוף ולערוג, בתארו את קרבנותיו שהקריב לשם הנסיעה:
וְלֹא אֶדְאַג עֲלֵי קִנְיָן וּבִנְיָן / וְלֹא עַל הוֹן וְלֹא עַל כָּל אֲבֵדָה
עֲדֵי כִּי אֶטְּשָׁה יוֹצֵאת חֲלָצַי / אֲחוֹת נַפְשִׁי וְהִיא לִי רַק יְחִידָה
וְאֶשְׁכַּח אֶת בְּנָהּ פִּלַּח כְּבֵדִי / וְאֵין לִי בִּלְעָדֵי זִכְרוֹ לְחִידָה
פְּרִי מֵעַי וְיֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַי / וְאֵיךְ יִשְׁכַּח יְהוּדָה אֶת יְהוּדָה.
אם כן צדקה המסורת שהביא בעל שלשלת הקבלה, ואכן בת אחת ויחידה היתה לו. ומה שכתב שם 'בנות', נאלץ להסביר כדרך מליצת המשורר, לכתוב לשון רבים במקום יחיד.
על אף שטענתו זו התבטלה, מוכיח שד"ל, מן השורה האחרונה בציטוט האמור, הוכחה חדשה נגד הטענה שאבן עזרא היה חתן ריה"ל. לדבריו, ידוע לנו רק על בן אחד של ראב"ע, המשורר יצחק אבן-עזרא, ואילו ריה"ל בשירו זה מבכה את הפרידה מנכדו יהודה!
אך גם טענתו זו אינה כה מוחלטת, כי בפירושו הארוך לספר שמות (ב, ב) משמע מדברי אבן עזרא שחמישה בנים היו לו, לכל הפחות. ואם כן אפשר שיהודה ויצחק שני בנים הם.

מעניין להזכיר כי במקורות מאוחרים מופיעה שמועה נוספת, ולפיה יצחק בנו של ראב"ע, הוא שהיה נשוי לבתו של ריה"ל.
בשירו 'הציקתני תשוקתי' שנכתב אף הוא במהלך מסעו לארץ, מונה ריה"ל את האישים והמקומות החביבים אותם השאיר מאחוריו בצאתו לדרך. בין היתר הוא מזכיר: "ואת יצחק אשר כבן חשבתיו / יבול שמשי וטוב גרש ירחי". בהתאם לאמור רבים משערים כי הכוונה ליצחק אבן עזרא, אשר אם נכונה אחת מהאגדות - נכדו או חתנו של ריה"ל. אמנם החוקר י"ל פליישר משער כי ריה"ל יצא מספרד יחד עם רבי אברהם אבן עזרא ובנו יצחק בשנת ד'תתצ"ט, או במנוסה ממלחמת הנוצרים במוסלמים או מפני רדיפות כת ה'מוחידין', ובעוד ראב"ע פנה לאיטליה - הגיעו ריה"ל ורבי יצחק למצרים, כשמשם פנה יצחק לבגדד שבבבל. ואם כן אין מקום לפרש כי אליו הכוונה.

בתים נוספים באות רי"ש
הזכרנו בפתיחת דברינו כי הסיבה בשלה נתלתה האגדה בפיוט 'מי כמוך' הוא קיומם של שני בתים באות ר'. חיפוש בנוסחאות ישנות מעלה כי למעשה קיימים באות זו לא פחות מחמש גירסאות!
1. "רצה האחד לשמור כפלים / משמרתו ומשמרת חבירו שתי ידים / והשני שם בספל המים / שם שם לו" (שמות טו, כה).
2. "רחשה אסתר למלך באמרי שפר / בשם מרדכי ונכתב בספר / בקש ונמצא לפני צבי עופר / כי בול הרים ישאו לו" (איוב מ, כ).
3. "רוע מחשבותם למרדכי הגיע / וסודם לאסתר הביע / ותבוא אל המלך אותו להודיע / וישאל המלך לאשה ותאמר (צ"ל: ותספר) לו" (מלכים ב ח, ו). (נוסח הדיואן, בתולת בת יהודה עמוד 23).
4. "רנון דבריהם ולחשם / נודע למרדכי בלשן / ויגד לבחורה בשושן / ותבוא אל המלך לדבר לו" (מלכים א ב, יט). (חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא).
5. "רץ מרדכי לדבר לאסתר המלכה / לאמר למלך הנה עבדיו מכינים לו חכה / וה' הקדים רפואה טרם תבוא מכה / ותחשב לו" (תהלים קו). (בספר חגים ומועדים (עמ' קמ"ד) הביא שכן נמצא בסדורי הקראים, אך כתב שמסגנון החרוז ניכר כי זוהי הוספה של איזה חרזן, ואין אלה דברי ריה"ל או הראב"ע.)
ועל כרחנו לומר: או שאלה ואלה מלאכת ריה"ל, ולא עלה על דעתו לקיים לבסוף אלא אחד מהם, ואין אנו יודעים איזוהי הנוסחא האחרונה הפוסלת את הראשונה (ומצינו בדומה לזה בסיום הפיוט). או שבכוונה תחילה הכפיל הרי"ש מטעם הכמוס עמו. [וכבר מצינו לדוד שהכפיל הרי"ש בתהלים (פרק כה), ראה מה שכתב בספר "הואיל משה" (אשכנזי) על תהלים (פרק קמה)]. ויתכן גם שמאיזו סיבה נשמטה האות רי"ש המקורית שכתב ריה"ל, ולכן מצאנו כמה נסיונות להשלימה (ובמיוחד שמצאנו בדיואן של שד"ל, שיש רי"ש שונה, והיא לבדה כתובה, ושמא היא השלמה לאות רי"ש המקורית).

וונדרבר
הודעות: 903
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי וונדרבר » ג' יוני 02, 2015 1:32 am

איש_ספר כתב:פיוט מי כמוך הנאמר בכל מקהלות הספרדים בפורים והוא לריה"ל

כמדומני שלא אומרים פיוט מי כמוך בפורים, אלא בשבת זכור.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=510

ישראל אליהו כתב:... מהרא"ש שלא כתב "חמי" על מהר"ם מרוטנבורג למרות שי"א שהיה חתנו, הם דברים תמוהים, לפי ש"המקור" לכך שהיה חתנו, הוא סופר רפורמי מגרמניה לפני כמאה וחמישים שנה בשם לודוויג פיליפסון, שכתב "רומן"(!) בגרמנית על מהר"ם מרונטנורג, ושם הוא "גילה" את הפנטזיה הזאת, בין יתר פנטזיותיו (כדרכם של סופרים מספרי סיפורים). לפניו לא נראה ולא נשמע ולא נרמז כלל ועיקר כדבר הזה בשום ספר בעולם!

הספר הזה על מהר"ם מרוטנבורג שחיבר אותו פיליפסון, מיוחס בטעות להרב מאיר להמן, אך המחבר האמיתי הוא באמת פיליפסון, ראה
viewtopic.php?f=7&t=21337#p209848

ישראל אליהו
הודעות: 1519
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' ינואר 17, 2016 8:48 pm

וונדרבר כתב:
איש_ספר כתב:פיוט מי כמוך הנאמר בכל מקהלות הספרדים בפורים והוא לריה"ל

כמדומני שלא אומרים פיוט מי כמוך בפורים, אלא בשבת זכור.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=510

יש לציין שישנם קהילות שאמרוהו גם ביום פורים עצמו.

ראה כאן (בעמ' 9 בדפי אוצה"ח) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?161925&

וכאן (עמ' 6 בדפי אוצה"ח) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?154096&

אשדודי
הודעות: 33
הצטרף: ג' פברואר 14, 2012 2:59 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי אשדודי » ד' ינואר 10, 2018 11:08 am

מישהו איכול להביא לי את השיר שהוא חיבר אדון חסדך
שם אוכל לראות את ההוספה שהוסיף חתנו רבי אברהם אבן עזרא
תודה רבה

מיני ומינך
הודעות: 355
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 4:16 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי מיני ומינך » ד' ינואר 10, 2018 1:50 pm

אשדודי כתב:מישהו יכול להביא לי את השיר שהוא חיבר אדון חסדך
שם אוכל לראות את ההוספה שהוסיף חתנו רבי אברהם אבן עזרא
תודה רבה

מתוך סידור הרמח"ל
קבצים מצורפים
אדון חסדך.pdf
(821.77 KiB) הורד 88 פעמים

ישראל אליהו
הודעות: 1519
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: לרגל היא"צ של האבן עזרא/א' אדר

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ד' ינואר 10, 2018 2:30 pm

יש לציין כי מצאתי לאחרונה בית נוסף ושונה ברי"ש. ובסה"כ שישה בתים.
כך שהבנין על הכפלת הרי"ש, אין לו כ"כ אחיזה.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים